הקטע הזה הופיע בגלובס.  ייתכן שליברפול עומדת לעבור מהפכה דרמטית מהסוג שעברה צ'לסי בשנים האחרונות. כמו במקרה רומאן אברמוביץ מדובר באדם שהוא שליט כלכלי ופוליטי של אזור מסויים שרוכש, אולי, קבוצת כדורגל באנגליה

 ===========================

 

תיקון טעות: ייתכן כי בימים האחרונים קראתם שליברפול הופכת לקבוצה אנגלית נוספת שנרכשת בידי כסף זר. כמו צ'לסי (רומאן אברמוביץ', רוסיה), מנצ'סטר יונייטד (מלקולם גלייזר, ארה"ב), אסטון וילה (גרגורי לרנר, ארה"ב), ווסטהאם (אגרט מגנוסון, איסלנד) או פורטסמות' (סשה גיידמק, אלוהים יודע מאיפה הכסף). זה לא נכון, ליברפול נרכשת על ידי הכסף הכי בריטי שיש.

הפסקאות הבאות הן אולי השקפה קצת שמאלית של העולם הכלכלי, אבל קשה להתווכח עם העובדות שמאחריהן. משפחת אל מקטום השתלטה על הנסיכות דובאי במאה ה-19 בחסות בריטית. האימפריה הגדולה בהיסטוריה הייתה שתי וערב גאוני של דיפלומטיה, שהבינה שבמקום להציב חיילים, אפשר להשתלט על הרבה מאד אוצרות טבע ואזורים אסטרטגים על ידי שליטי חסות. החשיבות הראשונית של דובאי הייתה כתחנה חשובה על הנתיב הימי להודו, והבריטים הגנו על האל-מקטומים מפני האימפריה העותמאנית. מאוחר יותר התחיל שם איזשהו סיפור שקוראים לו נפט, והמוטיבציה של הבריטים, ושותפיהם האמריקאים, להגן על דובאי ושכנותיה רק גברה.

האיש שעומד לרכוש את ליברפול, השייח מוחמד בין ראשיד אל מקטום, הוא בן ברית קלאסי של בריטים. הוא נשלח להשכלה גבוהה בבריטניה, צבר שם חברים במקומות הנכונים בחברה הבריטית, ודובאי הופכת לבת ברית נהדרת. הכסף העצום של השייח מושקע בעיקר בבריטניה וארצות הברית וכמו אריסטוקרט בריטי טוב הוא מקפיד להחזיק כמה מסוסי המירוץ המשובחים בעולם. בתמורה דובאי היא אחד המקומות בהן ארצות הברית ובריטניה לא לחוצות כל כך להביא דמוקרטיה וקדמה וזכויות אזרח. הם מכבדים את מנהגי המקום כמו ריבוי נשים והעובדה שהשייך החזיק בממלכתו 30 אלף ילדים בתנאי עבדות בחוות הגמלים שלו. רק תביעה משפטית פרטית של הורי ילדים כאלו שהוגשה בפלורידה, שם אפשר לשים את הידיים על חלק מרכושו של השייח, הביאה להחזרתם של הילדים למשפחותיהם – בעיקר בסודן ואפגניסטן.

מה שכן השייח ומשפחתו הם אנשי כלכלה נבונים ביותר והכינו יפה את ארצם לשנים שאחרי הנפט. ההערכה היא שבתוך כמה שנים דובאי תעבור את ספרד כאתר תיירות החורף הפופולארי בבריטניה. ספורט שיחק תפקיד מרכזי מאד במהלך הזה. כדורגלני פרמייר ליג, ובעיקבותיהם כל מי שחושב שהוא מישהו, רוכשים בתים בדובאי. המדינה מארחת המון אירועי ספורט נפלאים. מירוץ סוסי מהיוקרתיים בעולם. טורניר טניס עשיר. הכי אני אוהב את טורניר הגולף במדינה – עם מדשאות ואגמים בלב המדבר הרותח. השייח רוצה להגיש מועמדות, לא כל כך ריאלית, למונדיאל 2014 וגם למשחקים האולימפיים.

 ובכל מקרה זהו כסף בריטי מאד. מערכת פוסט-אימפריאלית שמבטיחה העברה סדירה של אוצרות טבע והכנסותיהם מהמדבר הרחוק אל הסיטי של לונדון.

 *

השייח ועוצמתו הכלכלית עשויים לתקן פיגור מסוים אליו נקלעה ליברפול בעשור וחצי האחרונים. ליברפול היא כידוע הקבוצה הבריטית המצליחה בהיסטוריה במספר אליפויות אנגליה ואירופה. היא עדיין הקבוצה הבריטית השנייה במספר אוהדיה, הן בבריטניה והן בעולם. במישור הזה היא בפיגור די ניכר מאחרי מנצ'סטר יונייטד, אבל ביתרון די ניכר על פני מתחרותיה האחרות. לעומת זאת ברמת ההכנסות הכלכליות היא רק רביעית, כשגם צ'לסי וארסנל מקדימות אותה.

הפיגור של ליברפול מאחרי יונייטד באהדה והכנסות לא ממש קשור אליה. הוא קשור לסיפור של יונייטד – מתאונת המטוס דרך חדר המיטות של גורג' בסט והבקהאם-מאניה. ליברפול היא סיפור כדורגל טהור של שושלת מאמנים אגדית. אבל יונייטד היא גם תרבות המונים ומיתולוגיה. אבל במקביל ליברפול גם קצת נרדמה. בתחילת שנות ה-90, כשכספי השידורים החלו להעשיר את הכדורגל האנגלי היא לא פעלה בכדי לקבע את מעמדה. יונייטד הלכה לבורסה, מתגה את מוצריה והגדילה תמידית את אולד טראפורד במקומות ישיבה ותאי אירוח. היא ספגה על כך ביקורת תרבותית – אבל מהר מאד הפכה לדוגמא לקבוצות אחרות. יונייטד הצליחה בכך לשמר את היתרון שלה על קבוצות לונדון, למרות ההתעשרות הדרמטית של הבירה האנגלית.

ליברפול נתקעה מאחור. בין היתר בגלל שליקקה את פצעיה משני אסונות קשים ביציעים, הייזל ב-85 באשמת אוהדיה, והילסבורו ב-88 שם נהרגו עשרות מאוהדיה. כלכלית ליברפול זקוקה לאצטדיון חדיש, לשווק בינלאומי והרבה דמיון. כי סיפור הכדורגל שלה הוא עדיין מהגדולים ביותר. מי שמביא טורניר גולף למדבר והפך נסיכות מוסלמית לאתר נופש זוהר נראה כמו מישהו מתאים לעשות את זה.

הפראיירים מתחלפים
בודפשט. בהלוויה של פושקש