שבת מול המסך

בהמשך היום אתייחס לראגבי – אוסיף את הדברים בתוך הפוסט הזה – אבל בינתיים אנחנו עם יונייטד.

ההפסד 0-2 לקובנטרי בגביע הליגה בהחלט היה מאכזב. וג'ררד פיקה ואנדרסון היו מאד לא טובים במשחק ההוא. אבל האמת היא שזה לא ממש מעניין כמה הם היו טובים או לא טובים באותו משחק. פיקה התבקש להנהיג את ההגנה ואנדרסון להיות הסכנה העיקרית בהתקפה. אבל יעברו הרבה שנים, אם בכלל, לפני שאלו יהיו הגדרות התפקיד שלהם במנצ'סטר יונייטד.

המשחק היום מול וויגאן נתן לשניהם, וגם לדני סימפסון, הזדמנות לשחק עם הכוכבים הגדולים וזה היה סיפור אחר לגמרי. אני לא הולך לעשות יותר מדי מניצחון על וויגאן, אפילו ניצחון 0-4. אבל מה שאני לוקח ממנו הוא בעיקר את אנדרסון. הוא נכנס לעמדת קשר מרכזי, כשגם הוא וגם סקולס הם לא בדיוק השחקנים הכוחנים שאתה רוצה באזורים הללו. סקולס כמובן ניווט את העניינים אבל אנדרסון הועיל מאד לקבוצה מהעמדה הזו. שער אחד הוא בישל ושער אחר החל כתוצאה מחילוץ כדור שלו במרכז השדה.

גם פיקה, בדיעבד, מצא את עצמו בתפקיד די מרכזי אחרי שוידיץ' ואושיי עזבו פצועים. אבל פה אני זהיר יותר באבחנות כי וויגאן כמעט לא ניסתה לעשות כלום. זה די מביש לראות קבוצה כל כך חסרת יצירתיות. הקבוצות הקטנות באיטליה וספרד הרבה יותר יצירתיות והן דווקא לא מקבלות 60 מליון דולר לפני העונה כמו הקבוצות הקטנות של אנגליה. בסכומים הללו אתה מצפה שגם בוויגאן יהיו שחקן או שניים שבאים לשחק כדורגל.

ושיחק גם דני סימפסון, שהיה חלק חשוב בעלייה של סנדרלנד בשנה שעברה וגם בישל שער. אני קורא לכל תומכי יונייטד להיות בעד השחקן הזה כי הוא לא רק יציר מחלקת הנוער, הוא מסולפורד עצמה. כך שבמשחק היו שלושה ילדים מסולפורד על המגרש! בתחילת ימי הבלוג כתבתי משהו על סולפורד וחשיבותה העצומה בהיסטוריה של יונייטד. פוסט שהוא עדיין אחד הבודדים ששוכב שם ללא דיון!

ועכשיו לראגבי.

*

הממ… הראגבי תופס אותי די המום.

די מוזר לדבר על הפתעה מרעישה כשאלופת העולם, לעיני קהל שהוא ברובו לצידה, מנצחת נבחרת די בינונית בתוצאה דחוקה ברבע גמר אליפות העולם. אבל הניצחון של אנגליה על אוסטרליה הוא כזה. כי מאז הניצחון ההיסטורי בגמר העולמי בסידני אנגליה לא שיחקה דקה אחת של ראגבי נורמלי. בין היתר היא קבעה את שיא ההפסדים הרצופים לנבחרת אנגלית וגם הושפלה 0-36 בטורניר הזה. מה שגרם לי, כפי שציטט במדוייק המתדיין מרקפוצ'ינו, לשלול ביהירות לחלוטין את סיכויי אנגליה במשחק מול אוסטרליה.

אנשים דיברו פה בדיוני הראגבי על היתרון של מדינות חצי הכדור הדרומי – "כי הם אוכלים בשר אדום והאנשים באירופה אוכלים פחות". נכון שקיים אתוס חקלאי-קולוניאלי כזה במדינות הללו אבל האמת שהיתרון של נבחרות חצי הדרומי הוא בטכניקה ובטקטיקה ובמשחק הקומבינציות הנהדר שרואים אצל ניו זילנד ואצל דרום אפריקה. דווקא אנגליה לקחה גביע עולמי לפני ארבע שנים שהיה מבוסס אך ורק על קו קדמי כוחני ובעיטות שערי שדה של ג'וני ווילקינסון.

אוסטרליה לא הביאה שום ראגבי מיוחד למשחק הזה ומצאה את עצמה בקו דחיפות עם נבחרת שיש לה מעט מאד ראגבי, אבל הרבה מאד כוח, והיום הסתבר שגם רוח קרב וגאווה. זה לא היה ראגבי משובח. זה נגמר 12-10 בלי שום טריי אנגלי. אבל תוצאה ראויה, בעיקר לנבחרת אוסטרלית חסרת מעוף.

*

משחק הראגבי השני השלים את יום הכיפורים של הראגבי בחצי הכדור הדרומי – וגם של התחזיות שלי! וצריך לשבח את יותם מלמן שחזה את שתי הסנסציות במדוייק.

אבל בעוד ההפתעה האנגלית הייתה הפתעה של אחוזים, הנצחון הצרפתי על ניו זילנד הוא עצום – כי ניו זילנד היא ללא עוררין הנבחרת החזקה בעולם. ללא עוררין – חוץ מבעיה קטנה – כבר 20 שנה שהם לא אלופי העולם ועכשיו השרשרת תתארך לה לרבע מאה. בשלוש השנים בין כל שתי אליפויות הם מביסים את כל העולם, אבל באליפות עצמו התסריט קבוע. התקלה הראשונה של ניו זילנד בטורניר, הפיגור הראשון בתוצאה, היא התקלה האחרונה שלהם בטורניר.

כמו לפני שמונה שנים הם הובילו על הצרפתים בבטחה – הפעם 0-13 סמוך למחצית. אבל הנקודות הראשונות של צרפת ואחריהם הרחקה של שחקן ניו זילנדי לעשר דקות גרמו להם לקרוס תחת הציפיות. הניו זילנדים הם ללא ספק הנבחרת הטרגית של הראגבי העולמי. סליחה – הספורט העולמי כולו.

צרפת יצאה מהבור שחפרה לעצמה בהפסד לארגנטינה במשחק הפתיחה. מלבד בעיה אחת קטנה – לקראת חצי הגמר כותב שורות אלו סבור שהיא פייבוריטית ברורה.

שליח הבלוג לאליפות העולם מדווח
אפרופו מריון ג'ונס. האם כדאי וראוי לשלוח לכלא רמאי סמים בספורט?

58 Comments

yoni 6 באוקטובר 2007

יש מצב להתייחסות ל7-4 של פוטסמות- רדינג משבוע שעבר?
תוצאת השנה.

ולמה נפצעים ככ הרבה שחקנים השנה??

yoni 6 באוקטובר 2007

אגב, סימפסון הוא עוד אחד מהנערים שהושאלו מהיונייטד לרויאל אנטוורפ (ליגה שניה בלגיה). יש הסבר למה יונייטד מעדיפה להשאיל אותם דווקא לשם?
לא עדיף לקבוצת תחתית באנגליה או הולנד(מעצמת אקדמיות)? אם כבר ליגה שניה, לא עדיף איטליה, גרמניה או ספרד?

יש התקשרות מיוחדת עם הקבוצה הבלגית הזו? יש שם מערכת שידרוג יכולות מיוחדת?

תודה.

מרקפוצ'ינו 6 באוקטובר 2007

רונן ב28 בספטמבר-
"יותם – זה לא יומרני אלא פשוט שטויות. אנגליה תפסיד לאוסטרליה די בקלות"

:) לא נורא

אור 6 באוקטובר 2007

אני מניח שסולפורד ליונייטד זה כמו נס טוברוק לליגה שלנו.
להבדיל אלפי הבדלות כמובן..

