מה באמת העתיד של הקווטרבקיות?

לא משנה איך בדיוק הם ישחקו. לא רואה שום הגיון בכך שבתפקיד החשוב ביותר לא ישחקו האתלטים הטובים ביותר

Denver Broncos v San Francisco 49ers

פייטון מאנינג על סף השיא – שיא הטאצ׳דאונים – מקווה שיחכה איתו לשבוע הבא – והיום הוא פוגש את הניינרס עם קולין קפרניק. אין יותר מדי מה להשוות בין שני הקווטרבקים הללו – שאחד הוא אולי הגדול בהיסטוריה והשני מבטיח. אבל במהלך המשחק של הניינרס בשבוע שעבר או אולי לפני כן חשבתי שבעתיד רק קווטרבק כמו קפרניק יהיה הגיוני. זה היה כשהוא שבר איזה תיקול להגיע לדאון ראשון.

לא, אני בכלל לא מדבר על שיטת המשחק ועל השאלה האם קווטרבקים עתידיים יצטרכו לרוץ מאות יארדים בעונה או ינהלו את המשחק בעיקר מהפוקט. אני מדבר על הרעיון שתפקיד עושה המשחק יהיה נתון בידיו של מישהו מוגבל יחסית פיסית וכשהקבוצה תצטרך לשלם מחיר יקר – בכוח אדם ובתקרת שכר – בכדי לשמור עליו.

ראיתי את זה נעלם מהכדורגל עם פליימייקרים מהסוג של ריקלמה. הם חזרו רק כשהפכו לפועלים חרוצים בצד ניהול המשחק. ראיתי גם בכדורסל את העלמות הרכז האיטי והמחושב שבעיקר מסר – לטובת דור של פוינט גארדים שהם לרוב השחקנים האתלטיים ביותר בקבוצה.

במשך דורות האתלטים המזהירים ביותר תועלו לתפקיד הראנינג-בק. אלא שדווקא התפקיד הזה הפך לפחות חשוב ונדחק מפני תפקיד הקווטרבק. אם המשחק היום הוא ״קווטרבקי״ לחלוטין אין שום הגיון אלא לתעל לשם את האתלטים הטובים ביותר.
נכון – פוטבול זה לא כדורסל או כדורגל גם מבחינת העובדה שיש הגנה ספציפית בחוק על תפקיד המוסר. אבל מהצד השני אני גם לא עושה עניין גדול מ״חוכמת המשחק״ של הקווטרבקים. כן, הם לומדים הרבה אבל את רוב התרגילים משדרים להם מהספסל.

יש גם את הטיעון ״אסור להסתכן בפציעה של הקווטרבק״ ועל כך שני דברים. ייתכן שקבוצות יצטרכו יותר עומק בקווטרבק בכדי לקבל תפקיד יותר אתלטי וייתכן שבהתאמה משכורות הקווטרבק יירדו מעט. אבל העניין האחר היא שאני בכלל לא בטוח שקפרניק (או ווילסון או ניוטון) מועדים יותר לפציעות מאשר איזה ברווז אנושי חסר יישע בפוקט. למעשה כשקפרניק מתנגש באיזה סייפטי אני חושש לא פחות לבריאותו של הסייפטי. אתלטים טובים יותר וחזקים יותר נפצעים פחות.

אז אני בכלל לא מדבר על שינוי שיטה. אני רק אומר שמכיוון שהמאגר האתלטי קיים, לא הגיוני שהשחקנים הקריטיים לא יהיו עם היכולות הפיזיות של קפרניק.

78 Comments

אריאל גרייזס 19 באוקטובר 2014

אני חושב שאנחנו צריכים טיפה יותר מידע כדי לשפוט את זה.
קודם כל, קשה לי עם האמירה שפייטון מאנינג מוגבל פיזית. זה נכון שהוא לא רץ מהר כמו קפרניק אבל זאת מגבלה אחת שיש לו, בעוד שלקפרניק (או לאחרים) יש מגבלות אחרות. אני זוכר בזמנו שהיה את הויכוח על הטכניות של רונאלדו מול מסי ואמרת שגם לרוץ מהר עם הכדור זה יכולת טכנית (ובצדק) – אז גם למסור את הכדור רחוק ומדויק זה יכולת פיזית.
דבר שני, אנחנו באמת לא יודעים מה העמידות של קפרניק או ווילסון לפציעות. אנחנו כן יודעים מה היתה העמידות של הק"בים שקדמו להם (מקנאק, ויק, סטיב יאנג) והיא היתה בעייתית. אנחנו גם יודעים שפייטון ובריידי (שלא לדבר על פארב) הפסידו מעט מאוד משחקים בקריירה.
בסופו של דבר, אני חושב שהכל שאלה של שילוב. אם אתה לא מהיר כמו מאנינג אבל עדיין יש לך את יכולות ראיית המשחק שלו והיד שלו – אתה תצליח גם בעתיד. ואם יש לך יכולות נוספות, אז השאלה היא כמה הן באות על חשבון היכולות האחרות. אנדרו לאק, לדוגמא, יודע לרוץ כשצריך, אבל זה לא בא על חשבון יכולת המסירה שלו ולכן זה לא קשה להניח שהוא יהיה אחד מהגדולים (אם לא יפצע..) אצל ק"ב כמו קפרניק זה כן בא קצת על חשבון, אבל כל עוד זה לא יותר מדי אז זה לא נורא.
ואז יש ק"בים כמו ג'ינו סמית או איי ג'יי מנואל, ושם זה כבר יותר מדי בא על חשבון – ולא תעזור שום יכולת אתלטית. הם פשוט לא מספיק טובים למשחק.

