הקוסם מווסטווד

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

קראתי היום כתבה ממש אופטימית בESPN. היא סיפרה על פרשמן (שחקן שנה ראשונה במכללה) בשם קווין לאב, שמסתבר שהוא סנטר מבטיח מאד במדי UCLA בעונת המכללות שעומדת להיפתח. מסתבר שלאב נמצא בקשר קרוב עם המאמן האגדי של UCLA, ג'ון וודן שהוביל אותה לעשר אליפויות מכללות, ומקבל ממנו עצות והדרכות. ועכשיו תחזיקו חזק – וודן הוא בן 97! וודן סיפר כי בשנים האחרונות שחקני המכללה כבר כמעט אינם מתקשרים אליו. וכמה הוא שמח שלאב יצר איתו קשר ומדבר איתו לעתים קרובות. ושלאב רוצה לדעת כמה שיותר בעיקר על שני הסנטרים האלמותיים (מצטער, אבל הביטוי "אגדיים" ממש לא עושה איתם צדק) – קארים עבדול ג'אבר (לו אלסינדור בשנותיו במכללה) וביל וולטון.

ההערכה הזו של השחקן לוודן כנראה באה מהאב, ששיחק במכללות אורגון (שמשחקת באותה ליגה של UCLA) מול כמה מהקבוצות הגדולות של וודן, וגם שיחק ארבע שנים במקצוענים. למרות שהפרסום האמיתי של המשפחה הוא שרבים מקרובי המשפחה הרכיבו את להקת הביץ' בויז ויש שם סאגה היסטורית שלמה.

*

הדבר הכי חשוב שאתם צריכים לדעת על ג'ון וודן האלוהי (מצטער אבל הביטוי "אגדי" או "אלמותי" ממש לא עושה איתו צדק), הוא לגבי השיטה שלו שכונתה "פירמידת ההצלחה". והשיטה לא הייתה קשורה בשום דרך לכדורסל. מדובר בכלי פסיכולוגי-חינוכי-חברתי-ניהולי שוודן פיתח בכדי להדריך את שחקניו.

הדבר המעניין ביותר בשיטה הזו היא דווקא הגדרת ההצלחה. הצלחה בעיני וודן הייתה: "השקט הנפשי שאדם משיג מכך שהוא יודע שעשה ככל יכולתו ומיקסם את יכולותיו". שחקני העבר שלו במכללה סיפרו פעמים רבות כי וודן מעולם לא דיבר איתם על ניצחונות, ומזכירים לא פעם שהשיטה הועילה להם באספקטים רבים של החיים – חומריים או נפשיים. אתר האינטרנט שלו מסביר הרבה על השיטות שלו ועל הפירמידה.
אני בספק אם יש יותר אתרי אינטרנט שקשורים לספורט שיגרמו לכם הנאה גדולה יותר.

כמה תוספות לסיום:

– וודן ידוע בסנטרים שלו אבל את האליפות הראשונה לקח עם קבוצה בלי שחקן מעל גובה שני מטר.

– ביל וולטון סיפר אלף פעמים את הסיפור שבאימון הראשון בUCLA ג'ון וודן מלמד את הפרשמנים איך קושרים נעליים.

שבת מול המסך (מהדורת הבוקר של יום ראשון)
שילוב אוכלוסיות מופלות בספורט - בדרום אפריקה, ארצות הברית וגם משהו על ישראל

32 Comments

טדי 22 באוקטובר 2007

אין ספק שוודן היה מאמן ענק ועודנו אדם נפלא, אבל אני לא כל כך מבין את ההתלהבות מהאתר שלו, ובטח לא מהפירמידה. קראתי לפני כמה שנים את הספר שלו Wooden, ולא מצאתי שם שום דבר מלבד ערימת קלישאות וסיסמאות פשטניות ובחלקן גם צדקניות.

חזי 22 באוקטובר 2007

אכן, האתר שלו מהנה ביותר. וכמעט נפלתי מהכיסא למשמע הסיפור של ביל וולטון.

רונן דורפן 22 באוקטובר 2007

טדי – האמונה שלי בספורט הוא שצריך לפשט עבור שחקנים את המשחק ואם אפשר את החיים. וזה יוציא מתוכם את היצירתיות – פרגוסון, אורבך, פיל ג'קסון הם כמה דוגמאות

אורח 22 באוקטובר 2007

רונן, אמריקאים נוטים לקחת את הספורט (ובכלל זה, גיבורי ספורט) למחוזות שישראלים ציניים ומפוכחים לא כ"כ מגיעים אליהם. הקיטש האמריקאי יכול אולי לעבוד על אנשים מסוגו של דורון שפר אבל לא על הקוראים של הבלוג המוצלח הזה.

