1-1. ההסברים לסטטיסטיקה

הסדרה החלה

In כללי

leb

קל להגיד שפתאום סן אנטוניו מצאה את עצמה רק עם השלישיה הגדולה ופתאום אין לא היה לה אף שחקן התקפה אחר במספרים כפולים. אבל העבירות המוקדמות לדני גרין, שאחריהן לא נכנס למשחק, והמאמץ ההגנתי הגדול של קוואי לנארד – היו תוצאה של היכולת של לברון ג׳יימס. השלישיה היא לא זו ששומרת עליו.

ולפעמים הסטטיסטיקה מרמה. סן אנטוניו הפסיקה לאבד כדורים במחצית השניה – לדעתי איבדה רק שניים – אבל זה כי ההגנה של מיאמי הוציאה אותה מהזרימה. הכניסה אותה למוד שבו היא חושבת על כל מסירה והזריקות כפויות.

והתוצאה היא 1-1 והביתיות אבדה שזה נזק יחסית מועט לסדרה בה מיאמי בינתיים בעדיפות ברוב דקות המשחקים.

113 Comments

גיל 9 ביוני 2014

באסה. המשחק היה בידיים של הספרס אם מישהו היה קצת מתעלה או שכמה זריקות עונשין היו נכנסות. נקודת השבר הייתה כשהם החטיאו 4 רצופות. לנארד היה טוב בהגנה על לברון אבל עדיין לא התייצב בהתקפה. עכשיו באמת מתחילה הסדרה.

Sp 9 ביוני 2014

משחק מצויין!
ארבע החטאות סטייל אנדרסון.
לברון השתלט התקפית ויותר מזה הגנתית.

גיא 9 ביוני 2014

תענוג היה לראות את השמירה של לברון על פארקר.

גיל שלי 9 ביוני 2014

לברון עשה יפה את ההתאמה בשמירת האנרגיה. פוסטאפ כנראה פחות מעייף מכניסות לסל. סן אנטוניו תשנה את הגישה למשחק הבא. בסופו של יום משחק ענק של לברון, טוב מאוד של כריס בוש, והספרס הפסידו בקושי.

duncan 9 ביוני 2014

ווייד הפלופר חייב לקבל קנס על פלופ.

אסף 9 ביוני 2014

לראות את ג'ינובילי מתלונן על פלופ…

רוני שטנאי 9 ביוני 2014

הסיום הזכיר את הסיום של העונה שעברה – שוב ג'ינובילי עם איבוד ושלוש החטאות בשתי הדקות האחרונות ומשחק לא חכם בכלל. משום מה פופוביץ' גם שמר פסקי זמן ולא השתמש בהם בדקות ההכרעה. השלשה של בוש ומיד לאחר מכן האיבוד הקריטי של מאנו גמרו את המשחק. כל קבוצה יכולה הייתה לנצח את המשחק ומי שהתעלו בסיום היו ההיט כשדווקא המסירות שלהם לשלשה של בוש ולאחר מכן ההתקפה לוייד היו נהדרות וחכמות. לברון היה נהדר וצריך לשים לב להגנה העצומה שלו שתקעה הרבה מההתקפה של הספרס שלא מצאה באמת את הזרימה הרצויה ולא נצלה מספיק את דאנקן בפנים. הנתון הזה שמיאמי לא מפסידים שני משחקים ברצף בפלייאוף הוא בהחלט נתון מעורר השתאות.
רגע מומנטום אדיר היה דווקא בניגוד למצופה עם כל החטאות העונשין והשלה של לברון שהעניש.
לא כל כך מסכים עם השורה התחתונה שלך רונן – לשתי הקבוצות היו דק' טובות ואין איזה פער משמעותי לאחת מהן ובנוסף היתרון הבייתי לדעתי דווקא הולך להיות מאוד משמעותי, כי כעת שוב יעלו הזכרונות מהעונה שעברה. ובחוץ הספרס פחות טובים, אמנם הם קבוצת חוץ נהדרת אבל עדיין ..

אריק 9 ביוני 2014

אז הסיפור הוא כן לברון…

אדם בן דוד 9 ביוני 2014

סתם לידע כללי- מי חמישיית ההגנה של השנה?
כמה פעמים לברון לשחקן ההגנה של השנה?
וזה עוד במשחק שהוא נותן 33 נקודות בשלושת הרבעים האחרונים.
שחקן מושלם.

איציק 9 ביוני 2014

לא ראיתי את המשחק, ורק הספקתי קצת לראות סטטיסטיקות, ואני רוצה לצנן את האוירה לגבי לברון. אתמול שחקן אחד מאוד נמוך בקבוצה אפורה בחולצה צהובה, ובפחות דקות השיג כמעט את אותה הסטטיסטיקה והוביל את קבוצתו לניצחון חוץ מול האלופה הירוקה בהפרש כפול מזה שלברון הוביל את ההיט עם שלל כוכביה. אותו אף אחד לא מגדיר כמשו יוצא דופן, ואת לברון כן. נראה את לברון עושה משהו עם כבוצה כמו קליבלנד. ועוד לא אמרנו שאת לברון מאמן אחד המאמנים הגדולים כאשר את הנמוך אחד שבמיקרה הטוב הוא עוזר מאמן טוב. קצת פרופורציות.
בערב אולי יצא לי לראות את המשחק ואז אולי אשנה את דעתי…

גיל שלי 9 ביוני 2014

דרך אגב איציק, צחוק צחוק אבל ללברון יש מאמן מעולה, מאמן שעשה התאמות גדולות למשחק, אין שום סיבה לזלזל בו

איציק 9 ביוני 2014

אני ממש לא מזלזל בו, ואני על הדרך גם לא מזלזל בלברון כמו שהיה אפשר לחשוב מהטקסט ומשום מה על זה לא הערת. ממש ממש לא…
אני לא מאלו שטוענים שתאסוף כמה כוכבים והם צריכים מאמן לסידור עבודה בלבד, כמו שטענו בשנות ה-80 על האליפויות של הליקרס. היה שם בחור עם ג'ל בשער שכנראה עשה עבודה לא רעה. נראה לי שהוא גם ידע לבחור מאמן לא רע למיאמי.

גיא 9 ביוני 2014

אז סגור שחיפה זוכים באליפות עם לאנרד בהגנה בפרימטר ודאנקן מתחת לסל…

איציק 9 ביוני 2014

מקווה שלא, אבל מיד אחרי המשחק אתמול הימרתי בפוסט אצל רייכמן שחיפה תנצח בנוקיה ביותר מ-4 ושזה יהיה מאוד עצוב :-(

עומרי 9 ביוני 2014

זה ציני?

איציק 9 ביוני 2014

:-) :-) :-)
אהבתי את השאלה ;)

א.ב 9 ביוני 2014

אתה באמת משווה את לברון למישהו ממכבי ? (אני אפילו לא טורח לזכור את השמות כל הם יתחלפו) אגב לברון הוביל את קליבלנד על שלל נגריה לגמר ה NBA כשהו מובל על ידי לא אחר מה"מאמן" מייק בראון האגדי..
אז קצת כבוד למלך.