דורפן 19 באוקטובר 2014

לא מוגבל פיסית. נייד פחות.
אגב, ההגנות עדיין חושבות לחלוטין פוקט. זכור לי איזה משחק של הניינרס בעונה שעברה שקפרניק היה מאד חלוד ולא דייק במסירות. ואז הפוקט החל להתמוטט – ובתוך הבלגן שנוצר הוא גם הצליח לרוץ וגם התפנה למסירות יותר טובות. ההגנות עדיין מכוונות לרוב לקווטרבק סטטי. כשהן ישתנו נראה באמת מה התועלת בקווטבק האתלט.

אריאל גרייזס 19 באוקטובר 2014

אתה כתבת: "אני מדבר על הרעיון שתפקיד עושה המשחק יהיה נתון בידיו של מישהו מוגבל יחסית פיסית". זה מה שקומם אותי, כי אני לא חושב שפייטון מוגבל פיזית, הוא פשוט בעל סקיל סט שונה.
ואני מסכים שההגנות חושבות פוקט, אבל כבר עכשיו רואים את השינוי. קבוצות שמצמידות שחקן שיהיה ספיי לק"ב, למשל.

דורפן 19 באוקטובר 2014

כן כן – אז תקנתי – ״מוגבל תנודתית״

גיל 19 באוקטובר 2014

אבל זו בדיוק הבעייה. קפרניק מאלתר הרבה וזה יכול להיות אפקטיבי למהלכים מסוימים אבל בתור שיטה, בסוף אתה צריך את המסירה המדויקת בדאון שלישי, במיוחד אם אתה קרוב לאנדזון ואין לך מרחבים לרוץ. לא במקרה הוא פספס פעמיים כאלו ברגעים הכי קריטיים. בסוף הסופרבול ונגד סיאטל בגמר הNFC.

בליקי 19 באוקטובר 2014

העובדה שקפרניק מועד יותר לפציעות היא עניין פשוט של קילומטרז'. סיכויך לעשות תאונה גדלים אם אתה נוסע 30 אלף ק"מ בשנה במקום 15.

דורפן 19 באוקטובר 2014

בליקי – זה כשאתה מדבר על טובת האתלט. ברור שקפרניק לא ישחק עד גיל 38. אבל את המאמנים מעניין אם יעמוד בחוזה של 5-6 שנים ב-16 משחקים בעונה. אם קריירות לא יהיו כל כך ארוכות בטווח הארוך זה פחות חשוב למאמן שמתכנן את העונה

אריאל גרייזס 19 באוקטובר 2014

לא ממש. הוא לא מדבר על מה יהיה הקילומטרז' הסופי של האוטו שלך ומה יהיה הבלאי שלו. הוא מדבר על הסיכוי לעשות תאונה עם רכב אחר. אם אתה נמצא יותר על הכביש, הסיכוי שלך פשוט גדול יותר.

דורפן 19 באוקטובר 2014

אה… אז אני לא מסכים עם אנלוגיית האוטו. בכביש אנשים מנסים להמנע מתאונות. אבל נניח מטרת המכוניות האחרות על הכביש היא להתנגש בך – אז עדיף שתסע מהר מאשר שתהיה בחניה….

אריאל גרייזס 19 באוקטובר 2014

לא אם החניה שלך מבטון יצוק.. (מצטער, עד כאן אני אלך עם האנלוגיה הזאת :-))

shohat 19 באוקטובר 2014

גם הדפנסיב בקס היום מהירים וניידים יותר מבעבר.

shohat 19 באוקטובר 2014

סליחה, התכוונתי DL כמובן.

גיל 19 באוקטובר 2014

זה לא בריא בעיניי כי קבוצות מחפשות ק"ב לעשור לפחות. להחליף כל כמה שנים ק"ב קשה מאוד ויש קבוצות שכבר המון זמן מחפשות מישהו טוב ולא מוצאות.

shohat 19 באוקטובר 2014

אני מסכים. ונושא מאד מעניין.

התהליך יקרה (הוא כבר קורה) מלמטה. מאמני קבוצות תיכון שממיינים את השחקנים לקבוצת הפרשמן אחרי ה – try outs נוטים יותר לשים אתלטים מצוינים (אולי את האתלט הטוב בקבוצה?) בעמדת הקוורטרבק. וכך מתרחש תהליך של מיון טבעי – רמת אתלטיות הסף של העמדה גבוהה מאי פעם בעבר. הטובים ביותר יתפתחו כזורקים מעולים מהפוקט, בתוספת היכולת האתלטית המשופרת והאופציות שהיא מאפשרת. המודל הוא לא של קוורטרבק שרץ טוב יותר משהוא מוסר, אלא של שחקן עם skill set שלם יותר (לאק? ניוטון?). המגמה הזו קיימת בתיכונים וב – recruitments לקולג'ים.

