דינוזאור עצוב

האוייב הכי גדול של כדורגל התקפי הוא החיבור בין כדורגל כזה לנאיוויות או לכדורגל מפסיד. ולכן היה עצוב לי מאד […]

האוייב הכי גדול של כדורגל התקפי הוא החיבור בין כדורגל כזה לנאיוויות או לכדורגל מפסיד. ולכן היה עצוב לי מאד לראות חואן רמון ריקלמה משחק את תפקיד מספר 10 הקלאסי בסגנון ושיטה שכבר חלפו מהעולם בעידן של כדורגל ציני ותעשייתי. ריקלמה לא היה גרוע אתמול הוא פשוט היה לא עדכני.

עם שחקנים כמותו כבר לא מנצחים קבוצות מהסוג של צ'לסי או ברזיל. הכדורגל ההתקפי בעולם עדיין חי ובועט. במועדונים כמו סביליה, ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד וארסנל עדיין משחקים אותו ומוצאים פתרונות לקבוצות הציניות. הפתרונות הללו מבוססים על מהירות, על משחק אגפים, על כדורגל של נגיעה אחת, על חילופי מקומות בחלק הקדמי של המגרש.

לארגנטינה יש את הסגל לשחק כדורגל כזה. אבל השימוש בשחקן בתפקידו של ריקלמה נדיר. זידאן פרש וסקולס מבוגר כבר וגם הוסט לאחור. ובכל מקרה שחקן בתפקיד כזה צריך לשחק בנגיעה אחת. במיוחד כשתכנית המשחק של היריבה היא עבירה מיידית על עושה המשחק, והאלמנט הטוב יותר במשחקה הוא הכנה מצויינת להתמודדות עם מצבים נייחים. היה עצוב לראות את ריקלמה מקבל שוב ושוב את הכדור ולא מוצא פתרונות. זה לא מסי שלא מצא שטח פנוי. זה לא יום רע. אלו הזמנים שהשתנו. ריקלמה הוא דינוזאור עצוב.

אין ברירה: כיום בשביל לנצח את המנוולים למינהם צריך לרוץ מהר.

זה חבל כי למעט מאד נבחרות בעולם יש מחוייבות לכדורגל יצירתי. פורטוגל נראית לפעמים נבחרת כזו, אבל היא בורחת לכדורגל טקטי במשחקים חשובים. כדורגל יצירתי רואים בכמה נבחרות שהן לא חזקות מספיק להתמודדות על תארים – כמו מקסיקו, ספרד, גאנה וצ'כיה. באופן אירוני דווקא גרמניה היא היום נבחרת לאומית בכירה שמנסה לשחק כדורגל התקפי אטרקטיווי. במגבלות כשרון שחקניה.

*

לעומת זאת, אפשר לשדר לפני משחקים פרומואים עם מוסיקת בוסה נובה. ואפשר לכנות את הקבוצה הזו סלסאו במבטא מתגלגל. ואפשר לשדר צילומי חופים. המציאות היא שברזיל ביצעה אתמול 37 עבירות ובעטה חמש פעמים לשער. מוריניו או בניטז לא מתקרבים לשחק כדורגל מחפיר שכזה.

וזה לא קשור לשחקנים שלא הגיעו. כלומר זה קשור אבל בצורה אחרת. אני מבין ומצדיק לחלוטין את קאקה ורונאלדיניו שלא בא להם להיות חלק מזה. השיקולים שלהם מסחריים? למה להם להזיק לאינטרסים המסחריים שלהם, כשגם השיקולים של הנבחרת מסחריים לחלוטין? נבחרת ברזיל שיחקה השנה משחקי ידידות יוקרתיים בלונדון עם כרטיסים ב-90 פאונד בכדי לעשות כסף שהיא לא יכולה להוציא מאוהדיה בבית. המינוי של דונגה למאמן הוא גישה של זכייה בתארים בכל מחיר. מתוך מחשבה שאת הכדורגל היפה אפשר למכור לעולם בפרסומות "ז'וגו בוניטו" של נייקי.

זה לא רק מגעיל זה גם טפשי וזה יפגע בהם יום אחד. מסורת כמו של ברזיל היא לא עניין רומנטי. היא גם נכס כלכלי שצריך לשמר. קחו את ריאל מדריד למשל. דווקא לאחר אליפות, מתוך שיקולים תדמיתיים-מסחריים, הקבוצה אומרת לפאביו קאפלו "תסלח לנו מאד, תודה רבה על האליפות, אבל זה לא כדורגל של ריאל מדריד".

כדורגל הנבחרות סופג הרבה מכות בשנים האחרונות מצד גורמים אינטרנסטים. אבל הנזק הכי גדול לו כרגע הוא הצלחות של נבחרת ברזיל.

אז נניח שבקהאם יצליח (האם זה צריך להפחיד אותנו?)
ללכת לדוג עם דיאמג'יו

תגובות

  • אור

    צודק, עניין הפליימקר חלף מהעולם. לא בגלל שהוא לא מתאים אלא בגלל שקבוצות אחרות ביצעו את ההתאמות אליו.
    אני לא מבין למה מאמנים ברמות האלה מתעקשים לפעמים על השחקנים שפתחו ולא מכניסים מחליפים. מה היה מזין להכניס את גאגו או את קרספו? חבל.
    מזל שאלבס נכנס, אחרת עוד הייתי נרדם. מקווה שהוא לא יעבור לצ'לסי כפי שהשמועות אומרות.

