ברזיל!!!!!

בסך הכל אני חושב שפיפ"א לא הייתה יכולה להצדיק בחירה אחרת מאשר מולדת הכדורגל לאירוח המונדיאל. ואני לא מדבר על אנגליה שמועמדת לאירוח 2018 אלא דווקא לברזיל. והכינוי מולדת הכדורגל הוא לא התרסה ולא דימוי. בברזיל נולדים הכדורגלנים. לא הייתי מעולם בברזיל ואינני יודע איך הם מבצעים את הנס הזה. ממשיכים בגידול הכדורגלנים שלהם מבלי שהציבור יזכה להמשיך לראות אותם משחקים.

הנה כמה נתונים:

פלה שיחק 412 משחקי ליגה ברזילאית.

זיקו 254 משחקים

ריבאלדו 192 משחקים.

רונאלדיניו 35 משחקים.

אנדרסון 5 משחקים.

שני התאומים שהחתימה מנצ'סטר יונייטד – אפילו לא אחד.

אני בכלל לא מדבר על צדק. קשה להאמין שהמונדיאל בברזיל יגיע אל האנשים הממש פשוטים. רוב הצופים המקומיים יהיו מהמעמד הבינוני ומעלה – כפי שיהיה בעוד שנתיים וחצי בדרום אפריקה. אני דווקא מדבר על כך שהמון תיירים ייסעו לברזיל עם הנבחרות האירופאיות שלהם. ולדעתי זה חשוב כי הם יראו פעם אחת בעיניהם את מקורות המשחק.

*

הבחירה בברזיל מעלה כמובן מחשבות על אותו מונדיאל רחוק בזכרון ב-1950. הפסד 1-2 במשחק המעין-גמר מול אורוגוואי (למעשה זה היה המשחק האחרון בבית גמר). טראומה שאיכשהו הפכה לארוע המכונן של הכדורגל בברזיל. בין היתר התפתחה סביבו האגדה האורבנית, שדי קשה לאשש או לסתור אותה, שאנשים התאבדו בעקבות ההפסד.

רוב האנשים עימם שוחתתי שהיו באיצטדיון או לפחות בריו אותו יום, דיברו בעיקר על שקט קוסמי באיצטדיון. מאותו הפסד צמחו כמה דברים מעשיים לכדורגל בברזיל. למשל המעבר לשיטת משחק טקטית – 4-2-4 או 4-4-2. וגם כל מיני אמונות תפלות – כמו החלפת צבעי הנבחרת והעובדה המבישה ששנים אחר כך לא הגן אדם שחור על שער הנבחרת.

אפילו פלה קפץ על העגלה. בביוגרפיות המוקדמות שלו לא מצויין שהיה במשחק – וזה הגיוני לילד עני בסאו אפולו שגר כמעט אלף קילומטר משם. אבל בשנים האחרונות מתעקש פלה פתאום שהיה באיצטדיון, ואפילו אמר לאביו שיום אחד יביא את הקופה לארצם. נשמע לי כמו שטויות. בעיקר יהיה מעניין אם ברזיל לא תיקח את המונדיאל הזה. ושוב יהיה איזה הפסד טראומטי לדון בו.

והשאלה היותר חשובה- מה יהיהי תפקיד הלחץ במונדיאל כזה. האם הוא יגיח שוב ויכריע אותם?

מחשבות על moneyball בכדורסל
הניו יורק ניקס

29 Comments

לון 30 באוקטובר 2007

יש הבדל בין "מולדת הכדורגל" ל"מולדת הכדורגלנים".

העובדה שהברזילאים לא זוכים לראות את מיטב הכדורגלנים שלהם, מאוד חיובית בעיניי.
לא במובן הספורטיבי, אלא במובן החברתי – כלכלי.
בזכות העובדה שהכוכבים משחקים באירופה (ולמעשה הרבה יותר מאשר רק הכוכבים), מתפנים הרבה מאוד מקומות עבודה בקבוצות הברזילאיות.
כלומר, באמצעות הגלובליזציה, הכדורגל הפך להיות ענף יצוא חשוב עבור ברזיל.
הם באים על חשבון השחקנים הארופיים, שיש להם אפשרויות אחרות, הרבה יותר טובות מאשר לברזילאים בברזיל.