תומר 6 באוקטובר 2007

חבל שאי אפשר לשחק נגד וויגאן מדי שבוע.בשישה משחקים (חמישה בליגה ואחד בגמר גביע הליגה) כבשנו נגדם 20 שערים.

יואב 6 באוקטובר 2007

יוני,
יש הסכמים עם אנטוורפ, היא מעיין קבוצת בת של יונייטד.
פיקה שחקן טכני מאד ביחס לשחקן הגנה וזה מאד מעודד.
לדעתי ריו נותן את התקופה הכי טובה שלו במדים האדומים, ושריו טוב- הוא הכי טוב. יש לו הכל… אפילו הארד קור של אוהדי יונייטד שאף פעם לא סבלו אותו(לונדוני ואופנתי מידי)מהרהרים בקול רם על היותו ראוי לסרט הקפטן…
רונן, אנדרסון הפתיע אותי בכמות חילוצי הכדור היום…
ויכולת מסירה נהדרת, אבל זה לא מפתיע משחקן שמושווה לגדולים ביותר..

רונן דורפן 6 באוקטובר 2007

ליוני.. אינני יכול להתייחס לכל דבר שקורה – אז אני מתנצל. גם לא צפיתי ב-4-7 הזה בשידור ישיר.
מועדון אנטוורפן שייך למנצ'סטר יונייטד באיזשהי צורה.
לאור – לא ידוע לי על שחקנים ברמה ישראלית טובה שהגיעו מנס טוברוק. ידוע לי על שחקנים מנס טוברוק שהתקשורת ניפחה את יכולתיהם – כמו שלומי ארבייטמן או שי בירוק – בגלל המעורבות המסחרית של שלמה שרף בארגון הזה. בינתיים אני מתרשם שרוב השחקנים משם הם א. לא כל כך טובים. ב. ממש לא מחונכים.

סולפורד מאד קשורה ליונייטד כי להבדיל מאולדהם, וויגאן, בולטון, מקספילד, ברי ושאר ערי הלווין דווקא אין לה קבוצת כדורגל מקצוענית. וכך מועדון הנוער סולפורד בויז מעביר אלינו את השחקנים בגיל צעיר יחסית.

birdman 6 באוקטובר 2007

ההתפוצצות הגיעה! ה-0:5 (במובן הקונספטואלי ולא המילולי) שחזית הגיע. אפשר לצאת לפגרה בשקט ולתת לפצעים להגליד. ההגנה המשיכה לשמור על רשת נקיה. אלמנט ההפחדה חוזר. אני לא מקל ראש בוויגאן. אני לא חושב שיש משחקים קלים בפרמירליג. וויגאן לא באו במטרה לשחק, אלא במטרה לרצוח את המשחק ולסחוט 0:0 מגעיל, מה שרוב הקבוצות שמגיעות לאולד-טראפורד מנסות לעשות.
יאללה פ.צ. סולפורד אימפריה!

יוני, יש איזה הסכם שנחתם עם אנטוורפ עוד בתקופה שהם היו בליגה הראשונה. יונייטד שולחים להם שחקנים כמו סימפסון, הילטון, והיגינבוטם כדי שיצברו ניסיון משחק. כתוצאה מכך אנטוורפ יורדים ליגה, ובתמורה הם שולחים ליונייטד את כל הכשרונות שמתגלים אצלם.
דווקא לארסנל הולך עם זה יותר טוב. הם מביאים מבלגיה כשרונות שמגיעים מאפריקה ועושים שם חניית ביניים כמו אבואה וטורה.

לון 6 באוקטובר 2007

אחד הדברים הכי מעניינים לדעתי בראגבי, זה מידת המעורבות של השופט והעובדה ששיחות עם השחקנים והסברים הם חלק אינטגרלי מפעולותיו.
רונן, האם בגלל זה בכדורגל השופטים האנגלים מרבים לשוחח עם השחקנים ? כלומר משהו מהמסורת של המאה ה- 19 ?

אין ספק שרגשותיך האנטי אנגליים השפיעו על השיפוט שלך. אבל מודה ועוזב – ירוחם.

משהו נוסף ששווה בדיקה, הקביעה שלך שבראגבי קשה מאוד להפתיע.
אני לא שולט מספיק במשחק, אבל לפחות על פי מה שקורה בשלושת הטורנירים האחרונים בגביע העולמי (כולל הנוכחי), זה דווקא די שכיח.

ויכסלפיש 6 באוקטובר 2007

מישהו יכול להסביר לי למה ראגבי נחשב בעבר ועדיין משחק של האליטות באנגליה כלומר אוקספורד איטון וכו'. אילו ערכים נעלים מגולמים בו? אנגלי אוסטרליה נראה לי כמו קומדיית פעולה של טעויות. ברור שאם הייתי קורא וצופה יותר ההבנה היתה משתנה,ובכל זאת, נא להסביר לצופה המתחיל מה כל כך נאצל במשחק הזה (ובלי הטקס הניו זילנדי בבקשה)

רוני שטנאי 6 באוקטובר 2007

ולחשוב שיותם יכול היה לעשות הרבה מאוד כסף בהימורים ודורפן מנע ממנו את התענוג :)
האמת היא שכמעט ולא צפיתי במשחק בגלל התחזית שלך רונן , אבל לפתע ראיתי(תודה לגע"ס הל היטפ לצופי יס בלבד) שהמשחק צמוד ומותח וזה ריתק אותי אל המסך. למרות שלא הייתה שם רמה טובה, המאבקים על כל כדור היו אדירים והראו מהי מלחמה על הכבוד שמדברים עליה ברוגבי. אני לא אסחף ואצפה ליותר מדי מהמשחק של צרפת אבל מי יודע , אולי גם בהמשך צפויים לנו קרבות איתנים.

ומשהו שלא שייך אבל אני חייב- האמת היא שאני רוצה שגרנט יצליח בצ'לסי. ללא קשר ליהדות, ללא קשר למה שאני חושב על האיש,ללא קשר להאם הסילוק של מוריניו היה מוסרי וכו' פשוט על מנת שניתן יהיה לראות האם באמת כל הערצת "הגאונים" כלומר מאמני העל היא כל כך מוצדקת ..

טליה 6 באוקטובר 2007

ומה עם מריון ג'ונס?

דני דגן 6 באוקטובר 2007

לון, שווה סדיקה זה טריידמארק של עזי.

לון 6 באוקטובר 2007

דני, מבחינתי עזי יותר ממוזמן להביע את דעתו בנושא.

זיגי 6 באוקטובר 2007

לצערי live footy לא תפקד היום אז נאלצתי לשמוע שידור אודיו של המשחק (מנצסטר, בכל זאת). ומאחר ואני תיכף יוצא לעבודה, מישהו יודע אם יש כבר לינק לתקציר?

לא מרושע 6 באוקטובר 2007

מספר הערות:

רונן מפנה אותנו לוויקיפדיה כדי להוכיח דבר בעניין הולדת הראגבי. האם אינו מודע לכך שזהו מקור מפוקפק האסור בשימוש על סטודנטים במרבית הקולג'ים ואוניברסיטאות המובילות בארה"ב. לוואי שתקבע תקנה אוניברסלית כזו גם כאן.

