דבר אחרון על בלאט ואליפות אירופה ונבחרת ישראל (הופיע בגלובס)

התבקשתי לכתוב בגלובס משהו לסיכום אליפות אירופה וגם התייחסות לעניין תעודת המאמן שמנעה מדייויד בלאט לאמן את נבחרת ישראל. אז נכון שהעובדה שזכה באליפות אירופה הביאו את העניין להקצנה עד כדי גיחוך אבל אסור לתת לזה להסתיר את הבעיה האמיתית עם ממסד אימון הכדורסל בישראל. הדרישות הבירוקרטיות כלפי בלאט הן בדיחה נחמדה. העוובדה שכדורסלנים ישראלים לא מותאמים לכדורסל מודרני היא הבעייה האמיתית.

ולטקסט:

הדבר הנלעג ביותר לגבי הכדורסל הישראלי היא לא העובדה שדייויד בלאט, המאמן הישראלי שהוביל את רוסיה לזכיה באליפות אירופה בכדורסל, לא קיבל אישר לאמן את נבחרת ישראל, בגלל שלא השלים את לימודיו והשיג תעודת מאמן. דרישות מקצועיות צריך לכבד ולא ללגלג עליהן גם אם המאמן הוא בעליל מאמן גדול.

הנלעג הוא מי הפנה את הדרישה הזו. איגוד הכדורסל הישראלי. אם הייתי מספר לכם על מדינה שבה נפסל מאמן בכיר מלאמן נבחרת לאומית בגלל שלא השלים את כל המטלות בלימודיו אני משער שהייתם חושבים על מדינה פרפקציוניסטית בתחום הכדורסל. מדינה בה אולי השחקנים לא תמיד מושלמים, אבל העבודה איתם מושלמת. שלשחקנים הגבוהים יש עבודת רגליים מעולה. שהשמירה האישית המצויינת מאפשרת למאמן את הגיוון בשיטות ההגנה. שהגבוהים יודעים למסור והנמוכים יודעים לסגור בריבאונד. מדינה שחרטה על דגלה את האימון ואת היסודות בכדורסל.

צפייה בשלבי הנוקאאוט של אליפות אירופה המחישה את מלוא העלבון. את הפער העצום בין הכדורסלן הישראלי לאירופאי. אני לא מדבר על פאו גאסול אלא האגרסיביות של הגארדים הספרדים בהגנה. אני לא מדבר על קירילנקו, אלא על השמירה האישית הרצחנית של כל שחקן רוסי. וגם לא על הראייה הפריפרית הגאונית של שארונס יאסקוביצ'יוס, אלא על יכולת המסירה של הגבוהים הליטאים.

אני אקח דווקא את המצטיינים הישראלים עם הסטטיסטיקה של האליפות. יניב גרין מוסר אסיסט אחד בכל 25 דקות. ליותם הלפרין יש ריבאונד אחד לכל 45 דקות של כדורסל. טפירו דווקא מגוון בהתקפה ובריבאונד, אבל חייבים לעזור לו בשמירה.

אני בכלל לא חושב שדייויד בלאט יכול להצליח הרבה יותר עם נבחרת ישראל. ייתכן מאד שהוא יכול להצליח עם מכבי תל אביב או הפועל ירושלים אבל הוא לא יכול להצליח עם אוסף המוגבלויות ששמו השחקן הישראלי. בלאט הוא מאמן אירופי בכיר שרגיל לכדורסל מורכב. המאמן המתאים לנבחרת ישראל בסיטואציה העכשווית של השחקן הישראלי הוא כנראה צביקה שרף. כי ברמה הנוכחית של השחקן הישראלי צריך נבחרת עם לב גדול. ואם זה לא עוזר אז לב ענק. ולמשחקים חשובים גם לב-ענק-טורבו.

את רוב הדברים שבלאט עושה בכלל אי אפשר לעשות עם שחקני נבחרת ישראל. אני לא חושב שדייויד בלאט יכול לשחק את הכדורסל שלו עם גארדים שלומדים שהשמירה האזורית היא תרופה לכך שחלק לא יודעים לשמור אישית. במקום שעדיין מלמדים גבוהים רק להלחם ולהרביץ בריבאונד, אבל עוד לא לקחו שחקן גבוה ולימדו אותו לצאת החוצה להוביל כדור ולנהל את המשחק. כל הדברים שאמורים לעשות המאמנים הישראלים שעובדים עם הגילאים הצעירים שסיימו את כל הלימודים בווינגייט.

השאלה הדמגוגית כלפי המערכת המקצועית באיגוד הכדורסל (אני מתנצל מראש אם לא קיים דבר כזה) היא "איך פסלתם מאמן שאחר כך זכה באליפות אירופה?" השאלה האמיתית היא "למה השחקן הישראלי כל כך מוגבל?"

בגלל המלחמה ההיא
ההרהורים נודדים אל ליסבון, ומשם ליבשת כולה

44 Comments

יורם 18 בספטמבר 2007

ונענה בשאלה.
כמה מהלכים עם הגב לסל יש לדרקו מיליצ'יץ'? בחירה 2 בדראפט ואחד שגדל במדינת כדורסל מדהימה (וזה לא נאמר בציניות). למה אלכסיי סברשנקו, חבר של כבוד באלופת אירופה, לא מסוגל לקלוע מהעונשין (לא נחנק תחת הלחץ – פשוט לא קולע. באופן קונסיסטנטי).
למה אלופת העולם, הגבוהה, חזקה, מהירה ומוכשרת עד מאוד קולעת רק 7 סלים ל-2 נקודות במשחק הגמר של האליפות?
למה ה-MVP של סדרת הגמר ואחד השחקנים המהירים בתבל לא שומר? ולא רק הוא, גם אחד, שאראס יאסיקביצ'יוס לא ממש אוהב את האספקט הזה במשחק והרגליים שלו כשחוצים את קו החצי איטיות יותר מאלו של מאיר טפירו (או כפי שאמר מורפיאוס לנאו – האם מהירות התזוזה קשורה לשרירים שלהם או למה שעובר להם בראש?).
אפשר לפתח את הדיון הזה ואפשר כמובן לספר ששחקנים אירופיים ב-NBA הם בהרבה רבים רול-פלירז שלא נדרשים למשחק "שלם", אפשר גם לדבר על זה שלגרין אין אסיסטים כי הוא נמוך (וחלש) מהיריבים שלו ולכן מתקשה במשחק פוסט-אפ מולם ולא יכול למסור כדורים מעל השומרים שלו (כפי שפאפאדופולוס וגאסול עושים). אבל זה משני, רונן, בסך הכל זה טור בעייתי מאוד.