בנוסף, אסור לשכוח שרוב הצופים ממילא רואים את השחקנים דרך הטלוויזיה. ודאי במדינה ענקית כמו ברזיל.
כך שההבדל בין לראות אותם בטלוויזיה במשחקים של פלמנגו או סאנטוס, לעומת ברצלונה או מילאן, קטן מאוד.

עניין נוסף, עד שהשחקנים הברזילאים לא סיגלו לעצמם חלק מהקשיחות, הכושר הגופני והיכולות הטקטיות האירופיות, הם לא הצליחו לזכות בגביע העולמי אחרי 1970. הכדורגל התפתח מאוד ולאירופה מגיעה תודה מנבחרת ברזיל.

אני מקווה שהמונדיאל בברזיל יביא לתנופה כלל לאומית שם, לפיתוח עבור כלל האזרחים ושמעט כסף יעבור לידיים מושחתות.

מה יקרה במונדיאל הזה ? שבע שנים הן המוווון זמן בכדורגל.

שמרלינג 31 באוקטובר 2007

— ללא קשר ישיר לדיון הנ"ל —

קראתי עכשיו מאמר בESPN, מומלץ מאוד, על הבעיות הבסיסיות של ליגת ה NBA, שגרם לי לחשוב. הוא נמצא בלינק : http://sports.espn.go.com/espn/page2/story?page=klosterman/071026
מאמר מאוד דומה לו, שלפעמים ממש מתרגם אותו, נמצא באתר של sport5 הישראלי. 'כתב' אותו יואב גורן. אבל המקור בהחלט עדיף.
מעניין אותי מאוד לדעת אם מבין חובבי הכדורסל שבינינו, גם אתם מרגישים ככה לגבי ה NBA.

לאחרונה אני מוצא את עצמי מתעניין באספקטים שונים הקשורים למשחקי כדור קבוצתיים, אבל פחות ופחות בדבר האמיתי. מכירים את ההרגשה?
יוצאים מן הכלל לאחרונה היו שני תחומים : הפלייאוף של המייג'ור ליג, בייחוד הסדרה של הסוקס והאנדיאנס. בעיקר בגלל שבייסבול הוא עדיין תופעה תמוהה בעיני, אבל עם הרבה חן.
התחום השני הוא קבוצתי האהובה מילדות, מכבי חיפה בכדורגל. תקופת הכאפות שאוהדי הקבוצה עוברים, מזכירה לנו מי אנחנו או יותר נכון מי אנחנו רוצים להיות. המנטליות של הקבוצה משקפת טוב מאוד את היחס של חיפה למרכז הארץ ולעיר הבירה. נעים כל הזמן בין דימוי עצמי נמוך לבין האדרה עצמית.
וזה מה שקוסם לי, כנראה, השייכות. שייכות זה מה שכל כך חסר בNBA, אבל קיים במנות גדושות ב BOSOX.

yoni 31 באוקטובר 2007

האמת שהרעיון להחזיר את הכדורגל לאנשים בברזיל יפה, אך ברור כשמש שעניי ברזיל לא יראו איצטדיון חדש מבפנים…

השאלה שצריכה להישאל היא זו:
אם הטורניר הזה ככ נדיר אז מה הערך המוסף שאנו רוצים להוציא ממנו מעבר לעובדה שקפטן יניף את הגביע אחרי 30 יום.
כשהטורנירים נערכים מחוץ לאירופה יש הקרבת הכנסות ויכולות אירגוניות (בשל שעות השידור ובשל זה שדרום אפריקאים וברזילים לא עושים ארועים שכאלה ברמה שצרפתים או גרמנים עושים).

אני הייתי רוצה לשמוע הצהרה מראשי פיפא שהם רוצים ב7 שנים האלה להגיע למצב שבברזיל קבוצות הליגה מייצרות עדין שחקני נבחרת ולא רק סחורה המיועדת לאירופה.
הייתי רוצה שעד אז יווסתו את כמות הזרים בליגות באירופה: כדי שריאל מדריד תרכיב את רוב סגל נבחרת ספרד ולא את חלקי הסגל ההולנדי, ברזילאי, ארגנטינאי, צכי, מקסיקני, פורטוגלי וכו.