חוץ מזה תראה את המשחקים ותבין לבד מה ההבדל בין ליגת חובבנים לזרים דרג ג' לבין ה NBA

איציק 9 ביוני 2014

א.ב, א.ב,
כתבת את תגובתך כשלוש שעות אחרי שעניתי למגיב מעליך, אז אין מצב שפיספסת אותה. לא צריך להיות כל הזמן על טורים גבוהים… קצת יוגה לא יזיק, לבורן עשה זאת בבוקרו של המשחק.

אסף .ג. 9 ביוני 2014

הסדרה הזו נופלת וקמה על הדברים הקטנים,במקרה של היום מיאמי בשלוש דק' האחרונות עשו את ההחלטות הטובות יותר שזה בעיקר לתת ללברון לקבל את ההחלטות ושאפו לכריס "מרגרינה" בוש על שני מהלכים התקפיים נהדרים בסוף,בצד שני הספרס פספסו 4 קליעות עונשין וההגנה של מיאמי סתמה יפה את הצבע וגרמה לג'ינובילי להחלטות פחות טובות ולהוצאת הכדור מהידיים של פארקר.
ואגב ספולסטרה הוא עושה דברים מאוד יפים בפלייאוף הזה ומגיב נהדר לשינויים בין ותוך כדי משחקים באמת הגיע הזמן שיזכה לקצת יותר הערכה ואכן גם לאיש והג'ל מגיעה מילה טובה על הבחירה בו והעובדה שלפחות כלפי חוץ יש תחושה שהעונה הלך קצת אחורה ונותן לספולסטרה לגדול ולהתפתח

יובל 9 ביוני 2014

לא חושב שזה כזה קריטי, זה ברור שהסדרה הזאת תהיה צמודה, מישהו הולך להמר נגד זה שסן אנטוניו גם תיקח משחק אחד במיאמי?

הספרס ב-7
ההימור לא משתנה.

גורביץ ' 9 ביוני 2014

אני הולך להמר שסן אנטוניו לא לוקחת אף משחק בחוץ, מיאמי ב-6, אותו הימור כמו לפני שהתחילה הסדרה, בינתיים הכל מתקתק כמו בתכנון

edgecator 9 ביוני 2014

+1

לא ברור מה כל כך מופרך בהימור הזה.

נתן 9 ביוני 2014

סאן אנטוניו צריכים להודות למזגן ששבת בינתיים הנזק מינימלי צודק רונן דורפן.
איציק האחיין שלי במסגרת הקטסל קלע 36 נקודות ב18 דקות במשחק חוץ נגד צעירי קוסאמחשי מה דעתך הוא מוכן לדראפט או שפיספסנו את ההרשמה לעונה הבאה

איציק 9 ביוני 2014

אני חושב שהוא יכול להגיע דרך ה-D-League. לדראפט של השנה הוא איחר, וחבל לבזבז שנה. כמה משחקים שם והוא בפנקס של כל הסקאוטרים של ה-NBA :-)

zen 9 ביוני 2014

צעירי קוסאמחשי – יציאת השנה…

יניב 9 ביוני 2014

אני באמת חושב שבניכוי ההחלטה לברון ג'יימס היה יכול להתחרות בפופולריות של מייקל ג'ורדן. ראשית, מדובר פשוט בשחקן עצום ודומיננטי בצורה מהפכנית. קבוצתי, לא אנוכי, יודע למסור, לחטוף, לשחק בעצימות גבוהה כשצריך, לנוח על המגרש כשעייפים, לחדור, פוסט אפ, קליעות מחוץ, אינטנסיביות בהגנה.. יש רגעים שממש מרגישים שמדובר בשחקן שקיבל את כל נקודות היכולת ב NBA STREET ולא בבן אדם אמיתי.
תוסיפו על כל זה שהוא מביא קבלות ותארים בשנים האחרונות ולדעתי יש לנו פה מאץ'.
אח, אילולא אותו שידור אומלל בESPN….
מצד שני, גם לפני ה"החלטה", האוהדים של קליבלנד לא נתנו לו סיכוי לצאת מזה טוב. ניהלו קמפיין יעיל כנגד עזיבתו, כולל איומים והשמצות. חבל שבראיה לאחור, זה קצת הרס את הLEGACY שלו.

c web 9 ביוני 2014

2 דברים –
1. הרבה התעצבנו לא בגלל שהוא הפך החלטה יחסית פשוטה ל"ההחלטה!!!" אלא בגלל התוכן של ההחלטה הזאת – "אני צריך עוד סופרסטאר וחצי מוכחים לידי כדי לנצח"
2. ג'ורדן פשוט היה ווינר שלא נראה בעולם הספורט. לברון לא מתקרב אליו באספקט הזה
הוא בלי צל של ספק השחקן הכי טוב בליגה בכמה שנים האחרונות אבל הפסיד ב 2 סדרות גמר, לקח לו שנתיים יותר בליגה כדי לזכות באליפות ובניגוד ל MJ הוא התחיל לקחת אליפויות רק כשהוא צמצם את המשחק שלו ולא הרחיב אותו כמו ג'ורדן(לברון זורק פחות ופחות ומנצל בעיקר את הפיזיות שלו בעוד ג'ורדן לא רק התעופף והטביע אלא פיתח את הקליעה הכי טובה בליגה)
לברון שחקן ענק והוא כנראה ייקח ת'ריפיט השנה ואולי אפילו 4 ברצף(מי עוד יש?) אבל לא משנה מה הוא יעשה אני לא מאמין שהוא לעולם יתחרה בג'ורדן. אולי אם הוא יזכה בתחרות הטבעות :)

יריב 9 ביוני 2014

כווינר, אני לא רואה סיבה להניח שג'ורדן התקרב לקרסוליים של ראסל (ב NBA הוא כן התקרב לקרסוליים שלו).

לגבי "שנתיים יותר בליגה", זה נכון אבל כדאי לזכור שני דברים:
1) קבוצות זוכות באליפויות.
2) לברון הגיע לליגה צעיר בשלוש שנים מג'ורדן, והביצועים שלו בשנים הראשונות בהתאם (ג'ורדן כרוקי היה השחקן שקלע הכי הרבה נקודות בליגה (סך הכל, לא למשחק) – לברון אפילו לא נבחר לאולסטאר).

עומרי 9 ביוני 2014

ג'ורדן עם ממוצע הקריירה הגבוה בפלייאוף ומעלה את הסטטיסטיקה שלו כמעט בכל אספקט. ראסל היה מנהיג יחיד במינו ווינר אדיר בזכות עצמו שלרוב גדולתו אנחנו כנראה לא מודעים מספיק, אבל גם אין סיבה להניח שיש מדרגה מעבר לווינריות של ג'ורדן שמישהו הגיע אליה בעבר.

יריב 9 ביוני 2014

תמיד נראה לי שיש התעסקות מוגזמת בקליעה, כדורסל הרי מורכב גם מהרבה דברים אחרים (אחרת דוראנט היה נחשב לשחקן הטוב בליגה).

