על הבכורה של הנריק לארסון

חיכינו כמה שבועות לבכורה של הנריק לארסון במנצ'סטר יונייטד, והיא הייתה מלכותית. לא פחות. ולטעמי אין מצב שבעוד 12 שבועות […]

חיכינו כמה שבועות לבכורה של הנריק לארסון במנצ'סטר יונייטד, והיא הייתה מלכותית. לא פחות. ולטעמי אין מצב שבעוד 12 שבועות הבנאדם חוזר לשבדיה – על פי הסכם ההשאלה בין הלסינבורג ליונייטד. עם כל הכבוד לחופש העיסוק וחופש התנועה והליגה השבדית והעם השבדי, גאון כדורגל כזה לא שייך כרגע לליגה השבדית. אני לא מודאג. מהנבחרת השבדית הוא כבר פרש שלוש פעמים. יש ספורטאים כאלו, מייקל ג'ורדן למשל, שצריכים לפרוש מפעם לפעם. זה בסדר. בעצמי ראיתי פרישה אחת של לארסון. זה היה באואיטה, עיירת נופש טרופית ביפן, כשפרש מהנבחרת בפעם הראשונה אחרי הפסד לסנגל בחום בלתי נסבל. אני לא שולל אפשרות שהוא יהפוך לאגדה ביונייטד. טדי שרינגהאם נרכש בגיל 31, היה מחליף במשך שנתיים, ובגיל 35 זכה בתואר שחקן השנה.

והנריק לארסון יותר טוב משרינגהאם.

המאמן שלו בקבוצה השבדית, סטיוארט בקסטר, קרא לו "הכלב של הקצב" כשעבר ליונייטד לפני חודש. זה קצת הדאיג אותי. חששתי שהוא מתכוון לכך שלארסון אולי הפך לשחקן שמחכה רק להזדמנויות הכי טובות. ראול הוא קצת כלב של קצבים במדריד. אבל מסתבר שבקסטר הוא סתם טיפוס אנגלי ציורי בדיבורו והתכוון לזה שלארסון בריא ובכושר.

במגרש אתמול הוא יותר כמו כלב צייד. לא כלבי הצייד של האריסטקרוטיה המטונפת של אנגליה, שרודפים בפחדנות אחרי שועלים וארנבות חסרי ישע. אלא כמו הכלבים הפראיים באפריקה. שעובדים קשה על כל ארוחה. מתפרשים על שטחים גדולים ומתקיפים חיות חזקות יחסית בשיתוף פעולה. לארסון שיחק אתמול באגפים ורחוק מאד בשער באותה נוחות בה שיחק ברחבה.

לפני כמה שבועות חשבתי שלארסן נחוץ לווין רוני בשביל קצת תחרות על ההרכב. אבל האמת שהוא נחוץ לו נפשית. כי לארסון מחזיר להתקפה של יונייטד שוויוניות ושיתוף פעולה. האינדוודואליזם של כריסטיאנו רונאלדו אמנם הנחית מהלומה מרהיבה ביותר על צ'לסי במהלך משחקי חג המולד. אבל לאורך הזמן הכדורגל הזה דוחק את ווין רוני, שלא יכול להתחרות ברונאלדו ביכולת אישית. רוני הוא בנפשו כדורגלן מאד קבוצתי והנריק לארסון משחק את הכדורגל של רוני. עבור שחקן שהבקיע פעם 53 שערים בעונה הוא ממש אוהב למסור.

השער שהבקיע אתמול נגד אסטון וילה גורם לי להיות אופטימי עוד יותר לגבי האפשרות שיש לו עוד כמה שנים. מין דחיפה של הכדור עם השפיץ של הנעל בתנועת רגל של בערך 30 סנטימטר תוך כדי ריצה. קצת הזכיר לי את תנועת הרגל בשער המצויין שכבש רונאלדו לברזיל מול תורכיה בחצי גמר המונדיאל ביפן (כן! אני נסחף ומתלהב!). כמו רונאלדו ורוד ואן ניסטלרוי אחת התכונות הקטלניות ביותר שלו היא שהוא לא צריך את הכדור במצב אידיאלי לרגל ובתזמון מדוייק לבעיטה. זו תכונה שמסייעת מאד למיקום. ומתעתעת מאד עבור שוערים ומגינים.

יש פה גם לקח אחד חשוב. למנצ'סטר יונייטד וגם קבוצות אנגליות אחרות. עם כל הכבוד לכוכבים לטינים ושמות גדולים מכל העולם. שחקנים סקנדינבים, כמו שחקנים הולנדים, מתחילים לתרום בערך אחרי עשר דקות. גם אם יש גשם. אף פעם אין אתם סאגות של התאקלמות.

