דייויד בלאט

אני לא מכיר אישית את דייויד בלאט אבל ראיינתי אותו פעמיים בחיי. בפעם הראשונה זה היה בביתו במושב בית הלל כמה ימים אחרי שהפסיד את חצי גמר גביע המדינה עם גליל עליון נגד מכבי תל אביב. הוא היה מאמן צעיר יחסית שרק פרש ממשחק פעיל – שחקן אפור באפורים יש לציין. במקרה קראתי כמה שבועות קודם לכן ספר בשם FALL RIVER DREAMS שעסק בעיר בדרום מסצ'וסטס – FALL RIVER – שחייה נסובים סביב קבוצת התיכון שלה. ואחד הדמויות בספר הוא המאמן הזקן סקיפי קאראם שאימן את התיכון בעיירה הזו במשך כמה עשורים. בלאט הכיר אותו משום שכנער שיחק באותה ליגה. ודיבר על הצורך הזה במאמני כדורסל שמקדישים חיים שלמים בכדורסל נוער והקהילה כל כך מכבדת אותם על הדבר הזה.

הפעם הבאה בה שוחחתי עם בלאט הייתה בטרוויזו, במהלך העונה השניה שלו כמאמן מכבי תל אביב. לא כל כך הלך לו בעונה הזו. הפרוייקט הגדול שלו באותה עונה, בנו אודריך, לא התרומם עדיין לרמתו של אריאל מקדונלד וזו הייתה עונה לא קלה. אני זוכר שבשיחה לפני המשחק שאלתי אותו אם הוא לא לוקה במה שנקרא OVER COACHING. כלומר יותר מדי התערבות במשחק – במיוחד בחילופים.

בלאט שאל אותי למה אני חושב שהוא לוקה בכך. אמרתי לו שבקבוצות גדולות שאני ראיתי הרוטציה יותר קצרה, וההיררכיה יותר ברורה, והמאמן מבצע הרבה פחות חילופים. הוא ענה לי בגילוי לב שאפשר להגיע למצב שאני מדבר עליו אבל זה לוקח כמה שנים טובות והקבוצה שלו כרגע היא קבוצה לא גדולה שצריכה לא מעט עבודת מאמן.

*

דייויד בלאט הוא תערובת של הרבה מסורות כדורסל שונות ומשחק הגמר הדרמטי של היורובסקט היה חלון ראווה לא רע לכדורסל האירופי. אבל נדמה לי שבלאט ניצח אותו דווקא עם אתיקת הכדורסל של ניו אינגלנד. המשחק הרוסי לא קלח בהתקפה אפילו לרגע. אבל איזו קשיחות בהגנה! הם ספגו את מטר השלשות וספגו את השריקות והפסידו בריבאונד. הם אפילו לא חסמו זריקות (רק שתיים בכל המשחק). הם רק נשבעו לא לתת סל קל אחד. ספרד השיגה רק 7 סלי מטווח שתי הנקודות בכל המשחק ונעצרה על 37 נקודות בשלושת הרבעים האחרונים. ככה שמרו פעם באמריקה כשהיה גביע על השולחן.

ונזכרתי גם בסשה גומלסקי – עוד עכבר כדורסל יהודי. לפני 35 שנים במינכן השיגה ברית המועצות את אחד הניצחונות הגדולים בתולדותיה, גם אם היה מאד שנוי במחלוקת, 51-50 על ארצות הברית בגמר האולימפי. גומלסקי צפה במשחק מביתו בלנינגרד במשחק אותו הגדיר כעצוב וכשמח ביותר בחייו. הוא הכין את הנבחרת ההיא אבל לא נסע איתה למינכן בגלל התראה מטופשת של הק.ג.ב לפיה גומלסקי עתיד לערוק לישראל. במציאות גומלסקי לא עבר לישראל גם אחרי הגלסנוסט. התואר הלילה הוא הראשון לכדורסל הרוסי מאז הזהב של סשה גומלסקי עם ברית המועצות באולימפיאדת סיאול ב-1988.

הפעם המאמן מגיע מישראל.

מישהו המציא שערוריה בפוטבול
בגלל המלחמה ההיא

54 Comments

אור 16 בספטמבר 2007

מרגש.
כל הכבוד לו.
סחטיין

מבקר המדינה 16 בספטמבר 2007

אז עכשיו הכדורסל הבינלאומי כן ברמה גבוהה כמו פעם באמריקה?
רבאק, דורפן, מעט עקביות

עופר 16 בספטמבר 2007

אני חושב שדייויד בלאט מאמן גרוע כי אין לו תעודת מאמן.

birdman 17 בספטמבר 2007

יופי של כתבה. מאד הרשימה אותי המעורבות שלו במשחק, לעיתים הוא אף חדר לגבולות המגרש בשביל לתת הוראות תוך הסתכנות בעבירה טכנית. וזה מאמן טוב באמת שמתפקד כשחקן שישי.
אני לא יכול להרגע מהמשחק. ע נ ק !
המרכיב הכי חשוב בהתמודדות ספורט הוא דרמה. כמו כן היו שם ניצחון של אנדרדוג ומלחמה. מאד מרגש לראות בני אומה על פודיום שרים את ההמנון שלהם.

