אני והציבור. על פיסטוריוס

ככל שהסופרסטאר חשוב יותר הציבור מוותר לו יותר

fff

אני זוכר שצפיתי בראיון של לאנס ארמסטרונג אצל אופרה ווינפרי וחשבתי לעצמי שהוא כל הזמן מנהל דיאלוג עם כל מיני דמויות לא אמיתיות. למשל מתנצל בפני ״הציבור האמריקאי״ או ״אוהדיו״. רק אנשים ספציפיים שבהם פגע אישית – כל מיני מאמנים וחברים לקבוצה ואנשי צוות רפואי – הוא לא כל כך רואה ממטר.

זה קורה כמובן כשאתה הופך לאייקון של המוסר והנעלה. ומסתמן שככל שאתה נעלה ומוסרי יותר – כנראה שזה הופך לחמור יותר.

כך למשל טייגר וודס וריאן גיגס היו סתם דוגמא לספורטאים מצויינים, אהובים באופן כללי כי התנהגו יפה במגרש והם באמת לא נפלו בענק. סתם בענייני מין חוקיים בין בגירים שהציבור לא רואה בעין יפה.

 *

לאנס ארמסטרונג לעומת זאת היה יותר מזה. סמל למלחמה בסרטן – והוא נפל על רמאות ספורטיבית. והעיקר הוא לא הסמים אלא מערכת הרדיפה וההפחדה שהקים כדי להאדיר את שמו הגדול.

ג׳ו פטרנו כבר היה דמות של מחנך. איש שתמיד שם ערכים לפני ניצחונות בפוטבול. והתברר שהוא שם ניצחונות בפוטבול ואת קבוצת הפוטבול של פן סטייט לפני דיווח לרשויות על פרשת פדופיליה איומה.

ואוסקר פיסטוריוס היה סמל של ניצחון רוח האדם. והיום נשלח לכלא לחמש שנים על הריגת חברתו לחיים ריבה סטינקאמפ ברשלנות.
משפטית איננו רוצח ואינני מבין למה. מבלי לדעת כלום על משפט דרום אפריקאי, על פי עובדות המשפט הוא ירה לכאורה דרך הדלת במי שחשב לפורץ. נניח שזה נכון – אז אחרי שהאדם בצד השני נפל והתמוטט פיסטוריוס ירה עוד שלוש פעמים דרך הדלת.

*

אני בהחלט לא כותב את זה מהצד התיאורטי או הפסיכולוגוסטי או כאיזו תיזה ספרותית-אגדתית על ״עלייתם ונפילתם״. אלו פשוט העובדות היבשות. עם פטרנו וארמסטרונג אנשים שיתפו פעולה ולא תמורת כסף. שלושה שבועות לפני המוות פיסטוריוס ירה סתם כך מנשק לא חוקי במסעדה.

לא עשו כלום. כי זה פיסטוריוס.

60 Comments

נובלס כחול 21 באוקטובר 2014

אני חושב שיש לזה קשר שהוא זכר לבן במדינה אפרקאית.
אם הוא היה בריטי התקשורת הייתה מחסלת אותו הרבה לפני שחיסל את סטינקאמפ.

דורפן 21 באוקטובר 2014

לבן רצח לבנה. שופטת שחורה – אין ממש קשר.

סימנטוב 21 באוקטובר 2014

what would Van Der Merwe say about that?
;)

עפר ויקסלבאום 21 באוקטובר 2014

LIKE

שמול 21 באוקטובר 2014

בתור מישהו שחי בדרום אפריקה בשנה האחרונה, דווקא המצב הוא לרעת הלבנים הדרום אפריקאים. סוג של אפליה מתקנת, דנים אותם בהחמרה ייצרה ביחס לשחורים.

שמול 21 באוקטובר 2014

ייתרה

דורפן 21 באוקטובר 2014

זה נשמע סביר. גם שופטת שהייתה בכלא האפרטהייד ולוחמת לזכויות נשים – אז היא לא חשודה בהעדפת זכר לבן.
אבל אולי יש לה סימפטיה מסויימת לסיפור פיסטוריוס כסיפור אנושי.

