הדיון סביב עניין מרק מקגוויאר והיכל התהילה

פיט רוז, בעל שיא החבטות בבייסבול, שמועמדותו לבחירה להיכל התהילה של הבייסבול לא יכולה לעלות בגלל שהושעה בגין פרשת הימורים, […]

פיט רוז, בעל שיא החבטות בבייסבול, שמועמדותו לבחירה להיכל התהילה של הבייסבול לא יכולה לעלות בגלל שהושעה בגין פרשת הימורים, הודה שלשום בראיון שאכן הימר מדי ערב על תוצאות הבייסבול של קבוצתו, כשאימן את סינסינטי, לאחר קריירה מזהירה בה כשחקן.  ובאיחור גדול מאד הסכים עם ועדת החקירה שהוקמה בשעתו לבדיקת הנושא. התירוץ הנוכחי שלו הוא שתמיד הימר בעד קבוצתו משום שהאמין בה. רוז אמר שכיום כבר לא כל כך אכפת לו אם ייבחר אבל צריך לבחור אותו כי הוא שגריר מצויין של המשחק. הוא גם אמר שהוא חושב שזה לא בסדר שהגוף הבוחר דחה ברוב גדול את מועמדותו של מרק מקגוויאר. כתבתי על כך בעבר, מקגוויאר לא נבחר משום שהוא מואשם בשימוש בסמים ולא עונה להאשמות.

רוז ממחיש למה הספורט האמריקאי לא צריך לבחור בו או במקגוויאר להיכל הזה בשלב הזה. עבור הישגים בספורט יש הרבה מאד תגמול. יש אליפויות, יש מעמד חברתי ויש כמובן הרבה כסף. כל אלו שייכים לרוז וגם למקגוויאר בזכות. אבל ענפי הספורט האמריקאים מקיימים רמה נוספת של תגמול לשחקנים אגדיים: בחירה סמלית להיכל תהילה שקיים בכל ענף.

זה לא שהיכל התהילה של הבייסבול מכיל בתוכו בדיוק את ל"ו צדיקים. יש בו אנשים ראויים כמו ג'קי רובינסון ופי.ווי ריז שסייעו להסיר מחסום הגזע בבייסבול. האנק גרינברג וטד וויליאמס שעשו שרות מזהיר במלחמת העולם השניה. סנדי קופקס שהיה משמעותי מאד להיסטוריה של יהדות ארצות הברית. וגם קאל ריפקין וטוני גווין שנבחרו לאחרונה והייתה להם אתיקה ספורטאית מהמעלה הראשונה. ויש בתוכם אנשים לא מושלמים. מבייב רות' השתיין, ג'ו דימאג'יו עם חבריו המאפיונרים ועד טיי קוב שהיה ממש איש נקלה ושונא אדם. צדיקות היא לא אלמנט של גדולה בספורט.

אבל היכל התהילה בבייסבול, שלרוב בוחר את חבריו רק על פי הישגים ספורטיביים, רשאי לא להכיל בתוכו את מי שדרדרו את התדמית של המשחק. תפקידו הוא לא לקבוע תוצאות של תחרויות ספורטיביות אלא תפקיד תדמיתי בקידום המורשת של המשחק. ועל פי התפקיד המצומצם הזה הוא רשאי וכנראה צריך לא לכלול בתוכו את מקגוויאר ורוז.  לאו דווקא בגלל הימורים או שימוש בסמים. על אלו ייתכן כי ניתן לסלוח בנסיבות מסויימות. אלא דווקא בגלל ההכחשה וההתפתלויות סביב הפרשיות שלהם. זכותו של מגוויאר לשתוק. לא להפליל את עצמו או לא להיגרר לתביעות דיבה. לאף אחד אסור להעניש אותו לתבוע אותו להרחיק אותו ללא הוכחות ראויות ברמה השיפוטית. אבל על אף אחד אין חובה לכבד אותו כמי שתרם למורשת של הספורט הזה.

