חידון מספר 52 (הניו יורק ניקס האגדיים)

1. איזה שחקן של הניקס קלע את הסל הראשון בהיסטוריה של הNBA ?

2. מי שחקן הניקס האחרון להיות מלך הסלים של הליגה?

3. מי אימן את הניקס לשתי האליפויות שלהם בשנות השבעים?

4. מי שיחק משחק אליפות עבור הניקס עם שריר קרוע?

5. מי הטביע על הראש של מייקל ג'ורדן במשחק פלייאוף?

6. איזה כוכב ניקס היה גם פיצ'ר מקצועני?

7. ואיזה כוכב בניקס הפך לסנטור?

8. איזה שחקן ניקס היה הזר הראשון בהיסטוריה של הליגה?

9. איזה שיא היסטורי קבעו הניקס ב-1999?

10. ומי שחקן הניקס האחרון להיות רוקי השנה?

לתשובות הנכונות

ושאלת בונוס: מה יהיה עם הניקס האלו?

גארי קספרוב
האסטרטג

32 Comments

מרקפוצ'ינו 30 בנובמבר 2007

כל מה שקורה לניקס מגיע להם…ובעצם כנראה גם לאוהדים. שיתנו מבט על הבלייזרס ואיך הם שינו את קבוצתם מהג'יילבלייזרס לקבוצה צעירה, מוכשרת ומלהיבה וילמדו.

Glenn Edward Schembechler 30 בנובמבר 2007

הלכתי לכתוב את זה אתמול אבל איך שהוא עקב בו גקסון וקספרוב חשבתי שזה יותר מדי חורג. זה קשור לניקס ויותר נכון לקבוצה נגדה הניקס שיחקו אתמול. כבר כמה ימים יש לי בעיה הדורשת ממני להתבונן בעדינות ולשלול אפשרויות של דעות קדומות.

נזכרתי גם שמשחק הנבא הראשון שראיתי היה של הסלטיקס נגד הניקס ( קאונס שיחק, אני חושב שהבלציק היה פצוע) . כלומר ראיתי את שני הדורות האחרונים של השושלת.

הבעיה היא שאולי הפעם לנגד עינינו נוצר דור ההמשך לשושלת שאיך נאמר את זה בעדינות, הוא שונה סגנונית או עם נשים את הקלפים על השולחן אתנית. יש לי בעיה עם זה קצת כמו שגם לי לא ברור למה וונגר צריך לעשות את הניסויים שלו דווקא בארסנל. סלטיקס בגרדן זה גופיות לבנות או ירוקות (ורצוי בלי הפסים השחורים המזעזעים) עם רגליים חיוורות שמתקשות לקפוץ גבוה על הרקע הפרקטי החום ,אפילו אם הוא רק נובו-גארדן. מה שקורה שם עכשיו צריך לנדוד לערים אחרות.
לא אהבתי את כל התייחסות הגזע בשנות ה 80 כשהמאבק הסגנוני-גזעי היה קצת בון-טון. בעיקר כי לסלטיקס יש זכויות מסוימות דווקא בכיוון החיובי (ראסל כמאמן הראשון ואח"כ גם קייסי גונס שלא לדבר על יהודי אחד שתפקד לא רע בבניית השושלת) . גם עכשיו זה בעיני יותר עניין סגנוני שחייבים לשמר לפחות בקבוצה אחת.
ד"א אני בכלל אוהד פילדלפיה ובמאבק בירד-מגיק הייתי די בוגדני עם מעבר מאחד לשני יחד עם זרם

רונן דורפן 30 בנובמבר 2007

גלן. העובדה שבוסטון הגדולה של 1986 הייתה קבוצה די לבנה היא מקרית לחלוטין. כלומר מקרית לחלוטין מבחינת הקבוצה שהייתה תמיד טולרנטית ולא נגע בה שמץ של גזענות. ועל כך אמר ווילט צ'מברליין "האיש ההוא שאני לא אוהב (אורבך) היה הראשון לקחת שחור בדראפט, הראשון לפתוח עם חמישיה שחורה והראשון למנות מאמן שחור".
מה שכן, יכול מאד להיות שהקהל בבוסטון אהב את העובדה שהקבוצה הייתה ברובה לבנה (שמונה לבנים – איינג', מקהייל, לג'נד, וולטון, וודמן, סישטינג, קייט ופקסון). ועל זה אמר ביל ראסל שבוסטון היא עיר של
flee market racism
אבל בשום אופן ומצב אינני מוכן שיקשרו משהו מכל זה לאורבך.

