וורלד סיריז ומשחק קלאסי במרסיסייד

יום ראשון החל מוקדם עם וורלד סיריס וכפי שהופיע לראשונה פה אצלנו – בפרסום ראשון ובלעדי שהופיעה כאן לראשונה באופן אקסלוסיבי (אתם הבנתם? אף אחד לא אמר את זה קודם. אפילו באמריקה!) הרד סוקס הם אכן היאנקיז החדשים. הם היו אתמול
יאנקיז בשני מובנים: ראשית, שלושת האינינגס הראשונים אתמול היו עבודה קלאסית מכונת חבטות.  מבלי להשיג הום ראן הרד סוקס התישו את ג'וש פוג, הפיצ'ר הפותח של הרוקיז. פוג שרד את האינינג הראשון, אבל זרק 27 כדורים באינינג הזה. הוא סיים את הערב עם 67 זריקות בפחות משלושה אינינגס. זה טרור. באינינג השלישי הזה הוא התפרק, בוסטון עלו ליתרון 0-6 והוורלד סיריז בעצם כבר היו גמור.

10 ריצות ללא הום ראן פירושם זרימה בלתי פוסקת של שחקנים בין הבסיסים ודמורליזציה מוחלטת של היריבה. זה הרבה יותר גרוע מכמה הום ראנס באוויר הדליל של קולורדו. למען הצדק ההיסטורי נאמר שקולורדו טיפסה חזרה ל-5-6, בזכות הום ראן של שלוש נקודות. ומי באינינג הבא חזרה המכונה הבוסטונית לטחון עוד סינגל ועוד דאבל ועוד הליכה והיתרון חזר מיידית לקדמותו. זו הרשעות היאנקית הישנה שיודעת לקטוע מומנטום של היריבות. קבוצה שהייתה בפיגור 1-3 בגמר האמריקן ליג מובילה פתאום 0-3 בוורלד סיריז.

יותר מזה. מאז אותו פיגור 1-3 היא אפילו לא הייתה בפיגור בשום משחק. הדבר היחיד שאפשר לעשות להם הוא להעליב אותם. כלומר לקרוא להם יאנקיז. אבל הם יאנקיז.
*

כמה דברים שהתבררו לי במהלך המשחק המעולה באנפילד.

ראשית, שססק פברגאס הוא השחקן הטוב בפרמייר ליג כרגע. כי עם כל הכוח ההתקפי של יונייטד, סביב פברגאס והכריזמה שלו בנויה מכונה התקפית שלמה. ככל שהתקדמו הדקות הוא הלך והשתלט על משחק חוץ קשה מאד – מלבד העובדה שכבש את שער השוויון והוסיף בעיטה לקורה בדקות הסיום של המשחק.

זו הייתה הפעם השניה בה ארסנל יצאה השנה צפונית ללונדון, באזורים בהם איבדה עניין בליגה בשנים האחרונות, ואלו שוב שני המשחקים הבודדים שלא ניצחה. ולמרות זאת הדבר השני שהשתכנעתי בו הוא שארסנל כן בנויה עכשיו למשחקים הקשוחים הללו בצפון, והיא תנצח שם לא פעם העונה. החסרון הגדול של הכדורגל של ארסנל הוא שהוא מורכב מדי ולשחקנים קשה בדרך כלל לשחק משחק מאד מורכב בסיטואציות לחוצות. אבל ארסנל עשתה קאמבק באנפילד עם כדורגל הצירופים הרגיל שלה.

ולגבי המשחק בשבוע הבא – אני חושב שיונייטד צריכה ללכת לאמירויות בגישה התקפית מאד. יונייטד אמנם ספגה רק ארבעה שערים בליגה השנה – אבל התחושה שלי כי לשתי הקבוצות פשוט את יכולת הגנתית לעצור אחת את השניה. פברגאס נייד מדי מכדי שהארגריבס יוציא אותו מהמשחק. אז מכונת ההתקפה של ארסנל תפעל.
מצד שני, אפילו ההתקפה הדי שבלונית של בניטז יצרה מצבים רבים ברחבה של ארסנל, אז אין סיבה שרוני, טבז ורונאלדו לא יעשו שם קצת טרור. אני חושב שצפוי משחק כמו כמה מהאל-קלאסיקו של השנים האחרונות. שתי מכונות התקפה אדירות חובטות בהגנות בינוניות. התלוננתי אתמול על הכדורגל הפחדני של מרבית קבוצות הפרמייר ליג. אבל לאליפות ירוצו שתי קבוצות לא פחות מרהיבות מריאל מדריד וברצלונה.

LATINO-MANCS (מתוך 4-X)
מחשבות על moneyball בכדורסל

52 Comments

גיל 28 באוקטובר 2007

לוורד סירייס יש רייטינג של דג מת. האמריקאים שוגים שוב ושוב בשנים האחרונות בגישה שלהם לפלייאוף בענפי הספורט השונים. בלתי מוסרי שקבוצה תיאלץ לחכות 9 ימים למשחק הראשון בסידרה הכי חשובה של העונה כשבמהלך העונה אין לה הפסקה הגדולה מיום אחד. גם הפערים בין הליגות גדולים מדי ואין עניין אמיתי (מלבד לאוהדי שתי הקבוצות בסידרה). הליגות השונות צריכות לעבור רביזיה ולא לשמור על החלוקות המלאכותיות ההיסטוריות למזרח ומערב, AFC וNFC או NL וAL (ובדרך להיפטר מהחוק של הDH). תאר לך סופרבול בין הפטריוטס לקולטס, או וורלד סירייס בין היאנקיס לבוסטון.