גיל 22 באוקטובר 2007

וודן הוא גדול מאמני הכדורסל אי פעם, ויסלחו לו אורבך ופיל ג'קסון. מה שהוא השיג עם UCLA אין סיכוי שישוחזר. 10 אליפויות ב11 שנה כולל 7 רצוף, רצפי הניצחונות שלו וההערצה שיש לשחקנים אליו הם משהו שלא רואים כבר היום. אינ מכיר את רוב הסיפורים עליו וגם אני שמעתי את הסיפור על שריכת הנעליים מאה פעם (איך זה באמת עובד?), ומה שמעניין הוא שגם בגילו הוא עדיין פעיל. הלוואי עלינו להגיע לגילו ככה.

רונן דורפן 22 באוקטובר 2007

לאורח – האמריקאים טובים בספורט. כפי שאמרתי – פשטות היא לא תכונה רעה בספורט.

גיל – אני מסכים שהוא גדול המאמנים – כלומר מי שמאמן ומדריך את שחקניו. בקונטסקט הכולל אורבך לא פחות גדול כאיש כדורסל.

גע"ס 22 באוקטובר 2007

רונן (וגם בהקשר לתגובה של האורח), הדיסוננס הזה שבין האופן שבו ספורטאים (לא כולם, אבל חלק לא קטן) מתייחסים לספורט ואיך שאוהדים מתייחסים אליו הוא משהו שחוזר ועולה ונדמה לי שפעם דנו פה – לא זוכרת בהקשר של מי – על האכזבה הגדולה כשמגלים שמי שנחשב לשחקן ענק וכזה ששינה לך את החיים הוא לא תמיד העיפרון הכי מחודד בקלמר.

אה, והטבלה הזאת שוב מוכיחה לי שאם הייתי אמריקאית הייתי כשלון גדול.

רונן דורפן 22 באוקטובר 2007

גע"ס – אבל היה לך דרכון אמריקאי!
לגבי וודן, לא יודע איך התפרשו דברי, אבל אין לי שמץ של אכזבה מכל דבר נוסף שאני יודע עליו.

גע"ס 22 באוקטובר 2007

לא דיברתי על מאמנים. מאמנים לדעתי רואים ספורט לגמרי כמונו והיכולת שלהם להעביר את הדבר המורכב הזה לאנשים שמבינים טוב יותר דברים פשוטים היא לגמרי גאונית.

ומה אני אעשה עם דרכון אמריקאי? אראה אותו לנהג של קו 60 בדרך לעבודה? אקבל הנחה בצפייה ב-ESPN?

גע"ס 22 באוקטובר 2007

וכשחושבים על זה, בשבילי דרכון אמריקאי הוא כמו כרטיס מנוי לאוהד מכבי בכדורגל: תיאורטית מדובר במסמך שהשימוש בו אמור להביא הרבה הנאה; מעשית זה גורם בעיקר לסבל.

גיל 22 באוקטובר 2007

אני דווקא לא מתאכזב כשאני מגלה שספורטאים אינם מושלמים ולוקים בחולשות הקטנות והגדולות של החיים. בעיניי זה הופך אותם לאנושיים הרבה יותר. וודן הוא מאמן מהדור הישן במובן הטוב של המילה (בסיגנון וינס לומברדי או ג'ו פטרנו).

Glenn Edward Schembechler 23 באוקטובר 2007

Those who stay will be champions

Glenn Edward Schembechler 23 באוקטובר 2007

חוץ מלהיזכר בעוד כמה אמרות של בו או בכמה מהמאמנים הגדולים מה"דור הישן" , אני תמה ושואל את הפאנל מה יתרחש ב 4/11 כשהקולטס והפטריוטס נפגשים? אישית, אני לא אוהב לראות 2 קבוצות שרק רעידת אדמה תמנע מהם להפגש בגמר ה AFC נפגשות בכזה שלב.זה יוצר תסבוכים ומטענים, אם כי לגיטימי לפחות לחשוב שהמנצחת תזכה בביתיות עד לסוף. לאחר שניחסתי את
האינדיאנס אני ניגש למלאכה הבאה בשמחה רבה יותר: בריידי + 7 .
דווקא גו גיבס, שמאמן את הרדקינס ונתפס בעיניי כשריד מה"דור הישן" נתן ראיון תבוסתני להפליא לקראת המשחק מול הפטריוטס. זה היה לא נעים.
ולסיום השבוע המטריד ב NFL : נזכרתי בזוועה שתתרחש בלונדון עוד שבוע כשהדולפינס פוגשים את הגייאנטס למשחק ליגה. אני מזמין את כולם לבחור משחק מתאים לקבוצה האהודה שלהם באצטדיון של מדינה רחוקה "על מנת לקדם את הפרמייר-ליג מחוץ לממלכה".
אני מתנדב להיות הראשון: חלום הבלהות שלי סיטי מול אברטון או ליברפול (ככה זה בחלומות) באצטדיון ר"ג. אני מבטיח ללמד את אוהדי היונייטד את מילות BLUE MOON במידה ואכן מדובר בליברפול.