עזי 21 באוקטובר 2014

מדוייק

D! פה 21 באוקטובר 2014

מדהים. חמש שנים על רצח. סליחה על הריגה בלי כוונה תחילה אבל עם חשד סביר לכוונה אח"כ.

רועי 21 באוקטובר 2014

פשש מדהים גם שופטים הם בני אדם, מי היה מאמין.
לכן לנושא אחר כאשר בית משפט בישראל יוצא בהצהרה מסוימת, אם היא פוליטית או לא, הם רק אנשים כמונו שמושפעים מהסביבה שלהם אם נרצה או לא.
דברי השופטים אינם חקוקים בסלע.

Gil - Zimbabwe 21 באוקטובר 2014

ניפלאות הן החלטות בית המשפט ביבשת השחורה….זר לא יבין זאת.

דווקא דעת הקהל כאן ובעיקר הלבנים (משום מה ניראה לי שהשחורים די אדישים למיקרה) רצו לראות אותו להרבה מאד זמן בכלא.

קורא 21 באוקטובר 2014

לא נעים להגיד אבל זה כמעט ברמת או.ג'יי סימפסון

דורפן 21 באוקטובר 2014

בכלל לא. פה נראה שזו שופטת עיוורת קצת. או.ג׳יי היה הסתה של המושבעים על רקע גזעי

חברי הטוב משכבר הימים 21 באוקטובר 2014

אני לא מכיר את פרטי המשפט, כי באמת עקבתי רק מהכותרות.
אבל אלה שמכירים יותר את דרום אפריקה, תקנו אותי אם אני טועה, אבל קרב יריות מול פורצים הוא תרחיש לגיטימי, נכון?
כלומר רק קפצתי שם לביקור קטן, אבל הבנתי שהיה שם מקרה של אדם בקהילה היהודית שנהרג בקרב יריות מול פורצים.
ואת ההג'יפים עם המאבטחים החמושים שמפטרלים בשכונות הלבנות אי אפשר לפספס…

דורפן 21 באוקטובר 2014

נכון. וזה כנראה מה שהציל אותו. למרות שקשה להסביר את היריות הנוספות. כחברה לחיים הוא אמור לזהות את הצעקות שלה אחרי היריות ונראה שעשה וידוי הריגה. היו הרבה עדויות של התקפי זעם נגדה כל הסיפור נראה על פניו כנסיון לנצל את המצב הבטחוני הרעוע שתיארת כדי לתפור סיפור שיפטור אותו מרצח

D! פה 21 באוקטובר 2014

איך זה עובד, איזו הרכאה זו?

יהיה ערעור של התביעה או שזה סיפור גמור?

דורפן 21 באוקטובר 2014

אין לי מושג אם יש להם double jeoperdy ואם יש מצב אם הוא יערער.

D! פה 21 באוקטובר 2014

הוא? הייתי בטוח שהם יערערו.

D! פה 21 באוקטובר 2014

טוב, זה מה שמצאתי בינתיים, מהגרדיאן:

The defence is not expected to appeal the judgment, although prosecutors have stated there is an “appetite” for an appeal and they are looking at the legal basis for challenging the conviction and/or sentence.

אבל מה שמפתיע זה זה:
There are disputed claims about how long the athlete will serve in prison, with the defence team indicating it expects him to be considered for house arrest after 10 months, and the National Prosecuting Authority insisting he must serve a minimum of one-third in jail: 20 months.

תכלס הוא הולך לשבת שנה וקצת. אולי פחות.