ערן 28 באוקטובר 2007

החשש הוא שפרגי יחליט לעלות שני קשרים הגנתיים, הארגריבס ואושיי או פלטשר,מהלך שלא ימנע מארסנל לשחק את הכדורגל המושלם שלהם אבל יפחית מאיכויות ההתקפה של יונייטד.פרגי צריך לעלות עם אותו הרכב ששיחק מול בורו ובמקום להאבק על שליטה והחזקה בכדור הוא צריך לשחק התקפה התקפה התקפה ולנסות לכתוש את ההגנה של ארסנל שרחוקה מלהיות מושלמת.

אסף THE KOP 28 באוקטובר 2007

ארסנל קבוצה מצויינת ומלהיבה. על בניטז נכפו 2 חילופים שפגמו בשיטת המשחק של ליברפול. ארסנל הייתה עדיפה אבל אני לא יכול להניח את האצבע על הסיבה – ייתכן שאלמלא החילופים היא לא הייתה צוברת את המומנטום שצברה בשליש האחרון של המשחק.
בכל אופן, ליברפול הייתה צריכה לקבור את המשחק לפני שפרבגס המצויין השווה. לא הצלחנו הפעם, לא נורא.

ynwa

אוהד 28 באוקטובר 2007

אם היית עוקב אחרי ריאל מדריד השנה לא היית אומר שהיא קבוצה מרהיבה. כבר כמה שנים שמרהיבה היא לא. משעממת היא המילה המתאימה יותר, כי בין קאסיאס המשובח לואן ניסטלרוי מלך היעילות אין כמעט כלום.

yoni 28 באוקטובר 2007

ביתר-מכבי תא
ליוורפול-ארסנל

זה אותו הענף?

אני רוצה הוכחות כי אני די ספקני לגבי זה.

גע"ס 28 באוקטובר 2007

בתחילת היום כתבתי במקום אחר שלצפות בבית"ר-מכבי זה כנראה יהיה כמו לצפות בקרבות כלבים. זרקו לזירה אחת כלב גדול וכלב קטן ונותנים לקטן להילחם על חייו לקול תרועות הקהל, בידיעה ברורה שהוא לא יצליח. זה מאוד אכזרי, אבל לרגע חשבתי שמגרסת הכדורגל של הקרב הזה אני אצליח ליהנות. לא הצלחתי (למרות שלרגעים נראה שלכלבים של מכבי יש סיכוי).

במקרה של ליברפול-ארסנל דווקא לא היה אכפת לי שהם יקרעו זה את זה, אבל גם זה לא קרה.

יוני 28 באוקטובר 2007

למרות אהבתי לכדורגל, אני מעדיף לא להשקיע זמן לראות משחקים מלאים (פרט לליגת האלופות או משחקים בטורנירים בינ"ל), אפילו התנתקתחי מהכבלים… ביתר-מכבי זה כדורגל ישראלי, ענף ספורט ייחודי לישראל, כמו מטקות. המקסימום מבחינתי בליגה הישראלית זה לראות את התקצירים בYNET…

יואב 28 באוקטובר 2007

ארסנל קבוצה אדירה.מעטות הקבוצות שנראות כך באנפילד. היו שם עשרים דקות מצויינות בחצי הראשון דווקא,(מיד אחרי הגול שהם קיבלו) במקום להוריד את הראש הם היו בשלהם וליברפול עם קישור מעובה רדפה אחרי הרוח וממש התקשתה לצאת קדימה.פברגאס גודל מרגע לרגע…והוא אכןנייד מידי לשמירה אישית…
"הכלבים" של מכבי הראו רצון שזאת התקדמות עצומה. אבל גברת עם סלים, הכלב של ביתר מעולם לא ממש הפחיד אותנו.זה תמיד אנחנו מול עצמנו.

גע"ס 28 באוקטובר 2007

יואב, זה אתם מול עצמכם ובכל זאת אתם מפסידים? זה מעניין.

טדי 28 באוקטובר 2007

מצטער רונן, אבל האמת שבני יורק טיימס הכריזו על הרד סוקס כיאנקיז החדשים כבר לפני שבוע… http://www.nytimes.com/2007/10/21/sports/baseball/21rhoden.html?_r=1&oref=slogin
דווקא הסבלנות הגדולה והשחיקה ההדרגתית של הפיצ'רים היא מאפיין מובהק של בוסטון, לפחות בעידן אפשטיין, כמו של אוקלנד ושאר קבוצות ה-moneyball.

יאנה 28 באוקטובר 2007

התפללתי היום לניצחון של ליברפול, כדי להוריד את ארסנל מהפסגה, לא הלך, אבל גם תיקו זה לא רע.
אני חושבת שהסיכויים של יונייטד לצאת עם נקודות מהמשחק בשבוע הבא שואפים לאפס.
גם עונה שעברה הם ניצחו אותנו פעמיים, ואז זאת אפילו לא הייתה הקבוצה הנוכחית שרבים מכריזים עליה כטובה בעולם.
פרגי לוודאי יוותר על אחד מטבז את רוני, וילך על חמישיה באמצע, מה שלא ימנע מארסנל להניע את הכדור, אך יחסיר מכוחה של יונייטד בהתקפה. הלוואי ואני טועה.

אוהד. ריאל אמנם קבוצה יחסית חלשה בשנים האחרונות, אבל לא מול בארסה, זה תמיד המשחק הכי מרתק באירופה, לא משנה כמה הקבוצות נמצאות בתקופה רעה.

