והרופא הבלגי מודאג בגלל זיהום אוויר

יושב ראש הוועד האולימפי הבינלאומי, ז'אק רוגה, הזהיר לפני כשבוע את מארגני אולימפיאדת בייג'ינג, מפני עניין מאד רציני מבחינתו. הוא מודאג מזיהום האוויר שעלול לפגוע בספורטאים בענפים שמחייבים סיבולת. הוא אפילו הזהיר שהתנועה האולימפית עלולה לדחות ארועים אם זיהום האוויר יהיה קשה מדי.

רוגה הוא רופא והוא מודאג מההגיינה. זיהום אוויר מטריד גם אותי, אבל קצת בעייתי שראש התנועה האולימפית רואה את זה כבעייה המרכזית.

לפני כמה ימים קיבלתי אי-מייל מכתובת לא ברורה. זה היה מאנשי הפאלון-גונג. השולחים זיהו אותי כנראה ככותב בענייני ספורט, וביקשו ממני להצטרף לקריאה לחרם על המשחקים האולימפיים בגלל היחס הלא אנושי למאמיני התורה הזו בסין. זו לא קריאה יחידה, יש קריאה דומה לחרם על המשחקים בגלל דיכוי טיבט. הטיבטים זועמים על כך שכעלבון נוסף נבחר איקון טיבטי כאחד הלוגואים של המשחקים. ישנה קריאה אחרת לחרם על המשחקים בגלל התמיכה של סין במבצעי השואה שמתרחשת בדארפור. במקביל יש חשדות שהביון הסיני עוקב אחרי עיתונאים בינלאומיים שינסו לכתוב את האמת על עניינים שונים בסין בזמן המשחקים והארגון "עיתונאים ללא גבולות" גם מתנגד לקיום המשחקים. ולבסוף יש גם טענות לפגיעות בעניים בסין בגלל המשחקים עצמם, ש-300 אלף מהם יועברו מביתם ללא בחירה במסגרת ארגון המשחקים.

תיבת פנדורה של בעיות שרוגה בחר לא להתייחס אליהן. ואני מאד מקווה בשביל כולנו שההיסטוריה לא תשפוט אותו יום אחד כמו אייברי ברנגדג' – נשיא התנועה האולימפית משנות החמישים עד שנות השבעים, מסמפט גדול של הנאצים, שבהיותו ראש המשלחת האמריקאית ב-1936 עזר להם בשמחה. ממניעת חרם על המשחקים ועד הדחת רצים יהודים מנבחרת שליחים.

*

לפני שאתם ממשיכים – אני אומר מראש שאין לי מסקנה נחרצת לגבי השאלה האם צריך להחרים את המשחקים בסין.

להרבה שאלות קשורות יש לי תשובה:

האם היה צריך להעניק לסין את המשחקים? לא.

האם משחקים אולימפיים ואירועים בינלאומיים נוצלו על ידי משטרים שביצעו פשעים נגד האנושות? כן.

אבל לעומת זאת – האם חרם אולימפי השיג אי פעם משהו? שום דבר – מלבד נזק ספורטיבי.

והאם סין היא המשטר האיום ביותר שמארח אירוע ספורט בינלאומי? גם כן לא. השלטון הזה הוא לא השלטון הנאצי – גם אם הוא שלטון בעייתי מאד ולא הומני. מצד שני, אני לא פליט טיבטי או קרבן דארפורי של השלטון הזה. לכן הקביעה שלי שמדובר פה באפור כהה ולא שחור מוחלט לא שווה הרבה.

ולבסוף, האם המשחקים יתקיימו בסין ללא שום חרם בינלאומי משמעותי? בוודאי שכן.

*

ארועי ספורט בינלאומיים נערכו כמה פעמים בדיקטטורות רצחנית. המשחקים האולימפיים בברלין ב-1936 היו מוצלחים מאד מבחינת התנועה האולימפית. הגרמנים העלו בצורה דרמטית את הסטנדרטים של האירוע. הם הוסיפו לו ענפי ספורט – כמו קאייקים, כדוריד וכדורסל – וגם חלק מהסמליות במשחקים – כמו מרוץ הלפיד והכפר האולימפי הייעודי. עבור הנאצים הם היו ארוע מאד מוצלח גם כן, ושר התעמולה הנאצי יוזף גבלס דימה את תרומתם למספר דיוויזיות שריון.

גם משחקי המונדיאל ב-1978 התארחו בארגנטינה של דיקטטורה ומחנות רכוז. לפני כמה שנים קראתי סיפור קשה מאד של אסירים שבילו את המשחקים בתא חקירות במרחק מאות מטרים מהמונומנטל. הם ישבו שם כסויי ראש ועיניים ושמחו בכל פעם ששאגות השמחה העידו על שער נוסף של ארגנטינה. לתוצאות המשחקים הללו אין ערך ספורטיבי משום שהמשטר הארגנטיני סידר את תוצאת המשחק מול פרו, 0-6 במשחק בו ארגנטינה הייתה זקוקה לניצחון בהפרש ארבעה שערים, באמצעות שוחד. אנשים לפעמים טוענים שגם האנגלים ב-66 והגרמנים ב-54 זכו בגלל טעויות שיפוט. אבל זה לא דומה לשוחד. טעות שיפוט היא מכה לא הוגנת לספורטאי – אבל עדיין היא במסגרת הציפיות בארוע ספורט, ולפחות יש לו הזדמנות להתאושש במסגרת התחרות. שוחד מוציא את כל הלגיטימיות מהארוע.
ישנם כמה הבדלים משמעותיים בין אולימפיאדת 1936 והמונדיאל ב-1978 למשחקי בייג'ינג הצפויים. הבדל אחד הוא שאינני סבור שהמשטר בסין הוא התגלמות הרוע האנושי. המשטר הזה מאכיל בערך חמישית מתושבי כדור הארץ וככזה אי אפשר להתייחס אליו כחסר לגיטימיות לחלוטין. קל מאד להציע מהפכה של יום אחד בסין, אבל מבחינת המין האנושי כל שינוי בסין חייב להתבצע בתהליך ששומר על יציבות. חוסר יציבות בסין עלול לעלות בחיי מליונים וקצת פשטני להציע הצעות לגבי מה צריך להיות עתידה של סין.