ראגבי כמשחק אליטות: מאז ומתמיד ועדיין הקריקט הוא הספורט הראשון בבתי הספר הפרטיים. היות והקריקט הוא משחק די אינדיבידואלי המשלב גם את חשיבות הארגון הקבוצתי (למשל הקפטן הקובע את עמדותיהם של השחקנים התופסים על המגרש) הרי קשה להשתכנע שחלק זה של התיזה של רונן מושתת על יסוד מוצק. כשוולינגטון אמר את אמרתו המפורסמת "שקרב ווטרלו הוכרע בשדות המשחק של איטון" היה זה לפני שהראגבי הומצא. מאידך עיקר כוחו של הצבא הבריטי של וולינגטון היה במשמעת טקטית נוקשה והגנתית, (הבריטים הצטיינו במערך הריבועים המפורסמים, תרגול קצב ירי מטחים מהיר מכל יריביו) וספיגת התקפות היריב עד החלשותו כדי להכותו בהסתערות מכרעת או הבאתו לנטישת שדה הקרב. וולינגטון נפל מיריביו בתמרון טקטי ואסטרטגי. נשאלת השאלה לאיזה משחק ספורטיבי, או רוח, גישה, התכוון וולינגטון לגבי השפעת הדבר על הטקטיקה ה"ארגונית-קבוצתית" שהפעיל בשדות הקרב-משחק של סאלמנקה וווטרלו?
לגבי החלק השני של טענתו – יצוא המשחק ורוחו למושבות. הרי גם כאן ישנה התנגשות עם העובדות. המשחקים הפופולאריים בקרב הבריטים בהודו היו פולו (צרציל היה שחקן פולו מצטיין בהודו) וקריקט. ההודים כפי שאנו יודעים הטמיעו את הקריקט.
אוסטרליה. שוב קריקט היה המשחק המוביל, לאחריו, כנראה הראגבי. אולם כאן, לדוגמא, ישנה בעיה עם התיזה. רונן מדגיש את ההיבט הקבוצתי-ארגוני של הראגבי מול ה"אנרכיות" של הכדורגל ולכן התפרסותו העולמית. איך זה מתמזג עם הרוח האוסטרלית הגדולה של אינדיבידואליזם וחוסר משמעת שהיא מיסוד האנטאגוניזם האנגלו-אוסטרלי? האם האוסטרלים עוברים מאטמורפוזה כאשר הם משחקים ראגבי? לי נדמה, ללא בדיקה ובטחון, שהמצאת הכדורגל האוסטרלי האהוד מאד שם היא נסיון להכניס אנארכיה אמיתית במשחק הכדורגל יחד עם השילוב בכוח האהוב עליהם. אפרופו כדורגל אוסטרלי, הרי מצב רוחה התוקפני של גע"ס (דברי לון וההסבר שלה) מזכיר לי סיפור אמיתי שקראתי בספרו Bill Bryson, Down Under . זוג נשוי רכש כרטיסים למשחק העונה בכדורגל האוסטרלי, אך לפני המשחק נפטר הבעל. האשה מכרה את כרטיס בעלה, הופיעה לצפות במשחק, ושלחה את חבריו להלוויה…

לגבי ההיבט הפולינזי. כחובב מעמיק באבולוציה והתאמה אבולוציונית של גזעים אנושיים לסביבה, תמיד תמהתי מדוע הפולינזים, החיים באקלים לח וחם הינם כבדי משקל, עבי בשר, וגם בעלי עודף שומן. משקלם וכוחם אינם תוצר מודרני של תזונה משופרת (במקרה שלהם זה שולי לעומת מה שקרה באוכלוסיות ממוצא אירופאי) כיוון שיש עדויות מדוייקות לכך על ידי החוקרים הראשונים שתיעדו אותם. (למשל קוק). שומן, גוף מאסיבי, אך מכביד באקלים חם (זה יכול לספר לכם כל הודי רזה), מאידך האוכלוסיה האינואידית בעלת מבנה גוף קטן ומעט שומן למרות קור הקוטב. זו שאלה מעניינת כיוון שאנו כן מבחינים בהשפעת האבולוציה על הגוף האנושי באופן נרחב. למשל, לאסיינים הגרים באקלים חם ולח כמו במאלאיה ובאינדונזיה, למשל בפעילות תאי ההזעה שלהם.

יורם אהרוני 6 באוקטובר 2007

זה היה יותר מצפוי שנדע במוקדם או במאוחר שמריון ג'ונס השתמשה בסמים. בעלה הראשון נתפס. בעלה השני לא נתפס אך הורחק ושיאיו נמחקו. היא עצמה נתפסה עוד בתיכון, שכרה את העורך דין שזיכה את או ג'יי סימפסון שהגיע עבורה לפשרה שהיא תעלם לכמה שנים מאתלטיקה ותשחק בינתיים כדורסל. עכשיו היו כבר עדויות של אנשים מפרשת באלקו שסיפרו עליה הכל. ממש לא נותרה לה ברירה אלא להודות.

תומר(הצהוב) 6 באוקטובר 2007

עוד שאלה על משחק הראגבי,אם צרפת היא המארחת של גביע העולם,למה המשחק נערך בקארדיף?
רונן,ראוי לציין ביחס לנס טוברוק.יש בטוברוק שחקנים טובים,החינוך שהם מקבלים פשוט מתאים לשאיפות של בעל הבית שלהם שרואה בהם כהזדמנות עסקית ותו לא.מכיוון שזה לאממש קשור לדיון אני לא ארחיב אבל למי שמעוניין יש כתבה בשם המשחק בגליון אוגוסט שמתארת את המצב שם באופן די מדויק.
שטאני,גם אם גרנט יצליח זה לא יגיד לך כלום לגבי הגאונות של מאמני העל מכיוון שגרנט וחבריו תמיד התיחסו אליו כאל מאמן על.

אבישי 6 באוקטובר 2007

לגבי נס טוברוק, כנראה שכדי לקדם שחקן בליגת העל שלנו צריך להשקיע ביכולות שלא נוגעות מדי לתפקוד על המגרש. אגו, יחסים עם מדורי הספורט, בניית מלתחה, מסעדות, מועדונים וכו'. אמנם רק תחילת עונה, אבל עושה רושם שקרית שמונה מוכיחה כמה הריחוק מהביצה יכול לעשות רק טוב..
לגבי יונייטד, אמנם זו רק וויגאן, אבל פיקה ואנדרסון רק בני 19. פיקה באמת טכני מאוד, אבל מעבר לזה, יש לו ביצים ובטחון. אנדרסון זו שליפה מצוינת מהשרוול בתור קשר מרכזי/אחורי (אני הייתי בטוח שהוא ילך על גיגס). ולגבי סימפסון, פעם דיברו על חאתם טרבלסי, אח"כ על סיסיניו, סופסוף יש לנו מגן ימני מהיר שיודע גם להרים תוך כדי ריצה. זה די תואם את השיטה.

יניב 6 באוקטובר 2007

היה משחק מהנה ביותר, במחצית השנייה לפחות.
אני חושב שהתרומה של אנדרסון, פיקה וסימפסון הפתיעה גם את פרגוסון (בייחוד אנדרסון), אחרי ההפסד בשבוע שעבר. אנדרסון היה נהדר וחילץ כדורים למרות שזה לא תפקידו, מסר מסירות נהדרות, ובכנות- הייתי יותר משמח לראות אותו פותח ולא את אושה האנמי במרכז המגרש. אושה הוא צל של עצמו: כשאני רואה שמתחילה התקפה במרכז המגרש, אז הוא רץ לצדדים ומנסה לחמוק מהכדור בכל דרך, פעם הוא עוד שיחק עם בטחון, עכשיו הוא חסר בטחון ולא מועיל.
סימפסון הפתיע אותי ביכולותיו ההתקפיות, אולי כי אני רגיל בזמן האחרון לראות את בראון, אושה ודומיו משחקים באגף ימין של ההגנה ולא תורמים כמעט להתקפה.
טבז נתן את המשחק הטוב ביותר שלו לעניות דעתי, לא רק בגלל הגול הנהדר, אלא בגלל שבמחצית הראשונה ראיתי ממנו דבר שלא רואים מכל כדורגלן כיום, במיוחד משחקן חדש שרק הצטרף למועדון: לחימה ללא פשרה. היה מהלך מסויים שבו הוא רדף אחרי כמה שחקנים של וויגאן שהתמסרו עד שבסוף הוא הצליח לחטוף, ובכלל הוא נלחם המון היום והתאמץ.
ריו הנהיג את הקבוצה היום בכבוד רב ועזר לפיקה וסימפסון במהלכים מסויימים בהגנה, יופי של מודל לחיקוי (כל עוד הוא לא עצבני מידי ומשתחצן:) ).
לגבי השאלה של יוני- מדוע נפצעים כ"כ הרבה שחקנים, גם אותי זה די מפתיע, כי בסה"כ המשחק פעם היה לא פחות פיזי וברוטלי, אך כיום השחקנים תאמנים במסגרת מקצועית הרבה יותר ואמורים להיות חזקים יותר, מה גם שיש אמצעים לשיכוך כאבים. באמת מוזר.

