יפרקו אותנו (הופיע בגלובס)

מחר יופיע כאן ראיון הקוראים של גלעד בלום. וכפי שציפיתי, בזכות השאלות האינטילגנטיות שלכם יש שם תופעות מאד מעניינות. וגם חשיפה ברמה עולמית – ואני לא צוחק אתכם! פדרר המשיך אתמול לשלב הבא וגמר שלו מול דיוקוביץ מעורר תיאבון בהחלט.

בינתיים קטע שפרסמתי היום בגלובס בשאלה המאד פשוטה – מה הסיכוי של נבחרת ישראל מול אנגליה. הקוראים הוותיקים של הבלוג בוודאי יודעים שכתבתי דברים לא כל כך חיוביים על הנבחרת האנגלית בכמה הזדמנויות. את כל הדברים ההם אני שכחתי לסייג ב*. בהסבר ליד הכוכבית למטה צריך להיות כתוב: "אצלה בבית נבחרת אנגליה היא נבחרת ברמה עולמית גבוהה".

ומכאן לקטע בגלובס, ולפניה בלעדי בבלוג, וגם מחווה לעלי מוהר, בתחזית: יפרקו אותנו! (0-2).

*

צריך לקחת קצת בפרופורציות את החולשה ומכת ההיעדרויות בנבחרת האנגלית. החולשה המסורתית של נבחרת אנגליה היא בחוץ. ראינו את זה בביקור המאד אפור של אנגליה בישראל. יש לכך לא מעט סיבות. ראשית, בגלל עושרו של הכדורגל האנגלי מעט מאד שחקנים אנגלים משחקים מחוץ לאנגליה. אז הכדורגלן האנגלי הממוצע לא נחשף לאקלים שונה ולמשטחים פחות ממושלמים. בנוסף נבחרת אנגליה נתקלת תמיד במוטיבציות מיוחדות בגלל מעמדה ההיסטורי של אנגליה – הן כאימפריה והן כממציאת הכדורגל.

עידן טל, שערך ניתוח היסטורי של הכדורגל האנגלי וציין בראיונות לקראת המשחקים שאנגליה לא השיגה כלום הרבה שנים, לא למד את הפרטים הקטנים של ההיסטוריה שנוטעת בו כל כך הרבה אופטימיות. ואת הניואנסים בין נבחרת אנגליה בבית לנבחרת אנגליה בחוץ.

אנגליה היא לא אמנם לא חסינה להפסדי בית – אבל בעצם היא הפסידה רק שניים כאלו במשחק טורניר מוקדמות רשמי מאז 1983 – והנבחרות שהצליחו לעשות את זה בלונדון היו איטליה וגרמניה (בנוסף היא הפסידה פעם משחק פלייאוף לסקוטלנד, אבל עלתה ליורו- בסיכום שני המשחקים). שלושה הפסדי בית בכמעט רבע מאה של כדורגל תחרותי זה לא כל כך הרבה. וכך, למרות כל הבעיות של הכדורגל האנגלי, התוצאה הסבירה של המשחק בשבת הוא ניצחון אנגלי בהפרש נוח. אנגליה בדרך כלל מתגברת בבית בקלות על מדינות בסדר הגודל של ישראל. ולעתים קרובות היא מביסה אותן.

זה לא רק הקהל המרגש שדוחף את הנבחרת האנגלית בבית. הנבחרת האנגלית בבית לרוב משחקת בחוסר עכבות. מהן העכבות הללו? מחוץ לבית אנגליה לא מפעילה את כוחה הגדול בכדורגל – הפיזיות העצומה של הכדורגל האנגלי. בגלל החשש מהשיפוט שממתן את עוצמת התיקולים, בגלל איצטדיונים קצת יותר פתוחים שמעכבים את המשחק, בגלל אקלים או סתם בגלל הנטיה לשחק מבוקר מחוץ לבית. הכדורגלן האנגלי לא גדל על משחק מבוקר, ובהכללה: גם לא מבין בו. אבל כל הבעיות הללו נעלמות כשתשעים אלף אנשים מסיימים לשיר את ההמנון בוומבלי. מה שקורה אז זה בדרך כלל נבחרת אנגלית שבאה לרוץ ולתקל ולהגביה מהאגפים אל עבר חלוצים מהירים וחזקים. אין בעולם נבחרת בכירה עם פער כזה בין הכדורגל שלה בבית ובחוץ. המשחק בשבת יהיה בבית של נבחרת אנגליה.