מאבק בחוליגנים
חידון מספר 14 (טורניר המכללות)

תגובות

  • גיא

    רונן, אני אמנם לא מבין בבייסבול כלום, אבל את הטיעונים שלך אני מבין מצויין.
    יש בעיתיות מסויימת בטיעונים האלה - הם משאירים את בחירת האנשים להיכל התהילה לשרירותיות ואינטרסנטיות.

    אותה בחירה היא זו ששמה את חותמת הנצח על השחקנים. אין סיבה לכך ששתיין או מקורב למאפיה יהיו בה, ואנשים שמואשמים בשימוש בסמים (רק מואשמים למיטב ידיעתי) לא יהיו בה. הסיבה היחידה שבאה בחשבון היא חוזק הלובי של כל מועמד למען הכנסתו לרשימה.

    בגדול - אני מסכים עם הטיעון שלך - בחירה להיכל התהילה היא איכותית, ולא כמותית. היא באה לייצג ערכים ותדמית שרוצים להנחיל. יחד עם זאת - בעייתית בחוסר השקיפות והיכולת לכמת את הקריטריונים.

  • רונן דורפן

    צריך להבחין פה בין המקרים. רוז מושעה על בעיה אתית נטו. אסור למי שמעורב במשחק להמר והוא הימר. אין שום ספק שספורטיבית הוא מהראויים ביותר לבחירה. סביר שפה אחד. מי שמונע ממנו להיבחר הוא הקומישינר שלא מעלה את שמו להצבעה משום שהוא מושעה מפעילות בבייסבול. לסינסינטי אסור אפילו לבחור אותו להיכל התהילה של הקבוצה או אפילו לתת לו את הכבוד המקובל בהוצאת מספר החולצה שלו "לגימלאות". להשעייה גם משמעויות פרקטיות - אסור לו לאמן.
    לגבי מקגוויאר יש שאלות לגבי איכות ההישגים שלו. מכיוון שהוא לא הורשע הוא לא מושעה ועקב כך שמו הועמד לבחירה. הוא קיבל רק 23% כשהרף הוא 75%. כך שיש שקיפות לגבי התהליך ולגבי זהות הבוחרים. הבחירה שלהם חשאית ולא מנומקת

  • לון

    לדעתי מי שמשחית את הענף בו הוא משחק לא יכול לבקש להיות חבר בהיכל התהילה. מי שמשתמש בסמים כדי לנצח, פשוט הורס את הענף. אם נותנים לו את הפרס הזה, אז צריך במקביל להכניס להיכל התהילה את כל ממציאי החומרים האסורים. היכל התהילה קיים כדי להציב דמויות מופת בתחום. האם מי שרימה כדי להגיע להישגים הוא דמות מופת ? להזכיריכם, דמות מופת היא דמות לחיקוי. האם אנחנו מעוניינים שהדורות הבאים יחקו את הרמאות של מקגוויאר ? נכון הוא עדיין לא נתפס. עדיין. את הספורטאיות המזרח גרמניות אף פעם לא תפסו, אבל היום כולם יודעים שהתוצאות שלהן היו פרי מעבדות כימיקלים ולא תוצר של מאמץ ספורטיבי.
    באשר להתנהגות שאינה קשורה לספורט עצמו, לכך בדיוק נדרש בית משפט לגבי קלון. יש עבירות שאפשר למחול עליהן. חברות עם המאפיה, אינה רצויה אבל לא בלתי נסלחת. לעומת זאת אונס או רצח אינם יכולים להתקבל.
    שתיינות ודאי אינה מומלצת, אבל היא חולשה אנושית שאפשר לקבלה ולסלוח עליה.

