מבחן התוצאה (האווירה ההזויה סביב נבחרת ישראל)

אזהרה: זה לא מאמר תמיכה בדרור קשטן. זו סתם תקווה לקצת רציונליות.

יומיים עם נבחרת ישראל מבהירים לי כמה הכדורגל הישראלי נכנס בשנים האחרונות לוואקום ראציונלי. הנושא היחיד שעמד על סדר היום ערב המשחק היה שאלת המשך תפקידו של המאמן דרור קשטן. התחושה הייתה שאם נובס ההתאחדות תתקשה להמשיך עם קשטן בתפקיד והוא נראה בהחלט מתוח משם במסיבת עיתונאים שלפני האימון באיצטדיון יום לפני המשחק. ואחרי המשחק נאה שחש הקלה. משום שהפסיד בתוצאה נמוכה במשחק די חד צדדי.

אני רוצה לשים בצד לחלוטין את שאלת קשטן, או קודמו גרנט, או מאמן זר (שהיא האפשרות המועדפת עלי אישית). אבל איזה מין מבחן אדיוטי הוא לעזאזל משחק מול נבחרת קרואטיה? נבחרת שלא הפסידה בבית מאז 1994, וגם ניצחה במגרש הזה את אנגליה בקמפיין הנוכחי. לפטר מאמן ישראלי בגלל משחק נגד קרואטיה זה בערך כמו לפטר את מאמן צ'ילה בגלל שהפסיד לארגנטינה. או להגיד שעתידו של מאמן קולומביה תלוי במשחק הקרוב נגד ברזיל. מה הקשר בין הרמה של הכדורגל הישראלי לכדורגל הקרואטי? על סמך משחק מול קרואטיה להכריע בגורלו של מאמן נבחרת ישראל? נפלתם על הראש? שכחתי, הוא כבר הובס באנגליה. נבחרת שתמיד הצלחנו נגדה במשחקי החוץ.

האמת קצת ריחמתי על קשטן באותה מסיבת עיתונאים. לא בגלל שחשבתי שהוא כנראה יאבד את תפקידו  (באמת חשבתי שנובס שם). משום שנראה היה שקריירה של עשרות שנים בכדורגל הישראלי כאילו לא קיימת. וכל גורלו תלוי במשחק אחד מול נבחרת שעלולה לנצח בתוצאה גבוהה גם אם נבחרת ישראל תשחק היטב. אפשר להתנגד לקשטן או לתמוך בו על פי רקורד של שנים בכדורגל הישראלי. או רק על פי הרקורד שלו כמאמן נבחרת ישראל. אבל להתעלם מההיסטוריה שלו זו כמעט חוסר אנושיות.

נדמה לי שפיטוריו של ריצ'רד נילסן היו קו פרשת המים בעניין הזה. נילסן פוטר בלחץ העיתונות, והעיתונות התאהבה בכוח שיש לה לכאורה. ואז הגיע גרנט, ובגלל שהאיש היה מעורב בפיטורים של אחרים, העיתונות עסקה תמיד בפיטורים אפשריים שלו. וכך נוצר המיצג המגוחך הזה בו מאמן נבחרת ישראל חי בלחץ גדול לתוצאות כאילו היה מאמן אנגליה או איטליה. לחץ שמלווה בקלישאות הזויות על "מבחן התוצאה". כאילו שאי פעם הושגה פה תוצאה. כאילו יש חומר שחקנים שמצדיק איזשהן ציפיות לשחק באליפות אירופה. מגוחך.

ג'וני וויליקינסון
השעון מראה חצות (יומיים באיחור)

30 Comments

פילוסוף רדום 14 באוקטובר 2007

ואלי כהן לא פוטר בלחץ התקשורת, ורוני לוי לא היה מפוטר אם היה מפסיד עוד משחק. התקשורת בארץ אלופה בבניפוח בלונים עד לפיצוץ. אבל למען אלוהים – על מה עוד יכתבו ?
אם צריך למלא חצי מוסף בכדורגל – ימלאו אותו, גם אם זה שטויות, הרי לא קורים באמת דברים מענינים בכדורגל הישראלי.
היה פעם פרק בסדרת המופת "הבית הלבן" שבו הסבירו למתמחה החדש, שכל הסיפורים שהבית הלבן לא רוצה שמישהו ישים אליהם לב, יוצאים ביחד ביום שישי, ובשל העובדה שכמות המקום בגליון ידועה מראש, לא נותר לעיתונאים אלא לצמצם את כמות המילים הנשפכות על אותו נושא – הפרק נקרא friday's trash…

פילוסוף רדום 14 באוקטובר 2007

אני פשוט לא יכול להתאפק – קפצתי לאתר של ערוץ 5 יום ראשון 1 בלילה – להלן 4 הכותרות הראשיות !!!

"בניון דיבר עם הידיים, כנראה מעצבים. אמרתי שלא ידבר ככה" – טל בן חיים

לוזון שאל שחקנים בנבחרת על קשטן

"הילדים בטראומה". "הוא קילל גם אותי"
– הסיפור המרתק על אייל ברקובץ' אה לא סליחה זה על הבן בן ה 10 של אייל ברקוביץ

לוני ומקייטן שוחחו בנושא מכירת מכבי

ורק הכותרת החמישית מספרת על הנצחון של ירושלים בכדורסל !!!