רונן דורפן 28 באוקטובר 2007

טדי – זה ממש מרתק!
אם תבדוק את הפוסט הראשון שלי שמדבר על כך http://www.ronendorfan.com/?p=404
הוא משבע בבוקר- זמן ישראל ביום ראשון. כך שכנראה הקדמתי אותם! אלא אם הם פרסמו את זה במחצית השעה שאחרי חצות באותו יום.

רונן דורפן 28 באוקטובר 2007

יאנה – לא מקובל להתפלל לניצחון הקבוצה ממרסיסייד אלא אם המצב הוא ממש קריטי (למשל במחזורים האחרונים של העונה. בארסנל נטפל, ללא רחמים, בעצמנו.

יוני – זה לא אותו ענף.

ערן – הארגריבס הוא בנקר. קשה לי להאמין שיעדיף את פלטשר או אושיי על אנדרסון – מה עוד שאולי יצטרף את אושיי בהגנה. לא כל כך ברור לי המצב עם סקולס, אבל אם יהיה בריא הוא יפתח.

טדי 28 באוקטובר 2007

:)האמת שחשבתי שזאת לא פעם ראשונה שכתבת את זה…
אז להגיד עליך שירדת לדעת גדולים, או להגיד את זה על רודן?

יאנה 28 באוקטובר 2007

כשהפער עמד לגדול לו ל8 נק' (נצחון של ארסנל על ליברפול, הפסד של יונייטד לארסנל+ המשחק החסר שלהם) כל האמצעים כשרים.

יואב 28 באוקטובר 2007

גברת עם סלים, יש אומרים שהטרגדיה של מכבי השנה(אחת מיני רבות יש לומר), שהיא לא מפנימה את מצבה הקשה ,ושמה בעצם פוגע בה. אני חושב ששמה של מכבי, הוא הדבר הכי יקר לה(נכסייה הולכים ומתמעטים תודות ללוני) ועליו צריך לשמור.לכן צריך להלחם על המורשת, גיליון נקי מירידה והיסטוריה מפוארת. שום ביתר שבעולם לא ממש מפחידה אותי(כמו שראית היטב היום), כי בעיני עצמי, אני תמיד מכבי תל אביב וזה תמיד הכי מחייב.אבל עזבי.. זה לא נושא הפוסט.
הפוסט הזה עסק בכדורגל ואנחנו סתם מערבבים דברים לא קשורים.
רונן, צריך לתקוף שם בכל הכח, כמו שאמרת, כי הכישרון שלנו למעלה, שווה גולים מולם למרות שתיקו לא תיהיה תוצאה רעה. אין לי בעיה עם פער כזה עד פבואר מרץ.
לפני כמה פוסטים כתבתי שבניטז הוא סוג של שרלטן בהשוואה לשלושה האחרים. אולי הגזמתי קצת, אבל ההופעה היום של ארסנל אולי הזכירו לזיקני אנפילד זכרונות נשכחים. לא יודע מי תיקח את האליפות, אבל אני בספק גדול אם ליברפול תסיים לפני ארסנל. מה זה אומר? אין לי מושג.

Glenn Edward Schembechler 28 באוקטובר 2007

לשמחתי (לפחות לפי תאורים עיתונאיים, לא ראיתי) בלונדון היה זוועתון. ב AP טענו שמרטין גוהנסון קיבל שריקות בוז בזמן הפרה-גיים.נהדר!

Gilad Bloom 28 באוקטובר 2007

Yoav,a macabist AND a Man U fan?did i get it right?do you have a red scarf and a yellow one at home?it's a strange feeling to see Macabi so low,i'm not as happy as i would have thought especially since my team is not much better and i would have liked Beitar to lose from time to time,i remember when we(hapoel) went down in ninety one we didn't believe it until it happened,it was quite an experience,it might be good for the club although i'm not sure if you would agree with me,we were lucky to return right away after buying the last game from Ramat Amidar..but let's talk about football,great game today in Anfield,good score for United especially,Liverpool was very agressive and physical,almost brutal i thought,Arsenal showed character in the second half ,next week will be interesting to see if Fergy goes for a fifth four goal game or for a boring tactical 0-0,we know Arsenal is going to play their usual game at home

גיל 28 באוקטובר 2007

ואיזה משחק זוועה מצאו להם לשחק בוומבלי היום. נראה לי אחרי המשחק הזה כבר לא ירצו יותר לשחק שם.

ושבוע הבא עומד להיות אחד המשחקים המדוברים ביותר אי פעם. ממש התנגשות הטיטאנים.

לון 28 באוקטובר 2007

אני מסכים לגבי פברגאס. כרגע, השחקן הכי טוב בליגה ואולי באירופה. הוא מחלץ כדורים בהגנה, מוסר אסיסטים נהדרים וכובש שערים.
והכי חשוב, הוא עושה את האחרים סביבו טובים יותר.

עם כל הכבוד לוונגר, הוא עלה היום עם חמישה קשרים וחלוץ בודד. רק כשוולקוט החליף את רוזיצקי, הוא חזר למערך עם שני חלוצים.
במילים אחרות, הוא הקרין לקבוצה שלו שהוא חושש. והוא נענש על כך. כשחזר למערך הקבוע, קיבל תמורה.

לעומתו, בניטז הפתיע מאוד. שלושה חלוצים, ועוד מול ארסנל, היה מהלך נועז. והוא קיבל תמורה על כך.
אח"כ, כשבניון החליף את וורונין, חזר לשחק עם שני חלוצים וארבעה קשרים. הוא נענש.

והדברים הללו הקרינו יותר פסיכולוגית מאשר תפקודית. מפני שקאוט וורונין תמכו מאוד בקישור.