לי שארפ
לא עוד יום בהיסטוריה הארוכה של ליברפול

תגובות

  • עמית

    הכדורגל הפשוט והלא מתאמץ של לארסון שבה את העין.התנועה שלו,המסירה המהירה,שיתוף הפעולה המיידי בינו ובין רוני המדוכדך,הידיעה הברורה שהוא לא בא לגנוב את ההצגה.תענוג.
    יהיה מרתק לראות בשבת את שיתוף הפעולה בין לארסון וסקולס.ראיין גיגס לא הצליח אתמול להכנס לנעליו של סקולס,הרבה במסירות לא מדוייקות ובקבלת החלטות לא טובות שברגע מסויים אף הביאו את פרגי לצווח עליו.סקולס משחק כדורגל בגישה דומה מאוד לזו של לארסון ויש לי תחושה שצפויים לנו לא מעט רגעים מענגים כתוצאה משיתוף הפעולה ביניהם.הלוואי שרונאלדו ורוני ילמדו משהו מהפשטות הזו ומאי המאמץ שמאפיין את הכדורגל של הזקנים הללו (וגם של סולשיאר).
    ואי אפשר שלא לשוב ולהתפעל מפטריס אברה שנתן בעיקר במחצית השניה תצוגה התקפית נהדרת.
    אברה,וידיץ',ועכשיו לארסון - אין ספק שפרגי חזר לעצמו.

  • גיל

    לארסון יוכל לשחק גם באירופה או שהוא טוב רק לליגה?

  • מאיר

    הוא היה נפלא אתמול, אין שאלה. מהלך גאוני של פרגוסון שאולי יכריע את האליפות. מצד שני, חכה קצת. לפעמים האדרנלין של ההתחלה נספג בדם והעניינים נרגעים. בוא נחכה ונראה.

  • ערן

    מישהו מבין מה בדיוק הצליח השנה בניגוד לכמה השנים הקודמות?
    פרגי תמיד יהיה מספר אחת, אבל בשנים האחרונות הייתה הרגשה כאילו לא מצליח לו.
    השנה, ולא משנה מה יהיו התוצאות, כל החלטה הצליחה. מישהו זוכר שרונאלדו רצה לעזוב בקיץ? סקולס בעונה הכי טובה שלו שאני זוכר. הקניות, כמו שציין עמית, לא יכלו להיות טובות יותר.
    אז זה רק היה חוסר מזל/פציעות?

  • רונן דורפן

    ערן - אני יגיד לך את דעתי. זה בגלל שכבר אין לו כל כך הרבה כסף. החובות המעיקים שהגלייזרים הנחיתו עלינו מצמצמים מאד את יכולתו בשוק ההעברות והוא צריך לחשוב. הכי קל להוציא 25 מליון על פרנדדו טורס. במקום זה מאלתרים קצת ומביאים את לארסון בהשאלה - והיום כבר רמזו בקבוצה השבדית שיסכימו להאריך את תקופת ההשאלה.
    כשיש סכומים לא מוגבלים גם יצאו למסע קניות הזוי של קלברסון, ליאם מילר, אלן סמית' דג'מבה וטים האוורד. כל הקיץ של 2003 היה הזוי - עד שכמעט במקרה עלו על כריסטיאנו (וזה רק בגלל שספורטינג לא הסכימו למקור לנו את קווארסמה).
    אגב, אפשר לראות תופעה הפוכה אצל וונגר. כשהיו לו פחות כספים הוא הביא את תיירי הנרי באחת הגניבות הגדולות בהיסטוריה (אני חושב 5 או 7 מליון). הרכישות היותר יקרות שלו הן וילטורד, רייס, חלב ורוסיצקי. הרבה פחות מרשים.

  • גיא

    לדעתי רואים השנה תהליך שהתחיל כבר בשנה שעברה. קל מאוד לזכור שצ'לסי לקחה אליפות בהליכה בשנה שעברה. מה שפחות זוכרים זה שמנצ'סטר לקחה מקום שני (לא מובן מאליו בשנים האחרונות) עם מאזן נקודות שבעונה תקינה היה שווה לפחות מאבק על האליפות עד המחזורים האחרונים (אחוז ההצלחה של צ'לסי בשנה שעברה, בדומה למנצ'סטר השנה, היה חריג מאוד יחסית לליגה האנגלית).
    השנה המגמה ממשיכה, בתוספת שובע טבעי של צ'לסי לאחר שתי אליפויות. בפועל על המגרש מנצ'סטר משחקת את הכדורגל של פרגי - לא מלהיב, המון מחוייבות אישית ורוח קבוצתית למופת, שוער יציב ואיזון מצויין בין המערכים