אבל אכן, כמו שאומר לון, יש לנו קודם את 2010 באפריקה, הישג לכשעצמו ורחוק אף הוא.
2014, ימים יגידו…

רונן דורפן 31 באוקטובר 2007

לון – אינני בטוח שההנחה שלך שהמשחק באירופה הביא לברזילאים את הטקטיקה.
הטקטיקה אמנם מקורה באירופה אבל הרבה ממנה הגיעה ממאמנים שהגיעו לברזיל בשנות החמישים. בעיקר שני מאמנים יהודים הונגרים – בלה גוטמן וגיולה מאנדי שיישמו שם את שיטותיהם.

בזמנו כתבתי בקצרה על הבן של גילה מאנדי פה והוא סיפר לי שבברזיל בכלל רצו להביא אותו לנבחרת הלאומית מיד אחדי 1954 (מעשית הוא עבר לקבוצה שם ב-1957) והציעו הצעות תכופות להביא אותו.
אז הברזילאים קלטו את הטקטיקות באירופה אצלם בליגה – ולאו דווקא מיציאת הכדורגלנים לשם.

גע"ס 31 באוקטובר 2007

אגב, יוני, מונדיאל באפריקה לא ממש פוגע בשעות שידור כי אלה פחות או יותר אותם קווי אורך כמו אירופה (דרא"פ וישראל, למשל, הם בדיוק באותו אזור זמן), וגם הטענה מראש על יכולת ארגונית נראית לי טיפה בעייתית.

birdman 31 באוקטובר 2007

לדעתי יבשת צריכה לארח מונדיאל. בית מוקדם בכל ארץ שונה. כך העניין יהיה מוגבר, לא יהיו מושבים ריקים, חלוקת הרווחים תתפרס יותר, לא יבנו איצטדיונים שיהפכו לפילים לבנים.

היה משהו מוזר בבחירה של ברזיל, שכן היא היתה המועמדת היחידה (מה שוודאי הקל על המצביעים). זה לא מריח כ"כ טוב.

פילוסוף רדום 31 באוקטובר 2007

ביקרתי בברזיל לפני כמה שנים – והייתי נלהב לראות משחק במארקאנה.
כנראה הרבה יותר נלהב מהמקומיים.
למשחק הגיעו בערך עשרת אלפים צופים (כמו בערך 100 צופים שיושבים בבלומפילד), למרות שהיה משחק כפול אחד של ואסקו דה גמא ואחד של בוטפגו.
בהפסקה בין המשחקים ניהלתי שיחה עם אחד המקומיים שטען שבגדול הליגה בברזיל לא ממש מעניית את המקומיים.
צריך להבין ברזיל היא מדינה שבגודלה עולה על יבשת אירופה. בשל כך אין ליגה אחת בברזיל יש עשרות ליגות איזוריות. הליגה הגדולה היא כמובן הלידה של ריו דה ג'ינרו, שלשם שואפים כולם להגיע ושם גם נמצאות 4 הגדולות.
לפי הבחור – הנסיון לארגן ליגה כלל ברזילאית נוסה ונכשל בגלל עלויות גבוהות מדי של טיסות.

לפי דעתי הסיבות לירידה בכמות המשחקים של השחקנים כפי שהזכרת נעוצה בעובדה שהסקאוטים עובדים קשה יותר ומסמנים את השחקנים עוד לפני שהם מגיעים לקבוצות הגדולות.
לראיה – כמה משקים שיחקו גיא אסולין או גובאני דה סאנטוס בקבוצות בארצם ???
או יותר מהם הילד בן ב 9 שהוחתם במנצ'סטר על סמך סרטון באינטרנט???
הבעיה היא כללית הרבה יותר – והיא כמובן נובעת מכסף – הרבה יותר קל לקבוצות מרוסיה ותורכיה להשחק עם שחקנים ברזילאים – כי יש אופציית מכירה עתידית מבטיחה הרבה יותר. במקום לפתח את השחקנים המקומיים – הם מפתחים את שחקני ברזיל.