אבל מהצד השני המשטר הסיני איננו ראוי להערצה עולמית ולמתנות מהקהילה הבינלאומית. וזה הבדל גדול, ולטעמי די מאכזב, בין אולימפיאדת ברלין ומונדיאל 1978 לעומת משחקי בייג'ינג. התנועה האולימפית לא העניקה את המשחקים להיטלר. היא החליטה עליהם ב-1931 והיטלר ירש אותם כשנבחר לשלטון בגרמניה ב-1933. גם מונדיאל 1978 לא הוענק לארגנטינה בתקופת הדיקטטורה. משחקי בייג'ינג כן הוענקו לשלטון הנוכחי בסין.
הרבה מבעיות המשטר בסין היו די ידועות ב-2001 כשהוחלט ברוב עצום לתת את המשחקים לסין. דיברתי בעבר על העניין עם אלכס גלעדי, שהוא בכיר בתנועה האולימפית, והוא הסביר לי שהוועד האולימפי היה למעשה תחת איום. שאם סין לא תיבחר היא תפרוש מהתנועה האולימפית. השלטון בסין זעם על כך שבייג'ינג הפסידה בהצבעה לסידני על אירוח משחקי 2000. והתנועה האולימפית לא רוצה להשאיר יותר ממיליארד סינים – אנשים הגונים וחפים מפשע = מחוץ למשפחה האולימפית. הטיעונים הללו הגיוניים בעיני. המשחקים הם לא רק חלון ראווה למשטרים, הם גם לאוהדים וגם לספורטאים. לספורטאי ולאוהד הסיני מגיע שהמשחקים יגיעו לביתו במסגרת הסבב העולמי בארועים.

לעומת זאת, טיעונים שאני לא מקבל הוא שהמשחקים אולי ישנו את סין ושהדרך לשנות את סין הוא לשתף אותה בעשייה הבינלאומית. אלו הטיעונים המתחסדים של חברות כמו גוגל ומיקרוסופט כשהן חוסמות תכנים מסויימים בפני תושבי סין. אלו טיעונים של "נא לא להפריע – עושים פה כסף". מי שאומר את זה לא באמת מודאג מטיבט או מדארפור.

מצד שני, כישראלי אני בטח לא רוצה שנשק החרם הספורטיבי יופעל בקלות רבה מדי. והכי נוח לצעוק שרק דמוקרטיות בשיטה המערבית ראויות לאירוח משחקים בינלאומיים. גם הדמוקרטיות המערביות הן לא טלית שכולה תכלת. אז נכון שמפחיד אותי מה תלד השנה הזו ומפחיד אותי לחשוב מה עלולה ההיסטוריה לומר בעוד עשרים שנה. יש בהחלט אפשרות שבעוד שנה נקיים חגיגת ספורט עם משטר אפל מאד. אבל מצד שני אני לא חושב שאפשר להפיל על התנועה האולימפית את הבעיות שהמערב מניח בצד מתוך אדישות ואנוכיות.

*

למסקנות:

מסקנה אחת יש לי בכל זאת. המשחקים יתקיימו בסין ושום כוח בעולם לא ימנע את זה. אני משער שהמשטר בסין ינצל אותם להציג את הישגיו. ולכן חשוב שהמשחקים, ותשומת הלב על סין בזמן המשחקים ינוצלו גם בדרך חיובית. שלפחות בעולם הרחב יקבלו עיתונאים וארגוני זכויות אזרח וארגונים שמייצגים את נפגעי המשטר הסיני, במה בכדי לצעוק על כל אחת מהעוולות שמבצעת הממשלה בסין.

מסקנה שניה היא שאני מאד מקנא ברוגה. שכל מה שמדאיג אותו הוא זיהום אוויר.

קטסטרופה
ספורט וקצת קולוניאליזם

37 Comments

גיל 13 באוגוסט 2007

אני דווקא חושב שלתת את המשחקים לסין זה רעיון לא רע. אפשר היה להחרים את סין עד קץ הדורות ולקוות למהפיכות נוסח רומניה וקריסה כמו מדינות מזרח אירופה לשעבר. מהפיכות כאלו ממיטות בעיקר סבל על התושבים ולוקח להם שנים, אם בכלל להתאושש מזה. גם הטלת עיצומים אינסופית פוגעת בעיקר באנשים הפשוטים ובעיקר מקשיחה עמדות של המשטר. אז נכון, בסין נעשו ונשים הפרות זכויות אדם חמורות ביותר, אבל בשנים האחרונות, ובמידה רבה גם בגלל האולימפיאדה יש פתיחות גדולה כלפי המערב. במדינה כל כך גדולה רצוי ששינויים יעשו בהדרגה. קראתי השבוע במגזין טיים שלא תהיה שום צנזורה על עיתונאים באולימפיאדה, גם אם יכתבו דברים שליליים על סין, וסביר שזה ישאר אחרי המשחקים. ברגע שחברה מסוימת נפתחת לרעיונות דמוקרטיים, קשה מאוד לעצור את השטף ונדמה לי שבסין מבינים את זה טוב מאוד.

