יחיד בדורות

מאנינג לא כושל אל עבר השיא. הוא שובר אותו כשהוא עדיין בשיאו

eee

היום מסר את הטצ׳דאון ה-504, 505 ו-506 שלו בקריירה. ובשבוע השנה בסאנדיי נייט פוטבול תנסה הגנת הניינרס למנוע ממנו את השיא שעומד על 508.

זה בלתי נתפש בעיני מכמה סיבות:

ראשית, זה הרבה יותר למשל מ-12 עונות של 30 טאצ׳דאונים. 30 בעונה זה חלום לכמעט כל קווטרבק ו-12 של 30 הם כרטיס אוטומטי להול אוף פיים.

שנית, אני זוכר שפארב סחב אל השיא. כמעט ולא החמיץ משחקים ובסוף הגיע ל-500 ועוד קצת. מאנינג לא סוחב את עצמו אל עבר השיא, לא כושל אל קו המטרה. הוא שובר אותו בעונה בה כרגע קצב הטאצ׳דאונים שלו יביא אותו ל-48. כלומר כמעט בודאות יעשה עוד עונה של 40. פרספקטיבה: היו רק עשר עונות של 40 טאצד׳אונים בכל ההיסטוריה (שתיים מהן הן שלו).

למעשה הוא שובר את השיא בזמן שהוא כנראה הקווטרבק הטוב ביותר בפוטבול. ובטח לא תמצאו יותר מ-3-4 איתו בדיון. ואם זה המצב למה שלא ימסור את ה-600? למה שלא יסיים את העונה הנוכחית על 530 וייתן עוד שתי עונות יפות? אולי קצת פחות אבל עם אחת סבירה נוספת?

תראו את השער ספורט׳ס אילוסטרייטד הזה מימי הרוקי שלו (מתקנים אותי שזו הייתה העונה השניה). כבר המון זמן הוא מוסר פנומן.

יחיד בדורות.

בואו (לא) נהיה פולנים
ברס: הניצחון באטלנטה - אלון ברק

91 Comments

אריאל גרייזס 13 באוקטובר 2014

וזה היה ביום לא מוצלח שלו..

דורפן 13 באוקטובר 2014

כן…. שלושת הטד הקבועים אבל בלי 300 יארד

גיל 13 באוקטובר 2014

אכן, יום חלש יחסית שלו. הוא פספס הרבה מסירות פשוטות בחצי הראשון ודווקא את המסובכות הצליח.

סימנטוב 13 באוקטובר 2014

מסכים אבל אין לי פקספקטיבה לכן שואל… ההצלחה הפחותה בפלייאוף תגרע ממורשתו?

דורפן 13 באוקטובר 2014

אני אמור להגיד כן ולהשבע בשמו של ג׳ו מונטנה…. אבל לא חושב. פייטון מאנינג עשה את כל הדברים הללו בלי להיות חלק מאיזו שיטה גאונית. למעשה לראות אותו קורא את המהלכים של עצמו מגובה הדשא אתה מבין שהוא השחקן הכשרוני ביותר שאי פעם שיחק קווטרבק.

red sox 13 באוקטובר 2014

השער של SI אינו מעונת הרוקי אלא מעונתו השנייה בליגה.
חוץ מזה הכל אמת צרופה, ועוד נקטת לשון המעטה בסופרלטיבים.

דורפן 13 באוקטובר 2014

הא… תודה על התיקון

Amir A 13 באוקטובר 2014

לא שזה ממעיט מערכו, אבל נראה לי שהיו לו רק 8 עונות של 30 פלוס ט"ד (9 אם כוללים את הפלייאוף בכל עונה).

דורפן 13 באוקטובר 2014

ברור. 30 זה מאד קשה.

גיל 13 באוקטובר 2014

אין בעיניי שחקן שיש לו קריירה כל כך מפוארת ועקבית כמוהו. היחיד שאני יכול לחשוב עליו בעידן המודרני זה דאנקן אבל בעוד דאנקן משנה את המשחק שלו והעומס עליו פוחת עם השנים, מאנינג משחק ברמה קבועה כל הקריירה ואפילו משתפר. בניגוד לענפים אחרים שבעונה עצמה יכולים להתרכז במשחקים עצמם וכמעט לא מתאמנים, בפוטבול ההכנה למשחק היא אולי הדבר הכי קריטי וכאן הוא מתעלה על כל האחרים. ההכנה שלו והלמידה אגדתיים ממש וכמו שהוא אומר לא פעם, ברגע שהדרייב שלו להתאמן וללמוד יפסק אז הוא יפרוש. לדעתי הוא יכול בקלות לשחק עוד 5 שנים בחוקים של היום ולהגיע אפילו ל650 ט"ד.

יש ראיון מעניין מאוד שפיטר קינג עשה איתו לפני חודש ששווה לקרוא:
http://mmqb.si.com/2014/09/18/peyton-manning-denver-broncos-unplugged/

דן דן 13 באוקטובר 2014

פדרר כמובן, אבל מאנינג על אותה מדרגה מבחינת עקביות, וזה אומר המון

גיל 13 באוקטובר 2014

אצל פדרר יש ירידה ברורה ברמה למרות שהוא שומר על רמה מאוד גבוהה תקופה ארוכה וביחס לשחקנים בגילו.

גיל 13 באוקטובר 2014

ואגב, לעשות את זה בשתי קבוצות שונות ואחרי ארבעה ניתוחים בצוואר זה לא פשוט.