בסופו של דבר נראה קוורטרבק שיזרוק מהפוקט כמו מרינו ומאנינג ורץ כמו קפרניק. פעם חשבו שזה סותר. היום מבינים שאין סיבה להניח שכך.

נתת את דוגמת הפוינט גארד האתלטי. אפשר להסתכל גם על שינוי תפיסת המשחק של הגבוהים בעקבות קווין גארנט ולברון. כשאתה לוקח את השחקן הגבוה והאתלטי ביותר, בגיל צעיר, ונותן לו את הכדור כדי שינהל את המשחק, ולא מניח שהוא חייב לשחק פיבוט ולקחת ריבאונדים.

ובתחום שלי, זה גם ההסבר העיקרי להתקדמות המשמעותית בשיאי המרתון- המעבר של הרצים המוכשרים ביותר למרחקים של 5,000- 10,000 להתמקד במרתון (גם בעקבות שינוי "פרדיגמה" וגם עקב שינוי במערך התמריצים).

אריאל גרייזס 19 באוקטובר 2014

פה אני לא מסכים. אני כן חושב שזה סותר.
כלומר, לא ברמת העקרון אבל כן בפרקטיקה. כי בפרקטיקה, שחקן לא נולד עם כל התכונות. הוא רוכש אותן עם הזמן. ושחקן שלא אתלטי יאומן לרכוש תכונות שהן פחות חשובות לשחקן האתלטי. אנחנו רואים את זה כל הזמן בתיכונים ובקולג'ים היום, שהם באמת אלו שמקדימים את המגמה (ולמעשה מגדלים את ק"ב העתיד) – הם בהחלט בוחרים אתלטי על בתור ק"בים, אבל בגלל שהם כאלו אז התכונות של קריאת משחק, דיוק במסירה וכו' פחות מטופחים אצלם. טים טיבו זאת דוגמא קלאסית לק"ב שפשוט גודל להתאים לשיטה מאוד מסוימת.
בדיוק כמו שאנחנו רואים בכדורסל – שחקנים כמו ראג'ון רונדו שחיים על האתלטיות שלהם אבל בגלל זה תחומים אחרים כמו קליעה ממרחק הרבה פחות מפותחים אצלם.

shohat 19 באוקטובר 2014

הנקודה שאתה מעלה נכונה, במובן שאם ה – system מתמרץ הסתמכות-יתר על אופציית הריצה, ההתפחות כקוורטרבק תהיה חסרה. לכן בדרך כלל זה לא עובד, או שזה עובד לזמן קצר בלבד.

השאלה היא אם הסתירה הזו אינהרנטית (כלומר שישנה סתירה בין תכונות בתוך הסט של היכולות). אם לא, אז אין סיבה שלא ייקחו אתלט מצוין, ויגדלו אותו כקוורטרבק פוקט פלוס אופציה ב' למצבים מיוחדים. זה דורש המון משמעת, אך צריך להניח שישנם מאמנים טובים מספיק, המבינים את זה. שוב, הדגש הוא על המאפיינים השונים של ה – pool כולו. בתוך ה – pool הזה יהיו לא מעט busts. אך העילויים שיתפתחו מאותו ה- pool יהיו אתלטיים יותר מאי פעם בעבר. אני מסכים אתך שאנדרו לאק הוא דוגמה טובה.

אני חושב שבאן.אף.אל ראינו בינתיים רמזים/איתותים בלבד לתהליך הזה. הוא עדיין לא הבשיל. ניוטון, וילסון וקפרניק הם עוד שלב, ומעניין יהיה לראות את מידת ההצלחה שלהם לאורך זמן.

כשאני חושב על זה, הטענה שלך תתברר כמוצדקת ככל שלמאמנים ברמות הקודמות יהיה תמריץ לבחור בדרך הקלה (קיצור הדרך) ולהתבסס על יכולת הריצה של הק"ב. אני לא מכיר ועוקב מספיק כדי להגיד אם זה המצב בתיכונים ובמכללות ועד כמה.

אריאל גרייזס 19 באוקטובר 2014

אני לא חושב שזה אינהרנטי, אבל מה שכתבת בסוף זה הדבר החשוב. במכללות (ובטח בתיכונים) ק"ב שיכול לרוץ טוב הוא גיים צ'יינג'ר. ראינו בשנים האחרונות הרבה מאוד ק"בים שסחבו את הקבוצות שלהם לאליפויות במכללות עם יכולות ריצה מצוינות ובלי להתפתח בתור מוסרים. יאנג בטקסס ב-2005, טיבו, קאם ניוטון (שיחסית יודע למסור), ווינסטון בפלורידה סטייט. כמו שאמרת, התמריץ פה גדול מדי, למאמני מכללות אין זמן לפתח שחקנים. הם חייבים להשיג ניצחונות עכשיו או לעוף הביתה. ובגלל שההגנות במכללות הרבה פחות טובות, לק"ב נייד יש יתרון עצום.

shohat 19 באוקטובר 2014

תודה אריאל. שתי העמדות – של דורפן ושלך – מאד מעניינות. אחלה דיון. מכאן אני מקשיב ולומד. וכמובן שנעקוב.

NO ONE 19 באוקטובר 2014

ווינסטון הוא רץ?!?

