סולשיאר

אני לא בטוח על פי אילו קריטריונים מצרפים אנשים לתנ"ך והאם זה אפשרי עדיין. אבל ברור שסולשיאר צריך להיות שם. השאלה האמיתית היא לאיזה ספר הוא שייך בדיוק. סולשיאר לא היה איש של דברים או מוסר ונראה לי כי אינו שייך לנביאים או לספרות החוכמה. הוא ייזכר במעשיו, במינימליזם שלו, ובכך שעמד ליונייטד בעיתות צרה. כלומר הוא צריך להיות בספר שופטים:

א אחר הדברים הללו ויילך פרגוסון מולדה בארץ נורבגיה ויבא את סולשיאר והוא אוהד מרסיסייד מנעוריו ב וישקול פרגוסון לידי אנשי מולדה חצי ומליון שקלים והמה מרוצים מאד ג ויברכו את פרגוסון ואת חלוצם אשר מלפנים ויאחלו לו ימים טובים ד ויבוא שערי אולד טראפורד אין כמוהו איש ענו מצניע לכת ה ויקוננו האוהדים מרה על אשר לא בא אלן שירר אל עירם ואת סולשיאר לא ידעו ו ויאמרו מי האיש הזה לנו ובימים ההם עוד מולך קנטונה בעיר {פ}

ז ויפרוש קנטונה וייתן ה' את יונייטד ביד ארסנל ותזכה ארסנל בליגה ובגביע בשנה אחת ח ויאמרו בני יונייטד סר חיננו בעיני ה' ואנו מוכים ומושפלים ואיש לא יושיענו ט ויוועץ פרגוסון ויביא לעיר את סתאם ואת יורק ואת ייספר בלומקוויסט י ויתעודדו בני יונייטד ויאמרו לעשות מלחמה בבני ארסנל וסולשיאר עימהם יושב ספסל יא ויבואו בני מרסיסייד משחק הגביע לעיר ויוליכו אחת אפס והשמש חישבה לשקוע יב ויעלה סולשיאר למלחמה וישווה יורק והזמן מועט יג ויתגבר סולשיאר ויבקיע שער מרסיסייד ויאמינו בני יונייטד מאד ויאמרו: מי יוכל לנו כי בכל צרה וישלח לנו ה' את פרגוסון והוא ישלח לנו את סולשיאר והוא מצילנו מכל צרה {פ}

יד ותזכה יונייטד במשחקי הליגה ותוסיף ותזכה בגביע ארץ אנגליה טו ויילכו בני יונייטד ארץ קטלוניה להילחם בבאיירן מינכן ויאמרו כל האנשים אם ינצחו אף במלחמה הזו ותהיה תפארתם גדולה מכל קבוצה עדי עולם טז ויבקיע איש באיירן מאריו באסלר ויחלפו דקות רבות ויאמרו האוהדים הנה נתן אותנו ה' ביד הצוררים יז ויעלה סולשיאר בנפול רוחם ואחדים מהאנשים אמרו עתה יצילנו זה מיד הגרמני ואחרים אמרו גרמנים המה ואין לנו ישועה ותהי רוחם שפופה מאד מאד {פ}

יח ותזכה יונייטד בכדור קרנות ויעזוב שמייכל משמר שערו ויעלה ויתפוס מקומו בקרב לוחמים ויאמר מה לי ואשמור שערי והזמן עבר ונפלנו ביד גרמני יט ולותר מתאוס הוא הכביר בלוחמי ארץ גרמניה צופה מפאת המגרש אשר הוציאו היצפלד כ ושמייכל איש ענק שש אמות וזרת גיבור חיל ויראו אותו הגרמנים אשר הביסם באליפות אירופה שבע שנים קודם והמה חרדים אותו יותר משחרדו את קרויף או ואן באסטן ויימס לבבם כא וייכשלו בהרחקה ויבעט גיגס ויסיט שרינגהאם אל הרשת וישאגו בני יונייטד שמע ה' תפילתנו וייתן לנו הארכה כב ולא הניחו בני יונייטד נשקם ויוסיפו ויצאו למתקפה וישיגו שוב כדור קרנות כג ויבעט בקהאם וינגח שרינגהאם ויבעט סולשיאר אל תוככי שער הגרמני כד אז ימרר סמי קופור בבכי ובני יונייטד יודעים כי להם הניצחון וייצאו לעיר ברצלונה ויישתו שיכר ויין וישירו תהילתו של סולשיאר ויוסיפו לשיר תהילתו שנים רבות כה אחר הדברים הללו וייקרא שמו של פרגוסון סר אלכס כו וייפרע סולשיאר פעמים רבות בבני מרסיסייד ובני לונדון ועוד צוררים ואויבים רבים ויהי איש ענו וינח אחרים לשיר תהילתו {פ}

כז וייפצע סולשיאר וייפקד מקומו כמעט שלוש שנים כח וייפול לב הלוחמים ויתן ה' את יונייטד ביד בני ארסנל שנה אחת ואיש לא ניצחם וביד בני צ'לסי נתן אותם שנתיים כט ויקרא סולשיאר אל ה' ויאמר: זכרני נא וחזקני נא ל ויבקע אחד עשר שערים ותנצח יונייטד במלחמת האליפות ויהי רונאלדו איש ארץ פורטוגל גיבור חיל אותה שנה לא ויילך סולשיאר ביתו אחד עשר שנים שפט את יונייטד ויבקע שישה ועשרים ומאה שערים {פ}

טעיתי (כמו בהזדמנויות רבות) אבל הוחמצה פה הזדמנות
עוד ילד מפורסם מקרוקסטת'

96 Comments

אפרת 28 באוגוסט 2007

ענק

איתי נ. 28 באוגוסט 2007

מדהים

תודה לך סולשיאר

ברוך 28 באוגוסט 2007

רמה גבוהה

עומר ח. 28 באוגוסט 2007

האם כעת "תשקוט הארץ 40 שנה"?