לגבי ראסל, רק העובדה שהוא לא הפסיד. מקובל להזכיר שהוא לא הפסיד משחק מכריע יחיד בחייו (מבין 27 אם אינני טועה, משחקים מכריעים של סדרות או טורנירים של משחק יחיד כמו ב NCAA). אני לא יודע מה ההגדרה לווינר, אני מניח שזה נגזר מנצחונות, וקשה להתעלם מהעובדה שג'ורדן וראסל השתתפו באותו מספר פלייאופים בקריירה (13), אבל האחד זכה ב 11 אליפויות והאחר ב 6.

בכל מקרה, זה לא ממש חשוב, אבל האמירה "ג'ורדן פשוט היה ווינר שלא נראה בעולם הספורט" נראית תמוהה. לא רק שנראו ווינרים גדולים לפחות כמוהו בספורט בכלל, קשה לטעון שלא היה עוד אחד כזה בכדורסל.

אגב, גם האמירה על הרחבת/צמצום המשחק לא נכונה. משחק הפוסט הוא בפירוש הרחבת המשחק של ג'יימס, זה כלי חדש בארסנל שלו. כל השחקנים מרחיבים את סט הכישורים שלהם עם הזמן, לא כולם עושים זאת באותו כיוון (מובן מאליו, כי לא כולם מתחילים מאותה נקודה).

איציק 9 ביוני 2014

טוב יריב, הגזמת!!!
"כל השחקנים מרחיבים את סט הכישורים שלהם עם הזמן,…" במה הרחיב ליאור אליהו את כישוריו, או שתאמר שהוא לא שחקן (גם זה יכולה להיות תשובה)? הרי טענה כזו צריכה להיות נכונה לא רק לשחקני NBA.
לעצם העיניין, הפוסט-אף של לברון השתפר, וגם היציבות וטווח הקליעה שלו השתפר מאוד.

יריב 9 ביוני 2014

אני מתנצל, הייתי צריך לומר "כל מי שלוקח את משחק הכדורסל שלו ברצינות מרחיב את סט הכישורים שלו עם הזמן".

איציק 9 ביוני 2014

:-)

c web 9 ביוני 2014

אני באמת חושב שהתקופה שראסל היה בה ווינר והתקופה שג'ורדן היה בה ווינר שונות לחלוטין.
ראסל ובוסטון שיחקו 7 פעמים בגמר מול הלייקרס ועוד 4 מול ההוקס כי היו רק 8 קבוצות בליגה אז…
ג'ורדן גם לא הפסיד בסדרת גמר בניגוד לראסל ואפילו לא הגיע למשחק 7 בניגוד לראסל
יש שיגידו, ואני ביניהם, שמה שהוא עשה יותר קשה ממה שראסל עשה בחסות אולי גדול מאמני הכדורסל אי פעם

בקשר לנקודה האחרונה אני פשוט לא מסכים. גם היום רוב המשחק של לברון לא מבוסס אפילו על משחק פוסט אלא חדירות וניצול היכולות הפיזיות שלו כדי לסחוט שריקות או להטביע.
כאשר אתה עובד על כל היכולות, כמו MJ, יש לך מגוון אפשרויות לנצח משחקים. כאשר אתה קצת פחות רב מימדי, כמו לברון(או דוראנט שבעיקר לא יציב), יותר קל להצר את צעדייך.
הוא עדיין עושה את מה שהוא עושה בצורה מעוררת התפעלות אבל MJ הוא לא

יריב 9 ביוני 2014

בסדרת הגמר שבוסטון הפסידו ראסל נפצע במשחק הרביעי. ראסל הפסיד (כשחקן על המגרש) רק בסדרה אחת בקריירה, לפילדלפיה של 67.

הטענה על צורת המשחק של ג'יימס לא עומדת במבחן המציאות.
גם אם נסתכל רק על הקליעה, ג'יימס קלע השנה 27.1 נקודות למשחק. מהן 2.1 בהטבעות, 5.7 מהעונשין ו 19.3 אחרות. הוא מגיע הרבה לטבעת, עושים עליו הרבה עבירות, וכל זה מסתכם בפחות מ30% מהנקודות שלו (21.0% מהנקודות מהעונשין). לשם השוואה, ג'ורדן באותו גיל (עונת 92-93) קלע 18.7% מהנקודות שלו מהעונשין (ב95-96 הוא עלה ל 22.0%). המשחק של ג'יימס, כמובן, כולל הרבה יותר מאת ייצור הנקודות שלו.

עומרי 9 ביוני 2014

ראשית, ייצור נקודות קונסיסטנטי אינו הדבר היחיד בכדורסל, אבל הוא כן הדבר הכי קשה. לא סתם זה גם הדבר הראשון שנחלש אצל סופרסטארים מזדקנים.

שנית, ג'ורדן תרם תרומה מכרעת לקבוצתו במגוון דרכים וגם הסטטיסטיקה תומכת בכך. אין שום דרך לטעון שהוא היה אקדוחן עם 30 נק למשחק בלבד.

יריב 9 ביוני 2014

מנתוני ה"boxscore" (שלא קרובים אפילו לספר משהו, אבל קל לבדוק אותם), נראה שהדבר הראשון שנחלש עם הגיל הוא חטיפות (אחר כך נקודות וחסימות, אחר כך אסיסטים ובסוף ריבאונד).

לגבי ג'ורדן, לא טענתי שום דבר כזה. אני סבור שהקליעה היא חלק מרכזי יותר מסך התרומה אצל ג'ורדן מאשר אצל ג'יימס, אבל גם את זה לא טענתי. מה שטענתי הוא שהסתכלות על המשחק של ג'יימס במושגי הקליעה בלבד היא שגויה, וכל הסתכלות שרואה את הרוב בסחיטת עבירות והטבעות בוודאי רואה את הרוב בייצור נקודות.

איתן 9 ביוני 2014

יניב, מסכים עם כל מה שכתבת על לברון וחבל שאתה מעלה שוב את ההשוואה המנג'סת והלעוסה לג'ורדן. כבר אי אפשר סתם להתפעל מהשחקן המדהים הזה בלי להוסיף לו את כוכבית ג'ורדן?

יניב 9 ביוני 2014

הפעם דיברתי רק על פופולריות :)
מתפעל.

c web 9 ביוני 2014

היתרון של הספרס הפך לחסרון מול מיאמי וזה שהיא קבוצה
אם גרין, לנארד ודיאו לא מהווים פקטור רציני במשחק יהיה להם מאוד קשה לנצח את הסדרה הזאת
זה שלברון נתן משחק פסיכי גם לא עזר אבל אם אני זוכר נכון הוא נותן משחק כזה בסדרת פלייאוף. זה לא משהו קבוע שיקרה כל משחק(אני מקווה…)
4-2 להיט

איתן 9 ביוני 2014

גם כשגרין, דיאו ולנארד יהיו מצוינים יהיה לספארס קשה לנצח, ואותו דבר גם למיאמי. 2 קבוצות נהדרות וקבוצתיות ובסיכום כולל כמעט שוות ביכולתן (יתרון קל למיאמי), אולי אם אם הספארס יצליחו להחתים למשחקים שנותרו את טוני אלן שישמור על לברון הכף תיטה מעט (רק מעט) לטובתם.

c web 9 ביוני 2014

מסכים שיהיה להם מאוד קשה בכל אופן. בלי שלושתם אני חושש שזה כמעט בלתי אפשרי
חוצמזה אני לוקח את לנארד כל יום במקום טוני אלן. סתם היה לו יום לא טוב ביחד עם שריקות הזויות לפאול שהוא קיבל כמו במהלך שרשארד לואיס פשוט מוריד לו את היד כאשר הוא עולה להטביע ואיכשהו שרקו עבירה של לנארד…

עומרי 9 ביוני 2014

השלישייה של הספרס היא פרקר, דאנקן ולנארד.
האחרון חשוב יותר ממאנו בסך התרומה שלו.
הוא היה אמור להיות מפר האיזון בהתמודדות הזו ובינתיים לא הגיע לסדרה באופן מיטבי.
חבל מבחינתו, גם כי הסדרה הזו יכלה להבטיח לו 50 מיליון ל-4 שנים איפשהו.