פרגי הוכיח בשנים האחרונות שהוא די חושש מיריבות. לכן הוא נטה לשחק עם חמישה קשרים מול יריבות חזקות.
אני מאוד מקווה שלא ישחק כך מול ארסנל, בדיוק מהסיבה שציינת. לעצור את ארסנל באמירויות יהיה בלתי אפשרי. אבל בהחלט אפשר להבקיע שם.

יאנה, מה זו התבוסתנות הזו ? היו כמה שנים שארסנל שיחקה יפה מאיתנו (אפילו ב-1999) ונתנו להם בראש.

יואב 28 באוקטובר 2007

גילעד, אכן צהוב ואדום גרים אצלי ביחד בארון…שהייתי ממש קטן, סירבתי לאכול דברים אדומים, עד שאבא(לא יודע למה עד היום) קנה לי חולצה של יונייטד באחת מנסיעותיו לחול..
בקשר לירידה, אני לא מאמין ב-"לי זה לא יקרה" ואני חושש מאד כי העסק שם כל כך רקוב ניהולית, שאני בספק אם נחזור מהר כל כך ואם זה לא יהיה עוד שלב במורד… וזאת רק אחת מהסיבות שאני רוצה לשרוד.
לון, אין משמעות לכמה חלוצים על הנייר כל אחד מהמאמנים עלה. אצל וונגר, כולם שותפים בהתקפה(מעבר לעובדה שהוא קצר ברוטציה ושמר על קלפים להמשך המשחק)וכל אחד מהשישיה שלו שווה גול ביום נתון…אצל בניטז, ורונין וקויט בעיקר באגפים, מצ'ארנו ואלונסו משתדלים לא לעבור את האמצע וטורס מרגיש הרבה יותר בודד מאדביור… והוא בכלל צריך משקפת כדי לראות את המגינים שלו.ניר ההרכבים והשמות מזמן לא היה מטעה כל כך.

קורא עיתונים מרחוק 29 באוקטובר 2007

לא יוצא לי לראות הרבה כדורגל אבל מהדיווחים מתקבל הרושם כאילו קבוצות הצמרת באנגליה בורחות לשאר אירופה. האם הרושם הזה הוא מציאותי? האם זה בגלל ההצלחה הכלכלית של הפרמייר ליג?

לון 29 באוקטובר 2007

יואב, אופי השחקנים קובע מאוד. מתי בפעם האחרונה רוזיצקי הבקיע ? הוא באופן מובהק שחקן שמנהל את המשחק ומניע כדור, לעומת וולקוט שהוא הרבה יותר התקפי וכמה ימים קודם הבקיע פעמיים.
ונגר חשש להעלות שני חלוצים ורק כשהבין שאין ברירה עשה זאת.
וורונין וקאוט הם חלוצים באופיים ופחות מיטיבים במשחק הגנה באגפים והנעת כדור. יכולת לראות כמה נגיעות היו לבניון לעומת וורונין. אלא שהיו חסרים שחקנים שימסרו להם… בנוסף, זה משהו שאני לא זוכר שבניטז עשה איתם (אוהדי ליברפול, תקנו אותי אם אני טועה). כלומר הוא בחר במשהו חדשני ומפתיע למשחק הזה. ועל כך מגיע לו שאפו. [ואני ממש לא מאוהדיו ובסה"כ כאוהד יונייטד שמח שהוא שם :) ]

קורא עיתונים, זה נכון ולא נכון :)
מבחינה כלכלית, יש בהחלט בריחה מאירופה בהחלט בגלל הצלחת הפרמייר ליג. אבל ריאל, ברסה, מילאן ואינטר עדיין חזקות כמותן מבחינה כלכלית. (אני מניח שרונן ידע לתת מספרים מדוייקים).
מבחינת איכות, בשנה שעברה שלוש מארבע האחרונות בליגת האלופות היו אנגליות. אבל בעבר היו שלוש ספרדיות ושלוש איטלקיות.
אם זה יקרה שוב השנה, יהיה אולי אפשר לדבר על עליונות איכותית מתמשכת.

yoni 29 באוקטובר 2007

קורא עיתונים,
אני רק יכול לחזק פה את לון.
ימים יגידו בלבד.

אין ספק, אנגליה הכי מדוברת.
אין ספק השחקנים שמגיעים לשם הופכים לכוכבים הכי גדולים תקשורתית.
אבל אנחנו לא באמת יודעים כמה זה שווה בפועל.
נראה ב2012 אם עד אז אנגליה תצטרף 3 גביעי אירופה לפחות.

נכון להיות, זה תקשורתית נטו.

נביא בפני 29 באוקטובר 2007

התחושה שלי היא שכולכם עוד לא מפנימים כמה יונייטד גדולה השנה… יהיה קשה בהייבורי. לארסנל

אביעד 29 באוקטובר 2007

אתם יודעים מה, בואו לא ניסחף עם פברגאס. הוא שחקן נהדר ובכך אין ספק, אבל לא בלתי ניתן לעצירה.
הוא נייד מכדי שהארגריבס ינטרל אותו? בשמירה אישית? ממתי יונייטד שומרת על מישהו בשמירה אישית?
אנחנו נגיע לאמירויות ונצופף את האמצע (אפילו אם נשחק עם 2 חלוצים) כי זה מה שפרגי תמיד עושה במשחק חוץ שלהוציא בו נקודה זה סביר מבחינתו.
השורה התחתונה – אסור לפחד מארסנל, כל עוד אתה לא נחות משמעותית מהיריב (ואני לא מקבל שאני נחותים מארסנל), אסור לך לשנות את הסגנון שלך בכדי לעצור את היריב, הנקודה שלי היא שאנחנו לא צריכים לשבור את הראש איך לעצור את פברגאס ולשנות סגנון בהתאם. שארסנל ישברו את הראש איך הם מתמודדים עם רוני וטבז כאשר הפתרונות הקונבנציונאליים לא יעילים – תביא עזרה מהקישור האחורי וסקולס/אנדרסון יגרמו לך לשלם, תביא עזרה מהאגפים ורונאלדו/גיגס/נאני יגרמו לך לשלם. ההתקפה של ארסנל כרגע בנויה בעיקר על פברגאס, זה יתרונה וזה חסרונה.