Birdman 28 באוגוסט 2007

קבל ח"ח
תודה,

יוני 28 באוגוסט 2007

מדהים רונן. מעבר לעובדה שמגיע לו (אני לא אוהד יונייטד אבל כל כך קל להזדהות עם סולשיאר), הדיוק בכתיבה והשנינות – כל הכבוד.

יגאל 28 באוגוסט 2007

ענק. אי אפשר לכתוב ככה בלי סטירואידים.

צביקה 28 באוגוסט 2007

LOL
הפעם התעלית על עצמך רונן!

ויאמרו בני מרסיסייד: אכן אויב אכזר, ויריעו לו בלכתו. ותשקוט הארץ ארבעים שנה, או עד המשחק הבא בין הקבוצות – מה שיבוא קודם.

גע"ס 28 באוגוסט 2007

מצטרפת למברכים. זה באמת ענק.

והנה לך אתגר: כךתשלב את יונייטד בטקסטים ידועים. אפשר להתחיל בשורה הזאת:

"Paul Scholes and seven years ago"

גל 28 באוגוסט 2007

מדהים,יפה מאוד :]
דרך אגב,הידעתם שסולשיאר הוא מלך השערים של מחליפים שעלו מהספסל{ביונייטד}?

פשוט אגדה,כל כך מצער שהוא הלך,טאץ' מדהים ווינריות מדהימה עוד יותר.
דרך אגב,כנראה שהוא יהיה בתפקיד מנהלי עכשיו או מאמן נוער כלשהו.

גדי שמשון 28 באוגוסט 2007

כמובן, ענק.
ועכשיו הזמן לפרשנות, ולרש"י, ולמדרשים נוספים סביב הטקסט הקדוש.

Tina Turner 28 באוגוסט 2007

You're simply the best!

אלדר 28 באוגוסט 2007

יום אחד כאשר יסכמו את דרכו ופועלו של בעל הדברים בספורט העולמי ובכלל חיי האדם – אחד רונן דורפן – ישלפו ראש וראשון לדברים את הטקסט העלאי הזה ויאמרו כך וכך היה דורפן.
עלי מוהר זצ"ל לבטח מחייך וחושב לעצמו "האם הייתי יכול לכתוב לכבודו של הרוצח בעל פני התינוק טקסט נפלא מזה ?"
טקסט ששווה עמוד ראשון ב"הארץ".
אתה חייב לשלוח לסולשיאר את הטקסט כתוב על מגילת קלף.

יואב 28 באוגוסט 2007

הרוצח בעל פני התינוק… דמות מהאגדות… שמייכל אמר עליו פעם שהוא הקניה הטובה בהסטוריה של יונייטד מבחינת תועלת מול כסף.
בתשעים ותשע, ראיתי את אהובתי לראשונה במגרש… פעמיים. ליברפול בגביע, ובגמר ההוא.. את שניהם ניצח אולה, בזמן פציעות, אחרי פיגור. מעבר לעובדה המדהימה שראיתי שני משחקים זהים לחלוטין, התמזל מזלי לראות את הרוצח בגדולתו, מדוייק, מפוקס, אחד המסיימים הגדולים שידע המשחק הזה. תודה אולה על הזכרונות, על הצניעות, המינימליסטיות, החיוך ועל כל מאה ושלושים הרציחות. אגדה אדומה..
נ.ב
רונן, מה ישכנע את אלכס להביא חלוץ? אני לחוץ. כל העונה שלנו עומדת על זה…

יואב, אוהד יונייטד מאוסטרליה 28 באוגוסט 2007

אולה גונאר סולשקיאר לעולם לא היה שחקן הרכב ביונייטד. ברור שהוא שיחק חלקים של עונה בהרכב אבל אף פעם לא היה
הפירסט צ'ויוס של פרגוסון. בזמנו ביונייטד היו אנדי קול, דוויט יורק, טדי שארינגהאם, רוד ואן ניסטלרוי ודייגו פורלאן.

אף אחד מהם לא שרד כל כך הרבה זמן באולד טראפורד . 11 שנים , מעל שלוש מאות משחקים ו 126 שערים.

אני לא זוכר אף מקרה שבו התבכיין , התלונן או היה ממורמר לאורך השנים שבהם נקרא עשרות פעמים לקום מהספסל להציל את יונייטד ,

הוא תמיד היה נמצא שם להכנס ,תמיד חיוך על הפנים", דרוך להבקיע את השער שממאן לבוא.

בליגה ובאירופה הוא הוכיח פעם אחר פעם למה הוא שיחק 11 עונות במנצ'סטר יונייטד. כולנו ידענו שהוא גמור כבר לפני שלוש שנים אבל כמו בן אהוב,

כמו שבליברפול אוהבים את רובי פאולר, כך אהבו את סולסשיאר הנורווגי באולד טראפורד.

סולסשיאר קנה את עולמו בשער הנצחון מול ביירן. זמן פציעות… קרן של בקהאם, טדי מוריד בראש ואולה מכניס רגל והכדור ברשת.

הוא הגיע למנצ'סטר מקבוצת מולדה שהייתה אז בליגה השניה בנורבגיה. אף אחד לא שמע עליו אז גם בארצו אבל שקיבל את ההזדמנות הפך עד מהרה ליקיר האוהדים.

החדות שלו מול השער , הגישה החיובית שלו, המסירות לקבוצה והפרגון לחבריו שמרו אותו ככזה. עד הסוף.

קרא לו " the quite assassin" , בגלל הנגוד של פני התינוק שלו והנזק שהוא מסוגל לעשות ליריבות בהנף רגל של רגלו החדה …

איתו לקבוצה הגיע רוני יונסן ששיחק כמה עונות טובות ביונייטד ונחשב בזמנו להצלחה. אתם זוכרים מתי הוא עזב ? גם אני לא, זה רק מחדד את ההישג של סולסשיאר.

אני זוכר שפרגוסון בעצמו לא הרגיש נעים עם סולסשיאר כשחקן ספסל שהסכים ל"ביד" מכובד של טוטנהאם. סולסשיאר סירב לעזוב והאוהדים לא שכחו לא את זה.

