בעקבות השער של כריסטיאנו רונאלדו בפולהאם

כתבתי לא פעם שאחד הנזקים של הכדורגל הבוסמני הוא טשטוש ההבדלים בסגנונות משחק. קבוצות העל המודרניות משלבות בין שחקנים סקנדינבים, […]

כתבתי לא פעם שאחד הנזקים של הכדורגל הבוסמני הוא טשטוש ההבדלים בסגנונות משחק. קבוצות העל המודרניות משלבות בין שחקנים סקנדינבים, ברזילאים, אפריקאים, צרפת והולנדים – ולכן הייחוד התרבותי של מה שהיה פעם "כדורגל אנגלי" או "כדורגל דרום אמריקאי" או "כדורגל קונטיננטלי" קיים אולי בליגה הארגנטינאית או בליגות הנמוכות באנגליה או בליגה בצ'כיה אבל לא ברמות הבאמת גבוהות של המשחק. וזה חבל. בגלל הנוסטלגיה אבל גם הדיעה האישית שלי לגבי תפקיד הכדורגל בתרבות אנושית.

אבל מדי פעם ישנה קבוצה או שחקן שמצדיקים את הכדורגל הבוסמני. שיוצרים משהו חדש שלא ראינו בכדורגל הישן. למשל ארסנל (אם היריב לא פותח עם חמישה שחקנים בקישור). ולמשל כריסטיאנו רונאלדו שהוא כדורגלן עם אוסף יכולות שיכול היה להיווצר רק בדורנו.

בשנים שלפני ז'אן מארק בוסמן לא היה שום סיכוי שכדורגלן עם כשרון שכזה יגיע בצעירותו לכדורגל האנגלי. וכך קיבלנו את המפלצת הזו. מאסטר של שליטה בכדור שתרגם את להטוטי הכדרור שלו למגרשים הקפואים והקצב הלא מתפשר של הכדורגל באנגליה. הדוניזם לטיני, מוסר של כייס איטלקי אבל תביעות אצבעות של חינוך פרגוסוני. מוסר עבודה, מחשבה פרקטית מהירה, מהירות וכוח של כדורגלן בריטי. נחישות של שחקן שנסיון החיים הבוגר שלו הם מגינים צמאי דם, מתודלקים במסע הסתה של הצהובונים האנגלים וקהל ששונא את יונייטד.

השער שהכריע את פולהאם אתמול בנוי על כשרון הכדרור שהביא מהאי החמים שלו, אבל המהירות והסיומת בבעיטה מחצי מרחק היו מהמיטב של הפרמייר ליג. לאלו הוא מוסיף בעיטות עונשין עם תעופה רנדומלית בדומה לבועטים מברזיל ומשחק ראש של חלוץ מרכזי בריטי משנות ה-70. ומקצוענות כמעט-הולנדית של שחקן שגם אם הוא חושב על מעבר לברצלונה נותן ליונייטד 200 אחוז.  ושרידות של שחקן שדווקא בתקופת חג המולד, כשכל השחקנים ובעיקר האירופים מתלוננים על העומס, השמיד את הליגה. כאילו גדל על פיינטים של גינס וקטטות בפאבים של בלפסט.

אני לא הכי אופטימי לגבי הסיכויים שיישאר ביונייטד. אם הבעיה היא כסף היא אולי תיפתר, אבל קשה לעמוד בפני ברצלונה בתחרות על כדורגלן לטיני. אבל בלי קשר לקבוצה בה ישחק בעתיד, כריסטיאנו רונאלדו קרה רק בגלל המפגש המוקדם בחיים של כשרון כזה עם הפרמייר ליג.