לא יאמן

שמרלינג 14 באוקטובר 2007

צודק, רונן.
אבל אני לא מרחם בכלל על קשטן משום שהוא הפנים את ה'שיטה' יותר מידי טוב. הוא בכלל לא ניסה לשחק כדורגל נגד קרואטיה אלא רק להמנע מתבוסה. הוא רק רצה לחזור הביתה בשלום, לקבל הארכת חוזה.
ככה נראה כל הקמפיין הזה. עזבו אתכם מכדורגל, העיקר שהתוצאות לא יהיו מביכות מידי.
הנבחרת שלנו לא יזמה טיפת כדורגל נגד נבחרות עדיפות עליה. כמו בקמפיין הלכאורה מוצלח של גרנט, גם עכשיו. רק קצת יותר גרוע. כבר זמן רב שנבחרת ישראל משחקת כדורגל חשוך בלי להראות נכונות לשיפור.
מילא אם היינו לפחות מנסים לשחק כדורגל, להרוויח איזה הישג או גאווה.

על הטענות המגוכחות לגבי הצערת הנבחרת בהווה ובעתיד כבר אפילו אין לי כח להגיב. קשטן מאכזב מאוד והקדנציה שלו בנבחרת היתה רצופה דמגוגיה ופחדנות.
דווקא את העבודה שלו בהפועל תל אביב מאוד הערכתי. אולי הבעיה היא בסביבת העבודה של מאמן הנבחרת שלא מאפשרת להם לעבוד.

גיל 14 באוקטובר 2007

מה כל כך מפתיע שעיתונאים (ואחרים) שופטים אנשים לפי התוצאה האחרונה ולא על פי ההיסטוריה? העיתונות באמת ביזיונית בזה שלא חשוב מי המאמן, מה שחשוב בכל משחק זה אם המאמן יתפטר/יפוטר או לא. אין שום הסתכלות רחבה. בסך הכל ישראל מגיעה בקמפיינים האחרונים בדיוק לאן שמצופה ממנה. דרג שלישי-רביעי. לא יותר אגל גם לא פחות.

cookie-monster 14 באוקטובר 2007

חלק מהסיבה שכמעט הפסקתי לעקוב אחרי נבחרת ישראל כדורגל היא כל הטטטרם חסר הפרופורציות מסביבה.
פשוט בלתי נסבל.

לגבי קשטן – הוא אכזב אותי בגדול . חשבתי שיעשה הרבה יותר – ולא , לא ציפיתי שפתאום נהפוך לאחת מאריות היבשת, אבל ההרגשה באמת שחזרנו אחורה ב15 שנה. מי שאמר את זה-צדק.

זה נהיה קצת כמו הצבעה לראש הממשלה – לא משנה מי שתשים שם במשרד- לא משנה מאיפה.. הוא יהפך לו מיידית לפספוס עלוב חסר עמוד שדרה.אז מאמן הנבחרת הוא לא עוד לא ראש ממשלה ולא הצבענו לו..אבל יש משהו במערכות חסרות תועלת שדואג שכל מי שיעמוד בראשה של המערכת יהיה חסר תועלת גם הוא.
.

לון 14 באוקטובר 2007

רונן, כל עיתונות הספורט הישראלית בנויה על העלאת ציפיות בלתי הגיוניות ואח"כ ריסוק "האלילים שהכזיבו".
היא גם בנויה על ניפוח סיפורים קטנטנים או אנטי סיפורים לכותרות ענק.
ולא פחות חשוב, הכל מלא באינטריגות, יחסים אישיים עם הדמויות המסוקרות ורמה מקצועית נמוכה מאוד.
לבקש מעיתונות הספורט הנוכחית לוותר על כל אלה, זה לבקש ממנה להפוך למשהו אחר לגמרי.

העבר הרחוק המפואר של קשטן, או של כל מאמן אחר אינו רלוונטי.
מאמנים משתנים, מאבדים יכולת, לא יודעים לעשות מעבר מאימון קבוצה לאימון נבחרת וכו'.
צריך לבחון אותו על פי הטורניר הנוכחי.
רמת הציפיות כמובן לא צריכה להימדד במשחק בודד כלשהו.

חשוב לזכור שמי שהכריז על מבחן קרואטיה המפוקפק, זה גאון הדור הידוע אבי לוזון.
זה אותו איש שאחרי שגרנט הלך, הודיע שמבחן המאמן הבא יהיה עלייה לטורניר. נקודה.
אם היתה כאן עיתונות רצינית, היו תוקפים אותו כבר אז.
אם היתה כאן עיתונות רצינית, היו מחייבים אותו לעמוד במילתו ולא להאריך את חוזהו של קשטן מפני שלא העלה אותנו לטורניר הגמר.
אם היתה כאן עיתונות רצינית, היו מודיעים מראש מה הקריטריונים לפיהם הנבחרת וקשטן תימדד ובסיום הקמפיין לעמת אותם עם הקריטריונים האלה.