יואב 29 באוקטובר 2007

לון, הסיכוי שחלב או רוזיצקי יגיעו לאחד על אחד מול שוער היריבה, הרבה יותר גדול משל ליברפול .כי כך זה בנוי. גמיש, אלסטי, המון חילופי מקום ,כמו יונייטד. מעבר לעובדה שמבחינת איכות השחקנים, אני ממש לא בטוח שלורונין וקויט(היורש של דלגליש? באמת)יש מקום בהרכב הראשון של בלקבורן, טוטנהם, אברטון או סיטי.אופי קובע אבל איכות ושיטת משחק, אפילו יותר.
מסכים שיונייטד צריכה לשחק את המשחק שלה. תמיד. זאת יונייטד. על פברגאס לא ישמרו אישית כמובן אבל מבחינת האחריות עליו, ברור שאואן צריך להיות עירני מאד מהסיבה שזה יקרה בעיקר באיזור שלו.הוא נייד ומבריק אבל ליונייטד יש חוליה קדמית שברמה האישית , טובה יותר מכל מה שיש לאיזשהיא קבוצה באנגליה להציע. שהם ידאגו כי במשחקים כאלה, פעולות אישיות מנצחות.זה מאד שונה לשחק מול יונייטד.צריך להזהר מהרבה דברים, לא תמיד אתה פנוי מחשבתית, לעשות את הדברים שאתה רוצה ורגיל. את זה צריך לנצל…..

מאיר 29 באוקטובר 2007

נחמד לקרוא באיזה כבוד אתם מתייחסים עכשיו לארסנל, אחרי התחזיות לפני פתיחת העונה ואפילו חודש פלוס אחרי פתיחתה. אני זוכר הרבה תגובות של "ארסנל לא ימשיכו לשחק ככה" והגדיל מר בלום שהכריז "ארסנל פתחה חזק מדי".
ארסנל כן ימשיכו לשחק ככה כי ככה ארסנל משחקים. הם שיחקו ככה גם בעונה שעברה וגם בזו שלפניה. אם ימשיכו לנצח, או אם באמת ירוצו עד הסוף לאליפות – זה לא בטוח. מה שבטוח הוא שבניגוד לשתי העונות הקודמות הם מבקיעים הרבה שערים בעשר הדקות האחרונות. מהמשחק הראשון העונה ועד יום ראשון האחרון, עם כמעט כל המשחקים בדרך. זה מעיד על סוויץ' נפשי שאולי יחזיק אותם במירוץ עד הסוף.

נועם שיזף 29 באוקטובר 2007

עניין אחר לגמרי:
יש סיפור מאוד מעניין עכשיו ב-NFL סביב טקטיקת ה"צבירת נקודות" של הניו אינגלנד פטריוטס. אתמול במשחק נגד הרדסקינס, הפאטריוטס הובילו 38-0 והגיעו לניסיון רביעי ושני יארד. במקום לבעוט שער שדה, הם הלכו על ניסיון רביעי (עניין נדיר, שרק קבוצות בפיגור גדול עושות), אולי כדי לעזור למירוץ לשיא הטאצ'דאונים של הקווטרבק טום בריידי. זה נגמר בתבוסה הכי גדולה של הרדסקינס מאז 1961.
אלא שהמהלך הזה גם נתפס כלא אתי, וכעלבון צורב למאמן ותיק כמו ג'ו גיבס. זה הוסיף למוניטין של ניו אינגלנד כקבוצה מלוכלכת. הפרשנים אומרים שבליצ'יק יוצר בכוונה סיטואציה של "העולם כולו נגדנו".
מה דעתכם, האם קבוצות צריכות לנסות לא להשפיל את היריב כחלק מ"פייר פלי"?

רונן דורפן 29 באוקטובר 2007

ראשית, אינני יודע איך להתייחס לעניין השפלת היריב. מצד שני כשקבוצות משחקות על סטטיסטיקות אישיות של שחקנים – בניגוד להגיון המתבקש של המשחק (שער שדה) זה יכול להפוך לבעייתי.

לפני שבועיים יונייטד הובילה 1-3 מול תשעה שחקנים וגם היה לה פנדל שהיא החמיצה. יונייטד עלתה ל-1-4 ופרגוסון הכניס את אפילו את רונאלדו במצב הזה. לא חשבתי שזה נחוץ.

אבל המצב הוא לא זהה. כי מה שפרגוסון עשה הוא לא להוריד את הרגל מהגז. הוא המשיך להתייחס לזה כמשחק רגיל ונהג בהגיון המתחייב במשחק רגיל. מה שבליצ'יק עשה הוא לשדר ליריבה שהיא חסרת משמעות ושעכשיו משחקים על סטטיסטיקות.

