טורניר המכללות (הופיע בגלובס)

הקטע הזה הופיע בגלובס לפני שהחל הטורניר. אשתדל להתייחס אליו בשבוע הבא, אחרי הSWEET 16 * כדורסל המכללות ירד בצורה […]

הקטע הזה הופיע בגלובס לפני שהחל הטורניר. אשתדל להתייחס אליו בשבוע הבא, אחרי הSWEET 16

*

כדורסל המכללות ירד בצורה דרמטית ברמתו בעשור וחצי האחרונים. זה התחיל במגמה של כוכבי כדורסל אמריקאים לעזוב את המכללה לפני שהשלימו ארבע שנות לימוד. אחר כך החלו שחקנים מליגות אירופאיות להגיע ישירות לכדורסל המקצועני מבלי לנסות להתחשל קצת בכדורסל האמריקאי. בערך במקביל החלו הסופרסטארים הבאמת גדולים לוותר לגמרי על כדורסל מכללות ולהגיע בגיל 18 או 19 ל-NBA.

התוצאות הכלכליות השתנו גם כן. אבל בצורה קצת שונה ממה שהייתם מצפים. הטורניר היום גדול ועשיר מאי פעם בהיסטוריה. כמות הכסף למשחק שמשלמת הטלוויזיה גדולה בערך פי חמש מכל משחק בNBA. זכויות השידור של מכבי תל אביב לעונה שלמה הן הרבה פחות מחצי משחק בודד בטורניר הNCAA.

זה כמובן קשור לכך שבאמריקה יש כסף. אבל גם קשור לדרך בה יוצרים מסורת ספורט. טורניר המכללות הוא בערך המקבילה של התנ"ך בכדורסל. האיש שהוריד את משחק הכדורסל מהר סיני היה ג'יימס נייסמית'. נייסמית' לימד את המשחק לפוג אלן באוניברסיטת קנזס. אלן המציא את טורניר המכללות ב-1939. וכמו בכל דת הגדולה של הטורניר הזה הוא שכמעט אף פעם לא משנים בו משהו. ואם משנים משהו, אז רק מוסיפים על הקיים. בטח לא נוגעים בעקרון הפסד-אחד-אתה-בבית או בעקרון הנייטרליות של המגרשים.

כשלא מכנסים צוות מוחות בכל שנתיים לערוך רוויזיה כוללת כל שינוי נוטה להיות אינטילגנטי. לפני שש שנים למשל הוסיפו קבוצה אחת ומשחק בודד – בין המדורגת 65 למדורגת 64 על זכות הכניסה ל-64. לכאורה משחק ממש חסר חשיבות בין שתי מכללות לא חזקות. אבל הוא משרת נהדר את הטורניר. תהליך הבחירה בקבוצות המשתתפות נערך ביום ראשון ברייטינג כלל-ארצי גבוה. הטורניר נפתח תמיד רק ביום חמישי (מחווה לזכר הימים בהם הכדורסלנים והאוהדים למדו במשך השבוע) והמשחק הזה, שעכשיו יש לו שם משלו וחוזה שידור משלו, נערך ביום שלישי, ושומר על רציפות בהייפ הטלוויזיוני.

בכלל כדורסל מכללות הוא דבר שהכל ברור בו. ברור באיזה יום מתחילים להתאמן (נהוג לערוץ אימון בחצות בתאריך הראשון המותר לאימונים), ברור איך הקבוצות מגיעות לטורניר – כמחצית דרך טורנירים של הליגות כמחצית נבחרים על ידי מועצת חכמים, ברור מתי הוא מתחיל, ברור כי כל סוף שבוע הוא מיני-טורנירים של ארבע קבוצות באתר אחד. ככה ממתגים ספורט.

*

אבל לטעמי הסיבה היותר גדולה לייחודיות של טורניר המכללות הוא מקומו המיוחד בגיאוגרפיה האמריקאית. מדובר באירוע הספורט היחיד באמריקה, ואולי בעולם המערבי, שנותן לערים קטנות הזדמנות שווה לחלוטין לנצח בספורט קבוצתי חשוב. הגדולה בקבוצות המכללות הגיעה אמנם מלוס אנג'לס – UCLA בשנות ה-60 וה-70 – אבל זה היה מקרה בודד וזה היה מזמן. שאר הקבוצות האגדיות בספורט הזה באות ממקומות די נידחים כמו סטורס קונטיקט או דרך הטבק בקרולינה.

כל זה נובע ממשטר חובבני וגילאי נוקשה. בלי תשלומים לשחקנים. הגבלה לארבע שנות משחק. הגבלות שפוטרות את המשחק הזה מהעונש הכי גדול בספורט המודרני. ההתנהגות המפונקת והאגואיסטית של כוכבים. וכך כדורסל המכללות הוא הגוון האמריקאי במיטבו. אני זוכר תמונה מדהימה של אוהדי קלמסון בטורניר ACC בו הייתי בשנת 99'. מעבר לאחת הגבעות מסביב לאולם המשחקים בשארלוט הגיחה שיירת ג'יפים ארוכה. וכמעט כל ג'יפ הניף את דגל הקונפדרציה. 134 שנים אחרי שרוברט אי לי נכנע למפקדי הצפון.

בקוטב השני של אמריקה ראיתי את סוכני הביטוח והברוקרים של קונטיקט יורדים במצב רוח מרומם מהרכבות בפן-סטיישן בניו יורק וצועדים את המרחק הקצר למדיסון סקוור גארדן כשהם נובחים. ההאסקיז היו מדורגים ראשונים במדינה.