*

הבעיות של הכדורגל האנגלי הן ידועות – בעיות של עומק במספר השחקנים שנובעים מהעושר העצום של הקבוצות שם. באחד הדיונים בבלוג שלי מישהו שלח לי את הנתון ה 220 שחקנים היו בהרכב הפותח ביום הפתיחה של הליגה האנגלית. רק 80 מתוכם היו שחקנים אנגלים. הפירמידה האנגלית קטנה מאד. המאמן הלאומי צריך בעצם לזמן בערך אחד מכל חמישה שחקנים אנגלים בליגה לנבחרת.

זה יוצר לנבחרת בעיות אקוטיות. בליגה בה המוטיבציה הכלכלית העיקרית היא השרדות, לאיש לא יהיה אכפת מהלאומיות של השוער. ולכן הכדורגל האנגלי תקוע היום בלי שוער בכיר. בעיית ההישרדות הזו נכונה גם בעמדות החלוצים המבקיעים – קבוצות ליגת האלופות של אנגליה מצטיידות בחלוצים זרים בלי הכרה. פיטר קראוץ', חלוץ הנבחרת, היה שחקן הרכב בליברפול. בתוך שישה חודשים הקבוצה הצטיידה בשני חלוצים הולנדים בינלאומיים ובחלוץ המוכשר של הכדורגל הספרדי. תיאו וולקוט הצעיר באנגליה תקוע הרבה מאחרי ואן פרסי ואבדאיור במצבת החלוצים בארסנל. מנצ'סטר יונייטד נפתרה בקיץ מאלן סמית' כלא מתאים לדרישות המועדון. גם הוא שחקן נבחרת.

אבל נבחרת ישראל תגלה בשבת את הצד השני של המטבע. 80 הכדורגלנים האנגלים, פלוס מינוס, שכן פותחים מדי שבת במשחקי הליגה משחקים מול הטובים שבטובים. ואם עידן טל, שחקן עם פיזיות מאד דומיננטיות בליגה הישראלית, ייזכר בשנים שלו באנגליה אולי יוכל להצביע על תכונה חשובה של הכדורגל האנגלי. מאד קשה לשחק בליגה הזאת. ומי שלא חזק מספיק נזרק אל הספסל.

ה-11 שישחקו עבור אנגליה בשבת הם כן שחקנים שמצליחים לשחק מדי שבת בליגה האנגלית. שם הם מתמודדים עם המהירות של שחקנים כמו רונאלדו, תופסים עמדות נגד דידיה דרוגבה, מכסים שטח נגד ססק פברגאס, נכנסים לתיקול נגד מייקל אסיין. וזה לא קל.

אני זוכר את אותו אלן סמית' הכל כך לא נחוץ במנצ'סטר יונייטד מבקיע רביעיה לרשת הפועל תל אביב עבור לידס יונייטד במשחק גביע אופ"א בפירנצה. ארבעה שערים מכוערים – שערים של מעט כשרון – שהובקעו רק כי הוא רץ מהר יותר, קופץ גבוה יותר ודוחף חזק יותר. על פי הדרישות הנהוגות בכדורגל האנגלי.

המשחק בוומבלי הוא ארוע היסטורי נחמד עבור הכדורגל הישראלי בגלל חשיבות אתר האיצטדיון בדברי ימי הכדורגל. מקצועית הוא אתגר מאד ספיציפי. אין מה לדאוג: אנגליה לא תחנוק את ישראל במערך טקטי מבריק, ואז שחקן גאוני לא יחתוך בהגנה הישראלית במהלכי אמן. הכדורגלנים הישראלים רק צריכים להוכיח שהם תחרותיים למהירות של מייקל אואן, לניידות של אואן הארגריבס או לכוחנות של אמיל הסקי. ולדעתי הם יפסידו בהפרש של שני שערים ואולי שלושה.

על ההפסד של נדאל (ובעצם על האהדה לספורטאי בענפים האישיים)
ראיון קוראים עם גלעד בלום וחידון מספר 39 שעוסק משום מה ביורו

47 Comments

גע"ס 6 בספטמבר 2007

ניסיתי בפוסט הקודם שעסק בנושא לארגן סבב הימורים (לא על כסף, על תהילה) על תוצאת המשחק, דקות ומבקיעים, אבל פה זה יתאים יותר.

אז הנה שוב ההימור האופטימי שלי: 2:1 לאנגליה והגול המכריע יובקע לקראת הסוף.

(ההימור הפסימי הוא 4:0 לאנגליה, אבל אני מדחיקה אותו).

יונתן 6 בספטמבר 2007

בנעורי חיינו זמן מה באנגליה
ומדי כמה ימים היינו משחקים בשכונה. יום אחד היה גשם עם שלג ללא הפסקה, נשארתי בבית.
מהחלון אפשר היה לראות אותם 90דקות כאילו כלום.
4-0 לאנגליה

מאיר 6 בספטמבר 2007

1-1

תומס האדום מצד הרחמים 6 בספטמבר 2007

כאחד הבודדים שהרימו את הכפפה של הגברת, אני חוזר על ההימור:
2-0 קליל שילווה בהחמצות רבות נוספות. שני השערים של הסקי(סתם בשביל הקטע).