  • nitait

    לא יודע. קשה להגיד על המשחק של ברזיל אתמול שהוא משחק הגנתי. זאת אומרת אין ספק שברזיל שיחקה אתמול (וכבר הרבה שנים) תוך מודעות לחשיבות ההגנה ולזה שהגנה מנצחת משחקים (או לוקחת אליפויות כמו שאומרים), אבל משחק הגנתי ממש, מייאש וטכני כמו שרואים מצלסי או מגרנט לא ממש היה שם.
    גם הסטטיסטיקה קצת משקרת. 5 דקות לפני הגול השלישי חשבתי לעצמי שהברזילאים פשוט פרייארים - כל כך הרבה הזדמנויות לא מנוצלות לגמור את המשחק היו להם, וכלום. כל כך הרבה התקפות של 3 על 3 שאפילו לא הגיעו למצב בעיטה. אבל המשחק של ברזיל בהתקפה דווקא היה בסדר, הנעת כדור סבירה, ניסיון להגיע למצבים, סביר. לא מרשים, אבל בסה"כ ברזיל ב'. זה שנלחצו אחורה כשארגנטינה ניסתה ללחוץ? טבעי.

  • birdman

    דורפמייסטר, אני חולק עליך. ברזיל שיחקו כמו בימים הגדולים. משחק צירופים, משולשים קטנים של נגיעה אחת, יצירת מרחב בפקעת שחקנים. הסיבה שלא היו הרבה בעיטות לשער היא שברזיל נסתה להכנס עם הכדור לתוך השער.
    לעומתם ארגנטינה הציגה הרכב מאוס. עוד פעם הוורון הזה שנזרק מכל קבוצה אפשרית. קמביאסו שמעולם לא הבנתי מה מוצאים בו. איפה סביולה, איימר, קרספו, הצעירים מריאל? ואולי השמות האלה מוערכים מעבר לשווי האמיתי שלהם?
    מסי שבימיו הראשונים בברסה רק עניין אותו להתקדם כמו שור, פתאום הוא מביים ספיגת עבירות, נעזר בידיים באופן מגעיל.
    כל הכדורגל הארגנטיני הוא אובר-רייטד. לעומת 5 (חמש) זכיות של ברזיל בגביע העולם, לארגנטינה יש רק 2, ושתיהן ברמאות! פעם יד הגמד בשביל לעבור את אנגליה, ופעם מזוודות הדולרים לפרו.

  • רונן דורפן

    ניתאי - זו בדיוק הבעיה. ברזיל החלה לחשוב באופן טבעי. להחליף באופן טבעי חלוץ ומגן. להסתגר כשצריך. אז מה בדיוק מיוחד בכך שהם ברזיל?

    לאיש הציפורים, אני חושב שהכדורגל הארגנטיני קצת אוברייטד. נוטים להעריך את השחקנים שלהם בשוק ההעברות יותר מהברזילאים. אבל כיום לפחות הנבחרת שלהם כן מייצגת כדורגל חיובי.
    כנראה הועברת לאלקטרז לפני 1958 אם מה שראית אתמול הזכיר לך בכלל את ברזיל. אני לא מדבר על ימיה הגדולים.

  • ויכסלפיש

    דורפן, אתה מעדיף לראות את הפרצופים של נסטה וקנאבארו חוגגים עם הגביע? או את זאגורקיס והיוונים? אז ברזיל לא התעלתה לאורך רוב הטורניר, ואפילו ידעה מתי להפסיד (מקום ראשון בבית היה מסדר לה חצי גמר נגד ארגנטינה כי המארחים דאגו לעצמם להיות בחצי השני של ההגרלה). ולמרות הכל לקחה גביע בצורה משכנעת בגלל ניהול משחק עלוב של באסילה. וגם לארגנטינה היה חלק במשחק עם קורה של ריקלמה ועוד מספר הצלות. בסך הכל משחק בינוני פלוס באווירה מחשמלת לעומת הצנונים מאירופה.

    חוץ מזה הארגנטינאים אובר רייטד ברמות שמתקרבות לאנגליה. האלה מוזכרים כמועמדים לפני מונדיאל ויורו כי יש פה כמה אנגלופילים הלומי 1966 והאלה מועמדים רציניים לפני כל מונדיאל בזכות מראדונה ו"המסורת". אם נעיף את 1930, נגלה שמחוץ לשנים 1978-90 ארגנטינה מעולם לא עברה רבע גמר מונדיאל

  • גיא

    רונן, אני מסכים עם בירדמן.
    ברזיל שיחקה אתמול בצורה מהנה למדי בהתקפה ועשתה בית ספר מבחינה טקטית לארגנטינה.
    נכון שההגנה שלהם היא מה שאתה מכנה "צינית". אבל בניגוד לאיטלקים שהמציאו את השיטה הזו, זה לא מנע מהברזילאים לשחק מהר ופתוח ובוא נזכור שעוד שניים שלושה גולים לברזיל לא היו מפתיעים לפי מהמלך המשחק.
    לגבי ארגנטינה - מזכירה לי את ברזיל של המודיאל האחרון. הרכב של שמות גדולים שלחלקם אין מקום בנבחרת ואחרים פשוט שבעים מדי.

    דונגה בנה הרכב של חברה צעירים ורעבים, ונוקט בשיטה של "תוצאה קודם, יופי אחר כך". אני בעד הגישה הזו בנקודת הזמן הנוכחית כי אני מאמין שעם השגת התוצאות, יקבל ההרכב גם את הביטחון לנסות לחזור ולשחק "יפה"

  • רונן דורפן

    גיא. אני מציע שתזכר בנבחרת שדונגה היה הקפטן שלה וזכתה באליפות העולם - עם שער אחד בחצי הגמר ובגמר. הגביע שהביא להם את החוזה עם נייקי.