סולסשיאר יזכה למשחק הוקרה ולתפקיד ביונייטד (אולי שגריר כמו שמייעדים לגיגס) ואני בטוח שכל אירופה יראו איך מנצ'סטר יונייטד נוהגת באיש

שכל הקבוצה , המנג'ר ועוזרו, וקהל האוהדים חפצים ביקרו

Rd 28 באוגוסט 2007

פשוט אדיר!
שאפו על הכתיבה!!!

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 28 באוגוסט 2007

חחח ענקקקקקקקקקקקקקקקקקק

לון 28 באוגוסט 2007

רונן, נפלא !!
קלעת היטב לרוח הסולשיארית והרוח התנ"כית גם יחד.

כדאי להזכיר גם את הכינוי-תואר הנוסף שניתן לו: "סופר סאב". מעולם לא היה בכדורגל מחליף יעיל וקטלני ממנו.
כל כך חבל שלא יכול היה לסיים את הקריירה בעוד שער קטן אחד…

אני באמת מקווה שיתנו לו משרה אצלנו. הוא דמות מופת לכל כדורגלן צעיר.

נ.ב. "הארץ" או כל גורם תקשורתי אחר שמכבד את עצמו, חייב לפרסם את הטקסט הזה.

יואב 28 באוגוסט 2007

כמובן, הטור הנפלא הזה נותן מלחמה קשה על ראשות הטבלה. אדיר, רונן. לגזור ולשמור.

אלי 28 באוגוסט 2007

שחקן מדהים, טור מדהים.מאחל לו הצלחה בהמשך דרכו, ומאוד מקווה שיהיה מאמן נוער ביונטייד.

דב הקוטב 28 באוגוסט 2007

גדולֱ! נוגע ללב

מאיר 28 באוגוסט 2007

יפה מאוד.

אור 28 באוגוסט 2007

לא שנים רבות אני מכור לכדורגל. אבל אם אפשר להצביע על משחק אחד שעשה לי את זה אין ספק במה נבחר. זה המשחק הראשון שאני זוכר שראיתי ותאמת, לא אשכח אותו בחיים.
מי ישכח את בעיטות הקרן האגדיות של בקהאם,
מי ישכח את יורק & קול צמד החלוצים המהיר ביותר שראיתי בחיי,
מי ישכח את המחליפים הלא נגמרים הלא הם סולשייר ושרינגהאם,
מי ישכח את שמייכל – מטורף יותר מקאלה וברמה של צ'ך אשר עלה לכדור הקרן ובלבל את ההגנה.
מי ישכח? כי אני בטח לא
סולשייר היקר, ממני אליך בהצלחה בדרכך בעתיד. השער שלך לא ישכח, לפחות כל עוד אני בחיים.
גמר ליגת האלופות, 99, קאמפ נואו.
http://www.youtube.com/watch?v=8UsD33LfI-Q
כי מי שלא צפה, אחרי זה בכה..

ורונן – פוסט מעלף!

יוסי 28 באוגוסט 2007

דמעות בעניים.
אולה היה והינו עוד דוגםא לגדולת היוניטד,באיתור שחקנים ובני אדם גם יחד.
הכתבה הזו ראויה לפוליצר של הספורט.
אבל כל זה "לא חוכמה", כי אנחנו הגדולים מכולם. אפילו יותר מעצמנו…

איציק אלפסי 28 באוגוסט 2007

מ-ד-ה-י-ם!!!
הטור היפה ביותר אותו קראתי בימי חיי!
לא רק בספורט, בהכל..

שרון רזניק 28 באוגוסט 2007

יום נוסף,אך עצוב וקודר, בהיסטוריה הארוכה של הקבוצה הגורלית בהיסטוריה, הקבוצה שלי.
רק שלשום לבשתי את חולצתו בניצחון על טוטנהאם.
השחקן האהוב עליי ביותר אי פעם פרש.
רונן-אחלה קטע (אני אחפש אותו ב"שופטים"…)רוממת את רוחי בשעה קשה זו.תודה.

yoni 28 באוגוסט 2007

צמרמורת עברה לי בגוף כששמעתי על הודעת הפרישה שלו.
הוא מאחרוני הדור שלא ישוב…

איזו רוח, איזה ספורטאי, איזה גאווה להיות אוהד יונייטד.

עופר 28 באוגוסט 2007

וואו. עשית לי את היום. אני מאד אוהב את סולסקיאר, הוא שני רק לגיגס, בגלל שהוא MENTSCH.

והכתיבה שלך מצויינת. צריך לעשות איזה סרט עליו ושמישהו עם קול טוב פשוט יקריא את הטקסט התנכ"י שכתבת עליו ברקע.

רונן דורפן 28 באוגוסט 2007

המממ… אני מתרשם שבסך הכל קיבלתם בחיוב את הטור הזה.

תודה על המחמאות – ומי שיכול שישלח את הקטע או את כתובת הבלוג לכל מי שאתם חושבים שסוג הכתיבה שלי מעניין אותו.

ביקשתי את זה בעבר – זה באמת הגדיל את מספר הקוראים – ואני מבקש שוב!

אגב, מוזר לי הצורך של אחדים מכם שזה יופיע בכלי תקשורת אחר (מה האובססיביות הזו לעמוד הראשון של הארץ? למה שיפרסמו שם טקסט על סולשיאר?). אבל אני מקבל זאת כמחמאה גם כן.

בהחלט לא מרושע 28 באוגוסט 2007

לגברת עם סלים, (מניפה סלי חוכמה, אני מניח…)

סלחי לי על בורותי, אך איזה ספר נפתח בשורה שציטטת באנגלית?

את המלט קראתי במקור…

לרונן, קטע מבדר ומהנה, אך יש בו מיזוג של סגנון תנכ"י והתרגומים לעברית של הוצאת שטיבל הפולנית (המלט – תירגם ושיפץ מ. מאירוביץ)

אנא, שמור על המאמץ האינטלקטואלי לכדורגלנים הגדולים של יוניטד שעומדים לפרוש, סקולס וגיגס.

רונן דורפן 28 באוגוסט 2007

לבלתי מרושע – הגברת עם סלים מתכוונת למלות הפתיחה של נאומו של לינקולן בגטיסברג.

