גמר הרולאן גארוס בשידור ישיר! כאן בבלוג! (והסיכום אחריו)

נדאל מנצח 6-4 את המערכה הרביעית ואני מסכם את המשחק: פדרר הוא הטניסאי הטוב ביותר בעידן המודרני, אבל עדיין לא מושלם. התואר הזה הוא כנראה עדיין של אנדרה אגאסי. במידה רבה הוא יכול להרגיש בר מזל לעומת חברו הטוב טייגר וודס. האתגרים שלו הם עדיין טניסאי בשר ודם. ולא רק השדים והרוחות של ההיסטוריה.

אני חושב שעונת החימר הזו היא שיעור טוב לפדרר, במיוחד לאחר שהשיג ניצחון ראשון על נדאל. כספורטאי עם טכניקה כל כך עילאית, נדמה שהוא חושב שהפתרון הוא טכני. מאטס וילאנדר העיר שוב ושוב בשידור שהטקטיקה היא נכונה. אבל פדרר נראה בפרוש תשוש לאחר שלוש שעות. וזו הבעיה שהוא צריך לפתור. הוא לא חזק מספיק בשביל נדאל על החימר.

נדאל מרגש אותי. אריה שהגן בקשיחות לא רגילה על הטריטוריה שלו. בדיונים שערכנו קודם לכן לגבי זהות גדול הטניסאים, כמובן שלא כללנו אותו. הוא לא זכה בטורניר גרנד סלאם מחוץ לחימר. יהיה מעניין לראות אותו בעוד חודשיים או שלושה. הוא צריך להראות שהוא רוצה להיות טניסאי כמו קודמו הפיסי, איבן לנדל, ולהוות גורם בסבב כולו. אני אומר חודשיים או שלושה כי לדעתי, כמו במקרה לנדל, הדשא הוא משוכה מסובכת מדי לטניסאי מסוג כזה. אבל יהיה נפלא אם יאתגר את פדרר בארצות הברית או אוסטרליה.

כי יתר שחקני הדור הזה הם עדיין גמדים בנוכחותם.

*

 1-1 במערכה הרביעית. נדאל הציל נקודות שבירה בראלי של 20 חבטות בערך. התוצאה בנקודות אגב היא 110-102 לנדאל. יתרון לכאורה קטן, שממחיש כמה טניס הוא משחק של יכולת מנטלית בנקודות קריטיות. אם פדרר היה שובר לאחר אותה נקודה ארוכה היינו מקבלים גמר קלאסי ביותר. המציאות אחרת. נדאל שובר במשחקון הבא. שלושה גיימים אחר כך נדאל שומר על חבטות ההגשה שלו מבלי להפסיד נקודה. 2-4 לנדאל ברביעית.

 *

 3-5. נדאל שעבד קשה בכדי להחזיר לעצמו את השליטה במשחק, מחטיא נקודת שבירה בכדי לזכות במערכה. אנחנו בשלב שלדברים קטנים כאלו עשויה להיות השפעה על ההיסטוריה של הטניס. אבל נדאל לא מתקשה במערכון ההגשה שלו. זה סימן מאד לא טוב לפדרר. המערכה היא של נדאל. אני מאתר עוד נקודת חולשה אצל פדרר. הוא מנסה לקצר את הנקודות בחבטות אופורטיוניסטיות. כלומר בחבטות בלתי אפשריות לאחרים – ובעלי אחוז נמוך אצלו. הדבר הביא לו כמה נקודות יפיפיות אבל גם שגיאות מאכזבות. וזה סימן ברור לעייפות.

*

מאטס וילאנדר, שזכה בשבעה תארי גרנד סלאם יותר ממני ומפרשן את המשחק ביורוספורט, מתאר את המשחק "כנמצא בידיים של פדרר". התחושה היא כמובן שהעליות והירידות ביכולת הטכנית של פדרר מכתיבות את המשחק. אבל זה בדיוק כוחו של נדאל. כשתכנית המשחק שלך כל כך פשוטה, אתה הרבה יותר יציב. טניסאים שנוטים לשנות ולהגיב מול פדרר, מוצאים את עצמם בצרות צרורות בשלב מוקדם של המשחק. בנוסף, אחד המגיבים פה – גיל – מנהל בלוג משל עצמו בענייני פסיכולוגיה ואבולוציה. מומלץ! (שמו בסוף התגובות הוא גם קישור). 2-4 לנדאל בשלישית.

*

נדאל מוליך 0-3. היה קטע נפלא בגיים האחרון של המערכה השניה כשטוני נדאל, המאמן של נדאל, מחא כפיים לפדרר על חבטה יפה. יש משהו ייחודי בטוני נדאל ואחיינו. מקרה נדיר בו מאמן זוכה לאמן טניסאי מגיל שלוש וממשיך להיות המאמן שלו כשהוא בפסגת הספורט העולמי. האחיות וויליאמס הן מקרה דומה, אבל שם השתמש ריצ'ארד וויליאמס במאמנים טכניים חיצוניים.