    אני משווה אותם בכוונה לצ'לסי: מצב בו לוקחים שחקנים מאד מוכשרים ויצירתיים ולהשתמש בכשרון הזה בכדי לשחק שלילי.

  • גיא

    לגבי אותה נבחרת - היא אכן ייצגה היטב את דונגה, שהיה הקפטן והמנהיג. אפורה, נוקשה ויעילה.
    לעניות דעתי, דווקא הדור הנוכחי מרובה הכישרון צריך מישהו שיידע להציב גבולות ומסגרת קבוצתית מוגדרת היטב על מנת לתעל את אותו כישרון להישגים. כבר בזמן המינוי האמנתי שדונגה הוא האיש הנכון. אני מתרשם שהוא בדיוק האדם שלא ייתרשם משמות ולחצים של מפרסמים ויעיף לספסל את הבלרינות (מי אמר רונלדיניו ?) וישאיר את אלה שמוכנים לעבוד על המגרש.
    מישהו באמת חושב שנבחרת עם קאקה, רונלדיניו, רונאלדו היתה מסוגלת לעשות עבודה הגנתית כמו אתמול ?

  • רונן דורפן

    גיא. אני מבין שאין לך צורך בנבחרת שכוללת את רונאלדיניו וקאקה. זה לא מסקרן אותך. אתה רוצה עוד נבחרת שעושה עבודה הגנתית טובה. אז מה בדיוק ההבדל בין ברזיל לאיטליה? העובדה שמשדרים מדי פעם לפני המשחק כמה משחקים של פלה?

    אני לא יודע כמה  רונאלדיניו פרימדונה. אבל בשלוש העונות האחרונות הוא זכה באליפות אירופה ושתי אליפויות בליגה הספרדית (שהיא טיפה קשה יותר מכל מפעל של שבעה משחקים) והעונה סיים את הליגה עם מספר נקודות זהה והפרש שערים עדיף על הקבוצה שזכתה באליפות. קבוצה עם רונאלדיניו וקאקה היא אפשרית בהחלט. מאמן כמו פרגוסון או רייקארד לא היה מתקשה להרכיב אותה. וגם סקולארי שלקח אליפות עולם עם רונאלדו-רונאלדיניו-ריבאלדו ואפילו דנילסון היה שם.

  • יוני

    רונן, אני מצטרף לאופוזיציה עם גיא ואיש הציפורים. אם רוצים לקחת גביע, צריך לעשות הגנה. זה לא חדש. מה שמייחד את ברזיל, כידוע, הוא בעיקר טכניקה. הם לא מחויבים לשחק עם חמישה חלוצים. הם מחויבים לעלות עם מגנים וקשרים הגנתיים שיכולים לעשות בית ספר לכל קבוצה אחרת. אני לא ראיתי את הקופה (תקופת בחינות) אבל נראה לי שהביקורת מעט מוגזמת. כמה בעיטות היו לארגנטינה? מה הפוזשן? קשה לי להאמין שיש הבדל תהומי. אם ברזיל גוברת על נבחרת נוצצת כזו של ארגנטינה בהתייצבות מלאה, זה לאו דווקא מראה שיהיו הפרשים גדולים יותר עם קאקה ורונלדיניו, כיוון שהנבחרת הזו מחוברת

  • גיא

    יוני, יותר מכך - תחושת הבטן שלי אומרת שההרכב ה"נוצץ" של ברזיל לא רק שלא היה מבקיע שלישיה, ספק אם היה בכלל מנצח.

    הטענה העקרונית שלי היא שהמסגרת הטקטית (שוב תלוי איזו מסגרת טקטית, אבל בהקשר הזה אני מדבר על זו שדונגה עיצב) מאפשרת לבעלי הכישרון העדיף לתעל אותו טוב יותר לטובת הקבוצה (במקום להסתבך בדריבלים חסרי תועלת).

    לגבי הרכב עם קאקה, רונאלדו ורונלדיניו. הוא אכן סיקרן אותי. אבל זה היה לפני המונדיאל האחרון...

  • גיל

    הנבחרת של 94 אכן הייתה הגנתית אבל נתנה תצוגות, למשל נגד הולנד ברבע הגמר. בחצי גמר נגד שבדיה הם שלטו בצורה מוחלטת והיה להם חוסר מזל (מה עוד שתמיד לשחק פעמיים נגד אותה נבחרת במונדיאל). הגמר היה אסון, אלב בעיקר שהם שיחקו בחום של הצהריים בגלל חוזי השידור של אירופה.