אגב, את המלט קראתי בעברית, אבל ברוח האתגר של דוקטור א אודה שלא קראתי את החטא ועונשו

YB 28 באוגוסט 2007

יפהפה, באמת טקסט הספורט המיוחד והמפעים שקראתי בשנים האחרונות.

ד"ר א. 28 באוגוסט 2007

חזק וברוך! (העברתי הלאה לחובב גדול של ספר שופטים).

אני קראתי את החטא ועונשו בגרסת התקציר (מתישהו בתיכון), אז לא יכול לבוא בטענות לאף אחד.
אבל מי שחשקה נפשו בספרות רוסית מתורגמת במיטבה (והרבה יותר חסכונית במילים), יזדרז ויקרא את "מוסקבה פטושקי" של ונדיקט ירופייב. לא יודע מתי הוא יזכה להכלל בנביאים אחרונים, אבל אין ספק שהיום בוא יבוא.

מיכאל 28 באוגוסט 2007

סולשיאר עולה כמחליף ומבקיע רביעיה ב-12 דקות
http://www.youtube.com/watch?v=aPkJ3HDo9HM
מה שמלמד שאת סטטיסטיקת השערים של סולשיאר צריך לעשות על פי דקות משחק ולא על פי משחקים מלאים.
רונן,לא כתבת את הטור הזה ביממה האחרונה – הלא כן ?
והצבת כאן רף כה גבוה כך שטור הפרידה מפרגי מן הסתם יהיה בטעם שיקספירי.

רונן דורפן 28 באוגוסט 2007

מיכאל- אינני מבין את שאלתך – אין לי ידיעות מוקדמות על פרישתם של שחקנים ביונייטד…

ואגב לכולם. מי שרוצה לקרוא מדי פעם בתנ"ך או בספרי קודש יהודים אחרים – האתר השימושי הבא: http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm

אהוד אולמרט 28 באוגוסט 2007

רונן,
אני כה מעריץ את היצירה שאני יכול לומר ללא שמץ של הגזמה, שמעולם לא הותיר עלי טור עיתונאי רושם כה עז.
שלעולם לא תיפול מצלך,

בהחלט לא מרושע 28 באוגוסט 2007

רונן,

אני מבין בהחלט הסתייגותך מהרעיון שקטע זה יפורסם ב"הארץ" או אכסניה אחרת. הוא רק יעניק כבוד לעיתון זה שהפסקתי את המינוי הממושך עליו לפני שנים. לון, שאכן יודע דבר, כנראה עדיין מאמין שזה עיתון ל"אנשים חושבים" ו"סופריו" הגונים. (בהעדר תחליף חדלתי לקרוא עתונות ישראלית). לפי האתר באינטרנט, הרי גם מדור הספורט עלוב, והתגבורות של כתבים מן המקומונים, שעסקו ברכילות וחיטוט בלבנים מלוכלכות, לא הוסיפו.

מעניין איזו תרגום של המלט קראת. של שלונסקי, הפופולארי והיחיד עד לפני כמה שנים? שלונסקי כמובן לא ידע אנגלית, ותרגם מרוסית לעברית מהגירסה המתורגמת הרוסית של פושקין, שגם הוא לא הצטיין בידיעת שפתו של האדם "ששום רגש אנושי לא זר לו".
(ממחזותיו אני מניח ששקספיר היה נוטה להיות אוהד ספורט נלהב, לפחות של ענף הסיוף, אך גם של ענפים מדממים אחרים כאגרוף. (טולסטוי שלא אהב את שקספיר, הצביע שפע הדם הצובע את מחזותיו).

לינקולן נשא נאומו (המוערך יתר על המידה והצבוע) לרגלי קבריהם וגופות הרוגי גטיסברג, אני מניח שהגברת עם סלים לא התכוונה שתכתוב הספד על סקולס, אלא אם נתפסה למצב רוח מקאברי היום.

כפי שציינתי בתגובה קודמת, את משחק "ההשפלה" הספרותי המציא הסופר D. Lodge בספרו Changing Places. (מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטת ברמינגהאם) למיטב ידיעתי ספריו לא תורגמו לעברית. אך סדרת טלביזיה על בסיס אחד מספריו הוקרנה בארץ לפני עידן האסון ושמו כבלים.

אני עומד על כך שאכה אותך שוק על ירך במשחק זה. מה שלא הספקתי לקרוא, ומה שאני יודע שאני רוצה וצריך לקרוא יושב כחטורטורת על גבי כל הזמן… ראה הובסת.

רונן דורפן 28 באוגוסט 2007

אנשים… אנא ביחרו לעצמכם כינויים קבועים – ולא כינויים כטינה טרנר או אהוד אולמרט… זה מקשה על הדיון.

דני דגן 28 באוגוסט 2007

את התנ"ך צריך לקרוא מנייר ולא מהרשת…ללא מרושע – מדור הספורט של הארץ אמנם מתעסק עכשיו לצערי גם ברכילות כדורגלנית זולה אבל עדיין נותן הרבה מאוד מקום ספורט מהעולם וענפים שלא מקבלים התייחסות. תרגומים מצויינים, כתבות עומק (את עוזי דן קוראי הבלוג מכירים ולפחות אני ולדעתי גם רונן, לון ואחרים, גם מוקירים). זה עדיין העיתון היחיד שאפשר לקרוא.

רונן דורפן 28 באוגוסט 2007

אני משוכנע שקראתי את תרגום שלונסקי. למדתי אותו בתיכון ובתקופת שהותי בצבא קראנו אותו בתפקידים בעודנו יושבים במוצב אודם ומחכים להתקפה סורית שבוששה לבוא.
אבי ז"ל סיפר לי סיפור משעשע על שלונסקי שביקר פעם באנגליה והוזמן לנאום בפני איזשהי אגודה (אולי יש אגודה שייקפריאנית?) ואלו היו המומים מכך שלא ידע יותר ממספר מלים באנגלית – עד שהסבירו להם שהתרגום שלו הוא מרוסית

Danny 28 באוגוסט 2007

Ronen: As I have indicated in the past, there is nothing better then reading a great piece of writing after a rough day at work, just a great pleasure, keep it up for all the regulars

שוהה בלתי חוקי 28 באוגוסט 2007

אני תוהה למה בהחלט לא מרושע חושב שהנאום בגטיסבורג הוא צבוע(ובלי להתייחס לאיכותו שלדעתי היא רבה)?