יעקב 17 בספטמבר 2007

רונן אוביקטיבית חייבים להודות שזה היה אחד המשחקים הגרועים באליפות וללא ספק המשחק הגרוע ביותר של הספרדים (ואולי גם של הרוסים)
אני לא יודע אם הסיבה היא העייפות 3 משחקים יום אחרי יום או צורת המשחק שדיויד בלאט כפה.
בכל מקרה יתכן ועכשיו יפסיקו להטיל ספק ביכולת ניהול המשחק שלו, (זכר לשנתיים במכבי)
כי הוא נחשב רק למכין קבוצות מוצלח .

רונן דורפן 17 בספטמבר 2007

יעקב – שוב השיטה המגוחכת. את שלב הבתים השני שיחקו יום כן, יום לא. את משחקי ההכרעה יום אחרי יום. חוץ מזה זה היה גמר.

למבקר – הגנה חזקה יכולים לשחק גם כשלא מצליחים לחבר תרגילי התקפה. הגנה היא אתיקה, התקפה דורשת את זמן הגיבוש שחסר לנבחרות.
מלבד זאת, זה היה הגמר, ומעניין שהגיעו אליו לא המדינות עם שחקני הNBA הכי טובים אלא המדינות שנפגעות הכי פחות מהNBA – כי יש להן ליגה מקומית חזקה ותחרותית.

גיל 17 בספטמבר 2007

קירילינקו וגאסול הם שחקנים זניחים בנבא? לפרקר קשה להוביל קבוצה בלי דאנקן, ונוביצקי, טוב הוא נוביקצי אבל אין בגרמניה אף שחקן משמעותי בקליבר שלו.

לון 17 בספטמבר 2007

בלאט פשוט השתפר עם השנים ועם הניסיון.
OVER COACHING מאפיין מאמן חסר ביטחון.
צריך לזכור שהאימון במכבי ת"א לא דומה ללחץ באף קבוצה בארץ. לבלאט זו היתה התנסות ראשונה בדרגות הכי גבוהות באירופה. במובן הזה הוא "התגלח" על חשבון מכבי ת"א.
מאז הוא הצליח יפה מאוד ברוסיה ובאיטליה, צבר עוד ניסיון ועוד ידע של ניהול משחק בדרגות הגבוהות.
יש לו קשרים טובים ב- NBA ולא יפתיע אותי אם יגיע לשם. באופן דומה למסלול שד'אנטוני עבר.

רונן דורפן 17 בספטמבר 2007

גיל – מי אמר שהם זניחים? אבל שים לב לגיל בו מגיעים שחקנים ספרדים לNBA – אחרי לא מעט שנים בליגה שלהם ומן הסתם בנבחרת. אפילו גאסול הגיע בגיל 22 – זה כל ההבדל בינו למיליצ'יץ

ד"ר א. 17 בספטמבר 2007

איזה כיף להתפרץ לדלת פתוחה!

לון צדק בתגובה בפוסט הקודם ויעקב כאן: הרבה כדורסל לא ראינו. אבל יש להמון גמרים נטיה להיות כאלה – הרבה ציפורניים ומעט רשת.
אומר שוב – שיטת ההתחרות כאן היא דבילית. ספרד ורוסיא שׂיחקו שלושה משׂחקים בארבעה ימים, מה שאפילו ב-NBA לא קורה הרבה (ודאי לא בפלייאוף). המון כדורים פגעו בטבעות ובקרשים לא בגלל הגנה גדולה, אלא פשוט מעייפות ושחיקה.
לטעמי צריך לשקול מחדש את כל השיטה, ולעבור לסדרות של בית-חוץ.

חוץ מזה – תואר הריבאונדר המצטיין בטורניר שייך ללא אחר מאשר… יניב גרין! עם 9.3 למשׂחק, הוא מקדים את נוביצקי, קירילנקו, חריאפה ואוקור. לא רע בכלל. חובת ההוכחה עליו בסמארה, בשנה הבאה (ואם יצליח שם, עוד נקודה שחורה לפיני גרשון).
מקום שני במחלקי האסיסטים – מאיר טפירו עם 5. שני רק לשאראס עם 5.4.

רונן דורפן 17 בספטמבר 2007

לון – אני משוכנע שיגיע לשם כי זו השאיפה שלו והוא אדם יסודי ורציני. הוא לא מטפס מטאורית, הוא משתפר מעט כל הזמן.
זה כמובן לא מתאים למנטליות הישראלית. יש רק דבר אחד משותף למכבי תל אביב המאד מצליחה ולאיגוד הכדורסל המאד כושל – המושג תהליך זר להם לחלוטין.

ד"ר א. 17 בספטמבר 2007

ועוד שתי הערות:
(א) הליגה הרוסית אמנם חזקה מאד מבחינת הון וכשרון, אבל לא בתחרותיות. מי מוכן להמר נגד דאבל של צסק"א בסוף השנה?
(ב) לא רק שלבלאט אין תעודת מאמן, זו הסיבה שהוא לא הוביל את נבחרת ישׂראל בטורניר הזה. אם אכן יגיע ל-NBA, בלאט צריך לשלוח זר פרחים לחנן קרן.

רונן דורפן 17 בספטמבר 2007

בירדמן – כארוע ספורט זה היה נפלא. הרמה לא מעניינת במשחק כזה. אני חושב שמעטים זוכרים שגמר האלופות ב-99 היה משחק כדורגל איום ונורא בו באיירן מינכן הייתה בינונית ומנצ'סטר יונייטד חלשה.