גארנט – האם הוא לא ראסל מודרני (ביחד עם דנקן)? השחקן שיכול לעשות הכל אבל מעדיף להכניס עוד שחקן להתקפה, להוביל את הקבוצה בהגנה, ללא משמעות לסטטיסטיקות האישיות שלו. אני אומר "ראסל מודרני" ולא "הראסל המודרני" כי התואר הזה שייך לדנקן.

מרקפוצ'ינו 30 בנובמבר 2007

לא יצא לי לראות את ראסל משחק, כל מה שאני יודע עליו זה מתקצירים ומהעובדה שיש לו יותר טבעות מאצבעות. לכן אני לא ממש יכול להשוות אליו את דאנקן. מה שכן הכינוי מיסטר פונדמנטל תפור על דאנקן. אם אי פעם יתווכחו מיהו שחקן הכדורסל החכם ביותר ששיחק את המשחק דאנקן יהיה אחד מהמועמדים הראשיים (יחד עם מג'יק).

בינתיים יש לנו את לברון בתפקיד אוסקר רוברטסון המודרני, את נאש בתקפיד ווסט המודרני ואת קווין דוראנט בתפקיד שחקן ההתקפה השלם ביותר בהיסטוריה של המשחק (אלא אם כן יקרה משהו בלתי צפוי).

גארנט צריך להתרכז בלזכות באליפות…לא מגיע לו להצטרף לקבוצת הלוזרים של ברקלי-מלון-יואינג-מילר

עומר ח. 30 בנובמבר 2007

1. ראשית כל הקישורית לדאנק של סטארקס-
http://youtube.com/watch?v=JIlwUgdp3BM&feature=related

אני זוכר לשלמחרת המשחק המופלא הזה בו עלו הניקס ל-2:0 בסדרה הלכנו לסלי הקט-סל בקיבוץ וניסינו לשחזר את ההטבעה המופלאה. חבל שאחר כך הגיעו 4 הפסדים רצופים כולל זה במשחק החמישי בו חטף צ'ארלס סמית ארבעה גגות רצופים במהלך הסיום.

2, אני זוכר שקראתי פעם מאמר מופלא של מנחם לס על משחק מספר 7 של ויליס ריד. הוא כתב שם שתרומתו של ריד היתה בעיקר מוראלית ותיאר כיצד עלייתו למגרש שילהבה את הקהל.

לגבי השאלה האחרונה בחידון. נראה לי שהיחיד שיוכל להוציא את הניקס מהביצה העכורה בה הם מתבוססים בשנים האחרונות, הוא אחד משחקני הסגל שלה בשנות השבעים, אשר כרגע מבטל את זמנו בחוף המערבי, והרוגע והזן שלו יוכלו אולי להתמודד גם עם הרעש והצלצולים של הבניין אשר מעל הפן סטיישן, אשר יש שמועות שפעם שיחקו בו כדורסל.

Glenn Edward Schembechler 30 בנובמבר 2007

Ronen: As I said, Celtics as an organization and Red particulary had nothing to do with racism.

I find it hard to believe that the 80’s team was only by chance. The same for the 70’s.
There was a style there and I wonder if more athletic talented players (meaning non-white) could make this game. The real other star (# 00) from the original Big-Three triangle was actually non athletic as the other guys.

Seeing few games this year (including last night and I hope you all saw Isiah’s face and laughed) I still see big individual talents. As I said it’s only the beginning: you might be right and on the other hand they might fail.

One thing for sure: the green-black jerseys are awful.

