חידון מספר 33 (התרבות, האמנות והספורט) ודיאלוג בין מנהל הבלוג לקוראים

אני חייב שוב להודות לקוראים שמשבחים אותי שוב ושוב על "קצב כתיבה פנונמלי". זה הפך מין מטבע לשון שאנשים חוזרים […]

אני חייב שוב להודות לקוראים שמשבחים אותי שוב ושוב על "קצב כתיבה פנונמלי". זה הפך מין מטבע לשון שאנשים חוזרים עליו מדי פעם. אני ממש לא רואה זאת כך. מבלי להכנס לאיכות הכתיבה, 500-750 מלים ביום הן מעט עבודה יחסית. אני מבין את ההתייחסות כשהיא באה מצד אנשים שלא מתפרנסים מכתיבה ובאופן טבעי כותבים לאט יותר, אבל אחד הדברים שתמיד מטרידים אותי בעיתונות הספורט בארץ היא הכמות הנמוכה של הכתיבה מצד כותבי טורים. הכותבים של הניו יורק טיימס למשל כותבים מדי יום כמעט מאסות די ארוכות.

אז די לביטוי "קצב הכתיבה הפנומנלי"! אני אדם שעיסוקו כתיבה על ספורט וזה לא כל כך קשה.

מה שכן, המוטיבציה שלי לכתוב מדי יום היא בהחלט בזכות הקוראים שמשתתפים בדיונים. ומכיוון שמרביתכם אנשים שאינם מתפרנסים מכתיבה אני רוצה לשבח אתכם על קצב הכתיבה הפנומנלי שלכם! ובכלל על הרמה הנהדרת של הדיונים.

כך למשל קורא בשם גיא אלון מצא עבורי את שתי התמונות הבאות ושלח אותן אלי באי-מייל:

wim07.JPG

wim06.JPG

העליונה בינהן היא הדשא בווימלבדון לקראת סוף הטורניר השנה והתחתונה מאותו שלב בשנה שעברה. גיא שלח אותן כי שוחחנו כאן על כך שווימבלדון היה השנה טורניר חימר ששוחק על דשא, והתמונות ממחישות את הנקודה. הדשא באזור הרשת השנה נראה כאילו לא דרכו עליו שבועיים!
עוד עניין לפני שניגשים לחידון הוא הקמת קבוצת הפועל אוסישקין תל אביב בכדורסל. קבוצה שתשאף להחיות את מסורת הכדורסל של הפועל תל אביב ולהביא לתוצאות חיוביות מתוך האנרגיות הרבות שהושקעו במאבק להצלת אולם אוסישקין, שנהרס השבוע על ידי העיריה. אני רוצה להדגיש שוב את דעתי. תמכתי בהפסקת המאבק כי הוא הגיע לאלימות לא מוצדקת. אבל את אוסישקין לא היה צריך להרוס – בודאי כשאין לו תחליף הולם. אני מאד מקווה שהקבוצה החדשה לא תהיה בית לקבוצת האוהדים שהמאיסו את הקבוצה המקורית על הרבה אוהדים וותיקים. הסימנים מעודדים מאד: מסתבר שהקבוצה החדשה, אותה מאמן אורי שלף, תערוך מבחנים לאוהדים שירצו להצטרף לקבוצה שתשחק בליגה ב'. המכביסטים יכולים רק לאכול את הלב.
בכל אופן קורא בשם יאיר אומר שניתן לקבל פרטים על ההתארגנות הזו באי-מייל – hapoeluta@gmail.com.

ועכשיו לחידון שעוסק בספורט באמנות ובתרבות:

1. מיהו רובן קארטר?

2. באיזה ספר ישראלי מזכיר הגיבור שארני טיילור עבר למנצ'סטר יונייטד?

3. מלבד את ארסנל, את מי בעצם אוהד ניק הורנבי?

4. אילו שני כדורסלנים אמריקאים היסטוריים מוזכרים בשיר של אריק איינשטיין?

5. ואיזה כדורסלן עבר של מכבי תל אביב?

6. איזה מחזה בברודווי עוסק בהיסטוריה הטרגית של הבוסטון רד סוקס?

7. איזה ספר של סופר יהודי ניו יורקי נפתח במשחק בייסבול בין בית ספר חרדי לבית ספר יהודי חילוני?

