סיפור חיובי לאמצע השבוע

יש משהו מאד מיוחד בשחקני ספורט שהם בנים של מאמנים. פרנק למפרד הוא דוגמא מצויינת. דווקא חוסר הגוון שבו, דווקא […]

יש משהו מאד מיוחד בשחקני ספורט שהם בנים של מאמנים. פרנק למפרד הוא דוגמא מצויינת. דווקא חוסר הגוון שבו, דווקא העובדה שכל בעיטה שלו לשער היא דומה והגיעה בברור מאותו פס ייצור מעידה על עומק החינוך שלו לכדורגל. לא רק את העובדה שהוא מתאמן קשה, אלא שיסודות האימון מוטמעים בו. שהוא יודע איך להשתפר באמצעות אימון. גם אלן יוסטון מהניו יורק ניקס היה שחקן כזה. הוא הפך שחקן NBA על גבול הכוכבות בלי כשרון יוצא דופן. רק בזכות קליעה שהיא מופת לדרך בה צריך לזרוק לסל.

נזכרתי בעניין הזה כי הלייקרס החתימו אתמול שחקן בשם קובי קרל. קרל הוא בנו של ג'ורג' קרל שמאמן את הדנבר נאגטס ובעבר הוביל את סיאטל לגמר. וגם אם לא זכה באליפות עצמה, הוא שייך לקבוצת העילית של המאמנים שהגיעו ל-800 ניצחונות. הבן קובי היה שחקן מכללות מצויין בבוייזי-סטייט, אבל לא נבחר בדראפט. אבל הוא הצטיין במדי הלייקרס בליגת הקיץ של ה-NBA בלאס וגאס וקיבל את החוזה שלו. אחד מכמה עשרות שישחקו השנה במקצוענים כי הם הוכיחו שהם מאד רוצים את זה.

לפחות הסטטיסטיקה שלו במכללה מעידה שהוא שחקן רב גוני שיוכל לשחק בהתקפת המשולש. כגארד לא גבוה ולא אתלטי במיוחד הוא כנראה צריך שיטה כזו, עם הרבה תנועה ללא הכדור, בכדי לשחק במקצוענים. שיטת המשולש, למי שלא יודע, הומצאה על ידי סם בארי עבור שחקנים כמותו ולא עבור מייקל ג'ורדן או קובי ברייאנט (אגב – קובי הזה, להבדיל מבראיינט, כותב את שמו עם C). אולי יצליח – פיל ג'קסון אוהב שחקנים שעל פניו לא נראים חומר NBA – אבל אני משער שיש גם סיכוי טוב שבתוך כמה שנים יגיע לאירופה.

ולמה עיסקת NBA שולית לחלוטין תפסה את העין ביום של עסקת גארנט והסלטיקס? כי על קובי קרל שמעתי בפעם הראשונה לפני כמה חודשים. זה היה משום שאבא שלו החמיץ משחק בין דנבר ללייקרס בכדי להיות לצידו בזמן ניתוח. זה היה ניתוח להוצאת תאים סרטניים מגרונו. על פי הרופאים ארך שבע שעות במקום השלוש שעות שתוכננו, אבל זה היה רק מטעמי זהירות כי זו הייתה הפעם השנייה שהוא עובר ניתוח להסרת גידול. מהצד האופטימי יותר הם אומרים כי הסרטן בו לקה, של בלוטת התריס, הוא מאלו עם סיכויי ההצלחה מאד גבוהים.

אני לא יודע בכמה קובי קרל הושפע מלאנס ארמסטרונג. עם הרקע שלו מהבית אולי ממילא היה מישהו שמוכן לעשות הכל בכדי לשחק כדורסל מקצועני. הוא בודאי לא יהיה ספורטאי אגדי מהסוג של ארמסטרונג. סתם שחקן NBA שצריך להיות לטובתו.

על ביל וולש (מבלי לדבר על הווסט קוסט אופנס)
הג'נרל-מנג'רים (הופיע בגלובס)

תגובות

  • ד"ר א.

    המסקנה המתבקשת היא שעדיף, חו"ח, סרטן על פרוטזות.

