האוליגרכיה הישנה

לפני כמה שנים, בערך בסיום עונת 2000-2001, כתבתי כתבה למוסף של ידיעות אחרונות על בעלי הקבוצות בכדורגל הישראלי. וראיינתי את מרבית בעלי הקבוצות הגדולות או כאלו הקשורים לעניין הבעלות בהם. השבוע, אם לוני הרציקוביץ' באמת עוזב את מכבי תל אביב, יישאר רק יעקב שחר מבין האנשים שהחזיקו בקבוצות שנחשבו אז לחמשת הגדולות בספורט הישראלי.

וזה גורם לי להזכר בתמצית הדברים שהם אמרו לי:

– יעקב שחר סירב להתראיין בגלל משהו שפורסם עליו במדור הספורט של העיתון.

– בית"ר ירושלים הייתה בשיחות לגבי השתלטות אפשרית של רון לאודר. לאודר כמובן לא התראיין, אם בכלל התכוון לרכוש את הקבוצה, אבל במקומו התראיין אחד בשם אהוד אולמרט. אולמרט אמר שאין סיכוי להרוויח כסף מבית"ר ירושלים, אבל היה גלוי לחלוטין ואמר שתרומה לבית"ר בהחלט מחזקת את הקשר עם מפלגת השלטון. אנקדוטה: כעבור כמה שנים פגשתי במקרה את מנהל העסקים של לאודר בישראל. הוא אמר לי שזה היה מדהים. אחרי 90 ימי בדיקות הם לא ידעו כלום על מצב המועדון.

– רובי שפירא אמר לי שהוא בכדורגל בגלל הכיף הגדול שבדבר.

– משה תאומים התראיין במשרדו ודיבר ארוכות על חינוך. ועל הסיפוק הגדול שלו מהמפעל החינוכי הזה. ביקשתי לדעת ממנו בכל זאת משהו על התרומה לכדורגל. והוא אמר "אנחנו מביאים לכדורגל את האיכויות שלנו מעולם העסקים".

– לוני הרציקוביץ' דיבר גם הוא על חינוך. אבל בעיקר הוא התייחס לזכיית קבוצת הכדורסל בגביע הסופרוליג כמה שבועות קודם לכן. הוא שיבח את אנשי הכדורסל ואמר שהם עושים עבודה טובה, אבל אי אפשר להשוות בין תחום הכדורסל לדברים שאפשר לעשות בתחום הכדורגל.

בסופו של דבר המשמעות ההיסטורית שלהם בכדורגל הישראלי יכולה להסתכם בשורה אחת בספר: הם באו, בזבזו כסף, רובם נכשלו כשלון חרוץ, והם נעלמו עם הופעת האוליגרכים.

למה האיגרוף עושה קאמבק?
אפרופו מאריון ג'ונס. למה כן צריך לפסול ספורטאי גם אם עברו שבע שנים

31 Comments

birdman of the batsmen 12 בדצמבר 2007

רונן, אני לא מסכים איתך, כל המרואיינים השיגו את המטרות שציינו: אולמרט חיזק את הקשר עם השלטון; רובי שפירא נהנה בכדורגל (הצרות היו בתחום העסקים); תאומים והרציקוביץ תרמו לחינוך ע"י בתי ספר לכדורגל ותעסוקה חיובית לנוער.
האוליגרכים אינם שונים מהרשימה לעיל, חוץ מכך שהכסף שלהם הגיע ממקורות שונים. אף אחד לא הגיע בשביל רווח כלכלי.

תומר 12 בדצמבר 2007

אני מסכים. הבעלים היחידי מבין אלה שמנית שההיסטוריה תראה בו כמצליחן הינו שחר, שכן הוא היחידי שיש בו את התשוקה האמיתית לכדורגל, ואשר עושה זאת במשך שנים מבלי להתייאש, תוך ניהול משאבים יעיל והוצאת כספים גבוהה ביחס לכדורגל הישראלי, אם כי לא מופרזת (במקרה של לוני, אולי עדיף שהיה מתייאש לפני. הוא לא למד בעסקים איך לצמצם הפסדים?)