כתבנו 31 באוקטובר 2007

לפילוסוף: מדובר כנראה בדי הרבה שנים (אולי מכאן מגיע ה"רדום"?). אליפות לאומית של ברזיל קיימת מאז 1971, ולא רשמית מאז 1967. מאז 2001 וש ליגה במתכונת שגרתית, מאז 2003 גם בלי פלייאוף.
קישור (טקסט בלבד): http://paginas.terra.com.br/esporte/rsssfbrasil/tables/brcamp.htm

ללון: במדינת ענק כמו ברזיל, החשיבות של כמות הכדורגלנים במסגרת מעגל העבודה הוא פחות מאפסי, או שמא היה זה שמץ אירוניה?
ההשפעה החיובית על המצב הכלכלי חברתי בברזיל הוא לא אימננטי לשיטה, אלא על פי התרומה האישית של כל שחקן באירופה. הדוגמא המושלמת היא של אאילטון, ה"קוגלבליץ" (הברק הכדורי, כפי שכונה בגרמניה על שום ממדי גופו העגלגלים, והמהירות שלו).
ברגע נדיר של כנות (לפחות בין הברזילאים, שרשמית בוחרים את המועדונים בהם ישחקו לפי הוראות אלוהיות או איכות הוראת הכדורגל בהם – עסק מפוקפק), הודה אאילטון בגאווה שהוא משחק כדורגל באירופה בשביל הכסף.

לכן גם עבר תמיד למשלמים הטובים יותר. למען האמת, ברודיאו הברזילאי הוא כנראה הטוב ביותר, אבל הוא משחק כדורגל (מצויין, אגב) בגלל אפשרויות ההכנסה. בכפרו הנידח בצפון ברזיל אאילטון הוא אלוהים. הוא מגיע בקיץ, פותח שולין בביתו וכל עניי וחלכאי האיזור שוחרים לפיתחו בתור ארוך כדי שיממן ניתוחים, תרופות, נדוניות, שיפוצים או סתם מזון וסיוע לנזקקים במעונות. הוא בנה שלושים בתים, איזור תעשייה ואיצטדיון, והתחיל להיותפעיל פוליטי ברמה האיזורית – בקיצור, הוא תכנית פעולה לאיזורי מצוקה עם כספים אירופיים מגולמת בגוף אחד. אבל כמה כאלה אתה מכיר?

כתבנו 31 באוקטובר 2007

לציפורי: הריח בד"כ לא נעים כשמדובר בבחירה של פיפ"א,אבל הם מה שיש ועם זה נצטרך לחיות (או שנעבור לאופוזיציה: http://www.nf-board.com/

http://www.elfcup.org/

http://www.vivaworldcup.info/)

מצד שני – זו היתה החלטה פנימית בדרום אמריקה, ורק קולומביה ניסתה להציב מועמדות משלה – אבל כמו בעבר, נכשלה על הסף. אגב, אורווואי וצ'ילה כבר אירחו מונדיאל, ואם למישהו מגיע שוב, ופה אני מסכים עם דורפן, זה בטח לברזיל. אבל הרעיון שלך לגבי אירוח יבשתי הוא מעניין – ויתן לאירופים קצת צניעות במקומה.

גרץ 31 באוקטובר 2007

אם אני לא טועה, שחקני כדורגל נחטפים בימינו אל מחוץ למדינתם בגיל צעיר מבעבר, בחתך עולמי. התופעה אינה ייחודית לברזיל. כך פורטוגל בקושי זוכה לראות את כוכביה הגדולים ביותר, וכך גם נבחרות טובות נוספות עם ליגות בינוניות כמו אוקראינה, דנמרק ועוד.

בכלל, אם אוהד אירופי ממוצע היה רוצה להתרשם מהכדורגל הברזילאי – הייתי מציע לו באמת ללכת למקורות ולראות משחקים ברחובות ובשכונות. הליגה שם, עם כל הרצון הטוב, היא אחת המסואבות והמתוסבכות על פני הפלנטה שלנו.

