נמניה וידיץ' משתלט על משחק

טוטנהאם עלתה למחצית השניה בטרוף ואני נשבע לכם שלא הייתי אופטימי מדי. אבל אז בא הנוקאאוט ב-60 שניות מרגשות. נמניה וידיץ' דווקא היה בנסיגה לכוון השער שלנו כשראה את הכדור עובר לידו. תוך כדי סבוב הוא בעט טיל אל מתחת למשקוף. פול רובינסון הציל. וידיץ' עלה לקרן, הסיט את הכדור בראשו, יצר מהומה ברחבה שאיפשרה לקאריק לנגוח לחיבורים. פול רובינסון הציל. אל הקרן הבאה, שהגביה קאריק, הוא שוב הגיע ראשון והפעם נגח לרשת. 60 שניות של דומיננטיות פיזית ברחבת היריב. נוקאאוט.

כוכבי ההתקפה של יונייטד לא התקשו לתרגם את הנוקאאוט הזה לתבוסה. הקבוצה הנוכחית, אם תזכה באליפות, היא מהגדולות בקבוצות הליגה של יונייטד. היא מתקרבת לממוצע 2.5 שערים, למרות שמלבד במשחק הפתיחה היא לא כבשה חמישיה. היא הבקיעה לפחות שלישיה במחצית ממשחקי הליגה עד כה. אבל לפחות בעיני דבר אחד קצת חסר לה בכדי להיות קבוצת יונייטד קלאסית: בפעם הזו פרגוסון בנה את הקבוצה ברכש חכם ללא שחקני בית חדשים משמעותיים. זה לא אסון. השחקנים שנרכשו (אלו ששרדו בקבוצה) מאז האליפות האחרונה – רוני, רונאלדו, אברה, וידיץ', קאריק, פארק, ואפילו סהה, הנריק לארסון ואדווין ואן דה סאר – משחקים במחוייבות עצומה. חסרונו של איזה שחקן מנצ'סטרי בקושי מורגש.

ומי שהכי מחמם את הלב הוא הוידיץ' הזה. הוא אולי בא מסרביה דרך מוסקבה, אבל האמת היא שהוא הדבר הקרוב ביותר לכדורגלן מנצ'סטרי של הימים הישנים. הוא תופס את המשחק פיזית לגמרי. הוא לעולם לא מכוון שחקנים אחרים אלא תמיד עושה את העבודה בעצמו. הוא מבין שמשחק אנגלי מוכרע בזיעה ומוכרע באוויר. גם סיפור החיים שלו הוא כמעט לנקשיירי. אבא שלו היה פועל במפעל נחושת. וזה בדיוק סוג הכדורגל שהוא משחק. אני ממש מת עליו.

המתכון לריקבון
האירוע המאוס ביותר בספורט (ואני דווקא אוהב פוטבול)

10 Comments

גיל 4 בפברואר 2007

ומה עם אושה? יש תחליף לשמייכל? אם לא הייתה לא ראייה של שחקן הגנה אין סיכוי שהיה מצליח להציל גול מהטעות של פרדיננד.

גיא 4 בפברואר 2007

אני חייב להכות על חטא ולהודות שלא צפיתי העונה לגדולות מהקבוצה הזוץ חשבתי שפרגוסון גמר את הסוס וצריך ללכת הביתה, חשבתי שסקולס, גיגס, נוויל, אושה, וסולסשר כבר לא שייכים לרמות האלה והכי חשוב – מרונאלדו לא החזקתי מההתחלה.
טעיתי.
בהכל.
איזה כיף.

רועי 4 בפברואר 2007

רונן – כרגיל, פגעת בול בנקודה. וידיץ' הוא אולי אחת הרכישות הטובות של יונייטד בשנים האחרונות, שיתוף הפעולה עם פרדיננד הוא מצוין.
בכלל, יש גרעין טוב מאוד לשנים הקרובות – רוני, רונאלדו, אברה, וידיץ, פרנדיננד, סאהה, קאריק.
הבעיה תהיה מחלפיפם לנסיון ולכשרון של סקולס וגיגס. לא נראה לי שיש מה להמר על הצמד הכה מוכשר פלטשר את אושיי בע"מ…