 *

הפכתי את כווני הכתיבה. בכל פעם יופיע העדכון בראש הפוסט. נדאל שבר במערכה השלישית ועלה ל-0-2. הקהל הצרפתי – כפי שאתה מציינים – לגמרי עם פדרר. מוזר איך הצרפתים לא אוהבים את מי ששולטים בארועי הספורט הגדולים שלהם. נדאל שנוא שם כבר כמה שנים בגלל איזו טעות של מתורגמן. זה מזכיר את היחס הדי מוזר שלהם ללאנס ארמסטרונג.

 *

פדרר שומר על הסרבים שלו וזוכה במערכה – 6-4. הוא מרוויח המון מהמערכה הזו. ראשית, הוא חי. שנית, הוא מתחיל לבטוח ביכולתו הטכנית לבצע כל מיני חבטות שנותנות לו יתרון על נדאל. גם נדאל השיג משהו משתי המערכות הללו. עברו שעתיים של משחק. אם פדרר ינצח אותו זה כנראה יקרה בארבע שעות של טניס או יותר. וזה לא פשוט בכלל.

*

אני חייב לציין שאני אוהב את השיטה הצרפתית בה השופטת יורדת מהכסא בכדי לבחון נקודות שנויות במחלוקת. ולא הטכנולוגיה של ההדמייה שמשמשת בטורנירים האמריקאים. * 3-3 ו-30-0 לפדרר במערכה השנייה. אבל חשוב מזה, הוא סוף סוף משנה משהו במשחק שלו ותוקף ברשת. ועכשיו יש לו שלוש נקודות שבירה. ואת השניה בהן הוא מנצל!

*

אהה. תקווה לפדרר. 2-2 במערכה השניה. לנדאל הייתה נקודת שבירה. ובפעם הראשונה ב-13 נקודות שבירה פדרר הוא המנצח. הנזק נראה זניח. אבל עם ספורטאים כמו פדרר רצוי לא להפסיד נקודות כאלו בחבטה רשלנית כמו של נדאל. שבירה הייתה יכולה לחסל את המשחק כאן.

*

מערכה ראשונה. נדאל השפיל את פדרר במערכה הזו. הוא לא השפיל אותו כטניסאי. ולא השפיל אותו כטניסאי חימר אפילו. להיפך, פדרר בהחלט חבט כמה חבטות שנדאל עוד לא ראה כמוהן בטורניר. הוא השפיל אותו כמתחרה וכאלוף. עשר נקודות שבירה היו לפדרר במערכה. ונדאל זכה בכל העשר. לנדאל היו שתיים. הוא זכה בהן. נזק פסיכולוגי שלפחות כרגע נראה בלתי הפיך. 6-3 לנדאל.

משחק די היסטורי צפוי לנו מחר
ובינתיים... הם לא מתקשים שם בסן אנטוניו (הופיע בגלובס)

45 Comments

גיל 10 ביוני 2007

פדרר נראה מאוד לא בנוח. נדאל יושב חזק בראש שלו ועד שהוא לא ישתחרר ממנו הוא לא ינצח. מדהים שגם השחקנים הטובים ביותר יש את עקב אכילס שלהם והם סובלים מאותה נחיתות מנטלית שיש לרוב השחקנים נגדם.

birdman 10 ביוני 2007

מגניב, אני תקוע כאן בעבודה, הכניסה לבלוג לעידכונים היא משב רוח רענן…
דורפמייסטר, רק בטניס אפשר לכתוב בלוג בזמן המשחק, ובעיקר על משטח החימר…
לכל הצופים – לזכור לשתות הרבה קפה

גברת עם סלים 10 ביוני 2007

מה שבטוח, הקהל לגמרי בעד פדרר.

ואגב, מה נסגר עם שמו הפרטי? לא אמרו פעם שקוראים לו רוז'ה, כמנהג הצרפתים?

גברת עם סלים טועמה 10 ביוני 2007

אבל יש מיליון גומחות, איך היא יודעת איזה הרלוונטית?

גיל 10 ביוני 2007

פדרר מערער את שיווי משקלו של נאדל במערכה השנייה. הייתי אומר שעכשיו יש לו את ההזדמנות הטובה ביותר לנצח אחרי שנפרץ המחסום הפסיכולוגי.

איש 10 ביוני 2007

למרות התוצאה הסופית, אני חושב שפדרר ללא ספק טוב יותר. הבעיה היא שהוא שכח להופיע לשני המשחקים האחרונים. המזל שלו היה שדוידנקו לא ידע להעניש אותו כמו שנדאל יודע ולכן הוא הגיע לגמר. בחצי הגמר ובגמר ביחד היה לו בערך את אותו המספר של שגיאות בלתי מחויבות שהיה לו לאורך כל אחד מטורנירי ווימבלדון האחרונים בהם זכה. ואני לא חושב שאפשר להאשים בכך את החימר- אני די בטוח שאם מישהו יבדוק את מספר השגיאות שביצע ברולאן גארוס בשנה שעברה נגלה שהוא נמוך בהרבה. יכול להיות כמובן שיש פה גם אספקט פסיכולוגי, אבל עובדה שאת דוידנקו, טניסאי מעולה לכשעצמו, הוא ניצח במשחק הכי גרוע שהיה לו עד לשלב זה.
נראה לי שהסיבה העיקרית לחוסר הצלחתו על חימר היא האבק האדום- הבחור פשוט איסטניסט ולא מסתדר עם האבק שנדבק לזיעה.