 

חידון מספר 11 (מה אנחנו זוכרים מספורט נשים)
הכרטיס הכי טוב למשחק כדורגל

תגובות

  • מאיר

    מעניין בתוך העולם הבוסמני לגלות את הפרטים הקטנים, למשל שאחרי שתי עונות שבהן פורטוגלי היה האחראי העיקרי לזכיית קבוצה באליפות באנגליה, העונה זה יהיה פורטוגלי אחר שיהיה האחראי העיקרי לזכייתה של קבוצה באליפות באנגליה (כנראה).
    אגב, בולטון התחילה עם חמישה קשרים נגד ארסנל ברבע גמר הגביע. הקלישאה הזאת של אלרדייס די התנפצה לו בפרצוף באותו ערב.

  • אוהד יונייטד מאוסטרליה

    אני מתחיל לפחד שרונאלדו, טוב ככל שיהיה, עלול לא להספיק. לפחות לא בליגת האלופות. יוייטד לא שלטו אתמול במשחק , שיחקו חלש ולא משכנע,רונלדו ניצח לבד את המשחק.
    לי נראה שסקולס הולך ונחלש עם העונה(שחקן מצויין, אבל מתקל גרוע)מכיוון שהוא נדרש לשחק תפקיד של מייקל אסיין או צ'אבי אלונסו. יכול להיות שהפתרון הוא להזיז את פרדיננד לקישור( בראון ווידיץ') יסתדרו בהגנה ?

  • גיא

    קודם כל - מסכים עם כל מילה. השיא שאליו הגיע רונאלדו השנה נראה מפחיד כשחושבים על גילו הצעיר.
    בעבר פרגוסון ידע להחזיק בשחקנים כאלה כמה שנים, ולשחרר אותם בזמן - לפני שהאגו שלהם הפך להיות גדול מהקבוצה.
    השמועות על דרישתו של רונאלדו להעלאת שכר מפלצתית עלולות לרמז שהשלב הזה מתקרב אצלו.
    אם תהיה לו קצת תבונה, הוא ירסן את בצע הכסף שלו מתוך הכרה בכך שקבוצת צמרת אירופית הבנויה למידותיו עדיפה עבורו, וכן בגלל העובדה שבשום מקום אחר לא היה יכול להתפתח כפי שהתפתח לשחקן העל שהוא היום.

  • רוסיננטה

    משחק עלוב ומביש של יונייטד שזכתה בניצחון למרות שפולהאם היתה טובה יותר,מסוכנת יותר ושחקה כדורגל בניגוד ליונייטד.
    למזלה של יונייטד ואן דר סאר הציל פעמיים שערים בטוחים,כדור נוסף פגע במשקוף.
    מרכז ההגנה של יונייטד היה מזעזע.
    רוני חלש מאוד,סקולס חלש מאוד.
    רונאלדו וגיגס לא ביום גדול אבל עם שני שערים נהדרים.
    אהבתי את "מוסר של כייס איטלקי" ותהיתי לפשר התפעלותך מבעיטות העונשין שלו שלדעתי הן באיכות ירודה במיוחד.להערכתי פחות משלושים אחוז מבעיטות העונשין של רונאלדו מצליחות הן לעבור את החומה והן להיות מכוונות אל מסגרת השער.רובן כידוע או פוגעות בחומה או נבעטות אל השחקים.
    שכחת גם את נטייתו לצלול,אם כי ניכר לאחרונה שהוא מצמצם את המעשה הנלוז הזה.
    אתמול,אגב,היה רגע במשחק שבו הוא התנהג כפרימדונה ובאופן שלא הולם שחקנים ביונייטד (איבד כדור בכדרור מיותר ומכיוון שהשופט לא שרק לעבירה שאכן לא היתה רונאלדו נשאר במקומו ולא טרח כלל לחזור ולרדוף אחר שחקן היריב)
    אין ספק שרונאלדו יצליח בספרד אבל - בספרד הוא יאבד את היחודיות שלו.מה שפלאי כל כך באנגליה אינו יוצא דופן בספרד.
    אילו אני במקומו של פרגוסון הייתי מאפשר לרונאלדו ולרוני להיות שחקנים חופשיים על המגרש.לדעתי רונאלדו כה רבגוני עד שהוא מתאים לתפקיד חלוץ הרחבה אפילו יותר מאשר רוני.
    ולסיום - יונייטד תזכה כנראה באליפות אבל סביר שלא תזכר כאלופה גדולה ומרשימה.יונייטד נצחה הרבה משחקים,הבקיעה הרבה שערים,אך מבחינה אסתטית (שפחות נחשבת בעיניך) לא הרבתה להבריק,קשה להזכר במשחק גדול ממש של יונייטד העונה שלא לדבר על רצף משחקים גדולים,יונייטד דרסה לא מעט מהנמושות של הליגה אך התקשתה מול הגדולות שהציבו אתגר משמעותי למשחק הקישור הבעייתי שלה ובאירופה עד עתה יונייטד נותנת עונה בינונית לחלוטין.