עידן. 13 באוקטובר 2014

דווקא העונה יש לי תחושה שרואים ירידה ברמה של מאנינג. המספרים עדיין שם ובכל מקרה יש לו קו אדיר וצוות תופסים מעולה, אבל עדיין, יש הרגשה שהוא מפספס השנה יותר מסירות מאשר פעם.

ושלא יובן לא נוכן, העובדה שהוא משחק ככה בגילו היא לא פחות ממדהימה. אצל בריידי שצעיר ממנו הירידה מורגשת הרבה יותר

עומרי 13 באוקטובר 2014

מאנינג ענק. פעם שנאתי אותו, היום אני נהנה לצפות בו עושה את הSHIT שלו.

אני חושב שברגע שהחוקים השתנו דרמטית מתישהו באמצע העשור הקודם אז שיאי המסירה הופכים להרבה פחות חשובים ברמה היסטורית, מעבר לציון הנחמד בשבועות לפני שהשיא קורה.
אנחנו חיים בעידן בו מאט סטאפורד, אם לא ייפצע, יעבור 50,000 יארד בקריירה, ואפילו בקלות יחסית.
ואנדי דלתון עשוי למצוא את עצמו מוסר ל-400 ט"ד.

אז לקרוא למאנינג הגדול מבין הגדולים (כפי שהפנית לפוסט בפייסבוק) בקונטקסט של השיא הזה זה קצת שגוי לטעמי.

את האדג' שבשיאי המסירה של מאנינג חובה גם לייחס לעובדה שמאנינג מעולם לא פתח עונה בלי HOF עתידי שלרוב סובבים אותו פרובולים לרוב ברסיברים ו/או RB.

זה אפשר למאמנים למקסם את יכולותיו לסטטיסטיקות לא מהעולם הזה.

האם מאנינג אחראי להתפתחותם של כמה שחקנים גדולים לידו? בוודאי. אבל הדברים הללו הם לעולם לא חד-כיווניים (אפילו הנתונים של קלווין פאקינג ג'ונסון לפני סטאפורד הם הרבה פחות מרשימים).

גיל 13 באוקטובר 2014

הקונטקסטס ההיסטורי הוא בדיוק מה שחשוב כאן. מאנינג שבר הרבה מהשיאים עוד לפני ששינו את החוקים. 49 מסירות הוא נתן לפני עשור וגם היום, בהשוואה לק"ב אחרים הוא נותן עונות שיא כמו בשנה שעברה. במצטבר, אין שני לו. אולי דן מרינו היה משתווה אליו אם היה משחק באותה תקופה.

לגבי האול אוף פיימרים, כמה מהם היו כאלו בלעדיו? מעטים. אולי רג'י וויין. מספיק לראות את ההבדל בין שחקנים ששיחקו איתו ועם אחרים. תראה מה עושה דקר איתו ובלעדיו, או עמנואל סאנדרס שפורח עכשיו. אפילו ווס וולקר לא נתן 10 ט"ד בעונה עם בריידי ועוד עם הרבה פחות מסירות. וראנינג בק פרו בולים? זה העקב אכילס שלו. אם היה לו ראנינג בק טובים ההתקפה הייתה בלתי עצירה. היחיד שהיה באמת טוב היה אדג'רין ג'יימס. מספיק לראות עכשיו איך הם מתקשים עם הריצה.

עומרי 13 באוקטובר 2014

מרווין הריסון היה מגיע להיכל עם כל קווטרבק עלית לידו.
לא היו לו רצים? אתה מתכוון לג'וזף אדאי שהביא לו סופרבול?
אדג' נבחר לנבחרת העשור של שנות ה-2000.

מה שקרה בשנה שעברה זה שלקחת את אחד מ-4 הקווטרבקים הטובים במשחק ושמת אותו עם קבוצה מטורפת של שחקני סקיל. היית מקבל תוצאה דומה עם כל אחד מהאחרים, כפי שהודגם ב-2007.

עונת הקווטרבק הכי מרשימה לטעמי בעשור האחרון היא בכלל עונת האמויפי של רודג'רס, ביחס לשחקנים שסבבו אותו.

גיל 13 באוקטובר 2014

ממש לא בטוח שהאריסון היה מגיע להיכל גם בלעדיו. הוא פחות טוב מויין ואם ק"ב בינוני לידו הוא לא היה שם כאלו מספרים. אדאי לא הביא לו את הסופרבול למרות שהיה חשוב מאוד באותה עונה. זו בדיוק הנקודה, כשיש לו רץ טוב לידו אז הכל הרבה יותר קל.

זו שטות לומר ששחקני הסקיל של שנה שעברה היו מצליחים עם כל ק"ב עלית אחר. מי שמע על אריק דקר או שני התומאסים בלי מאנינג בקבוצה? זו לא חכמה לקבוע שיאים עם רנדי מוס שהוא אולי הרסיבר הכי מוכשר בהיסטוריה. למאנינג אף פעם לא היה רסיברים ברמות כאלו. כל היופי במשחק של מאנינג שכל אחד לידו מצטיין. ארבעה שחקנים עם 10 ט"ד שנה שעברה זה שיא שאני ספק מישהו יתקרב אליו.

עומרי 13 באוקטובר 2014

דקר נתן עונה טובה תחת טים טיבו, שנה לפני ביאת מאנינג.
התלכיד שם השתדרג באחת מטים טיבו למאנינג, ברור שהייתה קפיצה מטורפת, אבל לא בהכרח כזו שחורגת מהקפיצה שהייתה עם הטובים שבטובים האחרים.
בנוסף, דקר והתומאסים השתפרו גם אורגנית כפי שניתן לצפות משחקנים צעירים שהראו סימנים של רלוונטיות בשתי עונותיהם הראשונות.