ווינסטון הוא אחד המוסרים הגדולים בקולג' פוטבול ב 20 השנה האחרונות

הוא PURE פאקט פאסר

ווינסטון הולך להיות סופרסטאר ב NFL

גיל 19 באוקטובר 2014

וינסטון הולך להרוס כל קבוצה שישחק בה בגלל האישיות שלו.

נדב 19 באוקטובר 2014

עוד נקודה לזכות הקוורטרבק האתלט היא שזה שהשחקן יותר אתלט לא אומר שהוא פחות אינטליגנט.
יכול להיות אפילו ששחקן איטליגנט מאוד שיכל לעשות חייל בעמד הקוורטרבק, נפלה עליו קללת האתלטיות והוסב לעמדת הראנינג בק (או כל עמדה אחרת).

דורפן 19 באוקטובר 2014

מרכוס אלן למשל

גיל שלי 19 באוקטובר 2014

זה כבר לא קורה כמעט בעידן המודרני. שחקן כמו לארי דונל שיחק קווטרבק בקולג', רק בגלל שלא היה מספיק טוב הוא עבר להיות טייט אנד. זה ההבדל בין התקופה הנוכחית ובין העבר. בעבר שחקן אתלט (בעיקר אם הוא היה שחור) ששיחק קוורטבק בתיכון מצא את עצמו רסיבר בקולג', היום השחקן עצמו רוצה להשאר קווטרבק בגלל ששם יש הכי הרבה כסף וקריירה ארוכה, והקולג' לא יהפוך אותו לרסיבר.
אני עדין לא משוכנע שאנחנו על סיפה של מהפיכה, בסופו של יום הקוורטבק האתלטי קיים עוד מתקופת רנדל קנינגהאם, ועדין סטיב יאנג היה קווטרבק נחמד מאוד אבל פחות טוב ממרינו לדוגמה. ההתמודדות עם האתלטיות של הקווים נעשית באמצעות שיטות משחק חדשות, שיחרור הכדור בפחות מ2.5 שניות, זו התמודדות שמבטיח אורך חיים גדול יותר לקווטרבק על פני תנסה למסור, אם לא תרוץ לדאון ראשון

עידו ג. 19 באוקטובר 2014

אני לגמרי לא בטוח שהשחקנים האתלטים ביותר מנותבים לעמדת הק"ב אלא לדעתי דווקא לעמדת הרסיבר. בכל אופן זה לא משנה כי הסקיל החשוב ביותר שק"ב צריך וזה שמבדיל אותו משאר השחקנים בהתקפה הוא יכולת קבלת החלטות מהירה.
הדבר נכון גם לגבי מסירה וגם לגבי הריצה. פה בדרך כלל גם רואים את ההבדל בין ק"ב שמצליח לצלוח את המעבר מהקולג'ים לבין כזה שנכשל. הזמן שיש לך לקחת החלטה קטן בהרבה ב-NFL.גם שכמקבלים את המהלך מהקווים עדיין צריך לבצע החלטה מבין האופציות שעומדות לרשותך ברגע נתון (והרגע הזה הוא בדרך כלל שבריר שנייה.).

דורפן 19 באוקטובר 2014

כן – אבל מספר האופציות עולה. מישהו כמו מאנינג לא יכול להחליט שהוא רואה פירצה ורץ כמה עשרות יארדים בתוכה. בקפרניק אני דווקא מתכוון לא רק לרגליים. גם היד שלו זורקת מאד רחוק ואפילו נגד כוון הריצה. הוא פשוט ספורטאי קרב עשרה שהגיע לפוטבול ולדעתי אלו בערך הדרישות בעתיד.

עידו ג. 19 באוקטובר 2014

אם תמצא מישהו עם הנתונים הפיזיים של קאפרניק ומהירות ההחלטה של מאנינג תוכל לסגור את הליגה לעשור. במיוחד אצל קאפרניק רואים יותר מדי פעמים החלטות לא טובות (במיוחד בזריקות נגד כיוון התנועה).
אני בטוח שגם בעתיד הק"ב שיהיו דור העתיד יהיו אילו שמסוגלים לקבל את ההחלטות הנכונות. זה ההבדל העיקרי כרגע למשל מווילסון שלמרות נחיתות פיזית לעומת קאפרניק עושה החלטות הרבה יותר טובות. אם נלך למסירות נגד כיוון התנועה שציינת אז רוג'רס עשה סטאז' מעולה אצל פארב בתחום ובוחר את תזמון המסירות הנ"ל בצורה נהדרת.

דורפן 19 באוקטובר 2014

אני חושב שברגע שתשים הרבה קפרניקים בתפקיד – די מהר יצמח זה שגם יש לו את מהירות קבלת ההחלטות של מאנינג

תוהה בדרכים 19 באוקטובר 2014

זה לא קרה בכדורסל- האתלטיות של הרכזים כמעט תמיד באה על חשבון יכולת קבלת ההחלטות.

עידו ג. 19 באוקטובר 2014

זו תיאוריה מעניינת, אני מניח שנצטרך להמתין לראות.