על אף הכישלונות של חיפה נגד רוזנבורג ומאלמה, שפגעו בתחושת ההצלחה שנטפה מהקבוצה בשנים של אחרי קמפיין ליגת האלופות המוצלח, אני רואה אותם עוד מצליחים בזירה האירופאית בשנים הקרובות, כנראה באופ"א עקב השליטה של בית"ר.

בסופו של דבר, מחזות כפי שאנו רואים מהתל אביביות, לא נראה אף פעם מחיפה, לא לאורך זמן, ולעולם לא תוך התפרקות טוטאלית, וזו האינדיקציה הטובה ביותר לכך ששחר עשה עבודה טובה.

ולסיום, לשם השלמת מצעד בעלי הקבוצות המדוכאים והמדכאים, בוא לא נשכח את מאיר פ'ניגל שבימיו בבית"ר נראה כאילו גוש בטון נמצא בבטנו דרך קבע, ואשר התנהלותו הכללית העידה על ייאוש יותר מעל כל דבר אחר.

tksr 12 בדצמבר 2007

המשמעות ההיסטורית של תקופת תאומים וחבריו בהפועל היא הדאבל והמסע האירופי הבלתי נשכח ומבחינת אוהדי הפועל שחוו את השנים ההן מדובר בהרבה יותר משורה אחת בספר.
גולן חזני כותב היום במוסף הכלכלה של ידיעות על הפסדי בעלי הקבוצות.הוא מעריך את ההפסדים של בעלי שבע הקבוצות (הפועל,מכבי,חיפה,בית"ר,קרית שמונה,אשדוד והפועל פ"ת) ב-450 מיליון שקל.מכיוון שלא מדובר באנשים טיפשים ניתן להעריך שהפסדיהם מתקזזים ברווחים שונים ואחרים שהם תוצר של היותם בעלי הקבוצות (לא בהכרח רווחים שנמדדים רק בכסף)

אנונימוס 12 בדצמבר 2007

רונן, תאומים עדיין באותו סטטוס בהפועל תל אביב הוא לא עזב לרגע.

אביעד 12 בדצמבר 2007

לרונן – יעקב שחר שינה את הכדורגל הישראלי. איך תוכל לתמצת את תרומתו בשורה אחת? הוא יצר את מכבי חיפה כאימפריה (בלי שחר, מכבי חיפה היא היום במקרה הטוב מקבילה של בני יהודה), הוא הביא את שפירא לחיפה (בלי שחר ומכבי חיפה, רובי שפירא בחיים לא היה חושב על לקחת על עצמו את הפועל חיפה).
שחר הכניס סטנדרטים חדשים של ניהול לכדורגל הישראלי וקידם אותו שנות אור קדימה (נכון, המצב היום לא משהו, אבל תחשבו כמה גרוע זה יכל להיות לו עדיין היו שולטים פה ההסתדרות והעיריות…), כל הקונספט של בעלי קבוצות פרטיים התחיל בשחר.
ל tksr – אתה צודק. שחר אף אמר לא פעם בעבר שעל אף ההפסדים הכלכליים הכרוכים בניהול מכבי חיפה, נוצר לו מכך מוניטין מסוים שפתח לא הזדמנויות עסקיות שאחרת לא היו מתממשות (אני חושב שהוא הביא את רכישת הפניקס כדוגמא, אבל אל תתפסו אותי במילה לגבי זאת).

רונן דורפן 12 בדצמבר 2007

לכולם. בכוונה כתבתי "רובם נכשלו כשלון חרוץ" בכדי להוציא את יעקב שחר במידה מסויימת מהחבורה הזו.

בירדמן
אני שופט את ההצלחה בשאלה במה קידמו את הכדורגל הישראלי. לא בשאלה אם נהנו או קידמו את האינטרסים הפוליטיים שלהם.

הייתה בה יומרה לאיכות ניהול, מתוג וקידום רמת הכדורגל. הכשלון פה הוא גדול.