גיל 23 באוקטובר 2007

גלן, על איזה מטענים אתה מדבר? בין הקולטס לפטריוטס? לאאאא, אין ממש מטענים ביניהם. אנחנו חוזים באחת היריבויות הגדולות ביותר אי פעם בספורט, כאשר שניים שאולי יהיו גדולי הקווטרבקים אי פעם כשיפרשו, נפגשים בשיאם. כל המרבה הרי זה משובח למרות שבין המשחק הזה ועד לגמר הבלתי נמנע יהיה עוד הרבה זמן.

לגבי המשחק בוומבלי, מדברים על זה שאולי אחד הסופרבולים העתידיים ישוחק שם, זו תהיה רעידת אדמה.

מרקפוצ'ינו 23 באוקטובר 2007

רגע רגע, מה?!
משחק NFL בוומבלי? וואו
מעניין אם זה באמת יביא עוד אוהדים אירופאים למשחק…אחרי ש ליגת הפוטבול האירופאי ששמעתי עליה רק לפני שבועיים נסגרה אני קצת סקפטי.

מה שכן, צריך לארגן משחק כדוריד במדיסון סקוור גארדן. אני לא מבין איך בארה"ב לא שמעו על המשחק הנהדר הזה. הוא תפור על אמריקאים – משחק קצבי ורב שערים.

ד"א אם יש לכם הזדמנות לבקר במשחק לאקרוס אולמות בארצות הברית אני מאד ממליץ. אל תדאגו רוב האנשים שהולכים למשחקים האלה גם לא יודעים את רוב החוקים

YB 23 באוקטובר 2007

אני חושב שוולטון אמר: "כל חיי חשבתי שאני יודע לקשור שרוכים עד שלמדתי זאת אצל ג'ון וודן".

Glenn Edward Schembechler 23 באוקטובר 2007

גיל: אישית אני לא מת על המשחק המוקדם בין השתיים, אבל אין לי נמוקים כבדים נגד מה שכתבת. דווקא סופר-בול נראה לי פחות נורא בוומבלי מנניח דטרויט (אני משוחד אבל בכ"ז בעיניי זה היה הסופר בול הכי ביזרי, עקב עיר הרפאים בה הוא שוחק). בעונה קצרה כל משחק נראה לי חשוב וצריך להתרחש בסביבה הטיבעית שלו.

מרקפוצ'ינו 23 באוקטובר 2007

ד"א וודן אולי לימד את וולטון לקשור שרוכים אבל הוא לא לימד אותו להשתמש בדאודורנט ושאר מוצרי טיפוח מה שהפך את השמירה עליו למשהו מאד מאד לא נעים.

Glenn Edward Schembechler 23 באוקטובר 2007

Mark: I thought the non-deodorant issue was a Portland thing but I guess you know better….

מרקפוצ'ינו 23 באוקטובר 2007

גלן- ת'אמת אין לי מושג מתי הוא התחיל את השטות הזאת.
בקולג' בכל מקרה כמעט בלתי אפשרי לשמור על מפלצות כמו וולטון. בגלל זה אנשים כמו אולוואקנדי נבחרים ראשונים בדראפט.
אני התכוונתי דווקא לשחקנים בNBA שהתלוננו על הריח. בפורטלנד לפעמים נדמה שאנשים מתייחסים לעצמם כמו שישראלים מתייחסים לרכבם בחורף – למה להתקלח, גם ככה יורד גשם כל הזמן

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 23 באוקטובר 2007

Glenn, I don't see any other outcome but a win for the Patriots, they are simply too strong and play efficient football

Danny 23 באוקטובר 2007

Glenn: This is Danny

Glenn Edward Schembechler 23 באוקטובר 2007

Mark: As his best NBA years were in Portland I figured 1+1 =…
Danny: I agree but if I may be the devil’s advocate I will mention that the Colts played this year against teams with a total winning record as opposed to New-England. Having said that, I still think NE will win.

מרקפוצ'ינו 23 באוקטובר 2007

עונות? נספחת גלן.
עונת אליפות אחת שבהן ניצח את הלייקרס 4:0 בגמר המערב בדרך לאליפות על פילידלפיה. שאר העונות הוא בילה, לא כל כך באשמתו, ברשימת הפציעות.
ת'אמת מקטעי הווידאו שראיתי משנותיו בבוסטון (גם שם הייתה לו עונה מוצלחת מאד כשהוא סיים כשחקן השישי הטוב בליגה) הוא נראה נקי. כנראה שההיפיות והמריחואנה המצויינת של אורגון השפיעו עליו לרעה.