גיל שלי 9 ביוני 2014

יש לו זמן, הוא יגיע, למרות שמאוד קשה לשמור על לברון ולהצטיין בהתקפה מול לברון

עומרי 9 ביוני 2014

זה נכון, ובניגוד לדוראנט, אי אפשר להחליף על לברון שומרים או לומר: "נשמור מאוזן ורגיל ושלברון ינצח אותנו" כי הוא משמיד כשההיט חייבים ניצחון.

נ 9 ביוני 2014

-בנוגע ללנארד: אמרו פה שהוא סופרסטאר, בינתיים הוא רול פלייר בינוני. אי אפשר להתחיל לדבר עליו במושגים כאלה עד שהוא יתחיל לקחת על עצמו כמו פארקר וג'ינובילי (לטוב ולרע).
-בוש שיפר מאוד את קליעת השלוש שלו והפך אותה לנשק קטלני בקלאץ'. מיאמי יכולה להציב בקלות את לברון + וייד יחד עם 3 קלעים מצויינים לשלוש. קשה מאוד לעצור את זה.
-כולם מדברים על הקבוצתיות של סן אנטוניו, אבל כשהכסף על השולחן רק השלישייה הגדולה שלהם קלעה בדו-ספרתי. הספרס יקומו ויפלו על הרול פליירס שלהם.
-רשארד לואיס הופך להיות אקס פקטור. ספולסטרה עם עוד הברקה, הוציא אותו מהבוידעם מול אינדיאנה ועכשיו הוא קוצר את הפירות. יכול לשחק גבוה, קולע שלשות באחוזים טובים ובעצם ממלא את המקום של באטייה (רק שבאטייה בשיאו יותר טוב מלואיס הנוכחי).
-הסדרה הזו עוד ארוכה, אבל הכל תלוי ביכולת של הספרס לנצח את מיאמי בחוץ באחד משני המשחקים הבאים. מ1-3 היא כבר לא תחזור. אני מאמין שהיא יכולה לנצח משחק אחד, היא רק צריכה למצוא פתרונות התקפיים להגנה הנהדרת של ההיט.

גיל שלי 9 ביוני 2014

לא בטוח שההגנה של ההיט תהיה כל כך טובה בשני המשחקים הקרובים, הם הרבה פחות יציבים בהגנה השנה לעומת שנה שעברה

גיל 9 ביוני 2014

הספסל של הספרס קלע 45 במשחק הראשון ו37 אתמול, הם לא הבעייה. זו סדרה צמודה שיהיו בה עוד שינויים רבים.

נ 9 ביוני 2014

במשחק 2 ג'ינובילי קלע 19 מתוך ה37, במשחק 1 הוא קלע 16 מ45. כלומר הרול פליירס האמיתיים (כלומר חוץ ממאנו) קלעו במשחק 1 29 נקודות והיום 18. השטף ההתקפי של הספרס נפגע וזה בא לידי ביטוי בעיקר בקלאץ' אבל כמובן שיהיו שינויים בסדרה והכל עוד פתוח.

גיל 9 ביוני 2014

תראה, זה נובע גם מהעובדה שהמשחק אתמול היה צמוד יותר והשלישייה המובילה פשוט שיחקו יותר. אני מסכים איתך שהספסל צריך לתרום יותר אבל לא הוא גרם להפסד אתמול. דאנקן פיספס שני לייאפים מתחת לסל וכל הקבוצה קלעה ב60% מהעונשין. כל אחד מאלו היו מובילים לניצחון.

גיל 9 ביוני 2014

הסדרה הזו מזכירה מאוד את הסדרה נגד דאלאס בסיבוב הראשון שבו הם שמרו מעולה על קשת השלוש במשחקים הראשונים והוציאו את הספרס מהקצב שלהם. בסופו של דבר הספרס אלופים בהתאמות והם יתפוצצו באחד משני המשחקים הבאים לדעתי כדי להחזיר את הביתיות. אתמול הם פספסו המון זריקות חופשיות וקלות מתחת לסל וזה יתאזן.

Rondi 9 ביוני 2014

אם לדאלאס היה את לברון לא היינו מדברים היום על הספרס…

Rondi 9 ביוני 2014

שני המשחקים הראשונים נראים כמו שחשבתי שתיראה הסדרה בשנה שעברה. ההגנה של מיאמי נותנת את הטון ובשני המשחקים היא הביאה את ההיט בדיוק לאן שהם רוצים להגיע ברגעי ההכרעה. רק שבמשחק הראשון הכיווצים של לברון כיווצו את כל הקבוצה…
אתמול זה היה אלן, היום זה לואיס ומחר זה יהיה באטייה (או ג'ונס או האסלם או אנדרסן או קול או צ'אלמרס). לא ברור לי איך גם מי שבאמת מפספס את היופי של משחק ההגנה הקבוצתי של ההיט יכול לזלזל ככה בקבוצתיות שלהם.
נכון שלפירמידה של הספרס יש בסיס רחב יותר, זה בגלל שהשפיץ של הפירמידה של ההיט גבוה יותר…

ודרך אגב – לברון לא נתן כזה משחק גדול היום. פרט לרצף הקליעות על דיאו ברבע השלישי הוא היה טוב מאד בצורה סטנדרטית.

רוני שטנאי 9 ביוני 2014

ראיתי שוב את הסיום ומדובר כאן בדברים כל כך קטנים שהכריעו את הכל ושוב גם בהילוך החוזר לא ברור לי מדוע פופוביץ' לא השתמש בפסקי הזמן שנותרו לו בכדי להגיע למשחק מסודר יותר בעיקר לאחר שלברון קלי את נקודת העונשין והספרס היו בפיגור שלוש שלושת רבעי דקה מהסיום. גם לאחר החטאת השלשה הקודמת של בוש כשהספרס היו ביתרון נקודה, דקה וקצת מהסוף הם נקלעו להתקפה תקועה שלא הובילה לכלום – התקפה מאוד קריטית שלאחריה הגיעה השלה של בוש.
ההיט משחקים הגנה טובה מאוד שלספרס קשה להתמודד עימה אבל מנגד גם הספרס הערימו קשיים רבים והמשחק הוכרע רק בדקה האחרונה. הביתיות של ההיט עלולה להתברר כמאוד קריטית עבור כמה שחקנים שבבית משחקים טוב בהרבה ואילו אצל הספרס יש ירידה ביכולת של שחקני המשנה. ועוד לא דיברתי על השיפוט שלבטח יהיה נוח יותר למקומיים.
שתי הקבוצות דומות מאוד ברמתן ומה שמכריע זה הביצוע ברגעים האחרונים, במשחק הקודם מיאמי קרסו ואילו הפעם סן אנטוניו שבקו.
הניתוח אגב של האיבודים והפגיעה במשחק הזורם הוא נהדר ושכחתי להחמיא עליו בבוקר בלהט הרגע.
פופוביץ' יאלץ למצוא התאמות למשחק הבא שהפך להיות מכריע מאוד.