Glenn Edward Schembechler 29 באוקטובר 2007

1> Joe Gibbs was pathetic last week with an attitude of we are going to lose and let’s hope they will do it gently. It was a shame for sport so this time I feel no mercy even though I hate NE (not Michigan Tom!). It reminded me this Israeli phrase about a bride before her wedding and what she expects to get (I think it was S.Sharf).
2> Since money is involved (from gambling) why not doing the best every game for 60/90 minutes. In the past, I would use terms like spirit of (British) sport but as it is obsolete even in this blog, let’s concentrate on more important issues like Vegas. It was not even 9 against 11 just a better team showing the rest of the world (including some guys in the state of Indiana) that next week we can explode.

גיל 29 באוקטובר 2007

מה שביליצ'ק עושה זה להראות אצבע משולשת לליגה אחרי שתפסו אותם מרמים. זה די ברור שהם מריצים את התוצאה מאז אותו משחק. אפילו האוהדים של הפטריוטס מרגישים לא בנוח עם זה ויש פגיעה במשחק. בעונה שמאנינג שבר את שיא הטאצ'דאונים למשל, הוא ישב בחוץ במשחק וחצי האחרונים למרות שהיה יכול לשפר את השיא עוד יותר. ניו אינגלנד והמאמן השחצן שלהם חוטאים בחטא היוהרה, וזה יתנקם בהם בסופו של דבר (והלוואי שיתחיל שבוע הבא).

אור 29 באוקטובר 2007

רונן האם אפשר לקחת קרדיט על ההתייחסות הכה נדירה שלך לכדורגל הספרדי?
והאם זה אומר שבקרוב גם נזכה לפנינתיך בתרגום לליגה הבאמת הכי טובה בעולם?

תומס האדום מצד הרחמים 29 באוקטובר 2007

גיל
כנראה לא הבנתי, ומה שבטוח זה שאני לא מעודכן במה שקורה בעונת הפוטבול הזאת, אבל האם לנצח בתוצאה כמה שיותר גבוהה זה "להריץ תוצאות"? אם נעזוב בצד את הערך הספורטיבי(הלא קיים), איך לנצח בכמה שיותר מתיישב עם רעיון של הימורים? לרוב זה להיפך, לא?

גיל 29 באוקטובר 2007

מה הקשר להימורים? שחקנים לא מתייחסים להימורים על המשחק שלהם. איך הם יכולים להתייחס לזה אגב? תמיד מי שיהמר אנדר או אובר אז למי הם אמורים לתת עדיפות? הרצת תוצאות היא לשחק בצורה הכי חזקה כשהמשחק גמור. אתמול למשל הם הובילו 38-0 והחליטו ללכת על דאון רביעי שזה משהו שעושים במקרה שהקבוצה נמצאת בפיגור לקראת סוף המשחק. זה היה בבירור אקט השפלתי והם עשו דברים דומים נגד דאלאס ומיאמי שבוע שעבר.

אסף THE KOP 29 באוקטובר 2007

אוהדי יונייטד – האם יש לכם כמה מילים על פרישתו של יאפ סתאם ?

רונן – האם תואיל לכתוב פוסט בנושא האניגמה הקרויה יאפ סתאם.

Glenn Edward Schembechler 29 באוקטובר 2007

Dear Gil : it’s good you don’t gamble but …..
many others gamble and so if they risked a line of +30 or 100 and won that’s great. Nobody got robbed in Vegas. Anyway, even if you are right, humiliating Gibbs this week, after his interviews, is for sure more sport. Not the opposite. Beside, sometime the best part in sport is finding the villain. You found yours (which is also mine for better reasons) so why do we need to complain. Let’s go Colts

תומס האדום מצד הרחמים 29 באוקטובר 2007

תודה גיל. :) חשבתי שזה קשור להימורים, SILLY ME….
בכל אופן, אחד הדברים שאני לא אוהב במשחקים שנגמרים בהפרש גבוה היא כמות הדקות הגדולה של טיים דה גארבאז'. הייתי רוצה לראות את הקבוצות ממשיכות לשחק, גם את המנצחת.

גיל 29 באוקטובר 2007

לגלן, את השחקנים ממש לא מעניין הליין על המשחק. ברור שהוא יעניין את המהמרים. מקובל בספורט לרוב לא להריץ תוצאות. זה קורה כל הזמן בנבא (ותראה איזו מהומת אלוהים הייתה שנה שעברה כשהיה חשד שמריצים תוצאה במשחק של דנבר נגד הניקס). לפאטס אין שום יריבות עם וושינגטון וזה אקט מאוד משפיל לעשות את זה לגיבס. הוא אפילו סירב ללחוץ לביליצ'ק את היד בסוף המשחק. אבל אני מסכים איתך בסייפא. כמה שיותר שנאה נגדם רק מגבירה את ההערכה לקולטס, וכולי תקווה שיפוצצו את הבלון הנפוח שלהם ויפה שעה אחת קודם.