אביעד – תבחין: הוא לא הצעיד את הכדורגל הישראלי קדימה כי קבוצות אחרות לא הלכו בעקבותיו. גם ההצלחה שלו במכבי חיפה הייתה בזיהוי מודל מאד נכון עבורו – של מכירת שחקנים לחוץ לארץ. בתחילת דרכו חשב שיבנה קבוצה שתתמודד באופן קבוע באירופה. די מהר הוא גילה שזו לא מטרה ריאלית מבחינה כלכלית והוא עבר למודל של מכירת שחקנים.
מכבי חיפה בתקופתו אכן השתלטה על הליגה תקופה מסויימת – היא לא מגדלת שחקנים ישראלים כל כך טובים כבעבר.

Ido 12 בדצמבר 2007

כואב הלב על כל משקיע שהפסיד את מירב כספו, בעיקר עקב ניהול שלומאלי וסביבת עבודה בלתי אפשרית. וכואב הלב שהכדורגל הופך להלבנת תדמית של מליונר זה או אחר, אשר מחפשים לפתוח לעצמם שער לדעת הקהל המקומית.

2 דוגמאות שלא הזכרת הן:
קרית שמונה וסכנין שעושים למען הקהילה, במשחק שהוא ביסודו שכונתי.

רונן דורפן 12 בדצמבר 2007

עידו – קריית שמונה וסכנין נלקחו על ידי הבעלים/תומכים מהליגות הנמוכות כל הדרך לליגת העל.
לא היו כאן השחץ והיוהרה של מליונרים שהתיימרו להרים פה את הכדורגל.

תומר 12 בדצמבר 2007

דרך אגב, מאיר שמיר בהפועל פתח תקווה זה לא כישלון חרוץ?

איציק אלפסי 12 בדצמבר 2007

תומר,

לגבי פניג'ל:
נעשה לו אני חושב עוול היסטורי- התרומה שלו לבית"ר, גם בפרספקטיבה רחבה, הייתה משמעותית ביותר ואולי אף קריטית!
א. הוא הציל את בית"ר מחידלון- פשוטו כמשמעו.
ב. אחרי שנים ארוכות של חובות למס הכנסה ולמי לא הוא ייצב את המערכת הכלכלית של המועדון בצורה כזו שאפשרה את העברת בעלות הקבוצה במהלך חלק של 48 שעות!
ג. הוא החייה את מחלקת הנוער ובנה שם מערכת לתפארת! העובדה שמחלקת הנוער של בית"ר כיום היא מכבי ת"א כדורסל במושגים של ליגת הנוער נזקפת בראש ובראשונה לזכותו!
ד. הוא הביא לבית"ר כשרונות צעירים נפלאים מכל רחבי הארץ. אמנם, למצער, רק ברק יצחקי הפך בסופו של דבר לכוכב לגיטימי אבל בנינו גם זה לפחות שחקן אחד יותר מאשר מה שסיפקו בעשור האחרון התל-אביביות למשל..