גיל 9 ביוני 2014

המשחק הבא דווקא לא מכריע. לא חשוב מי מנצחת בו, המשחק הרביעי יהיה קריטי כי אף אחד לא ירצה להכנס לפיגור 3-1.

איציק 9 ביוני 2014

הקריטי הוא לא 3 ולא 4 כי אם קריטי לקחת אחד מהם.
לדעתי מבחינת SA העדיפות לקחת את המשחק השלישי, כדי לא להיות בלחץ של שני ניצחונות ברצף.

גיל 9 ביוני 2014

המשחק הרביעי הוא קריטי למי שתפסיד את המשחק הבא.

איציק 9 ביוני 2014

זה נכון, ואם אחרי שישה משחקים יהייה 3-3, אז המשחק השביעי הופך לקריטי, ולא סתם, הוא יהיה קריטי לשני הצדדים ;)

יריב 9 ביוני 2014

המשחק הבא קריטי למי שמפסידה את המשחק הרביעי.

גיל 9 ביוני 2014

אבל המשחק הרביעי תלוי במשחק השלישי כך שהמשחק השלישי לא יכול להיות תלוי ברביעי.

איציק 9 ביוני 2014

לפי נוסחאת בייס אתה יכול את הקשר המראה את הטעות בטענה שלך. אם X תלוי ב-Y אז בהכרח Y תלוי ב-X.

יריב 9 ביוני 2014

היקום הוא פתרון של מערכת משוואות, כל המאורעות תלויים זה בזה. הזמן הוא אשליה (מאוד משכנעת).

איציק 9 ביוני 2014

אני מסכים בטענה שלך לגבי הזמן, אך לומר שכל המאורעות תלוים היא טענה קצת מרחיקה לכת.

גיל 9 ביוני 2014

למה לא איציק? אתה לא חושב שאיך שקבוצה משחקת תלוי במשחק הקודם ובהתאמות שהם עושים?

יריב 9 ביוני 2014

איציק, שים לב לתלות: אם במשחק השישי סן אנטוניו תנצח אז מתוך משחקים 3-5 מיאמי תנצח לפחות אחד.

איציק 9 ביוני 2014

אני בהחלט חושב כך, אני רק אומר שזה עובד לשני הכיוונים, איך שהם שיחקו במשחק השלישי תלוי ביך שהם שיחקו ברביעי באותו אופן. יש השפעה הדדית, והאינפורמציה שיש למשחק 3 על מה שיקרה במשחק 4 שווה לאינפורמציה שיש במשחק 4 למה שקרה במשחק 3. וכמו שיריב כתב, הזמן הוא אשליה, ואחד אשליה. אף קוסם לא הצליח ליצור אשליה ברמה כזו… ואולי גם לא יצליח.

יריב 9 ביוני 2014

עם זאת, אני חייב לציין שלי הרבה יותר קל להבין את ההשפעות של משחק 3 על 4 מאשר להפך, זו פשוט הצורה בה המוח שלי עובד (זה בטח קשור לאנטרופיה, רישום מידע מגדיל את כמות האנטרופיה).

איציק 9 ביוני 2014

נכון ומאותו המידע נובע שהאינפורמציה ההדדית היא זהה. זה אומר שמתוך מה שאתה רואה במשחק 4 אתה יכול להסיק אלו שינוים עשית ולכן להסיק מה קרה במשחק 3.

Kristal Summers 10 ביוני 2014

הקיום של ישו והקיום של ה' הם גם אשליותשדי תפסו…

עומרי 9 ביוני 2014

שני הסנט שלי: מיאמי תנצח את הסדרה הזו רק בשישה משחקים, ועל מנת לעשות זאת היא חייבת לנצח את שני המשחקים הקרובים במיאמי ולמעשה לחתום את העסקה. ואני מאמין שכך יהיה.
אם הסדרה חוזרת לסן אנטוניו במצב 2-2 אז כמעט בביטחון הולכים ל-7 משחקים והיסטוריה של 35 שנים תעמוד נגד ההיט.
הם יודעים את זה ולדעתי יתאבדו על המגרש במשחק 3 ויבואו על כנפי המומנטום גם למשחק 4.

גיל 9 ביוני 2014

איזה מומנטום בדיוק? לספרס היה מומנטום מצוין לקראת המשחק הזה וגם לדאלאס היה נגדם כשעלו ליתרון ובסוף הפסידו. כל הדיבורים והתחזיות מיותרים. כל משחק שונה ונראה מה יקרה.

עומרי 9 ביוני 2014

נכון, אבל אם ההיט אכן ינצחו שניים ברצף אפשר יהיה לדבר על מומנטום.

גיל 9 ביוני 2014

לא יודע. מומנטום זה מושג שלא קיים לדעתי במשחקים קבוצתיים. כל משחק מתחיל מחדש ובקבוצות טובות כמו הספרס וההיט אין לו משמעות. אתה חושב שאם קבוצה תפסיד פעמיים רצוף היא תשחק פחות טוב במשחק הבא? כל המשחקים זה חתול ועכבר של התאמות ושינויים.

עומרי 9 ביוני 2014

תשמע, בכל זאת קיימת הסטטיסטיקה האכזרית של יתרון 3-1 בפלייאוף.
ואכזרית על אחת כמה וכמה בגמר הליגה, בו יש סיכוי גדול יותר שהקבוצות יהיו קרובות יותר ביכולתן.

גיל 9 ביוני 2014

ברור, על זה אין ויכוח אבל זה לא קשור למומנטום. קבוצה שעולה ליתרון 3-1 היא כנראה משמעותית טובה יותר מהיריבה ולכן תנצח ברוב מוחלט של הסדרות. בגלל זה אמרתי שהמשחק הרביעי הוא קריטי למפסידה במשחק הבא. לא בגלל שהמומנטום יהיה לצידה אלא בגלל שהם צריכים רק ניצחון אחד בשלושה משחקים כדי לזכות באליפות.

יריב 9 ביוני 2014

אם קבוצה עולה ל3-1 למרות שהמשחקים שלה מול היריבה שקולים לחלוטין, עדיין סיכוייה לנצח את הסדרה מעל 85% (היא צריכה 1 מ3). כמו שגיל ציין, כשקבוצה עולה ליתרון 3-1 זה גם מרמז על כך שהיא עדיפה, כך שגם בלי ענייני מומנטום הייתי מצפה להרבה מעל 90% לקבוצה שעולה ל3-1 (בחלק גדול מהסדרות הפערים גדולים, חלק גדול מאוד מהסדרות שמגיעות ל3-1).