  • רונן דורפן

    רוסנינטה. העונה הטובה של יונייטד באמת לא הייתה משובצת במשחקים קלאסיים מול קבוצות גדולות. לעומת זאת אחוזי ההצלחה הם הטובים ביותר של יונייטד וממוצעי ההבקעה מהטובים בהיסטוריה המודרנית של הליגה האנגלית. בעיקר העונה הזו טובה על רקע הציפיות ממנה לפני שהחלה.
    למאיר - קלישאת חמשת הקשרים היא לא של אלרדייס. היא של ארסן וונגר. אני מתרשם שהעונה זהו התרוץ הביתי החביב, לצד ההתרגלות לאיצטדיון. בחוץ התרוץ הוא לרוב גילם של השחקנים.

  • לון

    שלום רונן,
    אני שמח שמצאתי אותך סוף סוף, אחרי שנעלמת לי לפני זמן רב מ"הארץ".
    זו הזדמנות מצויינת להודות לך על הרבה שנים של כתיבה מעשירה ומפרה, שמבוססת על ידע נרחב והקשרים מעניינים.
    עם כל הכבוד ל"גלובס", מגיעה לך (ולקהל הקוראים) במה קצת יותר נפוצה.
    כמה מהכתבות שלך חשובות בעיניי מעבר לזמן בו נכתבו והן יכולות להועיל להבנה של הקוראים גם היום. הייתי שמח אם היית מעלה כמה מהן לאתר (למשל הכתבה על הדרך בה צמחו האלופים הגדולים, טייגר וודס, האחיות וויליאמס ועוד).

    בהקשר לרונאלדו, מצד אחד אני מסכים איתך שהוא משלב יותר ויותר גם יכולת "אנגלית" בנוסף לכישוריו
    "הלטיניים". מצד שני אני עדיין לא מתפעל עד הסוף. השער אתמול היה נהדר, אבל אחוזי ניצול הכדור שלו עדיין ירודים. יותר מידי פעמים הוא מאבד כדורים והכדרורים שלו לא מובילים למהלך מקדם. בליגת האלופות הוא עדיין לא עשה דבר. גם במשחקים מול הקבוצות החזקות באנגליה הוא עוד לא הראה משהו מיוחד. להזכירך, היו שחקנים צעירים עם כישרון גדול משלו שנתנו עונה או שתיים נפלאות ואח"כ הלכו ונמוגו. איוואן דה לה פניה הוא דוגמה בולטת. קייזה האיטלקי הוא דוגמה נוספת (בתפקיד אחר כמובן). יש סיכוי טוב שרוביניו של ריאל יהפוך לעוד שחקן בינוני. כך שבינתיים חובת ההוכחה עדיין על רונאלדו.

    ובעניין אחר, ונגר שוב השתמש בצעירים, הם שוב נתנו פייט לצ'לסי ושוב הפסידו. דרוגבה שוב רמס את סנדרוס. האם ונגר הופך להיות מן הקטור קופר ? מגיע לגמרים, מקדם שחקנים, אבל לא זוכה בכלום ?
    שוב תודה, לון (זה לא כינוי זה השם שלי).