אביעד 12 בדצמבר 2007

רונן – מדוע אתה טוען ששחר לא הצעיד את הכדורגל הישראלי קדימה?
ראשית, הוא יצר כאן דוגמא לניהול כלכלי נבון (פחות או יותר) ולניהול שפוי של קבוצה (לפניו דדש והמפיות היוו מודל לניהול). היום, כל פאשלה ניהולית בארץ מובאת בהשוואה לניהול השפוי בחיפה (למעט פרשת הפקס שהיא היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל).
שנית, הוא "פתח" את מפת הכדורגל בישראל, הוא לקח קבוצה אלופה והפך אותה לאימפריה ובכך נפרשה מפת הכדורגל בארץ צפונה, ולא כפי שהייתה קודם לכן – ת"א בואכה נתניה (עם גלישות זמניות לב"ש וירושלים).
שלישית, שחר פתח את הדלת לבעלות הפרטית – אמנם היו שם כשלונות ונזקים, כמו גד זאבי בבית"ר ונזקי לוני במכבי ת"א, אבל הפועל חיפה כיום נמצאת באותו מצב בו הייתה טרום רובי שפירא,רק פחות על סף תהום (בנוסף לזכרונות מ 1999), סמי סגול, למרות כל הטענות האפשריות נגדו, למעשה הושיע את הפועל ת"א מציפורני ההסתדרות, כולנו ראינו מה קרה להפועל פ"ת בשנה שעברה בלילה ראשון בלי שמיר (וזה היה קורה עוד קודם לכן בלעדיו), בני יהודה ללא יובל גפני ואחריו חזי מגן, על אף הטענות על אובדן מאפייני הקבוצה כנציגת השכונות, הייתה נשארת אצל משפחת סולמי וסביר שגורלה היה כגורל נציגת השכונות האחרת, שמשון ת"א. ומה לגבי נצרת עילית וקריית שמונה? היכן הם היו בלא אבשלום נוריאל ואיזי שרצקי? וסכנין ללא מאזן גנאים? כל אלו הגיעו רק אחרי ששחר הוביל את הדרך.
ולגבי הטענה השניה שלך על שחקני הנוער של חיפה – אל תלך שולל אחרי פופוליזם והתדמית השלילית שהודבקה לחיפה בכלל ורוני לוי בפרט, אמנם חיפה לא נשענת על שחקני נוער כבעבר, אך כך גם רוב הקבוצות הגדולות, כמעט בלתי אפשרי הן לדרוש הישגים והן לפתח שלד הבנוי רובו ככולו על שחקני בית, ניתן רק לשלב מספר שחקנים בתוך שלד וותיק הכולל שחקני רכש. גם ככה, ההרכב של מכבי חיפה בשבת כלל 5 שחקני בית. למעשה, כל שחקן נוער שנפלט ממכבי חיפה בשנים האחרונות לא היה טוב מספיק ואף לא השתלב בקבוצות ליגת העל (או לפחות לא היווה גורם משמעותי), זאת למעט יואב זיו שמצא הצלחה רק אחרי שינוי הסבה למגן ומאור בוזגלו שנפלט מחיפה בגלל התנהגות בעייתית (ובצדק נפלט, שחקן בן 17 שמתרעם על כך שלא פותח בהרכב האלופה מקומו ביציע או בקבוצה אחרת, כמות האוויר החם שבוזגלו ואביו שחררו לאוויר העולם בשנים האחרונות יכלה לשלוח את ההינדנבורג מסביב לעולם. פעמיים).

משה גרטל 12 בדצמבר 2007

איציק אלפסי. פניג'ל עשה על בית"ר קופה רצינית.
מגאידמק הוא הרוויח כמה מיליונים טובים (חוץ מההשקעה שאותה כיסה גאידמק). אבל זה הכסף הקטן.
הוא עומד להפשיר את הקרקע בבית וגן, והולך לבנות שם מאות יחידות דיור. אחרי שהוא קנה את השטח ב-6 מיליון דולר (אז שטח של מינהל מקרקעי ישראל שהוקצה לבית"ר), הוא הולך לעשות קופה של כמה עשרות מיליונים.
כל ההשקעה שלו בבית"ר לאורך השנים שווה בערך 20 מיליון ש"ח (שאותם גאידמק כיסה), והרווח שהוא יעשה שווה פי כמה.
אני לא ממש בקיא אבל בטוח שגם לוני הליצן עשה על מכבי קופה רצינית, כמו הרבה יו"רים בליגה, בדרכים כאלה ואחרות.
מושיק תאומים הרוויח הון פוליטי, ובמפלגת קדימה מדברים הרבה על זה שבבחירות הבאות חיים רמון יפעיל על אולמרט לחץ כדי לשבץ את מושיקו במקום ריאלי ברשימת קדימה.
יעקב שחר הוא היחיד שנמצא בכדורגל לא בגלל אינטרסים על גב הקבוצה.