רונן דורפן 17 בספטמבר 2007

ד"ר א – זה נכון שיש להם אלופה קבועה ברוסיה אבל יש השקעות גדולות בהרבה מאד קבוצות והמשחקים בליגה הם לא טריוויאלים – כמו בישראל. המשחקים הם תחרותיים וזה מה שחשוב. זה, אגב, היה המצב בישראל בשנים בהן הנבחרת הישראלית הייתה בצמרת האירופית.

אנונימוס 17 בספטמבר 2007

פשוט חובה לציין שבלאט צריך לשלוח פרחים היום לגאסול, כי אלמלא הלוזריות הבלתי תיאמן שלו רוסיה לא הייתה זוכה. גאסול ב2 דקות אחרונות עם 2 מ5 מהעונשין, החטאה של זריקת ניצחון שהוא לרוב קולע בלי לחשוב ואיבוד כדור דבילי.

איציק אלפסי 17 בספטמבר 2007

היה עצוב לי לראות מאמן ישראלי זוכה באליפות אירופה דווקא עם נבחרת זרה.

אני מצליח להבין למה דיוויד בלאט לא הצליח בארץ כמו שהוא מצליח באירופה, המנטאליות פה זה משהו שקשה לו להתחבר אליו.

בראיון איתו לפני האליפות ב"שם המשחק" הוא אמר שכשהוא הגיע לארץ הוא היה תמים וסבר ש "זו מדינה קשה עם אנשים נפלאים" ועכשיו הוא מרגשי ש "זו מדינה נפלאה עם אנשים מכוערים" (נדמה לי שהאמת כרגיל נמצאת איפשהו באמצע).

בכל מקרה כשהוא דיבר על אנשים מכוערים לא יכולתי שלא להיזכר ב "תרגיל המסריח" שלו בסדרת הגמר של 1999. אז הוא ישב מול הטלוויזיה, צפה בפסקי הזמן של הפועל י-ם והעביר במהלך המשחק לפיני גרשון את ההוראות של אפי בירנבוים לשחקניו.

בלי קשר, כל הכבוד לבלאט על הישג מדהים!

אגב, הוא לא ממש היה שחקן שחקן "בינוני שבבינוניים". למעשה הוא היה שחקן לא רע בכלל שנתן כמה וכמה עונות יפות בגליל וגם אצלנו בירושלים.

אלא שקריירת המשחק שלו בהחלט מחווירה אל מול קריירת האימון הפנומנאלית שהוא בנה לעצמו כבר בגיל צעיר מאוד יחסית.

רונן דורפן 17 בספטמבר 2007

איציק – אני לא חושב שריאלי לחשוב שבלאט הוא היה מוביל את ישראל לצמרת האירופית. לכך נחוץ שינוי יסודי בהכשרת השחקנים, שהיא מאד מאד חלשה.
כולם עסוקים "בלהצדיע לנבחרת הכדורסל" שהצליחה למרות שאין לה את השחקנים שיש לנבחרות אחרות. במקום לשאול למה בשנות ה-80 וה-90 לא נפלנו מהרבה נבחרות אבל נתקענו במקום בהכשרת שחקנים.

לא לצמרת האירופית…אבל אני בהחלט חושב שהוא היה מסוגל להחזיר אותנו לשמונה הראשונות בשלב מסויים, על רקע ההחלשות בהרבה נבחרות.

שחקן אפור…. תאמין לי (-:

אני לא כל כך מתמצא בסיפור אפי בירנבויים הזה. זה מוכח כמו הפיצה – או עוד אגדה אורבנית בירושלים?

רונן דורפן 17 בספטמבר 2007

אנונימוס. נדמה לי שבלאט איתר חולשה אצל גאסול שהיה תחת לחץ אישי גדול (אל תשכח שהוא החמיץ את גמר אליפות העולם) – והורה לשחקנים לבצע עליו עבירות.

גע"ס 17 בספטמבר 2007

והנה לכם אנקדוטה: בלאט הוא קרוב רחוק שלי. לא שהוא יודע מזה, אבל פעם ניגש אליו מישהו מהמשפחה שהוא החוליה המקשרת בינינו וגם שם משפחתו בלאט (אבל מאלה שהיגרו מלטביה לארץ ולא לארה"ב) והציג את עצמו, ודיוויד די נפנף אותו בגסות. ככה שנחמד הוא לא וערכי המשפחה הרוסיים לא דבקו בו.

רונן דורפן 17 בספטמבר 2007

לגברת עם סלים.

ראשית, את מעוותת את העובדות. ידוע שהבלאטים שהיגרו לניו אינגלנד לא מדברים עם הצד שלכם של המשפחה, מאז שהסבא-רבה שלך רב נחמן, פסל את השידוך של הקוזינה פסיה עם הסבא של בלאט אליעזר, משום שאיבד עין בצבא הרוסי ומשום שלא חשב שעסק הדגים המלוחים שלו יחזיק מעמד.

שנית (וזה חשוב לכל הקוראים), משהו מהבלאטיות כן דבק בך. בבלוג של גברת הסלים מופיע משפט מאד מאד עמוק על ספורט – "מתי אתם יודעים שאתם מכורים לספורט? כשאתם מתפעלים ממהלכי הגנה".

ד"ר א. 17 בספטמבר 2007

אפור אפור, אבל עם נשמה.
זכור לי רגע מרגש במיוחד שקשור בו, מעונת 92/3. בשנתו האחרונה כשׂחקן, הוא נמנה על סגל חלש במיוחד במכבי חדרה. במשך העונה לא הצליחה הקבוצה לנצח אפילו פעם אחת, עד המחזור האחרון.
זכורה לי התפרצות השׂמחה, ודוקא של דיוויד בלאט, שאם אני זוכר נכון, כבר הספיק להפצע ולגמור את העונה. שׂמחה כזו לא ראו גם בגליל כמה שבועות אח"כ.