תומס האדום מצד הרחמים 6 בספטמבר 2007

ועוד משהו, ההימור הפסימי של הגברת קרוב יותר להימור האופטימי שלי, שבעצמו דומה לתוצאה ממשחק אחר המשוחק בימים אלו בארה"ב :-)

Shauli DK 6 בספטמבר 2007

Hello all,
Ill try to guss the score.
4-0 England
half time 2-0 Owen & 6 S.R Philips
2nd half
Owen & Smith
Enjoy it

יניב 6 בספטמבר 2007

חוץ מעידן טל, צריך גם להזכיר את דודו אוואט שההפסד לביילורוסיה גרם לו להגיד ש"עכשיו לא נבוא שאננים לוומבלי". הבעיה היא שבאמת השחקנים שלנו מסתכלים על אנגליה בהשוואה לברזיל וגרמניה, שבהשוואה אליהן באמת אנגליה היא לא בלתי ניתנת לעצירה. אבל הנבחרת צריכה להתרכז בלהגיע חזרה לרמה של דרג שני-שלישי כמו שהיתה פעם ולהתייחס לנקודה בוומבלי כאל בונוס ולא כמשהו טריוויאלי או כתנאי להמשך העסקת קשטן

יניב 6 בספטמבר 2007

וההימור: 3:1. לאנגליה כמובן

Solari 6 בספטמבר 2007

0:0 מכוער עם לחץ אנגלי עקר.

אור 6 בספטמבר 2007

אני תמיד אופטימי

2:2 במשחק אדיר

יצחקי בפוקס מהחיים יעלה ליתרון
לאחר מכן פיליפס יתקע לנו איזה מסמר.
5 דקות מאוחר יותר אואן יראה שאולי הקריירה שלו עדיין לא אבודה.

ואז, בתוספת הזמן – קטן בפריצה ללא תכלית איכשהו רץ לכל האורך ומרים לרחבה שם השוער מתבלבל והכדור נכנס לרשת.
לאחר אותו משחק קטן חוזר לעצמו ויחד עם רנאטו מוביל את חיפה לאליפות מדהימה שכמוה עוד לאנראתה בכרמל.

בע"ה
:)

birdman 6 בספטמבר 2007

1:0 לישראל

עזי 6 בספטמבר 2007

אני לא רואה מצב שישראל מבקיעה. 1-0 לאנגליה.

לון 6 בספטמבר 2007

בניתוח של נבחרת אנגליה צריך להביא בחשבון את הירידה הגדולה מאז שמקלארן החליף את אריקסון.
אצל אריקסון במוקדמות לא היו שום בעיות. מקסימום מאבק עם הקבוצה החזקה השנייה בבית על המקום הראשון.

בשנה האחרונה חלה ירידה רצינית ברמת הנבחרת האנגלית.
לכן מקלארן נאלץ להחזיר את בקהאם.
לכן עכשיו הוא תולה תקוות באואן שרק חזר לשחק ובהסקי הוותיק.

לא ברור עדיין אם ג'רארד ישחק ובכל מקרה בקישור ובהתקפה ישחקו שחקנים לא מתואמים שלא שיחקו ביחד בכלל או לא שיחקו ביחד הרבה זמן.

התחושה שלי שלאנגלים ילך בקושי.

בסוף יהיה 1:2 לאנגליה.

זיגי 6 בספטמבר 2007

2-0 אנגליה במשחק לא משהו בכלל. אחד ממצב נייח (ג'רארד?)
ועוד אחד בגארבג' טיים, (ויהיה הרבה ממנו)

שמרלינג 6 בספטמבר 2007

קודם כל, הדבר הכי חשוב שיש לי להגיד פה מאז שהתוודעתי לבלוג הוא שהבלוג הזה עושה אותי גאה. בתרבות הישראלית יש גם פנינים והבלוג שלך, רונן, על איכויות הכתיבה בו, הפורמט ועצם קיומו זה דבר משמח מאוד.
גם ממכר.

אחת הנבחרות הבודדות שמצליחות לדכא יותר מהנבחרת האנגלית היא נבחרת ישראל. זה לא כדורגל מה שאנחנו מציגים במעמדים האלה וזה למרות שיש חומר שחקנים שאני די מאמין בו.
יגמר 2-0 מעצבן לאלביון. שני שערים שיהיו מבוססים על כח, מהירות וחולשה של ההגנה.
והכי גרוע, ישראל בכלל לא תנסה להשוות אלא רק למזער את הנזק.
אני ממש לא אופטימי הפעם והכותרות האחרונות בעיתונים רק חזקו את דעתי.