נתן 10 ביוני 2007

יש לך שיטה אחרת לבדיקה במגרשים קשים ? ברור שעל חימר קל לרדת ולבדוק.
האם פדרר חייב לנצח בגמר את נאדל באחד הרולאן גארוסים הקרובים או שדי לו בזכיה גם אם מול יריב נחות מנדאל על מנת לסיים את הויכוח אודות השחקן הטוב בהיסטוריה המודרנית של הטניס ?

לון 10 ביוני 2007

לא גמר קלאסי, לא כזה שייכנס לפנתיאון. אמנם ארבע מערכות, מערכה ראשונה שנדאל מפסיד השנה, אבל כל כך הרבה טעויות לא מחוייבות. 60 של פדרר !!! 28 של נדאל.

ביורוספורט ששידרו בארץ הפרשן לא היה וילאנדר אלא הפרשן הקבוע ששכחתי את שמו (כריס משהו אם אני לא טועה).
הוא דווקא טען שפדרר לא משחק אגרסיבי מספיק וביותר מידי פעמים לא ניסה משהו אחר.

אני חושב שפדרר היה עייף רק בסוף. אבל בעיקר היה מתוסכל. לדעתי בעיקר מעצמו. היו לו כל כך הרבה טעויות לא מחוייבות במהלך כל המשחק. גם במערכות הראשונות כשברור שלא היה שום גורם של עייפות.
זה המשך ישיר של היכולת שלו מרבע הגמר וחצי הגמר. גם בהם היו לו הרבה טעויות לא מחוייבות.

רונן נסחפת, פדרר לא הושפל, מפני שבחלק גדול מנקודות השבירה הוא עשה טעויות פשוטות. זה לא שנדאל היה כזה מרשים בנקודות האלה.

אנדרה אגאסי מושלם ? נכון הוא היחיד שזכה בכל ארבעת הגראנד סלאם, אבל מכאן ועד שלמות הרחק גדול.

התאכזבתי, מפני שהטורניר כולו היה מאכזב, ולגמר היו נתונים להיות גמר ענק והוא לא היה כזה.

טורניר הנשים היה מאכזב גם כן, לא רק הגמר. לא היה אף משחק גדול.

נחכה לווימבלדון.

גיל 10 ביוני 2007

גם אני לא חושב שאגאסי מושלם. אי אפשר להגיד על שחקן שזכה ב8 גראנד סלאמים שהוא לוזר, אבל הוא היה פחות ווינר מסאמפרס. כמעט בכל מפגש קובע ביניהם הוא הפסיד (הוא הפסיד לו 4 מ5 הגמרים שהגיע אליהם).

רונן דורפן 10 ביוני 2007

גיל ולון. התכוונתי למושלם במובן של ALL AROUND. ברור שהוא לא טוב מפדרר.
ללון – לא לקחת נקודת שבירה אחת מעשר היא דבר מביך מאד לספורטאי ברמתו של פדרר. והטעויות שלו מבהירות שמנטלית יש לו בעיה קשה עם נדאל

רונן דורפן 10 ביוני 2007

נתן – אתה צודק כמובן… אי אפשר לבצע בדיקה דומה לחימר על משטח אחר.
אולי הייתי מעדיף משהו שקשור לצילום רגיל ולא את האילוסטרציה שנותנים האמריקאים.

יוסי 10 ביוני 2007

מישהו יודע איך מודדים סרף בטניס??האם המדידה נעשית עם יציאת הכדור מהמחבט או כאשר הכדור פוגע במשטח?

רונן דורפן 10 ביוני 2007

לגברת עם סלים – נראה לי שהשופטת משתמשת באינטואציה נשית. לי אישית נראה שקוראים לו רוג'ר – כי אמא שלו מדרום אפריקה.

ליוסי. ברור שלא ביציאה מהמחבט – כי המהירות שלו שם נמוכה והוא מתחיל בתאוצה. בגלל הגרביטציה נראה לי שהוא מגיע לשיא המהירות סמוך לפגיעתו במשטח.

רק האחת 10 ביוני 2007

לצערי אני לא רואה הרבה טניס לאחרונה, אבל לעניות דעתי פדרר רחוק-רחוק-רחוק מלהיות הטניסאי הטוב ביותר של העת המודרנית. קודם שיעשה 4 גראנד סלאמים. אחרי זה שייקח 4 באותה שנה. ואחר כך שיעשה את זה פעמיים. ואז אולי אפשר יהיה לקרוא על שמו איזה מגרש, למשל "רוד לייבר ארינה"…

רונן דורפן 10 ביוני 2007

להאחת – אבל כפי שהגדרנו אתמול – העידן המודרני הוא רק עידן המחבטים החדשים… כך שרוד לייבר, ביורן בורג ואחרים לא נחשבים..