    אבל ההבחנה שלך לגבי ילדי מאמנים מעניינת, כי היא היוצא מן הכלל של ילדי הסנדלר.

  • אבו יו יו

    ואני חשבתי שטקס וינטר המציא את התקפת המשולש.

  • Danny

    The triangle offense was first used by Sam Barry at USC

  • רונן דורפן

    מר יו יו - אכן דני צודק. ווינטר למד אותה מבארי. בארי אגב אימן את הקולג' שלו גם בבייסבול. במידה רבה השיטה מזכירה בייסבול בכך שההתקפה לא חושבת. היא מגיבה להגנה ולא להיפך

  • גיא

    כשאני חושב על דוגמאות בארץ, אני מצליח להיזכר בשחקני כדורגל כמו משה שוויצר (בנו של דוביד), עידן שום, רונן פייגנבום, ובכדורסל - ארז חזן, וגור שלף.

    בהכללה אפשר להגיד שבתחום הכדורגל שחקנים אלו הם במקרה הטוב בינוניים, והגיעו לתחום כנראה מכוח האינרציה המשפחתי. חוץ ממשה שוויצר אולי, לא ניכרת בהם טביעת אצבע של מאמן וכנראה שהקריירה שלהם נובעת יותר מקריירת המשחק של אביהם מאשר מקריירת האימון שלו.
    אפשר אולי גם לנסות להסיק מזה משהו על רמת הידע הטכני של המאמנים בארץ .

    לגבי כדורסל - אשמח לראות עוד דוגמאות כי ממה שהעליתי קשה לי להסיק משהו.

    ואם כבר הזכירו את זה - כאוהד סלטיקס מתוסכל אני די נדהם איך ממשיכים לתת לדני איינג' קרדיט ובכלל איך בוסטון לא השכילה להעמיד על הרגליים קבוצה נורמלית כבר יותר מ 15 שנה.
    הטרייד הזה יוצר קבוצה זקנה, אם כי כשרונית, שיש לה 2-3 שנים על מנת ליצור מומנטום של קבוצת צמרת שגם יכולה למשוך אליה בעתיד כוכבים וליצור איזו המשכיות. לגבי אליפות - לא נראה לי ריאלי, אבל אולי אליפות המזרח (החלש) אפשרית.

  • legal alien

    מישהו זוכר - נדמה לי שגם גיורא שפיגל היה פרוייקט אישי של אביו. האמנם ?
    האם המשמעות של החתמת קרל היא שבשנה הבאה קובי ימסור לקובי?

  • Rd

    אני לא כל כך בטוח בדברים...
    אני חושב שילד שגדל עם אבא שהוא גיבור ספורטיבי עלול ללכת על קריירה שבחרו בשבילו ולא מה שהוא היה רוצה או מסוגל.
    אחרי הכל כדי להגיע למעמד של גיבור ספורטיבי עליך להיות אדם שאפתן מאוד ותובעני מה שהופך את החיים בצל אדם כזה למאוד קשים -בטח אם הוא מנסה להפוך לגרסא נוספת מוצלחת של אבא.
    קצת פסיכלוגי אנליטי (ואני ממש לא בתחום) אבל תחשבו על זה...