אחיחי 6 בספטמבר 2007

רונן – בתור אוהד מיואש של אנגליה אני מאוד מקווה שאתה צודק, אבל נראה לי שקצת הגזמת בתיאורי רוח הקרב של הנבחרת. מאז הקדנציה של קיגן אני לא זוכר שום הופעה משולהבת של אנגליה. מה שמאפיין את הנבחרת בקדנציות של אריקסון ומקלארן היא קודם כל פאסיביות. כתבת באחד הפוסטים הקודמים על הפסד הירואי לברזיל במונדיאל ביפן, אבל אני זוכר ממנו בעיקר אימפוטנציה מטורפת מול עשרה שחקנים שאפילו לא היו צריכים לנסות להגן על היתרון שלהם. אבל האמת היא שלא צריך ללכת רחוק כל כך. כל מי שראה את התיקו 0:0 המטופש שאלבניה נתנה לנו בראש לפני כמה חודשים בבית (הייתי שמח לכתוב "סחטה", אבל זה לגמרי יהיה עוול לאמת), יודע שתיקו מאופס רחוק מלהיות משימה בלתי אפשרית בשביל הישראלים. גם בוומבלי.

אחיחי 6 בספטמבר 2007

אלבניה = מקדוניה כמובן. כל המלוכסנים האלה אותו דבר.

אריק 6 בספטמבר 2007

יגמר 0-0,
קשטן יעלה עם הרכב מזויע של 5-5-0. וישראל תסתגר 90 דקות בלי לבעוט אפילו פעם אחת לשער האנגלי.

רונן דורפן 6 בספטמבר 2007

מכיוון שלא ניסחתי במדויק את התוצאה – ההימור שלי 0-2 מצמד של אואן

אסף 6 בספטמבר 2007

ההבדל בין ההימור האופטימי לפסימי אצלי הוא האם ישראל תצליח לגנוב גול אחד מול 3 או 4 שאנגלים יעניקו לנו לקראת החג.
ואני פסימי. 4:0.
ישראל היא נבחרת מהדרג הרביעי, בצדק, ואת הנקודות היא צריכה לחפש מול קרואטיה ומקדוניה. לא מול אנגליה.
יש סיבות מספיק טובות לא לחדש את החוזה של קשטן, גם בלי לדרוש ממנו לקטוף נקוודת בוומבלי.

גדי שמשון 6 בספטמבר 2007

נגנוב גול ראשון בפוקס, ונחטוף שלישיה עד המחצית. ואז פיני זהבי ידבר איתם כמו נילסן בזמנו ביובל החמישים, והם יסתפקו באחד נוסף בלבד בשניה. 4-1, וזו אופטימיות כי לפחות נראה גולים.

יוגב אמיתי 6 בספטמבר 2007

קצת צניעות לא תזיק לנו באמת. 3:0 אנגליה. עד עכשיו תוצאות יפות לקשטניה, אבל אסור שנעלה ליורו עם אנטי-כדורגל כזה. צדק אוון הארגריבס כשתיאר את המשחק בין הנבחרות בר"ג כ"בושה" לישראל. לעשות בונקר בבית ולחלץ 0:0 עושה אותי גאה הרבה פחות מאשר לבוא לשחק כדורגל, אפילו אם הפסדנו בסוף.

Glenn Edward Schembechler 6 בספטמבר 2007

Who cares? The main thing is shopping in London. Isn't it?

עוז 6 בספטמבר 2007

אני מסכים עם רונן שהכיוון הוא ניצחון אנגלי.
הבעיה העיקרית שלנו שמירב השחקנים שלנו פשוט לא בכושר טוב ולא משחקים כדורגל תחרותי. אני לא זוכר באיזו סיטואציה ניצחנו את צרפת (מבחינת המוכנות של הנבחרת) אבל בזמן שאת שני השערים של האנגלים קל לדמיין, את השערים שלנו מאוד מאוד קשה. עם כל הכבוד לבעיה האנגלית בשער, מי שלא בועט לא מבקיע ואנחנו לא מתכוונים לבעוט אלא 'לגנוב' משהו במתפרצות. אני מאמין שהמשחק הזה יהיה דומה למשחקים של הנבחרת הצעירה באליפות אירופה (אנחנו גם מסתמכים על כמה שחקנים שלא בדיוק בלטו שם), ואנחנו נגמור איפשהו בין 0-1 ל-0-4. 0-2 זה ריאלי. 1-2 זה סוג של הישג (גם מכבי חיפה גנבה פעם גול ראשון באולד טראפורד). לא יותר.