והקביעות שלך לגבי מרווין הריסון – רק אתה יודע על מה הן מבוססות.

גיל 13 באוקטובר 2014

612 יארדים כשעונה אחרי זה עם מאנינג הוא כמעט מכפיל את זה נחשבת בעיניך עונה טובה? ומה עם דמאריוס תומאס ששילש את מספר היארדים שלו? זו ליגה אחרת לגמרי. אכן, כולם משתפרים תחת מאנינג אבל אולי תספר לי איך דני אמנדולה משתפר תחת בריידי כשהוא צעיר כמו אלו שמשחקים עם מאנינג?

מאנינג נתו עונה של 37 ט"ד ו4600 יארדים בקבוצה חדשה לגמרי שבה לא הכיר אף שחקן קודם לכן, ואחרי שנה שהושבת במשחק, תוך כדי שהוא מתאושש מניתוח צוואר ולא משחק בשיאו. אתה מכיר עוד מישהו שעשה משהו קרוב לזה?

ולגבי מרווין האריסון אני מתבסס על מה שאני רואה וגם על הסטטיסטיקות. אחרי שמאנינג הגיע הוא הכפיל את כמות היארדים שלו לעונה.

עומרי 13 באוקטובר 2014

שילוב היארדים, הט"ד והקונסיסטנטיות של דקר בהחלט מוביל למסקנה שהוא נתן עונה טובה תחת שילוב הקווטרבקים הפותחים מהגרועים שהיו בNFL בעשור האחרון.

אמנדולה לא שורד שני משחקים רצופים מבלי להיפצע. הוא לא מדד לכלום.

עומרי 13 באוקטובר 2014

וכמובן שעונת הקאמבק של מאנינג הייתה הרואית. הוא ספורטאי ענק.
אבל הגישו לו על מגש קבוצה שעברה סיבוב עם טים טיבו עונה קודם לכן.

גיל 13 באוקטובר 2014

איזו עקביות בדיוק הוא נתן? נתן משחק אחד של 113 יארדים, ויש לו משחקים של 4-, 0, 0, ו-5, ממש רסיבר עקבי ואמין.

מה בדיוק הגישו לו על מגש? קבוצה שהגיעה לפלייאוף עם מאזן של 8-8 ובפוקס ניצחה משחק אחד? שהק"ב שלה חסר מושג כל כך שהרסיברים שלו מספרים איך פעם ראשונה עובדים איתם על ראוטים? וכישרון או לא, תוך 3 חודשים להעמיד התקפה כזו כשהוא והרסיברים שלו צריכים ללמוד מאפס זה משהו שלא רואים כמותו ואפשרי רק עם שחקן כמו מאנינג.

עומרי 13 באוקטובר 2014

עקביות מבחינת היותו המטרה המובילה, CHAIN MOVER וכדומה.
44/612/8 תחת הקווטרבק הפותח הגרוע בNFL (כפי שהודגם מאוחר יותר).
זו לא הפתעה שהמספרים הללו הוכפלו תחת קווטרבק עלית, במיוחד כשמשקללים שיפור אורגני של רסיבר מעונתו השנייה לשלישית.
אדרבא, השימוש בדקר על בסיס טרגטס עלה בכמעט 30% בין 2011 ל-2012 וביותר מ-40% בין 2011 ל-2013, מה שגם אמור להטות את המספרים לטובת העונות המאוחרות.

גיל 13 באוקטובר 2014

איך הוא בדיוק מזיז משהו אם יש לו 0 יארדים במשחק? עקביות זה בטח לו. היו לו אולי ניצוצות והוא רסיבר טוב, אבל לא game changer כמו מגטרון או דומיו. תראה אותו אפילו עכשיו שהוא לא עושה הרבה ולא משפר את הק"ב שלו והוא ירד משמעותית במספר המטרות ובכל סטטיסטיקה אחרת. הלך בשביל הכסף ולדעתי יתחרט על זה.

עומרי 13 באוקטובר 2014

הוא פצוע בגיד הירך מתחילת העונה, פספס משחק אחד ולא נמצא על המגרש חלק משמעותי של סנאפים.

למרות זאת הוא בקצב של 850-1000 יארד ו8-10 ט"ד. שוב, תחת קווטרבק שאין שום ויכוח שהוא ב-20% התחתונים מבין הפותחים בליגה.

גיל 13 באוקטובר 2014

הוא בקצב של תפוקה ב30% פחות עם 30% יותר מסירות, זה כל הסיפור. רסיבר לא רע שהפך לגדול בעיקר בגלל מאנינג.

עומרי 13 באוקטובר 2014

הוא בקצב של כמעט 30% פחות טארגטס, איך הגעת ל-30% יותר מסירות?

ושוב, הוא היה פצוע מספר שבועות ומשחק עם אחד הקווטרבקים המושמצים בNFL. זה לא שהוא עבר לשחק עם איזה ניק פולס או פלאקו.

גיל 13 באוקטובר 2014

סליחה, אותו מספר מטרות אבל 50% פחות תפוקה.

גיל 13 באוקטובר 2014

ובנוסף, כמובן העקביות המדהימה שלו לאורך השנים זה מה שהופך אותו לכזה גדול. לבריידי יש עונת שיא אחת ועוד כמה עונות טובות. יש לו עליות וירידות במהלך הקריירה שתלויות במידה רבה במי משחק סביבו, אבל אצל מאנינג זה לא משנה. יש או אין כישרון תמיד הוא מוציא מההתקפה הרבה. היו שנים באינדי שחוץ מוויין לא היה לו שום רסיבר משמעותי ועדיין הוא נתן סטטיסטיקות מטורפות.