לעצם העניין, הכישלון של קשטן הוא מהדהד.
מנבחרת שלא מפסידה כלל, מבקיעה גם בחוץ, חוזרת באופן קבוע מפיגור, הוא הפך את הנבחרת ללוזרית, מתרפסת ואומללה.
מלבד הבעיטה של בניון בסיום, הנבחרת נראתה אימפוטנטית לחלוטין. משחק שני ברציפות.
עם כל הכבוד למשחק המסירות באמצע המגרש, כך לא מבקיעים שערים. ותפסנו את קרואטיה ביום חלש במיוחד.

קשטן הרבה מעבר לשיאו.
אסור לשכוח לו גם את תאוות הבצע, כשבזמנו העדיף להמשיך לאמן את הפועל ת"א תמורת סכומי שיא ולא לאמן את הנבחרת.
עכשיו הוא מקבל רבע מיליון דולר בכל שנה. זה הרבה מאוד כסף עבור מעט מאוד תמורה.

מאמן זר או יצחק שום, נראים לי הפתרונות הטובים ביותר כרגע.

רק לא קשטן.

Ido 15 באוקטובר 2007

קוקי מונסטר, חזק מאד האלגוריה של המערכות הכושלות.

אני דווקא יש לי מזל עם הנבחרת, המשחק היחיד שראיתי היה ה- 5:0 על אוסטריה בתקופת נילסן.

ולעניין הבלוג, ישראל כידוע לכל יורד היא מדינת המגדלים באוויר הדיבורים והסיפורים המשלים והאגדות.

ולכן אני נאלץ להודות שהמשחק שראיתי הוא בגדר אגדה בלבד…

גיל 15 באוקטובר 2007

עם כל הכבוד לנבחרת היה יום מעניין מאוד בספורט האמריקאי. בריידי זרק ל5 טאצ'דאונס ומאיים לשבור את השיא של מאנינג מלפני שנתיים. אבל הכי חשוב, הקולורדו רוקיס מוליכים 3:0 ומרחק ניצחון אחד מהוורלד סירייס. הם ניצחו 20 מ21 המשחקים האחרונים והסיפור שלהם פשוט מדהים. יחס הזכייה שלהם באליפות לפני העונה היה 1 ל75. וגם, הבוס של היאנקיס מעביר סמכויות לבנים שלו. סטיינברגר כנראה מרגיש שהוא זקן מדי לכל מה שקורה שם.

nitait 15 באוקטובר 2007

לדעתי במקרה הזה התקשורת צודקת. אמנם במקרה, כי המנטרה שלה צפויה עד כאב, אבל צודקת. להיתפס למשחק מול קרואטיה זה אופייני לשטחיות של התקשורת, כי באמת מה חשבנו? שאנחנו הולכים לתת שם 5 חתיכות? אבל במקרה או לא, בשורה התחתונה התקשורת צודקת.
במהלך השידור של המשחק רמי וויץ זרק סטטיסטיקה שמשום מה קצת נעלמה לה בחלל האוויר, אבל לי היא מאוד צרמה: נבחרת ישראל בועטת 1.9 בעיטות לשער בממוצע למשחק! 1.9! מה זה? מה זה??
אז נכון שאם גרנט המצב לא היה הרבה יותר טוב (האמת שאין לי מושג מה הסטטיסטיקה שלו, אבל ההרגשה הכללית מבחינת רמת המשחק הייתה דומה), גם אצלו הייתה בערך בעיטה אחת, שגם היא הייתה איזו נגיחה מ16 מטר עם הגב לשער בכלל, אבל אצלו היה במה להתנחם. ולא שאני מצדיק את הכדורגל של גרנט, בכלל לא. מאמנים מהסוג הזה קירבו אותי מאוד בשנים האחרונות לספורט האמריקאי, אבל להרבה אנשים זה הספיק.
במקרה של קשטן, גם כדורגל גרוע (שלא להגיד מחפיר), גם אין תוצאות – מה ציפית שהתקשורת תעשה?

רפי 15 באוקטובר 2007

ספרינגבוקס! go bokke!
יש גמר ראגבי מול הנבחרת שהצליחה להביא את הבונקר לראגבי, אבל בלי המתפרצות…

טוב, האמת שהמשחק מול ארקנטינה לא היה הכי טוב שלהם אבל כמו בכדורסל טוב – אל כל טעות ארגנטינית הם הענישו במתפרצת ודאנק. בריאן הבאנה השווה את שיאו של ג'ונה לומו לטריי'ז בגביע עולמי וישבור אותו ביחד עם האנגלים בשבת בערב בפאריז.

לגבי הכדורגל, אני לא מבין למה העיתונות והעסקנים רצים להמליך מלכים ואז לחתור תחתם. הרי כולם רוצים להגיע לטורניר פעם אחת ולא להיות מלכי הכמעט. הדרך הטובה ביותר היא לתת למאמן יותר זמן ויותר שקט. מה שקורה עכשיו הוא שהעיתונות צהובה והספורטאים צהובים, רק לא ברור מה קדם למה.