8. איזה כדורגלן זר זכה בפרס ספרותי באיטליה על הביוגרפיה שלו? (רמז: מענקי הכדורגלנים)

9. איזה מרתוניסט הונצח בשיר של אירווינג ברלין?

10. ולאיזה כדורגלן הקדיש סלמן רושדי מאסה שלמה?

לתשובות הנכונות

במחשבה לאחור (עדכונים בעניינים שעסקנו בהם לאחרונה)
מי אתה האיש בכומתה? (על פט טילמן)

תגובות

  • גיל

    רונן, בכל זאת הייתי רוצה להמשיך ולשבח אותך כי הכתיבה בבלוג היא לא העבודה שלך. אתה כותב בתשלום למקומות אחרים ולכן זה מאמץ אקסטרה. גם ההשוואה לעיתונות יומית לא ממש מדויקת כי יש הבדל בין ידיעות חדשותיות שלכתוב עליהן זה הרבה עניין של טכניקה, לבין הניו ניו ג'ורנליזם של הבלוגים שזה דיעות אישיות על ענייני היום.

    בעניין החידון הייתי מוסיף אצל אריק איינשטיין גם את השיר המיתולוגי ואלה שמות.

  • איתי נ.

    חידה נוספת: איזה שחקנים מאלה שמות שיחקו בקבוצות בארץ? (בתקווה שזו לא שאלה שנשאלה בעבר...)

  • יורם אהרוני

    מאחר ששאלת על גיבור שירו של דילן קבל את התרגום לשיר שעשיתי:
    יריות אקדח מחרידות את שלוות הלילה בבר

    פטי ולנטיין יורדת למטה מן האולם

    היא רואה את הברמן בשלולית של דם

    היא בוכה," אלוהים, הם הרגו את כולם !"

    זהו הסיפור על הוריקן

    האיש שהשלטונות החליטו שהוא אשם

    על דבר שלא עשה החוק אותו דן

    שמו אותו בתא בכלא אבל יום אחד הוא יכול היה להיות

    האלוף של העולם.

    שלוש גופות פטי ראתה ,כל אחד ללא תנועה שוכב

    ואיש אחד בשם בלו באופן מסתורי שם מסתובב

    " לא עשיתי זאת" ,הוא אומר ומרים ידיו

    "רק שדדתי את הקופה, אני מקווה שאת מבינה,

    ראיתי אותם עוזבים" הוא אומר והוא עוצר

    " כדי שאחד מאתנו יקרא לשוטר".

    וכך פטי קוראת לשוטרים

    והם מגיעים למקום עם האורות המהבהבים האדומים

    בניו-ג'רזי באחד הלילות החמים.

    באותו זמן , בחלק אחר של העיר

    רובין קרטר מסתובב ברכב עם שני חברים

    מועמד מספר אחד במשקל בינוני לקרב על הכתר

    אין לו לא שום מושג איזה חרא מכינים לו שם בסתר

    כאשר שוטר מצווה עליו לעצור בצד הכביש

    כמו בפעם הקודמת ובפעם שקדמה לה , שום אות אזהרה לא מרגיש

    בפטרסון כך מתנהלים העניינים

    אם אתה שחור רצוי שלא תסתובב בהרבה מקומות

    אלא אם כן אתה מתכוון לעורר מהומות.

    לאלפרד בלו היה שותף שהיה לו דיבור עם השוטרים

    הוא וארתור דקסטר ברדלי רק שוטטו בסביבה

    הוא אמר," ראיתי שני אנשים בעלי מבנה גוף בינוני, נמלטים בריצה נמהרת

    הם נכנסו למכונית לבנה עם לוחיות רישוי של מדינה אחרת"

    ומיס פטי ולנטיין רק הנידה ראשה כאילו אמרה שזו אמת

    השוטר אמר," חכו רגע, יש כאן אחד שהוא בכלל לא מת"

    וכך לקחו אותו לבית החולים

    ולמרות שהו בקושי יכול היה במשהו להבחין

    הם אמרו לו לנסות לזהו את מבצע הפשע.

    בארבע בבוקר לקחו את רובין קרטר

    הביאו אותו לבית החולים והעלו אותו במדרגות

    הפצוע ראה בקושי בעין אחת, השניה הוצאה ואיננה

    הוא אמר," זה לא הרוצח, למה הבאתם אותו הנה?

