חי וישיר: גמר ווימבלדון (בעצם שניים!)

ועכשיו לסיכום:

הניצחון של פדרר הוא גדול משום שהמשחק התנהל על פי התבנית שהתאימה לנדאל. משחק של ארבע שעות. ארוך בנקודות. אבל אם להסתכן בקלישאה: ביום בו הראה שאולי הטניס שלו לא מוחק כל יריב שנקלע מולו בווימבלדון – הוא הראה את גדולתו בשימוש במשאבים אנושיים. השרידות הזו התבטאה לאו דווקא לחימה או אמוציות. אלא מידה רבה בחוכמה וערמומיות. פדרר הוא טקטיקן גדול ברמת הנקודה הבודדת. היום הוא נזקק לכך ברמת משחק שלם כשגם שיקולי אנרגיה ומומנטום נכנסים למשוואות.

נדאל עוזב את ווימבלדון כשעיתונאי הספורט יכולים לחסוך לעצמם מלכתוב שוב את הביטוי המטופש ”מומחה החימר הספרדי“. הוא סתם אלוף גדול.

*

ועכשיו לשידור החי:
סליחה על האיחור הקל בפתיחת השידור. אנחנו כאן בשידור כפול. בשעה שרוג‘ר פדרר מנסה להשלים זכייה חמישית ברציפות בווימבלדון, ולהשוות את שיאו של בורג בפורמט הנוכחי. אנחנו נשדר במקביל, מערכה לאחר מערכה את המשחק בין בורג למקנרו ב-1980.

גם בורג מגיע למשחק לאחר ארבע זכיות רצופות מול יריב אמביציוזי מאד. בינתיים גם נדאל מאחר קצת למשחק ונקלע לפיגור 0-3 במערכה הראשונה. ערב המשחק שלחתי אי מייל לגלעד בלום לשאול אם לנדאל יש סיכוי. בלום חושב שעל משטח יבש כן, אבל אם מזג האוויר יהיה לח הוא גמור. על פי הבי.בי.סי באתר שלהם – המשטח לח. בינתיים 1-3.

*

נדאל שובר חזרה והוא בפיגור 2-3. אני אפילו לא אשתדל להראות אובייקטיבוויות. אני לטובתו ממש כשם שאני לטובת מקנרו במשחק המקביל. מקנרו גם עלה ליתרון 1-3 מוקדם. את המשחק אני רואה בספורט‘ס באר בבודפשט. אתמול חגגנו פה את יום הולדתה של בת זוגתי. הדנובה צבועה בתכול עמוק וזורמת לאיטה דרך ערי התרבות של האימפריה ההאבסבורגית לשעבר. הספורט‘ס באר הזה הוא מקום נהדר. הבעיה שבודפשט היא עיר שאוהבת פורמולה-1 בגלל שזהו ארוע הספורט הגדול של העיר. הוא יתקיים באוגוסט. בינתיים, יום די נחמד לאוהדי הספורט באנגליה: גמר ווימבלדון, טור דה פראנס ופורמולה-1 ביום אחד? 3-3.

*

למה אני אומר שיא זכיות בפורמט הנוכחי? כי וויליאם רנשו זכה במאה ה-19 6 פעמים ברציפות. אבל אז היה נהוג שעורכים טורניר והמנצח משחק מול האלוף המכהן. מה שהקל מן הסתם על רנשו.

*

התוצאה בגמר 2007 היא 4-4.

מקנרו בינתיים מנצח 1-6 במערכה הראשונה. הפתיחה שלו מבטיחה אבל אני לא ממהר לחגוג. אני זוכר טוב מאד את בורג שנה אחר כך מפסיד 0-6 את המערכה הראשונה בחצי הגמר לג‘ימי קונורס, מפסיד גם את השניה אבל חוזר ומנצח בחמש מערכות. לא היה לוחם גדול מבורג. 5-4 לפדרר.

*

ב-30-30 בגיים העשירי נדאל ופדרר משחקים נקודה נדירה בה זוכה לבסוף נדאל. למרות פיגור 15-30 הוא נמנע מלאפשר לפדרר להתקרב לשבירה. זה חשוב מאד. הוא לא יציל עשר נקודות שבירה במערכה כמו בפאריס. 5-5 ופדרר זוכה בנקודה הראשונה במשחקון הבא בנקודה יפיפיה לא פחות. אגב, הם לא רעים השניים הללו. 5-6 לפדרר.

*

הגענו לשובר שוויון לאחר משחקון של נדאל על האפס. למי שעוד פקפק לנדאל יש טניס על משטחים אחרים מלבד חימר. אבל המיני ברייק הראשון הוא של פדרר. 2-1. עוד מיני ברייק לאחר חילופי המגרשים וכבר 2-5 לפדרר. נדאל משיג מיני ברייק אחד בחזרה אבל מתייצב מול 3 נקודות מערכה, 3-6. הטכנולוגיה של הוק-איי מצילה את נדאל מהפסד המערכה לאחר שהיא מוכיחה שכדור חוץ שנתן השופט היה בפנים. התוצאה היא 6-6. פדרר מנצל את נקודת המערכה החמישית שלו לנצח 9-7.

*

סיכום המערכה הראשונה. טניס עצום בלי ספק וזו השאלה? האם נדאל הוכיח שהוא יכול להלחיץ מאד את פדרר על דשא, או אולי הוא החמיץ את הזדמנות נדירה לקחת מערכה מפדרר על דשא? עוד נקודה חשובה: תיקון ההחלטה של השופט תוך כדי משחק באמצעות טכנולוגיה. הרבה אנשים יגידו למה לא בכדורגל?

*

מערכה שניה

למרות קריאת ביניים של גלעד בלום בתגובות, נדאל עולה ל-0-1. אם ישחק טניס מוקפד אולי יזכה לפחות לשחק את המערכה הזו מעמדת יתרון. בינתיים, בגמר של 1980, בורג מתאושש ממערכה ראשונה איומה ומנצח 3-6. אני חייב לציין שאני אוהב הרבה יותר את המגרש המרכזי כיום – בלי הגג שנתן לשידור הטלוויזיה, במיוחד בשחור לבן, מין מראה חשוך ומדכא. בינתיים 1-1.

