קילי מאלוני

היא העדיפה לא להיות עוד סיפור התאבדות לא ברור

mal
משהו שקשור לטקסט שכתבתי עליו בעיתון על קילי מאלוני.

עולם הספורט עשה צעדים עצומים בהקשר קבלת הומוסקסואלים בשנים האחרונות. אבל זה קרה כי עם כל הכבוד לחשוכים – הומוסקסואלים תמיד היו בספורט ותמיד יהיו וכל הסיפור היה שהם יוכלו להציג את עצמם ככאלו באופן חופשי.

אנשים שמשנים את מינם זה משהו שונה מאד. ולו בגלל העובדה שהם חוצים קו ברור מאד בספורט – בין תחרויות נשים לגברים. היה מקרה בעבר הרחוק של טניסאי – רנה ריצ׳ארדס ששינה את מינו ואז נלחמה על זכותה לשחק בתחרויות נשים. אבל זה היה בגיל מבוגר והישיגיה בין הנשים היו יחסית אזוטרים. אגב- אדם רציני מאד ורופאת עיניים.

ובשבוע שעבר נחשף כי אמרגן האיגרוף פרנק מאלוני שלקח את לנוקס לואיס לתואר העולמי עובר טיפולים לשינוי מין והיא עכשיו קילי מאלוני. והמסר העיקרי בסיפור הוא שקילי מאלוני אמרה שאם לא הייתה עוברת את הניתוח הייתה מתאבדת בגלל דכאון. אז במקום לקבל עוד סיפור אפוף שמועות של התאבדות בספורט – ואחר כך היינו קוראים משהו על דכאון אצל אנשים מפורסמים.

לא – אין פה פריצת דרך בספורט. להבדיל מהומוסקסואלים המספר הוא מזערי מאד. גם החשש שגברים ישנו את מינם בכדי להתחרות בתחרויות נשים עם איזשהי עדיפות היא סתם חרדה מגוחכת. היה את המקרה של קיי אלומס, ששינה את מינו והפך לכדורסלנית במכללת ג׳ורג׳ וושינגטון. ושם הגיעה לממוצע של 7.4 נקודות למשחק. והיה מקרה מפורסם בהרבה – מקרה טבעי של קסטר סמניה הדרום אפריקאית שיש בה סממנים גופניים מסויימים של גבר והיא אלופת עולם וסגנית אלופה אולימפית ב-800 מטר. וגם היא עוד לא שברה שום שיא שקבעו רצות מסוממות ממזרח אירופה כמעט דור לפניה.

אז קילי מאלוני חשובה גם אם אין לה חשיבות לספורט. ראשית בהפרכת סטריאוטיפים כאילו טרנסג׳נדר היא איזשהי תופעה שקשורה לליברליזם. פרנק מאלוני היה אוהד מילוול, אמרגן איגרוף, נוצרי ופולטיקאי בימין הקיצוני. וגם רצה להיות אישה. אבל חשוב מכך, שאנשים יכולים להתמודד עם הבעיות שלהם ולא צריכים להתאבד.

והדבר היפה ביותר הוא שהעולם מקבל את זה. לנוקס לואיס הודה שהיה המום בתחילה, שזה טבעי, אבל שהוא מבין את ההחלטה ומברך אותה. ואתמול צולמה יושבת כאישה בשורות הראשונות של קרב תואר שנערך בגרמניה. מקומה הטבעי על פי מעמדה והישיגיה בעולם האיגרוף בלי קשר לעניין שינוי המין.

150 Comments

איציק 17 באוגוסט 2014

קילי מאלוני הוא סיפור עיתונאי ולכן ראוי היה שיפורסם. מה שמפריע לי זו לא התופעה כי אם ההחצנה. אף אחד לא צריך להסתיר או להתבייש. אף ספורטאי שהתגלה שהוא הומוסקסואל לא צריך להתבייש בכך. אבל הומוסקסואל יכול להיות גם מהנדס, מורה שחקן תאטרון, ואין צורך לרוץ ולצעוק (כלומר לרוץ לעיתונות עם הסיפור). שיחיה את חייב באושר, ושלא יתבייש במי שהו, ושלא יסתיר, אך גם לא יפרסם בראש חוצות. זה צריך להפסיק להיות גליק. הוא כזה, טוב לו, יופי, שיחייה ככה. אני אולי כמהו ואולי אחר, ואם טוב לי אני אחיה כמו שאני. מה שמטריף אותי זו ההחצנה… חשוב לי שכולם ידעו, והסיפורים על הארונות שגרמו לדיכאונות בחשיכה. אז לא צריך שיהיו בארון, אך גם שלא ירוצו בראש חוצות.

ג'וש 17 באוגוסט 2014

צדיק בסדום

דורפן 17 באוגוסט 2014

כדי שזה יהפוך לנורמלי – צריכים כמה ראשונים שיחצינו את הסיפור.

אהד 17 באוגוסט 2014

זכותו של אדם לעבור שינוי מין וזכותו להחצין את זה. זה חלק מחירויותיו של הפרט במדינה דמו'. אם נינט יכולה לעשות סיפור מזה שהיא בהריון, אז גם מאלוני יכולה. בכלל, אני אישית מעדיף את ההחצנה הזו מאשר את אלו של פאריס הילטון ו"הקרדאשיאנס".
וזה בלי קשר לסיכוי שהסיפור הזה יכול לעודד אחרים לנקוט בצעדים אמיצים במקום לבחור להתאבד.

איציק 17 באוגוסט 2014

זו לא שאלה של חרויות כי אם של בוטות מיותרת, בדיוק כמו ההריון הדבילי של נינט. אין לי בעייה גם עם ההריון של נינט, רק לא ברור לי למה זה חשוב שאני, או מישהו אחר, אדע מזה. מבחינתי דרוג האוניברסיטאות, פסטיבל ג'אז, ומעיין שחף בקפיצה לגובה הרבה יותר חשובים כי מדובר על הצלחות/כישלונות שנוגעים לתפקוד המדינה בתחונים אלו. למה חייה/חייו הפרטיים של ידוען או ידוען מטעם עצמו צריך להיות כותרת בכל החדשות? דרך-אגב, כל "הידוענים" הללו יודעים לצעוק חמס כאשר פתאום הפפראצי מפריעים להם, וזו גם חרותו של הפפרצי לצלם את הידוען במסיבה בפריז. רק לשם ההבהרה, אני היתי מוציא את הפפרצי מחוץ לחוק, אבל ל"ידוענים" אין את הזכות להלין, זו לו רק תוכנית כבקשתך.

גיל 17 באוגוסט 2014

מיותרת בעיניי מי? בעיניך? בעיניהם זה לא מיותר והם מרגישים צורך לפרסם את הנושא. אתה לא חייב להתייחס אליהם או לקרוא את מדורי הרכילות.

איציק 17 באוגוסט 2014

אני לא חייב, וגם לא קורה, אבל שופכים לי את זה מכל חור, בכל ערוץ, בכל אתר ולא רק של רכילות כך שאי אפשר להמנע מזה. ואתה שוב מנסה "לסתום לי את הפה." להם מותר להחצין ולי מותר לומר שאני לא אוהב את זה. מה הבעייה הלוגית במה שאני כותב?

אהד 17 באוגוסט 2014

זכותך לא לאהוב את זה. זכותו להחצין את זה. זכותה של נינט לשדר את הלידה שלה בלייב ואז להתלונן על החדירה לפרטיות שלה. זכותי לא לאהוב את זה שערוץ הספורט משדר את אליפות אירופה באתלטיקה במקום משחקי הכנה של קבוצות כדורגל.
כל עוד זה ברור שזה זכותנו, הכל בסדר.

איציק 17 באוגוסט 2014

אם כך אהד, אנחנו מסכימים.

zen 17 באוגוסט 2014

לדעתי זה לעולם לא יהיה נורמלי. מצד שני, רק לא נורמלים יכולים לרצות להיות נורמלים.

רומן 18 באוגוסט 2014

משפט אדיר!!

אתה המצאת או שזה ממלכוד 22 או משהו כזה?

ק. 19 באוגוסט 2014

השאלה ממאיר אריאל "אני נורמלי להיות נורמלי?"

zen 19 באוגוסט 2014

זה השאלה ממאיר אריאל בהשפעת מייג'ור מייג'ור מייג'ור.

אלעד אחד 17 באוגוסט 2014

איציק, לפעמים כשיש הקצנה לצד אחד (נידוי למשל) נדרשת הקצנה לצד השני (החצנה או הבלטה למשל) לפני שאפשר יהיה להגיע לאיזון.

איציק 17 באוגוסט 2014

המקל כבר מזמן כופף יתר על-המידה לצד השני. היום אם אתה לא כזה או אין לך חברים כאלו, אתה לא IN. זה כבר הבון-טון של החברה הגבוה. אז יש זכויות שעדיין נכון להלחם עליהם (לדוגמא, למה שזוג כזה לא יקבל משכנתא פעם בחייו כמו שאני קיבלתי עם אישתי), אבל ההחצנה לדעתי היא לא הדרך ולא מוסיפה כבר שום דבר למאבק שלהם שיש בו דברים בהחלט צודקים.

גיל 17 באוגוסט 2014

מכופף יותר מדי? על פי איזה קריטריון? יש המון אנשים שחוששים לצאת מהארון, ילדים סובלים מהצקות על רקע נטייה מינית והומו נחשבת לקללה בעיניי רבים. שוב, אתה לא חייב להתייחס לזה אם זה לא מעניין אותך אבל אלו שהנושא כן חשוב להם זכותם המלאה לפרסם אותו כמה שהם רוצים.

איציק 17 באוגוסט 2014

אתה לא מבדיל בין זכות לבין מימוש הזכות. לא כל זכות חובה לממש. אני לא מציע למנוע מהם שום דבר. מי שמחליט שהוא רוצה להחצין, יעשה זאת. כמו שיש לו זכות לעשות זאת, לי יש את הזכות לומר שאני לא אוהב זאת. אתה רוצה למנוע ממני את הזכות לומר שאני לא אוהב את ההחצנה הזו. אני מוכן להלחם על זכותם לא להפגע, ובו בזמן לחשוב שההחצנה לא במקום, אין לי זכות לדעה כזאת?

גיל 17 באוגוסט 2014

לא, אני מנסה למנוע מצב שבו אחרים שלא נמצאים בנעליים שלהם אומרים להם מה לעשות. לפי מה שאתה כותב בפירוש היית מונע מהם לחהצין אם זה היה מתאפשר לך. אני לא חושב שזה ראוי.

גיל 17 באוגוסט 2014

משעשע שאתה אומר שאני סותם לך את הפה כשכל מה שכתבת כאן הוא ניסיון לסתימת פיות, ראה הדברים שלך בדבר "שלא יפרסמו את זה בראש חוצות", "זה מטריף אותי". לי נראה שיש לך בעייה אישית עם הנושא.

איציק 17 באוגוסט 2014

ואחרי כל מה שכתבת, תראה לי מקום אחד שבו הצעתי למנוע מהם משהו כזה? זה ההבדל בין הניסיון שלך לסתום פיות לבין מה שאני עושה, ובבקשה אל תכניס לי מילים לפה, ואל תספר לי מה אני היתי עושה. אני יודע מספיק טוב להביע את דעתי ולומר מה אני חושב ומה היתי עושה.

גיל 17 באוגוסט 2014

אכן הבעת את דעתך בצורה ברורה, אין לך מה להתלונן. "שיחיה את חייב באושר, ושלא יתבייש במי שהו, ושלא יסתיר, אך גם לא יפרסם בראש חוצות." הם ניסיון לסתום פיות. כל השאר זה ניסיון לכסות על זה.