ד"ר א. 6 באוקטובר 2007

לא מרושע –

לפני 4 שנים, כשהגעתי לאונ' חיפה, הוריתי לתלמיד(ות)י להמנע משימוש בויקיפדיא, בדיוק מהטעמים שהזכרת. בזמן שעבר מאז (הרף עין, במונחים שאני עובד בהם), שיניתי את ההוראות במקצת – היום זה המקום השני לבדוק כל דבר (הראשון הוא כמובן גוגל).

נכון, אני עדיין לא מרשה לצטט את ויקי בהערות השוליים (אבל גם לא את העברית או בריטניקה), ואני מדגיש שהיא רק תחנה ראשונה בחיפושׂ, ושצריך תמיד להמשיך אותו הלאה. אבל היא עדיין הדרך המהירה והיעילה לברר מידע בסיסי, על כמעט כל נושׂא.
אני מתאר לעצמי שיש תחומים בהם הערכים טובים יותר או פחות. בהסטוריא עתיקה הם לרוב טובים מאד, ונדירים המקרים בהם אני מוצא אי-דיוקים מהותיים. (הסיבה היא פשוטה, אגב – כותבי הערכים שואבים את הידע שלהם ממקורות מוסמכים של אמצע הדרך. להבדיל, ניסוי שהשתתפתי בו במידת מה, שכלל שתילה ערך פיקטיבי, הוכיח שמנגנון הבקרה של המערכת יעיל ביותר).

לענייננו: (א) הערך על וויליאם ווב אליס מפורט ונשמע אמין. יש אפילו תצלום של מקור ראשוני, מה שלא תמצא בהרבה מאד פרסומים אקדמיים מובהקים.
(ב) לבלוג זה אין, עד כמה שאני יודע, יומרות אקדמיות.
(ג) האם יש לך מידע הסותר את הנאמר בטור של רונן, או בערך בויקי?

רונן דורפן 6 באוקטובר 2007

ללא מרושע – נראה לי כי דבר מהותי נעלם ממך.
קריקט הוא ספורט קיץ וראגבי הוא ספורט חורף. אין כל תחרות בין ראגבי וקריקט או בין כדורגל לקריקט ובימים יותר חובבנים גם היו שחקנים ששיחקו בשתי הנבחרות עבור מדינותיהם. אותן אוכלוסיות שיחקו את המשחק באנגליה – לפחות עד ההגירה ההודית.
הודו, שהיא מדינה קיצית מאד, בודאי אימצה יותר את הקריקט. וצריך להבחין בין הודו לשאר האימפריה – באוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה רוב האוכלוסיה הרלוונטית לבריטים הייתה בריטית או אירופאית. בהודו זה לא היה המצב.
לאוסטרליה יש משחק נוסף די אנרכיסטי – פוטבול אוסטרלי. גם ראגבי ליג יותר נפוץ מראגבי יוניון. ראגבי יוניון הוא ספורט קטן באוסטרליה ולחלוטין ספורט של בתי ספר פרטיים. הסלידה של המעמד הפשוט באוסטרליה מראגבי יוניון בהחלט יכול להיות קשור לרוח אנרכיסטית ואנטי בריטית.

תומר – מספר משחקים נקבעו להיערך בסקוטלנד ו-ווילס – כפי שעושים תמיד כשאליפות העולם נערכת בצד הזה של העולם. אין פה את הראוותנות של הכדורגל לבנות איצטדיונים מיוחדים לאליפות.

לון – אין פה קשר לאנטי אנגליות. גם שערי ההימורים היו מוטים חזק לטובת אוסטרליה ואנגליה באמת לא השיגה שום תוצאה משמעותית ארבע שנים.

הפתעות הן אפשריות בין נבחרות קרובות. אבל הפתעות ענק בלתי אפשריות. למשל הפתעת כל הזמנים הייתה כשצרפת הפתיעה את ניו זילנד בחצי הגמר. בהקבלה לכדורגל זה ניצחון של ספרד על ברזיל. לא של צפון קוריאה על איטליה או ארצות הברית על אנגליה.
השיחה עם השופט חשובה לניהול התקין של המשחק – ובין היתר למניעת פציעות. אבל העובדה שמשמיעים את זה לשופטים בבית היא פתיחות יותר גדולה לטכנולוגיה מאשר כדורגל – השיפוט גם נעזר בוידאו.

אבי 6 באוקטובר 2007

רונן,
ניו זילנד הולכת הביתה.
אחרי התחזיות שלך בשבוע החולף אני מציע לך לפרוש :)

נימו 6 באוקטובר 2007

אבי – המחצית השניה היתה פשוט עצובה… והקהל הצרפתי היה פשוט שחקן נוסף אם לא שניים.
ולא מרושע – בעניין הפולינזים – יש להם מבנה גוף אחר פשוט – יותר גדול אבל עם אחוזי שומן נמוכים יותר. בניו זילנד משתמשים בשלוש סקאלות שונות של מדדי עודף-משקל – לאירופאים – ערכי BMI רגילים, לפולינזים – ערכי BMI גבוהים יותר נמצאים בטווח הנורמלי, ולאסייאתים – הסטה כלפי מטה.

רונן דורפן 6 באוקטובר 2007

אני מתנצל על בעיות טכניות בבלוג – שבגללם נעלם הפוסט לכשעתיים. חבל – כי דווקא כתבתי אותו ממש בסיום המשחק….

ויכסלפיש 6 באוקטובר 2007

לדעתי צרפת הפסידה לארגנטינה במשחק פתיחה ולא לניו זילנד. אני עדיין מחכה להסבר מה מושך כל כך ואצילי בראגבי.

רונן דורפן 6 באוקטובר 2007

תודה על התיקון. אני ממליץ שתצפה במשחקים בעצמך ותגבש את עמדתך לגביהם

Ido 6 באוקטובר 2007

טוב אחרי צפייה במשחק הגעתי למסקנות הבאות:

א)השנה היא 2003 ושוב ראיתי שוב את אותו משחק. ז"א הוואלביס לא למדו כלום בפריצת הקו הקדמי של האנגלים. ונגררו למשחק של הגנה מול הגנה. (הכח של הוואלביס זה בהעברת כדור מהירה ופריצות ארוכות). קו הגנה מרושע וקשוח, זה כוס התה של האנגלים.
ב) הפומיס בונים את גופת המקרר שלהם על בייקון וגינס.. לא פחות טוב משהוואלביס עושים זאת בעזרת פורטרהאוס ווי בי.
ג) אני הולך לTAB הקרוב למקום מגורי להכפיל את ההימור על דרום אפריקה, כסף קל.

רונן דורפן 6 באוקטובר 2007

לרוני בעניין מנג'רים.
אין לי שום ספק ביום נתון יכול כל מנג'ר סביר להביס את המנג'רים האגדיים.
מנג'ר אגדי זה לא מי שה-4-4-1-1 שלו מנצח את היריב במשחק נתון – אלא כאלו שיוצרים ארגון מצליח ועקבי.
אתן לך דוגמא, רפא בניטז הוא בעיני אולי הטקטיקן מספר 1 בכדורגל למשחק בודד, וגם זכה בתארים יוקרתיים – אליפות אירופה ובעיקר אליפויות ספרד שהם הישגו העקבי הגדול.
אבל ההשפעה ארוכת הטווח שלו מאד לא ברורה. ברור לי שהוא מנצח במרסיסייד משחקים גדולים – אבל קצת לא ברור לי מה הוא בונה מבחינה אנושית וסגנונית.