רונן דורפן 31 באוקטובר 2007

מכיוון שהפכתי בזמן הראגבי לדובר דרום אפריקה בבלוג…

מדינה שאירחה את אליפות העולם בראגבי (16 נבחרות, 32 משחקים, סיקור כלל עולמי), אליפות העולם בקריקט ואליפות אפריקה בכדורגל לא תתקשה עם המונדיאל. העובדה שכמה אצטדיונים לא מוכנים מעצבנת – כי בכלל לא ברור לי למה כל מארחת צריכה לבנות כל כך הרבה איצטדיונים. האירועים הללו הפכו מנופחים ומרגיזים בבזבוז שלהם.
אם פיפ"א הייתה מוכנה לחלק איצטדיונים לפני ההגרלה (ואז אתה מעביר את אנגליה, המארחת וברזיל למגרשים הגדולים יותר) המון כסף היה נחסך.
איצטדיון ראגבי של 35 אלף מקומות בעיר שדה יכול לארח את פרגוואי- ערב הסעודית ממש בלי בעיה.

רונן דורפן 31 באוקטובר 2007

פילוסוף רדום – אולי היית בברזיל לפני 40 שנה. ליגה לאומית קיימת מאז 1971. ושלושת הליגות – הכללית, הקאריוקה והפאוליסטה נהנות לדעתי מיוקרה דומה.

איציק אלפסי 31 באוקטובר 2007

ההחלטה הכי ראויה של פיפ"א מאז נוסד האירגון הזה. אמנם ברזיל הייתה היחידה שהגישה מועמדות לאריוח המונדיאל ב 2014 אבל פיפ"א עדיין יכלה לנקות במדיניות "ראש קטן", לבטל כבר עכשיו את שיטת הרוטציה באירוח בין היבשות ולבטוח את ההתמודדות לאירוח המונדיאל הזה לתחרות אמיתית.

רונן, את מה שציינת לגבי העובדה שחובבי הכדורגל בברזיל (ז"א כל אזרחי המדינה..) לא רואים כיום את השחקנים הגדולים שלהם בליגות המקומיות כמעט כליל, העליתי כבר כאן בעבר בהקשר של שחקנים מאפריקה דווקא. אני קורא לזה "ניאו-קולוניאליזם ספורטיבי". מעצמות אירופה שוב מנכסות לעצמם את הנכסים הטבעיים של המדינות המתפתחות.
אז, אגב, טענת שעם כל הסימפטיה אי אפשר למנוע מאטו או דרוגבה את האפשרות להשתכר ברמות אותן הם יכולים להשיג באירופה בלבד.

פילוסוף רדום 31 באוקטובר 2007

אחרי שהרחבתי ידיעותי בויקיפדיה אני מצר על הטעות…
אבל אם תנסו לקרוא את המבנה של הליגות תבינו שזה בעצם לא כ"כ פשוט…

רונן דורפן 31 באוקטובר 2007

איציק –
ברור שדרוגבה ואטו לא יכולים לשחק בארצם – כי אני מעריך שהמשכורות שם הן אולי עשירית מבליגה הישראלית.

תומר 31 באוקטובר 2007

רונן,לא רק העובדה שהמארחת צריכה לבנות הרבה איצטדיונים היא מרגיזה.בדרום אפריקה האיצטדיונים החדשים נבנים באיזורים בהם הראגבי הוא יותר פופלרי מהכדורגל כדי שלא יצטכו לצלם משחק כדורגל ליד שכונות עוני.
בירדי,רעיון נחמד אבל אני מוותר,לדעתי חלק מהחוויה בלבקר במונדיאל היא להכיר את המדינה מה הוא מתקיים ולפגוש אנשים מכל העולם,אם תהפוך אותו ליבשתי אני חושב ששהחוויה הזו קצת מתפספסת.
בכלל,משחקים באיצטדיון מלא הם לא הכרח לקיום מונדיאל,אפשר לראות כדורגל גם אם האיצטדיון לא מפוצץ ולא יקרה כלום.

אסף THE KOP 31 באוקטובר 2007

רונן – אני בכלל לא בטוח שב-2014 המונדיאל יעניין מישהו.ז'תומרת, בניגוד לעבר, הכדורגל של הקבוצות הגדולות טוב מזה של הנבחרות. ליגת האלופות הופכת לחשובה מהמונדיאל.