רונן דורפן 15 באוקטובר 2007

לון – הקמפיין הנוכחי מזכיר את הקמפיין הראשון של גרנט. מה שקרה בין הקמפיינים הוא שגרנט השתפר. בקמפיין הראשון שלו הובסנו בפאריס במשחק שהיה מחפיר כמו ההפסד באנגליה, ובקמפיין השני כבר לא.

הבעיה היא שקמפיין נוסף וגם קשטן ישתפר. התוצאה בקרואטיה היא שיפור לעומת התוצאה באנגליה גם מעט בזכותו. הוא למד איך להציב יותר טוב את שחקניו, וכל מיני סיבות לא הרכיב כמה מהגרועים יותר.

אבל המטרה של מאמן הנבחרת היא לא שהמאמן ישתפר אלא שהנבחרת תשתפר, ושיפור בכושר העמידה או בבטחון או באחריות הם לא שיפור אמיתי. צריך שיפור בכדורגל.
אין לנו שחקן שיודע לעשות משהו. אפילו בועט עונשין כבר אין לנו.

ניתאי – לדעתי הסטטיסטיקה המחפירה הזו היא של בעיטות למסגרת (כי בכל זאת הבקענו בערך 20 שערים, רובם מול הנבחרות החלשות) – אבל היא עדיין נמוכה מאד.

birdman 15 באוקטובר 2007

תומר, גם חיים ברעם חושב כמוני לגבי תמיר כהן:
http://sports.walla.co.il/?w=/157/1180956

ד"ר א. 15 באוקטובר 2007

פילוסוף –
ומה עם העובדה שאפילו טורניר ווינר (!) לא משודר בערוץ 5, גם לא ב5+?

גיא 15 באוקטובר 2007

כמה דברים:
ראשון – רציתי להתייחס לביטוי הנפוץ "חזרנו 15/20/100 שנה אחורה". ההקשר הוא כביכול עלבון ומשהו רע. יש כאן הנחה סמויה שאנחנו תמיד חייבים להיות במגמת השתפרות והתקדמות ואל יכולה להיות נסיגה.
הסתכלות על מדינות אחרות מראה שלא כך. יש תופעה של מחזוריות – מגיע דור טוב, בצירוף עם מאמן טוב – יש תוצאות יפות (במקרה שלנו המקסימום כנראה זה הגעה לאיזה פלייאוף), מספר שנים אחר כך – חושך מוחלט.
יש מעט מאוד מדינות, ומדובר במדינות "הגדולות" בתחום הכדורגל ששומרות על מעמד ורמה גבוהה באופן קבוע. אם נסתכל על מדינות כמו פולין, בולגריה, שוויץ, תורכיה, אוסטריה ואחרות – הרי שגם יכולתן נעה בקיצוניות במהלך זמן של שנים ספורות.

שנית – לגבי פרופורציות: הבית הנוכחי קשה.
ניצחנו בו את מי שהיינו צריכים, הפסדנו למי שהיינו אמורים. לא קרה בעצם כלום. דרכנו במקום.
כל מי שהתרגל שנבחרת ישראל לא מפסידה יותר צריך להתעורר. יחד עם זאת – גם לי קשה להשתחרר מהרושם שהנבחרת של הקמפיין הקודם היתה מצליחה לעשות יותר.

הערה לגבי הטורניר הראשון של גרנט – היו לגרנט הרבה נסיבות מקילות שבראשן העובדה שנבחרת ישראל לא שיחקה בבית. לוקסוס שיש מעט מאוד מדינות בעולם שיכולות להרשות לעצמן, וישראל היא לא ביניהן. בנוסף – גרנט הגיע בזמן של חילופי דורות ואכל בטורניר הראשון את כל הקשיים הכרוכים בזה.
קשטן לעומתו – הגיע לנבחרת במצב שהיא סיימה טורניר טוב, עם ביטחון גבוה, ודור שהוא יחסית "מבושל" ועם כמה כשרונות צעירים מבטיחים (וגם חלוץ מאוזרח ברמה שלא היתה לגרנט). הוא הצליח לעשות עם זה מעט מאוד. אם כי, כאמור, הוא בסה"כ השיג תוצאות שהצדיקו את הדירוג של ישראל בבית.

לון 15 באוקטובר 2007

רונן, ההבדל הוא שקשטן קיבל מגרנט נבחרת שלא מפסידה, לוחמת, חוזרת באופן קבוע מפיגור, מבקיעה בחוץ וכו'. קשטן פשוט הוריד את כל האלמנטים החיוביים האלה. במקום להתקדם הלכנו אחורה.

מאיפה הביטחון שבקמפיין הבא הוא ישתפר ?
המשחק מול קרואטיה מהווה התקדמות רק מבחינת התוצאה. לנבחרת לא היה משחק התקפה. ולמרות "ההתקדמות" עדיין הפסדנו.
ההתרשמות שלי היתה שהתוצאה הנמוכה היתה קשורה ליכולת הדלה של הקרואטים ששחקו בהליכה רוב הזמן ולא למערך של קשטן.