רונן דורפן 28 באוגוסט 2007

דני. תודה! אני מקווה שלא קשה מדי בעבודה. לפחות יש יו.אס.אופן ובייסבול שם…

Danny 28 באוגוסט 2007

Yes Ronen, we have it all, Fox soccer, goal tv and Setanta plus all the local sports, we stay active

עידו 28 באוגוסט 2007

רונן היקר !
זו הפעם הראשונה שהחלטתי ליטול על עצמי חלק פעיל ולהצטרף למקהלת המגיבים, לרדת מן היצע (המקלדת) ולאמור תודה.
תודה על חצי שעת עונג יומית שאתה וקהל קוראיך מעניקים לי מדי יום.
ולעניין עצמו – ענק פואטיקה להמונים, אני עוד עסוק מלמגר את הדמעות שניכבו בעייני.
תודה רבה
עידו

צביקה 28 באוגוסט 2007

אצלי המשחק הזה הכי רשום בטאבו על שם טדי שרינגהאם.

קטע נפלא

אראל פ. 28 באוגוסט 2007

i think this piece of writing is absolutely beautiful and really deserves a place in some paper, btw i have read only crime and punishment in hebrew but wasnt so impressed by macbeth which i read in english so is hamlet really that good?

ד"ר א. 28 באוגוסט 2007

אגדה נוספת מאותו ביקור של שלונסקי בבריטניא מספר על הצרות שעשׂו לו בבקורת הגבולות, כאשר מצד אחד הוא לא הצליח לדבר אנגלית, ומצד שני היה לו תרגום של שייקספיר פרי עטו במזוודה.
אבל את טרוצקי הוא תרגם יפה מאד, שלא לדבר על האינטרנציונל.

בלתי מרושע –
זה שאתה יודע כמה עוד לא הספקת לקרוא זה, לפחות על פי אמת המידה של סוקרטס, זה די הרבה.

legal alien 28 באוגוסט 2007

נפלא
איכות טור פרידה ראויה לשיעור קומתו של סולשיאר
רק אבקש להוסיף – ואשמח אם תוכלו לאשר את הסיפור: למיטב ידיעתי, בקיץ שלפני עונת הטרבל כבר סוכם על מעברו של סולשיאר לטוטנהאם. העיסקה טורפדה בשל התנגדותו של חתן העיסקה, שסירב לעזוב מועדון כמו יונייטד (למרות שידע שבלונדון הוא צפוי לפתוח בהרכב, מה שמן הסתם היה הופך אותו למועמד מוביל למלכות השערים בכל עונה ועונה).
אחד הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה.

רונן דורפן 28 באוגוסט 2007

זה נכון – עיסקת העברתו של סולשיאר לטוטנהאם סוכמה בקיץ 98 והוא החליט להישאר.

לון 28 באוגוסט 2007

רונן, לצערי בשלב הזה יש רק כמה מאות קוראים לבלוג. לכן פרסום הטקסט באתר שיש לו כמות קוראים מכובדת יגרום עונג לאנשים רבים נוספים.
בהחלט המלצתי לחברים על הבלוג. אבל שיטת "חבר מביא חבר" עובדת לאט.

בהחלט לא מרושע, אני מבין את הסתייגויותיך, אבל חולק עליך. אמנם "הארץ" ירד ברמתו, אבל עדיין יש בו בהחלט רמה גבוהה בהרבה מיתר העיתונים. מציע לך להיכנס לעיתון המודפס, שגם הוא מופיע באתר. יש בו את כל העיתון ושם גם תוכל מידי פעם למצוא כתבות מעניינות גם בספורט, חלקן של עזי וחלקן מתורגמות.
דרך אגב, אני ממש לא מתפעל מרמת סיקור הכדורגל בעיתונות הבריטית. ולמען הסר ספק, אני מתכוון ל"ברואד שיטס" ולא לטבלואידים.

חזי 28 באוגוסט 2007

ברכות חמות לרונן דורפן. החוויה של קריאת הפוסט היתה שניה רק לחווית הצפיה בשידור הישיר של המשחק.

בהחלט לא מרושע 28 באוגוסט 2007

לשוהה בלתי חוקי,

הוויכוח ההיסטוריוגרפי על מקורות מלחמת האזרחים האמריקנית נמשך עד היום. אני שייך לאסכולה (לאחר שתמכתי באסכולה המסורתית) המייחסת ללינקולן תפקיד מכריע בפריצת המלחמה שלא היה הכרח בה, ושניתן היה לפתור את בעיית ההינתקות מן היוניון, וגם העבדות (נושא משני ללינקולן ולרבים בצפון, לכן לינקולן מחשש אובדן התמיכה בצפון, הכריז על ביטול העבדות רק כשנתיים לאחר פרוץ המלחמה). אסכולה זו איננה פרי חוקרים דרומיים בלבד, אלא יש לה תמיכה ניכרת בוויכוח הבלתי נגמר. היות וכך אני סבור הרי אני רואה בלינקולן, שאף סירב במהלך המלחמה לסיימה בפשרה למרות לחצים בצפון, כצבוע.

לדגן,

כבודו של עזי דן במקומו מונח. אך כלעג האנגלים על הסקוטים: לסקוטים יש משוררים גדולים, רוברט ברנס, רוברט ברנס, ורוברט ברנס. עזי דן אחד אינו הופך מדור לבעל איכות. לגבי מאמרים מתורגמים, אינני זקוק להם, אני קורא את שליבי חפץ מאתרי העיתונות העולמית, וגם מן הגארדיאן, משם "הארץ" בעיקר נוטל כתבותיו בספורט ובענינים אחרים. אני בטוח שחלק ניכר מן המגיבים כאן אין להם קושי בקריאת צמרת הכתבות הספורטיביות באתרים השונים שאגב דורפן שואב את המידע מהם.