גרץ 30 בנובמבר 2007

מרקפוצ'ינו – את התואר האחרון שנתת ("שחקן ההתקפה השלם בהיסטוריה") אני דווקא נותן ללברון ולא לדוראנט. הוא פשוט מדהים. הקבוצה מסביב ללברון כל כך חלשה, שהיא אילצה אותי לבדוק מי היה בקבוצה עם אוסקר רוברטסון בעונת הטריפל-דאבל שלו –
ומסתבר שהיו איתו עוד שני שחקנים שנבחרו לאול-סטאר של המערב באותה עונה, ובנוסף, אחד מהם אף נבחר להיכל התהילה (ג'ק טווימאן).
מישהו ברצינות יכול לראות שחקן מהקאבס מלבד לברון באולסטאר (אולי אולי אילגאוסקאס, בקושי רב) או בהיכל התהילה של ה-NBA?

לגבי הניקס – יש קבוצות גדולות שעברו ועוברות תקופות קשות יותר מבחינה מקצועית (הניקס הרי היו בגמר ה-NBA פעמיים ב-15 השנה האחרונות; כמו יוסטון ויוטה ויותר מבוסטון ופילדלפיה), אך כל ההתנהלות, הסקנדלים, והשחקנים-שמרוויחים-יותר-מדי, הם שהופכים את הניקס לחבורה אנושית מזעזעת.

Glenn Edward Schembechler 30 בנובמבר 2007

Speaking of Chamberlain:
I discussed the Celtic matter with a dear family friend over the Michigan-BC game 2 nights ago. He had to play against Wilt in Philadelphia’s high schools competitions. He said that many considered W.C to be a freak but already than people realized they are playing against a future myt

Glenn Edward Schembechler 30 בנובמבר 2007

future myth…

מרקפוצ'ינו 30 בנובמבר 2007

גרץ – בלי להוריד מאומה מהכשרון של לברון (וייתכן מאד שהוא אכן יגיע לעונת טריפל דאבל בקרוב מאד. לדעתי דוראנט כשרוני יותר מבחינה התקפית (את זה נדע רק כאשר 2 השחקנים יפרשו).

לברון למד הרבה דברים מאז שהגיע לNBA אבל לא ראיתי שום דבר שהוא עושה ודוראנט לא יכול לחקות…וזאת בכלל עונת הרוקי שלו.

זיזו 30 בנובמבר 2007

רונן. אני באמת אוהב את גארנט ובתור אוהד לייקרס מלידה ב3 שנים האחרונות הכרזתי בכל הזדמנות לחבריי שסופו של גארנט הוא לקחת את הטבעות שלהם הוא ראוי לצידו של קובי.
אבל… וזה אבל גדול. בהקשר של הניסיון לתפור לגארנט מעמד היסטורי (משהו שעל הגבול שלו מהלך גארנט כל הקריירה) משהו לא עובד. תמיד יש הסברים מצוינים לחוסר ההצלחה שלו ואז מדברים על הקבוצתיות הנהדרת שלו אבל הגדולים באמת משום מה לא נזקקים להסברים. אפשר להגיד שזה מזל או אולי גורל אבל בכל מקרה לגארנט לא נראה שיש את זה. הייתי מת שפעם אחת הוא יאבד קצת מהנחמדות, ישחיז שיניים ויקרע איזה תואר מהידיים של מישהו (כמובן שלא מקובי ועכשיו שהוא בבוסטון, הייתי מוחק את השם כמו שאתה עושה לליברפול אבל אני לא יודע איך, אולי מאף אחד).
אפילו זה שהוא נשאר במינסוטה כ"כ הרבה זמן קצת העציב אותי. אני שונא מעברים של פרנצ'ייז פליירז בכל ספורט ולא רציתי באמת שהוא יעבור אבל שלפחות יראה תסכול ויצרח לשמיים ולא תמיד יישאר אותו ילד טוב ונאמן. תראה את קובי, זה מעצבן לשמוע את הידיעות על המעבר האפשרי ואפילו מפחיד אבל לפחות אני יכול לייחס את זה לחוסר היכולת של קובי לקבל את הסיטואציה שבא הוא לא נלחם באמת על אליפות בכל שנה וקובי נמצא בקבוצה טובה בהרבה גם מקצועית וגם מבחינת העיר ממה שגארנט סבל במשך השנים. אותו הבדל ביניהם אפשר לראות בדקות האחרונות של כל משחק, לטוב ולרע אם על ברייאנט יש שמירה כפולה וג'ורדן פנוי לידו הוא ידקור את השומר שלו בלב ויקח את הכדור לסל לאומתו גארנט ימסור לרגב פאנן אם הוא פנוי בעמדה יותר טובה.
בכל מקרה כנראה שהדרך היחידה שגארנט ישווה את היחס טבעות-אצבעות לזה של ראסל הוא ע"י כריתת האצבעות משתי כפות ידיו + אחת מהרגל!!!