רונן דורפן 12 בדצמבר 2007

אביעד – כפי שאמרתי – אני מעריך את שחר, אבל אתה נותן לו קרדיט במקומות שהם לא שלו.

ראשית, מכבי חיפה זכתה באליפות עוד לפני הניהול שלו. אז הוא לא פתח את הכדורגל בארץ לפריפריה. אם מה שהיית אומר היה נכון היית רואה עליה של הפריפריה אחריו – ולמעשה קרה ההיפך: שלטון מוחלט של חיפה, תל אביב וירושלים. אני לא בטוח שחיפה פריפריה ואני לא יודע מה תרומתו לשאר הפריפריה? אולי בכך שהוא רוכש מהם שחקנים.

שנית, "יצר מודל לניהול נבון" הוא תרומה רק כשיש מי שמחקה בהצלחה את המודל הזה. סכנין וקרית שמונה הן לא דוגמאות רלוונטיות. הן נרכשו למטרות חברתיות כשהיו בליגות נמוכות. זה לא המודל של שחר.

שלישית, הבעלות הפרטית הייתה בדרך כלל אסון. זה גם לא משהו שהוא המציא. בסך הכל הוא היה הראשון, ואם לא הוא אז היה מישהו אחר. אל תפריז פה – בסך הכל הלכו בעקבות ההגיון והעולם.

אז יש פה נשיא קבוצה בסך הכל טוב מאד. הוא גרם למכבי חיפה להיות טובה מאד. הוא לא גרם לכדורגל הישראלי להיות טוב יותר, או נקי יותר, או שוויוני יותר.

איציק אלפסי 12 בדצמבר 2007

גרטל- הכל טוב בבריכה?

פניג'ל אכן שיחק אותה עם הקופה שהוא עשה על ארקדי (לא על בית"ר) אלא שזה לא מוריד מאום מכל הדברים שהוא עשה עבור בית"ר אותם פירטתי בהודעה הקודמת.
להיפך, מגיע לו, שיהיה לו אלף לבריאות!

שבי 12 בדצמבר 2007

לגרטל – אלפסי צודק. כשפניג'ל נכנס לבית"ר הוא לא ידע שיום יבוא ויגיע ארקדי ויכסה את כל חובותיו. נכון שהוא עשה קופה יפה על הגב של ארקדי אבל להיכנס לבית"ר במצבה אז אף אחד לא הסכים.

רונן – אתה מדבר במין רומנטיקה על בעלים ישראלים כמו שחר, הרציקוביץ ותאומים אבל בשמץ של סלידה מבעלים רוסים ואמריקאים. מצד אחד אפשר להבין את הרומנטיקה שבדבר (גם אני הייתי מעדיף מישהו ירושלמי, אוהד בית"ר, עם הכסף של ארקדי שינהל לי את הקבוצה), אבל גם הכדורגל העולמי מראה שהתקופה הזו עוברת מהעולם (לטוב ולרע).

