לבלוג פתאום אין שום בעיות זהות לקראת הגמר

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

כתבתי בתחילת הטורניר על בעיה שתמיד הייתה לי עם נבחרת הראגבי של דרום אפריקה – שתשחק בגמר גביע העולם מול אנגליה בעוד שלושה ימים. משום שהיא ייצגה בעיקר את החברה האפריקנרית ואת האפרטהייד. הכרתי לא מעט יוצאי דרום אפריקה עם בעיה דומה. אבל אני חייב לציין שבין יוצאי דרום אפריקה מבוגרים יותר, במשפחתי ובמעגל החברתי שלהם, הבעיה הזו לרוב לא קיימת. והם תומכים בספרינגבוקס בלי שאלות בכלל.

האנשים הללו בטח שלא היו תומכי אפרטהייד. להיפך, עולי דרום אפריקה בשנות החמישים והששים היו כמעט תמיד מתנגדי אפרטהייד חריפים ולרוב אפשר למצוא שרוב החוג החברתי שלהם עזב את המדינה. הציונים ביניהם באו לישראל, הפחות ציונים או הלא יהודים היגרו לאנגליה או ארצות הברית. להזדהות הזו עם המולדת, למרות מגרעותיה, היו כמה סיבות:
ראשית, יהודים יוצאי דרום אפריקה מוצאם בדרך כלל מליטא ופולין, והם בכל זאת אסירי תודה למדינת מקלט שהצילה את חייהם, וגם נתנה להם חנוך טוב, חיים יהודים מלאים ואצל לא מעטים גם שגשוג כלכלי לא מבוטל. שנית, דרום אפריקאים נוטים להתגעגע למולדתם, כנראה בגלל יופיה הפיזי המדהים. בשנותי בלונדון נתקלתי בזה באופן קבוע – בין מבוגרים או צעירים, יהודים ולא יהודים – הרבה מאד חוזרים לדרום אפריקה או מדברים על אפשרות כזו למרות הבעיות העצומות של המדינה.

*

אבל הסיבה המרכזית להזדהות של יהודים עם הספרינגבוקס מקורה לדעתי בתרבות הראגבי. ראגבי היה הספורט של החברה האפריקנרית. קריקט היה הספורט האנגלופילי. באופן די מפתיע, למרות שהיהודים היו בעיקר חלק מהחברה הדוברת האנגלית, עשרה יהודים ייצגו את דרום אפריקה בראגבי ורק שלושה בקריקט. מרבית שחקני הראגבי הללו היו גיבורים לאומיים והנחילו כבוד עצום לקהילה היהודית. האפריקנרים, על כל הבעיות הגזעניות שלהם, היו יותר פתוחים כלפי יהודים במגרשי הספורט. ולכן היהודים נמשכו יותר לראגבי.

מצאתי היום התייחסות מעניינת לכך אצל אנטרפולוג בשם אדם קופר. קופר הוא אנטרופולוג מאד נחשב, יהודי דרום אפריקאי, וגם אביו של כותב כדורגל יהודי-הולנדי מוערך מאד (סימון קופר – שכתב את "כדורגל נגד האוייב" וגם את "אייאקס, היהודים והמלחמה"). וכך כותב קופר על הספורט בבתי ספר בהם היה ובדרום אפריקה הלבנה בכלל:

"קריקט היה עניין אחר. הם מעולם לא בחרו יהודים לקבוצה הראשונה. אחי השיג פעם סנצ'ורי (100 ריצות) במשחק של יום אחד עבור קבוצת המשנה של בית הספר, אבל לא קודם לקבוצה הראשונה. ולכן עזבנו את בית הספר הזה.