איציק 17 באוגוסט 2014

לא, זו הבעת דעה איך היתי רוצה שינהגו. זו לא כפייה או כל דבר דומה לכך, וניסיון לשכנע שמוטב כך. אשמח מאוד אם מישהו יקבל את דעתי, ואצטער אבל אחייה בשלום אם לא.

סימנטוב 17 באוגוסט 2014

יש לי מכר שגבדול הוא בארון ובעבודה לא יודעים, הוא מפחד שיהיה לו איזה בוס במוקדם או במאוחר שלא יקבל את הזהות שלו, ליבי אליו לא קל לחשוש שהקרירה שלך עלולה להיפגע ממישהו שלא יקבל אותו בגלל זהותו המינית.
אז כן זה מצויין שהוא יצא החוצה בראש חוצות

איציק 17 באוגוסט 2014

שום דבר, ושום מצויין. אם הוא יפגע מכך, אז שיעשה בלגן, כי החוק לצידו, והחוצפן שיעשה זאת שיעוף ממקום העבודה שלו. בדיוק כמו שאסור לפטר אמהות חד הוריות או אלו שעושים מילואים יותר ממה שמתאים למנהל (ולצערינו יש בעיות עם מילואימניקים שאיבדו את עבודתם בגלל צוק איתן).

סימנטוב 17 באוגוסט 2014

מודבר בבחור צעיר בתחילת הקרירה אני מבין החשש שלו יש תחום אפור והוא לא יכול לדעת מה נאמר בחדרי חדרים, לנפנף בחוק (היבש) קל לנו מהצד.

איציק 17 באוגוסט 2014

תבין, אני נגד הסתרה כמו נגד החצנה, אבל מבין את הפחד. אלו בדיוק המקרים שאני אומר ששווה להלחם עליהם, כדי שהנטיות שלו לא יהיו שיקול להיותו עובד רצוי או פחות רצוי.

גיל 17 באוגוסט 2014

אכן, קל לתת עיצות כשמאוד קשה להוכיח אפליות כאלו ואנחנו לא אלו שצריכים לשאת במחיר.

גיל 17 באוגוסט 2014

נראה לי שקצת מסובך לא להחצין את זה שפעם היית גבר והיום אתה אישה. אנשים די שמים לב לשינוי כזה וכשזה מגיע מאדם מפורסם אז חייבים להתייחס לזה, אי אפשר לקבור את זה.

חוץ מזה, מה בדיוק מפריע בהחצנה? שכל אחד יחצין או לא מה שהוא רוצה.

איציק 17 באוגוסט 2014

תקשיב, יש הבדל בין להסתיר ללהקצין. הפעם זה היה מישהו ידוע והעיתונות באופן טבעי עשו מזה סיפור. אך לא כל אחד שעושה ניתוח כזה הוא ידוען. אז הסביבה שלו יודעת וזה בסדר. לרוץ לעיתונות ולתוכניות טלביזיה כדי לספר את הסיפור לדעתי מיותר. אני לא אוהב את ההחצנה הזו, ואני לא מנסה להחצין את מה שיש לי להחצין (אם יש). אני לא מנסה לעצור אותם, לא מנסה לשנות את החוק, לא אוהב את ההחצנה. מותר לי להביע את דעתי? האין זו זכותי כמו זכותו של המחצין להחצין? לא מבין מה הבעיה שלך עם זה שבעולם המושגים שלי יש דברים שלא ראוי להחצין (יש הבדל בין לא להחצין ללהתבייש)? כמו שכתבתי קודם, אני גם נגד ההחצנה של ההריון של נינט, או הצהובונים שרודפים אחרי כל פרט מידע של "ידוען" זה או אחר, ללא קשר לנטיה המינית שלו. מה פסול בדעתי שאני לא אמור לומר אותה?

גיל 17 באוגוסט 2014

אז ידוענים משתמשים בשם שלהם להפיץ מטרות שנראות להם חשובות והן אכן חשובות, מה רע בזה? למה אתה לא מתלונן על ביל גייטס שתורם מיליארדים שהוא מחצין את הנדבנות שלו? אתה רשאי לא לאהוב מה שאחרים לא עושים אבל ממה שאתה אומר נשמע שאתה מעוניין למנוע מהם להחצין. אתה הרי כתבת במפורש שאין צורך לעשות את זה ן"שלא יסתיר, אך גם לא יפרסם בראש חוצות." זה נראה לי בפרוש ניסיון לכפות על אחרים דיעות שלך. מי שמך לקבוע שאין צורך? אם היא מרגישה שיש צורך אז זו סיבה מספיק טובה לדעתי כי אף אחד כמעט לא נמצא בנעליה ולא יודע מה היא עברה או עוברת.

איציק 17 באוגוסט 2014

אתה שוב מבלבל בין הבעת דעה לבין ניסיון למנוע. זכות לדעה, עד כמה שידוע לי, יש לי. הזכות לנסות לשכנע שזה מיותר, גם יש לי. והניסיון שלך לספר לי שזה לא תקין מוזר מאוד בעייני. כמו שלידוען מותר לקדם את עיניניו, גם לי, הלא ידוען, יש זכות לקדם את ערכי שנראים לי נכונים. ירצו יקבלו את דעתי, לא ירצו, לא יקבלו. משטרת המחשבות המעין ליבראלית נראת לי ממש לא במקום. הזכות שיש להם אינה גדולה מהזכות שיש לי.

גיל 17 באוגוסט 2014

שוב, מה שהבעת זו לא רק הבעת דיעה על חתרת תחת הלגיטימציה שלהם להביע אותה וזה פסול בעיניי. וזה קצת מצחיק שאתה מתלונן על משטרת מחשבות כשלפי ההגיון שלך לא צריכה להיות לך שום בעייה עם דיעה כמו שלי שמצביע על הכשלים בטיעון שלך. הכל חופש דיבור לא?

איציק 17 באוגוסט 2014

לו היתה מוצא כשלים היתי יותר מחי עם זה בשלום, העיניין הוא שאתה לא מוצא עשלים, אתה ממציא כשלים ואז מנסה להלחם בהם. תרגיע קצת לפני שאתה מגיב.

גיל 17 באוגוסט 2014

אני מבין שגם "תרגיע" זה הבעת דיעה ולא ניסיון לקבוע לאחרים מה לומר. תמשיך, אתה רק מוכיח את מה שאני אומר.

איציק 17 באוגוסט 2014

לא, תרגיע, זו בקשה שלפני שאתה אומר דברים ללא ביסוס תחשוב האם שווה לכתוב אותם. אני מבין (זו הבעת דעה, כמסקנה מתגובותיך) שאתה מבין שהבעת דעה מותרת רק כאשר היא תואמת את שלך. אני מבחינה זו הרבה יותר פלורליסט ומוכן לקבל דעות נוספות.

גיל 17 באוגוסט 2014

באמת? תרגיע זו בקשה, זה דבר חדש. אז לפי ההגיון הזה אני מבקש שתשתוק כי הפלורוליזם שלך כפי שהוא מתבטא בשרשור הזה פשוט נשפך מכל כיוון ואני לא יכול לעמוד בזה.

איציק 17 באוגוסט 2014

אני בטוח שאתה יכול, עמדת בדברים קשים בהרבה. אם יש משהו בו אני בטוח אז זו יכולת העמידה שלך.

צור שפי 17 באוגוסט 2014

איציק, לטעמי אתה קצת מיתמם. רונן כתב את זה בקצרה ואני ארחיב, אנחנו רחוקים עדיין מרחק רב מהמצב שבו אנשים ירגישו בנוח עם המיניות שלהם כל עוד אינם הטרוסקסואלים. נדמה לי שאין צורך לפרט. ולכן, כל עוד זה המצב הרי שכל החצנה מהווה דוגמה המקלה על המתקשים והחוששים ומכאן חשיבותה.

איציק 17 באוגוסט 2014

צור, אני לא מיתמם, ואני מסכים עם מה שכתבת. הטענות שלי הן אחרות:
1. אני לא אוהב את ההחצנה, ולא רק שלהם, כי אם ביכלל. זו דעה שלא קשורה אליהם בלבד.
2. אני חושב שההחצנה שלהם, בנקודת זמן זו מזיקה להם יותר מאשר מועילה. החברה די בשלה לקבל אותם, וההחצנה גורמת לאנטאגוניזם שפוגע בהם.
3. המשך ישיר של 2. ישנם דברים בהם הם עדיין אינם שווים ומגיע להם, אך זו לא הדרך. אפשר להפגין, אך בלי להחצין (כמו במצעד הגאוה למשל). הם כבר לא עניים בפתח כמו פעם. ראה את ניצן הורוביץ ממרץ, הומוסקסואל מוצהר, והאם היתה איזו בעייה עם זה? לא. תחשוב רק לתחילת שנות ה-90, האם דבר כזה היה עובר בשקט (אולי היו הומוסקסואלים בכנסת אך אף אחד לא מוצהר). כלומר הפתיחות רבה יותר, והגיע הזמן להמשיך את המאבק בדרכים אחרות, ויש להם את הכלים, ואת הלובי לכך.

חכם בלילה 18 באוגוסט 2014

אתה טועה איציק. היית צודק לו כבר היה מושג מצב לא רק של חוסר אפליה במבחינה חוקית אלא גם מבחינה תרבותית, אבל אנחנו עדיין לא שם. אמנם בבראנז'ה, בתקשורת ובעוד סביבות וקהילות ליברליות, להיות הומו או אפילו טראנסג'נדר זה לגמרי סבבה ואפילו מגניב, אבל בהרבה מקומות אחרים, גם פה בישראל ובוודאי במקומות פחות ליברליים, זה ממש לא מגניב ובפועל הומו (או לסבית ובוודאי טראנס) נתקל בהרבה דעות קדומות במקרה הטוב ואפליה והתכלויות במקרה הפחות טוב.

איציק 18 באוגוסט 2014

חכם,
עזוב מה אני אוהב ומה לא, אני חושב שפעילות זו לא מועילה להם. אני חושב שיש הרבה מקום לשיפור, אך לא זו הדרך. לפעמים כדאי גם להיות חכם.

בני תבורי 18 באוגוסט 2014

איציק,
אבל אתה מבין שזו הבעיה שלך, נכון? אתה חייב לוודא איפה ההחצנה, כפי שאתה מכנה אותה, נוגעת בך ומפריעה לך. יתכן ותוכל להגיע לאיזה הסדר פנימי שיאפשר לך לא להיפגע ממקרים דומים בעתיד.

איציק 18 באוגוסט 2014

בני,
מקווה שלא תכאס אם לא אסכים איתך. אני לא יודע מה הייחס שלך לזוג צעירים (או לא צעירים) שבמדשאה הציבורית משתפך אחד עם השני. אני מאוד לא אוהב זאת, גם אם הזוג סטרייטים. המשטרה עוצרת זוג שמתנה אהבים בחוף, ואולי נחמד לו סאדו מאזו בפני כולם. היכן עובר הגבול של נורמאלי או לא לא? זה עיניין של מקובלות חברתית ולדעתי מוחצנות יתר (גם בטלויזיה ובאינטרנט) היא כבר עברה את גבול הוולגריות. זה לא רק עיניין של מיניות כי אם התנהגות כללית שכוללת לבוש, תנועות גוף, מלל ולפעמים גיבוב של צלילים. אם חבורה היתה מסתובבת אצלך ברחוב וצועקת ומטנפת את הפה היתה קורה לזה הפרעה ובצדק. למה? כי זה פוגע בחוש השמיעה שלך? במה פגיעה בחוש השמיעה חמורה מפגיעה בחוש הראיה? זה צורם לי בעין, כואב, מפריע. זה לא בגלל המגדר, כי אם בגלל המעשה. ועם זאת אני לא מבקש לאסור עליהם לעשות זאת, אבל מבקש מהם לא לעשות זאת במרחב הציבורי שגם אני נימצא בו. ירצו, יכבדו, לא ירצו, אני אכבד זאת. וולגריות היא עיניין של גבולות, היכן הגבולות הללו? האם זה רק עיניין של חוק? האם המושג לא פונקציה של מקום וזמן? אני לא יודע בדיוק להגדיר את הגבול שמשהו הופך לוולגרי, אני יודע שמבחינתי זה כשאני לא חש בנוח עם זה. אני לא חושב שהתנהגות של ג'אסטין ביבר זה COOL (אני לא מדבר על ההופעות כי אם במרחב הציבורי) למרות שהרבה בנות עשרה מאוד אוהבות זאת, אני לא אוהב את המצעדים שאין לי מושג במה הם מתגאים, ואני לא אוהב את הבוטות שרבים מאיתנו נחשפים אליה ברשת (אני לא מדבר על אלימות כי אם פשוט על התנהגות מגעילה). אם אתה חושב שיש לי בעייה המצריכה טיפול כלשהו, אני מכבד את דעתך. לדעתי המצב הוא הפוך, וגבולות הוולגריות נפרצים כל פעם מחדש ורצוי לשים לזה באיזשהו מקום גבול הרבה יותר משמעותי. ולא, אל תביא אותי לקצה השני של הסגפנות הפרנציסקנית, או החרדיות היהודית. בין שני הגבולות יש המון אמצע.