בליקי 19 באוקטובר 2014

אנחנו לא רואים את אותו סוג של שינוי בתפקיד הקורנרבק?
ובגדול – אני חושב שזה לא תהליך קצר-מועד. אנחנו לא רואים עדיין תוצאות של המהלכים האלה, ואף אחד לא יגיד שסיאטל לקחו אליפות בגלל ראסל וילסון. פשוט לקחו איתו. ובגלל שהאפשרות היא עדיין כן לשים בתפקיד הקוורטרבק בריון עם יד נפץ שרץ את ה-40 בשש שניות, זה יימשך.

תוהה בדרכים 19 באוקטובר 2014

מתנצל מראש אם זו שאלת קיטבג- מישהו חשב פעם על האפשרות לשחק עם שני קווטרברקס (יענו עם עוד שחקן בעמדה אחרת שיכול למסור ברמה סבירה במידת הצורך)?

הרי בפוטבול אין מניעה חוקית ששחקן אחר ימסור (או שאני טועה?) ומצב כזה יקשה מאד על ההגנה להתמקד בשחקן אחד.

דורפן 19 באוקטובר 2014

היו מחשבות וכמה חצאי נסיונות – בפיטסבורג ומיאמי אני זוכר כאלו. הבעיה היא שפוטבול הוא ספורט שמעניש בצורה קשה יותר מכל ענף על איבוד כדור – אז חוששים מהמהלכים הללו.

תוהה בדרכים 19 באוקטובר 2014

לפי מה שאתה מתאר, נראה הגיוני לקחת את אחד מאתלטי העל בתפקיד ולתת לו לשחק בתפקיד שונה ובמידת הצורך להשתמש ביכולת המסירה שלו.

shohat 19 באוקטובר 2014

ב – Wildcat formation הראנינג בק מקבל את הסנאפ ישירות מהסנטר (במהלך של תנועה). לעתים הקוורטרבק הופך להיות תופס.
הדולפינס עשו בזה שימוש עם רוני בראון בעיקר, אך לאורך זמן זה לא תפס באן.אף.אל מעבר לגימיק או לטריק-פליי מזדמן.
לא ידוע לי על נסיון לשחק בפורמט עקבי (= כמה נסיונות במשחק) של רץ שהוא גם מוסר.

shohat 19 באוקטובר 2014

מויקיפדיה –
On September 21, 2008, the Miami Dolphins used the wildcat offense against the New England Patriots on six plays, which produced 5 touchdowns (four rushing and one passing—from Ronnie Brown himself) in a 38–13 upset victory.

תוהה בדרכים 19 באוקטובר 2014

לאור העובדה שזה הלך כל כך טוב (ועוד נגד קבוצה טובה ומאומנת) מוזר שלא משתמשים בזה יותר.

גיל שלי 19 באוקטובר 2014

לא משתמשים בזה במקצוענים בעיקר בגלל שכל מי שניסה להרחיב את הגימיק לכדי שיטה נענש בחומרה, ראה לפרטים אצל אוהדי הניו יורק ג'טס.

דורפן 19 באוקטובר 2014

כן – אבל זה דעך להם בתוך כמה משחקים. אני זוכר את רוני בראון ככוכב ההתקפה הזו ובהמשך עשה הסבה לחבר כנסת ישראלי

shohat 19 באוקטובר 2014

2008 היתה ניסוי מעניין (רעננתי את הזכרון בקריאה). במשחק הבא בליצ'יק וההגנה שלו הגיעו מוכנים (ומתורגלים), הגבילו את ה – wildcat ל – 27 יארד וניצחו 48-28.

זה אולי העניין: ההצלחה נבעה מן השימוש המפתיע. כאשר צופים את זה ומתאמנים לקראת זה, זה פורמט משחק פחות אפקטיבי לזמן הארוך.

כמו שגיל ודורפן כתבו.

שלמה 19 באוקטובר 2014

סינסינטי עשו את זה כמה פעמים העונה (עם מוחמד סאנו הפנטסטי ששיחק בעברו כקווטרבק) בהצלחה רבה.

D! פה 19 באוקטובר 2014

סאן פרנסיסקו עשו את זה לפני שבוע אם אני לא טועש, אולי שבועיים. אני לא מספיק מכיר כדי לזכור מי אבל דיברו עליו שהוא היה ק"ב בקולג'.

בעצם אולי ראיתי את זה ברדזון ואז זו הייתה קבוצה אחרת.

תוהה בדרכים 19 באוקטובר 2014

והערה אחת על תפקיד הפליימייקר בכדורגל.

גם אייל ברקוביץ' היה שחקן כזה וזו הסיבה לכך שהוא לא הגיע יותר רחוק בקריירה האירופית שלו.

דורפן 19 באוקטובר 2014

אני לא חושב שאיל הוא קרבן של הכדורגל הממש מודרני- כי בתקופתו עוד הסתובבו פליימייקרים בלי הגנה כמו ריקלמה או זידאן או כמו סקולס (שאמנם כן ניסה להגן אבל היה אסון בהתהוות כשניסה לתקל). רק שלברקוביץ׳ בנוסף לא הייתה בעיטה לשער – ולכל אלו בעיטה מצויינת.