  • תומר

    המינוי של דונגה לא רלוונטי לאיך שברזיל משחקת כי ברזיל לא משחקת כדורגל יפה לאורך זמן ברמות הגבוהות(וגביע הקונפדרציות הוא לא רמות גבוהות)כבר כמה שנים.אבל המינוי שלו הוא כן הצהרה כלשהי,אם עד עכשיו שיחקנו מגעיל אבל הצהרנו על כדורגל יפה אז מעכשיו אנחנו מצהירים שזה לא מעניין אותנו.
    מילת הגנה(תרתי משמע) על האיטלקים שתמיד מושמצים בכל מקום.אני מודה שאני לא אובייקטיבי בתור אחד שביזבז הון כדי ללוות את הנבחרת הזו במונדיאל אבל איטליה מעולם לא התיימרה לשחק כדורגל יפה,כל מה שרצינו זה לנצח ועשינו זאת.תוך כדי הקרבה,חוכמה וגם תעוזה(החילופים בחצי הגמר).אז אני מוכן בכל טורניר להשאיר את הדיבורים בפרסומות לברזיל,שילכו העשירים שמסוגלים לממן כרטיס למשחק שלהם להנות מהז'וגו בוניטו כביכול,וינסו להיזכר מתי מאז 82 ברזיל שיחקה כדורגל יפה באמת(וגם אז זה לא הספיק לה).
    רונן הזכיר את ריאל מדריד בהקשר של קאפלו.לדעתי זו טעות של ריאל וכמו תמיד ריאל בטח תשלם עליה.ריאל שיחקה בחצי השני של העונה כדורגל מצוין,הרבה יותר טוב מבארסה וזכתה בצדק באליפות.פיטוריו של קאפלו הם בדיוק כמו פיטוריו של דל בוסקה,בשורה התחתונה ולא משנה מהן הסיבות,זה זלזול בכבוד המאמן.מאמן שמביא תואר אחרי 3 שנים,אסור לפטר אותו אלא אם כן התגלה שהוא רוצח סידרתי.ריאל תשלם על כפיות הטובה הזו בדיוק כמו שהיא שילמה בפעם שעברה.

  • איציק אלפסי

    אני רוצה להצביע כאן על תהליך מרתק שחופף לכדורגל הבריזלאי והארגנטינאי בחמישים השנה האחרונות.

    את ההיסטוריה של שני אומות הכדורגל הנפלאות האלה בתקופה הזו ניתן לחלק לשניים: עידן האלוהים (פלה, מראדונה) ועידן התמימות (העידן שאחריהם) מראדונה).

    נתחיל בארגנטינה-
    היסטורית מדובר היה בנבחרת קשוחה ולעיתים גם אלימה (ע"י המשחק המפורסם, נדמה לי בלידס, במונדיאל 66 שאחריו מנע סר אלף רמזי משחקניו להחליף חולצות עם הארגנטינים בטענה שהם 'חיות' או משהו כזה). הכל השתנה ב-86' (ארבע שנים מאוחר מהתכנון) עם הופעתו של מראדונה שסחף נבחרת בינונית ביותר לזכייה מרגשת במונדיאל. זכייה שמאז לא נראתה כמותה וספק אם תראה. כצפוי במקרים כאלה, התלות שארגנטינה פיתחה במארדונה חזרה אליה כבומרנג בהמשך עם הכדורגל העלוב (שבאופן מדהים היה האחרון שהוביל אותה לגמר מונדיאל) באיטליה 90' ובמיוחד עם פארסת הסמים של ארה"ב 94' שחירבה לארגנטינה מונדיאל שהתחיל נפלא עם שחקנים נהדרים כמו בטיסטוטה וקאניג'ה. אולם, באופן מעט תמוה, דווקא כשהשתחררה מצילו הענק של דייגו הציגה פתאום ארגנטינה דור מוכשר להפליא של שחקנים נפלאים ובכל מונדיאל (חוץ אולי מ 2002) הציגה את הכדורגל היפה והאטרקטיבי ביותר. אולם, למרבה הצער, הכדורגל הזה לווה בנאיביות נוראית ובמפחי נפש עקביים (המחזה של ארגנטינים בוכים הוא קורע לב אך מרגש מאין כמותו).

    אותו תהליך בדיוק עבר על ברזיל דור קודם עם פלה ואח"כ נבחרות הקסם של זיקו סוקראטס וחבריהם.

    אין לי הסבר למה התהליכים האלה קורים, אולי זה מקרי אולי יש פה משהו. ייתכן שההשתחררות מצלו של כוכב על כ"כ ענק משחררת משהו ביצירתיות, אולי..

    בכל מקרה, במקרה של ברזיל השלב הבא באבלוציה היה עידן פוסט-התמימות שהחל כמובן עם הנבחרת הכ"כ לא בריזלאית של מונדיאל 94' והגיע לשיאו אתמול עם איטליה בחולצות צהובות. במקביל, אולי בלי ששמנו לב, הפכה ארגנטינה לברזיל החדשה. המעוז האחרון שעדיין לא נשטף בערכיו הנלוזים של הקפטליזם הכוחני שמקדש את התוצאה בכל מחיר.

    בתור אוהד של נבחרת ארגנטינה, ושל הכדורגל השמח (לא חייבים תמיד שיהיו עקבים וסומבררוס.. אבל שיהיה חיוך!) אני מאוד מקווה שהמסקנה שתוסק בבואנוס-איירס מהמפלה אמש לא תהיה שבכדי לחזור ולזכות בתארים צריך ללמוד מברזיל ולשחק כדורגל אירופאי. הנקמה המתוקה ביותר, שתחפר על כל מפחי הנפש, תהיה לזכות בגביע העולם עם הכדורגל הזה בדיוק!

  • תומר

    לאיציק,ארגנטינה לא צריכה להפסיק לשחק התקפי כדי לזכות בגביע עולמי,להזכירך ההפסד לגרמניה ברבע הגמר נבע בגלל חילופים הגנתיים של המאמן והסתגרות בהגנה בזמן שארגנטינה הייתה ביתרון.גם בהארכה הם לא ניסו יותר מידי לנצח את המשחק(די טיפשי כשיודעים את הרזומה של גרמניה בפנדלים).אתמול ארגנטינה הפסידה כי היא לא הגיעה מוכנה למשחק,היא זילזלה בברזיל.היא יכלה לשחק גם יפה וגם חכם ובמקום זה היא לא עשתה את שניהם.הכוכבים שלה גם לא הופיעו למשחק,לא מסי ולא טבז.ברזיל ידעה שכל המשחק יהיה סביב ריקלמה וסגרה אותו ולארגנטינה לא היה שום דבר פרט לזה.כדורגל התקפי או לא התקפי,אתה צריך יותר אופציות כדי לנצח משחק כזה.אני לא חושב שלריקלמה אין מקום ברמות הגבוהות,הוא צריך ויכול להתאים את סגנון המשחק לכדורגל של היום ובזה בעצם נמדדים שחקנים גדולים.