גיל 13 באוגוסט 2007

אה, ובלי קשר מה דעתך על טייגר? לדעתי כשהקריירה שלו תסתיים הוא יזכר לא רק כגדול הגולפאים אי פעם (משהו שהוא מועמד לגיטימי אליו כבר עתה) אלא כאחד הספורטאים הגדולים ביותר אי פעם.

רונן דורפן 13 באוגוסט 2007

גיל – אין שום שאלה לגבי טייגר. וזה יהיה נכון גם אם הקריירה שלו תסתיים מחר. הוא ענק.
לגבי סין – אני לא חושב שהמבחן הוא פתיחות למערב (כלומר כמות הכסף שהמערב עושה שם). המבחן הוא ההשפעה על טיבט ודרפור

birdman 13 באוגוסט 2007

דעתי הנחרצת היא שאסור להחרים את המשחקים בסין.
גרתי באמריקה כשג'ימי קרטר החליט להחרים את משחקי מוסקבה 80'. אני זוכר ראיון טלוויזיה עם המתעמל המעולה בארט קונור ואשתו הצעירה מחוץ לקרוואן שלהם באיזה חווה בחור במרכז ארה"ב. הם אמרו שעוד ארבע שנים זה עלול להיות מאוחר מידי. היה עצוב לשמוע אותם. היה עצוב שאנשים כדוגמתו משלמים על גחמות של מגדל בוטנים מג'ורג'יה.

birdman 13 באוגוסט 2007

אם אני לא טועה ג'ק ניקולס לקח יותר תארים חשובים מוודס.
לדעתי דב הכסף עדיין גדול מנמר היערות.

גיל 13 באוגוסט 2007

הדברים קשורים בעיניי זה לזה. ברגע שיש יותר דמוקרטיזציה, בסופו של דבר זה ישפיע לטובה גם לגבי נושאים אחרים (לא בטוח לגבי טיבט). אבל השאלה בכלל אחרת: מה המערב עושה לגבי רצח העם בדארפור? הרי ישיבה מהצד וחוסר עשייה זו גם תמיכה ברצח לא?

גיל 13 באוגוסט 2007

ניקלאוס לקח 18 מייג'ורס בעוד טייגר לקח 13 עד עכשיו. אבל הקצב של טייגר הרבה יותר מהיר (ניקלאוס לקח את המייג'ור ה13 שלו בגיל 35 וטייגר רק בן 31). הדומיננטיות של טייגר גדולה יותר ממה שהייתה לניקלאוס, כמן גם רשימת השיאים שהוא קובע. אם טייגר ימשיך בקצב הזה עד לגיל שבו ניקלאוס לקח את המייג'ור האחרון שלו בגיל 46, הוא יוכל להגיע ל30 תארים.

birdman 13 באוגוסט 2007

"לכל שבת יש מוצאי שבת", תנו להם לגמור עם האולימפיאדה, ואז תטילו אליהם סנקציות רלוונטיות לעוולותיהם.

valderama 13 באוגוסט 2007

בקונוטציה היסטורית ההתנהלות של סין היא כימים ימים, לאורך ההיסטוריה לפחות ב 3000 שנה האחרונות של ציבילזציה סינית הם פעלו ויפעלו אותו דבר. ניצול גודלם לבניית פרוייקטים מדהימים, דיכוי וחוסר התחשבות מוחלט באדם הפשוט, וכיוצא בזה (כמובן שאלו מונחים מערביים, הסינים לא רואים שום עוולה במה שהם עושים). זהו חלק מתפיסתם העצמית כאימפריה תרבותית-כלכלית-צבאית. לא משנה מה נעשה, ההיסטוריה ממשיכה. לכן, אין שום משמעות להחרמת המשחקים, הם יראו את כוחם בכל מקרה ואני מבטיח לכם שזה יהיה מחזה מרהיב.

עזי 13 באוגוסט 2007

גם אני מקבל את נמיילים הללו, של אנשים טובים מאוד שנפגעים על ידי המשטר הסיני. השלטון הסיני בעייתי מאוד, אבל יש כמוהו רבים בעולם וההשוואה שעושים פופילסטים לגרמניה הנאצית היא אבסורדית.
אני מסכים שלא היה צריך לתת לסין את האירוח, אבל חרם ספורטיבי לא משיג דבר. בסופו של דבר אפשר לקוות שיקרה מה שקרה בסיאול – דרום קוריאה קיבלה את המשחקים ב-1981 כדיקטטורה עם התחייבות לשינויים שנעשו והיום היא דמוקרטית. בסין אולי זה ייקח יותר זמן – והיא כמובן מעצמת ענק ולא סתם עוד מדינה מתפתחת – אבל נקווה שזה יקרה.