גיל 18 באוגוסט 2014

אתה משתמש במילה נורמליות (כמו במילים אחרות) בצורה שגויה. אין שום דבר לא נורמלי בלהיות הומו, לעשות ניתוח לשינוי מין או לעשות סקס בחוף. מה שמפריע וגם לא חוקי זה לקיים יחסי מין בפומבי וזה בכלל לא קרוב למה שמאלוני עושה כאן. היא מדברת על המיניות שלה שזה הדבר הכי נורמלי וטבעי שיש בעולם.

איציק 18 באוגוסט 2014

תחזור לתגובה הראשונה ותראה שאמרתי שמה שקרה במקרה זה הוא טבעי לחלוטין ומובן. משם הדיון סטה לעיניינים אחרים, גם בגללי, והאי-נורמאליות ההתנהגותית מבחינתי מתיחסת אליהם. לכן נא לא לערבב.

גיל 18 באוגוסט 2014

שוב, כתבת דברים ברורים מאוד בהודעה שהגבתי עליה. הנגדת בין לעשות סקס על החוף למצב שיש לנו פה כשאחד הוא כביכול נורמאלי והשני לא. מעבר לזה שנורמאליות לא קשורה בכלל לנושא יש הבדל תהומי בין המקרים, אחד חוקי ואחד לא. לדבר על המיניות בפומבי זה דבר מאוד שגרתי בקרב הרבה אנשים. לא יכול להיות שום דבר פסול בדיבורים הללו.

איציק 18 באוגוסט 2014

טוב, אתה לא הסמכות לקבוע מה יכול להיות פסול ומה לא. בדיוק כמו שאני לא סמכות. יכולה להיות לך דעה, כמו שלי יש דעה. יש חוק ואותו עזבתי בצד. מחרותים מישהו ישנה חוק בגלל קונסטלציה פוליטית וזה לא יעשה את המעשה תקין או לא, הוא רק ישנה את מצב החוקיות.
ולא, דיבור על מיניות בפומבי הוא לא נורמאלי בערוצים הפתוחים. יש נגיעות לכך, אך יש הבדל בין דיון תאורטי לבין מה אני אוהב לעשות. אתה מבלבל בין תחומים לחללוטין. ד"ר רות שמדברת על תופעה ומסטר X שמספר איך הוא אוהב את זה עם הסובבים זה שונה לחלוטין. כמו-כן דיברתי על וולגריות והחצנה וולגרית כתופעה. זה יכול להיות גם בדיבור מלווה בניבול פה, כי כך הוא מבטא את עצמו, הליכה על מידרכה עם תנועות מוזרות (לא בגלל שיש לא טיקים או בעייה אחרת) כי כך הוא חש COOL. כל זה אצלי עם רמות מדרג שונות נימצאים פחות או יותר במשפחת המגעיל אותי, ואתה יכול לקרוא על זה גם שם. אז אולי מבחינתך כל זה בסדר, ואולי חלק כן וחלק לא. לא שופט אותך אך חולק עליך, ואין כאן קשר לא לטראנסג'נדרים, לא להומואים, ולא לקהילה מוגדרת, כי אם להתנהגות מוחצנת יתר על המידה לפי אמות המידה שלי.

גיל 18 באוגוסט 2014

זה שאתה קובע שמשהו הוא כביכול נורמלי או לא, וקובע מה צריך להיות מפורסם בראש חוצות או לא מעיד שאתה כן חושב שזה פסול. עצוב שאתה אומר דברים מאוד מפורשים ואז בורח מהם. הדברים שכתבת הם מאוד ברורים ואם אתה לא מעוניין שלא יבינו אותך כהלכה אז תתנסח בצורה הרבה יותר מידתית.

למה דיבור על מיניות הוא לא נורמלי בערוצים הפתוחים? איפה בדיוק ידברו על מיניות בפומבי אם לא בערוצים פתוחים? ולא ממש הבנתי מה הקשר לד"ר רות. לא מדברים פה על סקס ולא עושים סקס אלא מדברים על נטייה מינית. אין פה שום דבר וולגרי אבל הדיעות החשוכות שלך בנושא הן כאלו.

שי 17 באוגוסט 2014

יש איזו ג'ודאית אולימפית שהייתה פעם גבר… לא?

יורם אהרוני 17 באוגוסט 2014

קסטר סמניה הייתה אולי יכולה לשבור את השיא העולמי בריצת 800 מ' אבל אחרי מה שהיא עברה בעקבות ניצחונה באליפות העולם 2009, זה מדהים בכלל שהיא חזרה להתאמן ולהתחרות. היא הושעתה מתחרויות למספר חודשים עד סיום בדיקה בנושא קביעת המין שלה. הסיפור שלה לא ממש קשור לנושא המרכזי של הפוסט, אלא אם כן מתייחסים גם לעובדה שהיא צריכה כל הזמן להכחיש שהיא נשואה לבת הזוג שלה.

austaldo 17 באוגוסט 2014

דורפן, המיקרה של קסטר סמניה שונה לחלוטין מהמיקרים של ניתוח לשינוי מין – זו תופעה פיסיולוגית אחרת לגמרי.
גברים לא הופכים לנשים סתם ככה. מסתבר שהזהות המיגדרית של המוח לא תמיד זהה למיגדר הפיסי של האדם. במילים אחרות: אדם יכול להוולד עם "חומרה" של גבר אבל התוכנה במוח שלו אומרת לו שהוא אישה. זה כמובן גורם לדיסוננס קשה ובעיות נפשיות שבהחלט יכולות להביא גם להתאבדות.
כחברה, צריך לקבל את האנשים האלו כמו שהם ולהתייחס אליהם לפי המיגדר שהם תופסים את עצמם – הדבר שהכי פוגע באדם שעבר ניתוח לשינוי מין זה שמתייחסים אליו לפי המין שהוא נולד. אבל בהקשר של ספורט יש בעייה, כי למרות הניתוח וההורמונים וכל הטיפולים הגוף שלהם הוא גוף של גבר…

גיל 17 באוגוסט 2014

נכון מאוד. יש כאן שלושה מימדים שונים שהם בלתי תלויים אחד בשני. אחד זה המין הביולוגי שנולדים איתו XX או XY ברוב המקרים אבל יש גם מוטאצית גנטיות כמו XXY שיכולות לגרום להופעת איברי מין כפולים או אמביוולנטיים. הדבר השני זה המין שאיתו מרגישים בנוח שלרוב קשור לגנטיקה. כלומר מי שנולד ביולוגית כגבר כמעט תמיד ירגיש שהוא גבר. והדבר השלישי זה המין שנמשכים אליו שכאן זה קשור לגנטיקה גם אבל לא לכרומוזמי המין בהכרח.

מיקיג' 17 באוגוסט 2014

אתה גם צודק וגם מבלבל. יש אכן שלושה מימדים, אבל הם לא בדיוק כפי שתיארת אותם. מה שיש זה
1. ביולוגיה או מין (לא מיניות) – החלוקה הנפוצה היא בין זכר לנקבה, ואין כאן מקום לסימני שאלה. האתגר הביולוגי הוא במקרים הנדירים של גוף עם מאפיינים גבריים ונשיים. יש על זה הרבה כתיבה מחקרית, לא ניכנס לזה. בכל מקרה מדובר במקרה נדיר שלא מעיד על הכלל של הבחנה ברורה בין זכר לנקבה
2. מגדר – תחושת השייכות למין האחד או למין האחר. ברוב המקרים זכר מרגיש בן/גבר ונקבה מרגישה אישה. אך במקרים רבים גבר במובן הביולוגי מרגיש בכל מהותו במובן המגדרי, או אדם ממין נקבה שמרגיש גבר במובן המגדרי. ויש מקרים רבים שבהם יש "תנועה". זכר שמרגיש גבר אך מאד נהנה להרגיש גם אישה בחלק מהזמן. במסגרת סקס (עם מין זה או אחר והעדפה מגדרית כזו או אחרת), או במסגרות אחרות. יש מהכול.
3. העדפה מינית. גם כאן, רוב הזכרים מרגישים עצמים גברים ומעדיפים לקיים יחסי מין עם נקבות שמרגישות מגדרית נשים. אבל יש כאן תנועה גדולה מאד על ציר ארוך מאד. חלק גדול מבני האדם, גם אלה שמשתייכים לרוב (זכר גבר שמעדיף נקבה אישה או להיפך), וגם אם הם מעדיפים את הצד הנגדי הטיפוסי, יכולים להנות מיחסי מין עם בני מין/מגדר זהה בקונסטלציות מסוימות. כמובן שיש את אלה שמעדיפים רק את בני מינם, ואת אלה שמעדיפים רק את המין השני.

רוב בני האדם יוכלו להגדיר באופן ברור את ההשתייכות שלהם בשלוש הרמות של מין/מגדר/העדפה מינית. אני למשל זכר מבחינה ביולוגית, שמרגיש מגדרית גבר, ומבחינת העדפה מינית מעדיף נשים אך מסוגל פה ושם להימשך מאד מינית לגברים ולהנות מלשכב איתם.
אגב יש קבוצה לא קטנה שמסרבת לבחור, כי הם רואים את עצמם הכול מהכול. לרוב הם מכנים את עצמם פנסקסואלים. אני מכיר אישית אנשים שחלק מהבחירות שלהם השתנו לאורך השנים. בעיני, הכול לגיטימי כמובן.

גיל 17 באוגוסט 2014

מיקיג', בהחלט יש מקום לסימן שאלה ביולוגי במקרים נדירים כמו למשל מוטאציה של XXY שנקראת גם תסמונת קליינפלטר. אני מסכים שזה לא הכלל אבל אחת ל500 לידות גברים זה גם לא כזה נדיר.

לגבי מגדר והעדפה מינית כמובן שיש גם שלבי ביניים אבל תארתי את המצבים הקיצוניים. גבר שמרגיש שהוא גבר בעוד גבר שמרגיש שהוא כלוא בגוף אישה כמו שזה נראה המקרה של מאלוני. העדפות מיניות באמת פחות ברורות ונראה שיש לחצים תרבותיים להפוך אותם לחד משמעיים. ביוון העתיקה הומוסקסואליות הייתה מאוד מקובלת אבל היום גבר הטרוסקסואלי שירצה להתנסות במין עם גבר אחר יתויג על ידי רוב האנשים כבעל נטיות הומואיות למרות שללא מעט גברים הטרוסקסואליים לגמרי יש התנסויות כאלו. לנשים הרבה יותר קל לחוות יחסים לסביים בלי הסטיגמות הנלוות לכך.