ולסיפור הטלפון ואפי בירנבוים – גם אני לא בקי בפרטים (גרתי אז בחו"ל, ומהפכת האינטרנט עוד לא הגיעה לעיתונות הספורט), אבל מה בדיוק מסריח כאן? שבירנבוים לא חשב על זה בעצמו? בפוסט הקודם לפחות הפטריוטס עברו על איזה חוק. כאן גרשון ובלאט בסך הכל הפגינו קצת יוזמה ומקוריות.

רונן דורפן 17 בספטמבר 2007

זה נכון דוקטור. אני אחרון אוהדי מכבי בעולם. והלשנתם על בארי לפיב"א (למרות שזה היה קליגר – ולא כפי שאנשים חושבים בטעות שמעון מזרחי) ועל כך מקומכם בגיהנום מובטח.
אבל… אני מתחיל לחשוד שבהפועל ירושלים יש כל שנה איזשהו סיפור חדש. עבור קבוצה שאוהדיה חושבים שיש בהם אהבה והיא תנצח, אחוז סוחרי הנשק בין בעלי הקבוצה בדור האחרון הוא די מפתיע

ד"ר א. 17 בספטמבר 2007

לפחות בעניין הפיצה יש טענה לגיטימית ביותר. לא יודע על מה דיברו פנאן וצ'ורה באותו ערב (אם כי יש לי ניחוש), אבל הפגישה – שקיומה לא הוכחש, נהפוך הוא – לא היתה צריכה להערך בכלל במהלך העונה, קל וחומר ערב משׂחק פלייאוף מכריע. למשׂחק במלחמה צ'ורה הגיע תחת עננה מרחפת, וכל הקבוצה שלו היתה עסוקה בפיצה במקום בהכנות למשׂחק. אילו אני הבעלים של מכבי, הייתי מעיף את פנאן מהקבוצה שלי על עניין כזה.

בעניין ליבוביץ' – חידשת לי על תפקידו של קליגר. אבל זה לא משנה. כאן כן היה חוק, והנהלת הפועל נסתה לעבור עליו בסתר. הבעיא היתה ברמאות, לא ב"הלשנה". אגב, איך קרה שליבוביץ' "הוכשר" לשׂחק בליגה לאחר כמה שנים, על אף מעמדו כמקצוען לשעבר?

ובעניין הגיהנום, תרשה לי לצטט את מר"ן ג'רי גרסיא:
I'm going to hell in a bucket, but at least I'm enjoying the ride.

רונן דורפן 17 בספטמבר 2007

דוקטור א' – כי מכבי תל אביב היא קבוצה ציונית, קולטת עליה, מועמדת לפרס ישראל וכל אלו. ולאור ערכיה הנשגבים קצת מוזר שהיא ניסתה לחסום יהודי מלהתפרנס ממלאכתו בארץ, לייצג את נבחרת ישראל וכו'. העובדה שהוא הוכשר לשחק לבסוף היא כי האנושות לא לגמרי דורכת במקום

מרקפוצ'ינו 17 בספטמבר 2007

א. אם לפי החוק היה אסור לשחקנים עם עבר מקצועני לשחק אז מה הבעיה פה? שמכבי הלשינו?
ואתה לא חושב שיש בעיה שהפועל שיתפו שחקן שאסור עליו לשחק?

דיוויד בלאט מאמן עצום. היה תענוג לראות אותו מסדר את ההגנה על גאסול. הדרך הכי פשוטה לעצור את גאסול, למנוע מממנו לקבל את הכדור…איך לא חשבו על זה קודם?

ת'אמת ריחמתי על בלאט כל המשחק. המסכן צרח כמו משוגע על השחקנים שלו שרק אלוהים יודע מאיפה הם הביאו את מהלכי ההתקפה הטפשיים האלה במתפרצות.
ת'אמת, עם נבחרת כמו ספרד הייתי לוקח אליפות בטלפון. כמו שאמר שלח בשידור "בין פותרי החידה-למה קלדרון לא על המגרש- יוגרל המאמן הספרדי"

בוז לפיב"א על השיטה הכי אדיוטית שנתקלתי בה בחיי. בוז לשיפוט ההזוי. ובוז לנבחרת ספרד הפרובקטורים (מה יש שם במזג האוויר של חצי האי האיברי שגרולם לתושבים שם לצלול לרצפה מהרוח?).

שאפו לדיוויד וגוט ושאפו לנבחרת ישראל שהפסידה אך ורק ללעייפות החומר.

ד"ר א. 17 בספטמבר 2007

אל תבין אותי לא נכון, זו לא היתה אחת משעותיו היפות של המועדון (ויש עוד כמה כאלה, אני יודע). אבל לאורך השנים האצבע מופנית תדיר רק כלפי מכבי, בלי שום איזכור לעובדה שמי שניסתה לרמות את המערכת היתה דוקא הנהלת הפועל.

והשאלה לגבי ה"הכשרה" לליגה ולנבחרת אינה קנטרנית. המקצוענים אושרו על-ידי פיב"א לתחרות בינלאומית רק לקראת ברצלונה 1992. ליבוביץ' כבר מזמן תלה את הנעליים בשלב הזה. האם פספסתי משהו בדרך?