מאיר 10 ביוני 2007

נתן מעלה נקודה נכונה. רק אם הוא ינצח את נדאל בגמר הרולאן גארוס פדרר יהיה ראוי לתואר השחקן הטוב ביותר בעידן המודרני? ואם לא היה נדאל בדור הזה, היית מעניק את התואר? ואם נדאל יהיה פצוע בשנה הבאה ופדרר יזכה, הוא יהיה ראוי?
פדרר ראוי לתואר הזה בגלל היכולת הכמעט מושלמת שלו בכל הפרמטרים של המשחק – כזו שכל המומחים (וגם המועמדים האחרים לתואר הזה) טוענים שלא ראו דומה לה מימיהם. העובדה שעל משטח אחד, בטורניר אחד, במזג אוויר מסוים, יש שחקן פנטסטי אחר שמנצח אותו, לא בהכרח צריכה לגרוע מכך.

רונן דורפן 10 ביוני 2007

מאיר ונתן. אני חושב שהוא הטניסאי הטוב בעידן המודרני. אני חושב שהוא מסמן לעצמו להחשב לספורטאי ברמתם של ג'ורדן או טייגר וודס. ואם כך… מן הראוי שלא יתעצל וייקח את הרולאן גארוס.

תומר 10 ביוני 2007

רונן,רק עכשיו קראתי את מה שכתבת לגבי נדאל ובארסה,אכן מוזר.אני יודע שהוא ממאיורקה אז ריאל מיורקה זה הגיוני אבל מדריד?הרי רק השם נדאל הוא שם מחייב.קשה לי להאמין שבתור ילד שבטח נסע לראות את הדוד כמה פעמים בקמפ נואו הוא החליט לאהוד דווקא את ריאל,אולי בויקיפדיה התבלבלו עם אלונסו מהפורמולה?
עוד משהו,רד קצת מפדרר,הוא ממש ממש מנסה והכישלון מול נדאל יכול דווקא למנף אותו,כי ספורטאי גדול נמדד בעמידה באתגרים גדולים ויכולת להסתגל ולשנות את המשחק שלו בהתאם ליריב או לגיל(כמו שג'ורדן עשה לקראת סוף הקריירה),כך שאם הוא אכן ינצח סוף סוף את נדאל בפריז הוא ימצב את עצמו גבוה מאוד.

עזי ד 10 ביוני 2007

תומר, לא התבלבלו. אם לא ראית אז רמון קלדרון נשיא ריאל היה בגמר וכשנדאל עלה להתחבק עם טוני והמשפחה הוא עבר גם אצל קלדרון.
ותודה לרוד, מי האמין שאני כל כך יאהב אותו פתאום

לון 10 ביוני 2007

בעיני הדיון הזה והמאבק בין פדרר ונדאל מחיה את עולם הטניס. כרגע אין שום דבר אחר, שאלה אחרת או יריבות אחרת.

אני מסכים עם רונן, כדי להיות ברמה של ג'ורדן או וודס הוא צריך לזכות ברולאן גארוס. הגדולים מכולם לא צריכים להסביר, ההישגים שלהם מדברים עבורם. ובהקשר הזה, למרות שהדיון הוגדר לעידן המודרני, צודקת האחת בהזכירה את לייבר. תמיד מדברים רק על כמות תארי הגראנד סלאם ולו יש רק 11. חייבים לשים תמיד כוכבית ליד המספר ולהזכיר שבמשך 5 שנים אסור היה לו להשתתף בהם בגלל שהפך למקצוען. (היום זה נשמע הזוי לגמרי).

רונן, ספורטאי ענק שעושה כמיטב יכולתו במשחק מול יריב עצום, אף פעם לא ירגיש מבוכה. הוא עצמו מתפלא על רצף ההישגים האדיר שלו. השחקן הזה לא מפסיד כבר שלוש שנים ברולאן גארוס לאף אחד אחר. הוא הפסיד רק מערכה אחת עד הגמר. הוא לא מפסיד בכלל לשחקנים בעשיריה הראשונה, למשל הרקורד שלו מול דווידנקו הוא 0-9. זה לא אנושי. אז כן, קשה לו עם נדאל. אבל צריך לקחת הכל בפרופורציה. טייגר וודס החמיץ את הקאט אחרי הרצף האדיר שלו ובכך גרם לכך שהמון גולפאים שבכלל לא מתקרבים לרמתו, עברו אותו באותו טורניר. זה לא מביך, זה קורה, זה אנושי. אח"כ, כידוע, הוא חזר כאילו כלום. ג'ורדן, אחרי שהוכתר כאלוהים, לא הצליח לקחת אליפות, אפילו לא להגיע לסדרת הגמר במשך חמש שנים. זה היה מתסכל, מעצבן, אבל לא מביך.