אביעד 12 בדצמבר 2007

רונן, מה לעשות שאני חולק עלייך…
לא אמרתי ששחר הפך את חיפה לאלופה אלא שבתקופתו חיפה הפכה לאימפריה, הבלחות של אליפויות מחוץ לת"א היו עוד לפניו (נתניה, פ"ת, ב"ש), אבל זה כל מה שהיה – הבלחות. חיפה היא הראשונה מחוץ לת"א להוות חברה קבועה ומובנת מאליה בצמרת, מועדון שהעדרותו מ 3 המקומות הראשונים בטבלה היא תקלה.
אני יליד חיפה שעקר לת"א, בעיני מן הסתם חיפה היא לא פריפריה, אבל בעיני תל אביבים כן (אצל רוב התל אביבים, המזה"ת מגיע עד לגבול הירקון, כל מה שמעבר לבנימינה זה כבר לא סתם חו"ל, זו יבשת אחרת) ושחר פתח את הכדורגל גם לשם, בלעדיו רובי שפירא לא מגיע ועצם העובדה שיש קהל רעב לכדורגל בכל הצפון (מה שמשך בין השאר גם את נוריאל ושירצקי) היית ידועה, אבל מה לעשות שאיש לא חשב לקנות קבוצה בצפון לפני שחר. עליה של הפריפריה – בעצם העובדה שיש היום הרבה יותר קבוצות פריפריה ב 2 הליגות הבכירות מבעבר אני רואה עליה (החיפאיות, נצרת עילית, סכנין, עכו, קריית שמונה)
חיפה היא מודל לניהול נכון, ניתן (וצריך) לבקר את הניהול של מועדונים אחרים בארץ, אך לא ניתן להכחיש שחיפה מהווה מודל לניהול נכון, בימים טרום שחר המודל הזה היה דדש. עצם העובדה שמועדונים אחרים אינם מנוהלים כראוי לא מפחיתה מהמודל הקיים לחיקוי.
שחר לא המציא את הבעלות הפרטית, אבל הוא פתח את הראש לאפשרות להרבה אנשי עסקים שלא היו חושבים ע"כ לפניו. אני מקבל את ההערה שלך לגבי סכנין, אבל לא לגבי איזי שירצקי וקריית שמונה – בלי שחר, איזי שירצקי לא נכנס לכדורגל וק. שמונה הייתה מדשדשת היום בארצית.
אני גם לא מקבל שהבעלות הפרטית היא אסון. מכבי ת"א טרום לוני הצליחה יותר ספורטיבית, אבל כלכלית הייתה על סף התהום. הפועל ת"א תחת ההסתדרות הייתה גם היא על סף התמוטטות ולא כך הדבר בימי סגול. הפועל חיפה שלפני רובי שפירא הייתה בסכנת פירוק ורק במצב מעט יותר טוב אחריו, אבל בעלים פרטי (יואב כץ) הציל אותה. נצרת עילית עדדין על המפה בזכות נוריאל, כפי שצויין לפניי, את נזקי דדש וגד זאבי שיקם מאיר פניג'ל, חזי מגן הציל את בני יהודה מפירוק ותקופתו של שמיר בפ"ת הייתה בוודאי טובה ממה שבא אחריו.
לקיצור, אתה לא יכול למנות את הכשלונות של בעלי קבוצות פרטיים ולטעון שהם "אסון", צריך להראות גם שהיה עדיף לקבוצות הללו אם לא היו נרכשות בידי אדם פרטי, כל קבוצה שציינתי לעיל הייתה קורסת במוקדם או במאוחר בלי בעלים פרטיים וגם אם במקרים מסוימים זו הייתה רק דחיית הקץ, זה עדיף על לא כלום.
אני חוזר שוב לדוגמת רובי שפירא – כשהוא לקח את הפועל חיפה היא הייתה באותו מצב כיום, סוף תקופתו התאפין בגרעון גדול, בכ"ז אם תאמר לאבא שלי (שהוא אוהד וותיק של הפועל חיפה מזה 60 שנים) שהוא יכול למחוק את תקופתו של רובי בעבור היעדר גרעונות ומקום קבוע במרכז ליגת העל, הוא היה מסרב. דבר לא יחליף את הזכרונות של האליפות ב 1999, אליפות ששייכת בראש ובראשונה לרובי שפירא. אני פשוט לא מסוגל לראות בזה כישלון. בעיניי כל זה התחיל ביעקב שחר ועל זה מגיע לו קרדיט – "אם לא הוא זה היה מישהו אחר"? אולי. אבל זה היה הוא.

רונן דורפן 12 בדצמבר 2007

אביעד. אני כרגע אקצר בתשובה כי אני קצת עסוק…

אנשי העסקים הללו הם אסון לכדורגל הישראלי, ובמקרים של לוני ושפירא גם לעצמם,משום שהם יצרו מצב של כדורגל שלא חי מהכנסותיו. כשכדורגל לא חי מהכנסותיו לא משפרים את האיצטדיונים, לא נלחמים באלימות לא משפרים את הרמה. מתחרים זה בזה בהחתמות שחקנים דרג שני מברזיל, מזרח אירופה ואפריקה.