איציק 9 ביוני 2014

המשחק החמישי מאסט לקבוצה שתפסיד (אם תפסיד) את שני המשחקים הבאים.

red sox 9 ביוני 2014

רונן, אפליקצית משחק המונדיאל נסגרת שניות אחרי הפתיחה בגלקסי.גם לאחר עדכון גרסה.

Yavor 9 ביוני 2014

I agree with Gil, and wrote it many times before: when a best-of-7 series is at 1:1, the most important game is game 4, since it can "practically close" the series with a 3:1 lead, which makes it extremely interesting. In an analogy to a best-of-5 series, the second game is always the most important

אלון 9 ביוני 2014

בתור אוהד נייטרלי בסדרה הזאת אני רואה מגמה מאוד חיובית בתגובות פה.
לאט לאט השנאה העיוורת למיאמי(מוצדקת או לא, לא משנה) יורדת. ואנשים מתחילים להעריך אותה כקבוצת עילית אמיתית מעבר לציר הרשע של לברון-וויד.

יש לה הגנה שהיא טופ 5 בליגה, וההתקפה שלהם מאוד מגוונת, משתפת הרבה שחקנים ומאוד מיוחדת(פיק אנדרול של רכז לסמול פוורד שהעמדות 4-5 מרווחים בפינות לשלוש זה משהו חסר תקדים).

הגיע הזמן להודות שבלי קשר לתוצאת הסדרה ובלי קשר להחלטה של לברון, מיאמי תזכר כקבוצה אגדית, דגש על קבוצה.

עומרי 9 ביוני 2014

יש גם קשר לתוצאת הסדרה – תריפיט=קבוצה אגדית. זה מאורע עד כדי כך לא שגרתי.

בלינדר 9 ביוני 2014

+1000

אסף 9 ביוני 2014

הגנה טופ 5 בעונה הרגילה.
כשזה חשוב להם, זו הגנה טופ 1.

גיל 9 ביוני 2014

אלון, אני חושב שמיאמי תזכר כקבוצה אגדתית אם יזכו באליפות השנה. אחרת הם יהיו 2:2 ב4 שנים, כולל ניצחון על קבוצה לא מנוסה ועוד ניצחון בקושי בגמר שהיו בו פייבוריטים ברורים. את הסיכומים נעשה בסוף הסדרה ולא צריך לתת למשחק אחד לעוור אותנו.

אלון 9 ביוני 2014

מבין מה שאתה אומר.. אבל דטרויט פיסטונס עם ה2 מ3 שלהם לא אגדית? השאלה מה אתה מחשיב אגדית.

בוא נגיד הם כבר בדרגה השנייה, של הפיסטונס בד בויז, של יוסטון של אלג'וואן, ואפילו מעליהם.

ניצחון בסדרת גמר הזאת והם כבר בדרגה של הלייקרס הסלטיקס, וגם סן אנטוניו ת'ריפיט זה ת'ריפיט.
צריך להתחיל לדבר עליהם במונחים אגדיים, הם לא הבלחה בדפי ההיסטוריה, ואנחנו צריכים להגיד תודה שיצא לנו לראות 2 גמרים רצופים בין 2 קבוצות אגדיות.

אגב גם עם הפסד הם במצב של 2 מ4, ולברון רק בן 28.

גיל 9 ביוני 2014

כרגע, הבד בויז יותר אגדתיים. הם התגברו על ג'ורדן קרוב לשיאו ועל הלייקרס שהיו אלופה מיתולוגית.

לגבי העתיד, אי אפשר לנבא. בירד זכה באליפות האחרונה שלו בגיל 30 ומשם דעך. אי אפשר לדעת איפה יהיה לברון ועם מי הוא ישחק אם כי כרגע באמת נראה שחוץ מהספרס אין שום קבוצה שמתקרבת לסכן אותם.

עומרי 10 ביוני 2014

הבאד בויז נמצאים קרוב מאוד למדרגה העליונה, הם ניצחו את ג'ורדן, פיפן, פיל ג'קסון והוראס גרנט במשחק 7 למען השם.

עומרי 10 ביוני 2014

כלומר – מחרה ומחזיק אחריך

יריב 10 ביוני 2014

על הבולס קרובים לשיאם, אבל האם ג'ורדן של האליפויות היה טוב מג'ורדן של ההפסדים לדטרויט?

הלייקרס, מצד שני, כבר לא היו האלופה המיתולוגיה כשקארים עם רגל אחת בחוץ (למעשה, כבר כשהלייקרס ניצחו אותם). כפי שמציינים בהקשר דאנקן, הפלייאוף הטוב האחרון של קארים היה ב87. אגב "אי אפשר לנבא", אי אפשר גם לנבא את ההערכה ההיסטורית ליריבות שלהם. כשדטרויט ניצחו את שיקגו הם (שיקגו) לא נחשבו לקבוצה גדולה (טובה, אבל לא דומה כלל לתפיסה היום).

עומרי 10 ביוני 2014

הלייקרס היו לכל הפחות עם השחקן הטוב בליגה (מג'יק זכה בשלושה MVP בין 87-90) ועם עוד HOF בשיאו לצידו.

יריב 10 ביוני 2014

ועדיין, זה רחוק מאוד ממה שהיה להם ב 85. זו היתה קבוצה חזקה, כל הקבוצות שמגיעות לגמר חזקות, אבל כבר לא מצדיקים "מיתולוגית".

גיל 10 ביוני 2014

ב1991 שנת האליפות הראשונה של ג'ורדן, הלייקרס היו פייבוריטים.

יריב 10 ביוני 2014

כפי שכבר ציינתי, לא חשבו אז על הבולס במונחים שאנחנו חושבים עליהם היום. בגמר המערב (מול הקבוצה החזקה-אך-לא-מיתולוגית של פורטלנד) הלייקרס נחשבו לאנדרדוג.

גיל 10 ביוני 2014

לא משנה איך חשבו עליהם, הם היו קבוצה מאוד חזקה.

יריב 10 ביוני 2014

לא משנה איך חשבו עליהם כדי להבין את המשמעות ההיסטורית של העובדה שהם נחשבו לאנדרדוג? אז למה משנה שחשבו שהלייקרס פייבוריטים מול שיקגו?

גיל 10 ביוני 2014

כי בניגוד למה שכתבת, הלייקרס לא היו בירידה גדולה והיו חזקים מאוד, ושיקגו היו חזקים יותר ממה שאנשים חשבו ובדרך לשושלת מפוארת. לכן הדרך של דטרויט לאליפות הייתה נגד לפחות שני יריבים סופר חזקים, מה שאי אפשר לומר על מיאמי בשנים האחרונות.