*

הערה חשובה: המשיכו לטקן את שגיעות הקטיב שלי. קשה לכתוב במהירות תוך כדי משחק ללא שגיאות בכלל. 1-2 לנדאל.

*

הטענה של גלעד היא שפדרר הוא 34-0 בווימבלדון כשהוא מנצח סט ראשון היא קצת מרחיקת לכת. פדרר פשוט מנצח תמיד בווימבלדון וצריך לקרות פה משהו מהותי בכדי לשנות את העניין. 2-2.

*

בשעה טובה נגמר הפורמולה-1. קימי רייקונן ניצח בפרארי. מדובר באחד האנשים המשעממים ביותר בספורט העולמי. אבל לפחות הבאר שקט יותר עכשיו. במקום בירה אני מזמין כוסית פורט. המשחק במין בונקר ונדאל, אחרי ראלי ארוך מאד, זוכה במשחקון לאחר שגיאה של פדרר.

מעניין אם יש כאן את אותה מגמה כמו על חימר – האם פדרר מנסה לקצר את הנקודות? אני חושב שתהיה לכך משמעות רק אם ישמוט את המערכה הזו. נדאל עולה ל-40-15 נגד הסרב ועשוי להפוך את העניין הזה למעניין. פדרר חובט שלושה אייסים רצופים ואחרי ראלי ארוך מגיע ל-3-3.

בינתיים הוא נותן מענה יפה לגבי כל שאלה שקשורה בחוסן הנפשי שלו.

*

אני אעבור קצת למשחק השני. אחד הדברים יוצאי הדופן בביורן בורג היה שהוא שלט בווימבלדון מבלי לעלות לרשת. אנחנו נוטים בדרך כלל לשייך את הדשא למגרשים המהירים. אבל בורג השיג חמש זכיות בווימבלדון ושש ברולאן גארוס. אני חושב שהיה לכך קשר לעניין אחר שקשור לדשא ולא למגרשים הקשים. הקפיצה המעט בלתי צפויה של הכדור. הדשא הוא משטח שמתגמל שחקנים מרוכזים מאד עם מהירות תגובה. ובורג היה ענק בכך.

הטלוויזיה משווה בינתיים בין מהירות התגובה של רוג‘ר פדרר לשחקן הקריקט פרדי פלינטוף. זו כמובן השוואה אנגלופילית ריקה מתוכן. פלינטוף מגיב במהירות אבל להבדיל מפדרר יש לו רק חבטה אחת. חבטה אגרסיבית בכל הכוח. בגלל שחקנים כמוהו שלא מסוגלים לסוויץ‘ מנטלי במשחקם אנגליה היא שום דבר בקריקט. להבדיל מהגיוון הנדיר של פדרר. גיוון שנותן לו 4-4 במערכה השניה של גמר 2007.

*

נדאל שומר על הסרב ועלה ל-4-5. שלו ופדרר יגיש עם הלחץ המוגדל מעט של הגשה בכדי להישאר במערכה. נדאל זוכה בנקודה המדהימה של הטורניר כשהוא נופל אבל חובט בישיבה מהקו האחורי. זו נראית כמו החבטה של הטורניר עד עכשיו. הוא ממשיך משם את המומנטום וזוכה במערכה. כל הסיפור קצת לא ברור לי כי הטלוויזיה הראתה כדור בחוץ? האם פדרר לא ערער? מישהו שם לב לכך?

*

מערכה שלישית

המערכה הבאה תתחיל כשהלחץ על פדרר. כל השאלות הן כלפיו: האם הוא שולט בווימבלדון רק בגלל דור חלש של יריבים? האם על כל גדולתו יש לו בעיה מנטלית מול השחקן האחד שנותן לו משחק שקול? האם יש לו בעיות כושר גופני במשחק ארוך מול נדאל? לרוב הוא מתאושש מאבדן מערכה בניצחון מהיר ואכזרי במערכה הבאה. האם הוא יכול לעשות זאת לנדאל? הוא משיג נקודת שבירה – אבל נדאל שומר על המשחקון הראשון.

*

ביורן בורג זכה במערכה הבאה 5-7 ועלה ל-1-2. ואבא שלי ז“ל, שהקשיב איתי למשחק ברדיו, אמר שאולי מקנרו הוא מעט צעיר מדי. מקנרו שלשום, באחד השידורים, הפיל אותי לרצפה מצחוק. השדר דיבר על כך שהשמש זורחת והוא ענה לו באימרה שהיה מטיח בשופטים בהתקפי הזעם שלו, וגם הפך לשם ספרו האוטוביוגרפי –

YOU CAN‘T BE SERIOUS!

1-1 במערכה השלישית.

*

אנחנו כמעט שעתיים אל תוך גמר קלאסי. ואני עדיין מקבל תגובות אמוציונליות על פוסט מלפני כמה ימים בעניין המאבק להצלת אולם אוסישקין. האנשים הללו בהחלט ממוקדים. אני תוהה למי מועיל משחק ארוך? נדאל משחק בפעם החמישית בחמישה ימים. אבל ברבע הגמר וחצי הגמר זכה למשחקים קצרים מפדרר. פדרר משדר לי שאולי הוא חושש ממשחק ארוך כשהוא מפסיד בשגיאה בחבטה שנראה היה שהוא מנסה לקצר בה את הנקודה.

גיל, הפסיכולוג האבולוציוני הרשמי של הבלוג, מעיר בתגובות שלפדרר יש איזשהי בעיה מנטלית עם נדאל. תקווה גדולה בשורותינו!

פדרר מרגיע אותנו במשחקון על האפס. 2-2.

*

על קיר הספורט‘ס באר יש ציורים של גדולי הספורט ההונגרי. וכל כך הרבה מהם יהודים! אווה סקיי, אלופה אולימפית בשחייה ומממציאי סגנון הפרפר. אגנס קלטי, 11 מדליות אולימפיות בהתעמלות. אלפרד האיוש, האלוף האולימפי הראשון בשחייה. קלמן קונרד, שנחשב לכדורגלן הטוב באירופה בעשור השני למאה העשרים. יינו פוקס – שתי מדליות זהב בסיף ב-1912. אני חושב ששכחתי לציין אותו אותו בפוסט ליום השואה על אטילה פשטשאואר.