"זה היה המצב בספורט בוגרים. בניגוד לקריקט ליהודים היה מקום בראגבי. במיוחד אם הם דיברו אפריקנס. הם (האפריקנרים) כיבדו מאד את מוריס צימרמן, יהודי ששיחק עבור הספרינגבוקס בשנות העשרים, וגדל באזורים האפריקנרים הכפריים. הוא גם היה אחר כך בכיר בממסד הקריקט ובוועדה שמרכיבה את הנבחרת. יעבור עוד דור שלם לפני שיהודי (עלי בכר) יגיע למעמד דומה בקריקט".

*

הדברים של קופר די מבהירים לי מדוע, כנראה, יהודים כבר לא דומיננטים בראגבי. בדור של סבא שלי המון יהודים התיישבו בעיירות השדה של הטרנסוואל – כי זה מה שהיו יכולים להרשות לעצמם כשהגיעו באוניות ממזרח אירופה. ושם הם התערו בחברה האפריקנרית (אבא של סבא שלי אפילו היה שופט שלום בעיר כזו). ובמקומות כאלו הם נחשפו לראגבי הקלאסי של החברה האפריקנרית. בדור אחר כך היהודים כבר עברו לערים והתערו בחברה דוברת האנגלית. אבל בגמר גביע העולם הקודם בו השתתפה דרום אפריקה, עדיין היה שחקן בשם ג'ואל סטרנסקי, שהיה בן לאב יהודי, שבעט את שער השדה המנצח בניצחון 12-15 על ניו זילנד של ג'ונה לומו.

ולכן, בהתחשב בעובדה שהאפרטהייד הולך ונעלם וכוכב הנבחרת הוא היום בכלל שחקן שחור, הבלוג כלל איננו מסוייג לקראת הגמר. והעמדה הבלתי מתפשרת של מנהלי הבלוג היא די פשוטה: שהספרינגבוקס ייצלו את האנגלים, ישברו להם את הרגליים, יקצצו אותם לקוביות, יגרמו להם להצטער על מלחמת הבורים ועל כך שהניחו את ידיהם החמדניות על מכרות הזהב, וינצחו בתוצאה שתגרום לאנגלים להתגעגע ל0-36 שחטפו בבית המוקדם.

אשקן דג'גה (או האם איראני הוא לפעמים קרבן?)
והילידים הם לא ידידותיים בכלל!

26 Comments

גע"ס 17 באוקטובר 2007

אני באמת צריכה לדבר על זה עם אבא שלי, שעלה מדרום אפריקה ב-57'.

שמרלינג 17 באוקטובר 2007

מה נסגר אתך רונן?

יותם מ 17 באוקטובר 2007

רונן ויתר באי הבלוג היקרים,

על אף שהתחזית המוקדמת שלי, גמר בין ארגנטינה לאנגליה, לא יצאה לפועל, אני נשאר נאמן לנבחרתי. הלאה אנגליה!!!!

כן, כן אני לא מתבייש. אני אוהד את אנגליה. למרות הראגבי המכוער, או שמא בזכות הראגבי המכוער…….

הספרינגבוקס הם באמת סימפטיים ויש להם הסטוריה מיוחדת. אני גם מאוד אןהב אישית את סטראנסקי, אבל בכל זאת, נבחרת אהודה היא נבחרת אהודה.
אני קורא לכל מי שאוהב את האנדרדוג הקלאסי, לכל מי שמעוניין שסיפור הסינדרלה יימשך, להצטרף יחדיו לשירת סווינג לואו סווויט צ'אריוט!!!

התחזית שלי: אמנם לא נפרק אותם, אך בהחלט ננצח אותם.

יותם מ 17 באוקטובר 2007

חןץ מזה, נמאס לי ממשחקו המלוכלך של שאלק ברגר.

היתרון היחיד של הדרום אפריקאים- מבחינתי-הוא המנונם הלאומי היפה. אחד הדברים הנפלאים בטורניר-ורונן כבר הזכיר זאת-הוא טקס שירת ההמנונים המרגש בפתח כל משחק. בעיני, הדרום אפריקאי הוא אחד היפים שבהם. אם אני לא טועה הוא תערובת של השפות הנפוצות במדינה: אנגלית, אפריקנס, זולו וכו'.