    כן זהו הסיפור על הוריקן

    האיש שהשלטונות החליטו שהוא אשם

    על דבר שלא עשה החוק אותו דן

    שמו אותו בתא בכלא אבל יום אחד הוא יכול היה להיות

    האלוף של העולם.

    ארבעה חודשים אחר כך יש מהומות בגטאות השחורים

    רובין קרטר בדרום אמריקה מתאמן לקראת קרבותיו המרים

    וארתור דקסטר ברדלי יודע כי אם יורשע בשוד הוא צפוי לעונשים קשים

    השוטרים מנסים לפתות אותו להעיד, היא מחפשת מישהו להאשים

    " אתה זוכר את הרצח ההוא שאירע בבר?"

    "אתה זוכר שראית מישהו נמלט במכונית , זוכר את המספר?"

    " אתה רוצה משחקים עם החוק?"

    אתה חושב אולי שזה שנמלט במכונית היה המתאגרף השחור המחורבן?"

    " אל תשכח לרגע שאתה לבן !"

    ארתור דקסטר ברדלי אמר, " אני באמת לא בטוח".

    השוטר אומר," אתה יכול לקבל הזדמנות, או שתיקח אותך הרוח

    נסדר לך ג'וב במוטל וגם עם ידידך בלו נדבר

    אתה בודאי לא רוצה לחזור לתא בכלא, תתנהג בבקשה יפה, חבר.

    אתה יכול לעשות לחברה שלנו טובה גדולה

    הבנזונה הוא חצוף וחוצפתו כל הזמן עולה.

    אנחנו רוצים לשים את התחת שלו בצינוק

    אנחנו רוצים שיואשם ברצח המשולש וישתוק

    הוא לא ג'נטלמן, הוא סתם שמוק.

    רובין היה יכול להפיל כל אחד בחבטה בודדת

    אבל לדבר על כך לא הייתה לו שום סיבה מיוחדת

    זה המקצוע שלי, עבור תשלום אני עובד בפרך

    וכאשר אני מסיים אני יוצא כמה שיותר מהר לדרך

    למעלה לגן-עדן מלא אור

    שם מפכים מים זכים והאוויר הוא טהור

    ורוכב על סוס על השביל

    אבל אז הם לקחו אותו לכלא ושם הוא נקבר

    מקום בו אדם מאבד צלם והופך לעכבר.

    הקלפים במשחק של רובין היו מסומנים

    המשפט היה קרקס, לא היה לו סיכוי קטן שבקטנים

    השופט התייחס אל עדי ההגנה כמו אל שיכורים מן השיכונים

    אל הלבנים שצפו באירוע הוא נטה חסד באופן יוצא דופן

    השחור היה סתם כושי משוגע שיודע רק לגרום נזק

    אף אחד לא הטיל ספק בכך שהוא היה זה שלחץ על ההדק

    ולמרות שהם לא יכולים היו להציג כראיה את האקדח

    התובע אמר שהוא היה זה שביצע את הרצח

    וחבר המושבעים הלבן כולו אישר זאת מיד בעזות מצח.

    הסיכויים של רובין קרטר במשפט היו מראש אבודים

    האשמה הייתה רצח בכוונה תחילה, נחשו מי העדים?

    בלו וברדלי כמובן, שניהם שיקרו, לא הייתה להם סיבה לדאגה

    וכל העיתונים הצטרפו בשמחה לחגיגה

    איך לוקחים חיים של אדם

    נותנים לשוטים להתעלל בו כך סתם

    רואים איך בשמחה מקיזים לו את הדם

    לא יכול אלא להתבייש שאני חי לצדם

    בארץ בה החוק השתתק ונדם.

    עכשיו כל הפושעים בחליפות ועניבות

    חופשיים לשתות מרטיני ולצפות בזריחות מרהיבות

    כאשר רובין יושב בתאו בתא המתאים לבהמות

    אדם חף מפשע בגיהינום עלי אדמות

    זהו הסיפור על הוריקן

    אבל הוא לא יסתיים עד ששמו יטוהר, עד ששום רבב לא ידבק לו לזקן

    ויפצו אותו על הכל מעבר לכל שעור ואומדן

    שמו אותו בתא בכלא אבל יום אחד הוא יכול היה להיות

    האלוף של העולם.