אריאל גרייזס 13 באוקטובר 2014

לא. אתה לא באמת הבאת 10 טד לוולקר בתור דוגמא לאיך מאנינג הופך את הרסיברים שלו ליותר טובים נכון? לא יכול להיות שאנסת את הסטטיסטיקה עד כדי כך נכון?

גיל 13 באוקטובר 2014

מה בדיוק אנסתי? תבדוק כמה מסירות הוא קיבל שזה הרבה פחות ממה שהיה לו עם בריידי שם היה המטרה העיקרית שלו. וולקר היה אחד מכמה רסיברים ולהזכירך, זה עוד עם שלושה משחקים פחות.

אריאל גרייזס 13 באוקטובר 2014

כי זה חסר משמעות. אתה רוצה להגיד לי שזה שהוא תפס עשרה טד עם פחות מ800 יארד זה יותר משמעותי משתי עונות קודם שהוא תפס 1600 יארד אבל "רק" תשעה טד?
זה נתון חסר משמעות לגמרי

גיל 13 באוקטובר 2014

אני לא חושב שזה חסר משמעות אם כי כמובן זה לא מספר את כל הסיפור. בדיוק כמו שעונה של 1600 יארד שבה אתה המטרה המרכזית שונה מזו שאתה צריך להתחלק עם עוד שלושה רסיברים/טייט אנד באותה הרמה.

עומרי 13 באוקטובר 2014

עונה של 1600 יארד הרבה יותר יוקרתית ונחשבת מעונה של 10 ט"ד.
טאצ'דאונים הרבה יותר רנדומאליים. אין שום ספק שוולקר היה פחות טוב תחת מאנינג בעונה הקודמת, אבל זה לא קשור למאנינג אלא לוולקר המתבגר.

טיבו טיים 13 באוקטובר 2014

עומרי, מסכים עם כל מילה שלך. עזוב, אין טעם להמשיך להתווכח עם הבחור הזה, לא תצליח לשכנע אותו גם עוד אלף שנה, ולא משנה כמה פעמים תוכיח אותו

עומרי 13 באוקטובר 2014

זה לא ויכוח אם כדור הארץ עגול, זה קודם כל עניין של טעם ולא בהכרח מנסים לשכנע מישהו. נהנים מעצם הדיון.

גיל 13 באוקטובר 2014

נו, כל האנונימיים מצטרפים לחגיגה בלי לומר כלום.

דורפן 13 באוקטובר 2014

אתפשר על הגדול סטטיסטית. אבל הסטטיסטיקה היא כל כך אוף דה צ׳ארטס (ולגבי אנשים כמו דלטון או סטאפורד – נראה לאן יגיעו. הקטע הזה של לא לדעוך הוא לא טריוויאלי) שהיא עשויה להגיע למצב שתכריע בדיון.

לגבי הפלייאוף – אני מבין את הטענות. אבל פוטבול זה לא אן.בי.איי. שם העונה הרגילה זה ממש גרבג׳ טיים ואי אפשר להתייחס ברצינות למי שלא מככב בפלייאוף. בפוטבול כל משחק קובע, גם אם הפלייאוף קובע יותר

אריאל גרייזס 13 באוקטובר 2014

ועדיין, ממישהו שניצח כל כך הרבה משחקים אתה מצפה ליותר ממאזן חצוי בפלייאוף.

גיל 13 באוקטובר 2014

דאלאס מנצחים בסיאטל, יפה. אריזונה כרגע נראים הכי טובים בבית שלהם.

עומרי 13 באוקטובר 2014

ממחר דאלאס קונטנדרים בכל טוק שואו במדינה. מעניין איך זה יגמר.

גיל 13 באוקטובר 2014

יעופו בסיבוב הראשון בפלייאוף.

משה 13 באוקטובר 2014

זה היה באמת ניצחון גדול, הם ניצחו אותם במגרש הכי ביתי בליגה ודי בקלות. התוצאה משקרת, סיאטל קיבלו מהם על מגש 10 נקודות רצופות מטעויות של ילדים (השמטה של המחזיר על בתוך העשרים שהפכה לט"ד ובמהלך לאחר מכן פאמבל במסירה לפני הזמן לרומו שהפכה לשער שדה). לא הייתי מזלזל בניצחון הזה בכלל, סיאטל לא מרשימים כמו שציפו מהם ויש להם את אריזונה והניינרס לנער.

דורפן 13 באוקטובר 2014

הניצחון של הניינרס בדאלאס פחות נון-אישיו משהיה נדמה בשעתו

אביה 13 באוקטובר 2014

אכן שחקן מיוחד. אבל הכשלונות בפלייאוף תמיד ישאירו אותו דרגה מתחת למונטנה. זה לא רק בגלל שהוא מפסיד שם, זה בגלל הדרך שבא הוא מפסיד שם. 24 אינטרספשיינס ב 23 משחקים כולל כמה שאפילו פארב לא היה זורק. אלה לא מספרים של הגדול אי פעם ולא משנה כמה שיאי עונה רגילה הוא ישבור…

יוסי מהאבטיחים 13 באוקטובר 2014

במשחקי "נצח או לך הביתה" (איכס על התרגום) אינטרספשנס לא מספרים את כל הסיפור. אתה משחק הרבה יותר קיצוני בפיגור כשהעונה על הכף

אביה 13 באוקטובר 2014

אבל איכשהו אתה תמיד יודע שהוא יעשה את הטעות שתעלה לו במשחק.
8 one and done ב 13 הופעות פליאוף זה המון.