רונן דורפן 17 באוקטובר 2007

יותם היקר.
אנגליה בהגדרה איננה אנדרדוג. הם המדינה עם הכסף. הם גזע האדונים. והאוהדים הנפלאים שלהם רבים כל כך כי באנגליה אלף דולר על טיסה וכרטיס זה לא כסף. לתמוך באנגליה בספורט בינלאומי, בייחוד בספורט האימפריאלי, זה יום הכיפורים של ההתרפסות. הכלם ובוש. חרפה ובושה. אל נצור את רגליו של בריאן הבאנה.

רונן דורפן 17 באוקטובר 2007

ולשאלתך – בהמנון החדש יש ארבעה בתים – בקוזה, זולו, אפריקנס ואנגלית. הבית באפריקנס שייך להמנון הישן – מחווה יפה של מנדלה.
באנגליה, גם כשיש שחקן בשם בן כהן המתרפס "הוא לא בטוח מה השורשים היהודים שלו" אני מלא בוז! בוז!

נימו 17 באוקטובר 2007

ישר אחרי ההפסד של האול בלאקס ברבע גמר הלכנו לטה-פאפא, יחד עם חצי וולינגטון בערך. כל החלון ראווה של חנות המוזיאון היה מלא בחולצות שחורות עם הכיתוב Blacks Out.
כשיצאנו, היו שלטים גדולים של Go South Africa…

יותם מ 17 באוקטובר 2007

רונן-ספורטיווית האנגלים הם האמא של האנדרדוגים. כבר השווה ביניהם ליוון של יורו 2004.
צר לי שאינינו שותפים לאותה דעה. אני יודע זה זמן רב מה יחסך לאנגלים. מה לעשות נבחרת אהודה זה משהו שלא תמיד בוחרים בו.
תמיד אהדתי את האנגלים, חרף פשעיהם ועברם האימפריאליסטי.
מספיק זמן הסתרתי את אהבתי לנבחרת האנגלית בבלוג הזה. לא עוד!!!
אגב, אני בטוח שאם מגיבי הבלוג כולם-אחד, אחד, יאמצו את מוחותיהם יחידו, נמצא גם דברים חיוביים בתרבות האנגלית
:)

יותם מ 17 באוקטובר 2007

לא רק שהספרינגבוקס פייבוריטים בתקשורת, בקרב קהל האוהדים וסוכנוית ההימורים, גם הצוות המקצועי הדרום אפריקאי בטוח בנצחונו. לפי מספר ימים הצהיר מנהל הנבחרת שהאנגלים לא מהווים יריב יותר מידי רציני.

רונן דורפן 17 באוקטובר 2007

יותם – אל תתייאש. גם לי הייתה פעם אהדה מסויימת לנבחרת אנגליה. תהליך הגמילה היה לא פשוט – אבל נקטתי בתהליך דרסטי.
כלומר – חייתי באנגליה בזמן טורנירים בינלאומיים בכל הענפים, וראיתי את השוביניזם הלאומי מהסוג הכי נחות.

רונן דורפן 17 באוקטובר 2007

מקצועית, על הנייר, דרום אפריקה באמת עולה עליהם בהרבה. היא יכולה לשחק את המשחק של האנגלים בקו הקדמי ובניגוד לאנגלים יש לה בקס מאיימים מאד. ובניגוד לבקס הניו זילנדים, להבאנה יש מודעות טקטית נהדרת ואם סוגרים עליו מספר שחקנים הוא יודע ליצור פרצות לאחרים.

Ido 17 באוקטובר 2007

רונן, באליפות הקריקט האחרונה (ONE DAY) היה חובט דרום אפריקאי בשם הרשל משהו שחבט שיא מטורף, הוא לא יהודי הבחור הזה ?