    ושאלת המשך: דילן הקדיש שני שירים אחרים למתאגרף ולשחקן בייסבול. מי הם? ושאלה לחובבי דילן קשים: איזה אלוף עולם באיגרוף מוזכר בשמו בשיר של דילן ובאיזה שיר. הפותרים יוכלו לזכות בתרגומים של כל השירים המבוקשים.

  • רונן דורפן

    איתי - מלבד הישראלים אני זוכר רק את מקנקי (אני מניח שאתה מתכוון לשחקנים ששיחקו בקבוצות ישראליות). מי עוד?

    לאהרוני - אני אקשה עליך בשאלה תחת שאלה - אותו קטפיש האנטר שהוא התשובה לשאלת הבייסבול - מה הקשר שלו לכוכב ששיחק ביאנקיס שנים לפניו.

  • מאיר

    וימבלדון - לא קשור למזג האוויר? היה המון גשם השנה וגם אם רובו לא פגע בדשא, רוב הימים שוחקו בעננות כבדה. בשנה שעברה היתה הרבה שמש.

    שאלה יפה על הורנבי - די מביך שהאוהד הכי ייצוגי של ארסנל מתוודה בספר שלו שמספיק שעבר דירה לקיימברידג' למשך שלוש שנים, וכבר העביר את הנאמנות שלו.

  • מאיר

    עוד תת-קטגוריה בקשר בין ספורט לתרבות היא התנסויותיהם של ספורטאים במוזיקת פופ. למשל שני הליצנים האלה:
    http://www.youtube.com/watch?v=1KEMMfV5-Qg

  • קידן

    יורם- כל הכבוד על ההשקעה תרגום נהדר לשיר פנטסטי.
    אם אפשר הייתי רוצה את התרגום של Sad eyed lady of the lowlands

  • יורם אהרוני

    רונן כל הכבוד! לצערי לא אוכל לענות על שאלתך יען כי ידיעותיי על בייסבול שואפות לאפס. קידן, תוכל למצוא את מבוקשך בכתובת הבאה:
    http://www.angelfire.com/blues/hebrewdylan/

  • לון

    רונן, אוקיי, אפסיק לשבח על הקצב. אני בהחלט שומר לעצמי את זכות השבח על איכות הפוסטים.

    שאפו לגיא על ההמחשה בווימבלדון.

    כפי שכבר כתבתי, אני לא אוהד הפועל ת"א, אבל רואה חשיבות רבה בקיומה בכדורסל המקומי. מאחל לכולנו שבמהרה בימינו הפועל ת"א תחזור להיות גורם מרכזי בכדורסל המקומי.

    באשר לחידון, כנראה שקראתי את "עיין ערך אהבה" לפני הרבה יותר מידי זמן. ממש לא זכרתי שום דבר שקשור ביונייטד.

    מסקרן אותי הספר של בטיגול. מה היה בו שזיכה אותו בפרס ?

    לאהרוני, שאפו על התרגום.

    אם כבר תרבות ומאסר על רצח לאפריקאי- אמריקאי חף מפשע, ממליץ בכל לב על הסרט הדוקומנטרי המדהים "הקו הכחול הדק" (The Thin Blue Line) של הבמאי ארול מוריס. סרט שהביא לשחרורו של אדם ממאסר עולם.

    ועוד הקשר- בכבלים הוקרן אתמול והיום הסרט על הזמר ג'וני קאש - "בכחות עצמו" (במקור: Walk the Line). הלהיט הראשון שלו עסק בבית כלא והיה לו אלבום רב מכר שהוקלט בבית סוהר והקהל הורכב מהאסירים. הרבה לפני שמטאליקה חשבו על הרעיון.

  • יאיר

    מאיר הורנבי התראיין לפני 3-4 שנים לאחד העיתונים ובו התוודה שבשנים האחורנות הוא כבר כמעט ולא עוקב בכלל ארסנל או בכלל אחר כדורגל, כך של נראה לי שהוא בכלל כשיר לתפקד בתור האוהד היצוגי של ארסנל.

    בקשר ל"ואלה שמות" מוזכר שם דה וולף, אבל זה לא אותו אחד ששיחק תקופה קצרה באשקלון.