גורביץ' 19 באוקטובר 2014

אני לא חושב שעוצמת הבעיטה היא מה שמנעה מברקו להגיע לקבוצות גדולות בתקופתו, גם בגלל שיכולת המסירה שלו הייתה עילאית בהשוואה לכל אחד בליגה שהוא שיחק, וגם מכיוון שהייתה לו בעיטה די אפקטיבית ומדויקת וכשצריך הוא היה מבקיע.
שני דברים היו חסרים לו: מהפכת ההגבלה על זרים שקרתה בסוף העידן שלו, והאופי של יוסי בניון

גורביץ' 19 באוקטובר 2014

ודרך אגב האופי של בניון זה לא בהכרח טוב, כי כשהוא קיבל את הברייק האמיתי שלו בליברפול, לא היה לו את החוצפה והביצים לקחת את ההזדמנות

יוסי מהאבטיחים 19 באוקטובר 2014

בניון הגיע לתקרת הזכוכית שלו בליברפול. עלה בהרכב לא מעט, שלושער באלופות, כגול ניצחון בברנבאו.
הוא מעולם לא היה שחקן ברמה שליברפול תפתח בשבילו חוזב באמצע ותשאיר אותו

דורפן 19 באוקטובר 2014

ברקוביץ לא שיחק בשום מגבלת זרים. הוא היה בן 23 ועדיין בארץ כשעבר חוק בוסמן.

הוא גם לא ממש הבקיע הרבה. במיוחד כשהוא שחקן שלא מתכוון להגן.

דווקא אופי היה לו המון.

שחר ד. 19 באוקטובר 2014

יש פה עוד משתנה שישפיע על זהות ק"ב העתיד – פציעות הראש.

נכון שעמת הק"ב היא לא בהכרח זאת שמועדת לפורענות (כמו ה-RB לדוגמא), אבל כבר אפשר לזהות ירידה בהשתתפות בגילאים הנמוכים אצל משפחות המעמד הבינוני-גבוה, אלה, שהיסטורית, מספקות את מאגר הכישרונות לק"ב המצליחים בעבר ובהווה.

גיל שלי 19 באוקטובר 2014

אני חוזר פה על מה שכתבתי בתגובה לנדב. אני חושב שהדרך שבה מתמודדים עם האתלטיות של ההגנה והקווים במיוחד, היא באמצעות שחרור כדור מהיר יותר, תרגילים פשוטים יותר, ולא באמצעות קוורטבק אתלט יותר. עד עכשיו קווטרבק אתלט יותר לא מחזיק מעמד, גם כאלה עם התחלות מבטיחות כמו מייקל ויק.

עומרי 19 באוקטובר 2014

האתגר הוא להטמיע במכונות ההיילייט הללו את הבנת המשחק, יכולת הלמידה והסיזיפיות מגיל צעיר.
לדעתי אנדרו לאק וניוטון הם השניים שיזהרו מעל כולם בעשור הקרוב אם לא ייפצעו, מדובר בשני תלמידים מצוינים של המשחק שערוכים להצליח עם איכות משתנה של כלים סביבם לצד היותם אתלטי-על.

גיל שלי 19 באוקטובר 2014

הבעיה היחידה שאני רואה אצל קאם ניוטון היא המחויבות לקבוצה ולנצחון, בכל זאת מדובר באותו איש אשר זרק הייל מארי לשורה הראשונה של הצופים מאחורי השער כדי לא להסתכן באינטרספשן מיותר בסטטיסטיקה שלו

גיל 19 באוקטובר 2014

אני חושב שאתה טועה בשתי נקודות. האחת, ק"ב רצים הם סיכון עצום. יש הבדל בין מי שמתקל למי שמתוקל ולא משנה כמה אתלטי וחזק הוא. כשיוצאים מהפוקט הרבה דברים רעים יכולים לקרות ואנחנו רואים שניוטון וRG3 מוגבלים בגלל פציעות (או היו כאלו). אם כבר, הדגם הנכון הוא זה לאק שהריצה היא רק אופציה אחרונה ואין תרגילים מיוחדים עבורה. הנקודה השנייה היא חכמת המשחק. זה לא רק העניין של לללמוד את כל התרגילים בעל פה אלא גם לבצע אותם בפועל. איך בדיוק שני ק"ב יתרגלו את התרגילים עם הרסיברים שלהם? גם ככה כיום יש לשחקנים מעט מאוד זמן להתאמן לפני העונה בגלל כל החוקים המשונים על הגבלת האימונים אז לפצל את זה בין שני ק"ב זה מתכון לאסון.

אני חושב שגם מזלזלים יותר מדי בעמדת הראנינג בק. ראנינג בק טוב קשה למצוא ואפשר לראות איך קבוצות רבות כמו דנבר מנסות כבר כמה שנים למצוא מישהו סביר ולא מצליחות. זה בדיוק היתרון שיש כרגע לקפרניק ווילסון. יש להם רצים מעולים שלוקחים מהם את העומס ומקשים על ההגנות. נראה איך ישחקו בקבוצה בלי רצים דומיננטיים.