רונן דורפן 18 בספטמבר 2007

יורם. ראשית, לגבי מיליצ'יץ – כבר כתבתי את דעתי לגבי הגיל הלא מתאים בו עבר לארצותה ברית. הוא שחקן פתטי.
נתוני קליעה במשחק גמר הם לא מהעניין. הם קשורים ללחץ וגם קשורים להגנה הרוסית. אני לעולם לא אאשים מאמן באחוזי קליעה.
חוששני "שהלא שומר" של טוני פרקר הוא מסדר גודל אחר של שחקנים ישראלים. לפחות במשחקי NBA. הוא מסוגל לשמור באופן סביר.

לגבי הטיעון שגרין חלש פיזית. נכון מאד! ומי בדיוק אשם בזה? אך ורק המאמנים בגילאים הצעירים.

הבעיה האמיתית של השחקן הישראלי היא כפולה:
בגיל בו צריך לעבוד על יסודות עובדים על ניצחונות בליגת התיכונים (בעבר הכשירו כאן שחקנים בקבוצות נוער וטורניר התיכונים היה קצר ומרכוז).

בגיל בו צריך לעבוד על תחרותיות – הם נמצאים בליגה לא טובה.

זה לא ש"אנחנו עושים אותו דבר ויוצא לנו פחות טוב". לצרפתים יש אקדמיות כדורסל, ביוגוסלביה, לפחות בעבר, לא החליטו על תפקידי השחקני עד סוף הגדילה שלהם. האשמה היא בברור לפתחו של ממסד האימון הלא מעודכן של ישראל.

birdman 18 בספטמבר 2007

עד שנות ה-90' ישרל לא נפלה ברמתה מנבחרות כמו צרפת, גרמניה, טורקיה, יוון. מאז הם התקדמו, ואנחנו דורכים במקום. הסיבה בגינה ניצחנו את קרואטיה וסרביה היא שבמקרה יש להם עכשיו "דור נירוסטה" (ביטוי של עופר שלח, אם כי בקונטקסט אחר) ולא בגלל שאנחנו טובים. סלובניה עם סמודיש כבר היתה נותנת לנו בראש.
רונן, אני מסכים עם הנאמר. ”למה השחקן הישראלי כל כך מוגבל?“ מצטער, אין לי תשובה.

מרקפוצ'ינו 18 בספטמבר 2007

"בגיל בו צריך לעבוד על יסודות עובדים על ניצחונות בליגת התיכונים" – בארה"ב ליגת התיכונים פי אלף יותר תחרותית מאשר בארץ. עד כדי כך ששחקני תיכון מופיעים על העטיפה של הספורטס אילוסטרייטד. על אודן שמעו כולם עוד לפני שדרך על הפרקט בקולומבוס, אוהיו.

נבחרת רוסיה עם כל הענקים שלה בקושי הצליחה לקחת ריבאונדים מהספרדים שלשום. יש כרגע 2 נבחרות אירפואיות שישראל לא תצליח לנצח אפילו פעם אחת ב-10 משחקים – ליטא וספרד. ישראל מול רוסיה? 3-4 משחקים מתוך 10 אנחנו ניקח.
מי השחקנים של רוסיה – רכז אמריקאי שמשחק בסגנון של טפירו רק שהוא עושה יותר שטויות ומוסר פחות. אבל כמו טפירו בישראל הוא היה על המגרש כי הוא יכול לעשות סל מכלום.
סאמוילנקו הוא רכז רע- לא יכול לשחק בשום קבוצה בארץ כרכז פותח ולא מסוגל לקלוע סל גם הוא לבד מתחת לסל.
סברשנקו- הגרסא הרוסית של עופר פליישר…זה הסנטר הכי טוב שרוסיה יכלה למצוא לאליפות? והוא עוד הלך לבכות לעיתונות שלא משתמשים בו.
מוניה – המזל שלו שכשהוא ישב על הספסל בבלייזרס היה שם עוד איזה קוריאני מגוחך לחלוטין שחימם כסא לידו ומנע ממנו להיות הבדיחה בברים של פורטלנד
חריאפה – שילוב ביזארי של עמית תמיר בהתקפה וקוז'פלצת בהגנה.
פונקראשוב- נראה שיש לבחור פוטנציאל, היה האס של בלאט בגמר.
קירילנקו – ענק.
שחקני ישראל מוגבלים? גרין, הלפרין, טפירו ואליהו יכולים להכנס בשקט לסגל של רוסיה ולקבל כמות סבירה של דקות.

אין מה להתעסק מה בלאט היה מוציא מהנבחרת הזאת כי לעולם לא נדע.
לדעתי, אין לשחקן הישראלי מה להתבייש בכדורסל שלו בהשוואה למדינות אירופה. ואל תשכח שהיינו בהרכב חסר וצעיר מאד. שששון, ניסים, בורשטיין ואפילו אוחיון (על בלותנתאל אני לא מדבר) היו מספקים בדיוק את העומק שהנבחרת הייתה צריכה בשביל לסיים 2-4 מקומות יותר גבוה בטורניר רע.

birdman 18 בספטמבר 2007

אני גם מסכים עם הפסקה האחרונה שלך בתגובתך ליורם.

birdman 18 בספטמבר 2007

הלו, מרקפוצ'ינו! ישראל שיחקה נגד רוסיה! כל מה שנשאר מאיתנו זה חרא ושרוכי נעליים.