אהד 21 באוקטובר 2014

+1
מעיניים ישראליות זה באמת נשמע מוטעה מצד השופטת לתת עונש קל יחסית, אבל מעיניים דרום אפריקאיות זה כבר (אולי) סיפור אחר

גיל 21 באוקטובר 2014

למה זה מפתיע כל כך? אני לא חושב שזה קשור לזה שהוא אתלט ואנחנו רואים התנהגות דומה עם עשירים ומפורסמים אחרים. הם מרגישים מעל לחוק ויוצאים בעונשים קלים יותר מעמך. זה קורה כל הזמן עם שחקנים בהוליבוד.
לפי מה שהבנתי הוא הורשע בהריגה מתוך רשלנות כי לא הצליחו להוכיח מניע ברצח בכוונה תחילה. הבנתי גם שהוא יכול להשתחרר אחרי 10 חודשים.
ולמה זה מפתיע כל כך שאנשים משתפים פעולה גם בלי שמשלמים להם? אנשים, כולל אנשי חוק מסתנוורים מהזוהר של ספורטאים ושחקנים ורוצים לגעת בכל מה שקשור אליהם.

יורם אהרוני 21 באוקטובר 2014

חוסר הגינות בספורט קשורה לא פעם לביצוע עבירות על חוקי המדינה. פיסטוריוס לא היה צריך לקבל אישור להשתתף במשחקי לונדון 2012. הפרוטזות שלו, עד כמה שזה נשמע מוזר למי שלא מתעמק בנושא, מעניקות לו יתרון לא הוגן בתחרות. השנה כברהיה מקרה דומה: קופץ לרוחק עם פרוטזה ניצח באליפות גרמניה בקפיצה לרוחק. טוב שהגרמנים לא ניסו לשתף אותו באליפות אירופה באתלטיקה. בעבר היו מקרים שספורטאים שנתפסו על עבירות על חוקי הספורט, עברו במקרים אחרים על חוקי המדינה בתחומים אחרים. אחת מהרמאיות הגדולות בתולדות המרתון, רוזי רויז, נכנסה למסלול מרתון בוסטון לקראת הסיום, חצתה ראשונה את קו הסיום והוכרזה כמנצחת. לקח למארגנים כשבוע עד לחשיפת התרמית ואז הסתבר שהאישה הזו הורשעה גם בעבירות אחרות כמו פיזור צ'קים ללא כיסוי. ארמין הארי, אלוף ה-100 מטר מרומא 1960, היה ידוע בגנבות שלו בזינוק. יותר מאוחר הוא נשלח לכלא על עבירות מרמה בכספים. יש אתלטים שהורשעו על עבירות סימום בספורט ואחר כך הורשעו על עבירות אחרות ונשלחו לכלא כמו טים מונגומרי. אני לא יודע למה פיסטוריוס ותומכיו רצו להתחרות בתחרויות לאנשים שאינם נכים. יושר והגינות זה לא מה שהם חיפשו.

דורפן 21 באוקטובר 2014

לי יש תאוריה שרצים למרחקים ארוכים הם שונים – זטופק, גברהסילאסי – כי הם על פחות טסטוסטרון ויותר על נשימה עמוקה…

לגבי זכותו להשתתף אני חולק עליך: זה לא מקרה של רמאות או נוכלות. הפרוטזות אולי נותנות שביב יתרון (טענו שלא – אבל נניח שכן) אבל זה מתקזז עם המון קשיים פיסיים אחרים. גם אין בדיוק חשש שבעקבותיו אנשים יכרתו לעצמם רגליים כדי לשפר את מצבם. אפשר וצריך היה לאפשר את זה בסיכום הכללי.

שחר ד. 21 באוקטובר 2014

הקופץ הגרמני, שיורם ציין, הוא קטוע רגל אחת – רגל הקפיצה – ויש לו ירון גדול על יתר המתחרים שלו.
אנחנו נוטים לחשוב שאין לזה יתרון משום שפסטוריוס לא הגיע לרמה הגבוהה באמת של הספורט בו התחרה אבל בהחלט יכול להיות שיגיע אדם אחר או שהטכנולוגיה תשתפר ואז נדבר אחרת.
(ד"א, פוסטוריוס עצמו, האשים את הברזילאי שניצח אותו באולימפיאדה הפראלימפית האחרונה בכך שהשתמש בפרותזות שנתנו לו יתרון לא חוקי)

דורפן 21 באוקטובר 2014

שחר ד.
אני לא מקבל עד שלא תראה לי את המקרה שבו מישהו כרת את הרגל כדי לשפר את ביצועיו.