יש לציין כי מצר מאוד על התהליך הזה, אני עוד זוכר את ההתרגשות שלי ממונדי 82 ו-86 בימי נערותי.

אברום 31 באוקטובר 2007

ok. אז גם אם אנחנו נמנעים משירים מקניטים (הצנזורה פה מאד אקטיבית), אני חושב שמידת האינטגריטי שמייחסים לעצמם כמה מן המגיבים הקבועים, מחייבת איזושהי התייחסות לשרשרת ההצלחות של מר גרנט.

נועם שיזף 31 באוקטובר 2007

off topic
בתחילת השבוע דנו בנושא "העמסת" הנקודות של הניו אינגלנד פאטריוטס ב-NFL (היה רושם שהפאטס השפילו את הרדסקינס בכוונה).
בינתיים, מייק ווילבורן אמר בטור שלו בוושינגטון פוסט ובתוכנית PTI ב-ESPN ששחקנים אחרים היו צריכים לנסות לפגוע בטום בריידי, הקווטרבק של הפאטס, כתגובה לטקטיקה של הקבוצה. צ'ארלס בארקלי, שהתראיין ל-PTI, הסכים שזה מה שצריך לעשות בעתיד. והיו גם שאמרו שצריך אפילו לפגוע בבריידי בצורה לא חוקית, גם במחיר את העונש שהשופטים ייתנו לעבירה כזאת.
הסתה?

birdman 31 באוקטובר 2007

ברכות לאברם הו על הניצחון הדרמטי והחילופים הנועזים בעורף האויב.

תומר 31 באוקטובר 2007

אסף,אני לא מסכים איתך.
ליגת האלופות תמיד תהיה הפרומו למונדיאל.זה נכון שלפעמים הפרומו עולה על הסרט,אבל בכל זאת פרומו.
וברצינות,המונדיאל הוא חזק יותר כי הוא מעבר לאירוע כדורגל.
חוץ מזה,דווקא ריבוי הזרים בכדורגל האירופי עוזר למונדיאל.המשתתפות בליגת האלופות מאבדות כל הזמן את הזהויות הלאומיות שלהן והמונדיאל הוא אירוע הכדורגל היחיד שמעניק משמעות לזהות הלאומית ועוד מול כל העולם.
מוזר שדווקא אירוע שמעצים זהות לאומית מסמן יותר מכל את הגלובליזציה.
ובנוסף,אני מסכים שמבחינות מסוימות שני המונדיאלים האחרונים לא היו משובחים במיוחד אבל צריך לזכור שהיה מונדיאל טוב ב98,סך הכל לפני שבע שנים.כמה משחקים טובים ב2010 והתחושה הזו לגבי המונדיאל תיעלם.

גיל 31 באוקטובר 2007

נועם, אני לא חושב שזו הסתה. הם לא מתכוונים בהכרח לפגיעה שתפצע אותו, אלא לפגיעות מאוחרות למשל שיגררו עונשי במהלך המשחק רק בשביל להעביר את הנקודה שלהם. הם פשוט מבטאים מה שהרבה אנשים חושבים. ההרגשה היא שהפאטס מפירים קוד ספורטיבי אז מבחינתם אין בעייה בשבירת קוד ספורטיבי אחר.

אגב, זה מאוד מקובל בבבייסבול שפיצ'ר יפוצץ שחקן שעשה משהו שלא נחשב ספורטיבי. זו אגב, מסורת מכוערת שראוי שתמוגר מכיוון שהיא מאוד מסוכנת.

רונן דורפן 31 באוקטובר 2007

נועם וגיל. גם אם לא הסתה – כתיבה בעייתית מאד. תום בריידי קיבל הוראות להבקיע נקודות והבקיע נקודות.
אסף – מונדיאל בברזיל הוא בדיוק משהו שיכול להחזיר אליו את העניין. אל תצפה מכל העולם להמשיך לאהוב את המשחק בגלל התחרות בין 6-7 מועדונים אירופים עשירים.