אצל וונגר למשל הדברים ברורים ביותר. יש לו אתוס כדורגל מובהק ולא מתפשר וזה עושה מנג'ר גדול גם אחרי משחק או עונה לא טובים. אותו דבר ניתן לומר על מוריניו למרות שלא היה תקופה ארוכה בצ'לסי. הוא פשוט הפך את הארגון לארגון מנצח – כפי שעשה בפורטו קודם לכן.

ולכן הצלחה או אי הצלחה של גרנט לא צריכה לשנות במאום את היחס לאנשים הללו. ברור שיש אנשים שמסוגלים לקחת כל קבוצה, ונקודתית להוציא אותה הישגים, אולי אפילו יותר ממי שבנה את הקבוצה. אבל זה לא גורע מהמאמנים הגדולים – שהם ארכיטקטים של מועדונים.

רוגל 6 באוקטובר 2007

המשחק בין ניו-זילנד לצרפת היה מעולה. החזרה של הצרפתים למשחק, אחרי פיגור 13-0 ושוב אחרי 18-13, מעוררת כבוד. הבעיה היחידה שלי הייתה שמאוד רציתי לראות את הניו-זילנדים מנצחים…
והערה אחת לא ממש קשורה. להבדיל מכמה מהמעירים לפני אני רוצה לציין משהוא, שעד שהתחלתי לקרוא את הטוקבקים חשבתי שהוא ברור מאליו, הסקירות שלך נהדרות. מעולם לא נהנתי לקרוא על ספורט כאשר ההתמקדות הייתה על סטטיסטיקות וביצועים. אולם כאשר אני קורא את הפוסטים שלך אני מקבל סקירה המעמידה את הספורט בהקשרים החברתים והתרבותים מהם הוא צמח, מה שהופך את הסיפור למרתק. גם כשאני לא מסכים את המסקנות שלך עדיין אני נהנה.
תודה.

יותם מ 6 באוקטובר 2007

חברים שלום,

לאלו מכם שדאגו: אמנם זה היה מעט מידי, אך שמתי כסף גם על האנגלים ןגם על הצרפתים. לצערי זה היה במסגרת חברית והרווחים זעומים. היה והייתי עושה זאת באינטרנט או בסוכנות רשמית-הייתי מזמין את כולכם למשקה!!

אני לא יודע מדוע, אך עד היום התביישתי להצהיר כאן בגלוי (בהקשר של רוגבי) שאני אוהד את הנבחרת האנגלית. לא עוד!!!
כשנודע שהאנגלים הולכים לקבל את האוסטרלים הייתי שמח. שמח בגלל שמבין כל הגדולות, אוסטרליה היא הנבחרת היחידה שיש לה רגשי נחיתות מול האנגלים-על אף הפייבוריטיות שלהם.
האוסטרלים עשו את אותם טעויות שעשו במשחקי השנים האחרונות והפסידו את המשחק לקו הקדמי האנגלי. נבחרת אנגלית ללא ברק אך עם קצת ג'ייסון רובינסון (לא תרם הרבה אך תמיד משרה פחד ביריב-הסיכוי היחיד לקסם וברק מצד האנגלים) והרבה ג'וני ווילקינסון עשתה את העבודה והייתה ראויה לניצחון גדול יותר.

לגבי הצרפתים-זה כבר הרבה יותר מדהים.
אני חושב שההפסד לארגנטינה עשה להם רק טוב. עד ההפסד הם היו בטוחים שדרכם לגמר סלולה ושהם שניים רק לאול בלאקס. ההופעה מול ארגנטינה, הידיעה שהם בדרך לרבע גמר מול האול בלאקס ומנגד התצוגות המדהימות של הניו זילנדים, היו שלושת הסטירות שהם היו צריכים. לדעתי, בשלושת משחקי הבית שאחרי ההפסד, הם היו הנבחרת שהכי הרשימה (אחרי ניו זילנד).
לגבי הניצחון עצמו:
לא יודע מי ביניכם עקב אחרי העיתונות הניו זילנדית (פה בצרפת הלאקיפ מפרסם מדי יום כתבות ומאמרים מעיתונים זרים), אבל תחושתי היא שהם פשוט זילזלו בצרפתים-לא ספרו אותם לחלוטין. ברור לי שהאול בלאקס עצמם ספרו גם ספרו את הצרפתים, אך התקשורת שלהם הכניסה עוד רוח קרב בנבחרת שכבר היה לא די והותר (צרפת).
לדעתי, שוב, הניו זילנדים הפסידו את המשחק בדקה ה-50. אחרי ההרחקה של מקאליסטר הם לא ממש נראו שבורים. להפך. הם עדין הובילו בביטחה והגיעו לקו השער הניו זילנדי. במקום ללכת על הדרופ (מה רע בטקטיקה אנגלית?), שלוש נקודות בטוחות ושבירה מוחלטת של הצרפתים (ניו זילנד ב-14 פותחת פער על צרפת היה שובר את הכחולים) הם התפתו ללכת על טריי. אחרי משהו כמו 5 דקות הם כשלו. שם כבר נגמר המשחק. וכשהנרי הוציא את קלהאר, קרטר ואוליבר-אולי שלושת הטובים בעולם בעמדתותיהם-זה כבר היה גמור.

לגבי ההמשך:

להזכירכם-בפוסטים הקודמים ההימור שלי היה גמר ארגנטינה-אנגליה!! מה שעד אתמול נראה מגוחך. למראות שיש לי תחושה שאולי כדאי לי לשנות הימור, אני נשאר נאמן לבחירתי הראשונה.

אחרי ניצחון על האול בלאקס, מפגש מול האנגלים הוא סוג של אנטי קליימקס. מה עוד שבחודש שקדם לטורניר, הצרפתים ניצחו פעמיים את האנגלים (בניצחון בטוויקנאהם, סבסטיאן שאבל-זה שנראה כמו האדם הניאדרטלי- הבקיע טריי מדהים מול ההגנה האנגלית. מה שטיפח את ההילה סביבו והפך אותו למושא ההערצה בצרפת. משהו בין מיתוס לייצור אגדתי.http://www.youtube.com/watch?v=jUZI7Zdgd_o)
ביחד עם הביתיות והציפיה שהגביע הוא שלהם, זו ההגרלה הטובה ביותר שהאנגלים יכלו לקבל.
הם את שלהם, בעצם ההעפלה לחצי הגמר, עשו את שלהם.

צר לי שפספסתי את הדיון המעניין וכולי תקווה שתהיו כאן גם מחר. אסכם את אחד מימי הספורט המרגשים שחוויתי בשירת

סווינג לואו סוויט צ'אריוט:
http://www.youtube.com/watch?v=A7biGUW4NiU

רונן אבקש ממך להצטרף:)

לון 6 באוקטובר 2007

רונן, אני אנסח טוב יותר את השאלה לגבי השופטים בכדורגל האנגלי:
האם לפי מיטב ידיעתך מדובר על הנחיה ארוכת שנים של ההתאחדות או איגוד השופטים להרבות בשיחה והסברים לשחקנים ?
אם כן, האם זה נובע מהאופן בו שפטו את הכדורגל והראגבי בבתי הספר ? (אולי למשל אקט חינוכי של המורים לספורט כלפי התלמידים).