לון 17 בספטמבר 2007

ד"ר, האם באמת לא ברור לך שפגישת פנאן עם צ'ורצ'יץ' היתה מהלך שתוכנן היטב ע"י הנהלת מכבי ת"א ? נראה לך שפנאן היה נפגש איתו באופן עצמאי ? שכחת את ההחתמה של מרסר כשהפועל ת"א התמודדה מולם בגמר הפלייאוף ? את ההחתמה של שרף כשאימן את הפועל ר"ג והתמודדה על האליפות מול מכבי ת"א ?
זה חלק מובנה בהתנהלות של הנהלת מכבי.

בחדר הישיבות של מכבי מופיע שלט עם הכיתוב הבא:
"בכל גמר פלייאוף, יש להיפגש עם מאמן הקבוצה היריבה, או השחקן המוביל שלה או שניהם ולפתות אותם לעבור למכבי.
חבר הנהלה שלא יפעל באופן הזה, מועל בתפקידו ובנאמנותו למועדון".
:)

ד"ר א. 17 בספטמבר 2007

ממש לא ברור לי. העבודה שאני מאמין לכך שצ'ורה הגיע לדבר על צרות אישיות שלו (כמדומני התגרש זמן לא רב לאח"כ), ולא על חוזים. להבדיל מהמקרים האחרים שציינת (לגביהם אין תשתית ראייתית כמו בעניין הפיצה, לפחות למיטב ידיעתי), הוא גם לא הוחתם בשנה לאחר מכן, אלא שׂיחק בחו"ל.
ומאידך, אם מדובר בmodus openrandi קבוע, מדוע לא "החתימו" את ברד ליף ואנדרו קנדי ערב חצי-גמר הפלייאוף ב-93?

אני זוכר היטב, לעומת זאת, כיצד התחיל הספונסר הראשי של הפועל מגדל לחזר כספית אחרי פיני גרשון במהלך שלבי ההכרעה במאבק על האליפות. ממש לא מזמן. עבר די בשקט בעיתונות, אפילו.

עזי 17 בספטמבר 2007

'מאוד שנוי במחלוקת'? רונן, זו שערוריית השיפוט הגדולה בהיסטוריה, על במה מרכזית לפחות. יש מישהו שחושב שהגיע לסובייטים לנצח?

מרקפוצ'ינו 17 בספטמבר 2007

שערוריית השיפוט הגדולה בהיסטוריה זאת לא. היה נבדל ברור בגול הראשון של אנגליה P:

רונן דורפן 17 בספטמבר 2007

עזי. זו לא השערוריה הקשה בהיסטוריה. זו שערוריה קשה. השערוריה האולימפית הכי קשה היא שבלחץ צופי הטלוויזיה בארצות הברית לקחו ביממה איחור מדלית זהב מהרוסים בהחלקה אמנותית בסולט לייק סיטי.

מה ששערורייתי הוא שהאמריקאים עדיין לא לקחו את המדליות כסף שלהם. כאילו שהם המדינה היחידה אי פעם שנתקלה בשיפוט עויין. בכיינות לשמה. הרי השיפוט באולימפיאדות נוטה לטובתם כל כך הרבה פעמים. אבל זה דומה לסמים – סמים זה המזרח גרמניות – לא פלורנס גריפית' ג'ויינר, או מריון ג'ונס, או ג'קי ג'ויינר או קרל לואיס.

יונתן 17 בספטמבר 2007

כאוהד הפועל ירושלים אני רוצה להתייחס לענייני תקרית הטלפון שהוזכרה. ראשית כמובן שהנהלת הפועל י-ם אינה טלית שכולה תכלת ויש לי הרבה טענות כלפיה. עדיין היא לא מגיעה לקרסולי הקרסוליים של הנהלת מכבי בכל הנוגע למשחק מלוכלך. מצד שני, השגי הקבוצה גם לא הגיעו לקרסולי הקרסוליים של מכבי…

בכל מקרה, לגבי בלאט, למיטב ידיעתי הסיפור אינו אגדה אורבנית ומבוסס לחלוטין מעצם כך שבלאט מעולם לא הכיש אותו – גם כאשר נשאל על כך. אבל אני לא 100% בטוח לכן אשמח מאוד אם מישהו מהעתונאים קוראי הבלוג יברר את העניין…

לדעתי, בלי קשר להיותי אוהד הפועל י-ם, אם אכן הסיפור נכון, בלאט היה צריך לקבל עונש משמעותי מאוד על מה שעשה. גם אם אין אף סעיף בחוקת הכדורסל האומר כי: "יאסר על אדם אשר חתם על חוזה לשנה הבאה עם קבוצה להעביר דרך מכשיר הטלפון את הוראות מאמן היריבה בהן צפה דרך הטלביזיה." ברור לחלוטין שיש כאן מעשה שלא יעשה מבחינה מוסרית! בניגוד למקרה של הוראות בפוטבול (שגם בו דרך אגב אני לא מסכים עם רונן), פסקי זמן בכדורסל אמורים להיות פרטיים, והסודיות שלהם נובעת מכך. לכן כל מאמן יודע שהוא לא צריך להצפין את הוראותיו בפסק הזמן כי אף אחד לא מקשיב. על בסיס העניין הזה בא מפיק הטלביזיה ואומר למאמנים שממילא איש מהצוות של הקבוצה היריבה לא רואה את השידור בזמן אמת, אבל שידור פסקי הזמן יתרום לערך הבידורי של המשחק. המאמנים מסכימים מתוך ידיעה שאכן לא מקשיבים להם והסכם ג'נטלמני משני הצדדים שכך יהיה!! להפר הסכם כזה זו רמאות מהסוג הנמוך ביותר.