יש דבר טיפה יותר חשוב מההגינות המוחלטת בתחרויות קפיצה לרוחק. מבחינתי פיסטוריוס והקופץ הגרמני הם אנשים שזה מצבם. בדיוק כמו שמצבו ההתחלתי של אוסאין בולט טוב מזה של רונן דורפן לתחרויות ריצה.

אפשר כמובן להקפיד על כל מיני תנאים לתותבות – אבל אם זו הרגל שבנאדם מסתובב בחיים אז מבחינתי שיתחרה בה. גם אם זה ישפיע על תוצאות אליפות אירופה בקפיצה לרוחק.

שחר ד. 21 באוקטובר 2014

הפסקה האחרונה שלך היא העיקר – מדובר ברגל תותבת שונה ומיוחדת לתחרויות ולכן לעולם ייעשו בה שיפורים.
אני בהחלט מסכים עם הטענה שאם מדובר "ברגל" איתה הוא מסתובב זה לא נותן יתרון, אבל זה לא המקרה אצל אף אחד מהספורטאים הללו (הם לעולם לא יסתובבו עם הלהבים ביום-יום).

דורפן 21 באוקטובר 2014

אז צריך מקסימום להשגיח יותר. בטח לא לפסול אותם

יורם אהרוני 22 באוקטובר 2014

רונן, בכל מרתון יש מקצה למתחרים בכיסאות גלגלים. . הם מסיימים בזמנים הרבה יותר טובים מאשר הרצים. אף אחד לא חושב שהם צריכים להיות בקטגוריה של הרצים הרגילים. בשביל מה קיימים המשחקים הפאראלימפיים? אין לי בעיה שגם במסגרת המשחקים האולימפיים יהיו מספר מקצים מיוחדים לבעלי מוגבלויות כדי להגביר את החשיפה לעיסוק שלהם בספורט. אבל אם לספורטאים שאין להם מוגבלויות אסור לשים קפיצים על הנעליים, אז אי אפשר לשתף באותה תחרות כאלה הקופצים על קפיץ.

יניר 22 באוקטובר 2014

לייק גדול

דורפן 22 באוקטובר 2014

יורם – אני מקבל כל טענה שתטען נגד הרגל הספציפית. אם היא ״קפיץ״ אז לא צריך לאפשר אותה. אבל אם היא הרגל בה האדם מסתובב ביום יום אני מוכן לעכשיו להתיר לכל אדם כזה להתחרות ולהשאיר את הפסילה ליום שנראה שלושה מהם בגמר אולימפי אחד (מה שלא יקרה – כי זה מקרה נדיר).

מעניין מה צופה העתיד מהבחינה הזו. ייתכן שעוד דור שניים השתלת רגליים מלאכותיות מתוחכמות יותר תהיה משהו נפוץ – האם גם אז נשים כל מיני תנאים על איכות הרגליים הללו?

shohat 22 באוקטובר 2014

כמה הערות:

1. פיסטוריוס לא רימה או הפר כללים בספורט. הוא ביקש אישור להשתתפות. ב – IAAF קיימו דיונים מפורטים ע"ב חוות דעת של מומחים. בסוף התירו לו להשתתף. אפשר להתווכח אם ההחלטה לאשר את ההשתתפות נכונה או לא (אני מסכים עם יורם שסוג הפרוטזות בהן הוא משתמש נותנות לו יתרון, אני מסכים עם דורפן שזה לא החלק העיקרי בסיפור, ושטוב שאפשרו לו להתחרות). אך זו ביקורת על הכללים ופרשנותם/יישומם, זו לא הפרה של הכללים. אי אפשר גם לבוא בטענות אל פיסטוריוס על כך שהוא רצה להתחרות במשחקים האולימפיים הרגילים.

