חינוך

יש כמה מאפיינים למשחק של צ'לסי. אבל אחד מהם בולט. צ'לסי מנסה להתקיף את היריב לפני שהוא מתארגן. ואחד המאפיינים […]

יש כמה מאפיינים למשחק של צ'לסי. אבל אחד מהם בולט. צ'לסי מנסה להתקיף את היריב לפני שהוא מתארגן. ואחד המאפיינים לכך הוא המון בעיטות מטווח 20-25 מטרים. בכדור אחד בלי לעצור. לא רק למפרד. גם אסיין ודרוגבה וקול וג'רמי והרבה שחקנים אחרים הבקיעו בשנה שנתיים האחרונות בפגזים מהטווחים הבינוניים. המנג'ר, ג'וזה מוריניו, פשוט מאמין בכל פעולה מהירה שתופסת את היריב לא מאורגן.

על השער השני של בן סהר היו טביעות אצבעות ברורות כאלו. סהר זיהה שבריר של רגע בו ניתן לבעוט ושחרר בעיטה לשער. לא חיפש שחקן פנוי ולא את הדאבל פס. את אלו מחפשים שחקנים של ברצלונה או מנצ'סטר יונייטד. שם מחנכים להנעת כדור. בצ'לסי כשיש הזדמנות לבעוט אז בועטים. זה החינוך בצ'לסי.

גם החגיגה אחרי השער עם נפנופי הידיים הזכירה לי משהו. תחפשו כמה שערים של דידידה דרוגבה בYOUTUBE או בDAILYMOTION.

*

דרור קשטן אמר שסהר זקוק לחינוך של הצבא הישראלי. אני חושב שקשטן פספס פה את המטרה של השירות במדינת ישראל. זה בכלל לא חשוב מה בן סהר יכול לקבל מהצבא או מהשירות הלאומי. זה חשוב מה הוא יכול לתת. לכן הייתי מציע שבניגוד לכדורגלנים ישראלים אחרים, שתורמים אפס לצבא ונוכחותם שם היא בזבוז של כספי ציבור, שבן סהר (וגם ספורטאים אחרים) יעשו משהו מועיל.

מאד הרגיז אותי לשמוע אתמול מהשדר ביורוספורט ששחר פאר עושה עבודה משרדית בצבא הישראלי ולא משהו בעל ערך. הנה דוגמא: הייתי רוצה שמישהו יכריח את בן סהר, כשיגיע לגיל שירות צבאי, לבוא לישראל בכל פגרה מצ'לסי ולעזור בעבודה עם ספורטאים נכים שנפגעו בזמן שירות בטחון.

התומפסונים (הופיע בגלובס)
חידון מספר 16 (כי עכשיו טניס נשים באופנה)

תגובות

  • לון

    עם כל הכבוד למוריניו, יש שחקנים שלא חונכו על ידו ומגיבים בבעיטה כמו של סהר. סטיבן ג'רארד למשל.
    אני לא הייתי נחרץ כל כך שזו תרומה של מוריניו. סהר מתאמן אצלו זמן קצר יחסית.
    בכל מקרה, זה שער ברמה האירופית הכי גבוהה.

    באשר לשירות של חיילים מצטיינים, אני חושב שהתפתחותם כספורטאים תורמת יותר לחברה הישראלית.
    אם סהר יסייע לספורטאים נכים, זה יהיה על חשבון שהייה בצ'לסי. שלוש שנים בארץ יכולות לשנות לגמרי את הקריירה שלו. עמוס סאסי יכול להעיד. קריירת כדורגל אי אפשר לנהל כמו קריירת טניס.
    אם יש אנשים בארץ שתורתם אומנותם, אפשר בהחלט שיהיו כאלה שהספורט שלהם הוא אומנותם.
    אתה כמובן צודק בנוגע לאמירה של קשטן. זה מאפיין את הראש הצבאי הנוקשה של קשטן. הראש שסילק את אוסטרץ כי חרג מהנהלים הצבאיים וצבע את שיערו.
    פשוט נמאס עלי הקשטן הזה. היות וברור לי שאין לנו שום סיכוי לעלות לטורניר הגמר של אליפות אירופה, אני מוצא את עצמי מייחל לתבוסה ישראלית כדי שקשטן ילך הביתה.