Glenn Edward Schembechler 7 באוקטובר 2007

ספיח: דובר בפוסט קודם על לוזריות פוטבול ללא דוגמאות. לא הייתי נכנס לויכוח על זה אבל עדיין הכי קרובים לכך הם הבילס: יש את האלמנטים המיתיים של הבעיטה המפוספסת. כמו כל לוזריות ראוייה הם זוכים גם לאזכורים אומנותיים. העניין הוא שבאפלו ,בניגוד לשיקגו וניו-יורק (האסוציאציות המעוותות שלי: שלוש ערים שמקושרות יותר אולי מהשאר עם המאפייה האיטלקית) חסרת כח תרבותי ממשי.
מה שמוביל אותנו לקאבס: איזה אנחת רווחה לא רצונית יוצאת לי, כי הקללה והקסם נשארים.

יותם מ 7 באוקטובר 2007

גלן,

חבל שהבאדג'רס הפסידו. עכשיו כשננצח אותם הם כבר לא יהיו מדורגים ב-10 הראשונים ואנחנו נפסיד נקודות יקרות ערך בבי.סי.אס

כל הכבוד למייק הארט.

יואב, אוהד יונייטד מאוסטרליה 7 באוקטובר 2007

לילה מטורף שכולו ראגבי.
בתחילת הלילה אמש במלבורן לא היה אוהד שפוי אחד(כולל אנוכי) שלא היה ברור לו שאוסטרליה הולכת להביס את אנגליה וניו זילנד את צרפת…
האוהדים האוסטרלים והקיווים התחילו את החגיגה לפני שהחל המשחק הראשוןאנגליה-אוסטרליה בסופו כולם היו פשוט"STUNNED" הם היו פשוט בהלם – הם לא הצליחו לתפוס איך נבחרת אנגליה שנראתה להם קבוצה גמורה יצאה מהקבר רק כדי לשלוח אותם הביתה…
בעוד ה"קיווים" מסתלבטים על האוזים ושרים להם "It's along way home when you lose"
מתחיל המשחק השני – מחצית ראשונה בשליטה ברורה של ניו זילנד (13:3) . במחצית השניה נפלו המכות על ניו זילנד מאקליסטר נשלח ל10 דקות לסין בין ודניאל קרטר נפצע והוחלף.
בסיום הקיווים היו לא רק המומים , הם היו בשוק של החיים שלהם.
אתם זוכרים איך ב-82 ברזיל היו בטוחים שהם לוקחים את הגביע בהליכה ועפו נגד איטליה ?
תחשבו משהו כזה…לילה מטורף !

Glenn Edward Schembechler 7 באוקטובר 2007

ניסיתי קצת להתקרר ודווקא נהניתי מהרוגבי בהמלצת הבלוג, אבל בסופו של יום עדיין הפסד של USC מעמיד את שאר הפתעות היום בפרופורציה. אלא אם כן אתם משתמשים בטיעון הלגיטימי אותו אני מריץ יותר מ 20 שנה, שאין לסמוך על ילדים בני 18-19 (בכל העולם ובכל צורות המאבקים).
יותם: לאור הניחושים המוצלחים שלך ברוגבי אני כמעט מתפתה אבל זה עדיין נראה לי דימיוני מדי. הקבוצה פשוט לא בפורמה וטרנפורמציה לא נראית באופק.
הארט תותח: אין ספק בכך אבל אני מאד אתפלא ואשמח אם הוא יגיע גבוה בדראפט. הנתונים הפיזיים והפציעות מורידים לו נקודות.

רוני שטנאי 7 באוקטובר 2007

רונן התשובה שלך ענתה בעצם על מה שאני רציתי לאמר ולא ניסחתי כראוי.אני אנסה לפרט(לא בטוח שהפעם זה יהיה מוצלח)- במשחק נתון או אפילו עונה שלמה לא חייבים להיות אחד ממאמני העל. העובדה היא שיש מעט מאוד מאמני על(או אגדתיים כדבריך) כרגע, וגם מצבם פרט אולי לוונגר ופרגוסון הוא לא דבר יציב וקבוע. קאפלו יכול לזכות באליפות ולהיות מודח, לדוגמא. הנקודה שלי היא שרבים ממאמני הצמרת נערצים הערצה עיוורת ואנו דנים רבות במערכים שלהם טביעת העין לשחקנים, חילופים וכו'.

במקרים רבים חלק חשוב מבניית הקבוצה לא עושים המאמנים עצמם, לעיתים גם המערכים עצמם נכפים על הקבוצה מלמעלה כמו גם ההרכב ובסופו של יום גם תוצאות רבות תלויות בהרבה מאוד גורמים.

האשראי הגדול או הביקורת הרבה כלפי המאמנים לא תמיד מוצדקת , אני לא לוקח את הדברים עד לשפיץ של הנעל כמובן, אבל לעיתים צריך לנסות ולהתייחס לאלמנטים נוספים של המשחק ולא רק להחלטה כזו או אחרת של המאמן. מעטים בימנו ארכיטקטים אמיתיים של מועדונים וישנה שכבה מצומצמת מאוד של מאמני צמרת , ברמת הנבחרות קשה להצביע על ארכיטקטים או משהו בסגנון(אולי סקולארי והידיניק), ואילו לרוב אנחנו דנים על תפקיד המאמן באופן שעליו ייפול או ייקום דבר.

מאמן רע יכול בקלות להרוס קבוצה ואילו מאמן טוב נמדד לאורך זמן והשאלה היא גם מה יוגדר על ידנו כטוב- גביע אירופה, אליפות, התמודדות על אליפות,רכש נבון, פיתוח שחקנים והצלחות גם מחוץ לתחומי המגרש ..לכן את ההשפעה האמיתית על המועדונים צריך לשפוט במכלול של הרבה הרבה גורמים וגם לאורך תקופה.

בעניין היחס למנג'רים האגתיים אתה בהחלט צודק שזה לא אמור לשנות דבר. אולם בעניין היחס לכל מנג'ר באשר הוא ולכישוריו, אני חושב דווקא שההישגים של גרנט יוכלו אולי כן לשנות את המצב במעט – בייחוד כשהוא עומד לקבל עוזר שהוא כל דבר פרט למאמן אגדי..

בבלוג הזה בניגוד להרבה מקומות אחרים ישנה התייחסות רבה לדברים שמעבר ועל כך אני מברך.

RdMaN 7 באוקטובר 2007

אנדרסון נתן משחק ממש טוב.
הפתיע אותי מאוד הדומיננטיות שלו במרכז השדה, גם חילץ כדורים, גם מסר והניע את המשחק היטב, גם בישל.
השער של טבז היה כל כך איכותי וסוגר כל כך הרבה פיות בעקבות רכישתו.

פלד 7 באוקטובר 2007

חצי הגמר בין צרפת לניו זילנד היה משחק הראגבי הראשון שראיתי במלואו (ומסתבר שנפלתי על משחק היסטורי). מאז יצא לי לעקוב בחצי עין אחרי כמה משחקים, ואני עדיין מתקשה להבין מי נגד מי, כמה ובעיקר למה זה ענף ספורט כזה פופולרי.
אבל אני חושב שאחרי הניצחון הצרפתי אתמול, אני מתחיל קצת להבין. דווקא קלישאת הכדורגל – תקפנו אותם גלים גלים – מאוד מתאימה לראגבי. לראות את ההתקפה הניו זילנדית מנסה לדחוף את ההגנה הצרפתית כדי להשיג טריי, נתקעת ומנסה שוב ושוב, גורם להבין מהי נחישות, מהו מאמץ קבוצתי, הן של ההתקפה והן של ההגנה. את זה, אני חושב, אפשר לראות בצורה הכי ברורה בראגבי, וזה מה שיפה ומושך את העין.
בתור אוהד הפועל אוסישקין, ליבי שייך מעכשיו לניו זילנד

מאיר 7 באוקטובר 2007

השער הראשון היה מצוין.
למה לרונלדו יש פנס?