וגם אני מוצא שם את שושי קורמושי. אלופת הרולאן גארוס של 1958. לדעתי היהודיה היחידה לזכות בטורניר גרנד סלאם. דיק סאביט היחיד לעשות זאת בין הגברים. נדאל עולה בינתיים ליתרון 3-4.

*

נדאל מפסיד נקודה בערעור שלו. האם פדרר החליט לא לערער בסיום המערכה הקודמת? זו עלולה להתברר כטעות ענק. פדרר מקבל שוב את האתגר בו לא עמד במערכה הקודמת: להגיש בכדי להישאר במערכה. 4-5 לרפאל נדאל. האם אני לא אובייקטיווי פה?

*

נדאל חזר מ-0-40, אבל אז טעה בחבטת ההעברה קצרה מדי. פדרר מגן על ההגשה שלו אחרי שתי חבטות נפלאות ברשת בנקודה הבאה. נדאל צריך לחשוש משובר שוויון. יש להם נטיה ללכת לאותו כוון.

*

ב-5-6 לנדאל בשלישית אני רוצה לתת סיכום ראשוני. הטניס עומד להכנס לתקופה טובה יותר! רפאל נדאל התקרב לרוג‘ר פדרר על המגרשים המהירים יותר מאשר פדרר התקרב אליו על החימר. פדרר צעיר מספיק בכדי שהדו קרב ביניהם יהפוך לקלאסיקה ללא מעט שנים. נקווה שיותר מהשנתיים שמקנרו ובורג נאבקו על דומיננטיות עולמית. הולכים לשובר שוויון. אני חושב שהתחושה היא שפדרר חייב לנצח כאן. יהיה לו קשה לנצח בחמש מערכות.

* לון העיר שהסרב מחזיק את פדרר. ושני הסרבים המעולים שמעלים אותו ל-2-5 יכולים להתברר כמכריעים. האם לנדאל יש חוסר בטחון בשובר שוויון? זה נגמר 3-7 לפדרר.

*

2-1 לפדרר במערכות. הוא אולי עייף יותר, אבל המומנטום משנה כיוון. ההיסטוריה קרובה מרחק נגיעה.

*

מערכה רביעית

מה שקרה בסט הבא בין מקנרו לבורג הוא שהמשחק הלך עם הסרב עד 5-5 במערכה הרביעית. ואז ביורן בורג הוכיח שהוא טניסאי גדול ושבר את הסרב של מקנרו וניגש להגיש בכדי לזכות בטורניר. אנחנו מחכים לפריצות בשידור.

ובינתיים: קצת פריצות מבודפשט.
*

לון ציין ”שזה לא נגמר עד שזה לא נגמר“. וזה מביא אותנו למקורות המשפט העמוק הזה. המציא אותו יוגי ברה, הקטצ‘ר האגדי של היאנקיז. וזה מזכיר לי את המשפט האגדי מכולם של ברה. פעם כשנכשל בבחינה בעל פה בבית ספר התיכון שאלה אותו המורה: ”אתה לא יודע שום דבר?“. ברה ענה: ”אני אפילו לא חושד בכלום!“.

עוד אני מהרהר ביוגי ברה – נדאל השיג שבירה במשחקון הראשון במערכה הבאה!

*

פרשנות במצב של 0-2 לנדאל במערכה הרביעית: רוג‘ר פדרר לא יזכה בווימבלדון בפעם החמישית ברציפות אם לא ישבור את חבטות ההגשה של רפאל נדאל. במערכה חמישית אין שובר שוויון. ככה זה בכל טורניר גרנד סלאם מלבד ארצות הברית.

*

אגב, בשנותי באנגליה פגשתי את החברה שמייצרת את המערכת שמכריעה בערעורים. המערכת מתבססת על חיזוי תנועה ומהירות ולא על וידאו. הפרמייר ליג הזמינו אצלם פרוייקט לטכנולוגיה שתקבע אם הכדור עבר את הקו. *

3-0 לנדאל וגם טבז עבר את הבדיקה הרפואית שיונייטד ערכה לו דווקא בוונצואלה. סיכוי טוב לניצחון וגם להעברה של טבז. הכל טוב? אני חושד שפדרר יחסוך עכשיו כוחות לחמישית בנקודות מהירות יחסית.

יש רגעים שמגדירים קריירה של ספורטאי וזה לוקח אותנו למשחק השני. ג‘ון מקנרו לא זכה במשחק אבל זה היה המשחק שהגדיר אותו כאלוף גדול. ב-5-6 הוא שבר חזרה וכפה שובר שוויון. נדמה לי שהוא הציל שתי נקודות הכרעה. בשובר השוויון היו עוד חמש נקודות הכרעה לזכות בורג אבל מקנרו ניצח 17-15 ולקח את הדבר הזה למערכה חמישית.

מאותו רגע היה ברור שהוא יהיה מהגדולים. היפה הוא שלעתים הגדולים מגדירים את עצמם דווקא בהפסד. כך היה בקרב החזרה של מוחמד עלי נגד פרייזר ובהפסד שלו בלסת שבורה לקן נורטון – בשני המקרים שרד את כל 15 הסיבובים באומץ לב לא רגיל.

*

מפנה בעלילה? בהפסקה אחרי שפדרר מצמק ל-1-4הפיזיותרפיסט מתעסק עם הברך של נדאל. אנשים טוענים שנים שסגנון המשחק שלו מועד לפציעות. אבל פציעה בנקודה הזו היא אכזרית.

*

נדאל עכשיו עשוי להעביר לצידו את הקהל. בניגוד לטניסאים לטינים אחרים הוא לא פותר את ווימבלדון בבדיחות כמו ”שדשא זה לעזים“. הוא עשה מאמץ להתקרב לקהל האנגלי השנה ואפילו כתב בלוג בטיימס. אבל הבלוג של נדאל לא מתעדכן תוך כדי משחק ושלי כן. אז הישארו עימנו! נדאל שומר על הסרב ומוביל 1-5. אבל הוא כן הראה סימני אי נוחות. האם פדרר רוצה פשוט להעביר את העניין למערכה החמישית?