  • רונן דורפן

    בהחלט מוריניו (למרות שייתכן שגם מאמנים אחרים מחנכים לכך). הוא בודאי לא למד את זה בישראל כי מעולם לא ראיתי שחקן ישראלי בועט מתוך שטח צפוף בכדור אחד. אולי מישהו מהמשטרה הבריטית במחזור ה-12 ב-1932. אבל מאז לא...

    במועדון כמו צ'לסי מאמנים את הקבוצות הצעירות ובודאי המילואים על פי הפרמטרים של הקבוצה הראשונה. בודאי שחקנים כמו סהר שהוא עם קבוצת המילואים.

    לגבי השרות - אני חושב שסהר יכול לעשות את זה בפגרת הקיץ. וגם אם אלו יהיו שבועות בודדים בשנה יש בכך ערך.
    ראשית, חינוכי תדמיתי, אבל גם מעשי. למשל, אין סיבה שלא ימשיך בכך במילואים אחרי הקריירה שלו. אם מליונרים מההי טק עושים מילואים, או אמורים לעשות, אז גם שחקני עבר בכדורגל יכולים.

    בנוסף קיים הסיכוי שלא תהיה לו קריירה באנגליה, או שהיא תהיה קצרה, ובמקרה כזה אין סיבה שלא יעשה שירות.

    אני לחלוטין תומך בכך שיהיה בלונדון בכל יום שנחוץ לכך. אבל גם שחקנים בצ'לסי מקבלים חודש חופשה מדי שנה ובן סהר יכול לתרום את חלקו בתקופה הזו.

    אני כמובן לא נטפל לסהר באופן אישי. אני חושב על כך כפתרון מערכתי לכל נושא הספורטאים המצטיינים. לטעמי, צריך להתחשב בכל צרכיהם הספורטיבים (גם אם זה חיים בלונדון) אבל במקביל להתשמש בהם איפה שהם מועילים.

    עבודה עם ספורטאים נכים היא רעיון טוב. ולו בשביל התרומה המורלית לנכים שעוברים שקום. כשמדברים על ספורטים שנמצאים רוב הזמן בארץ (ספורטאים אולימפיים, שחקני כדורסל) זה פתרון הרבה יותר טוב מעבודות רס"ר מפגרות.
    אגב, הם יכולים גם לעזור בתחומים הרבה יותר פשוטים. אם אמן עושה מילואים בהופעות בבסיסים למה ששחר פאר לא תשחק כמה משחקי ראווה לחיילים בחופשה באילת או לילדים בישובי עימות?

  • נועם

    צודק גם אני הייתי מוכן לעזור לספורטאים נכים במקום ליראות את חברי הופכים לכאלה {ועוד מודים שזה נגמר ככה} גם אני הייתי מוכן להיות בהרכב הנבחרת אפילו בריצה לגובה במקום להיות תחת מטריית יריות בעזה או בלבנון.. תבין דבר אחד הנבחרת תורמת{כלכלית} לשחקנים ולא להפך!! הרי כל אחד שמבין כדורגל יודע שכדי לשחק בליגה האנגלית אתה חייב שיהיו לך הופעות בנבחרת גם בישביל ההכרה ואז אתה יכול לחתום על חוזה של מיליונים ולא על פס בדרך הבייתה. עכשיו אם אני הייתי צעיר יותר ולא הייתי מוכן לשרת בצבא והולך לילמוד רפואה האם גם היית אומר שזה טוב וככה אני לא יבזבז את כישרוני? וכמובן כדי להעשיר את כיסי סוכני ועוד חלק בגברדיה.. וכמובן שאני ילך לעבוד בחו"ל כי שם אפשר "לתרום" ליותר אנשים.. אני הייתי מבין אם כולם היו מקבלים את מה שאתה אומר אך גם לדרוש בנוסף לבושה גם הקלות? זה כבר יותר מידי.. אז עכשיו תענה לי בבקשה מי תורם למי?