מרקפוצ'ינו 18 בספטמבר 2007

לא בטוח שגרין חלש פיזית…בכל זאת מלך הריבאונדים של הטורניר למרות ששיחק מול שלוש מארבע הקבוצות שהגיעו לחצי גמר.
גם אליהו עוד לא החליט באיזה תפקיד הוא משחק. יש שחקנים אחרים בנבחרת שמשחקים לא במקומם הטבעי?
לא כל סנטר יכול וצריך לדעת להוביל התקפה קוסט טו קוסט כמו שאק.
ד"א – לא לכל קבוצה יש גבוה שקולע שלשות כמו עמית תמיר או רכז שיכול לסדר לעצמו מצבי קליעה כמו טפירו

מרקפוצ'ינו 18 בספטמבר 2007

גם במשחק הראשון בין רוסיה לספרד רוסיה לא ממש שיחקה טוב. ואין מה להשוות את המשחק הראשון של יוון ספרד לחצי גמר בינהם. אתה זוכר באיזה מצב הגענו מול רוסיה? המשחק הרביעי בששה-שבעה ימים. שמעתי טענות שצביקה ויתר על המשחק מראש (אפילו מתן רוט שיחק).

אודה שזה היה המשחק היחיד של הנבחרת שפספתי אבל ממה שראיתי מרוסיה במשחקים האחרים וממה שראיתי מישראל – אנחנו יכולים לנצח אותם. את ליטא וספרד לא.

אבישי 18 בספטמבר 2007

למה השחקן הישראלי כל כך מוגבל?
דוגמא אישית. הגובה שלי היום הוא 1.86מ', כששחקתי בליגות הנערים, בשנות התשעים העליזות הייתי אפילו קצת פחות, לא נמוך אבל כבר אז היה ברור שלא אהיה טאוויל. מטר שמונים וקצת זה גובה לגיטימי של פוינט-גארד, אבל לרוע מזלי, הייתי השחקן הגבוה בקבוצה. מה שאומר שמבחינת המאמן אני הייתי הסנטר ואני ממרומיי המטר שמונים וקצת שלי שמרתי שחקנים כמו יניב גרין שכבר אז היה די גבוה.
אני לא כותב את הדברים מתוך תסכול. לא היו לי חלומות להיות הישראלי הראשון ב-NBA אבל יכול להיות שהיו הרבה אחרים כמוני שפוספסו כי לא עשו את הפריצה שלהם בגיל מוקדם מספיק.אם מסתכלים על שיטות האימון שקיימות בארץ רואים שהן לא מתאימות לקצב ההתפתחות של השחקנים ולא מנסה אפילו לקחת בחשבון את הפוטנציאל העתידי שלהם. מעודדים כוכבות כבר מגיל צעיר לרוב על חשבון בניה נכונה של הגוף, של היסודות ושל המנטליות, שוב, ביחס לפוטנציאל כמובן. מישהו זוכר איזו במה אלון שטיין קיבל בגיל התיכון? מישהו זוכר את הציפיות שהיו משחר גורדון באותו גיל?

יורם 18 בספטמבר 2007

רונן,
עם כל הכבוד ל-INSEP של הצרפתים העובדות מראות שהם מגדלות אתלטים גדולים אבל שחקני כדורסל עם יסודות בינוניים אפעס. בסרבים אני מקנא כמובן (4 זכיות באליפויות גילאים הקיץ!! אליפויות אירופה עד גיל 16 18 ו-20 ואליפות עולם עד גיל 19! בכל נבחרת, שחקנים שונים לגמרי) אבל צריך לשים דברים בפרופורציה גם לגביהם. לא צריך להעדיר כל רדיבויביץ' או דאבור קוס רק בגלל שלא נולדו שם.

הבעיה הבסיסית היא שאנחנו לא מספיק גבוהים ואתלטיים. הטענות לגבי התחרותיות-על-חשבון-יסודות הן לא חדשות ואתה יודע מה? הן גם לא נעלמות מעיניי ואוזני מאמני הנוער (והמפקחים עליהם, חרוש, שרף ואחרים). עם עמרי כספי ושון דניאל וגם עם ליאור אליהו ואלישי כדיר עבדו בצורה טובה מאוד. כדיר למשל הוא שחקן שפיתח יפה מאוד את המשחק שלו עם הפנים לסל אבל מה שעובד לדיקודיס עם עוד 5-6 סנטימטר וגוף חזק בהרבה לא עובד לכדיר. ככה זה.

אגב, נניח באמת שהמצב אצלנו הוא כל כך גרוע (ואני לא חושב ככה, אבל נניח שזה נכון)למה לא לוקחים את הכשרונות הישראלים הגולמיים ומטפחים אותם בארצות הים? עושים את זה בכדורגל, למען האמת עושים את זה גם בכדורסל. איך זה שהגוים לא מלמדים אותנו כדורסל? זאת ועוד, גם אלה שיצאו לשחק כדורסל בבתי ספר שהם רציניים לכל הדעות לא חזרו לפה שחקנים מדהימים. לא עמית תמיר, לא שחר גורדון, לא איציק אוחנון. התשובה הצפויה היא – "בגיל כזה כבר אי אפשר ללמד יסודות". אני מפקפק בכך, יש לא מעט שחקנים שמתחילים לשחק בגילאים מאוחרים ומתקדמים משמעותית, יש גם לא מעט ברווזונים מכוערים שהפריחה שלהם והקפיצה המשמעותית (גם בהבט של יסודות) הגיעה בגילאים מאוחרים יותר.

אבל אנחנו חוזרים פה לדיונים קצת לעוסים מהעבר. אני בספק אם זו היתה המטרה המקורית של הטור – לחזור שוב לנושא הנוער בארץ.