*

גיל עלה פה על נקודה שגלעד בלום ידידנו ציין ב“גלובס“ כבר בשבוע שעבר. ווימבלדון השנה לא נראה כמו טורניר דשא. כולם חובטים מהקו האחורי כאילו זה חימר. אבל האם צפוי לנו מנצח שהוא מומחה חימר? לראשונה מאז ביורן בורג. הטלוויזיה מראה את בורג עם קונורס. הם שיחקו ביניהם את הגמרים של 77 ו-78 ואת חצי הגמר של 81. בורג ניצח בשלוש הפעמים. ב-77 ו-81 בחמש מערכות. בגמר של 78 על האפס.

ופה 2-5 לנדאל שמגיש למערכה. וגם זוכה בה.

*

מערכה חמישית

אני ממש גאה בעצמי על הסיקור המקביל של גמר 1980. כי מהמשחק ההוא, כמו מהמשחק הזה, יצאו שני אלופים אגדיים. המערכה החמישית הייתה קלאסיקה ובורג ניצח 6-8. רק בשנה שאחר כך ייקח ממנו מקנרו את ווימבלדון בניצחון בארבע מערכות בגמר. אני חושב שזה היום שרפאל נדאל משייך את עצמו לפחות לרמת הגדולים – מקנרו, אגאסי, קונורס. ינצח או יפסיד. ניצחון יוסיף לאגדת פדרר, אבל שיהיה ברור: גם אם הוא מפסיד היום קשה מאד לשכנע שמישהו אי פעם היה טוב ממנו.

*

מישהו פה ציין שפדרר לא שיחק מעולם מערכה חמישית בווימבלדון. יש לו את היתרון שהוא מגיש ראשון. הוא עולה ליתרון 0-1. יש לי תחושה שהוא שמר את מאמציו ועכשיו יגיע מאמץ השבירה האמיתי. חלוקת כוחות מול יריב בכושר עדיף היא גם מסממני אלוף. אבל נדאל שומר, 1-1 בחמישית.

*

ב-1-1 במערכה החמישית, כשהשיא שלו בסכנה, הטניסאי האגדי רגוע. אני מתכוון לביורן בורג. נדאל מפסיד שתי נקודות שבירה כולל אחת שכבר הייתה בכיס. 1-2 לפדרר. עכשיו, כשהוא קרוב, מתחילות השאלות לגבי המנטליות של נדאל. שוק ההימורים החי אגב עדיין נותן 1ל-3 על נדאל ורק 1 ל-1.5 על פדרר. אני לא יודע אם זו הפציעה, אבל גם נדאל מנסה לקצר את הנקודות פתאום.

אבל הוא שומר על ההגשה ו-2-2. משחק סביר בסך הכל.

*

פדרר מסקרן אותי עכשיו. הוא שורד במשחק כי הוא שחקן עצום. כל שחקן אחר מתפרק תחת נדאל במצב הזה. אני לא רוצה להכנס לקלישאות לגבי פקפקציוניזם שוויצרי. אבל איפה הרגשות? אולי לא צריך אותם במצב הזה. הוא שוב מציל שתי נקודות שבירה ושומר על חבטות ההגשה שלו. בניגוד ל-34 ניצחונותיו הקודמים בווימבלדון, היום הוא צריך לנצח מישהו שמשחק טוב ממנו.

*

המתקפה של פדרר הגיעה. חבטת העברה נהדרת מול נדאל שעלה לרשת והוא מוביל 0-30. עכשיו יש לו שלוש נקודות שבירה. הוא לא שבר מאז משחקון ההגשה הראשון של נדאל. בשניה שביניהן הוא משיג את השבירה שלו ונדאל על הקרשים.עכשיו, עם המומנטום הוא זוכה במשחקון הבא על האפס כולל שלושה אייסים. 5-2.

*

המצלמה על ביורן בורג לקראת נקודת ההכרעה. הוא מחייך כשנדאל מציל אותה. אבל פדרר מגיע לעוד נקודת הכרעה והשחקן ממאיורקה לא יציל את בורג. פדרר מנצח בחמש מערכות. עכשיו זמן הרגשות של פדרר והוא בוכה.

*

אגב, בסקר של אתר הבי.בי.סי בסיום הגדירו 30% את הגמר היום כגדול ביותר. 42% עדיין נתנו את התואר למשחק המקביל שלנו מ-1980. ומקווה שנהניתם מהפוסט החי.

הבלוג מביע את תמיכתו בוונוס וויליאמס לקראת משחק הגמר
הכסף כבר מדבר

37 Comments

יוני 8 ביולי 2007

נכנסתי לאתר הרשמי מהעבודה (אין לנו פינת טלויזיה לצערי), עד שנזכרתי בשידור הישיר שלך מהרולאן-גארוס… מחכים לעדכונים…

יוני 8 ביולי 2007

רונן, הדנובה זורמת לאיטה, לא לעיתה, וגם זה כשהיא לא קפואה… אתה יכול לתקן אונליין. אני קורא שוב ושוב, מתעדכן

Gilad 8 ביולי 2007

Federer won the first 7-6 he is 34-0 in Wimbledon when winning the first in set,Dorfan,your boy is in trouble,get another beer…

גיל 8 ביולי 2007

אחלה רעיון רונן. אגב, זה עשר נקודות ולא עשרה.

birdman 8 ביולי 2007

מזל טוב!

אבשלום קור 8 ביולי 2007

חבר'ה, העברית שלו מצוינת!

Rd 8 ביולי 2007

רונן,
הטעויות שלך תוך כדי כתיבה הם חלק מהחוויה ומוכיח כי אתה חי את הכתבה.
אל תעצבן בעקבות התגובה הקודמת שלי למי שתיקן אותך.
חזק ועמץ.(כאילו אמץ!)

גיל 8 ביולי 2007

פדרר נראה לא בנוח. כאילו יש לו איזו בעייה מנטלית. הוא לא עולה מספיק לרשת לטעמי ונאדל מוציא אותו משיווי משקלו.