    בקשר למרתוניסט האיטלקי הוא זכה לעוד הרבה התייחסויות, אפילו יש קטע בסימפסון שבו בארט מבצע את אותו תרגיל וחוצה את קו הסיום של מרתון ספרינגפילד עם שפם ודגל איטליה.

  • רונן דורפן

    בטיסטוטה כתב אוטוביוגרפיה. קראתי לפני שנים פרק מתורגם לאנגלית. הוא סיפר על הקיץ בו לקחו אותו מהעיירה רקונקיסטה, הוא היה מאוהב בבחורה בשם נינה והיא סוף סוף התחילה לשים לב אליו. אבל אז הוא נרכש כנער על ידי ניואלס אולד בויז והגיעה מכונית שחורה ולקחה אותו לרוסאריו - ועולמו חרב עליו...

  • רונן דורפן

    מאיר - חשבתי על הסבר אחר לווימבלדון - בגלל הדחיות הרבות אולי השתמשו פחות במגרש המרכזי.

    האוהד הידוע ביותר של ארסנל הוא לא ניק הורנבי אלא אוסאמה בין לאדן - שהחזיק שם כרטיס מנוי בשנים בהן היה איש עסקים באנגליה..

    יאיר - אפשר להחליף את זבארוב באוברוב - שגם שיחק במונדיאל הוא - וזה לא יפגע בחריזה או במשקל. וזה להבדיל מדה חרייזה שעם כלום לא מתחרייזה.

  • מאיר

    יאיר, נכון לעונה הקודמת להורנבי יש מנוי בארסנל.

  • לון

    מכונית שחורה שלוקחת נער מאהובתו אל העיר הגדולה... נשמע כמו התחלה של טרגדיה.

    לאוהדי ארסנל, אני מבין שמבחינתכם חשוב אם הורנבי מגיע או לא מגיע עכשיו לאיצטדיון. אבל מבחינתי, לנצח, האוהד מספר אחת של ארסנל הוא הורנבי. אני תמיד שואל את עצמי בהקשר שלה, מה הורנבי חושב על מהלכיו של ונגר (מאוד מסקרן אותי מה הוא חושב על ה"דה אינגליזציה" של הקבוצה) או על משחק מסויים.

    דרך אגב, האם הוא כותב באופן קבוע באחד העיתונים ? איכשהו אני שוכח לבדוק את העניין הזה.

  • רונן דורפן

    אהרוני - התשובה היא פרט טריוויה איום ונורא. קטפיש האנטר מת לפני כמה שנים ממחלת לו גריג!

  • מאיר

    עד כמה שאני יודע המגזין היחיד בו הוא כותב טור בימים אלה הוא The Believer, מגזין (בעיקר) ספרותי אמריקאי בעריכת דייב אגרז, שהורנבי כותב בו על ספרים. לא בדיוק ביקורת ספרים פר סה, אלא מין רשימת הספרים שקנה, קרא וחשב לקרוא בחודש החולף. בשנה שעברה הוא הוציא בספר קובץ של הטורים האלה:
    The polysyllabic Spree
    קראתי חלק. לא רע.

  • ברגקמפ

    רונן-קצב כתיבה פנומנלי ;)

    מאיר, הורנבי לא ממש 'העביר נאמנות'. קיימברידג' תמיד שחקה כמה וכמה ליגות מתחת לארסנל. זה כאילו שאוהד הפועל ת"א יהיה גם אוהד הפועל אילת, הן לא נפגשות בינהן ולא חיות באותה ספירה של כדורגל.

  • יורם אהרוני

    דווקא את הפרט על סיבת המוות אני יודע. ואני יודע שלו גריג היה שחקן בייסבול. אבל מה, לא קשרתי אותו ליאנקיס...המתאגרף הנוסף לו הקדיש דילן שיר הוא מתאגרף שנהרג כתוצאה מקרב בזירה בשם דייבי מור:
    מי הרג את דייבי מור,

    מדוע היה צריך את חייו כך לגמור?

    "לא אני", אמר השופט בזירה,

    "אל תאשימו אותי במה שקרה.

    רציתי להפסיק את הקרב בסיבוב השמיני, אך כלום לא עזר

    לא הצלחתי למנוע מן המסכן את הגורל האכזר.