  • רוסיננטה

    ואולי התשובה המפתיעה של פרגוסון צריכה להיות שילובו של היינצ'ה לצידו של סקולס ?
    היינצ'ה יוכל לתת במרכז השדה את המימד האסרטיבי שלא לאמר הכוחני שכה חסר מאז עזיבתו של רוי קין.
    מוזר שפאברגס ולאמפרד לא הורחקו גם הם באדום.
    http://www.caughtoffside.com/why-werent-fabregas-and-lampard-sent-off-photos.html

  • רונן דורפן

    אני חושב שצריך למצוא דרך לשלב את היינצה. הוא כרגע מפסיד את התפקיד הטבעי שלו לפטריס אברה. אבל אין ספק שהוא שחקן שקבוצה מצליחה צריכה שכמותו.

  • מת'יו את'רינגטון

    אני היחיד שמפריע לו שהבעיטה של רונאלדו פוגעת בשחקן פולהאמי בדרך, ולכו תדעו איך המהלך המצויין הזה נגמר אחרת?

  • רונן דורפן

    אתה צודק. זו גם הפעם השניה העונה שזה קורה... גם נגד וילה הוא רץ חצי מגרש, בעט, זה נהדף אליו והוא בעט שוב פנימה. אבל זה במידה מסויימת העניין שאני מדבר עליו. הוא חצי כדורגלן לטיני מהסוג של רונאלדיניו וחצי חיית רחבות מהסגנון האנגלי הקלאסי

  • רוסיננטה

    קראתי הבוקר על המפגש המרגש בין טרי והפיזיוטראפיסט של ארסנל (ונבחרת אנגליה) שבשל טיפול בשוער של ארסנל נמצא סמוך לרחבה,זיהה את חומרת הבעיה של טרי והיה הראשון לטפל בו ולחלץ את לשונו.
    נדמה שבעקבות האירוע הזה יש לחדד את הנהלים בנושא טיפול רפואי במקרים חמורים ולקבוע שללא קשר לזהות הפצוע הצוות הרפואי הקרוב יותר יזדעק לסייע באופן מיידי (ולא תהיה אותה המתנה שאנו רגילים לה לצוות הרפואי של הקבוצה שהפצוע משתייך אליה)

  • רונן דורפן

    זה כמובן נכון. אבל הבעיות בטיפול הרפואי החלו להיווצר כשקבוצות החלו להשתמש בטיפול הרפואי כמכשיר טקטי מכוער.
    כמו למשל הדקות הארוכות שבזבז מרק רוסנובסקי בטיפול בדימום פעוט של דודו אוואט במשחק בדאבלין. ארוע שגרם לי להתבייש

  • גיל

    אז למה שלא יהיה צוות רפואי נייטרלי שיטפל במקרי חירום על המגרש, ואחרי פינוי השחקן (אם יש צורך בכך), הוא יעבור לידי הצוות הרפואי של הקבוצה. או טוב מכך, כמו במשחק הזה, לתת לצוות מהקבוצה השנייה לטפל בשחקן וכך לא יהיה שום ביזבוז זמן.

  • רונן דורפן

    גיל - צוות רפואי נייטרלי זה רעיון מצויין.

  • רועי

    כריסטיאנו נותן עונה נפלאה, אבל מדי פעם עולה לי תחושה של תסכול ממנו, על שטויות שהוא עושה בזמן הלא נכון, או על כל הבעות הפנים המיותרות שלו אחרי כל מהלך (או אחרי שהוחלף בליגת האלופות) - הוא פשוט הבין שתמיד יהיה קלוז-אפ על הפנים שלו.

    לא תמיד זה נראה כאילו מעניינת אותו הקבוצה, אלא יותר האופן בו הוא משחק. ועדין - הוא באמת נותן 200 אחוז מעצמו.

    רוסיננטה צודק לגבי המשחקים החשובים - תמיד מנצ'סטר עולה אליהם בגמגום שנהפך לשיתוק ככל שהמשחק מתקדם. רונאלדו לוקח הכל עליו, רוני נעלם ופרגוסון תמיד מתבל בחילופים תמוהים.

    ליברפול כמקרה מבחן?

Comments are closed.