CK7 19 באוקטובר 2014

למשל מהלך כזה שהוא הניו-אייג' של המשחק
http://www.49ers.com/video/videos/Kaepernick-Unbelievable-Touchdown-to-Boldin/379744ef-a07e-42de-8983-4c32ad5b77b3
אבל האמת היא שאני כבר זמן מה חושב על כך שהשינוי דווקא יבוא בצורה של 2 (או 3) ק"ב שונים באותה קבוצה, שאפילו ישחקו באותו משחק או באותו הדרייב. לא דווקא משהו כמו הויילד-קאט שניסו לעשות עם טיבו ואחרים.
אם זה המצב, אתה יכול לאתר תכונות דומיננטיותולהגדיל את הורסטיליות על חשבון הגודל של הפלייבוק

גיל 19 באוקטובר 2014

2-3 ק"ב לא אפשרי. בהנחה שרוצים שהם יהיו די טובים אז יצטרכו לשלם להם כסף טוב וזה יסתום את תקרת השכר. יותר מזה, מה אם אחד מהם יפצע? הם יחזרו לשחק ק"ב אחד? קבוצה לא יכולה לזגזג בין שיטות שונות במהלך העונה. מה עוד שכל מקום ברוסטר יקר, וק"ב נוסף תופס מקום של שחקן אחר. תמיד יהיה יתרון לק"ב מעולה על פני שניים טובים.

דורפן 19 באוקטובר 2014

לווילסון וקפרניק פיסיות של רסיבר – תחשוב עליהם עם ניוטון ורג3 באותו מערך…

גיל 19 באוקטובר 2014

כן, אבל למה שכל אחד מהם יסכים לשחק כינור שני בקבוצה כשהוא יכול להיות פותח בקבוצות אחרות? כדי להחזיק שני ק"ב ברמה כזו תצטרך לשלם הרבה כסף וזה לא מעשי.

D! פה 19 באוקטובר 2014

אולי פה טמון הכלב (והעתיד של הקווטרבקיות), בשינוי מעמד?

D! פה 19 באוקטובר 2014

זה בדיוק המקום לפתוח את הראש, לצאת מהקופסא של ק"ב טוב חייב לסתום את כל התקציב, לא? (ואני באמת לא מבין בזה כמעט כלום אבל כך זה נראה על פניו – מצד שני, לפני שנה כששאלתי למה לא משתמשים בשני ק"ב במיקומים או מהלכים שונים קיבלתי את אותה התשובה)

גיל 19 באוקטובר 2014

ק"ב טוב תופס אחוז גבוה של התקרה (שישית או שביעית מהשכר הכללי). להחזיק שניים בשכר כזה זה לא הגיוני ואף ק"ב לא יתפשר על המשכורת שלו אם הוא יכול להרוויח יותר במקום אחר וגם לשחק יותר. מה שיקרה זה התפשרות על שני ק"ב פחות טובים ואז הרמה הכללית של הקבוצה תרד. וזה עוד מעבר לבעייתיות של אימונים עם שני ק"ב. אני פשוט לא רואה איך זה יכול לעבוד.

D! פה 19 באוקטובר 2014

כמו שאמרתי – אותה התשובה שקיבלתי בעונה שעברה D:

מקבל את התשובה (אם כי – באמת????!!! באיזה עוד ספורט שחקן אחד (מתוך 50) תופס אחוז כזה גבוה??). תודה. אנסה שוב בעונה הבאה.

גיל 19 באוקטובר 2014

ככה זה בפוטבול כשיש לך תפקידים שונים קיצונית. גם השכר שונה.

אלון 19 באוקטובר 2014

לפי דעתי היתרונות של קיפרניק ווילסון זה לא הריצה קדימה אלא היכולת להגדיל את הזמן של המהלך. ככל שיהיה לך יותר זמן ככה יגדל הסיכוי למצוא רסיבר פנוי. אצלי גם ביג בן באותה קטגוריה למרות שהוא נייד כמו משאית עם 80 טון.

גיל שלי 19 באוקטובר 2014

תשווה בקריירות של ביג בן ואיליי, במיוחד במספר המשחקים שביג בן הפסיד לפציעה לעומת איליי, שם תקבל את התשובה לדעתי למה אנחנו לא נראה שינוי גדול

אלון 19 באוקטובר 2014

לגבי ההשוואה לרכזים בכדורסל. לא רק הרכז האיטי נעלם אלא כל השחקנים האיטיים נעלמו. המהירות הפכה את השחקנים לפחות קבוצתיים כי למה למסור אם אפשר לקלוע לבד.

kirma der faux 19 באוקטובר 2014

בסנט לואיס עכשיו היה אחד הסופים המוזרים שראיתי.
סיאטל מצמצמים ל2 נקודות פיגור, עוצרים את סנט לואיס בשלושה דאונים, פייק פאנט וזריקה מביאים את הראמס לדאון ראשון עם 2 דקות ו0 טיים אאוטס לסיאטל, ואז ריצה חסרת אחריות הרבה אחרי שהשיגו את הדאון הראשון שסוגר להם את המשחק מביאה לפאמבל, נראה שסיאטל משתלטים ויש להם קצת פחות מדקה להגיע לפילד גול מאוד אפשרי, אבל השופטים בלי שום ריוויו ושום הגיון מחליטים שהברכיים של הראנינג בק נגעו ברצפה (בבירור לא נכון) וסוגרים את המשחק.

גיל 20 באוקטובר 2014

הייתה שריקה בפאמבל ולכן המהלך מת ומבחינת החוק לא נעשה כאן עוול אבל שרקו כנראה לא נכון. סיאטל צריכים להאשים רק את עצמם. איך הם נותנים לפאנט לעבוד עליהם ככה במחצית הראשונה?