שרון רזניק 6 בספטמבר 2007

יצחקי יקנה את עולמו.ג'ו קול יבאס חזרה.1-1.
או
איך?!! איך הם לא שמו לב דווקא לבניון?!

0-1 לישראל.

ויכסלפיש 6 בספטמבר 2007

0:3 לאנגליה, שתודח מקסימום ברסע גמר יורו 2008. יוגב, איזה הישג קשטן עשה? אתה מתכוון לתיקו ברוסיה לתיקו 0:0 בר"ג מול אנגליה או לניצחון במקדוניה?

איתי נ. 6 בספטמבר 2007

3-1 קל לאנגליה

יוגב אמיתי 6 בספטמבר 2007

ויכסלפיש (מה זה? ניסיתי לקרוא גם הפוך ולא יצר כלום…):
קשטן כמובן לא עשה שום הישג, אלא תוצאות יפות יחסית לדלות החומר. אגב, בארץ אני אישית איבדתי לגמרי עניין בכדורגל הישראלי בשנים האחרונות, מלבד משחקים מעניינים במיוחד של הנבחרת.
וזה שהנבחרת מעניינת אותי יותר (גם אם רק קצת יותר) מהליגה מבאס-ספורטיבית אפילו עוד יותר, כי הנבחרות הלאומיות מציגות בד"כ כדורגל שלא מדגדג את הקבוצות הבינלאומיות, המאומנות (לצורך הדגמה, בארסה או מילאן שאנחנו רואים בליגת האלופות נותנות בראש לברזיל או איטליה שראינו במונדיאלים האחרונים, אבל זה כבר נושא לפוסט שלם…)

חיים מגרשווילי 6 בספטמבר 2007

לאוהדי המנצ'סטר:

כתבה היסטרית מבית יועד אלפרון,ויין רוני וחלומו הנתיינתי:

http://sports.walla.co.il/?w=/156/1165965

(לשניה וחצי עוד חשבתי שזה רציני..>

בקשר לתוצאה 2:0 לאנגלים,במשחק מגעיל למדי.

יותר מעניין לנבא את תגובות הקשטן.אני מהמר על:
"ראה,נבחרת ישראל שיחקה היטב,חטפנו שערים שחבל שחטפנו,ולא ניצלנו הזדמנויות שהיו לנו,הסיכויים לא אבדו ואני גאה בבחורים".

מת על הסיפור הזה של "לא ניצלנו הזדמונויות",כאילו שכל מטרת המשחק היא לא לנצל הזדמנות.

עזי 6 בספטמבר 2007

יוגב, ויכסלפיש הוא שם משפחה.
מילאן להזכירך זה קאקה, רונאלדו, דידה, קאפו, אמרסון, סרג'יניו, כולם ברזיל של המונדיאל ועכשיו גם פאטו, ילד שיהיה גדול כמו רונאלדו. אז איפה הם משחקים במשחק של מילאן נגד ברזיל? ובמשחק של מילאן נגד איטליה איפה משחקים גאטוסו ואינזאגי ונסטה ופירלו וג'ילארדינו ועוד? נשארת עם סידורף ושחקני מילואים. חוץ מזה הבעיה היא שהקבוצות קובעות את סדר היום, כשברזיל נכנסה למחנה אימונים של ארבעה חודשים לפני מונדיאל והלוז של הנבחרת היה חשוב מהקבוצות קיבלת את הנבחרות הטובות בהיסטוריה.
תשאל את רונאלדו, פעמיים אלוף עולם, מלך שערי המונדיאלים בכל הזמנים (שעוד לא זכה בצ'מפיונס) מה הוא מעדיף – לזכות בליגת האלופות עם 10 שערים נהדרים או לזכות שוב במונדיאל ולו כשחקן ספסל. רמז: התשובה בצהוב-ירוק

יוגב אמיתי 6 בספטמבר 2007

עזי
הדוגמה שלי הייתה היפותטית. כמובן שלא התכוונתי לשכפל את קאקה, למרות שזאת הייתה יכולה להיות אפשרות לא רעה בכלל. ובאותה הזדמנות הייתי מבקש גם עוד עותק של רונאלדו. אולי תמורת הדגמים המקוריים של אמרסון וקאפו, אותם אפשר למסור חזרה כבר.
הכוונה שלי הייתה להרהר על הדבקות שלנו בנבחרות גם כשהרמה של הטובות שביניהן אינה מדגדגת את המנה השבועית שלנו מאירופה. הנבחרות הטובות בהיסטוריה?
אתה מתכוון ל'אלופת העולם' שנתנה משחק טוב (מול גרמניה) וחצי (גם את ה-3:0 על אוקראינה אפשר להחשיב, אבל בכל-זאת, אוקראינה)?
או לסגניתה על ניצחונותיה הדחוקים?
האם הנבחרות באמת מלהיבות אותנו כמו פעם, עכשיו כשאנחנו מקבלים כל שבוע על המסך את בארסה, יונייטד, צ'לסי, מילאן, באיירן וליון?
תוקם הליגה האירופאית לאלתר!