גיל 13 באוקטובר 2014

כמו שעשה טעויות בשני המשחקים שנה שעברה שהובילו לסופרבול? איך אומרים? זיכרון סלקטיבי.

דורפן 13 באוקטובר 2014

כתבתי בתגובה קודמת. ההפרדה בין עונה לפלייאוף היא לא חדה כמו באן.בי.איי. כמעט כל משחקי העונה הרגילה משמעותיים גם כן.

גיל 13 באוקטובר 2014

וגו' פלאקו נתן היום סטטיסטית את המשחק הכי טוב אי פעם על פי מדד הQBR (שקיים רק כמה שנים).

אודי 13 באוקטובר 2014

QBR זה משהו הזוי. עד ש ESPN מסבירים בדיוק איך הם משקללים את זה קשה לקחת את זה ברצינות מוחלטת.

גיל 13 באוקטובר 2014

נכון, אני מסכים שיש עם זה בעייה. הם עשו תוכנית שהסבירו את ההגיון שעומד מאחורי זה, למשל לתת משקל גדול יותר למהלכים בנקודות קריטיות של המשחק או לא להעניש ק"ב על השמטות אבל כל עוד אנחנו לא יודעים בדיוק מה נעשה זה בעייתי.

עידו ג. 13 באוקטובר 2014

אמנם זה לא משהו שאתה בעצמך יכול לקחת ולחשב אחרי המשחק אבל ה-QBR הוא בהחלט מדד טוב ויש להם באתר הסבר די מוצלח על איך הוא בנוי (גם בציון הם פורטים את התרומה ממסירה, ריצה, הפלות עבירות…):

http://espn.go.com/nfl/story/_/id/6833215/explaining-statistics-total-quarterback-rating

ועל EPA:
http://espn.go.com/nfl/story/_/id/8379024/nfl-explaining-expected-points-metric

עומרי 13 באוקטובר 2014

בתיאום מוחלט עם זה שזרקתי אותו בפנטזי השבוע.

טיבו טיים 13 באוקטובר 2014

גיל, אתה שוב טועה. את מדד ה- QBR הכי טוב נתן קרסון פאלמר בעונת 2009 נגד הברס (99.9). עכשיו נראה איך תתווכח עם זה.
http://espn.go.com/nfl/qbr/_/year/2009/type/player-game/group/12

עידו ג. 13 באוקטובר 2014

עקרונית היו עוד כמה משחקים עם QBR גבוה יותר אבל זה לא רלבנטי:

http://espn.go.com/nfl/qbr/_/year/0/type/alltime-game/group/12

הבאקס צריכים לקבור את עצמם עמוק עמוק על הביזיון של הרבע הראשון (זה בלי לקחת קרדיוט מהתצוגה המרשימה של פלאקו)

גיל 13 באוקטובר 2014

נכון, הסתכלתי רק על המשחקים העונה ולא בכל הזמנים.

אח שלו 13 באוקטובר 2014

גיל – אפשר להגיד עד מחר שמרווין האריסון רסיבר בינוני ולהישאר בחיים. אבל יש כמה נתונים שאי אפשר להתמודד איתם, במסגרת הדיון הלא-נגמר בריידי-מאנינג. לדוגמה:

הקבוצות של בריידי מעולם לא השקיעו בחירת סיבוב ראשון ברסיבר. מעולה. זה כמעט חסר תקדים בהיסטוריה בכל הנוגע לק"ב ה"גדולים". פשוט כי זו לא הפילוסופיה של הקבוצה של בריידי. הקבוצות של מאנינג השקיעו הרבה בחירות סיבוב ראשון ברסיבר (יחסית). פשוט כי זו הפילוסופיה של הקבוצות שהוא שיחק בהן (אגב, זה חלק מהסיפור של למה מאנינג בחר את דנבר). עם זה אי אפשר להתווכח.
זה הולך, אגב, יד ביד עם ההסתמכות של אוהדי בריידי על טור הניצחונות כססטיסטיקה החשובה מול ההסתמכות של אוהדי מאנינג על סטטיסטיקות אישיות כדבר החשוב. בריידי ניצח יותר, בין היתר כי הקבוצה שלו יכלה להשקיע יותר בהגנה. ומאנינג צבר יותר סטטיסטיקות, בין היתר כי הקבוצה שלו השקיעה יותר בנשקים התקפיים בשבילו.

אני מרגיש דבילי להדגיש את זה, אבל מילא: אני לא טוען שמאנינג לא ענק. הוא ענק. במובנים מסוימים הוא ענק הענקים. כמו שעומרי אמר, גם אצלי חל איזשהו מפנה ביחס למאנינג מאז הפציעה והחזרה המופלאה שלו ממנה (ואני מרגיש דבר דומה גם מהרבה אוהדי פטריוטס אחרים). אבל זה לא אומר שאפשר לאנוס את המציאות ולגמד כל מי ששיחק עם מאנינג (עיין ערך מרווין האריסון כרסיבר ככה-ככה)או לגמד את בריידי כדי להעלות את מאנינג.

