משחק פול נגד גלעד בלום

גלעד בלום הוא החבר היחיד שלי שהיה ספורטאי ברמה עולמית. אם מישהו מכם לא זוכר הוא הגיע למקום ה-61 בעולם […]

גלעד בלום הוא החבר היחיד שלי שהיה ספורטאי ברמה עולמית. אם מישהו מכם לא זוכר הוא הגיע למקום ה-61 בעולם בטניס. למרות שההכרות שלי איתו החלה לאחר שכבר פרש מטניס. היום הוא מנהל בית ספר לטניס מצליח מאד בניו יורק. מאלף במיוחד לצפות או לדון באירוע ספורט עם גלעד. כמי שהיה בסביבות המקומות הללו, היכולת שלו להבחין בין אלופים ומתחזים היא נדירה. כי הוא מישהו שתופס את המשחקים הללו לגמרי לא טקטית, ולא סטטיסטית, אלא כמאבקים בין בני אדם מלאי אמוציות וחולשות.

לפני כמה חודשים, זה היה ביום בו איטליה ניצחה את גאנה, התמודדתי לראשונה באירוע ספורט מול גלעד. באופן כללי אין לי שום ספקות שכספורטאי מקצועני גלעד טוב ממני בכל ענף ספורט. לא רק באלו שהוא שיחק, אלא בכל אלו שקשורים ליכולת גופנית. אלא שזה היה משחק פול (שבישראל מכנים אותו לעתים בטעות סנוקר) שלכאורה אין בו משמעות ליכולת פיזית. זה היה בבאר שכונתי באפר-איסט-סייד בניו יורק ועליתי ליתרון 0-1. אני חושב שטכנית אני יותר טוב ממנו במשחק הזה. אבל אז קיבלתי שיעור בלתי אמצעי מה המשמעות של משחק מול ספורטאי מקצועני.

אני משער שבטורניר טניס אמיתי יש לא מעט טראש-טוק ומלחמה פסיכולוגית וטניסאים מקצוענים אפילו מכינים את עצמם לעניינים האלו. אבל מול יריב חובבני לחלוטין הוא לא ממש נזקק למלחמה פסיכולוגית, סתם לכמה שטיקים. האווירה פשוט הפכה קצת לא נעימה. המשכנו לדבר על הכדורגל, אבל הוא דיבר במין חוסר חשק כזה ועבר לקלישאות כמו "ארגנטינה אולי החלה חזק מדי את הטורניר". הוא הפסיק לצחוק מבדיחות ואפילו לפלרטט עם הברמנית שהתאמצה מאד לספר לנו על הדוקטורט שלה בביולוגיה. זה כאילו שהמשחק הפך יותר חשוב מהמפגש החברתי. לא אהבתי את זה ככה. הוא דווקא היה נחמד. לפני כל חבטה שלי הוא ציין כמה היא קלה ושנראה לו שאני עומד לנצח את המשחק. גם כשהתוצאה כבר הייתה 1-1, אחרי טעות קשה שלי. זה הלחיץ אותי.

לבסוף נותר רק הכדור השחור על השולחן. לגלעד הייתה חבטה קשה. עד אותו רגע הוא לא השחיל אפילו כדור אחד מסובך מדי, ולי היו כמה חבטות בכלל-בכלל-לא-רעות. אבל בעמדת ניצחון הוא פתאום הוציא חבטה מאד מאד חדה, וקבר את הכדור השחור מעמדה כמעט בלתי אפשרית.

חזרנו לשתות. מאותו רגע היה ערב מהנה ומצחיק בצורה בלתי רגילה. כרגיל עם גלעד בלום.

THE ASHES
יושבים סביב מדורת השבט, ערב יום קרב גורלי (כמה מהשערים האהובים של יונייטד)

תגובות

  • עמי

    אני אישית שונא לשחק נגד אנשים תחרותיים...
    מוציא את כל הכיף ו"השכונה".

  • Gilad

    Dorfan,nice article,i wasn't even aware that i was messing with your head,i guess it's in my genes,by the way i'm not so sure that your technical skills are beter than mine,i'll give you a re-match next time..nice talking to you the other day,what a perfect day for me yesterday-Zibona(Macabi hate trumps all),Hapoel,Totenham(swept the group,beat the Germans),it was a nice coincidense that Macabi arrived to the airport the same time,keep in touch,Gilad.

  • ציפי שמילוביץ

    לא קשור, רק רציתי להגיד שלום ולהחמיא על הטור על פדרר. צור קשר, רונן. ציפי

  • רונן דורפן

    גלעד - לגבי היום המושלם. בתור חצי-אוסטרלי גם נתתם לאנגלים בראש? אתה מחשיב את זה?