גיל 10 ביוני 2007

רונן, ואם נניח פדרר כן יעשה את המאמץ ויקדיש שנה שלמה להתכונן לרולאן גארוס. הוא יעלה את מאסת השרירים שלו, יעבוד על הסיבולת שלו ובסוף השנה הזו יזכה בתואר. האם זה שווה את זה? האם שווה להתמקד בטורניר אחד אם זה יכול לבוא על חשבון טורנירים אחרים? אז הוא רק יזכה 5 פעמים רצוף בווימבלדון ,אפשר לחיות עם זה. לדעתי הוא לא צריך לשנות הרבה. עם קצת מזל ובנסיבות המתאימות הוא עוד יזכה בטורניר. למרות שהיום הוא לא היה ממש קרוב, נדאל לא בהכרח יהיה שם תמיד.

לון, טייגר החמיץ את הקאט כי לא התכונן היטב לUS open בגלל מות אביו. ג'ורדן אמנם לא הגיע לגמר, אבל לפחות התמודד עם הכי טובים בשיאם והיה מצוין. אני זוכר שרונן כתב קטע על מייקל פלפס שהתמודד ב200 חופשי באתונה והפסיד לתורפ והולנדי המעופף ולא הייתה בזה בושה. אפשר להפסיד כל עוד אתה נותן את מיטבך. היום זה לא ממש נראה שפדרר היה במיטבו. אני לא יודע אם זה בגלל נדאל או שהוא פשוט לא היה שם.

Shauli DK 10 ביוני 2007

Ronen,
what about this, who do you think we need there up front with Roon
I wold like to see a big name like Owen or Etto
Tell us, your opinion, belive me its count

יואב 11 ביוני 2007

לדורפן וכולם
דיברנו על טים דאנקן. אבל יש בסאן אנטוניו שחקן שעושה כבר כמה שנים דברים מדהימים, בוודאי בהשוואה לגילו הצעיר, טוני פארקר. הלילה הוא נתן הופעה ג'ורדנית, או יותר נכון, צ'ונסי בילאפסית. לדעתי פארקר ובילאפס הם שני השחקנים הכי חשובים באנ.בי.איי בשנים האחרונות.יותר מקובי, וויד וכל אלה. הם משחקים בקבוצות מסודרות אז הם פחות בולטים אבל הם שני שחקנים פשוט פנטסטיים.

גיא 11 ביוני 2007

כמה תובנות ומסקנות בעקבות הגמר של אתמול:
1. פדרר לא מאמין בכוחו לנצח את נדאל בראלי של חבטות. בכל פעם שהנקודה התארכה מעבר ל 5-6 חבטות פדרר ניסה לקצר אותה על ידי ווינרים קשים. לרוב בחוסר הצלחה.
2. על מנת שיהיה לו סיכוי לנצח את המשחק, פדרר היה חייב לקחת את המערכה הראשונה אתמול. מכמה סיבות : הראשונה – היה לו בה ייתרון איכותי שהוא לא הצליח לממש (10 נקודות שבירה). זה גרם לו לתסכול והתיישב לו בראש עד לסוף המשחק. שנית – ככל השמשחק מתארך, ייתרונו של נדאל גדל בכך שהעוצמה של חבטותיו לא פוחתת וגם האנרגיה שלו, לעומתו פדרר – כמו כל בשר ודם, מתחיל להתעייף אחרי שעתיים של משחק מול קיר בטוח אנושי.
3. פדרר ניסה לשנות כמה דברים במערכה השלישית והרביעית(בעיקר). מה שזה עשה זה גרם לו להמון טעויות בלתי מחוייבות, ובעיקר שידר לנדאל שפדרר לא מאמין שהמשחק הרגיל שלו מספיק מולו על חימר.
4. אהבתי את התגובות של שניהם אחרי המשחק. הכבוד שחלק נדאל לפדרר, והנחישות של פדרר לחזור ולנסות שוב בשנה הבאה (לא אהבתי את האמירה שלו שאם היה זוכה אתמול היו נשארים לו מעט אתגרים בטניס ולכן אולי טוב שלא זכה עדיין).
5. הצפייה במשחקים דרך אתר האינטרנט של יורוספורט אינה מומלצת לבעלי לב חלש, אלא אם כן אתם חובבים הפסקות בשידור או תמונות קפואות דווקא בנקודות השבירה.

ועוד מסקנה אישית אחת – על מנת לתת לפדרר סיכוי אמיתי לנצח בשנה הבאה, החלטתי שאני לא אצפה בגמר של השנה הבאה (אם הוא יחזור).

אור 11 ביוני 2007

פדרר אכן נראה מיואש.
ואני מבין זאת, לאבד 10 אפשרויות שבירה במערכה אחת זה אחד הדברים הקשים ביותר שיכולים לקרות לשחקן טניס. בתור אחד ששיחק טניס כמה שנים בצורה חובבנית מאוד אני מאמין שדבר כזה היה שובר אותי.
בכל מקרה בסיום המשחק הוא הראה ניצוץ של תקווה כאשר הבטיח שפעם הוא עוד ינצח פה.
נחיה ונראה.
מה שבטוח זה שמשעמם לא יהיה ברולאן גרוס :)