אוהד 7 באוקטובר 2007

ניוזילנד הפסידה בגלל:
צרפת שיחקה הגנה מצויינת: ראה מספר איבודי הכדור במחצית השנייה.
ניוזילנד ניסתה להכנס באמצע בכוח מול הגנה מצויינת, ולא הצליחה לפתח משחק אגפים שבגללו היא כל כך טובה (ראה סעיף ראשון הגנה מצויינת של הצרפתים).
כאשר אתה רגיל להיות הטוב ביותר ומישהו מתקיל אותך, אתה חייב להראות יצירתיות, מה שלא היה לניוזילנד אתמול.
אם הבעיטה האחרונה של ניוזילנד הייתה נכנסת הכל אולי היה נראה אחרת.
וחוצמזה אל תזלזלו בראגבי הצרפתי. ברמת המאמנים ותורת האימון הם בהחלט בהחלט בשורה הראשונה בעולם.

רונן דורפן 7 באוקטובר 2007

מאיר – במשחק נגד רומא הוא הוצא 7 דקות לסוף (אחרי החילופים) אחרי מרפק שבעקבותיו קיבל תפרים בעין. דווקא עדיף שיהיה מכוער – יוסיף לאלמנט ההרתעה שלו.
פלד – קצת בעייתי להשוות ניו זילנד הפועל, ההשוואה לברזיל 74-90 נכונה יותר ועכשיו גם הגיעה לאותו טווח שנים. אגב, הם מארחים את גביע העולם הבא.

RDMAN – טבז הוא השחקן האחד שאני משוכנע לגמרי ברכישתו – גם אם היה מתחיל את הקריירה בעונה חצי גרועות. הוא פשוט שחקן מחוייב ביותר. השאלה אם הוא שחקן על (אני לא בטוח) או סתם חלוץ בינלאומי טוב עוד תתברר, אבל אני משוכנע שייתן 100% הרבה מאד שנים. בסך הכל בשתתי סיטואציות מאד שונות – צמרת בברזיל ומאבק ירידה בווסטהאם הוא הוכיח שהוא איש כדורגל נהדר.

לון – אינני ממש יודע. צריך לזכור שבכדורגל ירד מספר השיחות עם השופט בעקבות גביע העולם של 66 והמצאת הכרטיסים.

עידו – אזהרה חמורה לגבי דרום אפריקה. גם אני חושב שהם יזכו באליפות! אולי עדיף תשים את הדולרים שלך על הסוסים ברנדוויק.

רוגל, תודה. אני כמובן מתאמץ לכתוב בצורה טובה, אבל הסיבה שהבלוג הוא ברמה שדיברתי עליה הוא המשתתפים בדיונים.

יותם – איך נהיית אוהד מישיגן?

לכולם – הקאבס שוב הוכיחו שהם מועדון סבלני. בשנה הבאה שוב 08 אז אין מתאים ממנה לסיים את הקללה. ואם לא 2108 כבר מעבר לפינה. עם בארי בונדס שמכחיש שהוא לוקח סמים מאריכי חיים.

רונן דורפן 7 באוקטובר 2007

לאוהד – תחושתי היא שלאפורטה הכין את המשחק הזה הרבה זמן מראש. הוא תכנן אותו לגמר בפאריס אבל קיבל אותו ברבע הגמר בקרדיף.זה היה משחק מופתי

יותם מ 7 באוקטובר 2007

רונן,

כשהייתי בן 10 גרתי באן ארבור והיה לי מנוי שנתי לוולברינס (כולל לפאב 5).

ללאפורט יש שם של "משוגע" ומובציונר לא נורמלי. הביקורת עליו לפני משחק הפתיחה הייתה שנתן לשחקניו לקרוא את מכתבו האחרון של גי מוקה. חבר רזיסטנס בן 17 שהוצא להורג ע"י הגרמנים ב-44' (מכתבו האחרון). מכתב מלא רגש ופאתוס שסרקוזי הכניס לתוכנית הלימודים מיד עם בחירתו.

מסתבר שחלק מהשחקנים התחילו לבכות בחדר ההלבשה ולא עמדו בעומס הרגשי.

לדעתי הניו זילנדיים היו היריבים האופטימלים עבור לאפורט כמאמן. דווקא בגלל הנחיתות ההצרפתית היה לו על מה לעבוד ומה לכוון. טקטיקה ברורה. הגנה ומשחק רגל.

שאלה טכנית: האם התגובה הארוכה ששלחתי אתמול הלילה נכנסה? (אצלי כתוב שהיא ממתינה לאישור)

גע"ס 7 באוקטובר 2007

בסדר בסדר, מנויי הוט יכולים לצפות בחינם בראגבי בערוץ 145 (ביס זה כאמור 131). המשחקים שישודרו היום הם דרא"פ-פיג'י ב-14:45 וארגנטינה-סקוטלנד ב-20:45.

תגידו לי איך נגמר (אני בעד דרא"פ מסיבות משפחתיות).

מרקפוצ'ינו 7 באוקטובר 2007

עזבו שניה ראגבי, זה רק אני או עונת המכללות משוגעת מהרגיל?

GO DUCKS!

ויכסלפיש 7 באוקטובר 2007

אני כבר גיבשתי דעה: זה משחק מאוד לא נעים לעין מבחינה אסתטית ולכל היותר מצחיק בגלל היבטים של קומדיית פעולה, ולא מומץ לנסות לשחק עם חברים. חוץ מזה אין לי ספק שיש לו מסורת והיסטוריה מפוארות והקשרים תרבותיים רבים ומרתקים, כלומר גם כאן כמו בענפים רבים, אני מעדיף קריאה על צפייה.

Glenn Edward Schembechler 7 באוקטובר 2007

ידידי מרק, אכן עונה משוגעת. בכלל ה PAC10 נראה לי כליגה המעניינת ביותר (SEC הכי טובה).
מזל שכבר שיחקתם עם סטנפורד אחרת מי יודע מה היה קורה אני מאד אשמח אם תנעצו מסמר בארון של USC

מרקפוצ'ינו 7 באוקטובר 2007

גלן,
הלכתי לישון מאוכזב אחר שהאלמה מאטה שלי -פורטלנד סטייט – הפסידו בגלל שיש להם מאמן שחושב שהוא עדיין מאמן בNFL (גלנוויל). ואני מתעורר לגלות שסטנפורד ניצחו בחוץ את USC…מדהים.

ועכשיו לכל מביני הפוטבול מה הייתם עושים במקרה הבא אם הייתם המאמן:

הקבוצה שלכם בפיגור 7 נק' במשחק בית חשוב בקונפרנס. אתם משיגים טאצ'דאון 30 שנ' לסיום בלי אפשרות לקחת טיימאאוט ולדבר עם השחקנים, אתם הולכים על שוויון או 2 נק'? כי נחשו מה האדיוט גלנוויל (ואם זה היה עובד, היה גאון) עשה.

יגאל 7 באוקטובר 2007

בדיליי היסטרי אני רוצה להצטרף לחלומו של גלעד בפוסט הקודם אודות גמר גביע אופ"א בין הפועל ת"א לספרס. משחק גמר כזה יקטול מחצית מאוכלוסיית היבשת מחמת השעמום עוד לפני ההפסקה, מה שיפנה שטחי נדל"ן באזורים לא רעים בכלל, ויאפשר פתרונות דיור לאלו שזקוקים להם באמת.

עכשיו, בנוגע לערימת האידיוטים חסרי האישיות והביצים שלבשו את החולצות של הניו יורק מטס ממש עד לא מזמן, כלומר עד שהפלייאוף התחיל.
מחמת היגון, התגלגלתי לפוסט עתיק מלפני שנה בעת הזאת באתר של הקבוצה. אז המוות היה הירואי הרבה יותר ומשפיל טיפה פחות. המטס במשחק מספר 7 של גמר הנשיונל ליג. המטס בפיגור, הבסיס השני והשלישי מלאים. אינינג תשיעי, 2 אאוט. קרלוס בלטראן, האיש היקר ביותר בקבוצה, הפאור היטר הטוטאלי, האתלט המושלם, הגולדן גלוב, האיש שהביאו אותו לקבוצה בדיוק לרגע הזה, ניגש לחבוט.