אנחנו חלוקים לגבי תפקיד מאמן הנבחרת, כפי שכבר עלה בעבר.

לדעתי מאמן נבחרת לא יכול לשפר את כלל הכדורגל במדינתו (בכל מדינה לאו דווקא בישראל).
המקסימום שהוא יכול לעשות זה להוציא את המיטב משחקניו.

לא ברור לי מה זה שיפור בכדורגל מבחינתך.
עמידה נכונה על המגרש, ביטחון עצמי ואחריות הם בעיניי אלמנטים בסיסיים וחשובים מאוד של יכולת משחק.
קבוצה שעולה מראש ללא ביטחון עצמי, תפסיד לבטח. קבוצה שלא יודעת לעמוד על המגרש, לא תדע להגן ותקבל הרבה שערים.

רק כשאלה קיימים אפשר להוסיף נדבכים נוספים כמו כדורגל התקפי.

ויכסלפיש 15 באוקטובר 2007

הביזיון בקמפיין הראשון של גרנט היה ה-3:1 בלובליאנה במשחק המכריע מול סלובניה שכלל לא הגיעה ליורו 2004. ה-3:0 בפריז היה גארבג' טיים. גם גרנט קיבל מנילסן נבחרת שהיתה רחוקה דקה אחת ואנדי הרצוג מהפלייאוף והוביל אותה ל-2:2 במלטה. חוץ מזה סביר מאוד שטן קאטה הוא מאמן צ'לסי וגרנט נושא באיזשהו תפקיד אדמיניסטרטיבי/מקצועי לא מוגדר. הרי אתם לא חושבים ברצינות שקאטה מרוויח פי 2 וחצי מגרנט וגם מקבל מהעסקן הוראות.

ועוד עניין: כל פעם אומרים פה שמאמן זר בכיר יקר מאוד הידינק קאפלו וכו'. אז ברור שפאביו וחוס יעדיפו את אירופה למרות הכנסת האורחים של משפחת חלובה אבל מה עם האירופאים/ברזילאים שמאמנים באפריקה חבורות של ליגיונרים ועולים למונדיאל? לא נראה לי שההתאחדות הסנגלית/אנגולזית וכו' משלמות הון תועפות. זה יכול להיות פתרון טוב לסוגיית המאמן שיחדיר פה שיטות אימון מתקדמות.

מרקפוצ'ינו 15 באוקטובר 2007

ויכסלפיש אתה חי בהכחשה. גרנט הוא זה שקובע את ההרכב ואת הטקטיקה.
לא הגיע הזמן שתפסיק כבר עם תאוריית הקונספירציות האלה המגוחכות האלה? דווח מה שאתה יודע לא מה שאתה מדמיין. זה ברור שיש לך משהו אישי נגד גרנט אבל תרשה לעצמך מידי פעם להיות אובייקטיבי…זה מה שהקוראים מצפים מעיתונאים שכביכול "מבינים" במה שהם כותבים.
כמה אפשר להיות קטנוני ולכתוב נגד גרנט בכל הזדמנות?
ל3:1 בסלובניה אתה קורא בזיון? קבוצה שהגיעה גם למונדיאל ב2002 וגם לאליפות אירופה ב2000.

ד"א – המשחק מול מלטה היה משחק בית ואמנם אפשר לראות אותו כאי הצלחה משווע אפשר להזכיר גם שמלטה בשנים האחרונות השיגה תוצאות יפות מאוד כולל ניצחון על הונגריה

גיא 15 באוקטובר 2007

רציתי להתייחס לפסקה האחרונה בפוסט. זה שמדברת על מבחן התוצאה.

אני מהנדס בהשכלתי, וכך חונכתי לחשוב. אינני יכול לתאר לעצמי מטלה או עבודה אשר לא מוגדרים לה קריטריונים מדידים להצלחה ולביצוע. עד כמה שכדורגל הוא לא מדע מדוייק, הרי שמנהל תקין מחייב מבחן תוצאה. אחרת – בשביל מה אנחנו משחקים בכלל ?
אז נכון שמי שצריך לקבוע את היעדים היא ההתאחדות ולא העיתונים. עד כמה שידוע לי, זה לא נעשה.
רוצים כדורגל יפה ? בבקשה – שיגדירו למאמן שזו המטרה ויקבעו גם איך למדוד את זה.
רוצים לפחות מקום שלישי ? שיגדירו.
חושבים שהבית הספציפי הזה שווה עלייה ? בבקשה שיגדירו את זה כיעד.
אותו דבר לגבי שילוב צעירים.

ויכסלפיש 15 באוקטובר 2007

מה זה משהו אישי נגד גרנט? האם קניתי ממנו מכונית משומשת וגיליתי שעבד עלי? הסברתי בתגובות קודמות מה אני חושב עליו ועל משרתיו מלחכי הפנכה בתקשורת. חוץ מזה, לא קבעתי עובדה לגבי מהות היחסים בינו לבין קאטה אלא העליתי השערה ונימקתי אותה. ועוד תזכורת: המשחק בלובליאנה נגמר עם הרחקה כפולה של אבי נמני וטל בן חיים, אחרי 0:0 באנטליה. מה רלוונטי יורו 2000 ו-2002?