  • רונן דורפן

    הנבחרת תורמת יותר לשחקנים מאשר הם תורמים לה. ובחלט לא הייתי משלם על הופעות או ניצחונות בנבחרת מעבר להוצאות צנועות.
    בעניין הצבא. אפשר לנקוט בגישה בה נקטה ארצות הברית בימי גיוס חובה. טד וויליאמס, ווילי מייזל, האנק וויליאמס (בהתנדבות), מו ברג ועוד המון כוכבי בייסבול גדולים שירתו בכוחות המזויינים. זוהי הגישה הצודקת ביותר - בה לא מבחינים בין דם לדם. מצד שני לארצות הברית אין גיוס חובה בימי שלום.

    כל שאמרתי, שאם כבר החליטו לפתור ספורטאים מצטיינים משירות רגיל ונותנים להם כל מיני הקלות אז שיעשו בהם שימוש אינטילגנטי. יש כאן אבסורד. אם בן סהר היה עוד שחקן אפס במכבי והפועל תל אביב התקדמותו לא הייתה נעצרת. דווקא משום שהוא ממש טוב יעצרו את ההתקדמות שלו.

  • עמיר

    חשבת על האפשרות שבצ'לסי מרבים לבעוט מחוץ לרחבה פשוט משום שמשחק האגפים של צ'לסי פחות דומיננטי מאשר ביונייטד לדוגמא שאצלה בחלק לא קטן מהזמן הכדור מתקרב לרחבה מהצדדים וביונייטד מעדיפים הגבהה או כדור רוחב לחלוצים ובאיזור המרכז מול הרחבה נמצאים פחות שחקנים של יונייטד מאשר של צ'לסי ואם לסקולס או קאריק קיימת אופציית מסירה לגיגס או רונאלדו הם יעדיפו אותה על פני בעיטה.
    למי אכפת אם סהר ישרת או לא שהרי הבעיה בשירות הצבאי היא בשנות המילואים ולשם מגיעים כה מעטים ונושאים לבדם בנטל.

  • קידן

    dear דורפן, אני מסכים איתך במאה אחוזים שבן סהר יכול לתרום הרבה יותר למדינה עם גול בצ'מפיונס מאשר אם הוא ישתוף את האוטו של הרמטכ"ל אבל צריך לחשוב: במה בן סהר יותר אומן במסופר מוכשר מחדרה או מצייר גאון מנתניה חוק כזה עלול ליצור שרשרת בלתי נגמרת שבסוף תפגע בכולנו אז חשוב לחשוב לשקול בכובד ראש החלטה כזאת.
    נקווה שיהיה טוב וחג שמח!

  • רונן דורפן

    עמיר. איכשהו אני לא מייחס לקבוצות של מוריניו מקריות.
    לקידן. אני לא מדבר על השאלה אם הוא צריך לשרת או לא. זו שאלה לגיטימית וזכותו של כל אחד לחשוב שצייר או בחור ישיבה או מתמטיקאי חשובים יותר. אני רק אומר שמרגע שהחליטו לתת להם הקלות ולעשות בהם שימוש מועט - עזיף לעשות בהם שימוש מושכל. שיתרמו במה שהם טובים - כלומר ספורט

  • Gilad Bloom

    Dorfan,how are you,i agree with you about the finger prints of Murinio on Ben Sahar,I've been watching Chelsea a lot this year,many of their goals are "scavenger goals",pure oportunism as oposed to a combination of methodical passes,that is why some people consider them boring,(i don't),about the army issue,from my experience the army for sportaim mitztaynim is a big waste of time,in 3 years of my army i didn't contribute anything to the state except make cofee and bring presents from my trips abroad to my commanders,but i can "proudly" say that i did army for 3 years just like anybody...i don't agree with the person that compared Doctors to athelets,doctors don't(officially represent the country,if you are an outstanding athelete who is in the national team it is in the interest of the state to help you,you know the role of sports in the culture of a nation,it is more than just another doctor(although the doctor is saving lives),especially in a small country like ours,Shahar Peer's success is worth more to the the country than the whole war in Lebanon from the international public image and morale of the nation..in Germany they have what they call "Sports army",it is a unit for athelets who are drafted,they have more sports oriented activities and recieve conditions that allow them to stay in shape and still serve,i think the idea of Peer p[layhing exhibitions for soldiers is a good one,Gilad.