נ.ב אני חושב שדי ברור איך משפדים את האנגלים: מרסקים את ג'וני

רונן דורפן 17 באוקטובר 2007

הרשל גיבס לא היה יהודי. הוא אפריקנר.

מרקפוצ'ינו 17 באוקטובר 2007

"אני בטוח שאם מגיבי הבלוג כולם-אחד, אחד, יאמצו את מוחותיהם יחידו, נמצא גם דברים חיוביים בתרבות האנגלית"

יותם, אם אכן נעשה את זה זה יהיה מאד דומה לקטע הבא:
http://www.youtube.com/watch?v=l4EygLtChOg

רונן דורפן 17 באוקטובר 2007

יותם. אנגליה היא המדינה בה מתקיימים משחקי מנצ'סטר יונייטד – ובכך חשיבותה היא עצומה

בן אסתר 18 באוקטובר 2007

אמן כן יהי רצון(לא אבי,כמובן)

יותם הקטן 18 באוקטובר 2007

רונן – כמי שגר בדרא"פ בתקופת האפרטהייד אני יכול להעיד שייחסם של האפריקנרים ליהודים אמביוולנטי, הערכה (ואף הערצה, במיוחד לישראל – ולא מסיבות טובות…) ומצד שני סלידה שמקורה בנוצריות האדוקה שבסיס האתוס האפריקנרי. הזווית הספורטיבית פחות מוכרת לי, וכמובן מרתקת…

רונן דורפן 18 באוקטובר 2007

ליותם הקטן. כל ההבדל בין האפריקנרים לאנגלים באותה תקופה הוא שהאפקריקנרים נתנו את ההזדמנות ליהודים. היהודים ניצלו אותה – לפחות שלושה יהודים – סיד לומאס, אוקי גפן ולואיס באברו הם מהספרינגבוקס הגדולים ביותר.

רונן דורפן 18 באוקטובר 2007

וליותם מ. (הגדול). הטעיתי אותך בעניין ההמנון מעט – הבית הראשון הוא בקוזה וזולו, השני בלסוטו ואחר כך אפריקנס ואנגלית. הנה לינק:
http://www.dailymotion.com/relevance/search/springboks/video/x379y8_nkosi-sikelel-iafrika_music
ותוכל לשמוע כמה בריאן הבאנה שר יפה!