גיל 8 ביולי 2007

כמו שמקנרו אמר בשידור, לא ראינו עדיין את נאדל עייף (בדיוק כמו בורג). ברגע שהוא יגלה סימני עייפות אז נדע שיש לו בעייה רצינית.

לון 8 ביולי 2007

פדרר לחוץ ועושה הרבה טעויות לא מחוייבות.
נדאל נשאר להתאמן שעה אחרי שדיוקוביץ' פרש מולו.
משחק ארוך ללא ספק לטובתו.

יוני 8 ביולי 2007

שאלה למבינים. סטטיסטיקת receiving points, כלומר מספר אחוז הנקודות בהן זוכים מול ההגשה. אצל נדאל היא ירדה ל-20% בסט השלישי, ואצל פדרר היא יציבה על 30%. אני מניח שזה משפיע על הקושי שלך לשבור את השני כאשר המשחקונים שלך קלים. נדאל הוציא מפדרר 3 נקודות מתוך 3 משחקוני הגשה

לון 8 ביולי 2007

פדרר משחק לא טוב. רק הסרב והברקות פה ושם מחזיקות אותו.

גיל 8 ביולי 2007

נדמה לי שזה המשחק המשמעותי הראשון שבו לעירעורים יש תפקיד מעבר לעירעור עצמו ביצירת לחץ מנטלי על היריב. נאדל זכה ב3 העירעורים הראשונים וזה קצת עירער את פדרר ונראה שהוא מערער גם כדי להראות לנדאל שהוא לא היחיד, אבל מפסיד בכל העירעורים שלו.

לון 8 ביולי 2007

מעניין מה נדאל חושב. הוא שיחק מעולה. פדרר שיחק בינוני מלבד הסרבים. נגד כל שחקן אחר הוא היה זוכה.
אבל, נגד נדאל, זה לא נגמר עד שזה באמת נגמר.

גיל 8 ביולי 2007

אולי זה מה שפדרר צריך בשביל להפוך לגדול מכולם. מישהו שינצח אותו במגרש שלו, יערער את שיווי משקלו ויראה לו שלא הכל בא בקלות בחיים. כמו שאמרו בשידור, הוא מעולם לא נדרש למערכה חמישית בווימבלדון והפסד פה יכול להפוך אותו לטוב יותר בטווח הארוך (ולמה לעזאזל הוא לא עולה לרשת? רק לי זה נדמה כמו משחק חימר שמשוחק על דשא?).

לון 8 ביולי 2007

אני לא זוכר אי פעם את פדרר עצבני כל כך.
הוא ניצח את המחקון בשיניים.

אפרופו שבירה, פדרר שבר את משחקון ההגשה הראשון של נדאל ומאז כלום.
נדאל שבר אותו ארבע פעמים בשלוש מערכות.

גיל 8 ביולי 2007

רונן, חח על הבלוג החי. זה מעביר את הזמן מצוין. עכשיו נשאר לקוות שהוא לא יפרוש כמו בורג.

אור 8 ביולי 2007

ומקווה שנהניתם מהפוסט החי.

אני נהניתי, כן ירבו.
בכלל כל הכבוד על העבודה הרבה שאתה משקיע פה. כמעט כל יום יוצאת דעהכתבה חדשה שלך ואני בטוח שזה קשה מאוד.

רונן דורפן 8 ביולי 2007

אור…זה לא כל כך קשה. בסך הכל אנחנו חיים ספורט אז בכל יום יש משהו לכתוב.
אבל תודה! ומקווה שתעזור להפצת הבלוג

אבו יו יו 8 ביולי 2007

רונן, אין ספק שנקודת השיא במשחק הייתה…..הפריצות מבודפשט! כן ירבו! המשך בדרך זו!

אני כזה טמבל. איך לא העברתי ליורוספורט. לשמוע את יורם שימרון היבשושי ואת שלמה צורף המתלהם וחסר המושג היה עונש.

רונן דורפן 8 ביולי 2007

הבנתי ששימרון השווה את פדרר למיקי ברקוביץ' – האם זה לא מוקדם להשוואות כאלו?

גיא 8 ביולי 2007

אולי ההישג הגדול ביותר של פדרר עד היום.
פדרר שיחק היום עם 200 קילו על הכתפיים וראו את זה. מול יריב מעולה, שאין לו מה להפסיד ומול ציפיות בגודל של הר מהתקשורת ומהקהל. אין לי ספק שבמשחק בלי לחץ פדרר משחק הרבה יותר טוב על דשא.

לגבי נדאל – ראיתי את רוב המשחקים ביניהם ואין לי ספק שלפדרר יש בעיה עם נדאל.
קודם כל בעיה מנטאלית – פדרר עושה רושם שהוא פשוט מפחד מנדאל.
שנית – מבחינת הטניס. אנחנו רואים את התופעה הזו גם בענפי ספורט אחרים והיא נקראת – מיסמץ'. כלומר חוסר היכולת של קבוצה טובה יותר לנצח קבוצה ספציפית שהיא טובה פחות על פי כל הפרמטרים (דוגמה חיה לזה ראינו השנה בפליוף של ה NBA בין דאלאס לגולדן-סטייט).
בקיצור – נראה לי שיש איזה מיסמץ' בין פדרר לנדאל שגורם לפדרר להתקשות מולו במיוחד.

רונן דורפן 8 ביולי 2007

לגיא:

אני חושב שנדאל הוא היריב האחד של פדרר שלא חושב בסגנון: "הוא טוב מדי. חבל על הזמן. בוא נעשה את הכסף ונלך הביתה". פדרר הוא נפלא, ממש מהטובים אי פעם, אבל חוסר התחרותיות נגדו הוא מוגזם.

גיל 8 ביולי 2007

אני חושב שעוד נקודה שצריך לזכור לגבי נדאל היא שהוא שמאלי. תמיד קשה לשחק נגד שמאליים כי לא רגילים לשחק נגדם כל כך.