אגב עיקר התגובה שלי נוגעת לעניין המאמן הזר ואשמח אם הדיון יתקדם באפיק הזה.

ויכסלפיש 15 באוקטובר 2007

ועוד קצת על סלובניה באותו קמפיין: 5:0 בפריז, 2:0 בלובליאנה מול צרפת, 2:2 בקפריסין והפסד מתבקש לקרואטיה בפלייאוף. כלומר מעבר לשיא של 2000-2002. מאז הם גם לא הגיעו לכלום, גם אנחנו.

מרקפוצ'ינו 15 באוקטובר 2007

ויכסלפיש,
אני לא מנסה לריב איתך ואני מצטער מראש שאני הולך להיות קטנוני אבל יש לי הרגש מגונה בגלל התואר המזורגג בפילוסופיה לנצל בעיות בטענות היריב. שוב, מתנצל על הקטנויות ואל תיקח את זה אישית כי אני לא בא לריב איתך.

"אגב עיקר התגובה שלי נוגעת לעניין המאמן הזר ואשמח אם הדיון יתקדם באפיק הזה"

אוקי, אין בעיה. אבל בתגובה הקודמת שלך עניין המאמן הזר עלה כ "ועוד עניין:"…לא הייתה לי שום סיבה להניח שוודקא עניין המאמן הזר הוא מה שמעניין אותך בפוסט הזה. בכל מקרה, אחרי התגובה הזאת אפשר להמשיך ולדבר על מאמנים זרים (מבחינתי שום, גוטמן או מאמן זר הן אופציות מצויינות).

"הרי אתם לא חושבים ברצינות שקאטה מרוויח פי 2 וחצי מגרנט וגם מקבל מהעסקן הוראות."

לא רק שקבעת עובדה, רמזת שכל מי שחושב אחרת הוא שוטה. תתפלא אבל כסף הוא לא הכל אפילו בעידן המודרנים בכדורגל ואפילו בצ'לסי. אני בהחלט רואה אופציה אפשרות שגרנט מקבל פחות מהעוזר שלו (אני גם לא חושב שאני או אתה יודעים איזה פרמיות גרנט מקבל מרומן – אז אל תהיה בטוח כל כך שהוא מרוויח פחות.

"מה רלוונטי 2000 ו2002? "
רלוונטי מאד. אתה קראת להפסד חוץ ב9 שחקנים – בזיון. הפסד 3:1 לקבוצה שנמצאה בתקופה טובה ושיחקה כדורגל מצויין (אם אני לא טועה) הוא לא בזיון. ד"א נדמה לי שסלובניה הייתה היחידה לנצח את איטליה בקמפיין המונדיאל האחרון (1:0 בבית במוקדמות). אולי גם סלובניה לא הגיעה ליורו אבל היא הייתה טובה מאיתנו.

"מה זה משהו אישי נגד גרנט? האם קניתי ממנו מכונית משומשת וגיליתי שעבד עלי? הסברתי בתגובות קודמות מה אני חושב עליו ועל משרתיו מלחכי הפנכה בתקשורת."

מה קשר המכונית הקנויה לא הבנתי, מה שכן בזכות התגובות בפוסטים הקודמים הגעתי למסקנה שיש לך משהו אישי נגדו (אם אני זוכר נכון אתה אוהד מכבי שמאוכזב עדיין שגרנט החליף את קשטן). זכותך, מן הסתם, לחשוב מה שבא לך על גרנט ושאר הקולגות שלך (שמקריאת כל מיני כתבות שלך אפשר להבחין שאין לך אליהם יותר מדי כבוד) אבל לשלול את היכולת שלהם רק בגלל שאתה לא אוהב אותם זה כבר נדוש, אולי אפילו ילדותי קצת.

ויכסלפיש 15 באוקטובר 2007

1. דומני שלרוב אנשי הבלוג הזה אין יותר מדי כבוד ללהקת מלחכי הפנכה של גרנט, ואנחנו מתיימרים ומצליחים לכתוב (רונן) ולהגיב (היתר) ברמה גבוהה בהרבה.

2. ההרחקות בסלובניה היו בדקות 85-90, במצב של 3:1 ולא גרמו לנחיתות מספרית ששינתה תוצאה אלא שיקפו ייאוש, כמו ההרחקה של רביבו בתבוסה הביתית 5:0 לדנמרק ב-
99

3. לקבוע לי מה רמזתי ולהפוך שאלה רטורית לקביעה עובדתית זה באמת סוג של קטנוניות. מה עוד שכתבתי "סביר להניח…".

4. אני לא מבין מה זה "אבל לשלול את היכולת שלהם רק בגלל שאתה לא אוהב אותם זה נדוש וילדותי". אין לי שום אפשרות או יכולת לשנות את הרזומה של מר גרנט או לפטר את מקורביו במדיה. הדבר היחיד שאני מסוגל הוא למקם אותם בהקשר שתואם את השקפתי ולנמק את דבריי תוך גיבוי בעובדות.