לון 13 באוגוסט 2007

רונן, אין ספק שהמשחקים יתקיימו. זו בהחלט נקודת המוצא. השאלה מה יקרה בהם ובעיקר, מה יקרה בסין אח"כ.

אני בהחלט מסכים עם גיל.
סגר על מעצמה כמו סין ומדיניות של הבדלתה לא יקדם את האוכלוסייה. להיפך.
ככל שמדינות קומוניסטיות נפתחות יותר למערב, כך חלים בהן שינויים טובים.

במובן הזה, אני מקווה שהמשחקים האולימפיים במוסקבה יהיו דוגמה למה שיקרה שם.
אמנם ארה"ב ועוד מעט מדינות החרימו את המשחקים, אבל בסה"כ המשחקים לא נפגעו.
בריה"מ אז היתה משטר בעייתי מאוד. (אם כי באותה תקופה לא עשתה מש שסין עושה היום בטיבט).
כמה שנים אח"כ הגיעו הגלאסנוסט והפרסטרויקה.
אין לי שום כוונה לטעון שהיו אלה המשחקים האולימפיים שגרמו לכך, אלא שהם היוו עוד גורם שהוביל לשינויים בבריה"מ.

כך גם הדוגמה שעזי נתן למה שקרה בדרום קוריאה.

הסינים בונים על תיירות מערבית גדולה בזמן המשחקים. מפגשים אנושיים כאלה יעשו הרבה טוב לפתיחות.
אין שום סיכוי שהסינים יצנזרו עיתונאים מערביים.זה יגרום לשערורייה ולנזק תדמיתי גדול.
אני לא בטוח שזה ישאר בדיוק כך אחרי המשחקים, אבל זה בטוח יעשה שינוי מסויים גם לטווח רחוק.

צריך לזכור, שכבר היום סין הולכת ונפתחת לעולם, ויש בה התפתחות מתמדת במגוון תחומים.
המשחקים יתנו תנופה נוספת.

ההשפעה על טיבט תהיה מזערית. אבל לטווח רחוק סין תהיה יותר אנושית, יותר חופשית ויותר דמוקרטית.

דרך אגב, הטיעון של אלכס גלעדי הוא כל כך צבוע.
זה היה איום סרק ברור לחלוטין. לסין היה הרבה יותר מה להפסיד מאשר לוועד האולימפי וליתר העולם.
גם אם היתה פורשת לזמן קצר, היתה חוזרת במהרה.
ממתי כניעה לאיומים וסחטנות היא מדיניות גלויה, מוצהרת ומועדפת ?
כך כל מתאים לגלעדי.

רונן דורפן 13 באוגוסט 2007

לון – בכדי להיות הוגן… זה לא היה טיעון של גלעדי – הוא לא אמר לי זה בנימה של הצדקה אלא פשוט הסביר את העובדות.

רונן דורפן 13 באוגוסט 2007

לציפור. טייגר מקדים את הדוב בכל קטגוריה סטטיסטית שיכול היה להקדים אותו בגיל הזה. יש לו כמעט את כל השיאים הכלליים ואת שיאי ההפרש בכל ארבעת המייג'ורים – חוץ משיאים אחרים.
אבל אני שם את זה בצד – טייגר הוא ספורטאי מרגש בצורה בלתי רגילה. אני קצת חושש שבעתיד הרחוק הוא ייבחן על שיאיו הרבים ולא על העניין המרכזי. כמו ג'ורדן ועלי – הוא פשוט היה הכי גדול.

גיל 13 באוגוסט 2007

אני בטוח שלוועד האולימפי יש אינטרנס מסחרי מובהק שמשחקים ישוחקו בסין. אני בטוח שלא נשמע אחרי האולימפיאדה שהמשחקים הובילו לקריסה כלכלית נוסח מונטריאול.

גיל 13 באוגוסט 2007

כמו ג'ורדן ומונטנה יש לו קילר אינסטינקט שלא מהעולם הזה. אגב רונן, אני לא יודע אם אתה יודע, אבל טייגר מעורב בהרבה פרוייקטים חינוכיים. הוא הקים מרכז לימוד טכנולוגי לילדים משכבות מצוקה ומאוד יכול להיות שמה שהוא יעשה אחרי הפרישה יהיה משמעותי לא פחות. בזמנו אבא שלו אמר שטייגר ישנה את העולם וכולם צחקו עליו, אבל זה כבר לא נראה לי כל כך מופרך היום.

לון 13 באוגוסט 2007

רונן, מה זאת אומרת עובדות ? היה כאן איום והשאלה איך מתייחסים אליו.
אם אני מבין נכון, הוא עומד מאחורי הטיעון הזה.
אם אני טועה, תקן אותי בבקשה.

רונן דורפן 13 באוגוסט 2007

אני מתקן אותך… כמובן שאינני בוחן כליות ולב… אבל גלעדי לא אמר שזה טיעון לגיטימי וגם לא אמר לי איך הצביע. הוא רק הסביר את החלטת הגוף הבוחר, שהייתה ברוב גדול, בחשש להרגיז את הסינים.

גיל 14 באוגוסט 2007

רונן, אני זוכר בזמנו שהוא התראיין בארץ ממש לפני ההצבעה ונוצר הרושם שהוא הצביע בעד הסינים. הוא גם התחמק, ואפילו די התרגז, כשהמראיין העלה טענות לגבי הלגיטימיות של מתן המשחקים לסין.