גיל 8 ביולי 2007

ואגב משהו מעניין. ביאהו פירסמו שהוויליאמסיות למדו משחקים של סמפראס בשביל לשפר את ההגשה שלהן.

http://sports.yahoo.com/ten/news;_ylt=ApkBVV_Jcv7moaejtrTz7Wg4v7YF?slug=txwimbledonvenus&prov=st&type=lgns

לון 8 ביולי 2007

זה היה גמר אדיר שהוכרע ע"י כחות הנפש והיכולת להתעלות ברגעים המכריעים.
לפי האתר הרשמי זה היה הגמר השלישי באורכו: 3:45 שעות.

מבחינת המעמד והמתח זה אכן היה קרוב למאבק בין בורג למקנרו ב- 1980.
אבל מבחינות אחרות, (מלבד התוצאה…) זה הזכיר דווקא את גמר 1981 בין בורג ומקנרו. מפני שזו היה הגמר השני בין נדאל לפדרר בווימבלדון, כמו מקנרו – בורג ב- 81. בגמר הראשון הטוען לתואר הצעיר נאבק קשה והפסיד. ב- 81 גמר שני בסה"כ למקנרו בווימבלדון, כמו נדאל השנה.

עובדה מעניינת שרבים שוכחים: מלבד ברולאן גארוס, נדאל הגיע רק עוד פעמיים לגמר גראנד סלאם – שתיהן בווימבלדון. הוא עדיין לא הגיע אפילו לחצי הגמר בארה"ב ובאוסטרליה.
הניתוח שלי לכך, הוא רצף הניצחונות האדיר שלו על החימר שהוביל אותו לשיא בזכייה ברולאן גארוס. כך שהגיע לווימבלדון בשנתיים האחרונות בשיא הכושר המנטלי.
לארה"ב ואוסטרליה מגיעים אחרי טורנירים על משטחים קשים, בהם נדאל טוב, אבל בהחלט מנוצח.

המשחק עצמו:
עד שנדאל נשבר במשחקון השישי במערכה החמישית הוא היה טוב יותר מפדרר.
כפי שכבר כתבנו בהמלך המשחק הסרב של פדרר הציל אותו.
ההמחשה נראית בסטטיסטיקה הבאה: סה"כ הנקודות של פדרר במשחק: 165. לנדאל היו 158. לפדרר 24 אייסים לנדאל רק 1.
בסיום המערכה הרביעית לנדאל היו 5 נקודות יותר מפדרר.

אלופים גדולים נבחנים ברגעי השפל שלהם. פדרר לא הפסיד מערכה בתוצאה 6:2 בווימבלדון מאז שהחל לזכות בתואר.
פדרר היה עצבני מאוד (הוויכוח על החלטת ההוק-איי ואח"כ הקללה בזמן המנוחה), היו לו הרבה טעויות לא מחוייבות, הוא נתן כדורים קצרים (סימן ברור לעצבנות). הוא היה פעמיים במצב של 40:15 במערכה החמישית ופשוט החזיק מעמד.
ואז, בדיוק ברגע המתאים, הוא עלה ליתרון 0:40 מול ההגשה של נדאל וניצל את נקודת השבירה השנייה.
מאותו רגע הוא "עף". שפת הגוף של נדאל הסגירה את הידיעה שלו שהוא לא ינצח. שלא במפתיע, הוא הפסיד גם את משחקון ההגשה הבא ובכך את המשחק.

אני לרגע לא שוכח שההישג של פדרר הוא עצום עוד יותר מפני שניצח שחקן שמשתמש בחומרים אסורים.
דיוקוביץ' היה גמור מבחינה גופנית בחצי הגמר, גסקה נפל מהרגליים ורק נדאל הלך להתאמן על חבטות במשך שעה אחרי שדיוקוביץ' פרש. לשם השוואה, המשחק שלו מול דיוקוביץ' היה באותו אורך של חצי הגמר של פדרר.
לא יכול להיות שכולם נופלים מהרגליים ויש רק בן אנוש אחד שכלום לא מזיז לו מבחינה גופנית.
נכון, דנו בכך כבר בבלוג, אבל אסור לרגע לשכוח את זה. יבוא יום ויתברר שנשדדו מפדרר שלושה תארים ברולאן גארוס.

לון 8 ביולי 2007

במסיבת העיתונאים, אחרי המשחק, פדרר התבטא בעניין אי העלייה לרשת והמשחק מאחור:
That's what's going to happen anyway in the future, that everybody will be able to play on all different surfaces because it's slowing down so much. It was almost impossible to get to the net from the baseline because you neutralize the opponent so well.
לדעתי הוא אמר דברים מעניינים. למשל איך הוא ביקש מאיווניסביץ', השמאלי, להתאמן איתו לקראת המשחק.
קישור למעוניינים: http://www.wimbledon.org/en_GB/news/interviews/2007-07-08/200707081183923732671.html

רונן, אני מקווה שאתה מודע לכך שהבלוג "נפל" באמצע המערכה הרביעית ועד לסיום המשחק.
עד שהעניין תוקן, מה שהופיע בבלוג היה הפוסט הקודם.

ערוץ הספורט: אנא, אנא, אני מתחנן, שחררו אותנו מעונשו של שימרון. האיש פטפטן בלתי נלאה. העובדה שהוא זוכר שמות של שחקני עבר לא עושה אותו לשדר טוב. באופן קבוע הוא סוגר את המיקרופון ומדבר לאנשי ההפקה במהלך השידור ומי ששומע דרך רמקולים של המערכת שומע את ליחשושיו האינסופיים. כשהראו את בורג, מקנרו וקונורס, אי אפשר היה לשמוע מה אמרו מפני ששימרון בלבל במוח.
עניין שני: מי אחראי לעריכת המשחקים המוקלטים ? תעמידו אותו מייד בפינה. אין שום הצדקה לא להראות שובר שיוויון במלואו. חתכתם גם במשחק של דיוקוביץ' ובגדטיס וגם בשובר השיוויון הראשון של הגמר. בנוסף, למה חותכים משחקונים בהם יש שבירת סרב ? חובבנות.

איש 9 ביולי 2007

לון- לכאורה משתמש בחומרים אסורים. עד שלא הוכח זה עדיין לכאורה. חבל שיתבע אותך על הוצאת דיבה(במיוחד שהוא קצת "קצר" עכשיו בכסף אחרי ההפסד).