מיקיג' 18 באוגוסט 2014

אז אנחנו מסכימים.
רק סייג קטן. ביוון הומוסקסואליות לא היתה "מקובלת". היתה מסגרת ברורה ומאד מוגבלת שבה היא היתה אפשרית: לגברים מהאריסטוקרטיה היה מותר לקיים קשר מיני עם נערים צעירים, כשחלוקת התפקידים ברורה. הם מחויבים להיות החודרים והנערים חייבים להיות הנחדרים. למרות המימד המאד פרטי של הקשר המיני, ככל הנראה מעט מאד העזו לחרוג מהתפקיד שלהם, זה היה מסוכן מדי.
אהבה בין גברים בוגרים לא היתה ממש מקובלת במרבית הפוליסים היווניות, וגם לא ברומא. מה שכן, התגובה לתופעה היתה רחוקה מלהיות זו שהתפתחה בנצרות וביהדות.

בני תבורי 18 באוגוסט 2014

Austaldo,
הסבר נהדר. ברשותך אצטט.

austaldo 18 באוגוסט 2014

בכיף :)

גיל 17 באוגוסט 2014

צריך לזכור ש"הפריחה" היחסית של הנושא קשורה לטכנולוגיה הרפואית שמאפשרת ניתוחים כאלו ביתר קלות. גם אחרי ניתוח כזה החיים של אישה או גבר שעברו ניתוח לשינוי מין לא קלים כי הם צריכים לקבל הורמונים כל חייהם.

בסופו של דבר זה יהיה נון-אישו בדיוק כמו שהומואים בספורט לא מייצרים כותרות. כמו שצפיתי, היציאה מהארון של מייקל סאם פשוט לא מעניינת אף אחד חוץ מאלו ששואלים האם זה עדיין סיפור.

משה 17 באוגוסט 2014

עם קשר ובלי קשר,
תחשבו לכם על עולם שבו נשים וגברםי ישחקו ביחד בקבוצות פוטבול, כדורסל וכדורגל מקצועניות.
העובדה שהיו התחרויות הן בנפרד גורמת עוות לספורט, לדעתי, וממתגת אותו כמשהו שמסתמך על "אתלטיות" ב90%.
"למה לא משחקים טניס גברים נגד נשים?"
-"כי נשים יותר חלשות מגברים"
וכו'.

אני טוען שאם היו משחקים יחד ענפי ספורט קבוצתיים, קבוצה X שהיא לכאורה בנחיתות מובנית מבחינה פיזיולוגית (=נשים) הייתה מוצאת את הדרך כדי להתמודד עם הקבוצה העליונה.
רובנו פה חובבי ספורט ויודעים שספורט זה לא רק אתלטיות. אז למה שנשים לא יוכלו להיות חלק מהמשחק הזה?

איציק 17 באוגוסט 2014

כשהיתי בתיכון היה לנו יום שבו היו פעילויות של מורים נגד התלמידים. היה משחק כדורסל בין תלמידים למורים ותלמידה עמדה לקבל תוקף כדי שהמורה לא יכנס לסל. המורה היה מורה לספורט ומאמן כדורסל. הוא לא ספר אותה ונכנס בה, והיא אושפזה בגלל חבלה באיזור הבטן (נדמה לי חשש לפגיעה באיברים פנימים). הוא קיבל את העברה ואמר שכמחנך הוא חייב היה לעשות זאת כי כך משחקים כדורסל נכון. עזוב שהוא הרס יום כיף, ועזוב את "החינוך הטוב", רק תחשוב שזה היה שאק או בארקלי (והיה גבר שעמד תוקף לבארקלי ועד היום מצר על כך), ברורות לך ההשלכות. יש מיקרים בהם לעליונות הפיזית יש משמעות כזו גדולה ששום דבר לא יפצה עליה. מבחינה זו שח-מט הוא חידה. למה הנשים לא מסוגלות להתמודד מול גברים כשוות מול שווים.

austaldo 17 באוגוסט 2014

החידה שאתה מדבר עליה ניפתרה כבר – ג'ודית פולגאר פתרה אותה.
העובדה שגברים יותר טובים בשחמט זה רק עיניין תרבותיחברתיחינוכי, אין שום עיניין פיסיולוגי.
הסבר: במקצועות אתלטיקה למשל האישה הטובה ביותר לא תהיה אפילו בין ה 10000 הגברים הראשונים (זה מישתנה, באולטרה מרתון למשל ההבדלים הרבה יותר קטנים). השיא העולמי לנשים באיזה מקצוע אתלטיקה אולימפי שאתה רוצה לא עובר את המוקדמות בתחרות של הגברים. ואני זהיר כאן, לרוב זה אפילו לא מגיע לקריטריון לאולימפיאדה או אליפות עולם בתחרות של הגברים.
ג'ודית פולגאר לעומת זאת התמודדה עם הטובים ביותר כולל נגד גארי קספרוב, אולי השחקן הטוב ביותר אי פעם. היא דורגה בעשירייה הראשונה בעולם.
אין כאן שאלה. תאפס את מערכת החינוך ככה שתתייחס לבנות כמו לבנים, תהפוך משנתון מסויים את התחרויות בשחמט למעורבות ותוך 20-30 שנה ההבדלים האלו יעלמו.

איציק 17 באוגוסט 2014

austaldo,
אתה יותר מידי החלטי, סינגולריות יחידה לא מוכיחה שזה כך. אולי, אך לא בטוח. יהודית גם לא החזיקה בעשיריה למשך זמן רב כמו שגברים החזיקו. אם יהיו מספיק נשים שירצו לשחק בתחרויות מעורבות ולא יעודיות לנשים נוכל לבדוק את הטענה שלך על סטטיסטיקה יותר מהימנה. יכול להיות אפשר למצוא אי אלו חיזוקים לטענתך בגילאים הצעירים, אך אני לא מספיק מכיר את התחום.
באותו נושא, דיברתי היום עם אילנה דויד גלאס, שהיתה הלוח החמישי בנבחרת ישראל. אז היא סיפרה שהירידה שלה החלה כשהילד הראשון נולד והשני בדרך ואז אין זמן לשח מט והחיים הבאים מתחילים. לשאלה למה היא היתה מחליפה ולא משהי צעירה יותר, התשובה היתה שהיו שתי צעירות אחת אחרי לידה והשנייה ממש לפני לידה. אז אולי אתה צודק, אך צריך לדאוג למסגרת תומכת שכנראה הגברים לא נזקקים לה. אתה יכול לומר שזה מכל הסיבות הלא נכונות, וכנראה תהייה צודק, אך כעובדה זה המצב.

austaldo 17 באוגוסט 2014

במיקרה כזה כן, כי זו סטייה ששוברת את כל התאוריה. זה כמו שמחר נגלה שאם זורקים מליון כדורים זהים ממגדל, אחד לא יגיע לריצפה אלא ישאר צף באוויר. מיד כל הפיסיקאים יזרקו לפח את התפוח של ניוטון וירוצו לנסח תיאורית גרביטציה חדשה שתסביר את זה.

איציק 17 באוגוסט 2014

ממש לא נכון, כי בניסוי הנ"ל לא כל הכדורים זהים. הפיזיקאים יכולים לומר שיהודית פולגר זו שגיאת מדידה, והסטטיסטיקאים שזו נקודה מחוץ לסטיית התקן. תחשוב שעל כל בחורה שמצליחה במשימה כלשהי היו 100 גברים מצליחים, או להפך, האם היתה אומר שיש שיוויון בין המינים? היתה אומר שיש מספר מועט של מין אחד שמסוגל לבצע באותה רמה את מה שעשה המין השני, זה לא היה אומר שיש שיוויון ביכולות במשימה זו. בזיהוי צורות יש תחום שניקרא גילוי חריגים (מהפילוג של תבניות סטנדרטיות – באופן מופשט), יתכן והיא בדיוק החריג. ואולי לא, רק הסטטיסטיקה אינה מספקת.

austaldo 18 באוגוסט 2014

אני אסביר שוב הפעם בלי דוגמא (שלא יהיה לך מה לנטפק)

הטענה היא כזו: נשים שונות ***פיסיולוגית*** מגברים ולכן הן שחקניות שחמט פחות טובות.
כדי לטעון טענה כזו אסור שיהיה אפילו חריג אחד (כדור שנישאר צף באוויר) ואם יש אז צריך לחפש הסברים אחרים ואתה בעצמך נתת כמה כאלו.

גיל 18 באוגוסט 2014

אוסטלדו, זה לא מדויק מה שאתה אומר. גברים חזקים יותר מנשים וגם גבוהים מהן בממוצע. האם זה אומר שאין אישה שהיא חזקה מרוב הגברים או גבוהה מהם?

גיל 17 באוגוסט 2014

אני ממש לא מסכים כי יש כאן בהחלט סימן שאלה גדול. פולגאר הייתה אולי עילוי חד פעמי וקשה לבסס עליה תאוריות. אין לי ספק שיתכן שיש נשים שיכולות להתחרות עם גברים כשכל התנאים שווים אבל עדיין מבחינה אבסולוטית וממוצעת גברים יהיו טובים יותר. יש לא מעט מחקרים שמראים שבהרבה יכולות קוגנטיביות, כולל מתמטיקה למשל, גברים מיוצגים בפרופורציות הרבה יותר גבוהות באחוזונים העליונים (או אפילו בשברירי האחוז הגבוהים ביותר). אם מה שאתה מציע יעשה אני מהמר שנמצא אולי 2 נשים בטופ 10.

שי 17 באוגוסט 2014

הנה נתון מעניין, שנתקלתי בו לפני שנה-שנתיים: עשרת התיכונים הטובים בישראל, ע"פ ממוצע בגרויות, הם תיכונים לבנות בלבד. הרשימה כוללת תיכונים יהודיים וערביים. בכיתות מעורבות הביצועים של הבנות יורדים באופן משמעותי.

גיל 18 באוגוסט 2014

נו בטח. כשאין בנים לרדוף אחריהם מה נשאר זה רק ללמוד.

אייל הצפון 19 באוגוסט 2014

סטטיסטית, גם בתחומים שבהם אין יתרון לעדיפות פיזית (גובה, משקל, אתלטיות וכו'), ובהן נשים מורשות להתחרות עם גברים, אחוז הנשים שמשתתפות נמוך בהרבה ממספרן באוכלוסיה, ובשקלול סטטיסטי (שמביא בחשבון את העובדה שהנשים שמשתתפות בתחרויות פתוחות הן ברמה גבוהה יותר לעומת כלל הנשים מאשר הגברים שמשתתפים לעומת כלל אוכלוסית הגברים), ההישגים שלהן נמוכים יותר בממוצע מאשר של דברים. ברור שהסיבה היא שבגדול גברים יותר תחרותיים מאשר נשים, השאלה היחידה היא כמה מההבדל ברמת התחרותיות מקורו ברמות הורמונים (ידוע שטסטוסטרון מעלה את רמת התחרותיות), וכמה בא מחינוך, כלומר הסביבה והיחס שלה לתחרותיות.

אהד 17 באוגוסט 2014

ברוב המקרים האתלטיות היא כרטיס הכניסה למשחק של "הגדולים". מה לעשות שהטופ הנשי אינו אתלטי כמו הטופ הגברי.

אלעד אחד 17 באוגוסט 2014

איציק, יש אנשים שמחצינים ויש אנשים שלא מחצינים, רק עליהם מן הסתם אתה לא שומע. אני מבין שיש לך בעיה עם החצנה באופן כללי, אבל זה חלק מן הטבע האנושי. לי למשל הרבה יותר מפריעה ההחצנה של השם, כמו איצטדיון סמי עופר לדוגמא-

אלעד אחד 17 באוגוסט 2014

נקטע. …מאשר החצנה של נושאים שעדיין לא מקובלים בחברה ויש צורך להלחם עליהם.