גברת עם סלים 14 באוגוסט 2007

לצורך הדיון אני אקח רגע את הצד של ארגוני איכות הסביבה.

מזיהום אויר מתים אלפי אנשים וגם זה משהו שהאדם יצר ובאפשרות ואחריות הממשל הסיני (או כל ממשל אחר) לטפל בזה.

מצד שני, מבחינה שיווקית אנחנו דווקא רוצים שהאולימפיאדה תתקיים תחת זיהום אויר כבד, כי רק אחרי שזה יפגע בהישגים הספורטיביים ואולי אפילו בספורטאים עצמם, אולי אנשים יבינו עד כמה הנושא חשוב.

עזי 14 באוגוסט 2007

גיל, לגלעדי ולכל חבר ועד אולימפי אחר אסור לומר איך הצביע.
לגברת עם סלים, בזיהום פר אדם ישראל מזהמת יותר מסין, המדינות המערביות גם, וארה"ב היא המהזמת הגדולה מכולן. והיא אירחה ותארח משחקים בלי שמישהו ידבר על הזיהום.

ד"ר א. 14 באוגוסט 2007

דרפור –
יהיה צבוע מאד להאשים את הסינים במה שקורה שם, כשכל העולם עומד מנגד ושותק. יש לא מעט מדינות בעולם שיש להן המשאבים להתערב בנעשׂה ולהפסיק את השואה שם. האו"מ יכול לקבל החלטה לשלוח לשם כוח רב-לאומי. אומות העולם יכולות אפילו להחליט לפתוח שעריהן לפליטים (כמו שיכלו לפתוח שערים לפליטים יהודים בשנות ה-30 של המאה הקודמת).
מי שלא עושׂה כלום, אין לו שום עילה להחרים את האולֻמפיאדה.

מדינות "לא נחמדות" –
הכל שאלה של פרופורציא. גם האימפריא הבריטית, שאירחה משׂחקים אולֻמפיים, לא היתה נחמדה במיוחד. ארה"ב, שאירחה כבר שלוש פעמים, סיפחה את הוואי באותה שרירותיות שסין סיפחה את טיבט. כשחגגו אולֻמפיאדה באמשׂטרדם האינדונזים עדיין נאנקו תחת כיבוש אכזרי ונצלני.

זיהום אויר –
מסכים מאד עם גע"ס ועם הד"ר הבלגי. זו בעיא חמורה ביותר, שלא זוכה לטיפול או אפילו לתשׂומת הלב הראויה.

מה בכל זאת אפשר לעשׂות?
מי שרוצה, יכול לערוך רשימה של המפרסמים הגדולים של בייג'ין 2008 ("שקט, עושׂים כסף"), ולהחרים אותם.

רונן דורפן 14 באוגוסט 2007

גיל – כפי שאמר עזי – אלו ספקולציות. ואינני רוצה לדון בכך.

לגברת עם הסלים:
הנקודה באיכות הסביבה היא שסין לא אשמה אבסולוטית ויש נטיה להאשים את הסינים מתוך אתנוצנטריות.
אני זוכר נתון שהובלט על ידי האינדפנדט לפני כשנה בעמוד שער שהוקדש לאיכות הסביבה ובו הואשמה סין שהיא צורכת כבר פי שתיים בשר מארצות הברית. האשמה מגוחכת כשמספר תושביה הוא פי 4 מארצות הברית.
באופן טבעי סין היא מזהמת גדולה משום שהיא מאכילה חמישית מהעולם כשיש לה רק כ-5 אחוזים משטחו.

בעיית דרפור, שם סין היא התומכת ברוצחים היא לא רק "יושבת מנגד" ובעיית טיבט, שם ביצעה סין את הרצח היא בעיה מוחלטת ושם אין לי מילה לומר להגנתה של סין.

לדוקטור א: רעיון מצויין

אל גור 14 באוגוסט 2007

טוב, זאת לא תחרות למצוא את החטא הסיני הגדול ביותר ולהחרים את האולימפיאדה בגלל זה.

ארה"ב אולי מזהמת את האויר יותר מהסינים, אבל נושא איכות הסביבה והמודעות לו לא היה מפותח באולימפיאדות קודמות (ועכשיו כן. בזכותי!), ומכיוון שכל ארגון מגייס את הספורט למטרותיו הלא ספורטיביות, גם לי ולשכמותי זכות להצטרף לחגיגה.

נתן העזתי 14 באוגוסט 2007

ד"ר א, אכן רעיון מצוין. אגב, אני מניח שהמפרסמים של המשחקים הם אותן חברות שיש להחרימן בלי קשר ובאופן גורף בגלל ניצול עובדים במדינות עולם שלישי. זה רק ניחוש, אבל נייקי, קוקה קולה, מק'דונלדס, ודומותיהן תהינה שם.

ניקח באופן אקראי את נייקי, למרות שניתן להציג טיעונים משכנעים באותה מידה גם לגבי השאר. לנייקי, שהיא חברה אמריקאית, אין ולו גם מפעל אחד בארה"ב או בכלל מחוץ לעולם השלישי. כל המפעלים שלה הם בהודו תאילנד אפריקה וכיוב'. נראה לי שהנצחת הפערים בין המערב לעולם השלישי (בלי להתייחס להעסקת ילדים ובכלל לניצול עובדים) היא סיבה מצוינת לפתוח בחרם כבר עכשיו.