יואב, אוהד יונייטד מאוסטרליה 18 באוקטובר 2007

אני מבין היטב מאיפה רונן מגיעלשנאת "האלביון" השובניזם האנגלי באמת מוציא את כל החשק לאהוד אותם, הם כל כך בטוחים שבת'כלס הם הכי טובים שכל פעם הם פשוט לא מאמינים שהם עפים ברבע הגמר תוך תצוגת כדורגל עלוב ! הם פשוט לא מסוגלים להכיר בזה שיש להם נבחרת על הפנים – זה תמיד המאמן, הגבשושית, הפנדל, השופט המניאק וכו'- היהירות שלהם מסוגלת להוציא בנאדם שפוי מהכלים.
אני בטוח שאם הייתי חי באנגליה(ולמזלי זה לא קרה) הייתי שונא אותם … אחי שגר כמה שנים בבורנמות' פשוט מתעב כל מה שקשור בנבחרת אנגליה (למעשה שום דבר אנגלי למעט הבחורות האנגלית השוות)
הבעייה היא שגדלנו על כדורגל אנגלי, אני עצמי אוהד היונייטד מגיל 9 (מהגמר שהפסדנו 2:3 לארסנל)וזה מה שראינו ביום חמישי "במשחק השבוע" וככה יצא שאני אוהד את אנגליה ואם כבר בכדורגל אז כמובן גם ברגבי כי זה שהראו בטלויזיה(וכי אחרת זה כמו לאהוד הפועל ת"א בכדורגל ומכבי ת"א בכדורסל)
אני יכול להעיד ממקור אישי שגם מגורים במדינה מכניסת אורחים ככל שתהיה לא הופכת אותך לאוהד של הנבחרת המקומית במקרה שלנו "הוולאביס" …
בגמר של 2003 מיד לאחר שהתחיל המשחק לא היה לי ספק מי אני רוצה שינצח וברור ששמחתי שאנגליה זכתה – אחרי הכל זו הייתה הפעם הראשונה שהם זכו במשהו.. לאוסטרליה היו אז שני גביעים רצופים של הקריקט וגביע עולמי קודם ברגבי(99 באנגליה)והשחצנות שלהם התחילה לעלות לכולם על העצבים.
גם כמה שנים של פז"ם לא עשו שום דבר בעניין הזה וברבע הגמר אנגליה- אוסטרליה תמכתי באנגלים.
אני מניח שלא מסתדר לי בראש לרצות לראות את פרדיננד-נוויל-ווין רוני-הארגריבס- קאריק ובראון נכשלים שוב ושוב (ברור שבכלל לא אכפת לי לראות את שחקני ליברפול נכשלים באופן דומה…)
אני לא מצליח להבין איך יאוהד יונייטד יכול לחייך כאשר הוא רואה את ווין רוני(שכולנו יודעים כמה הנבחרת חשובה לו)נכשל שוב ושוב
גם שרונאלדו ונאני ישחקו נגד כל נבחרת אני יהיה בעדם(אלא אם כן ישחקו נגד אנגליה)
למה ? כי הם שחקני מנצ'סטר יונייטד וכאוהד אני רוצה לראות אותם מצליחים.
אני מאמין שווין רוני הוא שחקן מצויין והוא ראוי להתחרות ברמות הגבוהות כמו רונאלדו ואני רוצה לראות אותו מממש את הפוטינציאל שלו.

בקשר לגמר ? אנגליה היא האנדרדוג. המשחק בידיים של דרום אפריקה, הם יכולים להפסיד אותו או לנצח אותו.
אנגליה תהיה קונסיסטנטית, משחק קשוח של מלחמה שאני אישית אוהב אותו(מזוכיסט כניראה…)וניצול מצבים.
מה הטעם לשחק משחק מסירות מלהיב ש"הצ'יטה" האבאנה יחטוף לך את הכדור וירוץ את כל המגרש לכבוש טריי בצד השני..
נראה לי ששני טריי'ז של דרום אפריקה יכולים לגמור אותם.
אני בעד אנגליה !וזה מחייב את
"Swing low sweet chariot"

יואב, אוהד יונייטד מאוסטרליה 18 באוקטובר 2007

חייב להוסיף, האנגלים "ילקקו" בטח הרבה מחמאות על ישראל שמעתי כבר שטויות נאמרות כמו ישראל היא "נבחרת יציבה בבית" "שוער ברמה גבוהה" , טל בן חיים ובניון משחקים שם"
שבאים מאנגליה, מעניין שלא מכבר היינו נבחרת עלובה שלא יודעת למסור שני פאסים…

כתבנו 18 באוקטובר 2007

ליואב נדאון אנדר . מסכים עם הרבה ממה שאמרת – אבל הצלחת ליצור פרדוקסון מדהים: "הבחורות האנגליות השוות"? אןלי מבחינה דקדוקית המשפט אפשרי, אבל הוא חף מכל אפשרות תכנית.
גם אם נעזוב את המזרח ומרכז אירופאיות (אולי לרונן יש רעיון לפוסט בנושא?), הרי שאתה מכיר לפחות שתי מדינות, אוסטרליה וישראל, שהאנגליות לא מגיעות גם עם מאמץ ולשון בחוץ לקצות עקבי הסטילטוס של הנשים בהן. או שאחיך סיפר לך משהו אחר?