איציק 17 באוגוסט 2014

בסדר גמור, זה לגיטימי כמו שהדעה שלי לגיטימית. לגבי שמות איצטדיונים הרבה פחות מפריע לי איצטדיון על-שם אדם שנפטר מאשר איצטדיון על-שם אנשים חיים. למשל איצטדיון הכדורגל על-שם יעקוב טרנר בבאר-שבע (אני מקווה שלא מקווים שהוא ימות עד להשלמתו). כאשר כותבים איצטדיון יעקוב טרנר זה עוד בסדר, אך איצטדיון על-שם יעקוב טרנר זה מוזר. עד כמה שאני יודע, הוספת המילים על-שם, זה רק לאנשים שנפטרו, ולאלו שבלחיים לא צריך להוסיף "על-שם".

אלעד אחד 17 באוגוסט 2014

בודאי שגם הדעה שלך לגיטימית. גם להיות הומופוב (ואני לא טוען שאתה כזה) זה לגיטימי כל עוד אתה לא מונע משהו ממישהו. פשוט שהתגובות נגד החצנה מופיעות רק בהקשר של זהות מינית ומגדרית, יש בזה ניחוח אנטי-הומואי. (ושוב, אני ממש לא טוען שאתה כזה.) ד

איציק 17 באוגוסט 2014

עם היה פה דיון על נושא אחר, כגון התנהגות סלבס, גם היתה שומע אותי בקול רם, ואולי אף חזק יותר. הקהילה ההומו-לסבית יכולה לטעון למאבק כלשהו, אצל הסלבס אין שום סיבה פרט לרצון עצמו להחצין. אני מודע לזכותם, אך זה ממש מגעיל אותי, והצהוב לגביהם אינו רק בצהובונים ומדורים כי אם בכול מקום דוחפים אותו. ראה מעלה מה שכתבתי בעיניין זה בקשר לנינט (ועד כמה שידוע לי, היא לא מהקהילה).
ד"א, אני לא מכיר עוד קהילות פרט להומו-לסבית, ו"קהילת הסלבס" שמשקיעים הרבה בהחצנה. אם יש, אני נגד.

אלעד אחד 17 באוגוסט 2014

קהילת הסלבס משקיעה הרבה בהחצנה כי פרסום זאת הפרנסה שלהם.
בקהילה ההומו-לסבית אני מניח שהרוב הגדול כלל אינו מחצין, אלא שמי שכן מקבל הרבה תשומת לב כי הנושא טעון

אלעד אחד 17 באוגוסט 2014

ומי שרוצה שמוזאון ארץ ישראל יקרא על שמו כי הוא תורם אגף חדש, בעיני גרוע הרבה יותר. והוא כמובן ביטל את התרומה ברגע שלא הסכימו לדרישתו.

איציק 17 באוגוסט 2014

אני לא יודע איך בדיוק להתייחס לזה. אדם שרוצה להשאיר אחריו משהו ותורם כסף למוזאון, למכון מחקר, לבית-חולים, רשאי לבקש שבניין, מעבדה, אגף יקרא על שמו או מי מיקירו. זה מקובל בעולם ולדעתי זה לא נורא. הבעייה מתחילה אם התורם רוצה יד ורגל בתכנים כגון מה יחקרו, או איזה צייר/פסל יציגו. לא יתכן שתהייה לו מילה בעיניינים מקוצועיים. תחשוב שהתורמים לאיצטדיון ינסו לקבוע איזה שחקן להחתים או באיזה סגנון לשחק. דוגמא אחרת מתי זה חמור זה אולם זוננפלד בואיברסיטת בן-גוריון. מספרים שהתנאי לאולם היה שלא יהיה באוניברסיטה אולם גדול או יפה יותר. אם הזמן כמובן שהאולם התישן והפך לקטן מידי והאוניברסיטה היתה בבעייה בגלל התנאי הכובל.
לסיכום, אני לא גורף נגד, ויש מקרים שזה פשוט החמצן בכול העולם כמו נדבני אומנות או תרומות למחקר, שבלי אנשים אלו לא היה קורה כלום כי המדינות לא תומכות או כמעט ולא תומכות.

צור שפי 17 באוגוסט 2014

וכמובן הדיון מזכיר את הבדיחה העתיקה של וודי אלן ״הייתי רוצה שיהיו לי שלושה ילדים, אחד מכל מין״.

איציק 17 באוגוסט 2014

אני לא בטוח שוודי אלן זה מישהו לקחת ממנו ראיונות לגבי כל מה שקשור למין. הבן-אדם, מוכשר, אבל לא דמות לקחת ממנו דוגמא טוב, או לפחות לחשוב פעמים. זה לא קשור דווקא לבדיחה זו, כי אם בכלל לגבי התנהגותו שעומדת בסימן שאלה.

תומר חרוב 18 באוגוסט 2014

טוב, הוא יודע משהו על ילדים ומיניות.

ירוק 17 באוגוסט 2014

איציק – יש בעולם אנשים שקטים ומופנמים, ויש אנשים מוחצנים. לא כ"כ מבין מה הבעיה – על כל הומו "מוחצן" יש המון כאלו שלא מחצינים כלום, ויש גם (לצערי) המון כאלו שנמצאים בארון בגלל שהם חוששים מהתגובה של החברה סביבם ומהאתגרים שלהיחשף יציב בפניהם. כנ"ל גם לגבי סטרייטים (בלי הקטע של הארון). מובן שזכותך להגיד שזה לא לטעמך, אבל אני לא כ"כ מבין מה הבעיה בזה כל עוד זה לא פוגע באחרים.

בנוסף, בעולם אידיאלי אולי לא היתה לי בעיה עם הדעה הזו שלך (שהיא כמובן לגיטימית, אבל יש לי עליה ביקורת). אנחנו רחוקים מלהיות בעולם אידיאלי בתחום הזה. אין לך פייסבוק, אבל אם היית קורא תגובות בפוסטים בנושא היית מזדעזע מכמות ההומופובים שקיימים עדיין. המצב השתפר מאד כמו שאמרת, אבל עדיין רחוק מאד מלהיות מושלם. כל עוד יש אנשים שחוששים לחיות את חיהם כמו שהיו רוצים – אני חושב שלהעלות את המודעות לנושא זה חשוב. שלא לדבר על שוויון הזכויות שרחוק מלהתקיים. אתה ואני התחתנו, הם לא יכולים (בישראל). אתה חושב שאפשר לשנות את זה בשתיקה? אני חולק עליך.

איציק 17 באוגוסט 2014

ירוק, לא יודע מה איתך, אבל העולם שלי לא אידאלי. אני נגד מוחצנות, לא אוהב את פריס הילטון (יותר נכון לא סובל את הוולגריות שלה), והעובדה שזה זכותה לא גורר שאני אמור לאהוב זאת. הבעייה שלי לא עם המוחצנות כי אם מה שאני רואה כוולגריות. כמובן שזה עיניין של טעם, לטעמי זה מגעיל לא בגלל נטיתם כי אם בגלל הוולגריות. כמו שלא היתי רוצה שפריס הילטון ודומיה יסתובבו אצלי בשכונה, גם את מצעד הגאוה לא היתי רוצה לראות שם מאותה הסיבה. מצד שני אם היתה עוברת הפגנה שלהם למען זכויותיהם היתי תומך בכך. אנשים עם מוגבלות במידה רבה סובלים לא פחות, ואתה לא רואה אותם עושים פסטיבלים של קטועי איברים כדי לזכות במה שמגיע להם. גם עם הם משיגים פחות, לטעמי הם זוכים בשמירה על כבודם. לא לי לשפוט מה הוא כבוד בעינהם אך כך אני רואה זאת.
כפי שכתבתי קודם, לפני 30 שנה המחוצנות הזו היתה בעלת הצדקה רבה יותר כי הם היו מוקצים. זו היתה כמעט הדרך היחידה למודעות. היום המצב אחר, ויש כלים טובים יותר אשר יוצרים אמפאטיה במקום אנטגוניזם. יש להם אפשרות להפגין, יש להם לובי בכנסת, ויש להם אמצעים אחרים. דרך אגב, אני חושב שאת האפשרות להתחתן הם לא יקבלו בגלל קהילה אחרת, הרבה יותר חזקה, הרבה יותר מבדלת ולעיתים הרבה יותר מוחצנת מהם, קהילת החרדים על כל פלגיה, ולא בגלל אנשים כמוני וכמוך, שגרים איתם ושם הם עושים את המצעדים שלהם. אני לא אומר להם לבצע מצעד במאה שערים, אני רק אומר שאם הם רוצים להשיג משהו הם צריכים לשבור את המונופול של הקהילה החרדית. את הבעיות שיש להם איתנו הם יפתרו הרבה יותר מהר ממה שנראה.

ירוק 18 באוגוסט 2014

ראה מה שתומר רשם למטה. ציני ועוקצני אבל עם לא מעט אמת.

הניסוח של בעייתי איציק. אם היית טוען שמצעד הגאווה לא מקדם את האינטרסים של הקהילה – אחלה. לא מסכים, אבל דעה שהגיוני להעלות. ברגע שאתה מציג את זה בצורה בה יש "משהו רע" בזה שאדם בוחר להחצין חלק מסוים באופי שלו, זה בעייתי מאד וזה מדרון חלקלק מאד, במיוחד בחברה בה אנו חיים.

ירוק 18 באוגוסט 2014

*הניסוח שלך

איציק 18 באוגוסט 2014

ראשית, ראה את תגובתי לתומר.
שנית, אכן כתבתי שאני חושב שזה מזיק לעיניינם הצודק הרבה יותר מהתועלת שיש בזה. אבל בזה אנחנו גם לא מסכימים.

איציק 18 באוגוסט 2014

נ.ב.: מדרון חלקלק הרבה פעמים מילה מכובסת ל"אין לי מושג היכן לשים גבול, אני מפחד לשים גבול, אני מבורח מהבעייה בטענת המידרון החלקלק," מה לעשות לפעמים צריך להחליט ולשים גבול. החוקים עושים זאת, אך יש גם נורמות שלא הינו רוצים לאגן בחוקים, ואם אתה לא שם גבול, אז יש לך התדרדרות במידרון אחד לחרדיות שהכל אסור, וצד שני של אלו שרוצים שהכל מותר. אז צריך להתמודד עם המדרון כדי שלא נגיע לאף צד שלו.

תומר חרוב 18 באוגוסט 2014

אני מכבד את זכותו של כל אחד להביע את דעתו אבל מפריע לי שיש אנשים שמחצינים את הבעיה שלהם עם מוחצנות. אם יש לך בעיה עם מוחצנות תשמור את זה בבקשה בין קירות ביתך, הילדים שלי לא צריכים להיחשף לכך במרחב הציבורי.

גיל 18 באוגוסט 2014

אתה מבין, עצם זה שקראת לזה בעייה זה הדבר הבעייתי. למה לא לקבל את זה כחלק מהמיניות האנושית. להפך, כשילדים נחשפים למיניות מסוגים שונים אז הם ירגישו הרבה יותר עם המיניות שלהם עצמם.

תומר חרוב 18 באוגוסט 2014

גיל, נראה לי שפספסת משהו.

ירוק 18 באוגוסט 2014

+1

כרגיל תומר – חזק.