באשר לדארפור, טיבט, וענייני מוסר דומים, המערב אינו נקי כפיים יותר מסין, ראו המלחמה בעיראק כרגע (ולא נזכיר את הכיבוש הישראלי). בסך הכל נראה לי שההבדל האמיתי הוא בתדמית כלפי חוץ ובאיכות החיים של אלה שכן שייכים למדינה. יותר נעים לחיות בהולנד מאשר בסין. יותר מוסרי? אני לא בטוח…

מעט הצידה, אם תרשו, אפרופו זיהום אויר, אתמול היה פיצוץ ברמת חובב, תושבי הסביבה היהודים פונו, וברגע שהיה צריך לשלוח אוטובוסים לואדי נם (יישוב בדואי לא מוכר שיושב מעבר לכביש ומונה כמה עשרות אלפי תושבים), באורח פלא הוכרז סיום מצב החרום. היחס של ישראל לאיכות האויר, לסביבה בכלל, ולאזרחים, פשוט מתסכל וגובל בגזענות.

ד"ר א. 14 באוגוסט 2007

גילוי נאות –
רעיון ה"רשימה השחורה" אינו שלי; קראתי אותו בבלוג "כוסית עם אובססיית שואה" ב-blogli (תודו שאפילו בשביל השם שווה לבדוק אותו, חוץ מזה שהוא בלוג מצויין), בתגובות לפוסט בעניין החרם על סין.

אני לא יודע מספיק על המעורבות הסינית בסודאן כדי לחוות דעה. אבל בפרפרזה על דאנטה (שוב, תודה לכוסית האובססיווית): "המקום האפל ביותר בגיהנום שמור למי שיושב על הגדר בעת משבר מוסרי".

לון 14 באוגוסט 2007

ד"ר א. – האם אינך מבחין בהבדל בין מעשים לא נחמדים של מדינות שנוהגות באופן סביר בדר"כ, לבין מעשי רשע של מדינות טוטליטריות ?
אני מאוד מקווה שההשוואה בין מעשה ארה"ב בהוואי למעשה סין בטיבט, נעשתה ללא מחשבה וללא ידע.
הסינים מוחקים את טיבט, התרבות והעם, מעל פני האדמה. בנוסף, הם לא מאפשרים חופש דת לפאלון גונג ולהזכירך, פשוט כולאים או הורגים כל מתנגד למשטר או מי שמביע את אי שביעות רצונו.
ההשוואות שעשית פשוט לא לעניין.

רונן, נהגת במירב ההגינות עם האדון גלעדי.
לצערי הרב, זה לא משנה את מהותו של האיש.

ד"ר א. 14 באוגוסט 2007

לון –
הבאתי את הדוגמא של ארה"ב (ושל הבריטים וההולנדים) לא כדי להשוות מי יותר גרוע, אלא כדי להכניס דברים להקשר.
יש רשימה ארוכה של תופעות קשות מאד שמתרחשות בסין בימינו (עוד לא הוזכר כאן מפעל קצירת האיברים להשתלה שיש מי שטוען שפורח בסין).
אפשר ישר לקפוץ להשוואות עם ברלין 1936, אבל רציתי להראות שמשׂחקים אולֻמפיים המתרחשים במדינות "לא נחמדות" אינה תופעה ייחודית או מבודדת.

אבל יש כאן עוד עניין. המסורת העתיקה של האולֻמפיאדה היא שכל עוד נערכים המשׂחקים, הפוליטיקא מושעית. ביוון העתיקה הופסקו כל המלחמות לזמן המשׂחקים, ואויבים בנפש אתמול ומחר התחרו באופן ספורטיווי ב"היום" האולֻמפי. אפשר לאמר שזו גישה פסולה בנסיבות של ימינו, ושהמוסר נעלה על הכל. אפשר גם לאמר שמותר לקחת פסק זמן לשלושה שבועות.

באותה מידה שלגיטימי להחרים את משׂחקי בייג'ין, לגיטימי לאמר שהם נותנים במה לטענות נגד סין, שבשאר הזמן אינן מעניינות (כמעט) אף אחד. לולי ההחלטה לקיים משׂחקים בסין, האם היינו מקיימים כאן דיון על דרפור?
לא אעמיד פנים שיש לי תשובה להתלבטות הזו. זו שאלה מביכה, ואין לי עליה תשובה.

Ido 14 באוגוסט 2007

זה דווקא רעיון לא כל כך גרוע לתת לסינים (אני אוסיף על חטאיהם גם את טיוואן, והשמדת דולפין מהר המים המתוקים מהיואן צ'ה) כמה שיותר חשיפה, תיירות, תקשורת, וכסף מערבי שייצור להם תלות בעולם המערבי ובסטנדרטים הנפלאים שלנו.
רק ככה מיישרים מדינות סוררות !

לגבי טייגר – כן הבחור טוב, אבל, הוא עדיין לא לקח מייג'ור כשהוא הגיע ליום האחרון במקום השני. ז"א לבחור יש עצבים מברזל לשמור על מומנטום ומיקום בראש הדבוקה. אבל קילר אינסטינקט לזנק ביום האחרון ולקנח את המסלול עם מינוס רציני ולעקוף את המתחרה במקום הראשון הוא עדיין לא עשה.
באנגליה השנה הוא היה צריך בירדי לנצח בשבע חורים האחרונים ו.. פאר אחרי פאר, פנסלביניה אותו סיפור.