ללון,

לאחר שנים מאסתי בקוו החברתי והכלכלי של "הארץ", ולקהל אליו הוא פונה. (גם הקוו המדיני לא חסר בעיות). מאסתי מן החזרה הבלתי פוסקת של כתבים ופרשנים קפואי מחשבה, ושוקן ושטרסלר מעוררים בי תיעוב יחד נכבדים אחרים שם. כפי שכתבתי, היות ואין אלטרנטיבה, אני קורא עתונות חו"ל ובאופן סלקטיבי, לשביעות רצוני, ותמה על הזמן הרב שביזבזתי בימי חיי בקריאת העיתון.

לאראל,

המלט נחשב לטוב במחזותיו של שקספיר על ידי המומחים בדבר. אין זה אומר שהוא המהנה ביותר, וספק אם הוא מביא הקורא או הצופה לקתרזיס, (למשל כאשר הוא מסיים לקרוא את "גאווה ודעה קדומה". …ששש אל תלשין עלי לשרלוט ברונטה שחשבה שזהו ספר איום), אולם גדולתו בהתבוננות הכללית על מהות הקיום, ערכו, שליטת האדם בגורלו, ובדרך פשטנית אפשר לומר שבכמה מונולוגים במחזה ישנה תמצית של כל השאלות הגדולות של הפילוסופיה והתחבטות כל אינדיבידואל בעל דעה על מהות חייו.

חן חן, על הרחבת ידיעתי בפרשת שלונסקי. בניגוד לתרגום זה שכתוב בסגנון עליז שמתרגמו שכח שמדובר בטרגדיה, הרי תרגומו של שלונסקי של "ייבגני אוניגין" הוא השיא בעבודתו ותענוג לקורא.

למיטב זכרוני, למשורר חיים גורי, היו מספר כתבות בשנות השבעים על כדורגל, נבחרת אנגליה, ומנצ'סטר יונייטד. רונן אולי מסוגל לשלוף אותם מן האוב. מעניין לאילו שבילים יוביל ניתוח התוכן של המאמרים.

נועם שיזף 28 באוגוסט 2007

קיבינימט דורפן, טקסט מזהיר

דוד פרנקל 29 באוגוסט 2007

מזהיר. תודה.

גיל 29 באוגוסט 2007

אני לא בטוח שאם סולשיאר היה עובר לטוטנהאם (או לכל קבוצה אחרת) הוא היה מצליח בה. אני גם לא חושב שאם היה שחקן הרכב קבוע הוא היה כל כך מוצלח. אני חושב שברוח מה שרונן כתב פה, היה לו תפקיד היסטורי להיות בקבוצה מסוימת, בזמנים הנכונים, ולבצע את התפקיד הזה בצורה הטובה ביותר.

יואב ג. 29 באוגוסט 2007

יא אלוהים

לון 29 באוגוסט 2007

בהחלט לא מרושע, יש הבדל בהתייחסות החברתית של "הארץ" לזו הכלכלית (שכמובן יש לה השלכות חברתיות).
לפי מיטב זכרוני הגדרת את עצמך כסוציאל – דמוקרט.
בהקשר הזה, "הארץ" עוקב ולמעשה לוחם בתוכנית ויסקונסין.
הוא לוחם בקיצוצים במערכת החינוך ויש עכשיו סדרת כתבות בנושא, כולל היום.
הוא נאבק בניסיון של שר המשפטים לקעקע את בג"צ ובית המשפט העליון.
היו בהחלט תחקירים נוספים חשובים.

כן, כמו כל עיתון יש לו את החסרונות שלו.
שטרסלר בהחלט מרגיז אותי מאוד באטימותו למי שמרוויח פחות מעשרת אלפים שקלים בחודש.

אבל עיתון, לפחות לפי דעתי, אינו "תוכנית כבקשתך".
בנוסף, אני בהחלט מעוניין לקרוא גם אנשים עם דעה אחרת ולא רק כאלה שאני מסכים איתם.
יתכן שלך יש צורך אחר.

באשר לתרגומים, יש מידי פעם גם מאיטלקית וספרדית. מכיון שאיני דובר את השפות האלה יש בכך מבט מעניין וישיר על עיתונות הספורט בספרד ואיטליה.

עזי 29 באוגוסט 2007

נפלא

חייש 29 באוגוסט 2007

פוסט אדיר!

ערן 29 באוגוסט 2007

סולשיאר במהלך הגנתי גדול.שימו לב למהירות התגובה שלו לסיטואציה שמתפתחת.כמה חלוצים היו רצים את כל המרחק הזה להציל שער ולספוג אדום ודאי ?
http://www.youtube.com/watch?v=dBjy4jO-Dd4

עומר ח. 29 באוגוסט 2007

לבהחלט בלתי מרושע,
למיטב זכרוני,כבר בתרגום העתיק ליידיש של המלך ליר- "דער קעניג ליר", הופיע על השער המשפט ביידיש- "פארטיישט און פארבעסערט", משפט שאכן אפשר להבינו כ"מתורגם ומשופר". ההרגל של "שיפור" ספרים היה מאוד נפוץ בקרב היהודים. בתרגום של סמיאטיצקי ל"אליס בארץ הפלאות" שיצא בשנת 1927 הוא מספר לנו כי החתול צ'סר מחייך בגלל שהוא "נזכר בלביבות של חנוכה…".

רונן,
אני חושב שהסיבה שהטקסט המקראי נחל כזאת הצלחה היא שקיים דמיון רב בין השיטה הפרשנית היהודית של חז"ל לבין זאת שבבלוגים. גם בתלמוד הטקטסט היסודי הוא רק נקודת הפתיחה, אשר ממנה אפשר להפליג למחוזות אחרים לגמרי ולא פחות מעניינים. הבעיה שאם נתפתח כמו היהדות, בדור הבא כבר יקומו פרשנים למגיבים וכן הלאה, עד שיתפתחו אסכולת "לון" אסכולת "הבלתי מרושעים" וכדומה.