  • רונן דורפן

    גלעד... ואם חושבים על זה. אפשר גם לסכם איתה שתבקר בכמה בתי ספר יהודים בעולם בזמן שהיא ממילא מסתובבת. זה בכלל יועיל לה. כי אם היא באמת תהיה טופ-5 יום אחד רוב הערך הכלכלי שלה יהיה מול יהדות ארצות הברית.
    הבעיה היא שהמדינה שלנו היא מדינה של צילום בידיעות אחרונות. ויותר חשוב לצבא לצלם תמונה מפגרת של הבחורה בבקו"ם לפני הכאילו-שירות שלה. והבעיה השניה היא שחוץ מאצל הדתיות, אין בכלל מסגרת לשירות לאומי אמיתי. שהיה פותר את הבעיה להמון גורמים - ספורטאים, חרדים ואחרים.

  • לון

    רונן, זה בעיני רעיון ממש מצויין שסהר ודומיו ישרתו בצבא בחופשת הקייץ. עבודה עם נכי צה"ל היא אופציה טובה. יש עוד, כמו שאתה עצמך הצעת לגבי שחר פאר.
    אני בטוח שהגעה של בן סהר למוצב על גבול לבנון ובעיטות לשער כשחיילי המוצב מנסים למנוע ממנו להבקיע, יתרום מאוד למורל שלהם ("אחי, עצרתי פנדל של בן סהר").

  • אוהד יונייטד מאוסטרליה

    " הייתי רוצה שמישהו יכריח את בן סהר..." אני לא מאמין בלהכריח אף אחד לעשות כל דבר, לבטח הרמת מוראל של נכי צה"ל.
    אני מציע להרגע בקשר לבן סהר. נכון, הוא משחק בצ'לסי (בקבוצת המילואים שלה) אבל אני יכול לפלוט בנשימה אחת ים שחקנים יותר מוכשרים ממנו שלא יצא מהם כלום.

  • רונן דורפן

    לאוסטרלי...ייתכן ואתה נגד שירות חובה. זה לגיטימי בעיני. אבל כל הדיון הזה מתרחש בנקודת מוצא שיש גיוס חובה בישראל, ועכשיו צריך להחליט מה עושים עם ספורטאים.

  • רונן דורפן

    אני שם לב שבסך הכל רוב הקוראים שהגיבו על פוסט זה היו רוצים לראות את בן סהר בצ'לסי ולא בגולני בשלוש השנים הבאות.
    זהו מצב של פיזור הנזק. אף אחד לא רואה נזק אישי בכך שספורטאים לא משרתים ביחידות קרביות, אבל רואים את התועלת בפטור (נבחרת ישראל תהיה מעט חזקה יותר... הם יהנו מעט יותר מהמשחקים). ולכל אחד ההעדפה שלו... אחד היה רוצה פטור למוסיקאי, אחר לסופר מבטיח וכך הלאה. באופן טבעי מרבית קוראי הם חובבי ספורט ורובם היו רוצים פתרון "לבעיית" סהר.

    אני בעיקר התכוונתי להפנות את תשומת הלב למחשבה המיושנת והפשיסטית של קשטן כאילו הצבא עושה אותנו אנשים טובים יותר. הצבא הוא עניין הכרחי לקיומנו אבל אין בו שום ערך חינוכי. בודאי שלבישת מדים סתם בלא שרות מעשי, הם לא מעשה טוב יותר משרות עם נכים בבית הלוחם.

    אם היינו מציגים את השאלה בצורה אחרת: האם היית מוכן כי בתקופת מלחמה בנך ייצא לפעולה קרבית נוספת במקומם של פיני בלילי או בן סהר בודאי שהתשובות היו אחרות. במקרה זה אני חושב שאנשים היו תומכים בפטורים רק לרופאים או למדענים במדעי הטבע - מתוך המחשבה שאלו אולי מטיבים את הסכוי לניצחון במערכה ומוזילים את המחיר בחיי אדם.

  • תראזימאכוס

    צודק, הענין של שירות צבאי הוא מסכת צביעות אחת גדולה שהגיע הזמן שיהיה מישהו מספיק אמיץ כדי להסיר אותה. קשטן התבטא - כי אין לו ברירה אלא להתבטא כך, בסתר ליבו הוא יודע שעדיף שסהר לא ישרת.