הבדל עצום מהכדורסל המקצועני, שם החליטו אנשי השווק של הNBA מה פרופיל האוהד שמתאים להם. והקהל בכל אולם הוא כמעט אותו קהל. החיבור הזה לאמריקה הפרובינציאלית יותר הוא לא רק בסיכוי האמיתי לאליפות. הוא בזהות הערים שמארחות את המשחקים – תערובת של ערים גדולות וערי שדה. הוא בהיררכיה המסורתית והנוקשה יותר בין מאמנים לשחקנים שמתאים יותר, אוהבים את זה או לא, למה שאמריקה מכנה "ערכי המשפחה".

והוא מתבטא אפילו בחוקת משחק שקרובה יותר לחופש האמריקאי. חוקי הכדורסל במכללות לא נוצרו מחשש שאיזה צופה יעבור ערוץ אם לא תהיה זריקה לסל בתוך 20 שניות או שהסופרסטאר לא ישיג 25 נקודות בממוצע. זמן ההתקפה הארוך יותר ואי ההגבלה על כל שיטות ההגנה נותנות לכל מסורות הכדורסל בארצות הברית לבוא לידי ביטוי. הפיזיות של הקבוצות מצפון מזרח ארצות הברית, שיטות המשחק המורכבות בקבוצות הדרום הישן, המשחק הפתוח והמהיר יותר במערב, הקלעים הנהדרים מהמכללות באזורי החוות.

חוזה השידור הוא מפלצתי, אבל זה אירוע הספורט האחד שמזכיר לך כמה אמריקה היא לא מדינה שרק בנויה על כסף. ודרך אגב היא גם ארץ נהדרת.

חידון מספר 14 (טורניר המכללות)
יושבים סביב מדורת השבט ערב יום קרב גורלי (שני אירועים בהם דווקא דפקנו את האנגלים)

תגובות

  • גיל

    אני מסכים עם רוח הדברים שלך אבל הייתי רוצה להוסיף כמה הערות:

    המגרשים לא לגמרי נייטרליים. הם אמנם נקבעים כמה שנים מראש, אבל אם הקבוצה המקומית משחקת בטורניר היא תשחק בבית.

    בנוגע לערים הקטנות, אז זה עניין של מסורת שקשורה לספורט המיכללות בכלל. רוב ענפי הספורט שמשוחקים במיכללות, הקבוצות הבולטות הן מהפריפריה. אלו לרוב מקומות שאין בבהם שום קבוצה מקצוענית, וקבוצת המיכללות היא כמו דת. ברוב המקרים, האהדה למיכללה פנאטית הרבה יותר מאהדה לכל קבוצה מקצוענית אחרת. אז הערים אולי קטנות אבל מיכללות כמו קנטקי הן מעצמות ספורט.

    לצערנו, יש נטייה להעדיף בבחירה הקבוצות שמגיעות לטורניר, קבוצות מהליגות העשירות. זה חבל, כי כמו שג'ורג' מייסון הוכיחה שנה שעברה גם למיד מייג'ור יש מקום.

    אלמנט נוסף שתורם לפופולריות שלו בשנים האחרונות זה הברקטולוגיה. משחק הפנטזי האולטימטבי. כל אחד יכול לשחק בלי להתאמץ ובלי להבין שום דבר בטורניר. האלמנט של המפסיד יוצא הופך את זה ליותר מרגש.

  • יואב

    תת בלוג/פאק יונייטד/יואב גורן

    נהניתי מאד לקרוא את הטקסט פרט לדבר אחד שכבר נעשה כרוני: האיזכור של מכבי תל אביב בהקשר שלילי. אולם אני מרגיש כי הטינה של דורפן לכל מה שמסמלת מכבי תל אביב משותפת לרבים מקוראי הבלוג, יחד עם האהדה ליונייטד. כאוהד מכבי תל אביב (וליברפול) אני מרגיש צינה עזה כל פעם שאני נכנס לבלוג. לכן מעתה אפתח פה תת בלוג חדש, שייקרא "פאק יונייטד" ובו אנסה לייצג את האנשים שאינם רצויים פה, קרי - אלו שהניצחון עבורם הוא לא פחות חשוב מהדרך, ולא מזיינים את המוח על קריקט 4 ימים בשבוע.

  • לון

    תודה על המאמר. בהחלט מעניין. מאז ששפר עזב את קונטיקט, אני בודק רק מה קורה בפיינאל פור.
    אפילו מהמעט שאני יודע וראיתי, בולטת מאד האהדה הגדולה לקבוצות. זה בהחלט מובן במקומות קטנים, אבל כמו שציינת רונן, זה נכון גם במקומות כמו ניו יורק.
    מסתבר שיש משהו במסורת ותיקה....

  • יואב ר

    לדעתי פיספסת כאן נקודה מאוד משמעותית. החיבור בין המכללה לקהילה ברוב המקרים הוא גדול מאוד, ולמרות תחלופת השחקנים התדירה (מעצם הגדרת הקבוצה כקבוצה של סטודנטים במכללה), האוהד האמריקאי רואה את השחקנים ככאלו שאולי היו איתו על ספסל הלימודים, ולא כמקצוענים המרוויחים מליונים

  • !?guess who

    ?How dare you speak about the empire like that

Comments are closed.