גיל 20 באוקטובר 2014

סליחה, לא הייתה שריקה אחרי הפאמבל אלא בסוף המהלך. השופטים פשוט לא חשבו ששרמן השתלט על הכדור בצורה חד משמעית ולכן הכדור הלך לסיינט לואיס. קצת אירוני שסיאטל מתלוננים על השיפוט במקרה גבולי הרבה יותר ממה שהיה בפיאסקו נגד גרין ביי לפני שנתיים.

No One 20 באוקטובר 2014

לא יודע מה היה שם , לא ראיתי

אבל בגלל ש-שופט מחליף עשה טעות לפני שנתיים זה אומר שמותר לשופטים לדפוק את סיאטל חופשי ואסור להם להתלונן?

סיאטל ורוב הקבוצות בליגה מתלוננות על שיפוט כי השיפוט גרוע,הוא גרוע לכולם ודופק את כל הקבוצות חוץ מניו אינגלנד

גיל 20 באוקטובר 2014

קודם כל, הם התלוננו על הפאנט כאילו השחקן שזייף את הקבלה שלו סימן לפייר קאטץ' וזה בבירור לא נכון. דבר שני, זה באמת לא היה חד משמעי וזה בניגוד למה שהיה לפני שנתיים. בשורה התחתונה, סיינט לואיס היו טובים יותר ותפסו אותם לא מוכנים בשני תרגילים של הספיישל טימס. הם יכולים להאשים רק את עצמם בהפסד.

גיל 19 באוקטובר 2014

סיאטל נראים במשבר והם יכולים למצוא עצמם מחוץ לפלייאוף אם ימשיכו ככה. אוסטין דייויס הוא ק"ב טוב.

No One 20 באוקטובר 2014

רק בגלל שאוסטין דיוויס נתן משחק וחצי סבירים זה לא אומר שהוא ק"ב טוב
גם קירק קאזינס נתן שני משחקים טובים ואמרו עליו שהוא עדיף על RG3 , היום קאזינס סופסל בשביל קולט מקוי(שעזר להם לנצח) כי הוא מאבד את הכדור יותר מג'ינו סמית(וזה קשה,מאד קשה)
בוא נראה את דיוויס אחרי שקצת ילמדו את הנטיות שלו

גיל 20 באוקטובר 2014

אי אפשר עדיין לדעת מה יהיה ממנו אבל בינתיים הוא טוב מאוד. זה יותר משני משחקים ולמרות שהמדגם קטן הוא מראה פוטנציאל גדול בסיטואציה לא פשוטה. לגבי קאזינס, לדעתי הוא ק"ב טוב שפשוט צריך להשתפשף. זו טעות לספסל שחקן אחרי משחק או שנים גרועים ולא ממקוי תבוא הישועה. למאנינג היו 28 אינטרספשנס בשנה הראשונה שזה שיא לרוקי. היום אולי היו מספסלים אותו כי הוא מאבד את הכדור יותר מדי. לשחקנים לוקח זמן להתפתח ואם לא נותנים להם לשחק על בסיס קבוע הם פשוט לא יתפתחו ויאבדו את הביטחון.

No One 20 באוקטובר 2014

אני חושב בכיוון השני, לא הייתי נותן לאף ק"ב רוקי לשחק בשנתיים הראשונות שלו בליגה

מאנינג היה יוצא דופן למה שנהיה היום הנורמל , וזאת טעות ענקית שה NFL משלם עליה בכך שלחצי מהקבוצות יש ק"ב שלא יודעים מה הם עושים

גיל 20 באוקטובר 2014

אני דווקא מסכים איתך שרוקיס צריכים ללמוד לשחק לפחות שנה כמו שהיה בעבר. זו בעייה שהם לא מוכנים ואז מאבדים את הביטחון או נפצעים ואי אפשר לדעת מה היה מתפתח מהם. שנתיים נראה לי קצת יותר מדי אבל בכל מקרה, ברגע שאתה נותן למישהו את המושכות לפחות תדבוק בו לעונה.

גיל 20 באוקטובר 2014

לא חיכה לסוף המשחק לשבור את השיא. איזה פרוק של ההגנה של הניינרס מאנינג עושה.

שי פרנסיסקו 20 באוקטובר 2014

מחצית ראשונה, מאנינג כבר שבר את השיא.
קפרניק נראה טוב בסה"כ, לא להאמין על ההשמטה של בולדין, אבל לפחות יורדים בפיגור סביר.

הפציעות בהגנה נראות משמעותיות שאתה משחק מול דנבר… אבל העונה היה שיפור הגנתי בחצי השני, נקווה למשחק יותר טוב של הסקונדרי.

ונראה לי שלהרבאו נמאס מורנון דיוויס. ואחרי שני המשחקים האחרונים, גם לי.

גיל 20 באוקטובר 2014

יודע לזרוק לא רע למרחק המאנינג הזה. הוא בונה לו קריירה של האל אוף פיים רק מלשחק בדנבר.

והנה העתיד של הק"ב נגד הגנה טובה. מחזיק יותר מדי בכדור ומקבל החלטות לא טובות.

אלון 20 באוקטובר 2014

העתיד נראה מהיר, לא מדויק ואוהב לאכול דשא.

Comments closed