ולכל האמריקאים שצוחקים על כך שבבריטניה ובצרפת נשים לא מגלחות שיער – שיתנו קפיצה לאורגון…זה יסתום להם את הפה קצת

אני גם רוצה לציין יתרון ברור לעבודה כברמן – אתה מוצא את עצמך חי לפי שעון ארצות הברית – וזה יהיה מאד מאד נוח עוד 8 ימים

רונן דורפן 23 באוקטובר 2007

מרקפוצ'ינו – איפה אתה ברמן?

מרקפוצ'ינו 23 באוקטובר 2007

כרגע באולם ארועים – אתמול נמזג וודקה-רד בול לקורין אלאל (במילה אחת-אכזבה!)
אני גם מדריך בירה בברטנדר – בית ספר לברמנים.
:)

הייתי מאד רוצה לעבוד במייק'ס פלייס או MASH איפה שאפשר גם להנות מספורט בזמן המזיגה

Glenn Edward Schembechler 23 באוקטובר 2007

Dear Marc: As much as I admire youth I’ve got the feeling you were not really in touch with the 70’s. I think the 1977 season was the first to be broadcast in Israel with few days delay and B/W TV.He was awesome!. I might be wrong but he was also cool the year later but they lost to Seattle (who lost to the Bullets who lost to Maccabbi TA…) . The Boston 6th player year was also great but taking Portland to the final is a bigger story in my mind. Do they have a statute of him up in the north?

Ronen: as our devoted reporter in Hungary- Is the “Buying Hungary” speech of our president still in the news?

מרקפוצ'ינו 23 באוקטובר 2007

גלן, מרק עם ק' לא עם סי'

אין באמת סיבה להעריך את הנוער יתר על המידה כי כמו שאומר גורג' קרלין – ילדים הם כמו כל אוכלוסייה "מספר מנצחים והרבה מאד לוזרים"
ב77' לא נולדתי עדיין אז בטח שקשה לי להגיב על התקופה ההיא אבל וולטון באמת נפצע הרבה וקשה לתת עונות טובות כשאתה מוצא את עצמך אצל רופאים כל שני וחמישי. תקרא עליו קצת בויקי ותראה ש77 הייתה פחות או יותר העונה היחידה שהוא השלים כמו שצריך לפני שעבר לספסל של הסלטיקס.

היום שבו ישימו בפורטלנד פסל של אדם שנולד וגדל בקליפורניה יהיה יום קפוא מאד בגיהנום.

אבל מול הPGE PARK אצטדיון הכדורגל-בייסבול-פוטבול בפורטלנד עומד בניון ועליו ממוסגרים עמודים ראשונים של עיתון האורגוניון. אלה עמודים מימים מיוחדים שעברו על פורטלנד – בינהם העמוד הראשון עם תמונה של וולטון יום אחרי הזכיה באליפות. בכניסה לרוז גרדן שנבנה בצמוד לקולוסיאום הישן (איפה שהבלייזרס זכו באליפות) יש מזרקה. שום פסל ושום נעליים

Glenn Edward Schembechler 23 באוקטובר 2007

Mark: thanks for all the updates

מרקפוצ'ינו 23 באוקטובר 2007

עומד שם בניין, בניון עומד באנפילד.

קורא עיתונים מרחוק 23 באוקטובר 2007

בכייאת ,גלן, לא ברור לך שמאמן וושינגטון מנסה להרדים את הפטריוטס? הוא לא רוצה לחטוף ארבעים הפרש על הראש.

אין בכלל מה להשוות בין לוח המשחקים של הקולטס ושל הפטריוטס עד עכשיו. ניו אינגלנד בבית הכי קל. קולטס בבית הכי קשה. הקבוצה הכי טובה שניו אינגלנד שיחקו מולה היא דאלאס, ויסלחו לי בטקסס אבל דאלאס לא קבוצה כזאת טובה. בנוסף, עוד לא ראינו אם הפטריוטס מסוגלים לשחק על הקרקע (כי הם אפילו לא מבזבזים זמן באמצעות משחק ריצה. ממשיכים להרביץ מאוויר גם ב-30 הפרש).

קולטס, בשלוש נקודות.

לון 23 באוקטובר 2007

אני מסייע לאנשים כדי שיקדמו את עצמם בחיים והגדרת ההצלחה של וודן מאוד יפה בעיניי.
היא נוגעת בלב ההוויה האנושית.

Comments closed