    הקהל היה מגיב בבוז ופורץ אל הזירה,

    כולם היו מבקשים את כספם חזרה.

    באמת חבל לי שהוא התפגר

    אבל כפי שאתה יודע גם עליי היה לחץ הולך וגובר.

    לא אני גרמתי לו ליפול.

    לא, אין כל סיבה את האשמה עליי לטפול."

    מי הרג את דייבי מור,

    מדוע היה צריך את חייו כך לגמור?

    "לא אנחנו", אמרו בקהל האנשים,

    "באמת שאין אותנו במה להאשים.

    חבל מאד שהוא מת ונטחן לאבק

    אנחנו רק באנו לחזות במאבק.

    לא רצינו לראות במותו

    רצינו רק הרבה זיעה בקרב שאין כמותו.

    זה בודאי לא דבר שאפשר לגנותו.

    לא אנחנו גרמנו לו ליפול.

    לא, אין כל סיבה את האשמה עלינו לטפול."

    מי הרג את דייבי מור,

    מדוע היה צריך את חייו כך לגמור?

    "לא אני", אמר מנהלו האישי המבוגר,

    בעודו מעלה עשן בסיגר.

    " קשה לומר, קשה לקבוע,

    אני באמת חשבתי שהוא בכושר גבוה.

    אני משתתף עם אשתו וילדיו בצערם המר

    אבל אם הוא היה חולה, הוא היה חייב זאת לומר.

    לא אני גרמתי לו ליפול.

    לא, אין כל סיבה את האשמה עליי לטפול."

    מי הרג את דייבי מור,

    מדוע היה צריך את חייו כך לגמור?

    "לא אני", אמר המהמר,

    מחזיק בתלוש ההשתתפות בעוד דבריו הוא אומר.

    "לא אני הפלתי אותו על הקרשים,

    ודאי שאפילו לנגוע בו לי לא היו מרשים.

    אני לא פושע, אני לא רוצח

    שמתי עליו כסף, רציתי שיצא מנצח.

    לא אני גרמתי לו ליפול.

    לא, אין כל סיבה את האשמה עליי לטפול.

    מי הרג את דייבי מור,

    מדוע היה צריך את חייו כך לגמור?

    "לא אני", אמר כתב האגרוף,

    מדבר ומדפיס במכונת הכתיבה הישנה בטרוף.

    בענף האגרוף אין לתלות את האשם

    גם בפוטבול אתה מוצא פגיעות קשות, יותר מפה ושם.

    קרבות אגרופים יהיו כאן לנצח

    לטעון כי זה בניגוד לרוח האמריקאית זו פשוט עזות מצח.

    לא אני גרמתי לו ליפול.

    לא, אין כל סיבה את האשמה עליי לטפול.

    מי הרג את דייבי מור,

    מדוע היה צריך את חייו כך לגמור?

    "לא אני", אמר האיש שאגרופיו הנחושים

    הטיחו אותו לארץ בעלפון חושים.

    זה שמקובה את דרכו הנה מצא

    שם האגרוף אל מחוץ לחוק הוצא.

    "פגעתי בו, כן, זה נכון, אני לא משקר

    אבל זוהי הדרך שבה אני משתכר.

    אל תאמרו טבח, אל תאמרו שפרקתי אותו לחתיכות

    זה היה הגורל, נגד רצון אלוהים אין כל טעם למחות."

    מי הרג את דייבי מור,

    מדוע היה צריך את חייו כך לגמור?

    ( דייבי מור היה אלוף העולם באגרוף במשקל נוצה ומת מפצעיו יומיים אחרי שנוצח על ידי הקובני שוגר ריי ראמוס בקרב על הכתר, בחודש מארס 1963. הקובני הגיע לארה"ב לאחר שבארצו נאסר ספורט האגרוף המקצועני. דילן כתב את השיר אחרי שקרא על כך בעיתון. גם פיל אוקס כתב פואמה על מותו של מור.)

  • לון

    מאיר, תודה על האינפורמציה על הורנבי.

    יורם, תודה על התרגום הנוסף.

  • יואב ג.