איציק 18 באוגוסט 2014

תומר, שנון אך לא נכון. ראשית כיוון שאני נגד לאסור את זה, אבל מותר לי לא לאהוב את זה. האם היתה מקבל מוחצנות של סאדו מאזו במדשאה השכונתית בה הילדים שלך משחקים? אז יש גבול שגם אתה לא תוהאב במוחצנות (ועזוב כרגע את החוק, נניח שמותר). אז לכל אדם יש את הגבולות שלו. אז אולי סאדו מאזו זה כוס התא שלך, ואולי לא היתה רוצה שיעים (אני חושב שהם שיעים) שיעשו מפגן אצלך כשהם הולכים ומרביצים לראשיהם עם מאצ'טות או בכינים למיניהם ומסתובבים עם ראשים מדממים. זו המוחצנות שלהם, וכך הם מביעים לא את הקשר שלהם לגופם כי אם את הקשר לנפשם. היכן עוצרים? שאלה טובה, לא יודע. מצעד גאווה לא היתי אוסר גם אם זה היה בידי הגם שלא אוהב, ואת מצעד השיעים, או הסאדו מאזו כן. כלומר יש גרדציה של בסדר, לא אוהב, אוסר. אני מניח שלכל אחד מאיתנו יש סקאלה כזו, רק אנחנו שמים את הגבולות במקומות שונים. למה אתה חושב שהגבולות שלך טובים יותר (אם יש לך כאלו)?

תומר חרוב 18 באוגוסט 2014

את הגבולות שלך תשים לעצמך, לא לאחרים. אתה מבסס פה בחמישים תגובות את טיעון המוחצנות אבל למעשה במה שרונן הציג ובכלל בפרפורמנס של טראנסג'נדרים אין שום דבר שהוא באמת "מוחצן". באותה מידה אתה יכול להגיד שאישה בהריון מוחצנת כי היא מסתובבת עם הבטן שלה ומראה לכולנו שהבן זוג שלה גמר בפנים. ואנשים עם תינוקות? הם לא מתביישים להסתובב אתם ברחוב, הרי הם העדות למה שצריך לקרות רק בחדרי חדרים, נכון?
להגיד שטראנסג'נדר (או כל מגדר אחר לצורך העניין) זה אקט של החצנה מעצם היותו זה מגוחך בדיוק כמו הדוגמאות שהצגתי ולדעתי זה טיעון כיסוי. נשיקה בין גבר לאישה ברחוב זה מקובל אבל נשיקה בין שני גברים זה מוחצן.
וגם אם לא מדובר פה בעניין מגדרי או העדפה מינית, הסלידה הפוריטנית הזו ממוחצנות לא פחות מגוחכת בעיני.

איציק 18 באוגוסט 2014

תומר,
אתה ממש לא בכיוון. לגבי הניתוח שהיא עברה לא אמרתי שום דבר נגד ובבקשה אל תכניס לי מילים לפה. כתבתי שגם במקרה זה הניתוח נעשה לאדם מוכר ולכן זה הפך לאישיו. הדיון אליו התייחסתי זה לא לכך שמישהו צריך לשבת בבית ולהיסתתר, כי אם לאלו שרצים ישר לספר את הסיפור שלהם (בדיוק כמו שמשהו ירוץ לספר בפיסבוק/טויטר/אחר איך הלך לשירותים). בהמשך הדיון סובב גם על-ידי אך לא רק לכלל נושא המוחצנות, שאין לא כל קשר לאישה בהריון שמסתובבת ברחוב, אלה אם היא עושה זאת ללא חולצה/שימלה ומראה את גופה לעיני כל. משהו יוכל לומר שזה לגיטימי ואחר להגיד שזה עובר את הגבול. אז אם אתה רוצה לדון במשהו סבבה, אך אל תסובב את דברי למשהו שאינו קיים. ואכן, את הגבולות שלי אני שם בדיוק כמו שאתה שם את שלך. מותר לי לומר היכן נראה לי הגבולות הנכונים. אתה לא חייב לקבל אותם, כמו שאני לא חייב לקבל את הגבולות שלך (ואין גבול הוא גם גבול).

גיל 18 באוגוסט 2014

אם לדבר על החיים שלך בפומבי זה החצנה אז כל אחד הוא מוחצן לפי ההגדרה הזו. הדברים שלה מקבלים הד פשוט כי היא מפורסמת.

ירון 18 באוגוסט 2014

מאמנים מעדיפים מה שפחות אנרגיה מינית בחדר ההלבשה. ולכן בספורט קבוצתי יעדיפו את גישת ה 'אל תשאל אל תספר'.

איציק 18 באוגוסט 2014

חברה, אני מבין שאני נמצא בדעת מיעוט אך מזכיר לכם, שחלק מזכויות הפרט שלי הינה להחזיק בדעת מיעוט, גם אם אתם לא אוהבים את דעתי או לא מסכימים איתה!!!
זה לא עושה את המיעות חשוך, אך לעיתים עושה את הרוב טועה :-) :-) :-)

סימנטוב 18 באוגוסט 2014

איציק תכל'ס אתה מחצין את הדעות שלך ;)

איציק 18 באוגוסט 2014

בקהילת דה-באזר לחלוטין, כנראה שאני מרגיש בה יותר מידי חופשי ;)

סימנטוב 18 באוגוסט 2014

זה בסדר אנחנו מקבלים את היציאה שלך

wazza 18 באוגוסט 2014

איציק אני לגמרי מבין אותך וחושב כמוך, יש אנשים שקשה להם להתמודד עם דעות שונות משלהם ומנוסחות בצורה אינטליגנטית.

מישהי 18 באוגוסט 2014

הבהרה קטנה לגבי קיי אלומס: הוא נולד כאישה והתחיל לשחק כדורסל כאישה במכללה. במהלך השנה השנייה הוא יצא לעולם כטרסנג'נדר, ואיפשרו לו להמשיך לסיים את קריירת המכללות בכדורסל נשים על אף שהיה בתהליך הורמונלי להפוך לגבר. כך שהתהליך היה מאישה לגבר, ולא מגבר לאישה כפי שכתוב בטקסט.

Zofo 18 באוגוסט 2014

לטעמי אין מה להתרגש מעניין המוחצנות בעיקר כי היא נועדה לקהל יעד מסוים.

הקהל של נינט הם אלו שקוראים צהובונים והם אלו שגם ייקנו אלבומים.
אז נינט תעשה תנועות ידיים שזה מפריע לה אבל היא היחצנים שלה יידאגו שהפפרצי יחכו לה לצילום הפופיק המתנפח.

אז הקהל של נינט, מצעדי הגאווה וסלבס מתחרמנים ברחוב רוצים פורנוגרפיה ותאוות בשר [רגע אני רץ להקיא].

דווקא בחשיפה הנ"ל ישנו סיפור רגיש, נפלא ואנושי

קראש דרבי 18 באוגוסט 2014

איכס, פוסט מלא כוונות טובות הפך לדיון שכנוע דוחה של בן אדם שמנסה למנוע "מוחצנות" ומיד הולך לדגל הליברלי שלו של "מותר לי, הבעת דעה, חופשי, לגטימי".

או בעצם "כמו שלהם מותר ללכת עם נוצות הראש. לי מותר להגיד שזה דוחה". סבבה, ממש לוחם חופש. הבעיה שאתה לא. אתה לוחם אנטי חופש שמשתמש בחופש כדי להביע את עמדת האנטי חופש שלו. שהומוסוקסואליות זה דוחה.

מוחצנות, שעוזרת במקרים רבים לצעירים להרגיש שהם לא לבד, במקום נניח, להתאבד, מגעילה אותו. אבל כמובן שלבן אדם הזה לא אכפת. כי זה מגעיל. הוא "נגד החצנה בדיוק כמו הקצנה". כאילו שיש מה להשוות.

קאט דה קראפ, מי שדואג לנסות לשכנע אנשים בחמישים תגובות בבלוג שזה בסדר להגיד שזה דוחה אותו- ביום מן הימים, היה סוגר עליהם את השאלטר. סליחה, היה מעדיף שאולי במקרה אם אפשר שלא יהיה דבר כזה לידו או בעולם.

איציק 18 באוגוסט 2014

דרבי,
אתה כנראה דחפת את הראש שלך כל כך עמוק לתוך… שרק לדעות שלך יש מקום שם. לא קראת כלום ממה שכתבתי קראת רק את מה שרצית. וכן, יש הבדל בין חופש לבין אנרכיה, אך אתה כנראה בחיים לא תבין זאת. מחר תספר לי על נער שכדי לא להתאבד נוהג לחרבן על המדרכות, ולכן רצוי שיעשה זאת. לא, עדיף שיקבל טיפול מיקצועי שיעזור לו, כי הוא זקוק לעזרה, לחיבוק, להקשבה, לחום, ולא שיגידו לו להמשיך לחרבן על מדרכות.

קראש דרבי 18 באוגוסט 2014

זה שאתה לא אומר לעקור להם את הראש לא הופך אותך לליברל.

זה שאתה משווה או מחצין או מקצין נטייה מינית לחרבון על מדרכות, מראה כמה ליברלי אתה. וכמובן שזה קשור באיזה טיפול. שאולי יהפוך את התהליך, אה? בדיוק כמו להתאפק ברחוב לא לעשות צרכים. שיתאפקו ההומואים האלה.

איציק 18 באוגוסט 2014

זו הפעם הראשונה שאני מתבייש בכם הנאורים. לפני מספר חודשים (אולי שנה) היה דיון אחר בנושא הדיון שהתפתח פה בפוסט זה (גם אם במובהק זה לא היה נושא הפוסט). באותו דיון היו הרבה תגובות שהם בערך באותו כיווון כמו שלי, והיו גם הרבה יותר קיצוניים שטענו על סטיות והצורך בטיפול. היתה על כל אלו התנפלות כעל אנשים חשוכים ובורים שדינם סקילה. חוץ ממני אף אחד לא הגיב מאלו שמחזיקים בדעתי ואולי טוב שכך מבחינתם. אולי חלקם שוכנעו על-ידכם, אך יראה מוזר בעייני אם כולם שוכנעו. אך כולם שותקים וסיבותיהם עימם. אני מניח שחלקם לא רוצים לעבור את זובור הנאורות פעם נוספת. האמת גם אני לא רציתי. רציתי דיון רציני, אך כנראה אי אפשר וניסחפתי (ולא בפעם הראשונה) לפולמוס עקר מול אנשים שלא מוכנים אפילו לחשוב שאולי גם אנחנו חושבים לפני שכותבים, אולי טועים אבל לא בורים ולא חשוכים. אבל לא, כמעט כל אחד מהמגיבים מרגיש נעלה מוסרית ומכל בחינה אחרת כי עמדותיו הרי נותנות לו את התוקף. אז הרשו לי לומר לכם, אין לכם שום דבר חכם או נאור יותר. במקרה הטוב, שונה. חבל שכך הנאורות שלכם מתבטאת, אני די מרחם עליכם במובן זה. נתראה בפוסטים בהם לנאורות אין יתרון על הבורות.

גיל 18 באוגוסט 2014

מה לעשות שהדיעות שאתה מביע כאן הן חשוכות, איך שלא תסובב את זה? דיעה חשוכה היא כזו שלא מראה סובלנות לאחר השונה ממך, תוך ניסיון לקבוע לאחרים מה הם צריכים להראות בפומבי ומה לא (ואל תגיד לי שאתה לא מנסה לכפות שום דבר על אחרים כי זה לא רלוונטי. זו הדיעה שלך ואם העולם היה כמו שאתה רוצה אז זה מה שהיה מתקיים).

אני דווקא שמח שאתה כותב ומסכים איתך שיש אחרים שחושבים כמוך ולא כותבים. כל זה רק מוכיח עד כמה כן חשוב לפרסם אנשים כמו מאלוני וכמה רחוקה הדרך לאנשים כמוה להתקבל כחברים שווים בחברה.