אביעד 12 בדצמבר 2007

רונן, הכדורגל בארץ מעולם לא חי מהכנסותיו. אנשי העסקים הללו לא יצרו את הבעיה אלא ניתן לומר שבואם לא הביא עימו את הפתרון וגם לא בהכרח החריף את הבעיה. הם לא ה-אסון של הכדורגל הישראלי וגם לא אסון. ובהתחשב בעובדה שדרג ראשון של ברזיל, מזרח אירופה ואפריקה כולל שחקנים כמו קאקא, שבצ'נקו ודרוגבה, אני דווקא בסדר עם דרג שני. מה גם שהבעלות הפרטית הביאה לפה כמה שחקנים לא רעים – יעקובו, קנדאורוב, רוסו, פראליה, מגמאדוב, מארטון, ביצ'ניץ'…
לא יודע לגבי לוני, אבל במקרה של רובי שפירא האסון נגרם כתוצאה מהתחלפות השלטון בניגריה והשלטון החדש לא אפשר לו להמשיך את סחר הדגים שלו. אסון עסקי וחסר כל קשר להפועל חיפה.

martzianno 12 בדצמבר 2007

שוק הכדורגל בארץ הוא מזערי. לא רק שהוא מזערי, הוא גם לא מעניין איש מחוץ לישראל. לא רק שהוא לא מעניין, הוא גם מנוהל כמו אחרון הדוכנים ב"כרמל". בקיצור, כסף גדול לא ייצא מהכדורגל פה. שחר ניסה לחקות מודלים מחו"ל (ועל כך שאפו), אך כמו שאמרת הבין מהר מאוד לאן נושבת הרוח.
איך כן אפשר לעשות כאן כסף? קומבינות. בקומבינות אנחנו אלופים. הקומבינות בכדורגל הישראלי חורגות הרבה מעבר לתחומי המגרש – מספיק לקרוא את הכתבה שעשו ב"הארץ" לפני כמה שבועות על איזה אחת """עיתונאית""" ספורט, שאת השם שלה לא אעלה מעל-גבי במה זו (אני יכול רק להגיד שהוא מתחרז עם דייג) – כדי להבין כמה הכדורגל והפשע מעורבבים פה. זה לא שאנחנו יוצאי-דופן בעניין הזה, אבל אפילו את זה לא עושים בקלאסה…
על השפעת האוליגרכים החדשים נוכל לדון אולי בעוד 5 שנים (לוני יהיה כנראה עדיין הבעלים של מכבי ת"א) – אני רק מקווה שלא ניזכר אז בערגה באוליגרכים הישנים (לצערי לא הצלחתי למצוא לינק לכתבה המצמררת ההיא…)

יואב 12 בדצמבר 2007

רונן, לוני הוא ההוכחה החיה לצדקת דברייך בקשר לבעלות פרטית. רמת האטימות, המינויים ההזויים,חוסר הבנה בג'ונגל הכדורגל שלנו,יכולת קבלת החלטות מזעזעת ואין ספור פרשיות, הם רק חלק מהרשימה. כמובן שהכל בא לידי ביטוי מיקצועית(וכמובן התרסקות כלכלית)ועם כל הכבוד לשחר ולחיפה בכלל(ויש לי הרבה כבוד)ללוני יש אחוזים מסויימים בהפיכתה של חיפה למה שהיא מעצם העובדה שמועדון בסדר גודל של מכבי, בכלל לא מפנטז ומתיימר לתואר. הוא לקח דאבליסטית, בואו לא נשכח….

גיל 12 בדצמבר 2007

הבעייה היא השרירותיות שבבעלות. יום אחד קבוצה נאבקת על מקומה בליגה, ויום אחרי שקונים אותה היא פתאום מועמדת לליגת האלופות. קפיצות יויו גדולות לא טובות לקבוצות כי הן לא משדרות יציבות, והאינטרסים של הבעלים לא ידוע ולכן לך תדע כמה זמן ישארו בקבוצה.

