הפרק שבו מנהל הבלוג נשלח לאשפוז

אתמול הסתבר לי דבר מאד מאד מטריד לגבי עצמי. מסתבר שהאובססיה שלי לספורט מסוגלת להביא אותי לאירועים כמו אליפות אירופה לסומו נשים. לפעמים אנשים משתמשים בביטויים כמו "משחק ליגה ג' בכדורסל בסיארה לאון" או "אליפות דרום אמריקה לנערות בפינג פונג" או "אליפות אירופה בסומו נשים" כדימוי. לתאר משהו אזוטרי ובעקיפין לתאר דברים כמו חוסר חשיבות בינלאומית או אובססיה לספורט. אלא שאני באמת הייתי אתמול באליפות אירופה לסומו נשים. זה לא דימוי. זה מצב עובדתי.

יש לי כמה הסברים למקרה שאני מספר לכם עליו:

א. אני מאד אוהב סומו ואפילו הלכתי לבית של מתאבקי סומו כשהייתי ביפן. כתבתי על זה בזמנו ב"הארץ". החלום שלי הוא לסוע ל"באשו" – גביע הקיסר. אבל מצד שני ביפן סומו הוא משהו מאד מרכזי בתרבות. ביפן זה בכלל לא נורא ללכת לתחרויות סומו. אבל זו הייתה אליפות אירופה לסומו נשים.

ב. הייתה שם גם אליפות אירופה לסומו לגברים (זה היה במרכז האולימפי של בודפשט). אפילו דיברתי עם השופט ההולנדי בולה ווינדהוזן. הוא סיפר לי שזה לא אזוטרי. בהולנד דווקא יש 50 מתאבקי סומו ובפולין, שמצטיינת באליפות, יש 1200. לאלוף הולנד קוראים אסף חדד. שאלתי אם אסף חדד הוא ישראלי. הוא אמר לי שלא. הוא עיראקי ואפילו היה אלוף אירופה בהאבקות בשמן.

ג. הכדורגל הספרדי התחיל רק בחמש (ראיתי גם את מאבקי הירידה) ואני לא רואה פורמולה-1 וזה היה בבוקר. אני לא בטוח שזו סיבה לראות את אליפות אירופה לסומו נשים.

ד. הפסיכיאטר המחוזי בישראל רשאי לאשפז אדם בכפיה. אבל אני לא בישראל והוא לא יכול לעשות לי כלום.

ה. אני הולך גם לכדורגל ישראלי. אז מה הבעיה באליפות אירופה לסומו נשים?

עכשיו לתמונה שמוכיחה שהייתי באליפות אירופה לסומו נשים:

new.JPG

ועכשיו מה ראיתי שם:

הבעייה העיקרית באליפות הזו היא שחלק מהמתאבקות באמת היו ענקיות וחלק סתם עם גוף של מורה להתעמלות חזקה. כך שלהרבה קרבות לא היה ערך ספורטיבי. והשמנות ניצחו את הרזות די בקלות. עד הקרב הראשון בהתמודדות בין פולין לאוקראינה. זה שאתם רואים את תחילתו בתמונה. הייתה שם פולניה ששקלה לכל הפחות 150 קילוגרמים. ומולה אוקראינית ששקלה חצי ממנה.

קרבות סומו הם בדרך כלל קצרים מאד. טעות קטנטנה ביציאה מהמקום יכולה להביא לנפילה או צעד לא טוב, ובסומו הרי מפסידים אפילו על ברך לקרקע. השניות הללו נחשבות לרגע בו המתאבק הקל יכול להפתיע את הכבד. אבל האוקראינית לא הצליחה להפתיע את הפולניה והם ננעלו בלפיתה הדדית ודחפו זו את זו ובתוך שתי שניות האוקראינית הייתה במרחק סנטימטרים מהחבל ומהפסד.

ואז האוקראינית לא ויתרה. שתי המתאבקות בקושי זזו. השופט צעק כל מיני ביטויים שהוא אמור לצעוק ביפנית במצב כזה. והאוקראינית לא זזה. הרבה צופים לא היו באולם. כי אף אחד שפוי לא בא לאליפות אירופה לסומו נשים. אז ישבתי אולי שישה או שבעה מטרים מהזירה. ובשלב מסויים רציתי לבכות. זה היה מחזה ספורט שממש לא רואים בכל יום. האוקראינית הזאת עמדה ולא זזה ועל הפרצוף שלה ראו כמה כואב לה. וממילא הייתה לה חבישה על הברך השמאלית שהתמודדה עם רוב הלחץ העצום שהפעילה עליה הפולניה. והפרצוף שלה התעוות מכאב אבל היא לא הוציאה מילה. ואני יודע שזה לא היה זיוף והיה שם לחץ פיסי עצום. כי ראיתי אחר כך את הפולניה הזו בשני קרבות אחרים והיא ניצחה מתאבקות הרבה יותר גדולות בלי שום בעיה.