2. הדוגמאות לספורטאים שרימו ואחר כך ביצעו עבירות פליליות הן אנקדוטאליות. הן לא מוכיחות דבר. היו מי שרימו בספורט וביצעו (לפני כן או אחרי כן) עבירות אחרות. והיו רבים אחרים שלא. ולהיפך: לא חסרות דוגמאות למי שנחשבו ספורטאים למופת וביצעו עבירות פליליות חמורות במיוחד (רצח, אונס וכד', לא רק שחקני פוטבול אלא גם אתלטים). אני לא רואה שום קשר. קו המחשבה הזה של קשר לוגי או נסיבתי, בהתייחס למשפט פלילי, הוא מאד מסוכן. (במשפט עצמו אין לכך שום רלוונטיות ואלו ראיות שאסור להציג).

3. השנה הורשע בארה"ב ברצח טים דניאלסון, שהיה הרץ השני בהיסטוריה (אחרי ג'ים ראין) שירד מ – 4 דקות למייל כתלמיד תיכון. ישנן למרבה הצער דוגמאות נוספות לרצי בינוניות-ארוכות שביצעו עבירות חמורות. גם כאן לא הייתי מציע השערות של קשר סיבתי (אבחנה בין ספרינטרים לבין רצי ארוכות).

4. אני מתייחס לקישור בין הספורט למשפט בלבד, ולא מציע פרשנות לגבי פסק הדין עצמו. הערה יחידה, לעניין הביקורת על העונש (אני לא מכיר לעומק את הפרטים ואת הראיות) היא שמרגע שהנאשם זוכה מהעבירה המקורית, ולו מחמת הספק, אז זהו גם התרחיש העובדתי שלפיו הורשע (לפי גירסתו) ושממנו בלבד נגזרת רמת הענישה. ביהמ"ש לא אמור לעשות "פשרה" בין האשמה החמורה יותר שממנה זוכה לבין העובדות לפיהן הורשע, או להחמיר בענישה בגלל תמיהות שנותרו ביחס לגירסה. זה מובן אנאליטית ועקרונית, לעתים זה קשה יותר ליישום, פסיכולוגית. רוב הטוקבקים לא מבצעים את האבחנה הזו ולא באמת מפנימים אותה.

D! פה 22 באוקטובר 2014

נחשון, תודה.

עזרת לי לעדכן את דעתי בכמה נושאים קשורים שעלו פה.

דורפן 22 באוקטובר 2014

נחשון – האם לא פעם בעיסקאות טיעון לא עושים דבר כזה? נניח נותנים הריגה ולא רצח אבל מבקשים את המקסימום על הריגה?

shohat 22 באוקטובר 2014

כן. בעסקאות טיעון אפשר לעשות הכל (טוב, לא הכל, אבל האפשרויות הרבה יותר פתוחות). אחד היתרונות שלהן על פני ניהול משפט (למרות השם הרע שיצא להן) הוא שהן מאפשרות יותר גמישות, והתכנסות לעובדות שלגביהן הראיות באמת חזקות באופן אובייקטיבי. ההליך האדברסרי – כשכל צד מקובע לעמדת קצה, ההכרעה הבינארית בין אשמה לבין חפות, או האבחנה האנאליטית בין רצח להריגה, או בין הריגה לגרם מוות ברשלנות – לא תמיד עדיפים מבחינת איכות הצדק שהם מייצרים, לדעתי. באופן כללי – שלא כמו בסרטים – בהרבה מאד תיקים המחלוקת העיקרית היא לא בין אשמה לחפות מוחלטת אלא על התרחיש העובדתי, הנסיבות, ודרגת האשמה.

כאשר מסכימים על העונש (הפחות חמור) אז לפעמים יש לתביעה אינטרס להקל בסעיף האישום כדי לא ליצור תקדים לענישה מקילה. כשמדובר באישום ברצח (עונש מאסר עולם חובה) שינוי סעיף האישום הוא הכרחי כדי להטיל עונש קל יותר.

shohat 22 באוקטובר 2014

לא בטוח שעניתי למה שהתכוונת.

כאשר משנים אישום מרצח להריגה, בהסדר טיעון, וככל שאין הסכמה לגבי העונש (כלומר הצדדים טוענים לעונשים שונים) – אז יש משמעות עצומה לתרחיש העובדתי המובא בכתב האישום המתוקן.