ירוק 18 באוגוסט 2014

איציק, אני בדרך כלל אוהב לקרוא את התגובות שלך אבל באמת שאני לא מבין על מה אתה מלין. אתה נלחם על זכותך להביע דעה שונה, נכון? להגיד מה דעתך על העניין. על מצעד הגאווה, על "החצנה". כך גם זכותם של אחרים כאן לתקוף את הדעה הזו, לא להסכים איתה, לטעון שהיא חשוכה, וכו' וכו'. למה זה פולמוס עקר? הסכמתי איתך המון פעמים במגוון נושאים כאן (גם אם לא הגבתי) אבל הפעם אני חושב שאתה טועה ושהבעת הדעה הזו בעייתית.

אתה יכול לחשוב בלב מה שאתה רוצה. אבל כשאתה מביע את דעתך, חשוב גם לבחור את הדימויים ואת הטיעונים.
לא עושה לך את זה לראות גבר מנשק גבר ברחוב? אחלה. גם לי לא. גם בלונדיניות לא עושות לי את זה. לרגע לא חשבתי להגיד שלדעתי הן צריכות לצאת עם כובע ולהיות בלונדיניות רק בחדרי חדרים.

בהקשרים מאד מסוימים של מצעד הגאווה (בכל מקום יש פרובוקציות) אפשר להבין את מה שאתה אומר – למרות שאני לא מסכים גם לזה – אבל בהקשר של הפוסט אני באמת לא מבין מה אתה מנסה לטעון.

איציק 18 באוגוסט 2014

ירוק,
כיוון שכתבת בצורה לא מתלהמת אענה לך. אין לי בעייה עם חוסר ההסכמה. זה דבר טבעי. אני לא מסכים אם אחרים, ואחרים לא מסכימים איתי. אך כאשר מסובבים דברים אני לא אוהב. הדיון התחיל מנושא הפוסט עצמו והתפרס גם לנושאים שהרבה פעמים נושקים לנושא זה. מותר לי שתיהיה לי דעה אחת על א' ודעה אחרת על ב'. מותר למישהו להסכים עם הכל, עם חלק או אם שום דבר. זו מהות הויכוח המתורבת. מה שלי הפריע שלקחו דעה אחת שלי, השליכו על משהו אחר, למרות שלא אמרתי זאת, ולעיתים הדגשתי שדעתי אחרת. מספרים לי שמה שאני חושב שם זה לא מה שאני חושב באמת כי הטיעונים האחרים לא תומכים בכך, או סתם לא מתייחסים לדעתי. אז הבעייה שלי היא לא עם חוסר ההסכמה איתי כי אם:
1. סילוף ועיוות דברי במיקרים רבים.
2. ההתייחסות לדעתי כחשוכה כי אינה טועמת את דעתם או ערכיהם. אני יכול לטעון לחשכה באותה תקפות, אך לא רואה סיבה לעשות זאת למרות שאיני מסכים איתם. מה זה יתרום למהות הדיון?
אז אם אתה רוצה לדעת מה עיצבן אותי, אז הינה כתבתי. האשימו אותי ב-50 תגובות. אם לא היו מסלפים את דברי, אז חמש תגובות היו מספיקות, אך באיזה שלב עייפתי להסביר שאין לי אחות, ושיחשבו מה שבא להם.

גיל 18 באוגוסט 2014

להביא ציטוטים מדויקים של הדברים שלך זה סילוף דברים? אם כבר, אתה זה שמסלף מה שאומרים לך. אף אחד לא סיווג אותך כחשוך רק בגלל שהדיעות שלך שונות. עובדה שאתה היחיד בשרשור שסווג ככזה בעוד היו אי הסכמות עם אחרים. נימקו בצורה משכנעת מה בדיעה שלך חשוך. לכן אתה לא יכול לטעון שהדיעות של אחרים חשוכות בלי לנמק למה הן כאלו.

איציק 18 באוגוסט 2014

זו הנקודה שאתה לא מבין. יש לי נימוקים למה אתה חשוך באותה מידה שלך יש כלפי ואף יותר. אני לא רוצה להשתמש בכך כיוון שזה לא מוביל לשום מקום. אתה מנסה להוביל את הדיון מי יותר בור או יותר חשוך, ואני רוצה להוביל למה הערכים שאני רוצה שיהיו הם הנכונים יותר, ואתה יכול לא להסכים איתי. להביא ציטוטים ממקומות שונים ולהוציא מהקשרם, זו גם לא צורה. קשור את הדברים, ראה מה אמרתי לפני ואחרי, קשור לתגובה שהגבתי לה. אל תכניס זאת לחלל ריק. בגלל האופן שאתה מנהל את הדיון, אני מעדיף לענות לירוק. אין לו מטרה להעליב, יש לו מטרה לדון. זה שהוא לא מסכים, בכבוד…

גיל 18 באוגוסט 2014

בקיצור, אתה מחזיק באיזה סוד שאתה לא מגלה לאף אחד, אכן מאוד משכנע. איזה ערך בדיוק הבעת פה, לא הבעת שום ערך. ותראה לי מקום אחד שציטטתי איתך לא במדויק או מחוץ להקשר.

איציק 18 באוגוסט 2014

בוא אספר לך סיפור. אני נוסע הרבה ברכבת ובאחת הנסיעות ישבו במושבים לפני 4 חיילים סדירים. הם סיפרו חוויות מיניות בצבא, איך הגיעו בנות וזאת שכבה איתו והחבר שלו, האחרת שמנה אבל מצצה טוב, וכן הלאה. פשוט חוויות על מה שהיה להם באותו שבוע בבסיס. הם לא התלחשו לא הפריעו להם הסובבים הם דיברו כך שכל הקרון ישמע, אולי אפילו רצו זאת, לא יודע. בשבילי זו וולגריות בלתי נסבלת, בשבילם זה נראה טבעי לחלוטין. מה דעתך או דעת המגיבים האחרים, לא יודע. אני ברכבת, בפארק או בפאב לא רוצה לשמוע סיפורים אלו. הם יכולים לדבר על זה כמה שבה להם במקום הפרטי שלהם. אולי אני מיושן וזה בסדר גמור היום. לי קשה עם זה. היכן עובר הגבול בין התקין לוולגרי? מי קובע זאת? זה נקבע על-ידי "רוח החברה" על-ידי החינוך בבית, בבית-ספר ובכל מקום. זו לדעתי דוגמא קיצונית להחצנה וולגריות, ואני נפגש עם הרבה דברים אחרים ברכבת שגרועים פחות אך מאוד לא נעימים. שמשהו יסביר לי במה זה יותר וולגרי מזוגות מתערטלים בפארק ומתנהגים בצורה שלטעמי אינה הולמת (ללא קשר לחוק). אני לא יודע להסביר מה ההבדל פרט לעובדה שרכשתי כרטיס ובפארק לא. אז אפשר לא להסכים איתי, אך זה לא עושה אותי הומופוב. אפשר לא להסכים איתי, אך לומר לי שהעובדה שאני לא אוהב את זה הופך אותי לבור או חשוך שרוצה משטר צניעות בילתי קביל? אז נכון, אפשר להקצין לכיוון השני, שהכל אסור, אך היכן כתבתי את זה. יש גבול שהוא FUZZY אך קיים לכל אחד, ואני תיארתי את שלי.

גיל 18 באוגוסט 2014

שוב, אתה מבלבל לגמרי בין דיבורים על מין, מין בפועל והעובדה שהבחורה שרונן מדבר עליה רק חשפה שעברה ניתוח לשינוי מין? אתה לא רואה שום הבדל בין הדברים? בעיניך זה רק מדרג של גבול? אנשים לא יכולים לדבר על מי שהם ומה שהם בלי שיתייגו אותם כוולגרים? זה במיוחד צורם כשיש לזה ערך חינוכי והסברתי מהמעלה הראשונה. על פי הגבול שלך אף אחד לא יכול לומר שום דבר על עצמו כי מדובר בהחצנה. זו קיצוניות מופרכת.

אחד 18 באוגוסט 2014

יפה. עולם הספורט צועד בכיוון הנכון. צעד נוסף באותו כיוון יהיה ביטול ה"ספורט" הברברי שנקרא איגרוף.

אבו צ'יצ'ריטה 19 באוגוסט 2014

בעיני זה מדרון חלקלק, ואפילו מסוכן. זה מתחיל בשינוי מין, ולפני שנרגיש בכלל היא גם תרצה להתחתן עם ערבי! השם יצילנו מהתועבה הזו! גוועאלד!!

אסף THE KOP 19 באוגוסט 2014

לעומת זאת, בקרב המוסלמים ניתוחים לשינוי מין הם פרקטיקה מקובלת.
מתקדמים שכאלה, לעומת היאהוד.

trailblazer 19 באוגוסט 2014

האמת היא שאיראן דורגה במקום השני בניתוחים לשינוי מין,זה לא משנה את העובדה שזו מדינה הומופובית(בלשון המעטה) אבל ניתוחים לשינוי מין הם בהחלט פרקטיקה מקובלת שם,לא שיש לזה או לשאר המוסלמים איזשהו קשר לדיון.

אסף THE KOP 19 באוגוסט 2014

יפה.
מקום שני בניתוח לשינויי מין (לדבריך) ובמאבק על האליפות לתלייה פומבית של הומוסקסואלים.

סימנטוב 19 באוגוסט 2014

the name will save us the abomination!

אסף THE KOP 19 באוגוסט 2014

איציק,
קראתי רק את התגובה הראשונה שלך, והיה לי ברור שעל אף שהיא מנוסחת היטב, אינה מתלהמת ואינה מסיתה אתה תסתבך כהוגן עם הג'יהאדסטים הליברלים של "דה-באזר".

עברו יומיים והנה, בעיניהם כבר הפכת ל"חשוך", "הומופוב" ושאר ירקות.
אם היית מוסיף איזה משפט על כך שבישראל ניתוחים לשינוי מין מקובלים, בשעה שבמדינות ערב זו עילה לשחיטה, היו גם מתייגים אותך גם כ"פאשיסט".

ככה זה עם הליברלים הרדיקליים. ג'יהאדסטים כמו כל קיצוני דת.

סימנטוב 19 באוגוסט 2014

לפחות מבחינתי, לרגע לא הסתכלתי על השכנים ולרגע לא אני לא רואה את איציק בחושך (איציק מגיב נפלא ושנון) אני מסתכל על הכלה וקבלה של האחר לא קשור לצד פוליטי

אסף THE KOP 19 באוגוסט 2014

תקרא את הקקפוניה למעלה.
תחליט לבד.

סימנטוב 19 באוגוסט 2014

יכול להיות אני כותב בהקשר תגובותיי
אתה יודע שהבעייה היחידה שיש לי איתך זה הקבוצה שלך ;)

אסף THE KOP 19 באוגוסט 2014

איזה רע בית"ר ת"א עשתה לך ?

סימנטוב 19 באוגוסט 2014

אההה זה אתה!!

ירוק 19 באוגוסט 2014

אסף, אני לא מבין את הנהי הזה. בחייאת, אני חושב שגם אתה וגם איציק מסוגלים, בלשון המעטה, להתמודד עם אנשים שתוקפים או לא מסכימים עם הדעות שלכם.

כמו שאתה יכול לתקוף את "הארץ" בכל מיני כינויי גנאי (ולהיות צודק הרבה פעמים), מה הבעיה בזה שאני אומר לאיציק (שאני מעריך אותו ומסכים איתו בהרבה דברים אחרים, לא כולל הפועל ב"ש) שאני חושב שהוא טועה ושהדעה שלו עלולה להתפרש אצל אנשים מסוימים באופן שינציח מציאות מפלה? תהרוג אותי איך הגעת מכאן לליברליות רדיקליות או ג'יהאדיסטים…

נ.ב – מתי כבר בית"ר שלך תעלה חזרה לליגת העל ונוכל להתווכח על דברים חשובים יותר??