ד"ר א. 17 בספטמבר 2007

בקשר לסולט לייק סיטי – לפי הפרטים בוויקיפדיא ( http://en.wikipedia.org/wiki/2002_Olympic_Winter_Games_figure_skating_scandal ) הפרשה לא חמורה כמו הסקנדל במינכן.

קודם כל, כיון שלא לקחו מהרוסים את המדליות, אלא חילקו עוד מדליות זהב לקנדים.
שנית, כיון שיכול להיות מאד שהשיפוט אכן היה מוטה לטובת הצמד הרוסי, ושמאחוריו עמדו גורמים פליליים (התיק עוד פתוח).
שלישית, כיון שכל עניין השיפוט בתחרויות ההחלקה הוא ממילא סובייקטיבי לגמרי (וכבר היו על כך דיונים בבלוג בעבר).

לעומת זאת, במינכן 72 השופטים החזירו את השעון אחורה *פעמיים*, עד שבלוב הצליח לקלוע. אם זה לא מספיק, הפעם השניה היתה בהתערבות מזכ"ל פיב"א דאז, שלא היתה לו שום סמכות להתערב בשיפוט.

אגב, כולל הסל האחרון של בלוב, הגמר ההוא הסתיים ב-51:50, מה שמלמד שגמרים מחורבנים עם סוף מרתק הם לא המצאה חדשה.

רונן דורפן 17 בספטמבר 2007

יונתן – אם זה נכון זה מעשה מאד מאד לא קולגיאלי ולא ג'נטלמני. ואני מסכים איתך שזה פעמים רבות חמור מפגיעה בחוקים ממש. כי בפגיעה בחוקים יש עונשים (כאשר נתפסים) – ומעשה כזה ממש פוגע ברוח הספורט.

ד"ר א. 17 בספטמבר 2007

יונתן, הפרשנות שלך תמימה משהו.
מאמנים שאוסרים לצלם את פסקי הזמן שלהם היו הרבה לפני המצאת הטלפון הנייד. הם פשוט לא רוצים שהתרגילים שלהם יחשׂפו לעין כל, וביחוד לעין המאמנים היריבים במשׂחקים הבאים.
ואין כאן שום הסכם ג'נטלמני, אולי רק הצטדקות בדיעבד. (כמובן, אם תוכיח שאפי סירב לבקשה לצלם את פסקי הזמן, ואח"כ חזר בו לאור הפצרות המפיק והבטחותיו שאף אחד מהקבוצה היריבה לא רואה את השידור בזמן אמת, אחזור בי תיכף ומיד).

רונן דורפן 17 בספטמבר 2007

דוקטור א'. וויליאם ג'ונס נתן לרוסים את הזהב במכוון. אין לי שום ספק בכך. אבל המלחמה הקרה הסתיימה ואמריקה מתנהלת כאילו היא לא הנהנית העיקרית משערוריות שיפוט. כרגע הם מחזיקים במדליית זה בהתעמלות ששייכת לאיזה קוריאני ממשחקי אתונה – בגלל טעות אריתמטית. הטענה האמריקאית: "זו כמו שריקה גרועה בפוטבול". יתכבדו וייקחו את מדליות הכסף שלהם. אמריקה היא לא מדינה מקופחת.

יונתן 17 בספטמבר 2007

לדוקטור — תמימה? ממש לא. מאמן יכול להחליט שהוא לא מעוניין שהצופים בבית (שכוללים כמובן מאמני כדורסל וכו') יראו איך הוא מעביר פסקי זמן, ולכן לא להסכים לשידורו בטלביזיה. אבל זה עניין שונה לחלוטין (!) ממאמן הקבוצה היריבה באותו משחק. כאן מדובר בכך שהמאמן היריב לא ישיג אינפורמציה כללית על איך הקבוצה מעבירה פסקי זמן, אלא יוכל להתכונן באופן ספציפי לפעולה הבאה של הקבוצה במגרש. לא נדרשת כאן הבטחה ספציפית של המפיק שהקבוצה היריבה באמת לא שמה אף אחד מול הטלביזיה. מה שיש כאן זו הישענות על הרעיון שלשתי הקבוצות ישנן את אותם תנאים אובייקטיבים. ותנאים אלה לא כוללים העברת תוכן פסקי הזמן לקבוצה השניה.

כהערת אגב, מפתיע אותי תמיד עד כמה אוהדי מכבי מוכנים להגן בחירוף נפש על התנהגות בזויה של קבוצתם במקום לנסות לתקן את המצב. אני למשל מגנה בכל תוקף את ההתנהגות (הפטאתית אם יורשה לי להוסיף) של ההנהלת הפועל בפרשת הדרכון הצ'כי. או את הקריאות הבאמת מבחילות של האוהדים נגד שימעון מזרחי. וכך הלאה… אבל אתה מתעקש להגן על התנהגות שהיא לדעתי מחליאה ועומדת כנגד כל עקרון סביר של fair play רק מפני שמכבי נקטה בו.