  • רונן דורפן

    RD יש הבדל בין בנו של כוכב (אפילו אם האב אימן) לבנו של מישהו שהוא מאמן

  • יורם אהרוני

    הנושא הזה של אב/אם המטפחים בן/בת הוא מעניין. זה מחזיר אותנו למה שכתב רונן על משפחת פולגר. ההורים השקיעו הכל בטיפוח הבנות אבל הבנות לא משקיעות אותו דבר בטיפוח הילדים שלהן. סבסטיאן קו אומן על ידי אביו פיטר קו. פיטר קו לא היה בכלל מאמן אתלטיקה אבל מהר מאד יבין כי אם ישאיר את בנו למאמים במועדונים זה לא יהיה לטובת הבן אז הוא לקח את סבסטיאן כפרוייקט אישי והפך אותו לאחד האתלטים הגדולים בכל הזמנים (ובזאת מודה אחד שהיה תמיד בעד סטיב אובט בתחרויות ביניהם...). ברור שסבסטיאן לא השקיע אותו הדבר בילדים שלו. הייתה לו קריירה משלו כך שלא היה לו פנאי להשקיע בהם כמו שהשקיע בו אביו.מישהו בכלל מכיר דוגמה של אב שאימן את בנו והבן אימן את הבן שלו? מאחר שיש מעט מאד מאמנות כתבתי בלשון זכר אבל צריך לזכור כי בחברה שלנו יש לאם תפקיד מכריע בהכוונת הלידים כי בהרבה מקרים היא זו שלוקחת אותם לחוגים ונמצאת אתם יותר שעות בבית מאשר האב. אני זוכר פעם בלימודי תואר שני המרצה נתנה לנו שאלונים להעביר על תלמידים שלנו ובפרטים האישיים שהיינו צריכים למלא לכל אחד הייתה רק רובריקה של השכלת האב ולא השכלת האם. שאלתי אותה למה השכלת האב חשובה והשכלת האם לא. היא הייתה מופתעת מהשאלה ואמרה כי כך מקובל בכל העולם בתחום הדעת בו היא עוסקת (חינוך!!!). להגנתה אומר שהיא התעשתה מהר, אספה את השאלונים מהסטודנטים והדפיסה שאלונים חדשים ובהם גם מקום לרישום השכלת האם.

  • אסף לוץ

    על ההבדל בין "כדי" ל"בכדי"
    שמעתי לא מזמן את פינת הרדיו של אבשלום קור, ובה הוא התייחס לגבי הסוגיה הנ"ל. קור טען שמי שאומר "כדי" לעולם לא טועה. לעומת זאת ב"בכדי" ניתן להשתמש רק כאשר מעורבים מספרים. לדוגמא: "טורס עבר שלושה שחקנים בכדי לייצר מצב בעיטה לשער".

  • Rd

    רונן,
    האם הנפש הספורטאית של שחקן שונה מנפשו של מאמן?
    וגם, רוב המאמנים היו בעבר ספורטאים בעצמם, גם אם הם לא הצטיינו בכך - הנפש ואופי התחרותי לא שונה בין מאמן לשחקן.

  • רונן דורפן

    הנפש לא שונה - למרות שהמזג במקרים רבות כן. מאמן הוא מורה ויש לו כלים טכניים לעבוד עם ילדיו שהם שונים משל מי שאיננו מאמן.

    בנים של שחקנים כוללים אנשים כמו פלה, קן גריפי, קובי בראיינט, מייקל אואן ועוד לא מעט ספורטאים גדולים.

  • גיל

    האם יש איזו שהיא דוגמא לספורטאי שהיה בולט בתחומו שהבן עלה עליו?

  • רונן דורפן

    גיל.
    המון המון מקרים.
    בראיינט האב היה שחקן NBA לא רע בכלל. גריפי האב ובובי בונדס היו שחקני בייסבול מעולים. ארצ'י מאנינג היו קווטרבק אגדי אבל פייטון עולה עליו. למפרד האב היה שחקן לא רע. אני יכול לחשוב על עשרות דוגמאות נוספות כנראה.

    בסך הכל התהליך האנושי הטבעי ברוב התחומים הוא שהילד עולה על האב. בספורט מקצועני זה קצת משתבש משתי סיבות:

    1. הרבה פעמים ההצלחה של המקורית באה ממוטיבציות כלכליות ועקב כך שהמשפחה התעשרה המוטיבציה הזו נעלמת.

    2. לפעמים בנים לא מוכשרים מקודמים מתוך תקווה חסרת ביסוס שיגיעו לרמת האב או האם.

    מה שמזכיר לי פוסט קצר שכתבתי פה לא מזמן על בנו של גיולה מאנדי.

  • איתי נ.

    לגיל - אולי חיים חזן ז"ל וארז חזן. אני לא בטוח מי נחשב לגדול יותר

  • לון

    כדאי לזכור, שבדר"כ כשהבנים גדלו, האבות היו שחקנים ולא מאמנים. סביר להניח שרק בגיל העשרה של הילדים האבות הפכו למאמנים.
    בנוסף, בדר"כ, לוקח זמן למאמנים הצעירים ללמוד את מקצוע האימון ולוקח להם בדר"כ זמן לגבש את המשנה האימונית שלהם. כך שדמות המאמן שנחרתה בזיכרון שלנו, אינה בהכרח הדמות שחווה בנו.