זיזו 30 בנובמבר 2007

גרץ, העלייה החדה בסטטיסטיקות של לברון למרות ירידה של דקה וחצי בזמן משחק אומרת שני דברים:
1. לברון הוא באמת מפלצת שקשה להסביר.
2. קליבלנד בצרות צרורות!!!

רוני שטנאי 30 בנובמבר 2007

קשה לי מאוד להסכים עם הקביעה שהדאנק המפורסם של סטארקס(ההוא ביד שמאל), היה על הראש של ג'ורדן. ג'ורדן היה רק השני שם, הראשון היה גרנט ושניהם בעצם לא בדיוק ספגו את הדאנק על ראש כמו לדוגמא הדאנק האדיר של פיפן על יואינג.

ועוד הערה לגבי מיסקה , קראתי קצת והוא היה שחקן המיעוטים הראשון בNBA ולא הזר מכיוון שהוא נולד בארה"ב. אין לי מושג מה הוא עשה אמש.

אוף טופיק.
התמונה שהצטיירה לי בראש שלך רונן, שונה מאוד ממה שראיתי בטלויזיה(מועדון הספורט בדיון על אנגליה).

גיל 30 בנובמבר 2007

חברה, לאט לכם. להכריז שדוראנט או אפילו לברון הם שחקני ההתקפה הכי שלמים או הכי משהו בכלל זה קצת לרתום את העגלה לפני הסוסים. הם עוד לא הגיעו לשום דבר בחיים שלהם למרות הפוטנציאל.

לגבי גאנרט. לדעתי ההשוואה הנכונה שלו היא דווקא לצ'מברליין. ברוב השנים מה שהיה חשוב לו היו הסטטיסטיקות האישיות על חשבון הקבוצתיות ורק לאחרונה הוא שינה את הגישה. כמו צ'מברליין הוא היה מפלצת סטטיסטית אבל את האליפויות לקח מישהו אחר. יש לו משהו שחסר לאלופים גדולים. קשה לי לחשוב שמינסוטה לא היו עולים לפלייאוף שלוש שנים רצופות אם היה להם שחקן כמו דאנקן. הם גם בטח היו מגיעים הרבה יותר רחוק מאשר הגעה בודדת לגמר המערב. גם השנה הסלטיקס לא יגיעו רחוק. ריברס הוא מאמן גרוע שטוחן את השחקנים שלו בתחילת העונה כדי להשיג ניצחונות בכל מחיר. באיזה שהוא שלב זה יתנקם בו על ידי פציעות או עייפות ולפלייאוף הם יגיעו תשושים.

לגבי ראסל, חשוב לציין שיש לו גם שתי אליפויות מכללות לפני שהוא הגיע לנבא.

רונן דורפן 30 בנובמבר 2007

אני דווקא חושב שיש סיכוי טוב שבוסטון יגיעו לגמר – בגלל הרמה הירודה במזרח. הם גם יכולים לשפר את ההישג של קליבלנד במשחק אחד בסדרה מול סן אנטוניו – לא יותר.

גיל 30 בנובמבר 2007

זה אפשרי אבל זה לונג שוט (וגם אז זו לא הצלחה מי יודע מה). המאבקים במזרח קשים יותר. אורלנדו נראית כמו הסוס השחור ולמרות שעוד מוקדם, מסתמן מאבק בין דוויט הווארד ללברון על הMVP.

בן דוד של שימי ריגר 30 בנובמבר 2007

קווין דוראנט השחקן ההתקפי השלם בתולדות הליגה?

מה?

ואני אחזור-מה?