לדוג' – תיק שבו הנאשם הואשם ברצח. גירסתו שהוא מודה בביצוע הירי, אך דובר בהגנה עצמית, או בתאונה של פליטת כדור, וכיוצב'. הסדר טיעון במקרה כזה חייב לכלול לא רק סעיף עבירה אלא גם מהו התרחיש העובדתי המחייב, שלפיו ייגזר הדין. יש מקרים בהם אישום בהריגה, מבחינת העובדות, הוא קרוב מאד לרצח. ויש מקרים בהם הוא קרוב לקצה השני, של הגנה עצמית או רשלנות.

עד כאן.

עידן. 21 באוקטובר 2014

אדם מתעורר בלילה ומגלה שחברתו אינה במיטה לידו. הוא יורד למטה, שמוע רעשים מחדר האמבטיה הסגור ובלי לחשוב או לשאול יותר מידי יורה ארבע יריות דרך הדלת. זו ההגנה שפיסטוריוס הציג.

נוסיף לזה עבר מפוקפק עם נשק, ועדויות על יחס קנאי כלפי המנוחה זמן קצר לפני "אירוע הירי".

תגידו מה שתרצו על מערכת המשפט הישראלית, אבל אצלנו בדיחה כזאת לא הייתה עוברת.

קורא 21 באוקטובר 2014

זה נכון, כי אנחנו סובלים מהבעיה ההפוכה. אצלנו אחוז ההרשעה מטורף ופסקי הדין משוללי הגיון, ע"ע רומן זדורוב.

מתן 21 באוקטובר 2014

התביעה דרשה 10, ההגנה מן הסתם 0. קיבל 5, עונש סביר לפשע שבו הורשע.
ד"א מתוך 5 השנים הוא יבלה רק עשרה חודשים בכלא ואת השאר במעצר בית

Luke 21 באוקטובר 2014

כל אחד יכול לשפוט לפי הבטן ולא לפי העובדות, ואף יותר מכך, לפי החוק.

אני די בטוח שאף אחד מהמגיבים לא מעורה מבפיק בפרטי המשפט, טענות הצדדים, המצב הקיים במדינה ומערכת החוק בדרום אפריקה בכדי לקבוע שהחלטת השופטת הינה "הזויה", "מצחיקה" ו"מגוכחת". אנשים פה שופטים אדם לרצח כאילו כלום. רוצים להביע דעה באמת ראויה ומלומדת? תחקרו את המקרה לפני שאתם הורסים לאדם את החיים.

וכל זה לא אומר שפיסטוריוס חף מפשע, אך כאחד שאינו מומחה במקרה, אני מעדיף את דעתה של השופטת בדרום אפריקה מאשר כמה מגיבים בדהבאזר.

גיל 21 באוקטובר 2014

מדויק ביותר. יוצא לי לא מעט לדון על פסקי דין בארץ שחשופים לכל אבל רק מעטים קוראים. כשקוראים את פסק הדין מבינים שגם אם לא מסכימים עם השופטים, יש הגיון בפסיקות שלהם מבחינתם ומבחינת החוק. זה לא אומר כמובן שאסור לבקר אותם אבל צריך לקרוא בצורה ישירה את פסק הדין וגם להבין קצת במשפט.

edgecator 21 באוקטובר 2014

מדויק. שופטים לעולם אינם חסינים מביקורת, אלא אם היא מגיעה מכיוונו של מי שלא מבין דבר בעניין – המשפטי או העובדתי.

שחר ד. 21 באוקטובר 2014

זה מזכיר לי סיפור על מושה דיין – בשנות התהילה שלו, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, הוא הגיע למסעדה בת"א. לאחר כמה דקות של ישיבה הוא החליט שהוא רוצה לכתוב מכתב ופשוט קם מהשולחן, ניפץ מסגרת של תמונה שהיתה על הקיר ורשם את המכתב על הצד האחורי של התמונה. הוא סיים את הקפה ויצא (מבלי לשלם כמובן) ללא הערות מצד הבעלים או מיתר הנוכחים.
כמובן שכמה שנים לאחר מכן שמענו סיפורים נוספים עליו.