יריב 10 ביוני 2014

אני די בטוח שציינתי שהאמירה "ג'ורדן קרוב לשיאו" היא המעטה בהישג של דטרויט, כי ג'ורדן כבר היה בשיאו (שיקגו עוד לא היתה בשיאה), זה לא בניגוד למה שאמרתי. שיקגו אכן היו חזקים יותר ממה שאנשים חשבו, וההצלחה שלהם ב91-93 מאירה באור מרשים יותר את הנצחון של דטרויט ב90. עם זאת, כדאי לזכור את גילאי השחקנים של שיקגו אז. השחקנים השני והשלישי בחשיבותם בקבוצה היו בוגרי דראפט 87, הם היו עדיין בשלב מוקדם בקריירה שבו השיפור יחסית מהיר משנה לשנה.

מה שאמרתי הוא שהלייקרס היו קבוצה חזקה אבל רחוקה מרמת "האלופה המיתולוגית" של אמצע שנות השמונים, וכך אני עוד טוען. אם הם היו ברמה הזו, אין סיכוי שהם היו נחשבים לאנדרדוג מול הקבוצה החזקה-אך-לא-מיתולוגית של פורטלנד. הסיבה לירידה ברמה שלהם היא הדעיכה, ואיתה הפרישה, של קארים. הדעיכה ברורה בעונת 87-88 (למרות שזכו שוב ב88).

גיל 10 ביוני 2014

שוב, זה לא נכון שהם רחוקים מרמת האלופה המיתולוגית של אמצע שנות ה80. חוץ מקארים, כל השחקנים היו בשיאם. מג'יק היה הMVP בעונה הרגילה ולמרות זאת דטרויט עשו להם סוויפ בגמר. הלייקרס הם לא איזה קליבלנד עם לברון הצעיר וזה רק מגדיל את ההישג שלהם. דטרויט היו אחת הקבוצות השלמות ביותר שנבנו אי פעם ותצפה בסרט בד בויז כדי לראות איך במשך עשור בנו אותם לאליפות.

לא הבנתי מתי הם נחשבו לאנדרדוג נגד פורטנלד?

יריב 10 ביוני 2014

בסדרת גמר המערב של 91, מיד לפני שניצחו אותם ונחשבו לפייבוריטים נגד שיקגו.

אני יודע איך בנו את דטרויט, אני לא מזלזל בהישג שלהם, אבל להגיד "חוץ מ" על קארים עבדול ג'אבר זה לא לעניין. הם בהחלט היו קבוצה חזקה מקליבלנד של 2007, אבל הם היו רחוקים מאוד מהלייקרס של 85, כפי שהתברר גם בפלייאוף של 90.

גיל 10 ביוני 2014

מה זה לא לעניין? יש לך מג'יק MVP וקארים כבר היה מבוגר (למרות שזכה בMVP שנה קודם). גם אם הייתה קצת ירידה ביכולת בלעדיו הלייקרס עדיין היו קבוצה אדירה. ולהגיד על קבוצה שניצחה 5 נצחונות פחות מהאלופה ב85, שהייתה עדיין האלופה המכהנת והיה לה אם הMVP של העונה ושעד לגמר עם דטרויט היו 10-0 בפלייאוף שהם רחוקים מאוד מ85 זה פשוט לא נכון בכל קנה מידה.

וב91 דטרויט הם הפסידו לג'ורדן בשיאו, כך שלא ברור לי מה הטיעון פה.

יריב 10 ביוני 2014

ב91 הטיעון הוא שהם לא נחשבו לפייבוריטיים מול פורטלנד, אז העובדה שהם נחשבו לפייבוריטים מול שיקגו לא רלוונטית. כמו כן, כנראה שמומחי התקופה לא חשבו שהם קבוצה כל כך דומיננטית.
ב 90 הטיעון הוא שהם הפסידו לפיניקס.

אם אתה טוען שאובדן הסנטר הטוב בליגה זה עניין זניח, אני מניח שנאלץ לא להסכים.

גיל 10 ביוני 2014

מי אמר שב91 הם לא היו פייבוריטים כנגד פורטלנד?

ומספיק עם הדמגוגיה. אני לא אמרתי שאבדן קארים היה עניין זניח אלא שהאבדן של שחקן בן 40 שבבירור היה בירידה (הMVP שלו היה ב85 ולא שנה קודם כמו שכתבתי שם זה היה וורתי) הוא לא כזה משמעותי. מה עוד שאתה מתעלה שבסדרה שבה הובסו נגד דטרויט הוא דווקא כן שיחק. אז אם בשנה הקודמת הוא היה שותף לאלופה, לא נראה לי ששנה אחת עושה כזה הבדל ביכולת שלו או של הקבוצה.

יריב 10 ביוני 2014

למשל, הלוס אנג'לס טיימס (ואלו שהם פנו אליהם)
http://articles.latimes.com/1991-05-17/sports/sp-1941_1_trail-blazers

כפי שציינתי, הפלייאוף הטוב האחרון של ג'אבר היה ב 87. ב 89 הוא לא היה הסנטר העיקרי של הקבוצה (למרות שעדיין שיחק), כפי שנמדד בחלוקת הדקות. הדעיכה שלו היתה תהליך, הוא הפסיק להיות הקלע המוביל של הלייקרס אחרי 86, מספר הדקות שלו ירד בהתמדה, אחוזי הקליעה שלו ירדו וכן הלאה. ב89, לראשונה בקריירה, הוא קלע בפחות מ50% מהשדה (47.5%).

אגב, בעודי מסתכל על חלוקת הדקות בגמר ההוא (הסוויפ של דטרויט) נתקלתי בדבר מה שלא זכרתי. מג'יק נפצע ויצא במשחק השני (ברבע השלישי), שיחק 5 דקות במשחק השלישי (ברבע הראשון) ולא שיחק כלל ברביעי. זה משפיע על הערכתך את גודל ההישג?

גיל 10 ביוני 2014

אני לא יודע כמה אפשר ללמוד מאיזו כתבה אקראית בעיתון, אבל בכל מקרה, אם הם התגברו על קבוצה חזקה שהייתה פייבוריטית זה רק מעיד על החוזק שלהם.

ואכן קארים נחלש קצת בסיום הקריירה ועדיין, אנחנו מדברים על האלופה ועל הMVP של הליגה שטאטאו את כל שאר הקבוצות בדרך לגמר. זוהי ללא ספק הייתה קבוצה חזקה ביותר ולכן הדיבורים על פער עצום מ85 מופרכים. והיציאה של מג'יק אולי גרמה לסוויפ אבל דטרויט היו מנצחים בסדרה בכל מקרה.

גיל 10 ביוני 2014

ואגב, אותו דבר אפשר לומר על הטענה שלך שפורטנלד הייתה פייבוריטית. היא אכן הייתה קבוצה חזקה מאוד אז וניצחון עליה בגמר לא היה טריוויאלי ועדיין דטרויט ניצחו בצורה משכנעת.

יריב 10 ביוני 2014

אה? עברנו לטיעונים כלליים על כך שדטרויט היו טובים? מישהו החליף את הדיון? רמז, אני לא טוען שדטרויט לא היו טובים. אם הייתי טוען כך, לא הייתי מתחיל מתיקון הנימוקים שלך לחוזקם בשני הכיוונים (אחד מעלה ואחד מטה). אני יכול אפילו לתת לך נימוקים אחרים לקבל שדטרויט היו קבוצה חזקה מאוד, אבל אין לי כוונה לעשות את זה עכשיו.