  • רונן דורפן

    יוני, גיא גיל: על איזו טקטקיקה אתם מדברים? אני מדבר על 37 פאולים!! זו לא טקטיקה. זה כיעור.
    ברצלונה הוכיחה בשנים האחרונות שאפשר לקחת תארים עם כדורגל מרהיב. הנבחרת הלאומית היחידה שיש לה כדורגלנים ברמה כזו היא ברזיל. ואם אנצ'לוטי במילאן רוצה את קאקה לצד רונאלדיניו כנראה שאין איתם בעיה טקטית.

  • גיל

    השאלה היא אם זה ריאלי בכלל לצפות מנבחרות לשחק כמו ברצלונה בעידן שלנו? ברזיל הגיע עם לקופה עם שחקנים שלא מכירים אחד את השני ובקושי התאמנו ביחד. זו לא ברזיל 70 שהתאמנה כמה חודשים לפני המונדיאל. משחק צירופים נאה שלא בנוי על משחק אינדיבידואלי קשה לבנות בלי להתאמן.

  • רונן דורפן

    אני חושב שיש לך פתרונות - מהסוג שמצא סקולארי. לדעתי הדרך הנכונה לבנות נבחרת ברזילאית היא להביא 12-13 שחקנים שמשחקים בברזיל ולצרף אליהם רק את הגדולים ממש

  • תומר

    רונן לדעתי הכדורגל של בארסה הוא יפה מאוד אבל לא כלכך התקפי,לא כמו הקבוצות האחרות שהזכרת.לבארסה יש בחלק הקידמי שחקנים עם כישרון מדהים וזה מאפשר לה לתקוף עם פחות שחקנים ועדיין להיות אפקטיבית ואטרקטיבית.במשחקים מסוימים,במיוחד במשחקים גדולים(נגד ברמן בשלב הבתים העונה למשל)אפשר לראות שברצלונה אמנם תוקפת הרבה והמגיעה להזמנויות אך כל זאת עם מספר שחקנים מצומצם.היתרון שלה הוא דווקא הגנתי,היא מגנה עם לא מעט שחקנים(טובים מאוד)מתסכלת את היריבה ויוצאת למתפרצות קטלניות.בתור קבוצה מתואמת היא עושה זאת טוב מאוד ובלי הרבה עבירות אבל ראיתי דמיון בין המשחק של ברזיל אתמול לכמה משחקים של בארסה.

  • תופעת בירדמן

    קחו כמה חבר'ה עם חול מהקופה קבאנה בין האצבעות של הרגליים, שימו עליהם חולצות צהובות, הם כבר יתנו בראש לאחד-עשר נגרים ארגנטינאים.

  • לון

    אני מבין שעצוב לך על ריקלמה וארגנטינה, אבל בעיניי זה להיות עצוב על כך שאנחנו לא בשנות השמונים.
    לארגנטינה היה עושה משחק אחד שהביא אותה לגדולות. זה היה מזמן, לפני עשרים שנים.
    ריקלמה (ואורטגה לפניו) מתאים לכדורגל של פעם. מה לעשות זאת המציאות.
    אבל זה לא קשור לכדורגל ציני. ברצלונה ההתקפית רכשה את ריקלמה והוא לא התאים לה.
    בראש ובראשונה, כפי שציינת, המהירות. יש לו קצב שמתאים לכדורגלנים הלא מאומנים ולא מוחייבים של פעם. אלה ששתו בירה.
    חלק מהיופי של הכדורגל העכשווי, זו המהירות והקצב. זידאן, רונאלדיניו וטוטי הוכיחו שאפשר להיות מאוד טכני, אבל גם מהיר.
    בנוסף, בקבוצה טובה לא יכול להיות שכל כדור עובר דרך שחקן אחד. זה כדורגל מוגבל וטפשי. ברגע שסוגרים את עושה המשחק, הקבוצה אבודה. זה חלק ממה שקרה אתמול.

    ארגנטינה הוכיחה לפחות בחמש השנים האחרונות שהיא יצירתית ונהדרת מול קבוצות בינוניות. היא נכשלה שוב ושוב כשהגיעה למבחן של ממש. כך נכשלה בשלב הבתים במונדיאל 2002 כשהיתה אחת המועמדות הבכירות. נכשלה במונדיאל האחרון מול נבחרת התקפית לא פחות - גרמניה. ונכשלה פעמיים בגמר הקופה אמריקה בשני הטורנירים האחרונים מול ברזיל, למרות שהיתה פייבוריטית.
    כלומר, מול יריבות אירופיות חזקות ומול ברזיל, היא הרבה פחות יצירתית והרבה יותר מוגבלת. כדאי לזכור שבספטמבר לפני שנה, שתי הנבחרות נפגשו למשחק ידידות באנגליה וברזיל ניצחה בקלילות 0:3. אם אני לא טועה, זה היה המשחק הראשון של דונגה כמאמן.
    בסילה מוכיח שוב ושוב שהוא מאמן מוגבל, שברגע שקורה משהו לא טוב מול נבחרת חזקה לא יודע מה לעשות.