אוריאל 18 בספטמבר 2007

הממסד אשם, אין ספק. זה גוף רקוב שלא יכול לקדם כדורסלן אחד אז בטח שלא כמה כדורסלנים. אבל צריך להדגיש גם, שבניגוד למה שחושבים בישראל, הכדורסלנים הישראלים הם מאוד דומים לכדורגלנים הישראלים. כלומר מדובר בזן נחות של אתלטים, שלא אוהבים לעבוד קשה מדי בזמנם החופשי. צריך לשאול את ארז מרקוביץ', למשל, למה לעזאזל הוא לא יישן בחדר משקולות ומכניס קצת שרירים לרכיכה הזאת שהוא קורא לה גוף. ולמה יניב קטן (סליחה, גרין) לא עובד על הזריקה שלו? ואיך זה שעידו קוז'יקרו הוא בדיוק אותו שחקן כפי שהיה לפני 8 שנים? כלומר, פיזיות נטו מבלי טיפה של שליטה בכדור. מוסר עבודה נמוך, זאת בעיה לא פחות גדולה ממערכת ירודה לטיפוח שחקנים

ד"ר א. 18 בספטמבר 2007

העניין הוא לא שנפסל מאמן שזכה בדיעבד באליפות אירופה. את זה הרי אי-אפשר היה לדעת מראש, ובלאט מאמן ראוי מספיק גם אם רוסיא היתה מסיימת, נאמר, במקום 6.
העניין הוא שנפסל מאמן שנהג להעביר בעצמו שעורים במוסד ממנו לא היתה לו תעודה.
המקרה המגוכח הנוסף הוא זה של עודד קטש (שגם קריירת האימון שלו מתקדמת בינתיים לא רע).

בכלל, נדמה לי שכל הסיפור נולד בכלל התסביכים של חנן קרן. קראתי מתישהו ראיון אתו, בו הוא הצטייר כאחד האנשים המתוסכלים ביותר, והצודקים בעיני עצמם ביותר עלי אדמות. זכורות לי ביחוד ההשמצות כנגד דורון שפר, על כך שאין לו נשמה של מתחרה אמיתי (כי הוא רצה לותר פעם על אימון קליעות ביוקון כשהשניים הגיעו ומצאו אולם נעול). הרי אין צורך בנשמה של מתחרה כדי לקחת גביע יול"ב אחרי שמחלימים מסרטן.

פילוסוף רדום 18 בספטמבר 2007

הבעיה של השחקנים הישראלים – ובזאת אני מסכים עם אוריאל – היא עצם היותם ישראלים.
בארץ שבה הכל כאילו וליד, אי אפשר לצפות מכולם שיהיו בדיוק. שחקני הכדורסל בארץ הם ברמה מנטלית אישת גבוהה יחסית ולכן גם יחסית מצליחים יותר. שחר פאר היא כנראה הדוגמא האידיאלית – לא בעלת גוף של שראפובה, יד של ויליאמס או אפילו מסה כמו של הבלגיות, אבל רמה מנטלית גבוהה שמעירה אותה כנראה כל חייה לאימון ב 5 בבוקר, שבו היא מקיפה את כל המגרש ולא חותכת את הפינות (תראו פעם אימון של קבוצת כדורגל ילדים בארץ…).

אני לא מסכים עם אוריאל בקביעה שהממסד הספורטיבי אשם, התרבות הספורטיבית שבה עדיףלא להפסיד בוומבלי מאשר להשתפר וללמוד לפעם הבאה – היא אשמה.

לון 18 בספטמבר 2007

רונן, אני מבקש להזכיר שאנחנו בתקופת החגים והחג החשוב ביותר יחל הערב – חג ליגת האלופות.
אני מאוד אשמח לקרוא מחשבות, תובנות והגיגים לכבוד החג.

בנוסף, קצה הכתיבה שלך ממשיך להיות ספקטקולרי, אבל לצערי מזמן לא כתבת משהו בנושאי כלכלה. אשמח גם למשהו בעניין הזה.

legal alien 18 בספטמבר 2007

אני צריך להגיב לענין חנן קרן (שיש לי הכרות אישית איתו), למרות שהבטחתי לעצמי להתאפק. אני זוכר את הראיון ההוא ואת הדמות שהצטיירה ממנו, ששונה מהותית מהמציאות. כל הסיפור נולד בגלל שיש חוק במדינה, והחוק הזה (טפשי או לא) הופר בשיטתיות על ידי איגוד הכדורסל שאם איני טועה מקבל תקציבים מהמדינה. חנן ניסה לשנות את האבסורד הזה במשך שנים לפני שהענין התפוצץ סביב קטש ובלאט. ואם אנחנו מדברים על מקצוענות במערכות שמכשירות נוער, אז צריך לזכור שזה מתחיל במערכות שמכשירות את המאמנים, ועמידה בדרישות החוק לגבי תנאי ההכשרה שלהם היא מרכיב די בסיסי בכך. וינגייט עשה שמיניות באויר כדי לאפשר לקטש לקבל את התעודה שלו, אבל הוא פשוט לא התעורר בבוקר יותר מדי פעמים. הבעיה של קרן לא היתה עם קטש ובלאט, אלא עם עשרות מאמנים שעובדים בכל הרמות והגילאים ללא הסמכה מתאימה כנדרש בחוק. במשך יותר משנתיים הוא השקיע מזמנו וכספו בדו שיח סיזיפי עם הליצנים באיגוד כדי שהברדק הזה יפסק. זה רק עלה לכותרות עם הסיפור של בלאט (שהמחיש בעיה אמיתית בחוק והיא היעדר אפשרות ל"ועדת חריגים" כלשהי במקרים יוצאי דופן).
יש משהו אירוני בכך שמדברים כאן גבוהה גבוהה על הימנעות מקיצור פינות ועל מקצוענות, וכשבא מישהו ומנסה ליישם את העקרונות הללו הוא זוכה ללעג על בסיס אישי.