אם יש משהו שמעצבן בNBA בימנו,זה ההייפ המגוחך שקיים סביב שחקנים מסויימים..לפעמים אפילו בלי שום גרגר של קבלות.

19 נקודות למשחק ב39 % מהשדה,2 אסיסטים ושלושה איבודים.

אלה הנתונים שלו.

זה "שחקן ההתקפה השלם ביותר בהיסטוריה של המשחק"?

?!

לפעמים אני מקבל תרושם שאנשים פה כ"כ מאוהבים במילים של עצמם שהם יקשקשו ויצהירו תהצהרות הכי הזויות רק בשביל לקרוא את עצמם אחר כך.

גיא 30 בנובמבר 2007

מצטרף לבן דוד (גם אם לא כל כך מסכים עם הניסוח הבוטה).
גארנט שחקן מצויין ותו לא. בודאי לא אחד מהגדולים.

הסלטיקס כיום הם קבוצה רעבה שיודעת שיש לה הזדמנות כמעט חדפעמית עם ההרכב הזה (שיתחיל להחשב זקן בתוך שנתיים).
להערכתי הם בהחלט אמורים לקחת את המזרח השנה אם כי אני הייתי מוסיף הערת אזהרה שעם כל הכבוד לקבוצות מצליחות בעונה הרגילה, זה עוד לא מוכיח שיש להם את מה שצריך אפילו בשביל לעלות סיבוב בפלייאוף (תשאלו את דאלאס ופיניקס).

לגבי בוסטון האגדית של האייטיז – בוודאי אחת מהקבוצות האינטליגנטיות בכל הזמנים, הסטראוטיפים הגזעניים ייחסו את האינטליגנציה להיותה של הקבוצה "קבוצה לבנה". כל זאת למרות שלקבוצה היו בעצם שני מוחות כדורסל מבריקים – בירד הלבן ודניס ג'ונסון השחור אללה ירחמו (השחור הג'ינג'י היחיד שיצא לי לראות).

Glenn Edward Schembechler 1 בדצמבר 2007

ניקוי המדף מאחר וכבר יום שבת בפתח:
השבוע הלך לעולמו רוברט קייד שהשאיר אימפקט מסויים על הספורט המקצועני והחובבני כאחד.

http://www.latimes.com/news/printedition/california/la-me-cade28nov28,1,4739606.story?coll=la-headlines-pe-california

martzianno 1 בדצמבר 2007

תוקם הפועל "מדיסון" ניקס לאלתר!

מרקפוצ'ינו 1 בדצמבר 2007

בן דוד יקר – אני יכול להכריז מה שבא לי (זה ככה, בשביל הסיפתח).

הנתונים האלה של דוראנט שאתה מזכיר פה (להזכירך מדובר סה"כ ב-15 משחקים ראשונים של העונה לילד בן 19) הם די מרשימים. פעם ראשונה שראיתי את דוראנט במשחק לא היה לי מושג מי הוא ולא שמעתי על ההייפ סביבו. את כל המסקנות הסקתי מכך שהתקפה אחרי התקפה דוראנט הכניס את הכדור לסל בדרך שונה (בשמאל ובימין, בדאנק ובפיידאוואי וגם מטווח השלוש וגם אחרי ריבאונד התקפה לפעמים בהוק שוט ולפעמים הוא סתם זרק את הכדור מחצי מרחק עם יד או שתיים על הפנים) וכל מהלך שלו נראה קל כמו הליכה בפארק.
מעולם לא ראיתי תצוגות כאלה בגיל כה מוקדם (גם לא מלברון, ברייאנט, גרנט, מגריידי וכו' וכו').

מעבר לזה – לא משנה מה יגידו גם אחרי שיסתיימו הקריירות של לברון ודוראנט יהיו ויכוחים על זה (כמו שלמשל אני לא מסכים עם הקביעה שג'ורדן השחקן הטוב בהיסטוריה). אז מה בדיוק הבעיה בזה שאני מאמין שדוראנט יהפוך לשחקן ההתקפה השלם ביותר בהיסטוריה של הNBA?
אבל אם כבר אתה משתתף בשיחה אז מי אתה חושב ששחקן התקפה יותר מוצלח – צ'מברליין שקלע 100 נק' במשחק או קארים עבדול ג'אבר שמוביל את טבלת כל הזמנים?