  • רונן דורפן

    לון. אני יחדד עוד יותר את עמדתך. ספורטאיות מזרח גרמניה נמצאות ברובן על קרקע מוסרית מוצקה יותר מהמסוממים בספורט האמריקאי. רבים מהן סוממו בלי ידיעתן או לפחות בלי יכולת להתנגד. וגם התגמול הכספי על מאמציהן לא היה כל כך גדול. היום רבות מהן במצוקה כלכלית בנוסף לנזקי הסמים. עליהן מותר אפילו לרחם.
    ותיקון קל: הישגי המזרח גרמניות כמובן פסולים אתית בגלל הסמים אבל לא יהיה נכון לאמר שלא הושגו במאמץ ספורטיבי. סמים, לעתים קרובות, לא מסייעים בתחרות עצמה אלא בהגברת עומס האימונים.
    אפשר לראות זאת בדוגמת בירגיט פישר הקאייקיסטית שהמשיכה להצטיין גם תחת המשטר המערבי ולזכות במדליות שהן הרבה יותר לגיטימיות.

  • גיל

    רונן, אתה מתעלם מהיבט מרכזי של העניין. הרי כל אותם עיתונאים ששתקו במשך שנים למרות שידעו על הסמים, ועודדו את מקגוויר וסוסה במירוץ ההומראנס ב98, הם אלו שבוחרים אותם להאל אוף פיים. יש כאן אמירה עגומה מאוד לגבי העיתונאים שאף פעם לא אחראים למה שהם כותבים. אם מקגוויר לא צריך להיכנס להיכל, אז גם העיתונאים לא צריכים לבחור יותר. יש פה צביעות איומה.

  • רונן דורפן

    לגיל, כשמקגוויאר וסוסה התמודדו על שיא ההום ראנס מקגוויאר הודה שהוא משתמש בסם שהיה חוקי אז בארצות הברית - משהו שקשור לקריאטנין - וניתן היה לרוכשו בבית מרקחת.
    מאז יש האשמות נגדו, מצד חוזה קנסקו שהיה איתו בקבוצה המצויינת של אוקלנד שזכתה באליפות, על הזרקת סמים משותפת. זו רמה אחרת של מעורבות בסמים.
    עיתונאים לא יודעים יותר מדי. לפחות רובם. אני למשל, רוב הדברים שכתבתי מימי הם בגדר דיעה ומבוססים על מידע שנגיש לכל אדם אחר. אני לא תחקירן. סביר להניח שב-98 הייתי כותב דברים חיוביים על מקגוויאר וגם על סוסה. אבל היום, כשהמידע הוא אחר לא הייתי בוחר אותם, אם הייתי מתבקש להיכל התהילה.
    סוסה הוא שאלה טובה. מדובר בשחקן נפלא. ויותר מזה - אדם שתרם הרבה מאד למטרות הומניטריות. בניגוד למקגוויאר הוא לא מתפתל - הוא מכחיש ועד כמה שאני יודע אין נגדו עדויות אישיות. על פניו יש לו חזקת חפות גם ברמה הציבורית. לא לבחור בסוסה זה לומר - "אני חושב שהוא משקר".

  • גיל

    נכון שהסם שמקוויר השתמש בו ב98 היה חוקי, אבל כל מי שעיניו בראשו ראה איך הסלאגרים התנפחו ככה פתאום, איך כמות ההומראן עלתה בצורה משמעותית, ואיך שחקנים בגיל מאחור יחסית משתפרים מאוד. עיתונאים פשוט טמנו את ראשם בחול.

    מצד שני, כמו שאמרת, לגבי רוב השחקנים העדויות נסיבתיות ואין הוכחות חד משמעיות. כל עוד לא האשימו אותם בשום דבר הם בחזקת כשר אבל מסריח. סביר שכולם יכנסו להאל אוף פיים למרות שזה יכול לקחת שנים (אסור לשכוח שגם סביר שהפיצ'רים לקחו סמים אז זה מתאזן בצורה מסוימת).

    מה שמעניין יהיה לראות השנה איך הליגה תגיב לשבירת השיא אל האנק אארון על ידי בונדס.

