אייברסון וכרמלו אנטוני

צמדים של סופסטארים התקפיים היו הבסיס להרבה מאד אליפויות NBA בעשור וחצי האחרונים. שאקיל עם וויד, דנקן עם רובינסון, שאקיל עם קובי, ג'ורדן עם פיפן, אולג'ואן עם דרקסלר. אפשר לחזור עוד עשור אל בירד עם מקהייל, מג'יק עם קארים או עם וורת'י, והדוקטור עם מוזס מאלון. לפני זה דברים היו אולי קצת אחרים. לא הייתה תקרת שכר. היה רד אאורבך. כותב שורות אלו לא ראה כדורסל.

אבל מאז תקרת השכר רוב הכדורסל בNBA הוא מתמטיקה. כי למרות ההקלות בחוקי השמירה דייויד שטרן עדיין לא מרשה סנטר-מטאטא ברחבה. והוא גם לעולם לא ירשה. כי לא בא לו לשווק גארדים של 15 נקודות או אנשים בגובה 2.20. וכך התשובה של רוב הקבוצות לסופרסטאר היא רק דאבל טים. והסופרסטאר השני מדלל לחלוטין את שורות השומרים.

סופרסטארים הצליחו ביחד כשהשלל התחלק בצורה הגיונית. החלוקה האידיאלית היא חלוקה גיאוגרפית. שחקן חוץ עם סנטר. כשיש חלוקה גיאוגרפית פשוטה, אין שום בעיה ששני הסופרסטארים יתעבו אחד את השני. שאקיל שנא את קובי ואוהב את דווין ווייד ולקח אליפות עם שניהם. כשאין חלוקה גיאוגרפית יכולה לבוא ההיררכיה. לפעמים היא ברורה לחלוטין מתוך מבנה היקום – כמו אצל ג'ורדן ופיפן. ולפעמים נובעת מההבנה של אחד הסופסטארים שהיא נחוצה לקבוצה. כמו במקרה של דיוויד רובינסון עם טים דנקן בצעירותו. או כשדוקטור ג'יי פינה את רוב הבמה למאלון. כי רובינסון והדוקטור הבינו שהחיים הקצרים וההזדמנויות לא מתרבות.

זו הסקירה ההיסטורית. אפשר לקרוא אותה שוב. אבל אין בא שום דבר רלוונטי לאייברסון עם כרמלו אנטוני. אין פה היררכיה טבעית. אין חלוקה טבעית במגרש. שני אנשים שעושים שימוש יומיומי ברוב התיקונים בחוקה. וברקע אין מניפולטור מהסוג של פיל ג'קסון שיתעל את הבעיות למקום חיובי. זו נראית גירסת ההיפ-הופ של הגלקטיקוס.

ההימור שלי? זה הולך להיות משהו פנטסטי.

הבלוג קורא לביטול החופשות! (של ווין רוני)
חידון מספר 2

4 Comments

סיון 21 בדצמבר 2006

כרגיל תענוג..יש לי חולשה לכדורסל אמריקאי וכנראה גם למחשבות שלך על המשחק..גם אני מחכה בכיליון עיניים להמשך העונה בדנבר..יאמי!!

שמואל 21 בדצמבר 2006

התגובה הראשונה שלי כשקראתי על הטרייד הייתה-זה לא יכול לעבוד, מישהו מהם צריך לוותר על הבכורה וזה יסתיים בפיצוץ. מה שבטוח ששיתוף הפעולה הזה מרתק ואם זה לא יסתיים בפיצוץ זה חייב להיות פנטסטי כמו שאתה אומר.

בני תבורי 23 בדצמבר 2006

אם זה לא ילך, זה בעצם ברור למה. בעיקר בגלל שלא הרבה אנשים מוכנים לקחת סיכון. לא אייברסון ואנטוני. העיתונאים, הפרשנים והמבקרים. ואיך שלא נפרק את ההערכות לגורמים, נמצא שהכל מסתכם במילה אחת. אגו. כולם עוסקים בפסיכולוגיה בגרוש. המעניין שזה נעשה כשאייברסון בהמתנה להמראה לקולוראדו וכרמלו אנטוני בכלל יחף. התחושה שלי היא שמשהו הולך להתפוצץ שם ודווקא חיובי. מישהו בטח ידאג שיקראו את ההערכות וידליק אותם. לך תדע. הניחוש שלי לא פחות טוב משל האחרים, רק שבשבילו צריך דמיון. הכינו את הכובעים.

zeev avrahami 3 בינואר 2007

dorfan, good to read you, again. in free capacity. you can contact me as I am parked in new york now

zeev

Comments closed