zikit 17 בספטמבר 2007

טוב, למרות שחיפשתי כל הבוקר באינטרנט, לא מצאתי לכך אזכור לכן אני כותבת מזיכרוני בלבד.
דייויד בלאט (שקבוצתו גליל עליון כבר עפה) ישב בחדר ההלבשה של מכבי ומישהו מהספסל של מכבי (לא זוכרת מי) העביר פתקים בינו לבין גרשון. במהלך השידור השדרנים שמו לב שיש כל הזמן תנועה מהספסל פנימה ופתקים שעוברים. אח"כ נודע שזה היה בלאט. לטענת אנשי מכבי/בלאט הוא לא יכל לשבת על הספסל שלהם כי רשמית הוא היה מאמן של הגליל ושהוא רק צפה במשחק ולא הקשיב לפסקי זמן. בעקבות זה בירנבויים לא הסכים שיכניסו מיקרופונים לפסקי זמן שלו. כשר? כנראה שכן. אבל שוב, מזכרוני בלבד.
כמובן שההישג אתמול הוא עדיין מרשים, חבל שהוא לא מאמן את ישראל

פילוסוף רדום 17 בספטמבר 2007

תרשו לי לצנן את ההתלהבות קצת ??
אמנם אני חדש פה אבך – יכול להיות שבלאט עדיין לא היה מצליח במכבי ? אל תשכחו שאף אחד לא ספר את רוסיה בתחילת האליפות, במכבי אתה דאבליסט בארץ ובטוח בפיינל פור האירופאי עוד לפני הג'אמפ הראשון…

רונן דורפן 17 בספטמבר 2007

לפילוסוף – יש סיכוי טוב שלא היה מצליח במכבי. מכבי בנויה להצלחות מיידיות ולא לתהליכים. ולכן היא תלויה בכך שיהיו לה שחקנים מאד טובים ומאמנים שמנהלים משחקים ברמה גבוהה.

איציק אלפסי 17 בספטמבר 2007

רונן, אגדות אורבניות יש בירושלים בשפע (רק חבל שאנשים שידעו לספר אותם כ"כ יפה דוגמת יוסי בנאי ז"ל אינם בנמצא עוד), אלא שזיקית הביאה את הגירסה המדוייקת שגם אני מכיר.

כאמור, זה אולי כשר טכנית, אבל מסריח מאוד ברמה המוסרית. התנהלות שכמובן מאוד, אבל מאוד (אבל באמת באמת מאוד) מאפיינת את מכבי שמעון ת"א.

לכן, אגב, התפלאתי לקרוא דווקא מפיו את אותו ציטוט ב"שם המשחק". נדמה כי הוא דווקא הפנים היטב הקודים המוסריים הרווחים במחוזיתינו (או במחוזות יד-אליהו).

לגבי ההערה השנייה:
הקשר בין סוחרי נשק לבין מחתרות דלות אמצעים שנאבקות בדיקטטורות כוחניות ומושחתות לא הומצא בירושלים (למרות שיש להודות שאהבתו הגדולה של דני קליין מעבירה אותו לפעמים על דעתו)..

!FREE NAHUM MANBAR

עזי 17 בספטמבר 2007

ד"ר א' הקדים אותי בתשובה. גם האמריקאים משתינים בבריכה ואפילו הרבה, אבל גמר הכדורסל ב-72' היה להשתין מהמקפצה ברשות המציל ולהגיד זה גשם.

רונן דורפן 17 בספטמבר 2007

עזי – הפוסט הבא שלי יעסוק בסוגיה האם המלחמה הקרה הסתיימה.

מרקפוצ'ינו 17 בספטמבר 2007

אתה חושב שזאת עדיין סוגייה?
בתור יוצא ברית המועצות לשעבר וכאחד שרק חזר לישראל אחרי לימודים באמריקה ועוקב אחרי החדשות…באופן חד משמעי – המלחמה לא הסתיימה.

לא תמיד יש קשר בין שחיתות בספורט לטובת רוסיה למלחמה הקרה. מחכה לפוסט בקוצר רוח :)

לון 17 בספטמבר 2007

רונן, לא ברור לי למה עוול משווע שנעשה צריך לקבל לגיטימציה.
העובדה שהיו עוולות נוספות אינה רלוונטית.
גם האחרים יכלו (ולדעתי היו צריכים) לא להשתתף בטקס כשנעשה עוול חמור או לא לקחת את המדליה.
בעיניי חשוב שתמיד תהיה כוכבית, או ליתר דיוק כתם שחור, ליד מדליית הזהב של רוסיה.
אם היו שמים יותר דגש על זה, היתה בכך הרתעה ממשית.

אני מחכה כמו כולם בקוצר רוח לפוסט הבא כדי לדעת האם המלחמה הקרה הסתיימה.

לון 17 בספטמבר 2007

ד"ר, אני מסכים איתך לגבי ההבדל בין הזהב הכפול בהחלקה על הקרח לשוד על הפרקט.

בנוגע למכבי ת"א, אם אתה באמת מאמין שמוני פנאן משמש כפסיכולוג זוגי קבוע לשחקני קבוצות יריבות, אוקיי.

בנוגע לשרף, כבר כשהסתיים המשחק בו ר"ג הפסידה למכבי, הוא רואיין והודה שיהיה במכבי. לגבי מרסר, כבר למחרת פורסם שהוא עובר.

ב- 93 היו פשלות ניהוליות רבות במכבי ת"א. אי ההחתמה של ליף וקנדי במהלך הפלייאוף עם גליל עליון היתה הקטנה שבהן.