יואב 1 בדצמבר 2007

מרק, שוב אתה מאלץ אותי להתערב, בנושא שפחות מדבר אלי?:)
מה מייקל מה? מה לא ברור שם מה? הוא גורם לאפיקורסים לשאול שאלות. הכי קרוב לסופר מן שחור (עלי)שיש, לא? היה הכי חרוץ, הכי תחרותי, והכי כישרון טבעי, לא?סליחה שכחתי עוד נתון, שחקן ההגנה וההתקפה הכי טוב של דורו(אפשר לדמיין את זה בכלל היום, ואפילו מוקדם יותר? זה לא נדרש מסופר סטארים היום. כל הליגה הזאת שומרת נורא, כמו מתוך עיקרון).
אבל מה אני מבין… אני מאמין שרוני הוא פלה הלבן….

יואב 1 בדצמבר 2007

נ.ב
כתבתי סופרמן שחור מתוך התיחסות לשיר על עלי…. מייקל היה סופרמן נקודה. איך לבנו של סופרמן יש אומץ לשחק כדורסל? זה שונה מבנו של טרזן לחלוטין….וגם מבנו של קרוייף.

גיל 1 בדצמבר 2007

מרק, הרשה גם לי להתערב אבל מה שאתה אומר זה שטויות. יכול להיות שדוראנט יהיה השחקן הגדול אי פעם אבל לקבוע בנחרצות כזו שכבר היום הוא שחקן ההתקפה השלם אי פעם בתור עובדה שרק משהו לא צפוי ישבש אותה זה פשוט הזוי. שלא תבין לא נכון, אני דווקא מאוד אוהב את דוראנט כמי שעקב אחרי הקריירה שלו במיכללות. בינתיים הוא די רחוק מהציפיות שתלו בו והמספרים שלו רחוקים מלהיות מרשימים. היו כל כך הרבה שחקנים שהכריזו עליהם שהם הג'ורדן הבא, המג'יק הבא, וכו' וכמעט כולם לא מימשו את הציפיות שלהם. אפשר להזכיר בהקשר הזה את כריסיטיאן לייטנר שנחשב בעיניי רבים כשחקן המיכללות הטוב אי פעם וכולם היו בטוחים שיהיה כוכב על במקצוענים ולא יצא ממנו כלום.

אגב, גם אם הוא יהפך לשחקן התקפה מצוין זה לחלוטין לא אומר שהוא יהיה שחקן משמעותי. יש הרבה סקוררים בנבא אבל להיות שחקן ברמות היסטוריות צריך גם הגנה (שהוא מתקשה בה), צריך מנהיגות, אליפויות עוד הרבה דברים שבכלל לא ברור אם יש לו אותם.

עוד אגב קטן: היום יש נטייה לאנשים להכתיר כוכבים על סמך כמה משחקים או אפילו עונה טובה אחת ולהמעיט בערך שחקנים מהעבר. אני חושב שזה נובע במידה רבה מהחשיפה הגדולה שיש לנבא בעשור האחרון ומיעוט המשחקים שאנשים ראו את מג'יק או בירד בשיאם (אני אפילו לא מדבר על שחקנים מוקדמים יותר). לאנשים חסרה פרספקטיבה היסטורית בספורט וכבר שומעים קולות שאומרים שאפילו מג'יק ובירד הם אוברייטד, אבוי לבושה.

מרקפוצ'ינו 1 בדצמבר 2007

גיל רוב מה שאתה אומר הוא נכון. אכן רוב האנשים לא מודעים לעבר ברמה שהם צריכים להיות מודעים בה.
אני לא יודע למה הכנסת את אספקט ההגנה שבכלל לא התייחסתי אליו בנושא דוראנט. גם לא טענתי שהוא יהיה שחקן משמעותי (אבל קשה לי להאמין שלא, סיאטל תזכה השנה שוב בבחירת דראפט גבוהה וכנראה גם שנה אח"כ (ראה בניית הקבוצה בפורטלנד). כרגע – מכל השחקנים שאני ראיתי בגיל הזה- דוראנט הוא בעל הכשרון הטבעי (והתנאים הגופניים) הטובים ביותר. מבחינתי משהו בלתי צפוי זה גם התדרדות שלו בסטטיטיקה וכו'

יואב – העובדה שאתה חושב שרוני הוא פלה הלבן אמורה להספיק בשבילי לא להגיב על מה שאמרת.