אני מבין שמאחר ודטרויט ניצחו את הראשון ומג'יק נפצע כשהמשחק השני בשיוויון ברבע השלישי ברור שדטרויט היו מנצחים את הסדרה. אני מבין שזה כך, אני רק לא מבין למה.

זו היתה קבוצה חזקה ביותר, אולי החזקה בליגה, והיא היתה הרבה יותר חלשה מזו של 85. אני לא רואה את הבעיה בטענה הזו. (במקביל, היריבות שלה נחלשו – דטרויט היתה טובה מאוד, אבל פחות טובה מבוסטון של כמה שנים קודם לכן)

גיל 10 ביוני 2014

כל הטיעון שלך מתבסס על זה שהלייקרס היו חלשים הרבה יותר בגמר הראשון נגד דטרויט בהשוואה לאליפות שלהם ב85. לא הבאת שום בדל ראייה בכיוון הזה ואתה עוד מתלונן שהטיעונים שלי כלליים?! אני נתתי לך נתונים מספריים שהשוו בין שתי הקבוצות והראיתי לך שההבדל לא כזה גדול, וזה עוד בלי לקחת בחשבון את היריבות של דטרויט בדרך לגמרים ואת פורטלנד בגמר השני שגם הייתה חזקה מאוד. הדיון הוא על הגדולה של דטרויט ביחס למיאמי היום. לכל מי שעיניו בראשו וראה את שתי הקבוצות די ברור שדטרויט היו אוכלים את מיאמי בלי מלח והתמודדו מול יריבות חזקות יותר בדרך לגמר ובגמרים עצמם. הספרס הם היריבה הכי חזקה של מיאמי והם היחידים שיהיו היסטוריים ואפשר יהיה להשוות אותם ללייקרס או שיקגו מבחינת הקושי לעבור אותם וכרגע הם בקושי עשו את זה בסדרה אחת ועוד נראה מה יקרה בסדרה הנוכחית.

יריב 10 ביוני 2014

כל נסיון להשוות בין קבוצות מתקופות שונות נדון לטיפשות.

לגבי היחלשות הלייקרס, הנה נתון: הלייקרס של 85 הם הקבוצה השלישית בהיסטוריה של הליגה באחוזי קליעה אפקטיביים (בעצם, מספר נקודות לזריקה), עם 0.551%. הלייקרס של 89 במקום ה70 עם 0.518%. למען ההגינות אציין שהלייקרס של 89 פיצו על זה חלקית עם סחיטת יותר עבירות. משהו משעשע שראיתי כששלפתי את הרשימה הזו. זהות שתי הקבוצות שמקדימות את הלייקרס של 85 (ואת פיניקס של נאש) – מיאמי של שתי העונות האחרונות.

אם אתה רוצה תשובה מעט רצינית לגבי מפגש תיאורטי בין מיאמי הנוכחית לאחת מהגרסאות (הבדלים בסגל משנה לשנה) של הבד בויס, אתחיל בזה שזה תלוי מאוד בחוקים (שהשתנו). במידת האפשר לדבר על המשותף בחוקים שונים, נראה לי שמיאמי היו מפרקים אותם התקפית כי הבד בויס לא היו יודעים איך לשמור קבוצה של כל כך הרבה קלעי חוץ – שלשות לא היו גורם משמעותי בליגה בתקופתם.

גיל 10 ביוני 2014

אתה מתחיל באמירה שכל השוואה בין קבוצות מתקופות שונות היא טיפשות ואז ממשיך בהשוואות מופרכות. למה לבדוק דווקא איזה קריטריון אחד שרירותי של אחוזי קליעה אפקטיביים ולא בקריטריון אחר דווקא? המדד הסטטיסטי הכי חשוב הוא מספר הניצחונות שלהם בעונה כי זה מודד הצלחה נגד הליגה. במדד הזה הירידה לא ממש גדולה.

מעבר לזה שהבד בויז היו אחת מההגנות הכי טובות בהיסטוריה, אחת כזו שהייתה מחסלת את מיאמי בחוקים של אז, ההתקפה שלה היא אנדרייטד. סתם בשביל ההשוואה הם קלעו 2 נקודות יותר ומסרו 2 אסיסטים יותר ממיאמי של השנה וזה בחוקים הנוקשים של אז.

יריב 10 ביוני 2014

מספר נצחונות לעונה הוא נתון רועש באופן יוצא דופן. אתה חושב שמיאמי השנה חלשה בהרבה מהשנה שעברה (12 נצחונות פחות)? אתה חושב שהפרישה הראשונה של ג'ורדן כמעט ולא פגעה בבולס (רק שני נצחונות פחות)? זה מה שהנתון הזה שווה, ממספר סיבות שאין לי כוונה להיכנס אליהן כרגע.

כשהסתכלתי על נתונים הסתכלתי גם על פרמטרים אחרים, אפילו הזכרתי אחד מהם, אבל אם רוצים לתת תמונה מלאה צריך הרבה יותר השקעה ממה שהדיון הזה מצדיק מבחינתי.

לגבי ההתקפה של הבד בויס, היא עשתה את זה גם בקצב של אז, שלוש התקפות יותר למשחק (בקבוצות אלו, בכלל הליגה ההפרש גדול יותר). יותר אסיסטים, פחות נקודות (למהלך).

אני חושב שבזה הסתכמה נכונותי לטיפשות זו (מפגש תאורטי בין קבוצות שמשחקות משחקים דומים בתנאים שונים).

גיל 11 ביוני 2014

כן, אני חושב שמיאמי חלשה השנה משנה שעברה (לפחות בעונה הרגילה), וגם ששיקגו לא נפגעה הרבה בעונה הרגילה אבל בפלייאוף כן. אם המאזן הכללי לא מספיק טוב לך כמדד תסתכל על הרייטינג ההתקפי שהיה הראשון בליגה ב89 ו85, והרייטינג ההגנתי שהיה 7 בליגה בשני המקרים. הם קלעו יותר ב85 אבל גם ספגו יותר כך שאיך שלא תסתכל על זה כמעט, סטטיסטית לא תמצא הרבה הבדלים משמעותיים.

שלוש התקפות למשחק זה שום דבר. והנתון לשלוש נקודות דווקא עובד לטובת דטרויט. אם הם היו מנצלים אותו כמו שעושים היום אז סך הנקודות שלהם היה גדול יותר וגם ככה יש הפרש לטובתם. אז יוצא שכמעט בכל השוואה שתעשה דטרויט עולים עליהם ובהתחשב בזמנים השונים הייתי מהמר שלא במעט. בלי החוקים המקילים כל כך על שחקנים כמו לברון היום כמו חוק ההאנדצ'ק, הוא היה מאוד מתקשה לשחק.

אפי 10 ביוני 2014

לא שגמר הנ.ב.א. זה לא אירוע חשוב ביותר ומסקרן, אבל מתי נתחיל עם הימורי המונדיאל?

דורפן, הווזלה מדרא"פ מונחת אצלי אחר-כבוד על המדף, אבל בהחלט יש מקום גם לרקדנית סמבה ברזילאית לידה…

Comments closed