אביתר 6 בספטמבר 2007

ראיתי אחר הצהריים את ההלוויה של הילד שנרצח בליברפול.הארון שלו,בצבע כחול עם סמלה של אברטון,הוכנס לקתדרלה של ליברפול ,אביו היה לבוש בחולצת אברטון כמו רבים בקהל,כולל ילדים,שחלקם לבשו גם את חולצת ליברפול,אחד הדודים דיבר על היריבות הספורטיבית בעיר שתמיד קודמת לה האחווה האנושית כשצעיף של ליברפול כרוך סביב צווארו ופתאום אפשר היה להבין את פערי התרבות בין מדינת כדורגל אמיתית ובין מדינה שמתחזה למדינת כדורגל.

yoni 6 בספטמבר 2007

אנגליה תשים גול מוקדם.
ועוד אחד-שתיים לקת הסוף.
ההימור שלי: 2-0 אנגליה

ומשחק תת רמה של שתי הצדדים

תומר 6 בספטמבר 2007

יוגב,אלופת העולם אולי לא נתנה הצגות אבל רמת המחויבות של שחקניה וההקרבה שלהם הייתה גבוהה בהרבה מרמת המחויבות שיש לשחקנים היום כלפי קבוצותיהם.
אני אולי אולד פאשן אבל אצלי אין דבר שעולה על מונדיאל,לא משנה איפה אני אהיה ומה אני אהיה אני יודע איך אני אבלה את חודש יוני כל 4 שנים,או מול המסך או שם כשזה קורה.
אגב,קראתי אתמול שפיפא החליטה להפסיק את רוטצית היבשות מה שאומר שהמונדיאל יגיע רק למדינות העשירות,אז אני מציע לכם להתחיל לחסוך כסף ל2010 כי הזדמנות כזו יכולה שלא לחזור על עצמה.
אני תמיד אופטימי בכדורגל וחושב על ניצחון,אחרת איך אני אוכל להתאכזב מההפסד?
2-1 לישראל,קולואוטי ובן דיין הולמים,האסקי מצמק בדקה ה84.

cookie-monster 6 בספטמבר 2007

לאחיחי -לגבי ההופעה המשולהבת של אנגליה > אנגליה ארגנטינה בWC2002 לא נחשב אצלך ?

יוגב אמיתי > גם אני תהיתי וניסיתי לקרוא הפוך : )

הימור …1-2 לאנגליה.

איתי נ. 6 בספטמבר 2007

יוני כמובן צודק. המשחק יהיה משעמם עם מהלכים שקופים וזאת למרות שיפלו בו 4 שערים. יהיה רק משהו אחד יותר צפוי, יבש ואנמי מהמשחק – התגובות שאחריו

עזי 6 בספטמבר 2007

יוגב התכוונתי לברזיל של פעם, אתה פשוט כנראה צעיר. אני יכול להבין איך צעירים שגודלים אל תוך ליגת האלופות ומונדיאלים ברמה בינונית ונמוכה חושבים כמוך. הם רק לא מבינים שליגה אירופית תהיה סופו של הכדורגל.
תומר, אתה פשוט אוהד אמיתי. כדורגל הוא משחק אולד פאשן, זה חלק מגדולתו.

גיל 6 בספטמבר 2007

אין תחליף למונדיאל ולעולם לא יהיה. המונדיאל מרתק אליו את כל העולם למשל חודש וקצץ, משהו שליגת האלופות יכולה רק לחלום עליו. אני הייתי נוקט אפילו צעד דרסטי של ביטול ליגת האלופות בשנה של מונדיאל על מנת לאפשר להן להתכונן בראש שקט, או לקצר את הליגות הרגילות. המונדיאל נהפך למשהו עייף ומלא פציעות.