    יורם תרגומים מדהימים

  • birdman

    למה אין שאלות הקשורות לאמנות פלסטית?
    למה אין ציורי מופת של ספורט?
    למה אין פסלי מופת מאז יוון ורומי הקלאסיות?
    ואם יש למה הם לא מקבלים במה ראויה?

  • יואב, אוהד יונייטד מאוסטרליה

    התאכזבתי לשמוע שניק הורנבי כבר לא מתעניין בכדורגל ובארסנל שלו. באיזה שהוא מקום הספר שלו והגישה הילדותית שלו גרמו לי להרגיש נורמלי(שאנילא המטורף היחיד)
    אני זוכר שבספר הוא הסביר שלרוב האנשים השנה מתחילה לה ב 1 בינואר ונגמרת בסוף דצמבר. לאוהדי הכדורגל השנה תמיד חצויה(למשל 2002/3)היא מתחילה באמצע אוגוסט במגן הצדקה ונגמרת בסוף מאי.
    ב 3 בינואר יש את הסיבוב הראשון של הגביע. שבת אחרי שנגמרת הליגה יש את גמר הגביע בוומבלי ואחריו גמר גביע אירופה לאלופות. פעם בשנתיים יש את היורו ופעם בשנתיים יש מונדיאל.
    אני תוהה האם יכול להיות שהורנבי פשוטמאס בכדורגל הטכני היפה של וונגר עם שחקנים כמו תיירי הנרי ודניס ברקאמפ והוא מתגעגע לימי טרי ניל,מלקולם מקדונלד ואיאן יורה ?

  • תומר

    יופי של חידון,מאוד נהניתי,גם מהתגובות כמובן.נראה לי שזו תשובה מוחצת לקריאות לביטול חידון סוף השבוע.
    רונן,איפה אפשר למצוא את הקטע של רושדי על ג'ינולה?

  • רונן דורפן

    תומר - הוא הופיע בהארץ וגם בספר בשם LE FOOT על הכדורגל הצרפתי.

    ישנה פואמה יפה אחרת על ג'ינולה ששרו אוהדי טוטנהאם:

    Victoria Beckham is a twat
    She wears a wunderbra
    And when she's shagging David
    She Thinks of Ginola

  • גיל

    ליואב, תלוי איזה אוהד ספורט אתה ואיפה אתה חי. המסורת בספורט זה משהו נפלא, אבל התאריכים משתנים ממקום למקום. רונן בעצמו אני זוכר כתב לפני כמה שנים כתבה יפה על מסורת התאריכים בספורט האמריקאי, ואולי הוא יוכל להביא אותה כאן בשידור חוזר.

  • העמותה לביטול חידוני יום שישי בבלוג

    אה, היה חידון? כי השילוב של טקסט עם כמה שאלות בסופו עשוי להרגיע את הקולות המתגברים לביטול החידון

  • חבר נוסף בעמותה לביטול חידוני יום שישי בבלוג

    בתגובה לתומר: רונן כנראה התייחס לקולות המתגברים לביטול החידון והחלפתו בטקסט ושילב בין השניים. אם ימשיך כך, נחדול מהפעילות שלנו

  • רונן דורפן

    לחבר בעמותה: את השווארמה שלי אני רוצה בלי הרבה חריף

  • גיל

    הנה הקישור לכתבה של דורפן שדיברתי עליה":

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-618650,00.html

  • birdman

    בטיסטוטה הוא היוצא מן הכלל.
    אומרים על כדורגלנים שהם כותבים יותר ספרים משהם קוראים.

  • מאיר

    אוסטרלי, אתה יכול להירגע. כמו שכבר כתבתי למעלה, הורנבי עדיין מאוד אוהד את ארסנל ויש לו מנוי. האינפורמציה על ראיון שבו כביכול טען את ההפך לא מדויקת.

    ברדקמפ, אני עדיין חושב שהרעיון שמישהו אוהד קבוצה אחת ומסור אליה באופן מושלם הוא יותר רומנטי. אז מה אם הן לא מתמודדות באותה מסגרת? מה שחשוב הוא ההתמסרות, האהבה, המקום הרגשי בנפשו של האוהד. אלה לא צריכים להתחלק בין כמה אובייקטים. לפחות לא בכדורגל. גם הרעיון של קבוצה בישראל וקבוצה באנגליה (ועוד אחת באיטליה) הוא בעייתי בעיני.

Comments are closed.