שום דבר לא קרה בקרב חוץ מזה. מתאבקת אחת עצומה דוחפת בחורה קטנה בהרבה שמסרבת לזוז. לא אכפת לה שזו אליפות אירופה לסומו נשים וזה לא מעניין אף אחד. זה לא יהיה בטלוויזיה, אין בזה כסף, אוקראינה ממילא הפסידה לפולין, סומו בטח לא נותן לה פופולריות חברתית באוקראינה, אבל היא לא תכנע. והן המשיכו לדחוף וזה התחיל להזכיר לי את קצת את הספר "חיי פאי" או את "הזקן והים". אחת מהסאגות האלו שמתרחשות בתוך מוחו של הגיבור שנמצא מעשית במצוקה קיומית.

קרבות סומו ביפן הם לרוב קצרים. לפעמים הם לא נגמרים בכמה שניות אבל אני לא זוכר שראיתי אחד שנמשך יותר מדקה. ואני כן מסתכל על זה לא פעם ביורוספורט. באליפות הזו היו כמה קרבות של בערך דקה, כי בסך הכל המשתתפים קטנים יותר. אבל הקרב הזה היה הרבה יותר ארוך. הוא נמשך אולי חמש דקות עד שהשופטים הפסיקו אותו. איך שהפסיקו אותו האוקראינית נפלה מיד לרצפה. תשושה לחלוטין. כל השופטים והמשתתפים האחרים ומעט הצופים קמו על הרגליים ומחאו כפיים לרגע ספורטיבי מדהים שראו. שקרה דווקא באליפות אירופה לסומו נשים.

ואז עשו קרב חוזר והפולניה ניצחה במהירות.

ישראל מפסידה לפורטוגל (הופיע בגלובס)
אבל בהסתדרות! (ואורח בבלוג!)

28 Comments

צביקה 18 ביוני 2007

שאלה סקרנית: איך קרא שאתה מתעניין באדיקות בכל ענפי הספורט בעולם, ודווקא דבר פופולרי כגרנד פרי פורמולה 1 לא מושיב אותך מול המרקע?

רונן דורפן 18 ביוני 2007

אני חייב לאמר שפורמולה-1 בה אצלי בתקופות. כשערכתי את מגזין הספורט בהארץ אפילו הזמנתי הרבה כתבות על הצדדים הטכניים של הענף בכדי לנסות להבין אותו. הייתי פעם באימונים של הדבר הזה במלבורן ואני מתכוון ללכת השנה לאחד המרוצים משום שאני באירופה.

אני לא אשתמש בטיעון שזה לא ספורט, בגלל הצד הטכנולוגי או שהתוצאות עד לפני כמה שנים היו יחסית צפויות. זה כן ספורט והפרמייר ליג יותר צפויה.

משום מה לא התחברתי לזה כל כך. אולי זה הרעש של המנועים שקצת מעצבן אותי. אבל בגדול אין לי הסבר.

איציק אלפסי 18 ביוני 2007

אני דווקא חושב שפורמולה 1 זה לא ספורט. מדובר פה בתחרות בין מכונות כשהמימד האנושי הוא שולי ביותר. מה גם שאפילו אם הוא קיים קשה להתחבר אליו כשהנהגים מתחבאים בתוך חליפות משונות וקסדות ענקיות ואין שום אפשרות לראות אותם מביעים איזשהו רגש במהלך התחרות בה הם משתתפים. נכון שיש פה מימד תחרותי גבוה ולכן אנשים מבלבלים את זה עם ספורט, רק שעל אותו משקל אפשר לטעון שגם האירוויזיון או כוכב נולד הם ענפים אולימפיים…

לון 18 ביוני 2007

ראשית, כותרת אלטרנטיבית: "בעל הבית השתגע" :)

בטוח שיש סיבה לאובססיה שלך. אם זה מאוד מעסיק אותך, אני מניח שתוכל לברר את המניע/ים בטיפול.

זו אובססיה חביבה וחיננית. היא ודאי אינה מזיקה לסביבה. אפילו להיפך (לפחות בכל האמור בקוראי הבלוג).