Glenn Edward Schembechler 29 באוקטובר 2007

Now here is a question: I guess most of us enjoy the trivia quiz of Ronen or Uzi. Often we see an innocent question like what was the highest score in 82 , etc….
Do you think a 10:0 or 8:2 is different? I don’t. Still this is the stuff we consume with a lot of pleasure. You want to rewind any of these games?
Say… Natania-Bitar or Natania-TA in 82
Haifa giving 10 on the head.
As to Joe, I really liked the guy. He disappointed me a lot last week since I thought he was made from the materials they used to build figures such as Bo or Woody Hayes.
Here is a nice quote of Woody (I know; our enemy, but what do you know they sell here dolls and PEZ of him and Bo together in a semi-peaceful act)
"Nobody despises to lose more than I do. That's got me into trouble over the years, but it also made a man of mediocre ability into a pretty good coach."
I don’t believe you can say something to the press and change your player’s attitude later in the locker room. So this time NE did well.

tksr 29 באוקטובר 2007

הפציעה של סקולס תחייב את פרגוסון לחזור בו מהחלטתו לא להביא שחקנים נוספים בינואר.נדמה לי שחלוץ נוסף הוא חובה.רוני את טבז לא יצליחו למשוך לאורך כל העונה ועל סאהה אי אפשר לסמוך.הפציעה של סקולס והשבתתו הממושכת מדאיגה גם על רקע הדברים של הארגריבס אודות ברכו והפציעה שכנראה לא חלפה ויתכן שפרגוסון יצטרך לתמרן ולצמצם את מספר המשחקים שבהם הוא ישותף.יהיה מעניין לראות אם יונייטד תלך בינואר על ולוסו מספורטינג.

גיל 29 באוקטובר 2007

יש הבדל בין פוטבול לכדורגל, במיוחד של טורנירים. להפרש השערים אין שום משמעות בפוטבול בעוד שבכדורגל הוא קריטי. להריץ תוצאה מסכן את השחקנים שלך וזה פשוט לא הכי חכם מצד המאמן. שוב, לי אישית אין שום בעייה עקרונית עם זה, אבל זה משהו שיחזור אליהם כבומרנג. המסורת בפוטבול ארוכה וקבוצות יזכרו שנים את ההשפלה הזו.

קורא עיתונים מרחוק 29 באוקטובר 2007

גיל, אתה טועה.בניגוד לשמועות שנפוצו לאחר המשחק, בליצ'יק וגיבס כן לחצו ידיים http://www.profootballtalk.com/GibbsBelichickShake.jpg
וגיבס אמר במסיבת העיתונאים שהוא לא רואה שום פסול בהתנהגות של הפטריוטס. הוא רק מלא הערכה ליכולת שלהם.

אני רוצה שהקולטס ינצחו ביום ראשון אבל אני נהנה מהדרך שבה ניו אינגלנד מביסה את ירבותיה. אני חושב שהם טועים לנהוג כך משום שהם מסתכנים בפציעות מיותרות אבל יכול להיות שבליצ'יק חושב שלהטריף את שחקניו יש יתרונות אחרים (פסיכולוגיים) שגורמים לזה להיות משתלם.
השנאה לפטריוטס היא לא רציונלית ומוגזמת, הנה דוגמא למאמר רציני שמציג את הקולטס-פטריוטס כמאבק של הטוב מול הרוע http://tinyurl.com/287yad. אני לא רואה בהתנהגותם שום פסול. אני חושב שזה לא מראה על פחיתות כבוד כשאתה לא מרפה כל המשחק, להפך. ואם למישהו נפגע הכבוד אז שיזכור שזאת ליגה מקצוענית ומותר להשפיל את היריבות. אנחנו מדברים פה על האתלטים הטובים בעולם, שמרוויחים מיליונים. לא על הפועל באר שבע נגד ברצולנה.

בכל אופן, ביום ראשון יהיה משחק שאני מחכה לו מתחילת העונה.

Glenn Edward Schembechler 29 באוקטובר 2007

The 10:o in Haifa was nothing but critical yet it is immortal. I wish I could spend some time in Mr. Dungy's head this week.

קורא עיתונים מרחוק 29 באוקטובר 2007

הנה הקישור השני עוד פעם http://tinyurl.com/287yad

זווית מעניינת אחרת בקשר למשחק היא תוכנית משחק ההתקפה של הפטריוטס. הם משנים אותה בכל שבוע (!) ולכן ליריבותיהן קשה מאוד להתכונן למשחק נגדה.

רונן דורפן 29 באוקטובר 2007

גיל – בין השורות הבחנתי באיזשהי חוסר חיבה קל שלך לפ.צ פוקסבורו. האם אני מדייק?

TSKR אני מסכים שצריך חלוץ – אבל בלי קשר לסקולס. גם בלעדיו הקישור המרכזי במצב סביר – קאריק, הארגריבס, אנדרסון עם גיבוי של אושיי. גם גיגס יכול לעזור שם מול קבוצות בליגה.

אבל להתקפה אין עומק ויש גם בעיה מסויימת. רוני וטבז הם בנקרים בהרכב כשהם בריאים. אם סהה יבריא הייתי הופך אותו לסופר-סאב וזהו. קצת קשה למצוא חלוץ במצב כזה.