ובכל זאת, האופוזיציה הגרמנית בבלוג עומדת מאחורי אנגליה בגמר. גם בגלל אהדה לאנדרדוג. וגם בגלל שהאנגלים עובדים בכל משחק קשה כדי לשרוד. מאז ששרדתי שנה וחצי בנוער העובד, טורנירים של ההתיישבות העובדת במושבי עובדים ואת תנועת ומפלגת העבודה, יש לי הערכה רבה לעבודה ולעובדים (אלא אם כן אני צריך לעשות אותה, אבל זה סיפור אחר).
מה לעשות ודרום אפריקה היא הנוקשה והחזקה בטורניר, ואני תמיד בעד זה שהחזקים יפלו מול מי שעובד קשה מהם. זה אחד הדברים היפים בספורט – ולא קשור לווילקינסון. כשמישהו כמו מת'יו טייט מנסה להתקדם מול שחקנים טובים ממנו במאות אחוזים, זה צובט בלב, גם אם הוא אנגלי, האוהדים שלו פשיסטים, ואחותו מכוערת.

רונן דורפן 18 באוקטובר 2007

לכתבנו בגרמניה ולאוהדנו באוסטרליה. אינני רוצה כלל להתייחס להתרפסות בפני אימפריאליזם. אני מייחס את זה לחינוך שקבלתם וכלל לא מאשים אתכם בזאת.

אבל בעניין אחר יש להעמיד אתכם במקום. בין אוהדי יונייטד לא נהוג לאהוד את נבחרת אנגליה. אם בכל זאת חשקה נפשכם לאהוד איזשהי נבחרת בשבועות בהם לא מתקיימת ליגה אתם רשאים לאהוד את נבחרת מולדתכם או נבחרת אחרת. נהוג כיום בין אוהדי יונייטד לאהוד את ארגנטינה או אירלנד (בגלל איבה לאנגליה) אבל אין חובה. נבחרות פורטוגל, ברזיל, ישראל, איראן, מזרח גרמניה או נפאל בהחלט יכולות להיות תחליף.

אבל לא נבחרת אנגליה! מי שמתעקש לקשור בין אהדת קבוצה לנבחרת יכול לאהוד את נבחרת פורטוגל – שלדעתי ממלאת תפקיד חיובי בחייו של רונאלדו. בניגוד לנבחרת ווסט ברומיץ' אלביון שרוני תמיד חוזר ממנה מתוסכל ולא בכושר.

הגרוע משניכם הוא כמובן כתבנו. הוא מדבר על הפרדוקס במשפט "האנגליות שוות". אבל הוא עצמו מייצג פרדוקס גדול יותר. מסתבר שכתבנו מנהל ארגון חשוב ביותר של אוהדי יונייטד. המושג "אני אוהד יונייטד ובעד נבחרת אנגליה" הוא פרדוקס גדול הרבה יותר. את מי מעניין שהם האנדרדוג? גם מנצ'סטר סיטי היא אנדרדוג בדרבי.

זאת ועוד – בריאן גארי הבאנה נקרא על שם בריאן רובסון וגארי ביילי. האם אני צריך להוסיף?

יואב, אוהד יונייטד מאוסטרליה 19 באוקטובר 2007

לכתבנו…
הרעיון מאחורי "הבחורות האנגליות השוות" הינו שהן ברובן Xרמוטות…
תכונה מבורכת במקומותינו (גם האוסטרליות כמובן)

יואב, אוהד יונייטד מאוסטרליה 19 באוקטובר 2007

ולרונן,
אין מצב שאני יהיה אוהד של נבחרת אירלנד (איכסה של כדורגל) וגם לא של ארגנטינה או פורטוגל- יש להם את הטריקים המלוכלכים על מנת לנצח בצורה שאינה פייר פליי – את האנגלים לפחות אי אפשר להאשים בזה.
אני לא זוכר את רוני או ג'אררד עושים הצגות לשופט על מנת שירחיקו יריבים.

רונן דורפן 19 באוקטובר 2007

כפי שאמרתי, מלבד החובה להיות נגד אנגליה, אין חובות מיוחדות על אוהדי יונייטד… מה בדבר איראן או נפאל?

Comments closed