Glenn Edward Schembechler 6 בספטמבר 2007

הניחוש שלי לשבת : ניצחון ב 7 לוולורינס. אבל ברצינות, אני עובד עם אנגלים אוהדי כדורגל והמיאוס שלהם מהנבחרת הוא בהחלט כפי שרונן מתאר. האמת, זה שהנבחרת שלנו מאז גרנט, עוד לא נמאסה על הציבור נראה לי כפרובנציליות שלנו. אה כן , נראה לי שהבלוג המשובח הזה עוד לא דן בתוצאה המשמעותית של השבוע. ההפסד לאפלציאן סטייט הוא חומר שממנו עשויים בלוגים.
ןידוי אחרון: המעבר של רודני מארש מקפר למנצסטר היה הקש ששבר את הגמל. זה הרגע שהפכתי לאוהד מנצסטר אמיתי. על כן אני מחוייב להחניף לרונן בשנית- אם אני נהנה מבלוג של אוהד הקבומה המשנית השוכנת על ה Irwell זה סימן טוב. כמובן שרודני החריב לנו את האליפות אותה שנה. נדמה לי שסלחתי לו אחרי המשחק ההוא שדניס (שלנו) לאו הבקיע, אבל גם הזכרון שלי זה כבר לא משהו.

גיל 7 בספטמבר 2007

ופייטון קורע את הצורה לסיינטס. יש דברים שלא משתנים אף פעם.

יגאל 7 בספטמבר 2007

שלוש אפס לאנגליה משלישיה של עידן טל

איתי נ. 7 בספטמבר 2007

כמו מישיגן, גם הסיינטס יצאו מדירוג 25 הגדולות אחרי המשחק הראשון של העונה
:-)

יעקב 7 בספטמבר 2007

מדוע אתה לא מתיחס לנבחרת הכדור סל ?
למה אתה כמו כל התקשורת מבליט את המשחק שהוא בעצם משחק קדם אליפות אירופה כשהסיכויים שלנו די קטנים אם בכלל להגיע.
מה גם שאם נזכר בכמות המלל שנכתבה בעיתונות הרי נראה שיש יחס הפוך לרמת הכדוררגל שהוצגה משתי הקבותות באותו משחק.
ובכלל איך נעיזים כאן לדבר על הישג מול אנגליה .
שמישהו יזכיר לי מתי הנבחרת המהוללת ניצחה קבוצה שהיא בדרג השלישי של ארופה?
חוץ מנצחונות על אנדורה מקדוניה ואסטוניה שהן דרג רביעי חמישי .
להערכתי כ -10 שנים עברו מהניצחון האחרון על בולגריה או פולין
אז לדבר על הישג מול אנגליה ?

תומר 7 בספטמבר 2007

יעקב
אני מסכים איתך שכמות המלל שנשפכת על הנבחרת היא מוגזמת אבל גם מה"הישג" של נבחרת הכדורסל אין ממה להתלהב יותר מיד.
סך הכל ניצחון על נבחרת באמת גדולה שנמצאת בכושר לא משהו בענף שמתדרדר לא רק פה בישראל אלא בכל היבשת,באליפות מוזרה עם שיטה מעצבנת.הניצחון הזה לא מראה שום דבר על התקדמות או התעוררות של הענף,נבחרת גרועה שהצליחה ערב אחד להתעלות על עצמה.טפיחה על השכם היא מספיקה בהחלט במקרה כזה.
בכלל אני לא מבין את ההתמרמרות של אנשי כדורסל ובראשם צביקה שרף על הסיקור בתקשורת ועל תגובת הקהל.אם זה לא מעניין אז זה לא מעניין,מה שרף רוצה?שנצא לחגוג בכיכרות את הניצחון על סרביה(אפשר לחשוב שזכינו במשהו)רק כדי לגרום לו להרגיש שיש הצדקה לטורניר המעוות והמשעמם שפיב"א אירגנה?
בכלל,אני מוכרח לדעת על מה חשבו המארגנים שהם תיכננו את התחרות הזו?למה אין סיבוב מוקדמות נורמאלי בלי כל הפארסה הזו של הזדמנות אחרונה?למה יש שני שלבי בתים באליפות?מה רע במשחקי נוק אאוט נורמלים ומעניינים?
אגב,אני בטוח שברוב המדינות באירופה יחס הסיקור בין הכדורגל לכדורסל הוא דומה לזה שכאן,לצערי(אני באמת אוהב כדורסל) קברניטי הענף בארץ ובעולם פשוט המאיסו אותו על הקהל והחשש הכי גדול שלי הוא שזה יקרה גם לכדורגל.

יואב, אוהד יונייטד מאוסטרליה 7 בספטמבר 2007

אני מהמר על 0:0 , אולי 1:0 מיקרי לטובת אנגליה.
אני לא מתלהב מרייט פיליפס וג'ו קול באגפים, מעדיף את אגבהלהור ואשלי יאנג. כאשר רוני יחזור וג'אררד יתחיל לספק את הסחורה יש על מה לדבר.
לא כל כך מסכים עם עניין הזרים בכדורגל האנגלי. מי שטוב , מתקדם ומשחק.
לא שמעתי על אף כשרון שלא קיבל את ההזדמנות שלו בליגה וגם בנבחרת.
בנגוד לרונן לא התלהבתי אף פעם מהופעות הבית של נבחרת אנגליה.
האמת, זכורות לי אולי שתיים-שתיים וחצי טובות…
3:1 נגד פולין (שלושער של סקולס) 4:1 נגד הולנד (צמדים של שירר וטדי)ואולי המחצית השניה של 2:0 על סקוטלנד ביורו 96'.

