ביטול תקנה 42 (או צלם בהיכל)

ביום ראשון אחרי הצהריים תארח אירלנד את צרפת בטורניר שש האומות בראגבי. המשחק ייערך בקרוק-פארק בדאבלין (Croke Park). האיצטדיון, שהוא […]

ביום ראשון אחרי הצהריים תארח אירלנד את צרפת בטורניר שש האומות בראגבי. המשחק ייערך בקרוק-פארק בדאבלין (Croke Park). האיצטדיון, שהוא האתר המרכזי לענפי הספורט הלאומיים של אירלנד, מארח את המשחק כי איצטדיון לנדסדאון-רואד, מגרש הבית של נבחרת הראגבי ונבחרת הכדורגל נמצא בשיפוצים. לכאורה עניין טכני, אבל בעצם אירוע מאד משמעותי בהיסטוריה של אירלנד ולטעמי מייצג את אחד הדיונים האידיאולוגים המעניינים ביותר בספורט בשנים האחרונות.

למה? כי משחק הראגבי הזה יהיה הראשון שמיישם את ביטול תקנה 42 של התאחדות האתלטיקה הגאלית GAA. התקנה הזו אוסרת על קיום "משחקי ספורט שנמצאים בעימות עם משחקי הספורט הגאלים" במתקני ההתאחדות.

בכדי להבין מה הם ענפי ספורט גאלים אפשר לגשת לYOUTUBE ולצפות, למשל, בקטעים הללו על הרלינג או פוטבול גאלי.

*

הרקע ההיסטורי לתקנה 42 עקוב מדם. התאחדות הספורט הגאלית, שמפקחת על משחק ההרלינג והפוטבול  ושורה של ענפי ספורט משניים יותר, הוקמה כארגון לאומי, והייתה חלק מרכזי במאבק העצמאות האירי. עד כדי כך שהבריטים אפילו הוציאו את הארגון מחוץ לחוק. זה היה ב-1918, אבל היום הסמלי ביותר בהיסטוריה של האיצטדיון ושל ההתאחדות היה בנובמבר 1920. כנקמה על הרג כמה סוכני ביון בריטים על ידי הIRA, ירו כוחות פרו-בריטיים למוות ב-13 אנשים באיצטדיון. בין ההרוגים היה שחקן אחד, מייקל הוגן, על שמו נקרא אחד מיציעי האיצטדיון. היורים היו חיילי מיליציות חצי-אזרחיות (שהוקמו אגב בהמלצתו של ווינסטון צ'רצ'יל) ובדרך כלל ביצעו כל מיני פעולות מלוכלכות שהצבא הבריטי נקי-הכפיים כמובן שלעולם לא יבצע. לא חשוב כרגע את מה ומי הסיפור הזה מזכיר לי.

האירוע הזה ידוע בתודעה האירית כBloody Sunday (יום ראשון העקוב מדם), כשמאז נוסף אירוע נוסף באותו שם, לציון הריגתם של מפגינים בדרי, בצפון אירלנד, ב-1972.

אירלנד קיבלה עצמאות ב-1922, הGAA הפך באופן טבעי לארגון הספורט הדומיננטי במדינה וניהל מדיניות דיכוי כלפי ענפי ספורט בריטים. עד 1971 נאסר על כל חבר התאחדות (כלומר כל מי שרוצה לשחק משחק אירי אפילו ברמה מקומית) לשחק ענפי ספורט זרים או אפילו לצפות בהם. התקנה הייתה לכאורה כללית מאד אבל יושמה רק כלפי ענפי הספורט הבריטים – ראגבי, כדורגל וקריקט. תקנה אחרת, ששרדה עד 2001, אסרה שיתוף אנשים שהשתייכו לצבא או המשטרה הבריטים בתחרויות הGAA – תקנה שכוונה בעיקר לקבוצות ממחוזות צפון אירלנד שבשליטה הבריטית. ועד 2005 שרדה גם תקנה 42 לגבי השימוש במתקנים.  גם היא יושמה רק לגבי ראגבי וכדורגל ולאף אחד לא הייתה שום בעיה בקיום כמה משחקי פוטבול אמריקאי בקרוק-פארק בשנים האחרונות. במיוחד כששיחקה שם מכללת נוטרה-דאם הפרו-אירית.

ההתאחדות הגאלית הואשמה לא פעם בליבוי יצרים, בפרימיטיביות, בחוסר למודעות שעכשיו אירלנד היא חלק משגשג מאד באירופה ולא מחוז תחת דיכוי בריטי. מתקנים של הGAA בצפון אירלנד היו לא פעם מטרה להתקפות טרור. אבל דבר אחד אי אפשר להכחיש: גם בעולם ממוסחר בו אירועי ספורט מקומיים דועכים, המשחקים הגאלים, בעלי שורשים קלטים עתיקים, שמרו על פופולאריות מדהימה. הם משוחקים מול עשרות אלפי צופים למרות שהם חובבנים לחלוטין.

*

ביטול התקנה האנטי-בריטית האחרונה – לא עבר בקלות לפני קצת פחות משנה. עבור השמרנים באנשי הGAA משחק ראגבי בקרוק פארק הוא צלם בהיכל. באופן צפוי מרבית ההתנגדות לשינוי החוקתי באה מהמחוזות באלסטר, שנמצאים תחת שלטון בריטי. השמרנים גם הצליחו לכפות הצבעה חשאית, מה שחיזק את ההערכות שהתיקון לא יעבור. אחד מנשיאי ההתאחדות לשעבר, פט פנינג, הזכיר כי ביטול האיסור על השתתפות בראגבי 35 שנים קודם לכן, זכה לתגובה כפויית-טובה: אף אחד מבתי הספר של הראגבי לא פתח את עצמו למשחקים הגאלים.