  • רונן דורפן

    הליגה מעדיפה שהוא יפרוש... אבל נראה שהוא מתעקש. אני מעריך שיעשו מאמץ עילאי שישבור את השיא בבית. כי במשחק חוץ זה יהיה רגע מביך מאד של שריקות בוז. בסן פרנסיסקו זה אחרת - ידאגו שווילי מייז יהיה שם וכל זה

  • גיל

    ברור שהוא יהיה "פצוע" במשחקי חוץ שיהיו קרובים לשבירת השיא. השאלה היא אם הקומישינר יהיה שם ואם הליגה תחגוג את זה. חבל באמת שהוא לא פורש באמת.

  • רונן דורפן

    הטרגדיה היא שבארי בונדס, אם לא מתחיל לסמם את עצמו וחובט בסך הכל 550-600 הום ראנס אולי היה נחשב לשחקן הגדול בהיסטוריה. בצירוף היכולות המדהימות שלו בשדה ויכולת החבטה הכללית שלו.
    אבל מדובר במיזנטרופ נחות ביותר. הוא פעם הפחית את המזונות לבן שלו בגלל השביתה בבייסבול. הדודה שלו, אחות של בובי בונדס שהייתה משוכנית אולימפית, עברה אחרי תאונת דרכים קשה לשיכון להומלסים, בכדי לא לבקש מהיצור הזה דולר.

  • גיל

    לא רק זה, גם הצורה שהוא התייחס לאישתו ולמאהבת שלו מעוררת בחילה. זו בדיוק הטרגדיה: הוא (וגם כנראה מגוויר וסוסה* היו נכנסים בכל מקרה להיכל התהילה.

  • רונן דורפן

    גיל - אני זוכר את עניין העליה במספר הום ראנס באותה שנה. היו עוד תיאוריות קונספירציה מלבד סמים. אחת הייתה ששינו את הכדור בכדי להגדיל את מספר ההום ראנס - כי אל תשכח שהליגה סבלה מבעיית פופולריות בגלל השביתה.

    לא מעט שחקנים עלו במודע במשקל ובמסת שרירים - כמו סמי סוסה. זה כמובן מחשיד בסמים - אבל לא מהווה הוכחה. אפשר להעלות מסת שרירים בגל מיני צורות. עוות בגולגולת כמו אצל בארי בונדס או קרל לואיס הרבה יותר מחשיד.

    צריך לקחת עדויות גופניות בערבון מוגבל. הצרפתים אוהבים "להתפלא" על הגוף של רפאל נדאל. אבל הגוף שלו הוא בריוני רק במושגי טניס. במושגים של הרבה ענפים -למשל אגרוף, אפילו ספרינטים - נדאל לא בריון בכלל. כמו בארי בונדס הוא בא ממשפחה של אצולה ספורטיווית ופנומן גופני ממשפחה כזו הוא לא דבר שלא בא בחשבון.

  • גיל

    ברור שזה לא מהווה הוכחה חותכת, אבל השיפור התרחש אצל הרבה שחקנים בו זמנית מה שהופך אותו לחשוד. עם השנים, כשהתגלו עדויות חדשות לא נראה לי שיש לאנשים ספק (הספר של קונסקו, הספר על בונדס, הוועדה בסינאט שמקגוויר שתק בהפגנתיות).

    האמת שהשיא של הומראנס קצת אוברייטד. הוא בעיקר מעיד על עקביות לאורך שנים. אני לא חושב שיש לאנשים ספק שהבייב היה חובט הרבה יותר טוב (מספיק לראות את השיאים שלו ביחס לתקופתו). באותה מידה אגב, אפשר לומר שהשיא של מאריס עם כוכבית, כי הוא עשה אותו בעונה יותר ארוכה.

    הבעייה עם בונדס שהוא אנטיפת, ועושה הכל כדי שישנאו אותו. תוסיף לזה את כל הרמיזות על הרדיפות הכביכול גזעניות והנה לך מתכון לסקנדל.

Comments are closed.