גיל 31 באוקטובר 2007

האמת שזה שביליצ'ק רשע ומלוכלך את זה כבר ידענו. אבל הוא מכתים שחקנים כמו בריידי שהיו ללא רבב עד עכשיו וגורם נזק גדול וארוך טווח למועדון.

לון 1 בנובמבר 2007

רונן, אני מתכוון לטקיטקה שהתפתחה בשנות השבעים והשמונים. זו שגרמה לברזיל להפסיד את המונדיאלים למרות נבחרות נפלאות.

כתבנו, סטטיסטית כמות השחקנים שיוצאים לאירופה לעומת כמות העניים בברזיל היא אכן שולית.
אבל, וזה אבל גדול מבחינתי, כל אדם נחשב.
נתת בעצמך דוגמה לכך שאנשים נוספים נהנים מכך. גם אם רובם לא נוהגים כאאילטון, עדיין הם מכניסים כסף לסביבה הקרובה והרבה כסף לברזיל בכלל. הם מקימים עסקים ובכך יוצרים מקומות עבודה נוספים.
זה לא יפתור את בעיות היסוד בכלכלת ברזיל, אבל יש מספיק אנשים שיחיו הרבה יותר טוב מכך. בעיניי זה הרבה מאוד.

קולגה 2 בנובמבר 2007

רונן, אנא ממך, קח את הדברים הבאים ברצינות המירבית. אם לא ביקרת בברזיל, לעולם לא תוכל להבין מהי תרבות כדורגל אמיתית. תשכח מכל מה שראית עד עכשיו, עזוב הכל, ותזמין מחר כרטיס לריו. אני רציני. כחובב ספורט, אין לך ברירה. כל התיאורים, כל ההסברים, כל התוכניות והסרטים התיעודיים, שום דבר לא יצליח להסביר את המקום של הכדורגל בתרבות הברזילאית, את הטירוף, את האובססיה. בתור אחד שהסתובב הרבה בעולם (וראה כדורגל כמעט בכל בירה אירופית או דרום אמריקאית, כולל פוטבול בארה"ב, רוגבי באוסטרליה וקריקט בהודו), אני יודע בוודאות – הכדורגל בברזיל זה משהו אחר לגמרי.

כדי לקלוט את זה צריך לנסוע באוטובוסים בחורים הכי נידחים במדינה, ולראות שערים רעועים על מגרשי חצץ בכל כפר נידח, את הלהטוטנים בחופים, את עשרות האנשים שמצטופפים מדי ערב בבית הקפה השכונתי וצופים במשחק ליגה בטלוויזיה קטנטנה שחור-לבן בלי קליטה, את הילדים העניים בפאבלות שאין להם כסף ללחם, אבל קונים חולצה של ואסקו (או גונבים אותה…), את מיליוני האנשים שכל היום רק משחקים כדורגל בכל מקום, בכל שנייה, בלי הפסקה, על המדרכה, על הכביש, על החוף, בחצר, על הסירה באמזונס, בתחנת האוטובוס, בתוך האוטובוס, איפה שרק תרצה.

חוץ מזה, והכי חשוב, הסיפורים על המחויבות לז'וגו בוניטו הם אותנטיים לחלוטין. אין פה זיוף. כל ברזילאי מעדיף להעביר מישהו בין הרגליים על פני עוד פס או "משחק מסודר". זה אמיתי לגמרי. אלו לא קלישאות. הכדורגל הוא באמת ריקוד חושני עבורם. עד שלא ראית את זה, לא תבין את זה.

ההחלטה לאפשר למולדת הכדורגל לארח את המונדיאל היא לא רק נכונה, היא מתבקשת, היא מחויבת המציאות. אז נכון שכל אותם להטוטנים מלהיבים, כל אותם ילדים עניים שהולכים לישון עם הכדור, הם לא יזכו להיות באיצטדיונים, אבל לפחות העולם יידע להעריך לזמן מה את תרומתו של העם הזה למשחק. ומגיע להם.

ושוב, רונן, בשבילך: סע לברזיל. אני מבטיח לך, בחייך לא תיתקל בתופעה ספורטיבית שכזו.