אריאל גרייזס 13 באוקטובר 2014

עזוב סטטיסטיקות. כולנו ישבנו מול משחקים וראינו. להגיד שבלי מאנינג האריסון הוא סתם (שאני בטוח שהיינו שומעים את זה גם על ווין אם הוא לא היה נותן מספרים יפים גם בלי מאנינג. לצערו של האריסון הוא שיחק כמעט רק עם פייטון אז אפשר לגמד אותו ככה) או להגיד שרוב הקריירה היה למאנינג בקושי את ווין – טוב זה מסוג הדברים שצריך להיות עיוור כדי להגיד אותם. ראינו את האריסון משחק. אנחנו יודעים איזה שחקן מעולה הוא היה. ראינו את סטוקלי לפני הפציעות. ראינו את דאלאס קלארק. ראינו גם את אדג'רין גיימס ואדאיי. אנחנו יודעים שהיה למאנינג משחק ריצה. למעשה הסיבה היחידה שהמספרים של הריצה של אינדי לאורך השנים הם לא אובר דה רוף הם מאנינג. הוא זה שהריץ את ההתקפה והכל עבר דרכו.

אלון 13 באוקטובר 2014

לא חושב שזה סותר, האריסון תופס אדיר אבל לא בטוח שהיה נזכר ככה בלי מאנינג.

בלי קשר דווקא בשנים האחרונות שלו בקולטס אני אזרוק כמה שמות כמו פייר גארסון, וכל מיני הזויים אחרים שפרחו אצלו.

בתור אוהד קולטס כבר 11 עונות אני נאלץ לא להסכים בנוגע לריצה, אדג' היה אחלה רץ, עשה ת'עבודה, אדאי היה בעיקר תופס מסירות טוב מהבק פילד, דבר שחשוב מאוד לשיטה של מאנינג, והיה רץ טוב בתקופה קצרה מאוד(עונה וחצי שתיים), אין ספק שהעובדה שהיה שם את מאנינג והמסירה עזרה להם להעלות מספרים, ולא להפך.
עוד דוגמא זה נושון מורנו ששנה שעברה במכונה של דנבר נראה כמו סופרסטאר והשנה לא קיים.

לגבי צובר סטטיסטיקות, אני לא חושב שלבריידי יש יותר ניצחונות בעונה הרגילה ממאנינג(מלך העונות הרגילות, איזה 10 עונות של 12+ ניצחונות).
ואם מסתכלים על בריידי-מאנינג פוסט 2004, אני לא חושב שלבריידי יש הרבה יותר ניצחונות פלייאוף, אין ספק שעד 2004 לבריידי הייתה פשוט קבוצה מהטובות אי פעם(והוא חלק ממנה כמובן) ולכן ה3 טבעות והזכרון לעולמי עולמים.
אבל מאז המטוטלת ניצחונות פלייאוף מאנינג מול בריידי דיי שיוויונית, מאנינג עם זכייה אחת ו2 הפסדי סופרבול, בריידי עם 2 הפסדי סופרבול.

אריאל גרייזס 13 באוקטובר 2014

מורנו לא קיים העונה כי הוא פצוע. במשחק היחיד שהוא שיחק בריא הוא קרע את הפטריוטס.
פייר גרסון ההזוי שלך תפס ל1300 יארד שנה שעברה בוושינגטון.
בחייאת, מאנינג שיפר את הרסיברים שלו, אף אחד לא יתווכח על זה, אבל לקרוא להם נו-באדי כמו שעושים להם פה? די לעיוות ההיסטורי הזה רק כדי להאליל בן אדם.

אלון 13 באוקטובר 2014

סה"כ אנחנו מסכימים, תמיד היו סביב מאנינג רסיברי עילית, ואין ספק שהאריסון הוא HOF גם בלעדיו(למרות שלדעתי וויין יותר טוב), לקרוא להאירסון נו באדי זה בדיחה.

דבר היחידי שאנחנו לא מסכימים זה המשחק הריצה של הקולטס, שמסורתית היה בינוני בתקופת מאנינג לא רק כי מסרו הרבה, אלא שאדאי ואדג' לא היו טובים כמו שהם היו חלק ממכונה התקפית.

גיל 13 באוקטובר 2014

עם 184 זריקות! התפוקה שלו משמעותית ירדה פר יארד. שלא לדבר על שחקנים כמו קולי שהם כלום שנתנו עונות מצוינות איתו.

גיל 13 באוקטובר 2014

מאנינג גם 2:1 במפגשים בגמר הAFC ראש בראש. עזוב, בריידי נהנה מתהילת העבר. אם לא היה זוכה בסופרבולים בגיל צעיר, היו שוחטים אותו היום שהוא לא מסוגל להביא את הלומברדי.

גיל 13 באוקטובר 2014

ואפשר גם לקרוא מה שכתבתי ולהגיב לדברים. בשום מקום לא כתבתי שהוא רסיבר בינוני. הוא רסיבר טוב, אבל פחות טוב מויין.

וזה לא משנה מה השקיעו או לא אלא מה עשו עם החומר לצידם. בריידי לא שיפר כמעט אף רסיבר ששיחק איתו בעוד על רסיבר ששיחק עם מאנינג נותן מספרי קריירה. מאנינג עקבי הרבה יותר לאורך הקריירה ונותן מספרים אוף זה צ'ארט.

עומרי 13 באוקטובר 2014

הטענה שלך לגבי ויין היא טענה מעניינת, לא בהכרח שגויה, אבל בוודאי הייתה מעוררת גלים לו הייתה נטענת על ידי פרשן באחת מהרשתות שמשדרות את הליגה.
מה שבטוח הוא שלמאנינג היה את שניהם! בשיאם! עם אדג'!
ואז מה שקורה זה דברים כמו עונת 2004.
רק בעונה אחת בריידי בכלל התקרב לפרסונל כזה.