לכן הוא עדיין לא הגדול בכל הזמנים.

מצד שני טייגר בחולצה ורודה (חולצת המזל שלו) ביום ראשון (היום האחרון בטורניר), הימור בטוח שהוא גם יניף גביע בסוף היום (עד היום 100% הצלחה).

יורם אהרוני 14 באוגוסט 2007

מאד מעניין אותי גם אייך מכינים הסינים את הספורטאים שלהם למשחקים האולימפיים. לסינים יש "מסורת" של הופעה לרגע של ספורטאי על הנעלמים לאחר תקופה קצרה ולא ברור מדוע.7 התוצאות הטובות בכל הזמנים בריצת 3000 מטר לנשים נקבעו תוך יומיים בשנת 1993 על-ידי ארבע סיניות. שבע סיניות נמצאות בין עשר הטובות בכל הזמנים בריצת 1500 וכל התוצאות הטובות שלהן נקבעו על אדמת מדינתן. הם הצליחו פה ושם לגרוף נצחונות ומדליות גם באליפויות עולם אבל לא היו הרבה זמן בזירה. לא מוצאים כרגע שמות של סיניות ברשימות של המובילות באתלטיקה והחשש שלי שפתאום הם יצוצו שוב לקראת המשחקים יכו שוק על ירך את כל המתחרות ויעלמו שוב. קשה לי להאמין שהסינים לא מכינים לנו הפתעות. לפי הערכות מסוימות הם מתכוונים להיות ראשונים בטבלה המדליות. השאלה רק אייך הם יעשו את זה.

גיל 14 באוגוסט 2007

לעידו, אלו השמצות חסרות בסיס לגבי טייגר שמשום מה כמה עיתונאים מפמפמים בהצלחה כי הם מנסים למצוא איזה שהוא פגם אצל טייגר. זו אקטיפקט סטטיסטי חסר חשיבות. מה לעשות שהוא כזה טוב שבכל המייג'ורס שהוא ניצח הוא היה המוביל? אנשים חושבים שהוא על אנושי ומצפים ממנו לנצח כל הזמן. תבדוק את הסטטיסטיות שלו לגבי טופ 10 ותראה כמה הוא יציב. תבדוק גם איפה היו זוכי המייג'ורס האחרים השנה בסופהשבוע?

הסטטיסטיקה הזו מלאכותית כי לומר שהוא לא חזר מפיגור הוא עיוות של הדברים. ברוב המייג'ורס שהוא לא זכרה הוא היה רחוק מאוד מהמוביל ביום האחרון כך שהסטטיסטיקה לא רלוונטית. השנה במאסטרס ויו אס אופן (לא בבריטיש שם היה 5 חבטות מהמנצח) הוא לא שיחק הכי טוב ביום האחרון. מצד שני, הוא שיחק בדיוק כמו שהוא שיחק בימים האחרים כך ששום דבר לא היה שונה.

טייגר סיים בסך הכל 4 פעמים במקום השני במייג'ורס לעומת 19 פעם של ניקלאוס, אז אולי ניקלאוס לוזר?

אגב, ההוכחה שאין בתיזה הזו ממש באה ביו אס אופן. הוא נכנס ליום האחרון בפיגור אבל אחרי 3 גומות הוא חלק את ההובלה. האם הגיוני לומר שהוא היה ווינר למשך כמה גומות ואז איבד את הווינריות שלו? גולף הוא משחק של תנודות קיצוניות ופשוט לא היה לו מזל (וצורך ברוב המקרים) לחזור מפיגור ביום האחרון.

נועם שיזף 14 באוגוסט 2007

רונן, טור מצוין שמצליח להמחיש את הבעיות בעמדות השונות, ובסוף גם לנקוט עמדה מוסרית על החובה של ספורטאים ותקשורת ספורט.
רק כמה נקודות למחשבה: המשטר הסיני הוא הדבר הכי קרוב לפאשיזם כיום: ז"א, אפס זכויות אדם ודמוקרטיה, לצד חסינות מוחלטת לבעלי עסקים, זרים ומקומיים. זה לא הרוע המוחלט, אבל זה די רע.

תוסיפו לזה את העובדה שב-36' גרמניה הנאצית עדיין לא התקרבה לתהליך ההשמדה, אלא רק היתה מדינה גזענית ואכזרית למיעוטים, ולכן, ההשוואה בינה לבין סין היום אינה רק דמגוגיה.

אני באופן אישי מודאג מכך שאנשים שופטים אולימפיאדות ומונדיאלים לפי השואו או הארגון המתוקתק והיעיל שלהן. זה היגיון בעייתי מאוד. ואם בגללו העולם יראה אולימפיאדה בסין ואחר כך ייקח את המונדיאל מדרום אפריקה, זה יהיה אסון.

ולגבי הספורטאים שייסעו לסין: אני מצפה מחלקם לפחות להביע עמדה. כדאי להם לזכור: את טומי סמית וג'ון קרלוס אחרי הרבה שיאני ואלופי מאתיים מטר אחרים.

נועם שיזף 14 באוגוסט 2007

המשפט האחרון שלי צריך היה להיות: את טומי סמית וג‘ון קרלוס יזכרו הרבה אחרי שיאני ואלופי מאתיים מטר אחרים.