  • פידל

    אני אוסיף ואציין שלפני רונאלדו יונייטד כבר היתה על סף החתמתו של רובן וסביר שבמקרה כזה רונאלדו לא היה משחק היום בקבוצה.החתמתו של רונאלדו נולדה כזכור כתוצאה ממשחק הידידות של יונייטד בליסבון ומפניית השחקנים בראשם רוי קין אל פרגוסון בבקשה להביא את הילד.
    ההצלחה של יונייטד השנה נובעת משתי סיבות : חמישיית הגנה משובחת בראשה שוער ותיק שמלכתחילה היה אמור להיות מחליפו של שמייכל אבל האלים גזרו על כך (כמו במקרה של לארסון) שהוא יגיע ליונייטד בשלהי הקריירה שלו.ההתאקלמות של וידיץ' ושיתוף הפעולה עם פרדיננד,העונה ההתקפית הנהדרת שנותן גארי נוויל ולא פחות מכך התגלית הגדולה של פטריס אברה - כל אלה נותנים ליונייטד מימד הגנתי יוצא דופן בעיקר בהתחשב בעובדה שלפניהם לא משחק קשר הגנתי משמעותי שאמור לסייע להם.העדרותו של קשר הגנתי בסדר הגודל של רוי קין מעצימה את התפקוד ההגנתי של יונייטד העונה.
    הסיבה השניה להצלחה היא החזרה של יונייטד אל המשחק שאיפיין אותה לאורך שנות התשעים כלומר חיפוש מתמיד של השער,חזרה למשחק עם שני חלוצים וירידה מהניסיון לשוות לקבוצה אופי של קבוצה אירופאית שמניעה בסבלנות את הכדור לרוחב,ניסיון שהתחיל עם הבאתו של ורון ונבע מתחושת נחיתות של פרגוסון בעיקר לאחר ההתמודדויות מול הקבוצות הספרדיות והאיטלקיות.יונייטד חזרה להיות קבוצה אנגלית שמשחקת פחות יפה מארסנל אבל היא לבטח תכליתית ממנה.ככה זוכים בתארים.
    בשנים האחרונות יונייטד שקעה בשל הסטגנציה שפרגוסון כפה על הקבוצה בהיעדר היכולת הריגשית שלו להבין שחבורת הילדים שהוא גידל מגיעים אל סוף הדרך והגיע הזמן להתכונן לקראת החלפתם.אני מקווה שפרגוסון מבין שזו חייבת להיות העונה האחרונה שבה השלישיה סקולס,גיגס ונוויל משחקת תפקיד חשוב כל כך בהרכב הראשון של יונייטד ובסיום העונה השלישיה הזו תמשיך להיות מרכיב מרכזי ביונייטד,אבל כשלישיה שתקום מן הספסל.
    אגב,גם צ'לסי של השנתיים האחרונות לא הלהיבה,היא הפגינה בעיקר עוצמה אדירה. ארסנל כאשר היא בשיאה מציגה כדורגל נפלא וזה מן הסתם תוצר של האופן שבו ונגר רואה את המשחק.

  • פאול בוימר

    משפט נפלא שהמאמן של הלסינבורג אמר בעניין של לארסון :
    "Sweden being Sweden they would probably think of the person and not the footballer".
    הלוואי גישה שכזו אצלנו.

  • שרון רזניק

    מה זה היה? מונדיאל 94? כן! 12 שנים מאז שראיתי והתאהבתי בהנריק לארסון הוא הגיע לקבוצה שלי...!
    תענוג של שחקן! ותענוג של הופעת בכורה! (זוכרים את הכדור שהוא הוריד בעקב? ) למרבה האירוניה דווקא ימים ספורים לאחר שהביאו לי חולצה של סולשיאר,השחקן הכי אהוב עליי ביונייטד, במחיר מופרז,נודע לי על חתימתו של השבדי...
    שאלה: מה דעתך(רונן או כל מי שכאן) על מייקל קאריק עד עכשיו? לדעתי זה נראה, כאילו הוא,אינו נראה, אך לעיתים רואים את הקסם במסירות הארוכות בין שחקנים ובלימת אין ספור התקפות של היריב ע"י המון שכל...
    אבל זה בטח לא אתם יודעים מי{16}(לפחות עד עכשיו)...

  • אמיר

    פרגוסון השווה את לארסון לקאנטונה.יש מי שחושב שיותר נכון להשוות את לארסון לשרינגהאם.
    http://blogs.guardian.co.uk/sport/2007/01/08/not_the_new_cantona.html
    קאריק משחק ללא כל אסרטיביות,הוא בודאי לא משחק בתפקיד שהולם את כישוריו ויכולותיו וכרגע האנשים שסביבו עובדים קשה ומסתירים את אי התאמתו לתפקיד.

  • אשר

    אני מאוד נהנה לקרוא כאן, סחטיין רונן

    מה עם איזה משהו על טוני הגדול והקריירה שלו? קצת מספרים ורגעים מרגשים מספליט ואיזה דבר או שניים על התקופה באיטליה ( היתה תקופה כזאת לא? בזמן המלחמה? בעצם מה עוד על כל הסיפור הפוליטי??? ).

    בכל אופן אני מאוד נהנה לקרוא כאן. תודה לך

Comments are closed.