אח שלו 13 באוקטובר 2014

להגיד שבריידי לא שיפר אף רסיבר זה בדיחה. זו לא שאלה של "על טעם וריח אין מה להתווכח". לך לעונת 2006 כדוגמא. הרסיברים שבריידי מסר להם באותה עונה זו אחת מחבורת הרסיברים הגרועה בהיסטוריה של חצי הכדור המערבי. יש נתון סטטיסטי פשוט, שאומר שכל הרסיברים האלה ביחד תפסו משהו כמו 20 מסירות (ביחד) במשך הקריירות שלהם (כל הקריירות) אחרי 2006. זה מדהים. בריידי סחב את חברות העגלות האלה ל-AFCCC, ואם ההגנה של הפאטס לא קורסת מול מאנינג (האגדי, אין מה לעשות), אז הוא גם לוקח סופרבול עם חבורת העגלות האלה.

ולהגיד ש"לא משנה מה השקיעו אלא מה עשו עם החומר לצידם", לוקח את הדיון למקומות של "על טעם וריח אין מה להתווכח". כי קשה לשכנע עד כמה מהנתונים של רסיבר מסוים הם תוצאה של כישרון שלו או תוצאה של הכישרון של הק"ב שלו. הדרך לנסות ולבודד היא לראות מה הכישרון של הרסיבר לפני ששיחק עם הק"ב. ומיקום דראפט – במיוחד לרסיברים – הוא הפרוקסי הכי טוב שיש לך לזה. נראה לי שאתה מבין את זה טוב מאוד בכל תחום אחר, חוץ מבתחום של מאנינג-אפולוגיסטיקה.

גיל 13 באוקטובר 2014

לא טענתי שלא שיפר אף רסיבר אבל בכמות קטנה הרבה פחות ממאנינג. את מי בדיוק הוא שיפר ב2006, את קלוודל? גם זה לא ממש. ולמה לבדוק מה עשו אחרי? למה לא לבדוק מה עשו לפני? קלדוול למשל תפס אותו מספר יארדים למסירה בסן דייגו אבל בריידי מסר לו פי 2 ולכן הכפיל את התפוקה שלו (לא שהייתה משהו).

נכון, קשה להתווכח מי עשה מה, אבל כשרסיברים שמשחקים עם מאנינג לא רק מציגים מספרי קריירה אלא הופכים לפרו בולים והאל אוף פיימרים אז זה באמת צריך להיות צרוף מקרים נדיר שכל הכשרונות הללו משחקים איתו והוא רק זורק להם.

7even 13 באוקטובר 2014

אוף טופיק: תודה תודה תודה לך דז בראיינט על שהחזרת את ריצ׳ארד שרמן למחוזות השתיקה.
תודה לך דאלאס

No One 13 באוקטובר 2014

מאנינג הוא ממש לא הק"ב הכי טוב ב NFL

ארון רוג'רס הןא מספר אחד ובהפרש גדול מהמקום שני מי שזה לא יהיה

TDS 13 באוקטובר 2014

1+

קיבלת על חשיבה מקורית.

עכשיו לך תיקח את הכדורים שלך.

YG 13 באוקטובר 2014

מסכים. אכן הקווטרבק הגדול בדורו. ביחד עם בריידי..

הדבר הכי מדהים בעיניי בהקשר שלו, זה הלחץ העצום שהיה עליו בתור ילד, בתור נער, ובתור שחקן צעיר בליגה, כבן של, והעמידה בכל הציפיות.

אני זוכר היטב את דראפט 1998, והדיונים הבלתי נגמרים- לקחת את פייטון או את ראיין ליף..

אין לי עדיין דעה ברורה לגבי מעמדו בראי ההיסטוריה, אין ספק שהוא אחד מהחמישה הכי טובים אי פעם, אבל לא מסכמים קריירה לפני ששחקן פורש.

ניינר 13 באוקטובר 2014

פעם לא השתגעתי עליו אבל היום אני מאד מעריך את פייטון. ועם זאת, לא יעזור כלום, הוא סוחב קוף על הגב ואם יגמור עם טבעת אחת ושניים או שלושה הפסדים בסופרבול הלגסי שלו יוכתם.
לצערו היו לו מאמנים די מחורבנים לאורך הקריירה כולל ג'ון פוקס, מה שדפק אותו קשות. ובחיים הוא לא יהיה ג'ו מונטנה אבל אף אחד לא יהיה

דורפן 13 באוקטובר 2014

אף אחד לא יהיה ג׳ו מונטנה מהבחינה המיתולוגית. אבל מונטנה הוא לא מעבר לכל דיון מבחינת איכותו כמוסר או איכותו כמנהיג. העניין הוא שהוא באמת לא הפסיד סופרבולים ותמיד שיחק בהם פנטסטי ולא מסר בהם אינטרספשן וזה תמיד יעמיד אותו באור מיתולוגי.