רונן דורפן 7 בספטמבר 2007

יעקב. אני שם לב שהעניין הזה של יחס התקשורת לכדורגל לעומת כדורסל מאד מעסיק רבים מהמתדיינים באינטרנט.

נקודתית לישראל אנגליה:
רוב אוהדי הספורט בעולם, כמעט כל אוהדי הכדורגל, יידעו מחר בערב איזו תוצאה השיגה נבחרת אנגליה. אחוז מזערי מחובבי הספורט בעולם יודעים שמתקיימת אליפות אירופה בכדורסל.

הכדורסל מטבע הדברים שונה מהכדורגל בכך שהפעילות המרכזית בו היא הליגה של ארצות הברית. הNBA חשוב בהרבה מהמשחקים האולימפיים או כל טורניר בינלאומי. סביר שמספר המתעניינים גדול פי כמה עשרות. אז אין לעשות שום הקבלה בין טורניר אליפות אירופה בכדורגל לזה בכדורגל. אין קשר בין האירועים.
מבחינה ספורטיבית טהורה – בשני הטורנירים משתתפות 16 מדינות, אבל שוב, בכדורסל אירופה היא לא המרכז וספק אם יש כדורסל מקצועני מלא ביותר מ-10-15 מדינות באירופה. אני מעריך שאין כמעט מדינות באירופה בהן, למשל, הליגה השניה היא מקצוענית.
ספק אם הטורניר משודר אפילו למדינה אחת מחוץ למשתתפות.

במשך שנים הכדורסל הישראלי עלה על הכדורגל הישראלי. זה לא המצב כיום – כשמצב שני הענפים הללו לא טוב. בנוסף, ישנה איזשהי אמונה שהכדורסלן הישראלי הוא ברמה יותר גבוהה מהישראלי. העובדות הן שבערך 40 מדינות הכניסו עד היום שחקנים לNBA וישראל היא לא אחת מהן. זה נתון מביך מאד לכדורסל הישראלי משום שישראל היא באמת אחת המדינות בעולם בהן הכדורסל נהנה מחשיבות ציבורית – כתוצאה מקבוצה אחת מצליחה. לעומת זאת בכדורגל יש לישראל שחקנים בשתיים מארבע הקבוצות המובילות באנגליה. זה לא שמצב הכדורגלן הישראלי מזהיר – אבל מצב הכדורסלן הישראלי פחות טוב. למעשה יש רק שני כדורסלנים ישראלים שקולעים כעשר נקודות ביורוליג (אליהו ובורשטיין). זה מבין מאד לעומת המצב לפני עשור או שניים – בהם תמיד היו לנו שחקנים בצמרת האירופית.

העולם התקדם ואנחנו לא – כתבתי על זה בעבר: הסיבות הן ההרס המוחלט של הליגה המקומית וגם ההכשרה הלא נכונה של שחקנים.

המשחק מול סרביה היה מדהים – בעיקר מהבחינה שנבחרת יוגוסלבית יכולה להיות כל כך חלשה. זה סימן ברור להרס הכדורסל על ידי הגלובליזציה של הNBA. נבחרות יוגוסלביות היו פעם הדוגמא לכדורסל קבוצתי ומתואם – והנבחרת הזו הייתה מקרית. העובדה שדרקו מיליסיץ' נבחר שני בדרפט, לפני כרמלו אנטוני ודווין ווייד, היא בהחלט אחד מפרטי הטריוויה המדהימים בתולדות הכדורסל – ממש כפי שסם בואי נבחר לפני מייקל ג'ורדן.

גיל 7 בספטמבר 2007

לא הייתי מעמיד את הבחירה של בואי ברמה של מיליצ'יץ. בואי היה שחקן מצוין ואף אחד לא ידע עד כמה טוב ג'ורדן יהיה. אם תקרא עיתונים מהתקופה ההיא תראה שהיו ויכוחים לכאן או לכאן. אנחנו שופטים את הבחירה בראי ההיסטוריה ולא בצדק.

דארקו לעומת זאת, נבחר בלי שישחק שום משחק משמעותי (הוא לא שיחק במיכללות) והוא נבחר על בסיס הטרנד ההיסטרי לבחור זרים. הכישלון שלו באמת ענק ובזמן הבחירה אפשר היה לראות את זה.

Comments closed