אחד מהאוהדים כתב כמה ימים אחר כך את הפואמה הבאה על העניין. סליחה שזה באנגלית אבל אני חושב שזה שווה את המאמץ.

Carlos at the Bat

It looked extremely rocky for the Metville nine that night,
The score was three to one following Molina's home-run flight.
And so, when Floyd struck out first, and Reyes lined out, too,
A pallor wreathed Old Shea, for what's our Metsies left to do?

A straggling few got up to go, leaving there the rest,
With that hope which springs eternal within the human breast.
For they thought if only Carlos could get a whack at that,
They'd put up even money with Carlos at the bat.

But Valentin preceded Carlos, and likewise so did Endy.
And so did Floyd, Jose, and Paul. Looked like the game was ending.
So on that stricken multitude a death-like silence sat,
For there seemed but little chance of Carlos getting to the bat.

But Valentin let drive a single to the wonderment of all,
And the much beloved Endy tore the cover off the ball.
And when the dust had lifted and they saw what had occured,
There was Valentin safe on second, and Endy down at first.

Down went Floyd and Reyes, but a walk to LoDuca fell…
Then from the gladdened multitude went up a joyous yell!
It struck upon the mountain top and rebounded on the flat.
For Carlos — mighty Carlos! — was advancing to the bat.

There was ease in Carlos's manner as he stepped into his place,
There was pride in Carlos's bearing and a smile on his face.
And when responding to the cheers, he lightly doffed his hat,
No stranger in the crowd could doubt, ’twas Carlos at the bat.

One hundred-thousand eyes upon him as he rubbed his hands with dirt,
Fifty-thousand tongues a-howlin' as he wiped them on his shirt.
And while the pitcher Wainwright ground the ball into his hip,
Defiance gleamed from Carlos's eyes–and a sneer curled Carlos's lip.

And now the leather-covered sphere came hurtling through the air,
And Carlos stood a-watching it in haughty grandeur there;
Close by the sturdy batsman the ball unheeded sped-
"That ain't my style," said Carlos…
"Strike One," the Umpire said.

From the stands all filled with people there rose a sullen roar,
"Kill him! Kill the umpire!" shouted some one from the stand.
And it's likely they'd have done that, had not Carlos raised his hand.

Carlos signaled to the pitcher…
And again the baseball flew,
But Carlos still ignored it…
And the Umpire said, "Strike Two!"

"Fraud!" yelled the maddened thousands, and the echo answered "Fraud."
But one scornful look from Carlos and the audience was awed.
They saw his face grow stern and cold; they saw his muscles strain,
And they knew that mighty Carlos would not let the ball go by again.

The sneer is gone from Carlos's lip; his teeth are clenched with hate.
He pounds with cruel violence his bat upon the plate;
And now the pitcher holds the ball…
And now he lets it go!!!!…

But the air remains perfectly still.
There's no pennant-winning blow…

Somewhere in this favored land the sun is shining bright,
The band is playing somewhere, and somewhere hearts are light.
And somewhere Cardinal fans are laughing, and somewhere Tigers fans will shout;

But there is no joy in Metville… mighty Carlos has "Struck Out" … looking.

Gilad 7 באוקטובר 2007

I know it's not connected to anything but can someone tell me why(the f) Paul Robinson is still playing soccer?(i just finished watching Liverpool -Spurs)…

Glenn Edward Schembechler 7 באוקטובר 2007

I hope I don’t spot a new quartet in the premier-league. The Guys of Grant need to
get soon into the top 4. I can’t stand the company.

לון 7 באוקטובר 2007

גלעד, אני לא מבין מה אתה רוצה.
בתור אוהד ותיק של הספרס והפועל ת"א, אתה צריך להבין ששחקנים כמו רובינסון, הם חלק מהותי והכרחי בהיסטוריה של הקבוצות הללו.
האם בתגובה הבאה תדרוש להפריד את החמאה מהלחם ? או את סמי מסוסו ?

בזמנך החופשי חפש את המשחק של ברצלונה גלובטרוטרס מול אתלטיקו מדריד. צפויה לך חוויה אסטטית ורוחנית מהמעלה הראשונה.

נימו 7 באוקטובר 2007

בעניין התקשורת הניו זילנדית – יש תוכנית רדיו אחת, בלבד, שהמגיש שלה – שהוא אחד מאנשי הספורט המוערכים כאן ביותר, טען עוד לפני תחילת האליפות שהיריבה הכי מסוכנת של ניו זילנד תהיה צרפת. מה שיפה הוא שמה שהוא אמר היה אחד לאחד מה שקרה : האול בלקס מסרבים באופן כמעט טוטלי להבקיע שערי שדה (היו שתי הזדמנויות גדולות שאחת פוספסה והשניה בכלל לא נבעטה), וההגנה הצרפתית היא ההגנה הכי גמישה בעולם הרוגבי. מי שעקב אחרי סטטיסטיקת התיקולים למשחק יכול היה לראות את זה באופן ברור – שליטה מוחלטת לצרפתים. גם בעוצמת הסקראם.
שאר כלי התקשורת היו בטוחים לחלוטין בנצחון השחורים. כמובן.
אתמול היה יום אבל. פשוט ככה. חצי מהמקומות שאמורים להיות פתוחים ביום ראשון פשוט נשארו סגורים. שני הדברים היחידים שמנחמים זה שלא צריך להתעורר יותר בשעות מוזרות, ושלפחות טקטיקת שבירת הסקראם הצרפתי עבדה יפה.
אם השופט ההוא מגיע לכאן – אף אחד לא יקנה לו בירה בפאב – גם ההרחקה של מקאליסטר וגם הטריי האחרון שהיה צריך להפסל מורידים מאד מהפופולריות שלו. (בלי להמעיט מיכולת המשחק של הצרפתים, כמובן)

רונן דורפן 7 באוקטובר 2007

טעות שיפוט לטובת נבחרת מארחת תקרה בכל טורניר גדול. ניו זילנד מבחינת חומר השחקנים שלה צריכה לנצח כל משחק ראגבי, אולי מלבד את דרום אפריקה, בהפרש של 15-20 נקודות. היא לא אמורה להסתבך במצבים בהם טעויות שיפוט יכולות להכריע.
השימוש ברוקוקוקו ובסיוויוואטו הרבה פחות אינטילגנטי מהשימוש שעושים הדרום אפריקאים בבריאן הבאנה למשל. גם הוא בינתיים לא מבקיע טרייז, אבל סביב האיום שלו הספרינבוקס יוצרים הרבה מאד.

Gilad Bloom 8 באוקטובר 2007

To Lon-of all the teams that I support -Hapoel TA,Spurs,Knicks and Mets Hapoel is the biggest winners by far,EVEN IN BASKETBALL!!!,that is if you count titles in the last 75 years,it says everything i think….

נימו 9 באוקטובר 2007

אני מסכים לגבי טעויות שיפוט לטובת הנבחרת המארחת, אבל פחות מסכים לגבי ההפרש של 15-20 נקודות. אני חושב שזה בדיוק הלך הרוח שבגללו שופטים קצת מרשים לעצמם להחמיר יותר לפעמים עם האול בלקס במקרים גבוליים.
כמובן שזה לא מצדיק את ההתבכיינות של מקאליסטר על השופט, או כמו שאמר יו"ר שופטי הרוגבי העולמיים, שהוא קיווי בעצמו – הנבחרת הטובה יותר נצחה.
ובעניין השימוש ברוקוקוקו וסיוויוואטו – זה פשוט הסגנון של גרהם הנרי. יחד עם זה שאני חושב שרוקוקוקו מקבל יותר קרדיט ממה שבאמת מגיע לו ויש פה שחקנים יותר טובים בפוזיציה שלו, שלא מגיעים לנבחרת.

Comments closed