אז מה ג'ורדן היה הכי הכי? ומה עם ביל ראסל שיש לו 13 טבעות? ומה עם מג'יק שיכל לשחק בכל תפקיד במגרש? תתפלא, אבל לא כולם חושבים שג'ורדן היה השחקן הכי טוב בהיסטוריה. אבל אולי אני בהכחשה כי אני אוהד של הלייקרס.

ועוד דבר יואב, בקשר לאיפוקרסים – אלוהים אכן קיים, בדקו את זה, קוראים לו אריק קלפטון.

martzianno 1 בדצמבר 2007

זה כמו הוויכוחים שאני מנהל עם אבא שלי, בכל פעם שיוצא לנו לראות כדורגל ביחד – מי היה הכי טוב אי-פעם? אבא שלי טוען שבסט (זצ"ל) היה דה-בסט ועל זה אני עונה לו כל פעם (כי זה כל פעם אותו וויכוח), שעם כל הכבוד, שים את בסט בשיאו במשחק ליגת האלופות של ימינו והבנאדם קורס מהתקף לב אחרי רבע שעה. מבלי לגרוע במאום (בטח שלא על גבי במה זו) מגדולתו של האיש – הספורט מתקדם, הפיזיות והאתלטיות עולה וגם צ'מברליין כנראה לא היה קולע 100 נגד דאנקן (או להבדיל דווייט הווארד המפלץ) ולכן אני מציע, שכל אחד יבחר את האיש הכי גדול שהיה אי-פעם בשבילו – בזה אי-אפשר לטעות. אני למשל בוחר בג'וליוס אירווניג "הדוקטור", למה?! כי ההתרגשות שהוא גרם לי בתור ילד, זה משהו שיישאר איתי. אז מה אם יש לו אליפות אחת? לי זה מספיק…

birdman in da house 1 בדצמבר 2007

אני חושב שסיכום ביניים הולם לגבי דוראנט יהיה: שחקן ההתקפה השלם ביותר בהיסטוריה בקטגורית "שחקנים אשר טרם הספיקו לנגב את החלב מהשפתיים " :-)

בן דוד של שימי ריגר 1 בדצמבר 2007

אוקיי.מרקפוצ'ינו..אני אפתח בהתנצלות אם יצאתי תוקפני משהו בהודעה הקודמת,בדיעבד זה היה לא לעיניין.

אני עדיין חושב שמה שכתבת היה קישקוש.אני מניח שאם היית כותב שמג'יק הוא השחקן השלם בהיסטוריה,קיצפי לא היה יוצא עלייך.זאת אולי לא דעתי-אבל לפחות יש טיעונים בעד מג'יק.

לצאת בהצהרות בומבסטיות על דוראנט,זה פשוט מעצבן לי תצורה.

ראיתי משחק של דוראנט,הוא קלע באחוזים מחרידים,איבד כדורים..ובכלליות נראה כמו גרסא שחורה של יותם הלפרין.

אם היית כותב שיש לו פוטנציאל..מילא.
אבל לטעון שכל תסריט שהוא לא עומד להיות הגדול בתולדות המישחק יהיה ממש מפתיע?

נו,באמת.זה פשוט לא רציני.

בקשר לשחקן ההתקפה הכי מוצלח..מקורי ככל שזה יהיה,אני לא חושב שיש למייקל מתחרים.דומיננטיות כזאת במאני טיים,אליפויות שהוא הביא במו ידיו,וירטואוזיות חסרת מתחרים,אחוזים מהשדה!

בוא נגיד שאני מאחל לדורנט להגיע לרבע ממה שמייקל הגיע.גם אישית וגם קבוצתית.אני בספק אם זהיקרה.