רק האחת 11 ביוני 2007

1. אם הסכמתם אני לא אתווכח, אבל רק אציין שאם כל התנאים שווים (לכולם אותם אמצעים/מחבטים) אז אין סיבה להוציא מן הכלל שחקנים ותיקים יותר.
2. פדרר התרגל לנצח בקלות יותר מדי. זה מכשול עצום והוא לא מצליח להתגבר עליו מול נדאל.
3. ללכת על קרב מהלומות בייס-ליין מול נדאל זו טקטיקה מטופשת.
4. ויותר מהכל – פדרר לא עושה לי את זה. לא ברמה המינית, אלא במשחק. אין לו את השואו והעוצמות הרגשיות שהופכים שחקן למישהו שבאמת *נהנים* לראות. יותר מדי טכני, יותר מדי מחושב. לא כיף לראות אותו והשליטה המוחלטת שלו מוציאה את החשק לראות טניס. ולכן, אני מקווה גם שההגמוניה שלו תישבר בקרוב – ולא רק בחימר.

איש 11 ביוני 2007

לרק האחת- מסכים כים איתך שפדרר התרגל לנצח יותר מדי בקלות וגם שלשחק מול נדאל מהבייס-ליין זאת טעות מרה. העניין הוא שלפני חודש בהמבורג הוא התגבר על המכשול הזה ואחרי 2-6 לנדאל במערכה הראשונה הוא מעך אותו בשלוש מערכות של טניס משובח, עם עליה לרשת ומשחק אדיר. אם גם בצרפת הוא היה מביא את הטניס שלו אין ספק שהיה יכול לנצח.
לי פדרר כן "עושה" את זה, לא מהסיבות שמנית כאן שאינו מביא עימו, אלא מסיבה אחת ויחידה- הוא גורם למשחק להראות קליל. הוא גורם לי לחשוב שזה כל כך פשוט שאפילו אני יכול לשחק טניס ברמה סבירה(שיחקתי פעם טנ"ש עם חברים, עברו מאז 20 שנה). הוא מביא משהו מיוחד למשחק, כמו שכל אחד מהגדולים הביא עימו משהו(מקנרו עם הטירוף למשל).

רונן דורפן 11 ביוני 2007

לון – הזכרת לי נשכחות. לפני עשור וחצי הייתי תרמילאי באוסטרליה ועברתי ברוקהמפטון – העיר הנידחת ממנה יצא רוד לייבר. היה שם פסטיבל שנתי של בקר – משום שרוקהמפטון היא בירת אזור הבקר של קווינסלנד. חילקו שם פורטאהאוסים של 400 גרם ברחוב הראשי – חווייה די גדולה למי שמטייל על עשרים דולר ליום.
בתקופתו של לייבר לא היו מגרשים קשים בגרנד סלאם – ולכן זכה בסלאמים רק על דשא וחימר – כמו בורג. ואגב, גם לבורג הייתה קריירה קצרה – מסיבותיו שלו – בה זכה ב-11 טורנירי סלאם.

גיל – זה עניין של אתגר. אם הציב לעצמו את הרולאן גארוס כאתגר, ולא את שבירת השיא של סאמפראס בווימבלדון, ייתכן שייאלץ לשנות את המשחק שלו. הוא יכול כמובן להמר שנדאל יישחק, והוא באמת שחקן החימר השני בטיבו.

גיא – זה נכון. פדרר ניצח את נדאל על חימר השנה במשחק של שעתיים. כתבתי בסוף המערכה השניה, במצב 1-1, שההישג הגדול ביותר של נדאל הוא שעברו שעתיים ואין לפדרר יתרון. אני לא רואה אותו מנצח אותו ביותר משלוש שעות. וכרגע זה אומר שרק ניצחון של שלוש מערכות אפשרי עבורו.

לרק האחת. אני לא משווה בין טניסאי העבר להיום לא בגלל יכולת, אלא בגלל המשחק.בדור הישן שחקנים כמו לייבר התבססו מאד על דמיון ותכנון הנקודה. הטכניקה שלהם הייתה טובה בהרבה כי האזור האפקטיבי של המחבט הרבה יותר קטן. לעומת זאת הם מעולם לא ראו חבטה שנעה במהירות של החבטות היום.

ליואב – אתייחס לNBA בהמשך היום, לי יש תחושה ששלושת השחקנים הטובים בליגה משחקים באותה קבוצה…

לעזי – האם תקופת היובש בספורט העולמי בין הרולאן גארוס לווימבלדון ולטור דה פראנס היא לא הזדמנות טובה לעוד חידון עזי דן?

דרור 11 ביוני 2007

רונן, גם אתה נפלת בקונספציה הפופלרית אך השגויה בעניין מהירות הכדור.
הכדור מאט דראסטית במהלך מעופו, בשל התנגדות האוויר, עד כדי 50% ממהירותו לפני הגיעו לקרקע, אצל שחקני טניס מקצועיים (ההתנגדות גבוהה ככל שהמהירות גבוהה יותר). תאוצת כוח המשיכה שולית כאן – מהירות הנפילה גדלה ב-11.27 קמ"ש בלבד לכל מטר גובה.
מסיבה זו, הרדאר קולט את מהירות הכדור סמוך ביותר לזמן החבטה.