אחד שחי את זה 18 בספטמבר 2007

צודקים לגמרי אני שמתאמן בקבוצת כדורסל אמנם לא טובה (נערים) רואה את זה כל אימון רמת החיפוף היא פשוט מדהימה אין שם אחד שמתאמץ או מראה נכונות לשחק כדורסל וזה מאוד חבל, לדוגמה ילד שמשחק בליגה שלי אמר לי פעם למה אתה רוצה להשתפר אם אתה לא ורצה להיות שחקן כדורסל אין באנשים שום מוסר עבודה הכח רצון שלהם לעיתים שואף לאפס והם רק מזייפים כאילו שהם עושים טובה וכמובן המאמן שלנו שבמקום לחזור איתנו לבסיס לכדרור למסירה משחק עם מה שיש לו והאמת היא שמה שיש לו זה כלום רק חבורה של ילדים שלא מוכנים להקדיש שעה ביום למשחק כדורסל ללכת למגרש הקרוב לבית ולכדרר ולשחק גם לבד זה כואב אבל ככה זה הילדים לא יודעים השקעה מה היא…הם פשוט "ישראלים"…

לון 18 בספטמבר 2007

חוצן חוקי, אתה צודק במאתיים אחוז.
אני כבר התעייפתי מהנושא ולכן לא הגבתי.

מרקפוצ'ינו 18 בספטמבר 2007

מציק לי שאתם אומרים "ישראלים" כל הזמן. בתור אחד שיצא לו להתאמן עם אנשים מכל העולם אני חייב לציין שהתיאורים שלכם מתאימים לשחקנים מכל הלאומים. ראיתי ישראלים רציניים מאד וראיתי סינים והודים שמחסירים אימונים בשיטתיות ולא טורחים להתעורר בזמן. לפעמים עדיף הרגשת משפחתיות כמו של נבחרת ישראל ממאבקי האגו של סרביה אפילו שהם מגיעים בזמן לאימון.

פילוסוף רדום 18 בספטמבר 2007

מרק קפוצ'ינו – עם משפחה לא הולכים למכולת

מרקפוצ'ינו 18 בספטמבר 2007

מר פילוסוף רדום…מה זה קשור? אני לא מגן על ישראל כי אני מפה. אני מגן עליה כל מה שאומרים פה הוא פשוט לא נכון. עברתי מספר סוגי ספורט בארץ עד שהגעתי לספורט שאני מתעסק בו עכשיו (טניס שולחן). אחרי שלוש שנים של אימונים ומשחק באוניברסיטה בארה"ב ואחרי שהתאמנתי עם אנשים מכל מדינה שאתה יכול לחלום עליה אני יכול להגיד לך שצורת האימון שלנו לא שונה מכל מקום. יש מאמנים רציניים ויש כאלה שלא. יש ספורטאים רציניים ויש כאלה שלא. והאחוז של הרציניים לא משתנה ממדינה למדינה עד כדי כך שאפשר לטעון שבישראל הדברים מתנהלים יותר גרוע ממדינה אחרת.

עופר 18 בספטמבר 2007

אגב, התגובה על בלאט ועל התעודה הייתה שלי, והייתי רוצה להסביר למה הציניות.

כן, אני חושב שכל מאמן נערים וילדים צריך שתהיה לו תעודה. כן, אני חושב שאימון נוער, הוא הדבר הכי חשוב. וכן אני חושב שבגדול חנן קרן צדק. הבעיה היא כמו תמיד במדינת הליצנים שלנו, זה איך אתה אוכף חוק. כי אם בחרת כבר מאמן לנבחרת, אתה בדרך כלל לא בוחר מישהו נטול ניסיון. ואם הוא כבר מאמן אי אילו שנים, צריך להיות מקדם כלשהו.

אבל כאן עושים דברים בלי היגיון , לא לכאן ולא לכאן…

אגב בנושא מכבי חיפה, אני מוכן לכמה עונות בתחתית בתמורה לגידול שחקנים צעירים…

ד"ר א. 18 בספטמבר 2007

חוצן חוקי –
אני מבין את דבריך, ויכול להיות בהחלט שהדמות שעלתה מהראיון לא דומה לאדם האמיתי. אתה מכיר את האיש, אני לא, ולפיכך יש לך יתרון גדול עלי בדיון.

אבל את ההערה לגבי שפר אי אפשר להצדיק. קרן תאר אותו אז כמי ש"אין לו את זה". אף אחד לא חוזר מסרטן לגביע אירופה (ויול"ב הוא בהחלט גביע אירופה) אם אין לו את זה. לא יודע מאיפה קרן הביא את התובנה הזו; בעיני היא מעידה על מרמור ותסכול ברמות קיצוניות.

רונן דורפן 18 בספטמבר 2007

מרק – לגבי ארצות הברית – שהיא המודל שהעתקנו בכדורסל תיכונים. השיטה שלהם מפספסת המון המון שחקנים אבל יש לה יתרון אחד. בגלל שבסיס הפירמידה עצום הם יכולים להרשות לעצמם שיטה אבולוציונית. אז נכון שהם מפספסים קצת עם קליעה מבחוץ של הגבוהים, אבל מהאבולוציה הזו יוצאים ווינרים מפלצתיים מהסוג של ג'ורדן או לארי בירד או לברון ג'יימס. אבל זה טוב רק לארצות הברית כי לדעתי בגילאי 15 יש להם פי כמה כדורסלנים מכל שאר העולם גם יחד.

ליורם- אני לא מקבל את טיעוני האתלטיות. בשנות השבעים והשמונים, כשבועז ינאי שיחק פיבוט מול שחקנים של 210, הפער היה הרבה יותר גדול. יש לנו דור של לא מעט שחקנים בגבהים 202-208. אף אחד לא מצפה שהם יהיו קירילנקו או גאסול. אני מצפה לעוד הנפלד.