  • Gilad

    Sure i do,my dad is very happy about it too

  • יואב

    דורפן, האם ביום כל כך מחורבן בו מכבי מפסידה בזאגרב והפועל מנצחת בפאריס, ראוי לכתוב טקסט על אדם שהוא אוהד הפועל מושבע, הגם שהיה טניסאי מעולה? אני מתחיל להרגיש שהבלוג הזה הוא אנטי מכבי.
    שבת שלום
    יואב

  • ערס פואטי

    מזכיר לי חבר מסויים שככה משחק פוקר. זה לא לפי היד - שאז היה קל מאוד לגלות. פשוט במשך איזה חצי שעה בסשן של המשחק הוא נהיה ככה, מנקה לכולם מספיק כסף כדי שיהיה, וחוזר להיות השטותניק הרגיל.

  • רונן דורפן

    לערס פואטי ולעמי...
    אני חושב שאתם מפספסים את הנקודה. אנשים תחרותיים יכולים להיות מעיקים במשחק שכונתי. אבל אנשים לא תחרותיים לא מגיעים לשחק נגד סמפראס ולנדל.

  • רונן דורפן

    ליואב.

    חלילה מלכנות את הבלוג הזה אנטי מכבי.

    הבלוג הזה לא רק מביע את תמיכתו המלאה במתן פרס ישראל לשמעון מזרחי, אלא גם סבור כי פרס ישראל לספורט הוא לא מכובד מספיק - ויש לייסד לכבודו את פרס ישראל למכביזם.

    בנוסף הבלוג מפציר בכל קוראיו להמשיך לשלם את אגרת הטלוויזיה והרדיו, בכדי שאפשר יהיה להחליף חלק מהזרים.

  • Gilad

    To Yoav,just so you know,Dorfan is not too proud of it,but he use to be a Beitar Jerusalem fan in his(distant) past until he came to his senses,as far as i know he is neutral now about teams( except Man United off course)you need to get a sense of humor buddy it's just a sport..nothing personal,to quote a phrase-some of my best (girl) friends were macabists,i used to love sleeping with them in a certain way especially after Gamchi or Berkovits would would beat us in the yad scoring 30 plus points in the 80s and 90s when we were still a team,can you blame me? you need us,we need you,you don't want me to support macabi in Europe ,i'm just a fucking communist arab lover leftist and i don't need your support too,we are a private club and so are you but we can still be friends,if you come to NY call me,we'll go watch Hapoel Keter Knicks,they are even worse losers that Hapoel,good luck on Sunday against Haifa,Gilad.

  • יואב

    תודה, גלעד
    הלוואי והייתי יכול לאחל לך הצלחה גם כן. אבל אני מת שתפסידו.
    יואב

  • גיל

    שכחת לציין גם שספורטאים תחרותיים כמו ג'ורדן למשל, לא יתנו לילדים שלהם לנצח אותם בדוקים וישתמשו בכל תרגיל כשר או מלוכלך להוציא אחרים מהריכוז.

  • רונן דורפן

    לגיל -
    האם ישבת פעם מול הטלוויזיה, ראית ספורטאי מפסיד ושיבחת אותו על כך שהוא אבא נהדר לילדים שלו?

  • גיל

    חחח, זה מילא, אבל תודה שיש משהו מטריד בעובדה שהרבה שחקני על הם אנשים לא סימפטיים במיוחד (וג'ורדן הוא דוגמא מובהקת לכך). נכון שזה לא מקטין מההערכה שלנו אליהם, אבל אנחנו רוצים את האלילים שלנו מושלמים.

  • תראזימאכוס

    תחרותיות שכזו היא סוג של אינפנטיליות, ואני בכלל לא בטוח שהיא נחוצה כדי להגיע לרמות הגבוהות, כמובן שהיא מוסיפה.
    דוגמאות: שמעון גרשון האדיש לא פחות תורם מיוסי אבוקסיס הלוחם, וגילעד עם כל התחרותיות שלו לא הגיע לרמה של גליקשטיין המנומנם.

  • Gilad

    To trazimachos,i don't understand the connection between sleepy or "adish"(indifferent in english),i don't think that Gershon is less competitive than Abuksis,and i can tell you that Glickstein "hamenoomnam" was a very competitive person,on and off the tennis court.I do agree that it is infantile to be like that but this is what sports is all about,thw will to beat someone at any game,it's an instinct,you don't have to teach the horses in the track to win the race...regarding Ronen's observation on our evening of pool

  • שמעון

    רונן אני מאוד מעריך את הכתיבה שלך.
    יש לי ספר שלך על נ.ב.א משנת 9495 שאני מאוד אוהב
    למה אתה כמעט לא כותב על נ.ב.א יותר? חבל...
    ומה קרה לפני הארדווי האא? :)

Comments are closed.