אביעד 29 באוקטובר 2007

אין צורך להביא קשר נוסף בשל פציעה של שלושה חודשים, צריך גם לחשוב קדימה – אם נביא את ולוסו אז ייווצר פקק כשסקולס יחזור וגם לטווח הארוך, אחרי שסקולס יפרוש, זה לא יעיל.
דרך אגב, סקולס יחמיץ 3 חודשים לפחות, קאריק החמיץ כבר חודש וחצי – עוד מישהו חושב שבאופן עקום יש לנו מזל? מזל שהם נפצעו העונה כשיש גיבוי ולא בעונה שעברה, אז פציעה כזו של אחד מהם הייתה קוברת אותנו…
עם זאת, אנחנו חייבים חלוץ. סאהה אכן לא אמין מבחינת כמה הוא יוכל לשחק ואין ספק שסר אלכס לא תכנן שסולשיאר יפרוש, עם זאת, ישנם 2 כיוונים אפשריים – חלוץ וותיק נוסח לארסון שיבוא לזמן מוגבל ויידע את מקומו (מחליף), עדיף מישהו מהאי הבריטי או בעל עבר כזה בכדי שיתאקלם במהרה, או מישהו צעיר שיהווה בעתיד תחרות לרוני וטבז, אבל במקרה כזה אין לצפות ממנו לתרומה מיידית וזה קצת מחטיא את הנקודה.
אפשר כמובן להביא 2 חלוצים, אחד מכל סוג…
לכשעצמי, מהסוג הראשון הייתי הולך על אנלקה (אמנם רק בן 28 אך מבחינת וותק ברמות הגבוהות החוא "בן" 33 לפחות…) ואם המצב ממש גרוע אז דאדו פרשו (לא חלוץ ברמה של היונייטד בימים כתיקונם, אך כמחליף לחצי עונה שרוצה לתת הכל הוא יכול להפתיע), חלוץ מהסוג השני חייב להיות יאן קלאס הונטלאר מאייאקס (רק חבל שהוא לא יכול לשחק באירופה).
פיטוריו של יול לדעתי סגרו את הגולל על דלת ההפתעות השלישית – דימיטאר ברבאטוב היה על הכוונת בקיץ לפני טבז אך טוטנהאם דרשו סכום אסטרונומי, הסכסוך שלו עם יול יכל לגרום לשינוי עמדה בטוטנהאם, אבל קשה לי לראות את חואנדה ראמוס מוותר עליו עכשיו.
השמועות הן שייתכן שקאריק ונוויל יהיו כשירים כבר לארסנל…
למישהו יש הצעות מפתיעות אחרות?

גיל 29 באוקטובר 2007

פ.צ. פוקסבורו היא כמו צ'לסי למנצ'סטר יונייטד. אימפריית הרשע, קבוצה שלא הייתה לה יריבות מרה עם קבוצה אחרת עד שהגיע מאמן מניפולטיבי וגאון. אני אכן חסר חיבה באופן נחרץ לכל מה שמגיע מניו אינגלנד (למרות שאין לי שום דבר רע להגיע על הסלטיקס). אני תמיד בעד קבוצות מעמד הפועלים, והקולטס עונים עבורי על ההגדרה הזו. אני גם לא ממש מחבב את "פרצוף יפה" בריידי, שהרבה דברים הגיעו אליו בקלות ונחשב לנער הזהב של הפוטבול. אני מאוד מקווה שהפטס לא יקחו אליפות כי גם הרד סוקס וגם הם בשנה אחת זה הרבה יותר ממה שאני יכול לסבול. מה אני צריך לחזור לסיוטים של 2004?

גיל 29 באוקטובר 2007

לגלן, ה10-0 היה אכן השפלה אבל אי אפשר להתעלם מהסבוטאז שנעשה אז. לתוצאות המשחק אז היו הרבה השלכות למשחקים ביניהם מאז, ולכן אני חושב שגם למה שקורה היום עם הפאטס יהיו השלכות לשנים.

נועם שיזף 29 באוקטובר 2007

רונן: לא הבנתי מה דעתך על השפלת היריבה בכוונה, בהנחה שזה היה המצב.

תומס: זה לא היה מצב של "לשחק הכי חזק עד הסוף", כי משחק נכון היה אומר לבעוט שער שדה. כשאתה לא בועט, זה אומר שאתה כל כך רוצה את הטאצ'דאון שאתה לוקח סיכון גדול מאוד. זה בדרך כלל מהלך של ייאוש. כשביתרון 38-0 אתה מבצע מהלך יאוש, התחושה היא שיש לך אג'נדה נוספת. וזה משהו שגרם לאמריקאים אי נחת.

טדי 29 באוקטובר 2007

גיל, אני ממש לא אוהד של ניו אינגלנד, אני דווקא אוהד של וושינגטון – אבל בריידי ממש לא קיבל הכל על מגש של כסף. אף אחד לא התייחס אליו כשהוא נכנס לליגה, והוא קיבל הזדמנות לפתוח בהרכב רק כשבלדסו נפצע. ואי אפשר לערער על ההישגים של בריידי, בייחוד משום שעד לשנה הזאת לא היו לו רסיברים איכותיים. אבל כמו שהערבים אומרים – אלאיאם דול – והנפילה של בליצ'יק, לכשתגיע, תהיה הרבה יותר כואבת בגלל ההשפלה המיותרת אתמול.

רוני שטנאי 30 באוקטובר 2007

הייתה פעם תגובה של גיל לגבי העובדה שאצל אוהדי הקבוצות המנצחות רמת הטסטוסטרון גבוהה מזו של המפסידים, אני זוכר שגם שמעתי את הדברים בהרצאה בקורס בקרה הורמונלית.
היה מעניין לראות את השינוי ברמות הטסטוסטרון לאחר תבוסות משפילות וכדומה.

לי לפחות השפלה לא עושה את זה בתור אוהד, פרט אולי להשפלה של יריבה מרה ביותר שבנוגע לזה כל האמצעים כשרים.

במשחק ליגה רגיל אין שום טעם בהנחלת תבוסה צורבת כי באמת זה יכול לחזור כבומרנג ובכלל זלזול והתרסה כנגד קבוצה יריבה זה הכל חוץ מפייר פליי.

עוד מישהו ראה הלילה ונדהם מהמסירה של האגדה הקסומה בירוק ? אם יש רגעים שנכנסים להיסטוריה זה היה אחד מהם.

אגב, התחלתי לכתוב בלוג משל עצמי ואולי כדי שלא רק אשתי תיאלץ לסבול ולקרוא אותו אני מפרסם אותו במקום מכובד זה .

Comments closed