קולגה 2 בנובמבר 2007

כהמשך לתגובתי הקודמת, רונן, ברצוני לחדד את דבריי. אני פשוט קצת מאוכזב (עבורך, לא ממך) שמעולם לא היית בברזיל, כך שאני מנסה גם לגרות אותך לבקר במדינה הנפלאה הזו, וגם להסביר אילו אלמנטים הופכים אותה למעצמת כדורגל.

אז ככה. שני נדבכים מרכזיים ומשמעותיים בתרבות הברזילאית הם המוזיקה והריקוד. המוזיקה בדרך כלל מהירה ושמחה, הריקוד בהתאם הוא תזזיתי עם תנועות רגליים זריזות. השילוב של האלמנטים הללו עם הצלחה בכדורגל הוא אינו מקרי.

אתה יכול לראות דייג קשה יום, כבד גוף עם עצמות חזקות, שסוחב כל היום רשתות מלאות בדגים, אבל בערב רוקד בעדינות ובחושניות סמבה עם אשתו, ובצהריים משחק כדורגל בכישרון בלתי מוסבר. אז זהו, שיש הסבר. זה פשוט חלק מהגנים של הברזילאים. יש להם חוש קצב טבעי (אגב, מרוב שהוא טבעי זה לעתים נראה לא אנושי), כזה שמאפשר להם לרקוד סמבה שמהפנטת אותך ולהשתעשע עם כדור באותה חרמנות שבה הם מפלרטטים עם בחורות. אם הם לא היו כאלה בטלנים עצלנים וחסרי שאיפות, בליגות המקצועניות באירופה לא היו משחקים 1,000 ברזילאים, אלא עשרת אלפים.

(אגב, הטוקבקים האלה כל כך הדליקו אותי על הכדורגל הברזילאי, שפתאום בא לי לכתוב על זה טור או כתבה למקום שאני עובד בו. חבל שאני מבזבז את כל התחמושת שלי עליך, אבל לא נורא).

רונן דורפן 2 בנובמבר 2007

קולגה – ההקשר לריקוד מחיב הסבר מיוחד. כי הרי גם עמים אחרים רוקדים במהירות ובשמחה. הסמבה היא הריקוד היחיד בעולם בו פלג הגוף העליון נע בקצב שונה מפלג הגוף התחתון – מה שיוצר שפת גוף מתעתעת.

אנדוטה היסטורית מעניינת היא שהכדורגל בברזיל פרץ בתקופה בה השלטונות אסרו על הקפוארה – וכך נכנסו אלמנטים מהקפוארה לכדורגל.

קולגה 2 בנובמבר 2007

רונן,

1. קראתי שנית את הדברים שזה עתה כתבתי, ואני מרגיש שמבצבצת מהם איזשהי גישה מתנשאת. אם גם אתה חשת בזה, אני מתנצל. קטונתי. אני לא יודע על ספורט עשירית ממה שאתה יודע, הלוואי שהיה לי את כישרון הכתיבה שלך, והבלוג שלך הוא בהחלט זירה ראויה לפרסם את ה"תחמושת שלי".

2. ולעניינו. נכון, גם עמים אחרים רוקדים במהירות ובשמחה, אבל לא בכזו מהירות, ולא בכזו שמחה. האמן לי.

3. אינני יודע על אלמנטים שנכנסו לכדורגל הברזילאי מהקפוארה. אינני מפקפק בעובדה זו (כאמור, הידע שלי בהיסטוריית ספורט אינו משתווה לשלך), אבל מהתחושות שלי ומההתרשמות הבסיסית שלי, זה נתון פחות דומיננטי.

4. צדקת, הכל אצל הברזילאים מתחיל ונגמר בריקוד. אפילו אמנות הלחימה שלהם נראית כמו ריקוד (גם אם זה נובע מהכרח היסטורי), אז בטח ובטח שמשחק כמו כדורגל, שאמור להיות מהנה, נראה כמו תנועות מחול קצביות ומרהיבות.

5. אגב, לא הייתי באפריקה (מקווה לבקר שם בקרוב), כך שיכול להיות ששם כל תופעת הכדורגל הקצבי היא אפילו יותר קיצונית, אבל קשה לי להאמין.

6. אז מתי אתה בברזיל?

Comments closed