פילוסוף רדום 18 בספטמבר 2007

אם לא שמת לב – אני לא הזכרתי אפילו פעם אחת את המאמנים. אני מדבר על דרייב פנימי שדוחף אותך להישאר אחרי כל אימון ולזרוק עוד 100 עונשין. או לא לצאת לחופשת קיץ ולעבוד על עוד 2 -3 מובים ולהפוך אותם למושלמים (קובי בריאנט).
כמובן שלמאמנים יש חלק בסיפור אבל, ושוב נחזור לתרבות, לא היה סרט ישראלי אחד שבו ילד ישראלי לקח את חברה שלו בערב הנשף לישון במגרש הכדורסל, או שבו מאמן כדורגל הופך לגיבור כי הוא דוחף את השחקנים שלו עד לקצה היכולת שלהם.
המנטליות של הישראלים אינה כוללת בתוכה את המשוואה של אם אני רוצה להיות הכי טוב אני צריך לעבוד מאוד קשה כל הזמן.

קח מדינה שבה טניס שולחן הוא הספורט הלאומי – כמו סין – גם עליהם אתה יכול להגיד שהם מחפפים באימונים ? (זאת לא שאלה רטורית)

מרקפוצ'ינו 18 בספטמבר 2007

פילוסוף…אם אתה מחפש את הישראלי שנשאר אחרי האימון אז אני יכול להעיד על עצמי שהייתי מגיע להתאמן לבד עם הרובוט או על הגשות. יש אנשים שעושים את זה – ובניגוד למה שאתה חושב כנראה יש מעט מאד אנשים במדינות אחרות שעושים את זה גם כן. האחוזים שווים. בגלל זה כשמספרים על שחקנים אמריקאים שהם התאמנו חזק לבד עושים את זה בהערצה – יש מעט מאד כאלה.

אם אני אספר לך על שיטות האימון שלהם בסין אתה לא תרצה להתקרב למחבט כל ימי חייך (בעצם גם השחקנים שלהם לא נוגעים במחבט ב3 השנים הראשונות של האימון) ולא בגלל שאתה ישראלי עצלן אלא בגלל שאתה יודע שאתה בן אדם עם צרכים ורצונות משלך.

דני דגן 18 בספטמבר 2007

רונן מה עם התייחסות לליגת האלופות שנפתחת היום.
ובהזדמנות הזאת אנירוצה להמליץ על כתבה שעזי עשה על פלאטיני בפרוייקט של הארץ היום. למי שלא קרא מומלץ
http://sports.walla.co.il/?w=//1170289

Shauli DK 18 בספטמבר 2007

Mr. Ronen
I can not eat
Ican not sleep
I can not be a father to my kids
Ican not work
until you post something a bout the C.L that start tonight
Do we have a chance this time
Do we have the belive this time
Do we have what it take tis time

Please help

מרקפוצ'ינו 18 בספטמבר 2007

Dear Shauli who calls himself DK
I really hope that I found you O.K
about the champions league that finally starts tonight
there is no reason to cry there is no reason to fight
as united will surely lose it tomorrow
I promise you that- I will feel no sorrow!
because this year just like five times in the past
will end when the trophy leaves with the best
so stop your complaints and please keep it cool
when the glory returns to my liverpool

:)

Shauli DK 18 בספטמבר 2007

Mark Mark Mark
Liverpool was just one of those teams that keept the tropy for us
Til now
Now wer back to take it 50 years after the tragedy

ps
DK is becasue i met my danish wife in my kibbutz & live now in Denmark

i wish you all the best

לון 18 בספטמבר 2007

שאולי אתה צודק לגמרי בתחינתך לרונן. מי יתם וליבו הרחום יעתר לבקשתך [לי זה לא הצליח, אז אולי לך :)]

רונן דורפן 18 בספטמבר 2007

אנשים… מחר יהיה פוסט ליגת אלופות ומן הסתם גם מחרתיים.
בסך הכל ליגת האלופות מתחילה בעוד חצי שנה, כשיחלו משחקי הנוקאאוט.

Old Timer 18 בספטמבר 2007

I don't remember where I saw it but it roughly goes like this:

To Man U fans
If you would like to see the trophy you won in 1999, its on display at the LFC museum in Anfield

Sorry, couldn't help it

יגאל 18 בספטמבר 2007

אולד טיימר, נשמע ממש מרשים העניין עם ה"LFC museum in Anfield". בעיקר העניין של המוזיאון. ברור שלא יכולת להתאפק.

תגיד, מכיוון שבטח היית בו, במוזיאון, יש שם ממצאים פרה היסטוריים מרתקים אחרים חוץ מהאליפויות של מ.ס מרסיסייד?

cookie-monster 18 בספטמבר 2007

נו ברור. הרי כדורגל התחילו לשחק ב1992 .

עומר ח. 18 בספטמבר 2007

דוקטור א.,
דבריך בגנותו של חנן קרן עוררו אצלי רצון עז להיכנס איתך להתגוששות וירטואלית, אך אז נזכרתי כי בעוד כמה ימים אני מתעתד להגיש לך לבדיקה באוניברסיטה את העבודה על מאיר אריאל, וכי אולי למען שמירה על הציון עדיף לי לשמור על איפוק…
ובכל זאת…
חנן קרן היה גיבור ילדותי. אמנם נולדתי רק בתחילת שנות ה-80 ולא צפיתי בו כשחקן פעיל, אך כל מי שדרך על מגרש הבלטות בקיבוץ רמת השופט, הכיר את הסיפורים על הקליעה הפנומנאלית שלו, על העובדה שכבר בתור ילד היה ניתן לצפות בו זורק במגרש כמעט בכל רגע נתון (כולל בשעות הלימודים…)ועוד כהנה וכהנה אגדות אורבניות בסגנון ארל מניגולט. בשבילנו חנן היה הסמל לכך שגם ממקום כה קטן כמו הקיבוץ שלנו יכול לצאת כדורסלן צמרת (והוא לא היה היחיד: גם גיורא דורי ויענקלה גרינבוים זכו לשחק בנבחרת ישראל). בשנת 1991 הקיבוץ חגג 40 שנה ונערך משחק בין הותיקים לצעירים. חנן שהיה אז בשנות ה-40 המוקדמות נתן תצוגת קליעה מדהימה שהראתה לי כי כנראה היה בסיס לסיפורים…
בכל מקרה, מדובר באדם נחמד וחביב שלוקח את עבודתו ברצינות, וללא ספק, לא הוא צריך להוות את מושא הביקורת, ולא אצלו יש לחפש את חוליי הכדורסל. לגבי האמירה על שפר (שגם הוא אחד מגיבורי ילדותי…), אם אינני טועה בתקופה מסוימת היה חנן מאמנו האישי, כך שיכול להיות שיש ביניהם איזשהו משקע אישי.