כמו כן אני שמח לראות כי בבלוג זה סוציאל-דמוקרטיה אינה מילה גסה, וכי עוד רבים שותפים לסלידתי משטרסלר וחבר מרעיו.

שוהה בלתי חוקי 29 באוגוסט 2007

בכל הנוגי לדיון השייקספירי אני חייב לציין שלמרות שאת הקביעה שהמלט הוא המורכב והעמוק שמחזותיו אשאיר למומחים, אין ספק בעיני לפחות, שמקבת הוא המהנה שבהם.

שוהה בלתי חוקי 29 באוגוסט 2007

בכל הנוגע לדיון השייקספירי אני חייב לציין שלמרות שאת הקביעה שהמלט הוא המורכב והעמוק שבמחזותיו אשאיר למומחים, אין ספק בעיני לפחות, שמקבת הוא המהנה שבהם.

השחור הלבן 29 באוגוסט 2007

זה מדהים, כן…

אבל משהו לגבי פוארטה?

לא ראיתי באף מקום במרחב הספורט הישראלי משהו שמוקדש אליו.

אלדר 29 באוגוסט 2007

אפרופו תרגומים : נחמן פרנקל תרגם את "דון קיחוטה" לעברית ב-1871 ונתן לסיפור את השם העיברי "ספר אבינועם הגלילי או המשיח האוויל" והוסיף "על פי דברי הרוכב התעה (איררענדער ריטטער) מסרבאנטיס".פרנקל ייהד את דון קיחוטה החזירו אל הימים שלאחר חורבן ביתר ושלח אותו רכוב על סוסו להושיע את ישראל בסיוע יונה,נושא כליו.
אגב,גם תרגום ביאליק ל"דון קיחוטה" הוא תרגום חופשי ומקוצר.

רונן דורפן 29 באוגוסט 2007

אלדר – לגבי הייהוד של דון קיחוטה – אולי יש כאן איזה צדק היסטורי. על פי כמה מקורות סרוונטס היה מראנו (מהיהודים האנוסים)

רונן דורפן 29 באוגוסט 2007

לשחור-לבן: פוארטה הוא סיפור מאד עצוב…אבל אין לי יותר מדי מה לומר עליו.
בכל פעם שנפטר כדורגלן צעיר במגרש יש לדעתי חשד מסויים לשימוש בסטרואידים. אבל יכולות להיות עוד המון סיבות אחרות. בסך הכל המקרים הללו אינם רבים בכדורגל  – יחסית למגפה ממש בפוטבול בארצות הברית ובמיוחד בכל תחומי "בניית הגוף" כמו הWWF.

yoni 29 באוגוסט 2007

קצת באיחור, אבל בהמשך לדיון על ספורטס-בר בת"א. אז יש את השווארמה באבן גבירול: "קונגרס באזל" שאמנם לא בר במובן של אלכוהול אלא מזללת רחוב אבל עם אווירת ספורט ודיונים שלעיתים מזכיר את הבלוג הזה. חבל רק שהחבר'ה שם ברובם עם פ.צ. יפו.
אגב,שאלה חשובה:

מה קורה עם חנייה מסודרת באוסישקין? עשו אספלט? סימנו מקומות?

וסליחה שוב, שעירבתי חול בקודש (סולשיאר).

עזי 29 באוגוסט 2007

לשחור-לבן. בהארץ יש היום בשער כתבה מרגשת מאל פאיס על המוות והתגובות בסביליה (הבלתי מרושע בטח קרא אותה בהארץ הספרדי הוא אל פאיס, במקור) וגם שחקני עבר שהלכו לעולמם באותן נסיבות כמו מארק ויויאן פו ואחרים.
רונן, רוב המיתות הללו התגלו כבעיות מולדות בלב שלא היו ידועות קודם לכן (עלייה מוגדלת בליבו של מארק ויויאן פו למשל).

yoni 29 באוגוסט 2007

עזי תודה.
העברת בי צמרמורת כשהזכרת את מארק ויויאן פו.

תומס האדום מצד הרחמים 29 באוגוסט 2007

קראתי בזמנו תרגום נהדר של ז'בוטינסקי ל"העורב" של א.א.פו. יש האומרים שהוא אף עולה על המקור!

אנונימוס 29 באוגוסט 2007

אכן טקסט משובח, אם כי חבל שמוקדש לשחקן וקבוצה שאינם חביבים עליי בלשון המעטה.

בנושא עיתון הארץ שעלה פה כסטייה מהדיון המקורי – אני מסכים כמעט עם כל מילה של לא מרושע.
בתור מי שעדיין מתקשה להתנתק מהמנוי, וקורא אדוק כל חיי, אני יכול להעיד שמעט מקום שניתן בהארץ לכתבות שאינן כלי שרת לאידאולוגיה כלכלית ימנית הינן תוצאה של עבודה מאומצת וקשה של מתי מעט כתבים.
את היחס של העיתון לכתבים אלו ניתן לראות בימים אלו בניסיונו של שוקן לשבור את ניסיונם להקים ועד לעובדי העיתון

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447935

yoni 29 באוגוסט 2007

1. לכל אלה שרצו שיותר ייחשפו לפוסט זה אז הוא פורסם בספורט5.
יאללה, לפתוח עמותה ולהתחיל עצומה עד שחיים יבין יקריא את זה במבט!!

2. הסבר בבקשה: מה הענין שהקבוצות הבלגיות ושחקנים ישראליים??
שלוש יוצאי פ.צ. יפו כבר שם ועכשיו זיו ויצחקי מועמדים..
יש הטבה או הנחה לבלגיות שרוכשות ישראליים? התאהבו בנו פתאום?

3. בעקבות הצלחת חניון אוסישיקין הבנתי שחולדאי מתכנן להקים את חניון וולפסון.ברכות.
ויאללה לסלול!!

רונן דורפן 29 באוגוסט 2007

יוני, אני משער שהשחקנים הישראלים בבלגיה משאירים רושם טוב. בסך הכל בלגיה כבר לא יכולה להתמודד על כוכבים גדולים – כפי שהיו באנדרלכט לפני עשרים שנה.
במצב כזה שחקן טוב ממדינה מסויימת פותח דלתות – ממש כפי שקרה בישראל עם הונגרים לפני כעשור.