איציק 19 באוגוסט 2014

ירוק,
ראה את תגובתי אליך למעלה. דוקא עם חוסר ההסכמה שלך אין לי שום בעיה. היתה לי בעיה אם כולם היו מסכימים איתי, היתי חושב שעובדים עלי. הבעיה שלי אחרת ומפורטת שם. בקיצור, עיוות דברי, סילוף, שידוך חלקים שהוצאו מהקשרם, ומסקנות שגויות לגבי וקביעתם כעובדות. יש הבדל בין זה לבין חוסר הסכמה.
נ.ב.: חוסר ההסכמה לגבי באר-שבע, מכעיסה במיוחד, במיוחד שאנחנו לא מהווים יריב רציני בשבילכם, אפילו לא מכה קלה בכנף.

ירוק 19 באוגוסט 2014

1. איציק, אני חושב שהבנתי לגמרי מה אתה חושב (בלי השפעה מסילופים כלשהם או דברים שהוצאו מהקשרם). עדיין יש לי על זה ביקורת, וזה בסדר. מקווה שנדבר על זה עוד מתישהו.

2. אם אינני טועה סיימתם לפנינו בטבלה שנה שעברה… בכל מקרה, אם זה גורם לך להרגיש טוב, יש גרועים ממכם :)

איציק 19 באוגוסט 2014

1. בגלל זה אין לי בעיה שאתה מבקר.
2. שנה שעברה זה פוקס וסידור כוכבים עקום… לגבי גרועים מאיתנו, מקווה שזה לא מצב זמני ;)

אסף THE KOP 19 באוגוסט 2014

נהי.
אני רק סיכמתי את התדרדרות הדיון וכיצד לוחמי הג'יהאד הליברלי חוננו בסובלנות כמו כל לוחם דעא"ש מצוי.

אסף THE KOP 19 באוגוסט 2014

בית"ר ת"א תעלה ליגה ביום שאורי משגב יכתוב טור מבלי להשתמש בביטוי "יהודו-נאצי". כלומר לעולם לא.

איציק 19 באוגוסט 2014

סוף סוף נמצא בן אלמות…

אלעד אחד 19 באוגוסט 2014

או כמוך … :-)

אלעד אחד 19 באוגוסט 2014

הסובלנות אם לא הובן

ירוק 19 באוגוסט 2014

מה עם ניסים כהן, זו השאלה.

אסף, אני באמת לא מבין מה הקשר לג'יהאד ליברלי. אני לא נוהג להטיף בקנאות לליברליזם, הדבר היחיד שמפריע לי בכל הסוגיה הזו היא שיש אנשים, חלקם קרובים אליי מאד, שלא יכולים לחיות בחברה הישראלית (וגם האמריקאית אגב, שלא לדבר על מדינות לא מערביות) בלי שחלק מסוים מוקיע אותם או נגעל מהם, ושאין להם את אותם זכויות כמו שיש לך ולי ולאיציק. מסיבה זו עמדות כמו של איציק (או יותר נכון הצגה של העמדות האלו) מפריעות לי ויכולות להזיק לדעתי.

אסף THE KOP 19 באוגוסט 2014

איציק אמר שהדבר היחיד שמפריע לו זאת המוחצנות.
זה הספיק לג'יהאדסטים לשים אותו על המנגל.

איציק 19 באוגוסט 2014

ירוק,
אתה טועה, אני כתבתי שאני מוכן לתמוך במאבקם כי יש דברים שהם צודקים. אני נגד מוחצנות יתר, ולא רק שלהם, גם של סטרייטים, ולא רק בנושא מיניות. הדוגמא שכתבתי לך שקרתה לי ברכבת זו דוגמא למוחצנות יתר ורבאלית מהתנהגותית של חיילים סטרייטים, לפי איך שהם נשמעו, אבל מבחינתי זה מגעיל ברמות. לדעתי יש דברים שיש לשמור לבית, יש שלחברים הקרובים ויש שאפשר בכול מקום. יש אנשים שטוענים שמוחצנות זה טוב, טבעי ובריא בכל צורה ומקום. אני חושב אחרת. הבעייה עם הקהילה ההומו-לזבית בנושא זה, היא המוחצנות המאורגנת של המצעדים, ופעולות של מישהו כמו גל אולחובסקי שמנסה בכח להוציא החוצה, גם את אלו שמעוניינים להשאר ללא כותרות. אפשר לחלוק עלי, אך מפה להומופוב, או לכל תאור אחר יש מרחק רב. מפה ועד להסקה שכיוון שאני נגד, אני ארצה למנוע מהם, איך הגיעו לזה? אם אצליח לשכנע, יופי, אם לא, אז לא. תסביר לי מה הקשר בין זה לבין נגעל מהם (רק תגדיר מיזה הם שאני נגעל מהם)???

ירוק 19 באוגוסט 2014

הבעיה שלי היתה עם זה שלא הבנתי מה זה אומר מוחצנות בהקשר הזה. מישהו שמדבר על הנטייה המינית שלו זו לא מוחצנות לטעמי (מה גם שיש לזה ערך כי – מה לעשות – כרגע התפיסה כלפי הקהילה הזו עדיין ממש לא שוויונית למרות שיפור גדול) ואני לא מבין איך הדוגמה ברכבת קשורה לעניין.

שוב, אתה מדבר על מצעד הגאווה – זה אירוע שמתקיים פעם בשנה. וגם שם, נכון שיש כאלו שרוקדים ומשתוללים חצי ערומים, אבל ממש לא כולם. הרוב פשוט הולכים ו"מפגינים" לחברה שאין להם במה להתבייש.
בכל מקרה, זה אירוע אחד וחריג. סתם גבר מחבק גבר ברחוב זו גם מוחצנות? זו בעיה להגדיר מה כן ומה לא, וזה משום מה דיון שמתקיים יותר בהקשר הזה מאשר בהקשרים אחרים של "מוחצנות" (לא מאשים אותך, אבל בכל זאת).

איציק 19 באוגוסט 2014

לאלו שהולכים, אין לי בעייה, שילכו. אני חושב שהיה עדיף להם ללכת במקום אחר לא עם החצי עירומים. יש להם דברים שלמענם שווה ללכת להפגין ולדרוש זכויות, והמצעד היום מזיק לטעמי הרבה יותר, אבל זה כבר נושא אחר שלא שייך, נושא של יעול האמצעים להשגת המטרה.
אלו שמגיעים לתוכנית בגלל שהם הומואים לדעתי מיותר. אם מגיע אמן, פורץ דרך מדעי, מישהו עם סיפור חיים מיוחד, וכחלק מהתמונה הכללית מדבר על נטיותיו או אהבותיו ומדבר על זה בגלל שנשאל, זה בסדר גמור כי אין לו במה להתבייש (שאלה אחרת אם בכלל צריך לשאול, הרי סטרייט לא שואלים). אם מישהו בא להרים דגל של עוולה, אז זה בסדר כמו להביא נכה או חולה שלא מקבל זכויות בסיסיות. אבל יש כאלו שמגיעים על תקן ההומו התורן, כדי שהם יהיו הסיפור וכי זה IN, ומאחורי זה אין כלום, זה בהחלט מפריע לי, כי זה שהוא הומו או היא לסבית זה לא סיפור. זה מפריע לי כי זה לעשות סיפור מאין סיפור, ויש הרבה סלבס (לא בהכרח הומואים) שאין להם שום סיפור ומביאים אותם לריאליטיס כדי שיהיו כי לומר משהו מעניין חוץ מהם עצמם אין להם. וכן, גם זה שורף לי פיוזים. ואם לומר את האמת, אחרי זה אני שומע בכול מיני מקומות, ראית אותו/אותה, איזה גדול שהוא היה. אנשים מתלהבים מכלום, רדידות במיטבה. והכלום הזה יושב באותו המעגל עם מוזיקאי, חוקר, סופרטאי מצטיין, מנכ"ל והוא באותה דרגה של סיפור ואף יותר. סליחה, מטריף אותי. אנחנו הצופים אשמים, בעלי HOT/YES אשמים, המלהקים אשמים, אבל זה… מעצבן. זה לא הומואים, זה לא סטרייטים, זה כלומניקים שבאים על תקן הכלום התורן עם כלום של סיפור, וכולם מחייכים, וכולם שמחים.

גיל 19 באוגוסט 2014

לא בפעם הראשונה איציק מתבלבל בהגדרות של מילים ומושגים (ראה הדיון שהיה לנו על אקראיות). מוחצנות זו תכונה אישיותית. לפרסם נטייה מינית אינה מוחצנות כי אז כל פעם שמישהו ידבר על עצמו יכול להיות מסווג כמוחצן. זה גם שונה מאוד מדיבורים על סקס שיכולים להיות וולגריים. אין שום דבר וולגרי בלדבר על נטייה מינית.

איציק 19 באוגוסט 2014

הדוגמה ברכבת באה להבהיר שכל אחד חושב שהוא יכול במרחב הציבורי לעשות מה שבא לו, הכל מותר, הכל מוחצן, איזה יופי. מה לי ולסיפורים שלהם? למה אני צריך לסבול ולשמוע את זה? למה אני צריך לסבול ולראות את החצי עירומים? רק כי זה לא אסור לפי החוק, אז זה COOL. פשוט באתי לומר שההחצנה (שאצלי מתפרשת כחוצפה וחוסר התחשבות בסביבה) היא לא נחלת אוכלוסיה או קהילה ספציפית כי אם פושע בכול חלקי החברה וזה מאוד מאוד חבל, מציק, מפריע…

איציק 19 באוגוסט 2014

גיל, לתצערי אתה הראתה בורות בנושא אקראייות (אחרי שתראה לי מראה מקום אחד, שמראה שיש טיפת צדק בטענותיך אהיה מוכן לשקול להיתיחס לטענותיך ההזויות) בדיוק כמו עכשיו, לכן עדיף שלא תראה בורותך לעיני כל.

אסף THE KOP 19 באוגוסט 2014

נושא התגובה שלי הוא לא הפרשנות של מגיבים אלו ואחרים לגבי ההתבלבלויות שלדעתם איציק עושה.

הנושא הוא ההתקפות האישיות עליו מצד ג'יהאדיסטים ליברלים.

גיל 19 באוגוסט 2014

כל מה שנשאר לך זה לצעוק בורות, בורות בלי שום תגובה עניינית לטענות. זה הרגל אצלך כשערוותך נחשפת ברבים לעבור להתקפות אישיות בלי שום תוכן ממשי כשפה ולאורך כל השרשורים הוסבר היטב איפה אתה טועה. לפי ההגדרה שלך, גם כתיבה של תגובה בבלוג היא החצנה ואני לא רואה שאתה נמנע מכך.

איציק 19 באוגוסט 2014

גיל,
שמע, אני לא רוצה להתחרות בך, ניסיתי לעבור לדיון מתורבת עם ירוק. אני לא רוצה להגיד לך מה לעשות אך שמורה לי הזכות לבקש. אין לי כח להתוקח איתך, אתה רוצה שאני אומר לך שאתה צודק, אתה צודק, רק בבקשה תפסיק (זו סתם בקשה תמימה) ותן לי להמשיך את הדיון עם ירוק אם הוא ירצה. אם הוא לא ירצה אז הדיון יסתיים. מקווה שאתה מרוצה מכך שאני מצהיר שאתה צודק, למרות שאין לי מושג במה. לא מצליח להבין אותך, לא יודע מה אתה רוצה ממני, לא אכפת לי, אתה צודק!!!

גיל 19 באוגוסט 2014

כבר כתבתי לך פעם שברגע שהחלטת לכתוב בפורום ציבורי הדברים שלך פתוחים לתגובות של כל אחד. אני לא מתכוון לא לכתוב כשאני רואה מישהו שמעוות דברים בצורה שיטתית כמו שאתה עושה. זכותך לא להגיב.

Comments closed