    אני לא מספיק מכיר את למפארד הבן, כדי לדעת האם מוסר העבודה שלו שאוב מאביו, או אולי דווקא מהמאמנים אצלם התאמן באופן מקצועי.

    בנוסף, יש עניין של אופי כללי שאינו קשור דווקא להתנהלות הספורטיבית. יכול להיות שלמפארד הוא איש רציני ומשקיע, ללא קשר למקצוע. יתכן שזה מאביו, יתכן שדווקא מאימו.

    אפשר לתת דוגמאות לבנים שעלו על אבותיהם. למשל, מלדיני הבן לעומת האב, בריאנט הבן ואביו.
    אפשר לתת דוגמאות הפוכות, למשל יוהאן וג'ורדי קרוייף, ביל וולטון ובניו.
    ויש גם מקרים שבהחלט קשה לומר, רדנאפ האב ורדנאפ הבן, או שצ'רביאק האב והבן.

  • גיל

    רונן, אכן דוגמאות טובות, אבל משום מה הן נראות לי יותר בגדר היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. מצד שני, אולי יש משהו קצת טאוטולוגי בשאלה שלי כי אני מחפש למצוא ילדים שטובים מהוריהם כדי להראות את זה בדיוק.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    There is a big difference between being a great player and being a great coach.it's usually a bad sign for a kid if his/her father or mother is a great player in a sport ,it would mean no financial worries and an easy childhood and usually a self centered father and lots of expectations.In the tennis world it is almost a given that kids of legends don't do as well as their fathers.The best father and child duo in tennis history is Ramanathan and Ramesh Krishnan who are the only father and son that made it both to the Quarter final of Wimbledon singles , other examples that i remember-Taylor Dent(Phil Dent the father was Aussie Open champ in the seventies)...Roy Emerson , holder of 13 grand slam titles has a son Anthony that played on the tour for a while , i beat him twice , he never made the top 100 , and like like his father he developed a heavy drinking problem at a young age...in tennis , and i guess that in other sports too it is better to have a parent who is a coach primarily than to have a superstar dad , the most important years for an athelete are the first few years when the child learns the fundamentals , the practise habits and the love of the game , this requires a lot of attention and expertise , if your father is still an active athelete you can forget about it , the focus is usually on the dad...in tennis many former players choose to direct their kids to do other sports because they understand how difficult it is or don't want the kid to have the pressure of being compared...Lendl opened a golf academy and all of his 5 kids are playing competitive golf,2 of them are nationally ranked...the Bryan brother's father,Wayne Bryan is a coach...Jimmy Connors was taught by his mother who was a teaching pro , she coached him in his early years a s a pro...it is common that a parent realizes that they have a special child and they turn themself into a coach , they learn the sport and dedicate their life for the child's career , sometimes it works , like Richard Williams , and in many cases which you don't hear of it fails big time and when it does the result is a lot of heartache , by the way i was surprised that nobody brought up 2 classic cases that prove all of our theories wrong-Dale Ernhardt junior and senior who were both great champions i think , please correct me if i'm wrong , and Muhamad Ali and Laila Ali who were both world champions in their sport...the smartest of all sons of legends was Pele's son who chose to be a goalkeeper..on second thought i think he ended up in jail for drug related crimes , again , i'm sure someone in this forum can correct me , by the way Dorfan , what kind of odds can someone get if he put money on the Andora club passing Macabi TA today?(Kolomina?)

  • אני

    רונן אשמח מאוד לשמוע את חוות דעתך על משחקה של בית"ר ירושלים נגד קופנהאגן במוקדמות ליגת האלופות.. בין אם פה בתגובות או בין אם באחד הפוסטים.. תודה רבה...

  • רוני שטנאי

    הנושא של בנים לעומת אבותיהם צריך לטעמי להיות מופרד לשתי תתי קבוצות, בנים לספורטיאם מקצוענים ובנים למאמנים מקצוענים.