בא בימים (OLD TIMER) 19 בספטמבר 2007

יגאל:

בגילי למדתי לקבל את הקינטורים באהבה. זה רק יעשה את האליפות (שאף אם תתמהמה בוא תבוא) למתוקה יותר. וכמו שאמרו גששינו "מה היה לנו שם?" – אושר, כאב, צחוק, גאווה, בושה, בוז, שנאה, זעם, עליונות, נחיתות, געגועים, שובע, ורעב. ובמילים אחרות – 1977, 1978, 1981, 1984, הייזל, הילסבורו, הסאן, איסטנבול וטורבן פיקניק.

להיות אוהד של FCM (יש לי נטיה ללכת עם הזרם) היא ככל הנראה החוויה העוצמתית* ביותר והשלמה ביותר בעולם הספורט.

וכל זה בלי אף מילה על רוני רוזנטל.

שתי שאלות –

עוצמתית – יש באמת מילה כזו או שזו המצאה ניו אייג'ית של אנשים שלא יודעים עברית?

מישהו יודע מה היתה השעה (שעון ישראל) בה הבקיע מייקל אוון את השער השני בגמר הגביע נגד ארסנל ב – 12 במאי 2001.

פז לזר 19 בספטמבר 2007

אנשים, בקצרה,
אי אפשר להוות אותנו למדינות אחרות.
כי מבחינת כמות האנשים במדינה שלנו לעומת מדינות אחרות יש כאן פחות אנשים ולכן קשה יותר למצוא שחקני כדורסל כמו במדינות גדולות יותר במיוחד כשפה כל ילד הולך מהר יותר לכדורגל ואפילו כדוריד.
ככה שאנחנו לא יכולים להגיד שצרפת וטורקיה התפתחו ואנחנו נשארנו במקום, אפשר כן לומר שצרפת וטורקיה ממשו יותר את הפוטנציאל שלהם.

אם תסתכלו על זה אז המאמן הישראלי מאוד התקדם יחסית והגענו למקומות גבוהים באירופה.
אולי כל מה שצריך כאן זה בנייה נכונה יותר של הנוער.
אולי רמת האימון שם לא נכונה מספיק.

רונן דורפן 19 בספטמבר 2007

עומר ח. אתה בהחלט צודק בעניין משקע אישי ודוקטור א' ציין את זה . אבל יש לי שאלה לאור זאת: האם זה נראה רציני שהוא יאשר או לא יאשר אם בלאט יאמן את נבחרת ישראל? כל זאת אחרי שלא צייץ כשבלאט אימן את מכבי תל אביב? חנן קרן הוא מאמן קליעה מצויין – האם זה לא מראה משהו על רמת הכדורסל בישראל כשבראש בית הספר למאמנים לא עומד מאמן קבוצה רציני בעברו? ועוד במוסד היחיד שרשאי להוציא תעודת מאמן.
פז – המדינות שמשתתפות בכדורסל הן לא ענקיות. סלובניה וליטא והמדינות האסטוניות קטנות מישראל. יוון לא ענקית. כשאתה מציין את צרפת ותורכיה ואפילו ספרד אתה צריך לזכור שבסיס האוכלוסיה של הכדורסל שם לא כל כך גדול. בצרפת וגם באיטליה כדורסל הוא ספורט של ערים קטנות – לימוז', אורטז, בולוניה, טרוויזו – כלומר ערים שהן להן את היכולת הכלכלית להתחרות ברמה הגבוהה בכדורגל. בספרד המצב היה אמור להיות דומה – מלגה, ויטוריה, בדלונה וכו' – אבל הוא שונה בעיקר בגלל העובדה שזה ענף הספורט היחיד מלבד כדורגל בריאל מדריד. זה גורר את ברצלונה (שיש בה יותר מ-20 ענפים) להשקיע גם וסביב התחרות הזו כל הליגה התרוממה.

מספר גדול יחסית של מאמנים ישראלים מצאו עבודה באירופה- ובלאט וגרשון אפילו בקבוצות בכירות מאד. אבל מה הסיבה? רבים מהם מציינים את חוסר התחרותיות בארץ את הסיבה שהם עוזבים אפילו למדינות כמו בלגיה והולנד שנחותות מישראל ברמת הכדורסל. בנוסף צריך להבחין בין יסודות לאימון קבוצה בוגרת.
אין לי שום השגות על ניהול משחק ברמת הכדורסל הבוגר בישראל. סביר מאד שיש מאמנים ישראלים שיודים לבחור זרים, להרכיב קבוצה ולשחק בשיטת משחק נבונה. אבל איפה המאמנים שמעמידים מדי שנה שחקני נוער בולטים?

ד"ר א. 19 בספטמבר 2007

עומר –
הסר דאגה מלבך. אבדוק את העבודה שלך באותה קפדנות צייקנית מורטת עצבים כמו את כל השאר.
בעניין חנן קרן: אמרתי כבר שאינני מכיר אותו, וברוח הימים הנוראים אני מבקש את סליחתו וסליחת כל מכריו על כך ששפטתי אותו מבחינה אישיותית על סמך ראיון עתונאי (אירוע מבודד, שאינו חף מפרובוקציות והוצאת דברים מהקשרם). אני מניח שמה שהוציא אותי משלוותי היא אכן ההתייחסות לשפר, שהיתה לטעמי בלתי-ראויה בעליל.