רונן דורפן 14 באוגוסט 2007

נועם – כבר כתבתי בעבר. פשוט צריך להפסיק לנפח את הארועים הללו בלי סיבה.
אני כרגע בבודפשט, עיר שמטורפת על עיסוק בספורט, עם מתקנים לכל ענף כמעט. אבל בכיר בספורט המקומי פה אמר לי שתמיד פוסלים פה את הרעיון
להגיש מועמדות אולימפית  – בגלל ההוצאות העצומות. זה מגוחך, כי יש פה מתקנים מתפקדים לכמעט כל ענף אולימפי – מכדורמים ועד אופניים – שמשתמשים בהם באופן סדיר לתחרויות. ומה שיפה הוא שהם משומשים. כי משתמשים בהם.

בדומה, בדרום אפריקה יש המון איצטדיונים נחמדים של 30 אלף מקומות של ראגבי וכדורגל ולא ברור לי למה האיצטדיונים למונדיאל א מוכנים – כי לא ברור לי למה בכלל בונים אותם. ממילא 99.9999 מהצופים בכל ארוע רואים אותו בטלוויזיה. היסטורית – אולימפיאדות במדינות שהן לא מעצמות פוליטיות – פינלנד, נורבגיה, אתונה, אוסטרליה – הן נחמדות הרבה יותר.

yigal laviv 15 באוגוסט 2007

לרונן
למרות שאינו מתעניין בספורט הפוסט שלך על סין הביאני להירשם כקורא הבלוג שלך.אני מסכים עמך כמעט בכל ואם ץיכנס ךמה שפרסמתי הבוקר בבלוג שלי בקפה דה מרקר תיווכח בכך.
http://cafe.themarker.com/view.php?u=42545

yoni 18 באוגוסט 2007

1. הזיהום אויר היומי בביג'ינג דומה לאדם הרתום למונית שירות קו 5 המתרוצצת בבן יהודה. לא נעים בכלל. ארה"ב אולי מזהמת גדולה יותר, אבל אין בה מקום בלתי נסבל כמו ביגינג.
בעולם אולי רק ערי הודו ושאר אסיה האורבנית גרועות באותה המידה.
אגב, יום אחד בקואלה לומפור והפנים שלי נצבעו בשכבה שחורה/אפורה של פיח. לא רואה את בייגינג.
2. אם האולימפיאדה הייתה נודדת בין מדינות הראויות לכך בלבד (ומסוגלות לעמוד באירוח) היינו מקבלים את קנדה ואוסטרליה בלבד ברוטציה.
אין מה לעשות גם הרשעים של סין צריכים לקבל את האולימפיאדה.
אגב, אם סין סחטה ואיימה שתפרוש אם לא תזכה, אז אז היא הייתה ראויה להענש ולא לארח.
מה זה הזנות הזו בוועד?
ומה סין תעשה עם עצמה? שנה, שנתיים, חמש שנים תתחרה בעצמה ובצפון קוריאה ותחזור על ארבע.
3. יאללה, הסינים זונות זה נכון, אבל גם היפנים היו ותראו מה יצא מהם. כל עמי אסיה מאמינים במדינה ומעדיפים אותה על פני האזרח הפשוט.
בסינגפור אדם חייב לקנות דירה (עם הסדר ומשכנתה בעירוב הממשל) עד גיל 24. ואסור לו לקנות רכב עד גיל 21.
כן, הם מנהלים את החיים של המקומיים ובהולנד או בלגיה זה לא היה עובר אבל פה זה אסיה. וככה זה עובד.
לאט לאט, היפנים, אחכ ההונגקונגים, אחכ הסינגפורים,אחכ הטאיוונים, אחכ הקוריאנים ועכשיו ערי(לא המדינות) דרום מזרח אסיה הופכות קפיטליסטיות(במובן החיובי). גם בסין בסיפור הזה קורה(להקליק על השם שלי בתחתית התגובה להמחשה).
אם סין עוד 20 שנה תתנהג כמו יפן של היום אז הדור הזה שלנו תיקן את העולם.
4. לגבי זה שספורטאים סינים מגיעים לאיזשהו שיא באולימפיאדות ונעלמים יום אחרי. בלי להוציא דיבה אני מאמין שיש קשר לשיאי סמים ולסמים ממריצים בכלל.
ואגב מעניין מאוד יהיה לראות אולימפיאדה שסין "חייבת" לזכות בעשרות מדליות והסינים הם גם אלה שהולכים לעשות ולהיות אחראיים על בדיקות הסמים. ממש נתנו לחתול (הרעב מאוד) לשמור על השמנת.
5. ואם כבר בסינים עסקינן, מחר דרבי ואין חלוצים: אני קורא את פרגי להלביש את דונג.

רונן דורפן 18 באוגוסט 2007

יוני – דונג לא יודע לשחק… צריך להתפלל שקרליטוס המכוער יעשה משהו…
איפה אתה חי? באסיה?

yoni 18 באוגוסט 2007

רונן ידידי. אני חי בת"א. בעלים של עסק בתחום בורגני.
אך אסיה אהובתי זורמת בדמי. חייתי ביפן וסינגפור. והפוקוס הכללי שלי הוא על הצד ההוא של העולם כשהדגש הוא על המטרופולינים.
היסודיות האסייתית, הרצינות וההתמדה הם משהו שאני מכבד מאוד ומתפלל לרגע שבישראל נאמץ מהם את ההרגלים האלו ולא את המקדונלדיזציה.

Comments closed