    יש הבדל גדול מאוד בין השניים, וכמובן לגדולה של האבות (מוזר שלא הזכירו כאן שום אמהות, גם לי לא עולה כרגע שום דבר לראש, אולם אני מניח שיש דוגמאות גם לכך ומי שיכול אנא) יש קשר ישיר לגדולה של הבנים, לא רק לגדולה, אלא גם לתקופה בה הם שיחקו ולחשיפה התקשורתית.

    ישנם מקרים בהם הבן שחי כל ילדותו תחת הצל הענק של אביו ירתע בכלל לנסות ולחקות אותו ויבחר בתחום אחר, אול לחופין שהא עצמו יבחר שלא לדרוש מבנו להתחרות שדבר שיפגע בו. מהכיוון השני דווקא היכולת של האב תגרום למוטיבציית שיא אצל הבן וגם לעידוד של האב, ההיבט הזה נכון לא רק לספורט, - רופאים, מדענים,סופרים,בעלי שיפודיות('עזרה ובניו על האש') פוליטיקאים, עו"ד ועוד הולכים בדרכי אבותיהם.

    אצל המאמן המצב לטעמי פשוט יותר , הוא יכול לרוב לראות האם בנו מסוגל לשחק ברמה המקצוענית ולשפר את יכולתיו, יש את מקרי הקידום המצערים, אולם לרוב לטעמי הסיכוי של בן מאמן להיות שחקן טוב גבוה יותר והעובדה קשורה גם ליכולותיו המטויבטוריות של המאמן.

    התגובה של גלעד בלום מלמדת רבות על הנושא מההיבט של התחום שלו- הטניס ובי היא מעלה איזה מחשבה נחמדה האם יש לנו סיכוי לראות אגאסי גראף על מגרשי הטניס בעוד עשור ומחצה?

    ודבר אחרון - אתר ערוץ הספורט? זה יהיה משהו קבוע? אתה תצטרף גם לצוות המשדר אולי?

    ומהי דעתך לגבי סוגיית השידורים בתשלום ששוב עלתה לכותרות לאחרונה עם הפרארסה העלובה סביב השידור של בית"ר, אם אתה יכול כמובן לענות או שהוטל עליך איסור תגובה בעניין ע"י ערוץ הספורט כמו שהוטל על שאר אנשי הערוץ?

  • הגר

    שתי סיבות שבגללן אני אוהבת את ואן פרסי :
    When asked if he would be prepared to revert from attractive football to play for a side who won 1-0 every week and earned more trophies, Van Persie replied: "Small chance. The way I see it, I would never give that up. There are only a few teams in Europe who play the way Arsenal play. I will always play for a team where I earn less money but play fantastic football rather than a team where you can earn lots of money and win every week 1-0, 2-0 and play the defensive style.
    "I don't really like that. I play football because I like it. I don't like to run after people all game long; I like that they run after me. That's the way I see football."

    לאחר המשחק נגד אינטר תיאר ואן פרסי סיטואציה מקסימה : "I was quite surprised that we played such tremendous football. It was funny really. Me and Cesc just looked at each other at one point in the game and we couldn't stop smiling at each other because we liked the fact we were playing so well."Even some of the Inter players were saying: 'Don't make me run so much - you are playing so well.' "If a player from Inter tells you that, it means something."

  • Rd

    רונן,
    אני מאוד מקווה כי תמנע מהצטרף לצוות של ספורט 5.
    למרות שהוא איכותי בחלקו ויש לך מקום ראוי בין נדב יעקובי לאבי מלר. אבל הם נעשו כל כך תאבי בצע וגורמים לי לאכול את הלב על כל משחק שאני לא צופה - כן אני מהמורדים האמיתיים.

    הגר - אני מאוד מעריך את ואן פרסי ואני חושב שהוא צומח להיות אחד מהחלוצים הטובים ביבשת - בטח תחת הדרכתו של ונגר. אבל לידיעתך רוב הגולשים כולל רונן עצמו אוהדי יונייטד המוטרפים ביותר.
    אז אולי כדי שתזכירי לנו מדוע את גם אוהבת את רונאלדו או גיגסי או נאני...