רונן דורפן 11 ביוני 2007

דרור תודה… אכן שטות מצדי לחשוב כך – כי בכל מקרה הכדור בסך הכל נופל כשני מטרים וחצי.

אני משער בכל מקרה שמטעמים פופוליזטים מפרסמים את נתוני הכדור כשהוא בשיא המהירות שלו. יש לך נתון איפה זה קורה? אני משער שלא ממש סמוך למחבט כי בכל זאת הוא צריך להאיץ עד שהתנגדות האוויר תהפוך משמעותית

דרור 11 ביוני 2007

סליחה, זה לא 11.27, אלא 15.94 לגובה מטר אחד, 22.54 ל-2 מטר, ו-27.61 ל-3 מטר. (יחס ישר לשורש המרחק).
בכל מקרה, זו מהירות שולית יחסית לעוצמת החבטות בסבב.

דרור 11 ביוני 2007

הכדור לא מאיץ באוויר. הוא מאיץ רק במהלך החבטה. אפשר גם להסתכל על זה לאו דווקא כפופוליזם, אלא כמהירות שהשחקן מקנה לכדור. בסופו של דבר, אין למספר הזה יותר מדי משמעות, לבד מרושם וממתן קנה מידה לעוצמת החבטה.
לפי האתר של ה-BBC, המדידה מבוצעת מיד עם החבטה:

 http://news.bbc.co.uk/sportacademy/hi/sa/tennis/features/

newsid_2181000/2181749.stm

רונן דורפן 11 ביוני 2007

לשאולי – בעניין של חלוץ ליונייטד…
אני לא מאמין שיונייטד תוציא עוד כסף גדול בקיץ הזה. הסכומים שהוציאו הם כבר מפתיעים.
ג'וזפה רוסי הבקיע תשעה שערים בחצי עונה באיטליה ועוד בקבוצה שנלחמת על הירידה. זה נתון מאד מבטיח. מדובר גם בשחקן עם אינטיליגנציית משחק מאד גבוהה.
בנוסף – הוא בן 20 – וזה ייצור קו קדמי שלנו באותו גיל בערך רונאלדו, נאני, רוסי, רוני ואנדרסון. אני חייב לציין בקצת סיפוק שלעומת קו קדמי כזה פתאום ארסנל נראית אפורה משהו….

אני חושב שמלבד רוסי מקסימום התוספת ההתקפית שאפשר לקוות לה היא חזרה של לואיס סהה – או מכירה שלו והחתמת שחקן בסכום דומה – מקארתי למשל.

לגבי אטו – נראה שהוא בדרך למילאן. ולגבי אואן – מאיזשהי סיבה פרגוסון לא מתלהב ממנו ולא רכש אותו בהזדמנות שהייתה לפני שנתיים. אישית אני דווקא חושב שהוא מתאים לסגנון המשחק המהיר של יונייטד.

רונן דורפן 11 ביוני 2007

דרור… אני נבוך… ודאי שהוא לא מאיץ באוויר…

האם F עדיין שווה m*a?

(אני משער שהF הוא הכוח שמפעילים המיתרים על הכדור כשהוא עדיין במגע איתם).

לון 11 ביוני 2007

רונן, בעיניי יש שונה מהותי בין בורג ללייבר. בורג פרש עקב שחיקה ועקב שבירה מנטלית כשהבין שהוא כבר לא שולט כבעבר. סמפראס למשל, לא פרש אחרי ההפסד בווימבלדון ב- 1996 לקרייצ'ק (בערך בגילו של בורג כשהפסיד למקנרו) זה שונה מאוד מלייבר. זה מצער אותי מפני שהיה אליל ילדותי, אבל מה לעשות שזה המצב.

האם יש לך הסבר לנתונים המעניינים הבאים לגבי הרולאן גארוס:
הזוכים בשמונת הטורנירים האחרונים לא זכו מעולם בגראנד סלאם אחר. זה תקף גם לגבי 10 מ- 11 האחרונים, 13 מה- 15 האחרונים, 15 מ- 19 האחרונים. יוצאי הדופן הם אגאסי (שזכה גם בשלשת האחרים), קורייר וקפלניקוב (שזכו גם באוסטרליה).
כזכור, עד 1988 שלטו שם וילאנדר ולנדל ולפניהם כמובן בורג. כולם כמובן מרובי תארים גם בטורנירי גראנד סלאם אחרים.

גיל, תירוצים טובים לשחקנים מהשורה, לא לטייגר. לגבי ג'ורדן כאינדיווידואל אתה צודק, לא לגבי ג'ורדן שחקן הקבוצה. כשהבין שפחות נקודות שלו יביאו לתוצאות טובות יותר לקבוצה, הגיעו האליפויות.

לאחת, כל אחד וטעמו. בעיניי פדרר הספורטאי הכי אלגנטי בכל ענף שהוא. אף פעם לא מזיע. חבטות טניס מדהימות, קור רוח (שכשל אתמול) וסיפור מרתק של מי שלא הצליח לממש את הפוטנציאל עד שהגיע לשפל ואז התרומם הכי גבוה שאפשר.