בעניין הרשות לאמן, ובהמשך לדברי רונן בתגובה הקודמת:
כולנו מכירים את הכדורסל הישׂראלי לא מאתמול ולא משלשום. אחת הטענות הנפוצות ביותר בהקשר הנדון בפוסט היא שהכשרת הצעירים (הקניית יסודות) לוקה בחסר, שהמאמנים עסוקים בנצחונות ולא בפיתוח שׂחקנים, שהעומסים על הצעירים כבדים מדי. כל אלה הן קלקלות שמתפקידי המאמנים לתקן, אותם המאמנים שמכשירה המערכת בראשה עומד חנן קרן.
וכאן יש שתי אפשרויות: או שהמערכת דוקא מצויינת, והבעיא נמצאת במקום אחר (מה שאף אחד כאן לא ניסה אפילו לטעון, אבל אדרבא, עוד יש כמה דקות עד שעולה הפוסט על ליגת האלופות), או שהמערכת צריכה לעשׂות בדק בית רציני, ולא להיטפל לבלאט ולקטש.

ודבר אחרון – תקנו אותי אם אני טועה, אבל דיוויד בלאט העביר שיעורים בקורסי אימון בווינגייט זמן רב לפני שנפסל לאימון הנבחרת. אם אני טועה, אז סליחה מראש וכו'. אבל אם הדברים נכונים, הרי שהמחאה של חנן קרן היא לא רק בלתי-עניינית ובלתי-הגיונית, היא אידיוטיזם מוחלט.

לא מרושע 19 בספטמבר 2007

ראיתי את קרן משחק על הבלטות של רמת-השופט, וכן את שופטי ודורי. הוא היה שחקן מוגבל, שכוחו רק בקליעה מרחוק בעידן שבו שיחקו כדורסל בו השומרים (בארץ) לא טרחו לחסום את הזורק מרחוק מעצלות ומהנחה שסיכוייו נמוכים אף כשמדובר בקרן. שחקן ישראלי שהיה קלעי מרחוק כקרן, אך רב-גוני, ביחוד בתחום ההגנה והריבאונד, ותרומתו לנבחרת ישראל היתה עצומה היה עופר אשד ז"ל, אשר אף לא זכה לאיזכור בבלוג זה מצד קוראים שזוכרים את היום והדקה ששלומית ניר טבעה בבריכה.

הכרתי את קרן כנער צעיר מאד, למעשה ילד, והרושם הכללי שהותיר היה התנשאות. אינני מתפלא כיצד הסתכסך עם כל מי שבא עימו במגע מקצועי.

לא מרושע 19 בספטמבר 2007

תיקון: אני הילד כמובן, קרן היה מבוגר ממני בכמה שנים טובות.

דני דגן 19 בספטמבר 2007

לא מרושע, בעוד חלק מקוראי הבלוג זכו לראות את חנן קרן, ספק גדול אם מישהו מהם זוכר את עופר אשד משחק, לא חושב שיש פה הרבה אנשים שנולדו בשנות החמישים או לפניהם

לא מרושע 19 בספטמבר 2007

דגן, הפכת אותי למתושלח. חישוביך מוטעים.

דורפן, אם נעקוץ אותו לרגע, יודע בדיוק כיצד בני ליאונרד היה יורק לדלי, (והוא ירק לפני שאביו של דורפן הירהר בתועלת בהבאתו לעולם), אך התווכח עימי מדוע אני סבור שג'ורג' בסט הינו טוב בהרבה מרונלדו, הראיתי אותו? הבהרתי לו שמרבית משחקי בסט צולמו והוקרנו, והוא יכול להתרשם מקלטות שהוא יכול לקנות בדרכו ל"סביל רו". מה גם, שלפני כשבועיים הופיעו קטעים מספרו של בובי צ'רלטון ב"טיימס", וסר בובי, שקינא לבסט וזה בלשון המעטה, מודה למעשה לראשונה, ואני מצטט חופשית, "שהיה השחקן בעל הכשרון הטבעי ביותר שפגש". ברשימת השחקנים שהוא "פגש" היו פלה, יוזביו, בקנבאואר, וקרויף.

העדר יכולתם של הכותבים כאן להשתמש במכונת זמן, לא מנע מהם לחוות דעה, שקולה ולא שקולה, על ספורטאי עבר, והמרבה בכך הוא הצ'יף.

דניאל 24 בספטמבר 2007

דיויד בלאט העלה את מניותיו ועכשיו הוא בפירמה של אוברדוביץ', מסינה וגרשון. וזה נכון לתפוס ממנו מאמן אירופי בכיר, העניין עם דיויד הוא שאי אפשר לדעת מה יהיה מצב מניותיו אחרי עונה בתורכיה. האם אפס תגיע לפיינל פור? האם נשחט את דיויד אם הם לא יגיעו? המצב בליגה התורכית הוא מצב מאוד מוזר, בייחוד אחרי האיחודים של המועדונים שרצו שם. ועכשיו זה מאוד דומה לארץ, יש מועדון גדול כמו אפס, ומדשדשים כמו אולקר-פנרבחצ'ה, ושאר הליגה נגרים. (לנו יש את הפועל, מכבי, בני השרון, והשאר לא יודעים אם יעברו בקרה תקציבית). לדעתי דיויד עושה העונה דווקא צעד אחורה.
אני רק חושב (וממש מקווה שתוכל לעזור לי עם זה) שאולי זה מחושב מצידו, אולי דיויד כמובן אינו זונח את חלום הנ.ב.א והוא חושב לעצמו שאולי עדיף כרגע לא להיקשר עם מועדון ענק כמו היווניות או הספרדיות או האיטלקיה, כי היקשרות עם מועדון כזה "יכבול" אותו לכנראה יותר משנה באירופה, מה שיעכב לו את התכנונים במידה והההצעה הנכונה מהנ.ב.א תגיע. הרי אחרי שלקח את אליפות אירופה עם נבחרת שלא היתה מועמדת בכירה, יהיו עליו יותר עיניים והצעות.
מה בכלל היו כל הדיבורים וההתלחששויות בקיץ על עתידו בנ.ב.א (בוסטון)?

Comments closed