ניר 29 באוגוסט 2007

זה היה המשחק הגדול ביותר שראיתי בחיי, ללא תחרות, נגד באיירן. ובכלל, אותה עונה של יונייטד הייתה העונה שהחזירה אותי לראות כדורגל אחרי שלא ראיתי כדורגל עשור.

אורית 29 באוגוסט 2007

פוסט נפלא לשחקן נפלא

עודד קרמר 29 באוגוסט 2007

אין מילים. פשוט מצויין

סיוון 30 באוגוסט 2007

מצויין, למרות שאני אוהדת ארסנל.

Solari 30 באוגוסט 2007

פוסט פשוט ענק.
כל הכבוד.

לא ידעתי שסולשיאר היה אוהד ליברפול מילדות.

בהחלט לא מרושע 30 באוגוסט 2007

ללון,

חוששני ששגית בכך שהכנסת אותי לתוך תבנית. ובכן, אני בעד צמצום כוחו של בית המשפט העליון, וברפורמה עמוקה של מערכת המשפט. (מגע קל עם מערכת המשפט הנמוכה ישכנעך שלא נעשה צדק ב"חור של כלכותא", סליחה ישראל.) אך חבל ששר המשפטים כנראה מונע גם ממניעים אפלים. הינך יכול איפוא להסיק מה תשובותי ביחס לטענותיך האחרות.

לרונן,

גם לקולומבוס, לאור מסמכים שנתגלו באיטליה, מייחסים מוצא יהודי "אנוסי". אולם אם זה נכון, ואני מפקפק, טועים היהודים בחושבם שהדבר מוסיף להם כבוד. היות והפכת למומחה לפורטוגל, הרי מייחסים לחלק גדול מאוכלוסייתה מוצא מן ה"אנוסים". אם תגלה שרונלדו נגזר משושלת כזו הרי זכית בפיס…

לגבי סולשיאר. האם שמת לב, שחלוצים גדולים מסוגו, כדוגמת איאן ראש,(להבדיל מאחרים אשר מסוגלים ליצור את מצב ההבקעה עצמו לפני השער עצמו), ניחנו מלבד חוש מיקום, גם בבעיטה שטוחה, לכל היותר ברבע גובה, ומדוייקת. סיכוי שוער לעצור בעיטות מסוג זה נמוכים בהרבה מאשר כדורים גבוהים יותר. לרוע המזל, מטעמים הטמונים כנראה הן במבנה חרטום נעל הכדורגל והאווירודינמיקה של הכדור, שנעשה קל עם השנים, מירב הכדורים נבעטים בגבהים שנוח לשוערים להדפם.

רונן דורפן 30 באוגוסט 2007

לבלתי מרושע. נדמה לי שירמיהו יובל רואה בדון קיחוטה "טקסט אנוסי מובהק" לחיים כפולים. במקרה זה ניתן לטעון שזו חלק מהתרבות היהודית ולא פרט טריוויאלי.
לגבי השפעת השינויים בכדור, השינוי בתעופה שלו אכן מזיק במידה מסויימת לחלוצי הרחבות דוגמת סולשיאר וראש. הוא מקל לעומת זאת על הבעיטות ממרחק שנעשו בלתי צפויות יותר מבעבר

אסף THE KOP 31 באוגוסט 2007

האמת, כתוב נפלא.

האמת, רק מראה כמה חשוב למנצ'סטר יונייטד התואר האירופאי. אותו תואר שליברפול, יריבתם האימתנית, היא המועמדת הטבעית האמיתית לזכייה בו מדי שנה.

עבור היונייטד, זכייה באליפות אירופה היא נס אלוהי. עבור ליברפול, דבר שבשיגרה.

זה ההבדל בין שני המועדונים.

דבילסס 31 באוגוסט 2007

ענק, לא קראתי דבר כל כך טוב הרבה מאוד זמן.
תמשיך בעשייה הזאת.
אסף, THE KOP- אתה ממש מוציא דברים מהקשרם, תהיה אובייקטיבי ולא אוהד ליברפול ותהנה מהפוסט המשובח מבלי להטיח ביקורת שכזו.

רונן דורפן 31 באוגוסט 2007

דבילסס…אוהדי פ.צ מרסיסייד הם אנשים רצויים פה על השגותיהם השונות והדמוקרטיות

דבילסס 31 באוגוסט 2007

קבל את התנצלותי הכנה, לא התכוונתי לאמר שהם לא רצויים או משהו בסגנון, פשוט אני חולק על פרשנותו לפוסט הזה, ולדעתי הוא טועה, אבל זו רק דעתי

אסף THE KOP 31 באוגוסט 2007

דבילסס…

ראשית, פתחתי את תגובתי במחמאה כי הפוסט כתוב נפלא. רצוי שתצמד לעובדות מבלי לסלף.

שנית, אתה יכול לחלוק על הפרשנות אבל עדיין תשאר טועה. רונן כתב מאמר בסגנון תנכ"י על גדול הישגיו של השופט והנביא, סולשיאר, קרי – זכיה בליגת האלופות.

התאגגיד המנצ'סטרי זכה בתואר הנכסף פעם אחת בלבד ורואה בזה נס אלוקי.

ליברפול הבינונית העפילה לגמר פעמיים ב-3 השנים האחרונות וזכתה בתואר 5 פעמים. אצלנו זה עניין שבשגרה, לא מעמד הר סיני.

זהו ההבדל בין המועדונים. בתאגיד כל זכייה היא סיפור הרואי השקול למעמד הר סיני.
אצל ליברפול זה עוד יום בתולדות המועדון…

יום טוב.
YNWA.

ג'וס 6 בספטמבר 2007

רונן – זה אחד הדברים הגדולים שקראתי.
פשוט נפלא

אייל 3 באוגוסט 2008

כתבה מצוינת . יופי של רעיון .

דולב 13 ביולי 2009

פשוט תענוג צרוף.
המסלטה עשתה לי חשק לקרוא שוב.
ולא, אני לא …

Comments closed