בעניין פדרר – נדאל, לפי מיטב ידיעתי שניהם עדיין "אלייב אנד קיקינג", אז אפשר להמתין קצת עם הסיכומים התחזיתיים. אני זוכר שכשבקר זכה פעמיים ברציפות בווימבלדון בגילאים 17 ו- 18, הרבה פרשנים טענו שהוא יזכה עוד הרבה פעמים. הוא זכה רק עוד פעם אחת.

דרור 11 ביוני 2007

זה עדיין נכון, אלא אם הפיסיקה השתתנתה בעשור האחרון ולא סיפרו לי… :)

בעניין יונייטד, לפי nrg פרגי רוצה את טבס בהשאלה:
http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/592/995.html
מעבר לכך, דיוויד גיל רמז שיונייטד תחתים חלוץ:
http://home.skysports.com/list.aspx?hlid=470924&CPID=8&clid=1&lid=&title=Gill+hints+at+striker+move&channel=&

רונן דורפן 11 ביוני 2007

ללון. ההסבר פשוט (אני חושב…). העליה בעוצמות החבטות עם המחבטים המודרנים הרחיקה מאד את טניס החימר מהמשטחים האחרים. בורג ולייבר – כפי שציינו – לקחו את כל התארים שלהם על דשא וחימר – שני המשטחים שנחשבים היום הכי מרוחקים זה מזה.
כיום קשה לראות קומבינציה של דשא-חימר אצל אותו טניסאי (פדרר טוב על חימר פשוט מפני שהוא מאד טוב. אבל המשטח בעליל מקשה עליו).
זו אגב הסיבה שאני מאד מחשיב את אגאסי – מבחינת יכולת הוא לא פדרר ולא סאמפראס – אבל מבחינת גוון היכולת שלו הוא השיג הישג יוצא דופן.
אגב , אחרי שזכה באוסטרליה ב-2000 החזיק בתארי אוסטרליה, צרפת וארצות הברית בו זמנית כשהוא סגן אלוף ווימבלדון – הישג זהה למצבו של פדרר כרגע.

אור 11 ביוני 2007

בוויבמלדון משחקים על דשא.
ברולאן גרוס על חימר.
הסתכלתי בויקפדיה ושמות המשטחים באר"הב הפתוחה ואוסטרליה כתובים באנגלית. האם יש להם תרגום לעברית?
ואם כן מהו?
תודה מראש

עזי ד 11 ביוני 2007

אין תקופות מתות. יש גמר אן.בי.אי, אליפות אירופה עד גיל 12, אוטוטו קופה אמריקה ואליפות אסיה גם כן, אבל נארגן משהו בקרוב. אולי יותר ממוקד בנושא מסויים, נראה.

לון 11 ביוני 2007

תודה, לי זה נשמע הסבר הגיוני. יש לך נתונים על ההבדל בעוצמות ?
אני מאוד אוהב את הקריירה של אגאסי. בתחילת הקריירה הפסדים בגמרים כשהיה פייבוריט. הזכייה בווימבלדון אחרי שלא רצה לשחק שם כמה שנים. הירידה החדה בכושר. הקאמבק הנפלא. השחקן מספר אחת הכי מבוגר אי פעם. היריבות האדירה מול סאמפראס. כוכב פופ מחוץ למגרש בצעירותו. הנישואים לשילדס והגירושים. הנישואים לגראף והולדת נסיכי טניס. ממש טלנובלה. ולא פחות חשוב, אדם מאוד סימפתי שגם תורם לקהילה. ופחות חשוב אבל מאוד מסייע – מרואיין מצויין.

לאור, בעברית מכנים אותם מגרשים קשים.

רונן דורפן 11 ביוני 2007

גלעד – איפה נעלמת? אני צריך את עזרתך בנתונים על עוצמת חבטות בטניס עם המחבטים החדשים.

לאור – המשטחים מעט שונים בין אוסטרליה לארצות הברית. אלו באוסטרליה מעט רכים יותר ולכן מעט יותר איטיים.
על פי ההגיון הזה, למשל, היינו מצפים מאוסטרליה להיות טורניר הגרנד סלאם בו לנדאל יש את הסיכוי הגדול ביותר לזכייה שלא על החימר.

אור 11 ביוני 2007

אוקי זה ידעתי. רציתי לדעת איך קוראים לסוג המשטח בשני הטורנירים הללו.
את השם באנגלית מצאתי אבל הייתי מעוניין לדעת איך תרגמו אותו לעברית.

רונן דורפן 11 ביוני 2007

אור – מעולם לא ראיתי שעשו איזשהי אבחנה בין השניים בארץ. הסבב המקצועני נותן הגדרות של מהירות ומכנה את המשטח האוסטרלי בינוני-מהיר

לון 11 ביוני 2007

גלעד איכה ? ככה יפה להיעלם דווקא אחרי הגמר שציפינו לו ?

אני אשמח לקרוא את מחשבותיך בעניין וגם לקבל תשובה על השאלה בעניין הבדלי העוצמות בהגשות.

אור 11 ביוני 2007

אוקי, לא נשאר אלא לחכות להוד ווימבלדנותו..

Comments closed