זה ממש נחמד שאני אוכל לספר לאנשים שיש אדם אמיתי, בשר ודם, שבאמת ראה את אליפות אירופה לסומו נשים. באמת, לא כדימוי :)

ובעצם, יש כאן את ההסבר האולטימטיבי למה אנחנו, ככלל, כחברה, אוהבים ספורט. אני בטוח שעוד הרבה זמן אתה תזכור את הקרב הזה ובעיקר את האוקראינית.

לפני המון שנים, טיילתי עם תרמיל חצי שנה ביפן. באופן טבעי התעניינתי בסומו. אני לא זוכר הרבה פרטים, אבל היה לי ברור שזה חלק אינטגרלי מצורת החיים היפנית. יש הרבה דברים שהעין המערבית שלנו לא קולטת. יש המון טקסיות, מעמדיות וענייני כבוד בספורט הזה.

אני בטוח שסומו שמתקיים מחוץ ליפן, אינו מכיל את הרבדים הללו.
למשל, התחרות שם אינה "אליפות יפן". כל טורניר הוא נפרד ואין בו למשל, את צורת הקרבות שיש בג'ודו באולימפיאדה.

מעמד המתחרים נקבע על פי קריטריונים שונים. אחרי שניתן תואר/ מעמד למתחרה, אי אפשר לקחת את זה ממנו. זה משהו כמו תואר אצולה. אם הוא מפשל ומפסיד יותר מידי למתחרים נחותים ממעמדו, הוא פוגע בכבוד התואר שלו. הדרך היחידה להשבת הסדר התקין היא לגרום לו לפרוש. אבל אי אפשר להכריח אותו.
בקיצור, מורכב.

רונן דורפן 18 ביוני 2007

לון. אם אני לא טועה אפשר לרדת ולעלות בין שתי הרמות הנמוכות יותר – ג'וריו ומאקוצ'י – ורק מי שקיבל יוקוזונה לא מאבד אותו לעולם. ואם אני שוב לא טועה, קרה שהתואר לא הוענק למרות יכולת ספורטיבית כי המתאבק נמצא לא ראוי מבחינה אנושית

לון 18 ביוני 2007

לגבי ירידה מהרמות שמתחת ליוקוזונה, אני לא בטוח, אבל יכול להיות. עבר יותר מידי זמן….
לגבי הרמה האנושית, זה אחד הגורמים המורכבים והסבוכים. הדבר העיקרי תמיד הוא הכבוד. אם המתחרה אינו תואם את קוד הכבוד לתואר הוא לא יקבל אותו. כך גם לגבי הסיבות לפרישה.

עומר ח. 18 ביוני 2007

על פי הכתוב בויקיפדיה, המתאבק הפעיל היחיד אשר מחזיק דרגת יוקוזונה כיום הוא דווקא מונגולי. האם מישהו מכם יודע האם הדמות "יוקוזנה" שנלחמה לפני כ-10 שנים ב-wwf היה אכן לוחם סומו אמיתי?

אור 18 ביוני 2007

לא הבנתי את הפואנטה של מה שרשמת.
אבל אם נהנת מהתחרות זה הכי חשוב.

רונן דורפן 18 ביוני 2007

עומר. היוקוזונה שאתה מדבר עליו הוא אסשוריו ממונגוליה. הוא אחד משני פעילים וגם השני הוא מונגולי – שקיבל השנה את התואר בגיל צעיר חסר תקדים – 22. אם קראת את הלינק שלי בתחילת הכתבה מסופר שם על טקנוהנה שהיה היוקוזונה היפני האחרון

עופר 18 ביוני 2007

אז ככה, קודם כל רונן, הכרה בזה שיש אובססיה היא הדרך הראשונה בלפתור אותה. וכשאני מתכוון לפתור, אני כמובן מתכוון ללכת לעוד יותר אירועי ספורט. אני יודע שאני אלך לכל איצטדיון לא משנה מה יהיה מצבי או מצבו, וגם אראה כדורגל בכל מקום, לא משנה מה הליגה ומי משחק.
לעומר – הנה לינק מוויקיפדיה שיכול לעזור. :)
http://en.wikipedia.org/wiki/Rodney_Anoa%27i