    לכל ה"גולנצ'יקים", נכון - צריך פתרון סיסטמתי, לא משוה תפור ליחיד, אלא שיעבוד גם עבור שחר פאר, שחיינים, שחמטאים ומתמטיקאים: יש תחומים בחיים בהם אתה מגיע לשיא שלך בשנות העשרים המוקדמות, ואין אופציוה לדחות את זה, היצירתיות, הנעורים, זה דבר חולף. ואין שום סיבה שמדינה כמו שלנו לא תהנה מכשרונות בכל אותם תחומים.

    פתרון אחד זה פשוט לדחות את השירות עד גיל 30, פתרון אחר הוא "שירות לאומי גמיש", טירונות מקוצרת בקיץ, חודשיים פה, חודשיים שם. הדבר היחיד שהמצב הקיים מכשיר הוא הכנה לתרבות הישראבלוף, בהחלט הכנה לא מבוטלת לחיי אזרחות בישראל.

  • רונן דורפן

    לגמרי קולע. ישראבלוף.
    לא יודע אם ראית את התגובה של גלעד בלום קודם - אבל כך בדיוק הוא תיאר את השירות שלו. בתוספת איזשהי הארה לגבי טיב הפיקוד - הוא היה מביא מתנות ליחידה מטיוליו בחוץ לארץ.

  • birdman

    היי. אני רוצה לספר סיפור קטן. כשעשיתי את טרק האוורסט בנפאל בראשית שנות ה-90', פגשתי מטייל יגוסלבי. מלחמת האזרחים ביגוסלביה הייתה אז בחודשיה הראשונים. שאלתי את היגוסלבי לדעתו על המלחמה, הוא פשט את זרועותיו לצדדים, ואמר "They're animals." זאת היית התגובה הראשונה שלו. התגובה השניה שלו הייתה, שהוא טפח על כתפי ואמר "עכשיו קבוצות כמו מכבי ת"א יזכו באליפות אירופה". זה מה שאנשים בעולם יודעים על ישראל.
    הישג ספורט בזירה הבינלאומית, חשיבותו גדולה יותר מאשר מאה נאומים פרו-ציונים באו"ם.

  • רונן דורפן

    לאיש ולציפור:
    אולי... אבל אין בזה ערך אמיתי. רק תעמולתי.
    אני לא זוכר שרחשתי כבוד כלשהו למזרח גרמניה על הישגיה הספורטיבים ואני לא חושב שאלו שיפרו במשהו את חייהם של תושביה. כפי שהישגי נבחרת ברזיל אין להם שום תועלת למרבית האוכלוסיה בברזיל.
    מה שכן... נאומים באו"ם שווים כנראה אפילו פחות.

  • birdman

    דורפן, אתייחס לדוגמת נבחרת ברזיל שהבאת. הערך שהנבחרת הזאת הביאה למדינת ברזיל, שווה למדינה את המשקל של כל שחקני הנבחרת ביחד בזהב! הם הביאו שמחה וגאווה כמעט לכל בית במדינה.
    צא לרחוב, כל אדם שני יכול לעשות אותך עצוב. כמה מהם יכולים לשמח אותך?
    שמחה, גאווה, רגשות, הציפייה שלקראת, חוויה, זכרונות. אלו ערכים נשגבים. נדמה לי שאתה אפילו מתפרנס מהם...
    וסיפור אחרון. דייוויד קרוסבי (קרוסבי, סטילס, נאש, ויאנג) נעצר על שימוש בקנביס. להגנתו הוא אמר: "מה עשיתי בחיי חוץ מלשמח אנשים?"

  • תראזימאכוס

    מבחינה תעמולתית, תראה את יעקובו שבא מניגריה, או טוטו תמוז, או החברה הגנאים, ברגע שאנחנו רואים שחקן טוב ממדינה זרה, מזדהים איתו, רואים אותו בראיון בביתו, אנחנו לומדים "לקבל" את העם שלו, לומדים שהמרחק בין העמים לא כ"כ גדול, שכולם בני אדם. זה פועל אגב גם בכיוון ההפוך, תראה את דרק בואטנג של בית"ר, הוא סיפר בראיון בספורט5 שהוא לא ציפה למצוא פה בישראל כבישים, לפני שנחת. אז בהחלט יש בזה אלמנט יקר ערך של שגרירות.

Comments are closed.