לדעתי יש כאן שילוב של שני דברים- גם העובדה שרונן ציין, שנדאל לא עולה לשחק מול פדרר בתחושה של חוסר סיכוי וגם הלחץפחד שמוטל על כתפיו של פדרר, התחושה שהוא חייב להשיג כאן משהו כביכול כמעט בלתי אפשרי(זכייה ברולאן גארוס, ניצחון על נדאל על מגרש חימר, זכייה חמישית רצופה בווימבלדון). כשהוא משתחרר ממנו, וניתן היה לראות את זה לאחר השבירה במערכה החמישית כמו גם במערכה החמישית בהמבורג, הוא באמת בלתי ניתן לעצירה ואפילו העיניים של נדאל שידרו שהוא קלט את זה. מול נדאל לוקח לו יותר מדי זמן להשתחרר מהלחץ הזה.

חבל לי קצת לראות שמלבד שניהם אין למעשה אף אחד שיכול להתמודד ברמות הגבוהות. כל מי שסומנו כהבטחה בשנים האחרונות מדשדשים להם אי שם בין זכיה בטורניר קטן כזה לאחר. פדרר ונדאל יכולים לצאת לשנה חופש ועדיין ישארו מדורגים במקומות 1-2(ההפרש בין פדרר למדורג שלישי, דיוקוביץ', גדול יותר מההפרש בין הנין למדורגת 45 אצל הנשים).

רונן דורפן 9 ביולי 2007

הממ…. לא הייתי מודע לכך. ראיתי שהתגובות הפסיקו להגיע.
כנראה בעייה של החברת אירוח.

איציק אלפסי 9 ביולי 2007

שתי נקודות ברשותכם:

א. ווימבלדון השנה (ואני לא מתייחס לגשם..) היה טורניר הרבה יותר אטרקטיבי לצפייה בגלל שהוא דמה יותר לטורניר חימר עם נקודות ארוכות ולא כמו בד"כ שההגשות גמרו את כל הנקודות כמו בימי סאמפראס המשמימים.

ב. נהוג לחשוב שפדרר הוא סוג של אייסמן, איזה קרחון צפון אירופי סטייל ביורג. זו טעות די רצינית משום שפדרר הוא טיפוס מאוד רגשן ואף חם מזג לעיתים כמו שהוא העיד על עצמו. אבל, כדי להצליח בטניס צריך מידה עצומה של וויסות רגשות וכאן נמצא ההבדל בין הגדולים באמת בסבב. בכלל, נדמה לי שאין עוד ספורט שדורש מאמץ מנטלי ממש עצום
כמו טניס. אפשר לדמות כמעט כל נקודה או הגשה לפנדל בכדורגל. פלא שאף אנגלי לא זכה בגראנד-סלאם כבר איזה שבעים שנה…

תומר 9 ביולי 2007

אכן לפי המשחק נראה שהיריבות הזו תעורר קצת את הטניס העולמי אבל בשביל זה נדאל צריך גם לתת פייט לא רק ביוני יולי.
רונן לפי המשחק של ארגנטינה אתה יכול להיות מאוד מרוצה,טבס פשוט חתך את נבחרת פרו ונתן הצגה.אין ספק שיהיה מעניין מאוד לראות איך הוא משתלב עם רונלדו ורוני,זאת יכולה להיות שלישיה קטלנית.לעוד מישהו חוץ ממני יש את ההרגשה שאם טבס היה בברצלונה ומסי מסתובב בעולם היו מדברים עליו ולא על מסידונה(כינוי מופרך ומעצבן)?
מצחיק בשבערוץ הספורט סופרים את השערים בקופה כראיה לזה שזה טורניר טוב,אני מאוד נהנה סך הכל אם כי שלב רבע הגמר סבל מחוסר תחרותיות מוגזם.ממוצע של 3.73 למשחק לא נותן כלום אם זה הכל שישיות חד צדדיות.נקווה שבחצי הגמר יהיה טוב יותר,לדעתי המשחק של מכסיקו מול ארגנטינה הוא הגמר האמיתי של הקופה מכיוון ששתיהן שיחקו את הכדורגל הכי טוב בטורניר.

גיא 9 ביולי 2007

איציק, אהבתי את המשפט האחרון.

חשוב להזכיר שאתמול פדרר הוריד עוד קוף רציני מהגב – הוא ניצח את נדאל במערכה חמישית, מה שכל המומחים טענו שלא סביר (ייתרון פיזי של נדאל, חולשה מנטלית של פדרר…).
חוץ מזה – אתמול ראיתי את נדאל בפעם הראשונה עם שפת גוף שמשדרת הפסד (אחרי השבירה בחמישית) וזה מאוד לא אופייני לו.

איציק אלפסי 9 ביולי 2007

אם כבר סטינו מהנושא..
הקופה הוא פשוט תענוג צרוף!! זה לא ממש מפריע לי שאין תחרותיות כי אני מפיק הנאה כל כך עצומה מהכדורגל המשוחרר והשמח בטורניר הזה. כמעט ושכחנו שזה בסה"כ משחק עם הממדים המפלצתיים שאליהם הגיע הכדורגל באירופה, ובמיוחד באנגליה, בשנים האחרונות. לא ירחק היום ושחקן כדורגל יהיה יותר יקר מהתל"ג השנתי של מדינה קטנה באפריקה..
ואפרופו אפריקה- מזמן אני רוצה להעלות את הנקודה שמה שקורה עם הריכוזיות באירופה של כל כוכבי הכדורגל הגדולים מיבשות "נכשלות" כמו אפריקה ודרום אמריקה הוא סוג של ניאו-קולניאליזם. במקום שהאנשים במאלי גאנה וחוף השנהב יהנו מהכוכבים שלהם ויראו אותם על בסיס קבוע באיצטדיון המקומי הם נאלצים לצפות בהם (אם בכלל) משחקים עבור מועדוני "הפאר" של אירפה להנאתם הפרטית של עשירים מפוקפקים, שבהרבה מקרים גם עשו את הכסף שלהם על חשבונם.
דוגמא אחרת אם תרצו: רק תארו לעצמיכם דרבי על האליפות של הליגה בארגנטינה בין בוקה עם טבז לריבר עם מסי. חלום..