    אתמול, ארגנטינה היתה אבודה. ספרת לברזיל 5 בעיטות לשער. לארגנטינה היה מספר דומה, אבל רק שתיים למסגרת. במחצית השנייה היא לא הגיעה למצב מסוכן אחד. היא היתה פתטית. ואי אפשר להאשים בכך רק את ברזיל. שוב ושוב הגביהו לרחבה הברזילאית, כשצמד הבלמים אלכס וז'ואן הגיעו לכל כדור. שחקנים חכמים יותר היו מנסים משהו אחר. אבל ארגנטינה המשיכה לדפוק את הראש בקיר. אם ריקלמה לא מייצר התקפה אז נגביה שוב ושוב.

    חשוב לזכור שארגנטינה מייצגת באופן מובהק את הכדורגל המרמה, השפל, האנטי ספורטיבי. החל מהשוחד לפרו ב-78. שער היד של מראדונה (שכמו כל ציניקן מובהק ניכס אותו לאלוהים). המשקה האסור לברזיל ב-90. הסמים ב-94. הציניות של סימאונה מול אנגליה ב-98. הצגות הנפילות הקבועות. עברות ציניות ואלימות לאורך כל ההיסטוריה (מהחיות של 66, דרך הקצב סימאונה ועד לכיסוחים של מסצ'רנו אתמול). וכמובן שער היד של מסי מול אספניול. בעיניי זו נבחרת שמייצגת את הערכים הכי גרועים שיש. שום משחק של 20 מסירות לא שווה בעיניי רמאות אחת.

    ברזיל לא שיחקה את המשחק שאני מצפה ממנה. מצד שני, בעיניי היא לא שיחקה מגעיל. ממש לא. כמעט תמיד יש הרבה עברות במשחקים בין הנבחרות. לארגנטינה יש את החלק שלה. ראינו כמה וכמה מהלכים יפים באגף ימין עם מייקון ואח"כ עם דני אלבז. בפטיסטה שיחק לא רע בכלל. בעיניי, ההשוואה לצ'לסי ובניטז עושה לה עוול. שאלת על טקיטיקה - הטקטיקה ההגנתית הנבונה היתה סגירת ריקלמה ומסי. חיפוי קבוע של שחקנים. מניעת בעיטות מחוץ לרחבה. הטקטיקה ההתקפית היתה דגש על האגפים ומתפרצות בנגיעה אחת.

    יש בהחלט חשש שדונגה יציב נבחרת בדמותו - קשוחה, מחוייבת, ווינרית, ללא כדורגל של השראה.
    הסגל שהוא בנה מורכב משחקנים משני הסוגים. חלקם ממש מוגבלים (יחסית לברזילאים), כמו ואגנר לאב.
    אבל אתמול, כשהוא מוביל 0:1 הוא בחר להכניס את אלבז כמחליף בצד ימין. חילוף התקפי. ממש לא מה שהיינו מצפים ממנו.

    לברזיל הנוכחית זו הצלחה ראשונה. לדעתי מוקדם מידי לומר איך היא תראה בהמשך.
    כפי שגיל ציין חלק גדול מהם נפגשו לראשונה בטורניר הזה. במוקדמות המונדיאל יש מספיק משחקים כדי להתגבש. לאט לאט.
    אני זוכר את תחזיות האימים שהטילו עלינו כשסקולארי מונה למאמן ברזיל. דיברו על הכדורגל הקשוח מהדרום וכו'. ברזיל הצליחה איתו רק בשיניים לעלות מהמוקדמות למונדיאל. אח"כ קיבלנו אחלה נבחרת.

  • ויכסלפיש

    דורפן, מה הכוונה סקולארי מצא פתרון עם שחקני בית? בהרכב של 2002 היו גילברטו סילבה וקלברסון בקישור האחורי וז'וניניו פאוליסטה בהתקפי, היתר היו ליגיונרים

  • גורדיטו

    כל עוד הפרצוף של ארגנטינה זה ריקלמה, לא נגיע לשום דבר. כמו שהוא שבק בפנדל נגד ארסנל, ככה הוא תמיד יקרוס ברגע האמת גם בנבחרת (אני יודע, ליברטדורס... אולי אפקט בוקה משפיע עליו שם, לא יודע).
    בכלל, עד שכל הדור של ורון, ריקלמה, אז'אלה וזאנטי לא יפרוש, לא יקרה כלום בארון הגביעים של ארגנטינה. הם כולם לוקים באותן מחלות כמו אורטגה המאוס ודומיו.
    כנראה שאין ברירה וצריך ללכת במדבר 40 שנים כדי לנקות את האורוות ולהתחיל מחדש.
    בשנות כדורגל, 40 שנה זה 15-16 שנה, לא?

  • תומר

    לון,אני לא מסכים שברזיל של 2002 הייתה אחלה נבחרת.יחסית לנבחרות שמולה היא התמודדה היא הייתה אחלה נבחרת,אבל לתת בראש לסין וקוסטה ריקה ולגמגם מול בלגיה אנגליה וטורקיה זה לא ממש מרשים בעיני.בטח לא לאור העובדה שהיומרנות של הנבחרת הזו לא מספקת קבלות מאז זיקו-סוקרטס-פלקאו.