הטיעונים בעד הביטול היו כמובן שבריטניה היא כבר לא אימפריית הרשע ושתקנות כאלו לא מתאימות לשייכות לקהילה האירופית. וגם חוסר ההגינות לבקש כספי מסים אבל למעשה לאלץ את נבחרות הכדורגל והראגבי לארח משחקים מחוץ לאירלנד. אבל הטיעון המרכזי היה שבסופו של דבר זו המאה ה-21 – ומרבית האוהדים של הGAA אוהדים את נבחרות אירלנד בראגבי ובכדורגל כשאלו משחקות. ועושים את זה לא בגלל התבטלות בפני תרבות זרה או סימפטיה לבריטים, אלא מתוך פטריוטיזם אירי. הרוב הדרוש של שני שלישים הושג בהפרש של 11 קולות – 226 לעומת 97.

*

בחודשים הקרובים תארח גם נבחרת הכדורגל של אירלנד כמה משחקים באיצטדיון. אפשר לנחש שהכדורגל יעורר פחות אנטגוניזם מהראגבי. הכדורגל בבריטניה נתפש כספורט לא-אריסטוקרטי בעיני האירים וכמה קבוצות בריטיות – בעיקר סלטיק, אבל גם מנצ'סטר יונייטד וארסנל – נחשבות קבוצות "איריות". ראגבי לעומת זאת, הוא משחק עם שורשים באריסטוקרטיה ובצבא הבריטי. והיום הבאמת סמלי יהיה שבועיים אחרי המשחק מול הצרפתים, כשנבחרת הראגבי האנגלית תתארח בקרוק-פארק.

 ——–

ובגלל שאנחנו אנשים של שלום ואופטימיות ואחוות האדם, משהו סמלי לסיום: U2 מבצעים את Bloody Sunday בקרוק-פארק.

 

 

חידון מספר 9
מאמן השנה באנגליה. בהליכה

תגובות

  • אילן

    אפרופו צבא אריסטוקרטיה ורגבי - בכל זאת חד המשחקים הטובים שיש כיום בעולם.
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/541/732.html

    ולגבי הפוסט הקודם שלך על הפוטבול האמריקאי לעומת הרגבי. לאחר שגרתי 3 שנים בסידני והתאהבתי במשחק (האמת עוד לפני זה בזכות הגנים) ואחרי שהייתי בשיקאגו לפני שבועיים וצפיתי במשחק הגמר האזורי שבו הברס ניצחו. והבנתי שלא יעזור כלום אין שום קשר בין המשחקים. הפוטבול הינו משחק מייגע. לשבת בבר 3.5 שעות ולראות 60 דקות של משחק. ששחקן משחק בין 20-30 דקות בממוצע במשחק. ועוד לקרוא לזה ענף ספורט.

  • עופר

    בנוגע לכדורגל, האירים משוגעים כמה שאני זוכר על כדורגל אנגלי, ועל כדורגל בפרט, אז אולי כדורגל יהיה פחות מוקצה. נכון שהמשחקים הגאלים עולים בפופולאריות שלהם (יש אפילו משחק שנתי בין אלופת ה"אוסי רולז" לאלופת ה"גאליק פוטבול", שזוכה להצלחה מרובה בשתי המדינות, אם איני טועה) אבל זה בעיקר במחוזות האירים ביותר - טיפררי, קילקני וקורק.

    בדבלין, מאז ששינו את הליגה בכדורגל לליגת קיץ, ומאז שהנבחרות נוער של אירלנד הן בין המצליחות בעולם, יש עלייה בפופולאריות של הכדורגל מה שגרם ללחץ די גדול על האנשים השולטים במשחק להכניס את הכדורגל לתוכם.

    גם השיפוץ המסיבי שעשו לקרוק פארק, מה שהפך אותו לאיצטדיון מודרני כמעט לחלוטין והכי גדול בבריטניה עד שישלימו סוף סוף את וומבלי (הוא יותר גדול מטוויקנהאם ב2500 מקומות), עורר שאילתות רבות בנוגע לכמות איצטדיונים גדולים בעיר כל כך קטנה, ובנוגע לחכמה שבשיפוץ לנדסאון רואד, כשיש כזה איצטדיון גדול וטוב. למרות כל השאלות, ההפיכה של קרוק פארק לאיצטדיון הקבוע של הכדורגל (והראגבי) נכשלה, כי כנראה שעדיין הנושא רגיש מדי

  • יוני

    יש קשר לשיר bloody sunday של U2?

  • רונן דורפן

    ליוני: השיר של U2 נכתב לגבי ארועי bloody sunday בצפון אירלנד ב-1972. הbloody sunday בקרוק פארק היה ב1920. אז הקשר הוא בעיקר רגשי.
    לעופר: משחק האינטרנשיונל סריז מול האוסטרלים הוא בין נבחרות שמרכיבים לארוע ולא בין האלופות.
    לאילן: הסיפור בNRG מוזר קצת. למה הכתב מנסה בכוח לקשור בין הראגבי לסופרבול?

Comments are closed.