נ.ב-אתמול דורנט נתן את משחק חייו עם 35 נקודות:)..מצא תזמון טוב.

בן דוד של שימי ריגר 1 בדצמבר 2007

אגב רונן,הממשק של הוספת הודעה פה,הוא..איך לומר..זוועתי למדי.יש אפשרות להוסיף איזה דף של תצוגה מקדימה..ולהגדיל תחלון כתיבה קצת..?הרגע נמחקו לי כמה שורות מההודעה שכתבתי..ואני מאשים תתנאים הטכניים.

יואב 1 בדצמבר 2007

אותו קלפטון, שכל כך נחרד מנוכחותו של הנדריקס בלונדון, עד שחבר לפיט טאונסנד(the who)
כדי ליצור סוג של קואליציה מול "האיום" הממשמש ובא על מעמדו?
טוב זה כנראה עניין של טעם וגם בספורט זה ככה, כמו שמרציאנו כתב, זה האפקט והתחושות בזמן אמת. עודד מכנס תמיד יהיה החלוץ המרגש ביותר שגדל פה בעיני, אולי בגלל שהוא נהג לפרק את קבוצתי האהובה, באופן קבוע, קרוב לעשור.

מרקפוצ'ינו 1 בדצמבר 2007

יואב מה שכתבת על קלפטון ממש לא מדוייק, ממליץ לך לקרוא גם את הביוגרפיה של קלפטון וגם את של הנדריקס.

בקצרה – הנדריקס הגיע לאנגליה לנסות להיפגש עם קלפטון ואחרי שקלפטון ראה אותו מנגן אמר שחיים להחתים אותו על חוזה. אני אוהב את שניהם אבל אישית מעדיף את קלפטון (יש לו פשוט יותר שירי בלוז מאשר להנדריקס). קלפטון הוא האמן שנכנס הכי הרבה פעמים להיכל התהילה של הרוק. במוזיקה בניגוד לספורט אנשים אוהבים לשתף פעולה עם אמנים גדולים אחרים ולא להתחרות בהם.

בן דוד יקר – התנצלות מתקבלת ואני מבין את הזווית שלך. מן הסתם דוראנט ישפט רק אחרי שיפרוש. אבל כרגע בגיל הזה לדעתי הוא מבטיח הרבה יותר מאשר כל שאר השחקנים ששיחקו את המשחק. אני עומד מאחורי המילה שלי ואם זה לא יתגשם אני אהיה הראשון שאודה שטעיתי…לא צריך לשמוע את זה ממבקרים אחרים :)

לא אוהב את ג'ורדן. פשוט לא אוהב אותו. הוא שחקן אדיר, אבל אני לא אוהב אותו. אולי הוא הווינר הכי גדול ששיחק את המשחק (הבעיה היא שעדיין לראסל יש פי 2 +1 אליפויות ממנו) אבל הוא (לדעתי, לדעתי!) שחקן פחות טוב ופחות שלם ממג'יק. והאישיות שלו לא מתקרבת לחיוך של מס 32 בצהוב סגול.

יואב 1 בדצמבר 2007

ראיתי סרט על חייו של הנדריקס, ובסך הכל ציטטתי לך את מה שטאונסנד אמר בעצמו על ההתקרבות הפיתאומית של קלפטון אליו. כך הוא פירש את זה(טאונסנד בעיני , הוא אחד האנשים וכותבי השירים הכי מבריקים שיש).כן, אני יודע מרק שבמוסיקה משתפים פעולה עם אחרים ולא מתחרים בהם כמו בספורט. קלפטון(כמובן שאגדת גיטרה גדולה)אף פעם לא היה כוס הגינס שלי אולי כי הוא היה יוצר(כותב שירים) קצת בינוני בעיני… על איכויותיו כנגן, קטונתי מלבקר(למרות שלא ממש מטריד אותי מי מנגן הכי טוב, מהר, או כמה ארוך הסולו. אלא אם זה משרת את השיר).
אולי קצת דומה ליחסך למייקל.הכל עניין של טעם ומה עושה לך את זה…למשל- את הטראש טוק של מייקל(מול כולם ותמיד) אני לא מחליף באף חיוך של אף אחד.

Comments closed