אנחנו נוטים לתייג אנשים שאנחנו אוהבים/ רוצים בהצלחתם/ סתם מפורסמים בקטגוריות שנוחות לנו ומתעלמים מפעולות שליליות שלהם, ובדיוק כמו הורה של ילד מפונק, מתפלאים בכל פעם מחדש שהם עושים משהו אסור. קשה מאד להתחמק מההתנהגות הזאת (כחברה), בטח בתרבות הסלבס שאנחנו חיים בה.

ערן (המקורי) 21 באוקטובר 2014

עושה רושם שבין הטיפוסים השליליים ודוחים ביותר שצמחו במדינה – והיו לא מעט כאלה, בלי עין הרע – משה דיין נכנס בקלות לטופ: גנב עתיקות; איש משפחה איום ונורא; אחראי מיניסטריאלי למחדל מלחמת יום כיפור חרף הניסיון (המוצלח, למרבית הצער) להפיל את מחדליו על דדו; וגם התעסקות עם צעירות במדים בתקופה שלא הכירו בארץ את המלים "הטרדה מינית".
היה ראוי שדיין יגיע לכלא על חלק ממעלליו, במקום לקבל רחוב ראשי על שמו בכל עיר.

דורפן 21 באוקטובר 2014

אבא אבן הגדיר אותו יפה – היהודי היחיד שעבר על כל עשרת הדיברות

ערן (המקורי) 21 באוקטובר 2014

גדול :)

יהודה 22 באוקטובר 2014

מספרים שדיין הגיע פעם באיחור לישיבת ממשלה ולהרמת הגבות של חברי הממשלה על האיחור הוא הגיב בהסבר: "אתם יודעים, דיונים, דיונים".
ויוסף בורג הגיב: "פעם הבאה תגיע בדמן".

איש 21 באוקטובר 2014

בסאנדיי טיימס כבר דנו בנושא ביום ראשון האחרון-
http://www.zapiro.com/cartoon/2393981-141019st#.VEaXTfmUezU

מיטש 21 באוקטובר 2014

עקבתי בעניין אחרי המשפט, אפילו באובססיה, ראיתי שעה וחצי של השופטת הטרחנית והמשעממת הזאת מקריאה את פסק הדין, ואני אומר לכם בוודאות – בצדק מוחלט היא זיכתה אותו מרצח! השופטת עברה ראיה ראיה, טענה טענה, וניתחה אותן לעומק. והתביעה לא הצליחה להוכיח שום מניע. העדויות היו מפוקפקות. הטענה שנשמעו צרחות מהבית בוטלה לחלוטין. התביעה לא הוכיחה שום מתיחות ביחסים או התנהגות קנאית במיוחד. אלפי סמסים ושיחות ווטסאפ, וכל מה שהשופטת מאסיפה אומרת זה ש״מדובר בהתנהגות נורמטיבית של בני זוג״. כל האבחנות הפסיכולוגיות מדברות על אדם שבור בפוסט טראומה, שהרג את אהובתו בגלל רשלנות. כל הכותרות הסנסציוניות היו של תקשורת רודפת דרמה, שמחפשת סיפור על גיבור שהפך לרוצח, עם שילוב של תובע מגלומן שניסה לגנוב את ההצגה.
גם היום, בהקראת גזר הדין, אפשר היה להבין למה כל החלטה של השופטת לא היתה מוציאה אותה טוב. בסגנונה האיטי והמייגע, היא הצליחה להמחיש את המורכבות של הפסיקה. הרי אם זה בשוגג, מתוך הגנה עצמית, למה לכלוא אותו? הוא שילם כבר מחיר יקר. מצד שני, אפשר להרוג ולצאת בשלום? הרי הציבור דורש נקמה וצדק. ויש את העניין הגזעי, שהוא לבן עשיר ומפורסם. ויש את מידת הרחמים, על המשפחה שלו והמשפחה שלה. מורכב מאוד.
בסופו של דבר, העובדה היא ששתי המשפחות ועורכי הדין משני הצדדים כל כך חששו מפסיקה קיצונית (עבודות שירות מחד, 15 שנה בפנים מאידך), עד שכולם אמרו בסיום שהעונש הוגן ושאין להם כוונה לערער.
לגבי האפשרות שהוא ישוחרר אחרי עשרה חודשים בהתאם לחוקי דרום אפריקה שמאפשרים בחינה מחדש של העונש אחרי שישית מזמן העונש – הדבר בבדיקה, שני הצדדים עדיין מבררים את מורכבות הסוגיה, אבל זה בהחלט ייתכן. להערכתי, קשה להאמין שהוא ייצא אחרי פחות משנה, אבל מי יודע.