גילי 17 בספטמבר 2007

ההתמוגגות על ישראליותו של בלאט מעידה כרגיל על הפרובינציאליות שלנו.ברוסיה בלאט נתפס כאמריקני וכך גם יהיה בתקופת ה-NBA העתידית.בכל ממקרה זר פרחים מבלאט אל המאמן הספרדי יהיה מעשה ראוי.
פרשת מרסר חמורה מפרשת ליבוביץ'.מרסר סיכם עם מכבי עוד לפני שהחל גמר הפלייאוף ובעונה שבה לא היו שיריונים והפסד של מכבי בגמר היה שולח אותה ואת מרסר אל גביע קוראץ'.
כשבלאט החליט להשאר במכבי כעוזרו של גרשון ולמחול על כבודו אמר עליו שלח – "אשרי אדם שיודע את מחירו".
מדוע הכדורסל הישראלי היה טוב יותר בשנות ה-80 וה-90 ? אולי משום שבאותם עשורים הגיעו לישראל מאמריקה לא מעט יהודים ומתייהדים שהיוו חלק מהנבחרת וסייעו להצעיד אותה להצלחות.הנבחרות הצעירות מצליחות בשנים האחרונות הרבה יותר מקודמותיהן באותם עשורים.

מרקפוצ'ינו 17 בספטמבר 2007

גילי, איך אתה יודע אם בלאט נתפס ברוסיה כאמריקאי או כישראלי?
אולי הרוסים מתביישים להודות שבחור שלמד לאמן בישראל (ולמד לא מעט מגרשון אגב, המאמן הישראלי האחרון שלקח אליפות ממכבי).
השטות הכי גדולה שאני שומע בשנים האחרונות הן על ה-"פרובינציאליות של הישראלים".
אנחנו לא שונים בצורת האהדה שלנו לספורט מכל מדינה אחרת.

גיל 17 בספטמבר 2007

אני מסכים עם אחרים שזו הייתה השערורייה הכי גדולה. בכלל, החלקה על קרח זה לא ספורט כי השיפוט עצמו סובייקטיבי, אז ברור שיהיו שם שערוריות. אם כבר, שווה להזכיר את הנושא של המתעמל האמריקאי באולימפיאדה האחרונה שלחצו עליו לוותר על המדליה בגלל טעות בניקוד של מתחרה אחר. זה די אידיוטי בעיניי.

ד"ר א. 17 בספטמבר 2007

לון –
התפקוד של הנהלת מכבי ב92/3 אכן היתה תמהוני והזוי. עוד דבר שאנחנו מסכימים עליו.

יונתן –
אני לא מכשיר כל שרץ באופן אוטומטי, אפילו בתגובות כאן תמצא דוגמאות הפוכות. אבל מי שיציג את העניינים באופן בלתי-אוהד לצהובים יש מספיק. אז אם עולה זכרו של בארי ליבוביץ', אני אזכיר ששׂיחק בניגוד לחוקי אותם ימים. אם יעלו התלונות בדבר כספי רשות השידור, אני אזכיר את העברות הכספים מההסתדרות למרכזי הפועל. סתם, בשביל האיזון.

למען הסר ספק, אומר שוב: אילו אני הבעלים של מכבי, הייתי שולח את מוני פנאן לעשׂות לביתו.

ועוד משהו – כיוון שבין קוראי הבלוג מסתופפים כמה וכמה עתונאי ספורט, אחזור על עצמי כמו קאטו הזקן:
הגיע הזמן להתנתקות דו-צדדית מרצון בין ליגת העל למכבי תל-אביב. ויפה שעה אחת קודם.

רונן דורפן 17 בספטמבר 2007

ד"ר א – אני מסכים לחלוטין ואולי עדיף שעתיים קודם. מכבי רק תרוויח מליגה תחרותית שתכשיר שחקנים יותר טובים. פתרון אפשרי אגב הוא שמכבי תחזיק בליגה הזו קבוצת פיתוח מושתתת על ישראלים.

ד"ר א. 18 בספטמבר 2007

זה רעיון מבריק. פעם היתה "מכבי דרום", שענתה פחות או יותר על ההגדרה שלך (חוץ מזה שהיו בה זרים).
עם או בלי קשר לקבוצת משנה, הקבוצה הראשונה צריכה, לדעתי, להמשיך להשתתף במשׂחקי הגביע. כך ישמרו המתח והיריבויות הישנות.

בשׂיא הרצינות, זה רעיון שצריך לקדם – או לפחות להתחיל להעלות לתודעה.

מוציא דברים מהקשרם 18 בספטמבר 2007

"מחתרות דלות אמצעים" אוי כמה צחקתי… דלות אמצעים דה לוקס, בבעלות אוליגרך.

אם מכבי תצא מהליגה, הפועל י-ם תהפוך למכבי. דבר לא ישתנה. הפתרון היחיד לתחרותיות בליגה הוא משקיעים נוספים עם אמצעים ונשימה ארוכה.

מוציא דברים מהקשרם 18 בספטמבר 2007

בלאט מאמן ענק שיודע להפיק את המיטב מהמשחקים תחתיו. יש לו טביעת עין מדהימה ועפ"י רבים שאומנו על ידו, יש לו יכולת להבין את נפש השחקן, לא משנה מהיכן הגיע.

תרומתו למכבי ולחזרתה לצמרת האירופאית לא מספיק מוערכת, כמו גם הישגיו כמאמן.

ראיון מהשבועון של אונ' פרינסטון, לפני מס' חודשים, בו מתאר בלאט כיצד הוא רואה את תפקידו כמאמן. מרתק:
http://www.princeton.edu/~paw/archive_new/PAW06-07/13-0509/features2_blatt.html

Comments closed