  • רונן דורפן

    RD - זה טיפ טיפה חצוף מצידך להמליץ להגר לא לכתוב על משהו מסויים. אני חושב שמאז תחילת ימי הבלוג כל דיעה התקבלה פה בברכה. זה גם לא כך כך הוגן כלפי משום שהבלוג הזה ממש ממש לא עוסק ביונייטד. מאז תחילתו מספר הפוסטרים שעוסק ביונייטד הוא בעקביות 15%. וזה כולל נושאים עקיפים - כמו עיסוק ביריבות של יונייטד או בעניינים כלכליים שהיא קשורה אליהם.
    ואן פרסי אכן נהדר בהתייחסות שלו. ישנן שמועות שאם כריסטיאנו, משום מה, לא יבקיע את 35 השערים שאני מצפה ממנו - שהוא יהיה זה שיאיים על תואר שחקן העונה שלו. ויחד עם זאת... הוא אמור להנהיג עכשיו את הקבוצה שלו. להגיד לשחקנים האחרים שהמלחמה היא דבר משני.... ספקולטיווי משהו.

  • רונן דורפן

    לאני - לא צפיתי לצערי במשחק של בית"ר. ראיתי רק תקציר ממנו.

  • רונן דורפן

    לרוני וגיל לגבי ההבדל בין אבות לאימהות. אני יכול לחשוב על מספר סיבות.
    ראשית:
    נשים לא יכולות ללדת בזמן שהן מנהלות קריירה מקצוענית ברמה הגבוהה ביותר. הן הופכות לאמהות בגיל מאוחר יותר ואולי זה משפיע.

    שנית: עניין סטטיסטי. אפשר לראות שספורטאים גברים עושים די הרבה ילדים - שזה טבעי בגלל היכולות הכלכליות שלהם (וגם בגלל מספר בנות הזוג שלהם...). ללא מעטים משחקני הNBA יש חמישה ילדים או יותר וזה נפוץ גם בכדורגל.
    אישה ספורטאית, שכאמור, יכולה להקים משפחה בגיל מאוחר יותר - לא יהיו לה חמישה או שישה ילדים. אז יש פה עניין שהכמות מוציאה איכות.
    אבל אני חושד בדבר נוסף:
    עולם הספורט לנשים הוא מקום קשה הרבה יותר מעולם הספורט לגברים. מכיוון שיחסית אין כמעט ספורט קבוצתי לנשים ברמה מקצוענית גבוהה, ובודאי אין את התקבולים הכספיים, הנשים המצליחות בספורט הן בענפים האולימפיים (ענפי קיץ וחורף) ובטניס. תמיד ענפים אישיים. התהליך שם הוא מאד קשה ותובעני על צעירות. זו לא שמחת החיים של קבוצת נוער בכדורגל או כדורסל אלא עבודה יומיומית עם מאמנים קשוחים. ואולי הרבה מהן לא רוצות את התהליך הזה עבור ילדותיהן.

  • לון

    רונן, אחלה ניתוח לגבי האימהות הספורטאיות.

  • גיל

    לרונן, החמישה ילדים הם מנשים שונות (ע"ע שון קמפ). עם זאת, שים לב שברוב המדינות המודרניות דווקא העשירים מולידים פחות ילדים מהעניים.

    אני בהחלט מסכים שספורט אינדיבידואלי קשה יותר לנשים. זה לא רק עניין של שמחת החיים, אלא החיים הרבה יותר קשים לנשים בנדודים. לא רק שקשה להן להקים משפחה אלא שיש בנסיעות הללו סיכון מסוים שאין אותו לגברים. לגברים לעומת זאת, זה גן עדן. בין השאר כי הרבה יותר גברים מנשים מחפשים סקס מזדמן שקיים בשפע בכל מקום.

  • איתי נ.

    חמישה ילדים? אתם עושים צחוק. לפי אתרים שונים לשון קמפ יש בין 7 ל- 13 ילדים

  • music

    very interesting.
    i'm adding in RSS Reader

Comments are closed.