דורפן 21 באוקטובר 2014

היה סיפור של שימוש רשלני אחר בנשק.

Zofo 21 באוקטובר 2014

בן אדם מחזיק כלי נשק בבית וזה הרג בן אדם אחר.מוזר…

אני בטוח שהאח של עלמה זק יכול לסדר איזה ספין בשביל הקהל הרחב.
איזה ספין בעלילה, איזה מחלה חשוכה בידיים שתהפוך אותו פשוט לגוף עם ראש.
ובעזרת האזניים הוא ילמד חתירה ויחזור עוד חמש שנים לקחת מדליה כשהוא חותר בערת האזניים בלבד.

בשביל לחזק את הרייטינג לחברה יבוא גם פלפס אחרי שהצליח להשתחרר מהאלכוהול והתהילה שהגיעה אחרי הזכיה בבאנגיסט הנולד- תכנית הריאליטי החדשה של מדינת קולורדו.

בקיצור, תעשו לייק ודפדפו/זפזפו הלאה לעגל המוזהב הבא.

Zofo 21 באוקטובר 2014

איזו מחלה…
חותר בעזרת..

D! Mobile 21 באוקטובר 2014

מה תגיד השופטת במשפט של באיירן? האם תסתמך על העדויות מברזיל?

Zofo 21 באוקטובר 2014

***אוף-טופיק***

דברים מרתקים של איתי אנגל על המשחק בין סרביה לאלבניה וההיסטוריה מאחוריו.

אני זוכר שהוא כתב כאן באתר לא פעם ויהיה נחמד לקרוא אותו כאן בהקשרים לספורט.

אדם בן דוד 22 באוקטובר 2014

איפה?
אני תומך מאוד בשידול איתי אנגל לעוד טורים-
ובאותה ההזדמנות-
מה עם דן רומן? הטורים שלו היו מרתקים ומאירי עיניים.
אני בטוח שבתפקידו החדש יש לו לא מעט אור לשפוך על ההתנהלות מאחורי הקלעים של הכדורגל בארץ.

D! פה 22 באוקטובר 2014

+ שניים

Zofo 22 באוקטובר 2014

אדם
הדברים נאמרו באולפן האלופות במחצית.
אם יש תמורה לתשלום זה לשבת לשמוע את מודי ואיתי אנגל משוחחים…

בכל מקרה הנושא של קוסובו [גם אדון ג'וקוביץ חלק בסיפור] הוא מרתק ומזכיר מאוד את נושא השטחים הכבושים בארץ, ולדוגמא את מי מייצג ספורטאי שגר בהתנחלויות.

פוסטים שלו כאן באתר לדעתי ניתן לחפש בדף הבית אם כי לא בדקתי זאת.

גיל 21 באוקטובר 2014

אגב, גם הנרצחת הייתה מאוד מפורסמת בדרום אפריקה רק שאי אפשר לשמוע את מה שיש לה לומר.

Gil - Zimbabwe 22 באוקטובר 2014

התקשורת כאן כל כך אנטי פיסטוריוס, היום בדרך לעבודה היה דיון ברדיו על זה שההגנה הציגה אותו בתור שבר כלי ודיכאוני ושהוא גם איבד את כל הכסף שלו ולכן הוא מציע את הבית שלו למכירה על מנת לממן את המשפט.
השדר אמר למתדיינים שהוא לא היה קונה את הבית כי זו כמו לקנות את הבית של היטלר!!!

Comments closed