נגה 19 ביוני 2007

לאיציק
אין שום ספק שפורמולה-1 הוא ספורט. ואפילו ספורט קבוצתי. היכולת הטכנית של נהגי מרוץ היא מרשימה ביותר (ולא רק יכולת הנהיגה עצמה). לגדולים מכולם (שומאכר, פרוסט, מנסל) היתה בקיאות מדהימה במכלולים של הרכב והידע לבצע את הכיוונונים המתאימים בכדי להפיק את המירב. כמו כן יש למצוא את היכולת לסחוף קבוצה שלמה (כ 100 אנשי צוות בקבוצות המובילות) שתעבוד בשבילך ותביא אותך ואת הרכב למקסימום. שלא לדבר כמובן על כך שאילו אני ואתה ננהג מול (יותר נכון מאחורי, הרבה מאחורי) נהג פורמולה 1 אפילו את קצה זנבו של פילטר אוויר לא נזכה להריח

birdman 19 ביוני 2007

לנגה, בפוסט על פופוביץ' מלפני ימים אחדים צירפתי קישור למרכיבי הכושר הגופני. נהיגה לא עונה על אף אחד מאותם מרכיבים.
תחרות מרתקת, כן. ספורט, לא.

רונן דורפן 19 ביוני 2007

לאיש הציפורים.
הטענה שלך לא מחודדת.
ראשית, נהגי פורמולה 1 נמצאים בכושר גופני מצויין ואי אפשר להתחרות בדבר הזה ללא כושר מעולה וסיבולת.
שנית, כמו בהרבה ענפי ספורט הקואורדינציה ומהירות התגובה, שהן תכונות גופניות, בהחלט מכריעות. העובדה שהכושר אינו אלמנט מכריע היא לא משמעותית. הכושר לא מכריע גם בקליעה ואיננו הגורם היחיד גם בכדורגל.
אני מכיר טענה אחת לגיטימית ששוללת פורמולה-1 כספורט – והיא שחוסר השוויון הוא מובנה. נכון שקיים חוסר שוויון גם כשמנצ'סטר יונייטד משחקת מול ווטפורד – אבל לפחות שתי הקבוצות עולות למגרש עם אותו מספר שחקנים ובציוד זהה. זה לא קיים בפורמולה-1. ישנו סבב בשם הA1 שבו מתחרים במכוניות זהות – ולדעתי הוא לא פחות קרוב מלהיות ספורט מאשר שייט או קליעה.

birdman 19 ביוני 2007

דורפן, לפני כשנה הוחלט בחיל אוויר שגיל פרישת טייסי הקרב יהיה 60. בספר השיאים של גינס טייס הקרב המבוגר בעולם היה בן 65 (מצה"ל).
כושר גופני בטיסות קרב הינו זניח, כמעט כמו בנהיגת פורמולה 1.
אפילו סטנלי מת'יוס שיחק רק עד גיל 50. אני לא רואה שייט מתחרה ברמות הגבוהות בגיל הזה. קליעה כן, ברם, זה לא ספורט, ממש כמו פורמולה 1.

birdman 19 ביוני 2007

הוויכוח לגבי איזה ענף נחשב כספורט הוא וויכוח פילוסופי.
אתה צודק שקואורדינציה ומהירות תגובה הן תכונות גופניות בעלות חשיבות מכרעת.

רונן דורפן 19 ביוני 2007

בירדמן – יש לך טעות לגבי שייט. הענף הזה הוציא כנראה יותר זוכים אולימפיים וזוכים בתחרויות חשובות שהם מעל גיל 50 מכל ענף אחר

birdman 19 ביוני 2007

דורפן, שייט זה זה עם המשוטים או המפרשים?
את זה עם המפרשים אני לא מחשיב כספורט. במידה וכוונתך למשוטים, אז הטעות היא שלי.

איציק אלפסי 19 ביוני 2007

נגה,

כל מה שתיארת בצורה יפה הם כישורים מנטליים וטכניים ולא פיזיים. כדי שענף יחשב ספורטיבי צריך להיות בו לפחות אלמנט מינמלי סביר של תחרות פיזית. נכון שנהגי פורמולה 1 צריכים להיות בכושר טוב כדי להתמודד עם כוחות הג'י העצומים שמופעלים עליהם בפניות החדות שהם לוקחים במהירות מטורפת אבל עדיין לא ראיתי אף נהג פורומלה עושה חימום ומתיחות לפני מירוץ או יוצא מתנשף מהמכונית.

איש 19 ביוני 2007

בויקיפדיה, שלמיטב ידיעתי היא היום האינציקלופדיה שנמצאת בשימוש הרב ביותר מבין כל האינציקלופדיות הקיימות, מגדירים ספורט כך- "ספורט הוא פעילות שמטרתה השתתפות בתחרות, בבידור עצמי או בהנאה ודרכים אחרות. בדרך כלל הספורט יכלול פעילות גופנית מאומצת, אך יש ענפי ספורט דוגמת שחמט שאין בהם פעילות גופנית רבה.