תומר 15 באוקטובר 2007

יכסלפיש,אני מסכים איתך שעדיף מאמן זר.לא רק בתפקיד המאמן הלאומי אלא גם כמנהל טכני של הנבחרות,בעצם סמכות מקצועית בהתאחדות(לפי מיטב ידיעתי אין כיום אחד כזה,הכל בידיים של העסקונה).הבעיה היא לא במאמנים אלא בעסקנים,ברגע שעסקן ממנה מאמן לתפקיד אז בוודאי שעיתונאים יחליטו שגם הם יכולים. והרי גם אם יהיה פה מאמן זר,ובטח בסדר גודל של אחד שאתה מציע(לא הידניק או ליפי) ישר התקשורת תתחיל בשיתוף פעולה עם אנשי המקצוע המקומיים(טור מיוחד של אוחנה או שרף) לשאול למה למנות מאמן זר אלמוני במקום מאמן ישראלי?
קל מאוד לבקר את הנבחרת,וגם צריך אבל נראה שבזמן האחרון פשוט עברו פה כל גבול,אני זוכר שהיה עיסוק מתמשך(לפני ההפסדים) בעובדה שדרור קשטן לא מתראיין,כאילו שאחת מהגדרות התפקיד שלו היא לתת דין וחשבון ל"יציע העיתונות".
אותו דבר גם עם גיא לוי,אחרי תוצאה לא רעה מול גרמניה(שהשוותה רק בגלל טעות שוער)אני רואה כותרות:"למה הוא הוציא את בוזגלו"?
מה זאת אומרת למה?כי הוא המאמן.והתקשורת שמטיפה למקצוענות נותנת לשחקן הצעיר (שזה שהחליף אותו כבש והביא לתפנית במשחק) ולאביו במה לתקוף את המאמן.במעריב כתבו,איך אנחנו לא מנצחים בבית את גרמניה?למה בבילד לא כותבים כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף ישראל מנצחת?(דווקא כתב את זה עיתונאי שאני מעריך מאוד בדרך כלל)
אתה קורא ושואל את עצמך האם אנשים פה חיים בעולם הזה וראו פעם משחק בליגה הגרמנית?
בארץ החליטו להיטפל לתמיר כהן שהיה נקודת האור היחידה במשחק ושאלו איזה מין כדורגל יש לנו שאנחנו מרכיבים שחקן כזה כסחן בהרכב?
נראה לכם שמישהו באיטליה היה אומר לפני חמש שנים שגאטוסו לא צריך להיות בנבחרת כי הוא כסחן?

מרקפוצ'ינו 15 באוקטובר 2007

מה שלא הבנת במספר 4…לגרנט ישנן מספיק קבלות שמוכיחות שכדורגל הוא יודע. את הרזומה שלו אתה לא צריך לשנות, הוא מרשים גם ככה והרבה מהסעיפים בו הושגו בגלל שהוא עבד קשה בתחום שהוא מבין – אימון.

ויכסלפיש 15 באוקטובר 2007

אפילו אני חושב שעד 96' הוא היה מאמן מצוין וגם את זה כתבתי לפני כמה פוסטים, ומעולם לא טענתי שאין לו ידע בכדורגל אלא שהפך מרצונו לעסקן. אין לו שום הישג ממשי אחרי 2002 (ואם את קורא לכמעט פלייאוף הישג אז בבקשה אבל אין פה אפשרות לדיון).

תומר- העיתונאים שולפי הציפורניים בפרינט ובאינטרנט פועלים גם באווירת טרור שמכתיבים הממונים עליהם, בעיקר באינטרנט, עם לחץ בלתי פוסק להקדמת המתחרים ורדיפת סנסציות, אבל גם להם יש חלק ברדידות ובעליבות משום שהם מגייסים את מיטב כוחותיהם להטחת בוץ ורעל.
אגב, שמעתי שכתב/ת "שטח" מסוימ/ת משתכר/ת סכום מכובד (הרבה מעבר לשכר הממוצע במשק ולאנשים איכותיים שבמערכת)והגבתי במילים "אז מה, נהג אוטו זבל מרוויח הרבה יותר".

ויכסלפיש 15 באוקטובר 2007

ועוד משהו על העיתונאים: תבינו שאני מדבר על פחות מעשרה אנשים שמלאכתם הטחת בוץ ורעל לצד המצאות, ליקוקים והתחנפויות, ולפחות 80 אחוז מתוכם מתחת לגיל 35, כלומר בשלב מוקדם של הקריירה.

אפילו אני הייתי פעם כתב כדורגל אבל מעולם לא ראיתי בכך את פסגת הישגיי או יעד נכסף שבצידו טובות הנאה.