רונן דורפן 9 ביולי 2007

איציק. התופעה שאתה מתאר נכונה
– אבל הפתרון, במקרה הזה, הוא לא להתלונן על קולוניאליזם. לדידיה דרוגבה גם כן יש זכויות בעולמנו ולחייב אותו להרוויח משכורת של חוף השנהב זה קצת לא אנושי.

הפתרון החלקי מאד הוא לתת יותר מקום לכדורגל בינלאומי – לפזר טורנירים בינלאומיים ליותר מדינות ולאפשר למדינות להתכונן כראוי.

פתרון לפיו לליגות באפריקה יהיה כסף לשמור על כוכבים כדרוגבה הוא אסיין הוא אחרית הימים. המצב הרצוי הוא שלליגות שם יהיו תשתיות לשמור על רמה סבירה של משחק ומתן הזדמנויות לשחקנים צעירים. וזה קשור לשיפור בתשתיות ובמצב הכלכלי במדינות הללו. וזה הרבה הרבה יותר חשוב מכדורגל

תומר 9 ביולי 2007

איציק אני חושב שאתה קצת מגזים עם היאו קלניאליזם של הכדורגל.יש משהו במה שאתה אומר,אין ספק שהיה נחמד לראות דרבי שכזה בארגנטיה אבל יש לזכור שהשקנים האלה לא משחקים עבור הנאתם הפרטית של כמה עשירים מפוקפקים אלא להנאתם של כל אוהדי הכדורגל.אני מעדיף שבניון ובן חיים ישחקו באנגליה מאשר יבזבזו את זמנם פה בארץ,לדעתי הכדורגל בישראל יתקדם יותר ככל שיצאו יותר שחקנים לאירופה.אותו דבר במאלי ובגאנה,אני לא חושב שהכדורגל במאלי יתקדם יותר וירוויח אם דיארה ישחק במאלי ולא בריאל.כמו כן הנציגות של שחקנים בקבוצת פאר הפכה להיות משמעותית עבור המדינה ממנה הם באים,במיוחד כשהם באים ממדינות קטנות.אפשר להזכיר את חגיגות האליפות של ריאל כשכל השחקנים חגגו עם דגלי המולדת שלהם.
חוסר התחרותיות בקופה הוא מאוד מתסכל,למרות הגולים והכדורגל המשוחרר שבהחלט יש לברך עליהם זה לא שווה אם בשלב רבע גמר של טורניר גדול אנחנו רואים משחקים שנגמרים אחרי 20 דקות.מכסיקו פארגוואי היה 60 דקות של גרבאג' טיים.

לון 9 ביולי 2007

איש – יש משהו מטעה בהשוואת הניקוד בין הנשים לגברים. הפער בין הצמרת בנשים לשאר הוא הרבה יותר גדול מאשר אצל הגברים.
אצל הגברים, ניקולאס מהו יכול לנצח את נדאל בקווינס בעוד שאצל הנשים המדורגות ראשונות כמעט תמיד מביסות בשתי מערכות קלות את היריבות הנחותות, הלא מדורגות.

איציק – אני מסכים איתך לחלוטין שטניס דורש את המאמץ המנטלי הכי גדול. ההשוואה לפנדל מעט מוגזמת, בגלל נדירות הפנדלים. אבל העובדה שכל נקודה משוחקת בנפרד ממה שקדם לה, מהווה מאמץ נפשי מתמשך ועצום.
בהקשר הזה, ראוי להעריך במיוחד שחקנים שמקבלים החלטות נכונות במערכה החמישית. פדרר נתן אתמול דוגמה מצויינת.
לגבי הבריטים, זו בדיוק היתה החולשה של הנמן ברגעים המכריעים. אבל מצד שני לא היו אחרים, אפילו לא בחמישים הראשונים (אלא אם מתעקשים על רוזצקי הקנדי). אולי מארי, הסקוטי, יצליח לשנות את המצב (היה כמובן פצוע בווימבלדון השנה).

איציק אלפסי 9 ביולי 2007

לון:
אולי מארי באמת.. רק חבל ש: א. הוא סקוטי.. ב. כל עוד האנגלים ממשיכים להתעסק בשטויות כמו הרומן האינפנטילי על המגרש ומחוצה לו(??) בין אחיו ג'יימי לילנה ינקוביץ' (שווה בפני עצמה בלי כל קשר…)הספורט שלהם לא ממש יתקדם לשום מקום…

רונן:
לא יכול להסכים יותר, טורינרים בינלאומיים זה הדבר. אלא שתראה מה קורה גם עם זה בשנים האחרונות. הקבוצות מערימות קשיים על שחרורם של שחקנים למפעלים האלה (ע"י פרגוסון והחינוך האדוק שלו את שחקניו להתחמק ממשימות בינלאומיות בכל תואנה אפשרית..) והשחקנים שכן מגיעים כ"כ שחוקים מהעונה המטורפת באירופה שאנחנו 'זוכים' לטורנירים כמו המונדיאל האחרון. נכון שאני מבין שמועדון ששילם 20 או 30 מיליון פאונד על שחקן לא ממש מת על הרעיון שהוא יגמור את העונה באיזה משחק ידידות באסטוניה או ונצואלה אבל בדיוק בשביל זה אותם שחקנים מבוטחים בסכומים אסטרונומיים. והכי חשוב, למרות משכורות העתק שמשלמים להם גם שחקני כדורגל הם בני אדם חופשיים ולא קניין מסוג כלשהו של המעסיקים שלהם.

תומר:
אם השחקנים המדוברים יישארו בליגות שלהם במאלי, ישראל או פרו אז הליגות שם יהיו ברמה מספיק גבוה כדי לאפשר לשחקנים להתקדם גם במדינות שלהם. העובדה ששחקנים מתקדמים האירופה לא נובעת רק מהעובדה שכל השחקנים הטובים בעולם מתרכזים במס' מצומצם של ליגות אלא גם מרמת האימון, המתקנים והחינוך הספורטיבי בכלל. את כל אלה אפשר וצריך ליישם גם במדינות הפריפריה.

Comments closed