יוסי מהאבטיחים 13 באוקטובר 2014

עם כל הכבוד למונטנה, בריידי, מארינו או כל אחד אחר (קלי זו הסטיה שלי) , אם אני צריך לבנות קבוצה אין ספק שאתחיל עם פייטון.
לפני השיטה שאבחר, לפני צוות האימון, לפני כל שחקן בכל עמדה אחרת.
והדבר האחרון שאפשר להגיד עלי זה שאני מעריץ של הבחור.
זה עד כמה הוא גדול

דורפן 13 באוקטובר 2014

ועל זה נאמר:ֿ חוץ מרייס

אח שלו 13 באוקטובר 2014

דורפן – לא בטוח. אני לא חולק על היותו של רייס גדול השחקנים. אני חולק על זה שהוא הראשון שתבחר לקבוצה. פשוט בגלל העמדה שלו, שהיא היסטורית אובררייטד. ק"ב הרבה הרבה יותר חשוב. מישהו שמפיל את הקוורטרבק יותר חשוב מרסיבר. אז הייתי לוקח את מאנינג או בריידי או לורנס טיילור וכאלו לפני רייס.

אגב, שאלו פעם את בליצ'ק את מה היית לוקח – רייס בשיאו או דיון סנדרס בשיאו. הוא ענה, מיד, סנדרס. וזה הפתיע אותי מאוד – כנראה כי לא הערכתי כראוי את סנדרס, אבל זה גם אומר לי משהו על איך הוא תופס את החשיבות של העמדות ואת השחקנים. שוב – הטיעון לזכות רייס כגדול הגדולים תקף, בגלל ש"בשיאו" נמשך כמה עשורים בעוד ש"בשיאו" של דיון נמשך כמה שנים במקרה הטוב. אבל משהו לחשוב עליו.

גיל 13 באוקטובר 2014

לקחת ק"ב זה יותר חשוב כי בחוקים של היום, גם רסיברים בינוניים יכולים לפרוח ויש יותר מבחר מהם. אני לא הייתי בוחר קורנר אבל לורנס טיילור או ג'יי ג'יי וואט כמו שהוא משחק היום בהחלט יכול להיות בחירה ראשונה כי הוא משנה את כל המשחק של היריבה.

דורפן 13 באוקטובר 2014

אתה בטוח שלא התכוון לבארי סנדרס?

גיל 13 באוקטובר 2014

אני הייתי לוקח את סמי בו. ככה הייתי פותר כמה בעיות בכמה תפקידים בשחקן אחד.

אח שלו 13 באוקטובר 2014

אני לא יודע אם אתה צוחק, אבל בכל מקרה: בטוח. התכוון ל-דיון. בגלל זה אני זוכר את זה כל-כך בבירור – הופתעתי.
כמובן שצריך להתחשב בזה שהשאלה מדברת על "קח את השחקן כשהוא נותן 100%", שאצל רייס זה מצב טבע ואצל סנדרס לא בטוח; וגם צריך להתחשב במה שעומרי אמר – הפילוסופיה של בליצ'ק, לפיה רסיבר זו לא עמדה כזו חשובה.

עומרי 13 באוקטובר 2014

בעיקר מדגים את נחת זרועו של הGM בליצ'ק בעשור האחרון.

urlacher 13 באוקטובר 2014

בהחלט שחקן יחיד בדורו מכיוון שהוא לא תלוי במאמן שלצידו והביא שתי קבוצות לסופרבול בתור קבוצות מובילות. מי עוד עשה את זה בשלושים שנה האחרונות חוץ מהפוקס של וורנר באריזונה?
כל ההשוואות לבריידי חסרות משמעות מכיוון שהם כל כך שונים. גם למונטנה.
אין דבר כזה GOAT באמת ואין דרך אחת נכונה לכמת הצלחה.
זה לא שולל שמדובר בשחקן שונה מכל שחקן אחר לפניו ואחריו ששלט ושולט ברזי המשחק הזה בצורה מדהימה

דורפן 13 באוקטובר 2014

טוב. נדיר שפרנצ׳ייז קווטרבק עובר קבוצה, אז זה לא כל כך רלוונטי. ברט פארב היה קרוב מאד במינסוטה

גיל 13 באוקטובר 2014

גם מונטנה עם הצ'יפס.

אח שלו 13 באוקטובר 2014

ההצלחה של מונטנה עם הצ'יפס מרשימה לא פחות ואולי יותר: כי אותו שלחו בטרייד לקבוצה שלא הוא בחר. מאנינג בחר בפינצטה (וטוב מאוד שעשה כך) קבוצה עם… חכה לזה… הרבה נשקים התקפיים ויכולת שלו להכתיב איך תראה ההתקפה.

גיל 13 באוקטובר 2014

זה נכון שמאנינג בחר את הקבוצה שלו, אבל כשהוא בחר השחקנים היו בעיקר עם פוטנציאל ומדובר בדקר ושני התומאסים, כשדמריוס בקושי שיחק איתו בשנה הראשונה. אם היה רוצה ללכת לקבוצה רק על בסיס כישרון כנראה שאריזונה הייתה הכי מתאימה. להרבה קבוצות יש כישרונות אבל השאלה מה עושים איתם בפועל. נראה שהוא בחר בדנבר הרבה בזכות אלוויי והחופש שניתן לו.

עידו ג. 13 באוקטובר 2014

גילף אם מאנינג היה הולך לאריזונה היינו מדברים עליו היום בלשון עבר ואני לא מתכוון רק כשחקן. הליין של הקארדס היה אז מהגרועים אי פעם ולא סתם כל ק"ב שנכנס לשם נגשל מיידית. מהסיבה הזו לבדה אין שום סיכוי שבעולם שהוא היה בוחר באריזונה.

בני 13 באוקטובר 2014

למה פוקס? וורנר באופן עקבי הוא מהמוסרים הטובים ביותר בפוסט סיזן. הוא פשוט צריך להגיע לשם

גיל 13 באוקטובר 2014

נכון, והוא יכנס גם להיכל בסופו של דבר.

Comments closed