תומר 15 באוקטובר 2007

בירדי,ראיתי את הקישור שלך רק אחרי שכתבתי את תגובתי אבל את הטור של ברעם כבר קראתי.
דבר ראשון,ברעם אומר דברים קצת שונים ממה שאתה אמרת.
ברעם מסכים שהגיעו לו השבחים ושהוא אכן שיחק טוב אבל מתלונן על כך ששחקן קשוח(תקרא לו אלים,זה לא ממש משנה) הוא המושיע של הנבחרת ולא הברוכיאנים והבוזוגלואים שהרי אנו משוועים לכשכמותם.
לפעמים יש בשחקן הרבה יותר ממה שאתה רואה בו,במיוחד כשאתה רואה אותו בטלוויזיה ולא במגרש. אני תמיד ראיתי בגאטוסו שחקן נשמה שמשקיע ומתקל טוב עד שראיתי אותו מהיציע במונדיאל.הבנאדם גאון.
אני לא משווה בין השניים,אבל תאמין לי שיש בתמיר כהן יותר מכיסוחים ולחימה,והאמת שגם אם לא אז זה לא רלוונטי.כי הנבחרת שלנו הייתה צריכה שחקן כזה מול קרואטיה,אני לא רוצה למתאר לעצמי איך היה נראה מרכז השדה שלנו אם היינו מסתמכים על ההוא שסבתא שלך יותר טובה ממנו:).המשחק בול אנגליה הכעיס אותי לא בגלל התוצאה,מותר להפסיד לאנגליה 3:0 וגם לא בגלל המערך בו המאמן עלה אלא בגלל התייחסות השחקנים למשחק,ההתבטלות האוטומטית מול היריב.אם היה בהם מעט תמיר כהן באותו יום אני לא חושב שאני אישית הייתי מאוכזב כלכך.

ראצוניצה 15 באוקטובר 2007

הכדורגל הישראלי הוא עלוב. אין כאן אף כישרון יוצא דופן. השחקנים המובילים שלנו הם שחקני ספסל בליגה האנגלית. ואנחנו מדברים על 2 שחקנים. לכן אין מה לצפות ליותר. מישהו זוכר מתי הנבחרת ניצחה בבית יריבה שהיא בדרג מעליה?
גרנט הוא גונב דעת. נחמד לראות איך שטיפת המוח שלו עובדת גם בתגובות שמופיעות כאן. לדוגמא רשם כאן מישהו שגרנט "סבל" מחילופי דורות בקמפיין הראשון שלו ושהו השאיר לקשטן דור מבושל עם בטחון ושחקנים צעירים מוכשרים. אז להלן הרכב נבחרת ישראל מהמשחק האחרון של גנרט נגד איי פארו (2:1 אגב לישראל במשחק שישראל היתה חייבת לשפר את הפרש השערים שלה אם היא רצתה סיכוי כלשהו לעלות להצלבה) ניר דוידוביץ'; אלון חרזי, טל בן חיים, אריק בנאדו, אדורם קייסי; עבאס סואן, וואליד באדיר, אבי נמני, יוסי בניון; יניב קטן, עומר גולן. אכן דור העתיד של הכדורגל הישראלי.
גרנט הוא איש חכם. הוא מבין כדורגל (הוא מאמן מזעזע אבל זה לא שייך לעניין כרגע) וככזה הוא יודע שהכדורגל כאן חרא. לכן בקדנציה השניה שלו נבחרת ישראל לא שיחקה כדורגל. היא עלתה במערכים של 5 שחקני הגנה, 3 קשרים אחורים, בניון וחלוץ. זה הספיק לתיקואים מסריחים שלא נתנו כלום ולא קידמו את הכדורגל הישראלי במילימטר.
קשטן בניגוד אליו עוד האמין ביכולת של הכדורגלן הישראלי וניסה לשחק כדורגל בתחילת הקמפיין. ואז הגיע קרואטיה לר"ג והשחילה לישראל רביעיה. המשחקים האחרונים של הנבחרת מראים שגם הוא כבר תופס את הכיוון של אברם. מי יודע, אולי אם הוא יקבל עוד קמפיין אז גם התיקואים יגיעו.

מרקפוצ'ינו 15 באוקטובר 2007

סתם שאלה…מישהו יודע אם יש איזה סיבה שמגרלשווילי לא בסגל אפילו?
בחיפה הוא לא היה יציב במיוחד אבל עכשיו שאין את קייסי הוא נראה כאופציה מועדפת. במיוחד שהוא משחק באופן קבוע בליגה שעולה על שלנו בכמה רמות.
היה נחמד גם אם היו מזמנים את ורמוט להתרשמות באימונים. אני חושב שאחת הטענות היותר פופולריות נגד קשטן היא על זימון שחקנים לפעמים מוזר.

birdman 15 באוקטובר 2007

תומר, אני מסיר את הכובע למשחק הלחימה של תמיר כהן, והוא בהחלט היה חסר נגד אנגליה. אני זוכר את אבא שלו משתתף במרתונים, וניכר שסבולת הלב-ריאה עברה אצלם בתורשה. אולם, כפי שמר ברעם השכיל לציין, היה לו מזל לא לחטוף כמה כרטיסים אדומים לאורך המשחק.
לגבי נוכחות ביציע, אני לא בטוח… הייתי ב-4:3 נגד קרואטיה ברמת-גן, מתוך 7 שערים לא ראיתי אף אחד. קראתי בבלוג של סקוט אדאמס על רשמיו מביקור ב'יו. אס. אופן', הוא מספר שזה נראה כמו שתי נמלים נלחמות על פירור.

Comments closed