יוסי 5 בפברואר 2007

לגיא: לא לזלזל באף אחד. זה היחוד שלנו. לשחקן ספסל אצלנו יש יותר מלאחרים בהרכבים ראשונים בקבוצות מדרג שני ושלישי(ליברפול,ארסנל,צלסי ואחרים…).
לדורפן. אני מת על התיאורים שלך,גם אם לא מסכים לכולם. פריבילגיה של אלופים…

אלדד 5 בפברואר 2007

כל החמישיה ההגנתית של יונייטד נפלאה.
ואן דר סאר מקרין רוגע ויציבות
פרדיננד ווידיץ' הם לבטח צמד הבלמים הטוב ביותר בימים אלה
פטריס אברה מתפתח להיות אחד המגינים השמאליים הטובים בעולם
גארי נוויל נותן את העונה ההתקפית הטובה ביותר שלו אחרי שנם שבהן הוא שימש בעיקר כנושא כליו של בקהאם
וממשחק למשחק דעתי נוחה יותר ויותר מקאריק למרות העדר האסרטיביות במשחקו ויש לו חלק גדול בעונה הנהדרת של סקולס
צריך לקוות שרונאלדו ישאר ביונייטד כי מציאת מחליפים לגיגס וסקולס תהיה קשה דיה ואני לא רוצה לחשוב על אפשרות שפרגי יצטרך לחפש מחליף גם לרונאלדו.
וזו שאלה טובה מדוע יונייטד לא מצליחה להצמיח שחקני נוער טובים מספיק.ריצ'רדסון ופלטשר ואושיי ובראון טובים לקבוצות דרג בינוני באנגליה אך לא מתאימים לרמות שיונייטד נדרשת להן.
http://www.thesun.co.uk/article/0,,2002390000-2007020715,00.html
וזה אחד ההבדלים בין הקהל באנגליה לקהל בישראל.זה מה שהביאה הכניסה של אושיי לשער במקום ואן דר סאר הפצוע :
“Ireland’s, Ireland’s Number One” and “Are You Watching, Robinson?” chanted the amused United fans

עמית 5 בפברואר 2007

סיפור מעניין על פטריס אברה:
Seeing the little Senegal-born Frenchman repelling all-comers here, it was difficult to imagine that his switch of position a few years back came by way of a fluke. Playing for Nice one day, the striker filled in at left-back for the last 15 minutes of a game. Having done so well, the coach kept him there for the rest of the season, despite continual protests from the reluctant defender.

סשה 5 בפברואר 2007

כתבה מעולה .
וידיץ" באמת הוכיח את עצמו ביוניטד.
מקוה שימשיך לשחק טוב

לירן היימן 5 בפברואר 2007

Hello, hello, we are the Busby boys; Hello, hello, we are the Busby boys; And if you are a City fan surrender or you'll die; We all follow United

קובי 5 בפברואר 2007

באמת אחרי הניצחון נגד טוטנהם ראיתי משהו בקבוצה הזאת שאי אפשר ליראות באף קבוצה אחרת, המחויבות של השחקנים, את רוני שבתקופת הבצורת שלו הוא כול הזמן ניסה וניסה והתמיד עד שהוא הצליח,את גיגס וסקולס לא מקבלים את הערכה הרואיה להם על הכישרון והנסיון העצום שלהם, בשבילי הם נכס עצום לקבוצה ונאמנות שלהם לפרגי ולקהל הופכת אותם לעוד יותר גדולים בעיני.
ובקשר לודיץ-כמו בקריאק רואים את השיפור העצום בהם והוא באמת רכש מציון לקבוצה.
כתבה מצוינת תמשיך ליכתוב
בתודה רבה, קובי.

עופר קדוש 6 בפברואר 2007

אן ספק כדורגל ענק של רונלדו וחבריו ,שאם יזכו בתואר ,הם כמובן ראויים לו, ורק בגלל כך מעצבנת עוד יותר הצלילה המכוערת של רונלדו ב0-0 , בגול השלישי הוא חלף על פני מגן ספרס ,תוך כדי הפעלת מבער ,למהירות שאפילו מתכנני פלייסטשן 2007 עוד לא הצליחו להגיע בתוכנה .
הכדורגלן הכי מוכשר בעולם ,שכל תקוותי היא שהוא יעלם ממגרשי הכדורגל באנגליה ,בגלל הנזק הספורטיבי שהוא גורם לענף-דורפן אגב ,העדיף להתעלם מהאירוע -כל כך צפוי .

Comments closed