  • תומר

    לון,עוד משהו.נכון שתמיד יש עבירות במשחק בין ברזיל לארגנטינה,אבל במשחק הזה ברזיל השתמשה בעבירות כטקטיקה.אלו לא היו עבירות של אובר מוטיבציה,עבירות מתוכננות,רחוקות מהשער שמוציאות את ארגנטינה מקצב המשחק שלה ולא מאפשרות לה להניע כדור.שלא תטעה,מבחינתי אין בעיה עם זה.זו דרך לגיטימית להקשות על היריב ואם היריב לא מוצא אופציות להתקפה זו בעיה שלו.הבעיה היחידה שלי היא היומרנות הברזילאית וצביעות מסוימת בקרב אוהדי הכדורגל והתקשורת.אם איטליה הייתה משחקת בצורה הזו נגד הולנד,היא הייתה מקבלת על כך ביקורות מכאן ועד ונצואלה.כשברזיל משחקת כך זה משחק אגפים ומתפרצות בנגיעה.

  • valderama

    הכדורגל בליגה הארגנטינאית מעולה, קצבי, טכני, קשוח ומלא בשערים. ברמת הנבחרת אנחנו רואים שוב ושוב שהעיסקה הכי טובה בחיים זה לקנות ארגנטינאי במחיר שהוא שווה ולמכור אותו במחיר שהוא חושב שהוא שווה...

  • jonnie

    no doubt Brazil-Argentina
    can be much more exiting attacking play than what we saw yesterday.
    im happy for the brazilians but as a viewer i expact more from them

  • רונן דורפן

    לון. רק לגבי 66 אתה טועה. רטין הורחק בשיפוט ביתי מחפיר ואלף רמזי היה סנוב אנגלי מהסוג הגרוע ביותר

  • מנדו ליביו

    הצעת ייעול : רונן, אתה חייב להתקין כאן מערכת פורומים.

    הטוקבקים האלה בלתי נסבלים, מה גם שכל פוסט מעלה לפחות 5 דיונים שקשה לעקוב אחריהם ובדר"כ הם נגדעים באופן לא ממש הומני.

    לטיפולך!

  • לון

    רונן, במשך שנים קראתי על המשחק ב- 66 ולא ראיתי דעה כמו שלך. רמזי אולי היה סנוב אנגלי גרוע, אבל עובדה שרק פעם אחת בקריירה הארוכה שלו התבטא בצורה כזו. האם ראית את המשחק במלואו ?

    תומר, הנבחרת של זיקו-סוקראטס-פלקאו היא הסטנדרט של ה"ז'וגו בוניטו". היא השעון האטומי שלפיו מכוונים את כל השעונים. לכן הנבחרות מאז שואפות להגיע לסטנדרט שלה, אבל לרמה כזו מגיעים רק לעיתים נדירות.

    לגבי הנבחרת של 2002, היא ניצחה את כל המשחקים. היא שיחקה בכל המשחקים כדורגל התקפי. היא ניצחה פעמיים את הנבחרת שסיימה במקום השלישי וגברה בקלילות על גרמניה בגמר. אז שוב, זו לא הנבחרת של 82, אבל בקנה מידה של מונדיאלים אחרים, זו היתה אחלה נבחרת.

    אני חולק עליך שברזיל השתמשה בעברות כטקטיקה. אין לזה קשר לחלק ההתקפי של ברזיל, שהתקיפה גם במשחק מסודר דרך האגפים. זה לא סותר את העובדה שהייתי שמח לראות הרבה פחות עברות והייתי שמח לראות כדורגל יותר יצירתי מברזיל. דרך אגב, ברזיל הבקיעה שישיה ברבע הגמר, צמד בחצי ושלישיה בגמר. לא ממש הספק שלילי. העניין הוא שהיא נשפטת על פי הסטנדרטים שלה ולכן האכזבה שלנו, מי יותר ומי פחות.

  • Gilad Bloom

    Dorfan,your problem is that you are a romantisist when it comes to football,all this talk about 37 fouls is irelevant,fouls are a legitimate part of the game,if you don't get a card it's a good foul,in many cases a yellow card can save a team if the foul prevents a goal or a fast break,why is it legitimate in basketball but not in football,it might not be noble or moral but when Brazil plays Argentina the last thing they care about is fair play and they shouldn't,the Argentinofet would do the same to them, the way the game developed the Brazilians were forced to change their style and start playing smarter football which you call defensive..in the old days they could play their copa cabana style and still dominate,it took them from 1970-1990 to understand how to play a more updated version of the game,the so called atractive teams don't end up champions in Natinal team competition,the only ones i can remember are Denmark with Laudrup and France with Platini and Van Bastan's Holland but that was Euro,not Mundial,the teams that played "perfect" total attacking football like Brazil Eighty Two ,Holland 74 etc. usually end up with the compliment but no cup....Why should Brazil keep playing losing football?since they went to the 1990 Mundial with the new aproach of defense first they won 3 Mundials and 2 Copas if i'm not mistaken,it's a smart aproach and very simple-they know that they are worth a couple of goals a game even if they don't play consistent high level football or dominate the game,all they need is a brilliant move to open up the game a little bit and when they loosen up you can see the flair,they bring a few butchers Dunga style,who have a high footbal iq to seal the defense and the two or three creative guys up top will take care of the scoring,the two midgets who were supposed to help Rikelme run the midfeild looked like a youth team,they were just knocked down every time there was contact,it was a simple plan that worked well,where was Basilia with a creative answer,that is the big question...regarding 5 shots on goal,that is ok for a cup final,two out of the five went in,that's a great percentage,i don't remember too many shots on goal in the Chelseas-Man United Cup final including the overtime.

  • מנדו ליביו

    כשהבחנתי במגיב לא יכולתי שלא להתפעל מהניתוח המעמיק של גלעד בלום עד שנזכרתי (אני מאוד מקווה שאני לא טועה) שלאחר שהוא פרש מטניס הוא המשיך לשחק כמה שנים כדורגל בליגות הנמוכות.