עד עצם היום הזה מתנהל ויכוח בין מומחי ספורט, חוקריו והמעורבים בו בצורה זו או אחרת, באשר להכללתם של פעילויותת מסויימות כספורט. בהקשר זה עולה השאלה לגבי הכללתם של ענפי ספורט עממיים, מיתולוגיים, אתניים ואחרים."
נדמה לי שכל הגדרה מעבר לכך היא כבר סובייקטיבית.
ב- ESPN, שהוא ערוץ ספורט אם אינני טועה, משדרים גם תחרויות של פוקר ושל אכילת נקניקיות.

אדומי 19 ביוני 2007

כרגיל, אחלה פוסט, דורפן.
אני מאוד מתחבר לסטיות של אנשים לענפים מוזרים (מי אמר Aussie rules football ?), ואני בעצמי נהגתי לא פעם להיות חלק מהתפאורה שקישטה משחק לא חשוב בליגת הכדורסל של הנשים (עוד לפני שזה נהיה "IN", כמו בשנים האחרונות), ואפילו להיות במשחקי קט סל של 2 קבוצות משום מקום (אני זוכר את שון דניאל, הבן של מוטי, מקפיץ כדור בכיתה ה'-ו').
זה הפאן של מישהו שאוהד את החלק התחרותי בספורט – מה זה משנה הצורה, העיקר המתח והתתרגשות.

יחד עם זאת, ישנם בדיוק 3 ענפי ספורט שאני פשוט לא מסוגל לצפות בהם: גולף (איטי מדי), קרלינג (אף אחד לא ישכנע אותי שהם לא זורקים קומקומים על קרח), וקריקט (אני יודע שאתה אוהד נלהב, אבל זה פשוט לא זה).

גיל 19 ביוני 2007

לאיש הציפורים, גם בקפיצה למים, החלקה על הקרח והתעמלות קרקע יש מרכיב חשוב של כושר גופני ואני לא מחשיבם כספורט בגלל המימד הסובייקטיבי של השיפוט. גם שחקני שחמט הם בעלי כושר גופני מעולה (נדמה לי שקספרוב רץ מאה מטור בפחות מ11 שניות בזמנו) וזה לא ממש ספורט.

birdman 19 ביוני 2007

גרינגרוז! גרמת לי לשאוג מצחוק, ועל כך אני מוקיר תודה לך. "שחקני שחמט הם בעלי כושר גופני מעולה" תכף תספר לי שקספרוב הגיע להישג במאה מטר עקב אימוני השח האינטנסיביים.
לאיש, אתה טועה בגדול, אי אס פי אן איננו ערוץ ספורט, אלא ערוץ להדפסת כסף.
ספורט להבדיל ממתמטיקה, איננו מדע מדויק. במתמטיקה 1+1 תמיד יהיה 2 (אלא אם כן יגיע סטיבן הוקינג ויגיד אחרת). בספורט ל1+1 יש אין סוף תשובות.

גיל 19 ביוני 2007

איש הציפורים, אתה מזלזל לא בצדק. להיבט הפיזי יש חשיבות גדולה במשחק שחמט. הרי באליפות העולם המפורסמת בין קספרוב לקארפוב, קארפוב התמוטט פיזית ונפשית. הכושר הגופני העדיף של קספרוב נתן לו יתרון במרתון האינסופי של המשחקים. עכשיו, אני לא טוען ששחמט הוא ספורט, אבל מה שאני טוען שמרכיב גופני אינו מגדיר מה ספורט ומה לא. גם לאמני קרקס יש כושר גופני מעולה והם לא ספורטאים.

birdman 19 ביוני 2007

גרינגרוז, הנימוקים שלך מאירים את הנושא מזווית חדשה. אני את מסיר כובעי בפניך.

birdman 19 ביוני 2007

"מסיר את" כמובן, ולא כפי שנכתב קודם.
אני טוען שמרכיב גופני כן מגדיר מה ספורט ומה לא.

עופר 19 ביוני 2007

אני חושב שהדבר הכי חשוב שמגדיר ספורט זה אלמנט התחרותיות… ולכן גם פוקר וגם קרלינג וגם מירוצי סוסים, למרות שאין לי מושג מה הכושר הנדרש שם, הם ענפי ספורט. בגלל זה אגב, האבקות (קץ') הוא לא ספורט כי אין בו תחרותיות. אבל זה רק ויכוח פילוסופי.

Comments closed