    אני מניח שזה גם יהיה גורלו של אנדי רם, כנראה בבית"ר גבעת זאב...

  • איציק אלפסי

    מצטרף להצעתו של מנדו ליביו לגבי פורום בבלוג בחום רב! אני חושב על זה כבר המון זמן.

  • רונן דורפן

    לאדונים ליביו ואלפסי. יש לכם מושג איך מתקינים מערכת כזה?

  • איציק אלפסי

    רונן, אנחנו זורקים עליך את התיק ואתה מחזיר לנו אותו בחזרה.. :)

    לדעתי צריך לבדוק אצל ההוסט אם הוא נותן אופציה כזו. אם לא יש מערכת פורומים די סטדנרטית שמותקנת ברוב האתרים שאני מכיר, אני אעשה בירורון מי מפעיל אותה.
    בכל מקרה, זה בשבילך רונן לחשוב איך בדיוק אתה רוצה לעשות את זה. לפי דעתי הצורה הטובה ביותר היא לפתוח שרשור בפורום על כל פוסט וכך הדיונים על הפוסטים יוכלו להימשך במקביל. מה שקורה כרגע, במיוחד עם קצב הכתיבה הפנומנלי שלך, זה שברגע שמפורסם פוסט חדש כולם עוברים להגיב שם והדיון בקודם ננטש עוד לפני שמוצא.

  • אוהד יונייטד מאוסטרליה

    מסכים מאד. עידן הפליי מייקר הקלאסי חלף מן העולם לטובת שני קשרים אחוריים שאחד מהם ההגנתי יותר מתקל ומנקה ועוזר להגנה לסגור את הווינגר - ראה דאבל אפ מילאן וצ'לסי על רונאלדו הקשר האחורי והמגן סגרו את רונאלדו כך לא היה אפקטיבי.
    אני לא בטוח שאפשר כיום לנצח תחרות שאינה ליגה בכדורגל כזה.
    ההצלחה של צ'לסי וליברפול בליגת האלופות לעומת חוסר ההצלחה של ארסנל והיונייטד היא הוכחה טובה (לפחות בשבילי)
    יש לי תחושה ששיטת המשחק של שני קשרים הגנתיים(אסיין, מקאללה) היא כרגע עדיפה טקטית וכאשר מבוצעת בשלמות התוצאה תהיה בסוף 1:0 לצ'לסי.
    ההסבר שלי לאליפות יונייטד: מצד אחד,סגל צ'לסי לא היה עבה מספיק והפציעות גמרו אותם ומצד שני,עונה מעולה של רונאלדו וסקולס !
    קראתי פעם ראיון עם גנרל גרמני(וויליאם שירר - יומן ברלין)שניסה להסביר את ההצלחה הצבאית המסחחרת של הגרמנים מול בעלות הברית(צרפת 1940) הוא הסביר שלדעתו שיש זמנים בהיסטוריה שבהם כלי הנשק ההתקפיים עולים על כלי הנשק ההגנתיים.
    כמובן שחוסר האיזון הזה מביא למוטיווציה מוגברת לפתח כלי נשק הגנתיים שמחזירים את הצדדים למצב שבו התוקף והמותקף (בהנחה שהם בעלי כוחות שקולים)מנטרלים אחד את השני.
    הכשלון של יונייטד באירופה נובע לדעתי מכך שעם קישור שכולל שני קשרים שאחד מהם הוא רוי קין והשני סקולס אי אפשר להחזיק את מרכז המגרש, אי אפשר לשלוט בקצב המשחק
    אתה מנוטרל התקפית ולא משנה עם כמה חלוצים תשחק כי הם לא יראו את הכדור.

  • מושיקו (מארגנטינה)

    בטח שהתעצבנתי על המשחק של נבחרת ברזיל.

    אבל מי נעמד מול דונגה כדי להתמודד בבלתי נמנע ו/או הבלתי צפוי?

    לא יותר מאשר מאמן דקדנטי עם קצת זכויות בעבר ועם הרכב חסר.

    למשל, ורון תפס מקום ובכך ארגנטינה הופיעה למשחק החשוב עם הרכב של עשרה שחקנים.

    למשל, ריקלמה שאחרי הבעיטה העשירית שחטף, התעקש לעצור את הכדור, לדרוך עליו, לעשות הטיה ימינה, לעשות הטיה שמאלה.... נו באמת. אפשר לצפות ליותר משחקן בגילו ובמעמדו.

    למשל, אבודנסיארי בשער. בארץ מכירים את התחת של גרנט. בארגנטינה את התחת של "פטו". אבל אי אפשר "טקטית" להסתמך על גורם המזל במשחק כל כך חשוב.

    אבל "קוקו" בסילה, הארגנטינאי היהיר לא היה צריך להתכונן למשחק. הוא כנראה חשב שמספיקות לו כמה הצהרות עסיסיות לפני המפגש הגורלי, כדי לנצח עם הברקות של מסי וטבס.
    וכמובן, בעיטה חופשית של דינוזאור עצוב.

  • יורו (יום הפסקה). מה קרה בסוף עם ריקלמה? | על ספורט ועניינים קריטיים אחרים

    [...] חמש שנים בערך פרסמתי פוסט בשם "דינוזאור עצוב" בעקבות גמר הקופה א... שבו ניצחה ברזיל 0-3 את ארגנטינה במפגן של אתלטיות נדירה [...]

Comments are closed.