תומר 12 בדצמבר 2007

למה לא לנסות את המודל של בארסה? אני אישית לא אוהד כדורגל ברמה כזו שאקנה מניות של קבוצה כלשהי, אבל אוהדי מכבי תל אביב למשל היו צריכים לנסות וליזום הליך של רכישת גרעין השליטה ע"י הציבור, שילווה בבחירות דמוקרטיות של הבעלים. ככה לפחות ההרגשה היא של צעידה קדימה, ניסיון לשנות את מצב האוטוריטה הקיימת, שממשיכה להיכשל, מבלי לשלם כהוא זה על כישלונותיה (מישהו אמר קיזוז הפסדים?)

השאלה היא האם אנחנו מספיק מתקדמים בכדי לבצע מהלך כזה בישראל, או שמא האוהדים מעדיפים בעלות פרטית דוגמת לוני הרציקוביץ במכבי, מישהו שיעשה את כל העבודה הקשה בסביבת עבודה בלת אפשרית הבוללת מוסר עבודה גרוע של שחקנים וערכים קלוקלים, בכדי שאותו נוכל להאשים בכל כישלונותיה של הקבוצה, וכך להמשיך להאמין שבלעדיו המצב היה שונה?

בסופו של דבר, הכדורגל בישראל גרוע למרות הבעלות הפרטית, ולא בגללה.

לוני הוא פשוט דוגמא קיצונית לבעלים שהתעקש למשוך אש לכיוונו ולהצטייר כסמל הכישלון של הקבוצה.

ליאונידס 12 בדצמבר 2007

תומר.קראתי בעיון רב אתכל מה שכתבת וגם עם אני מסכים לעובדה שאילולא האולגרכים למיניהם ובהם גם שחר ,חלק מקבוצות הצמרת היו פושטות רגל בגלל ניהול כושל.איני סבור שמצב הכדורגל בארץ השתפר יחסית לאירופה וזה הדבר המהותי שמעניין אותי כחובב המשחק.
הסיבות לכך הן רבות ואין זה המקום להרחיב על כך, רק אומר שזאת לא היתה המטרה של אף אחד מהאולגרכים גם לא של שחר ובטח לא של מר אריה ברלב אותו אתה מכיר כארקדי גאיידמק.
אז מה הועילו ה"אולגרכים"?

birdman of the batsmen 12 בדצמבר 2007

קבוצות גלאזגו – סלטיק וריינג'רס, הגשימו את חזון אחרית הימים. הן היו יכולות להתנגח אחת בשניה כאשר המנצחת היתה זו שתקנה זרים יותר טובים, ויש להן כסף לקניית זרים מצויינים. אך תחת זאת הן בחרו להשקיע בצעירי סקוטלנד, ולתת להם לשחק. מאין הסכמה הדדית לצורך קידום הכדורגל המקומי. כתוצאה מכך כיום יש בסקוטלנד תור זהב, לא פחות.
הייתי רוצה לראות בליגה הישראלית רק שני זרים בכל קבוצה.

משה גרטל 12 בדצמבר 2007

איציק אלפסי. כנראה שלא הבנת, אבל פניג'ל עשה תרגיל מלוכלך שמנוגד לחוק כשהוא שינה את הייעוד של מגרשי בית וגן. מינהל מקרקעי ישראל תבע אותו אבל בגלל שהעבודות כבר החלו אז כנראה שהן ימשיכו (קצת מסובך. בשורה התחתונה זה מנוגד לחוק).
לא רק זה, שינוי מטרה המגרש בניגוד לטובתה של בית"ר ירושלים (בעודו בעלי בית"ר) זה ניגוד אינטרסים חמור, שרק בגלל שזאת חברה פרטית זה מותר (אבל מסריח מאוד).
כל הדברים שהוא עשה רק קילקלו. את מחלקת הנוער לא הוא שיקם, אלא ויקטור וסאסי שיקמו. הוא הביא כשרונות כדי למרוח את השנים שלו עד שתתחיל הבנייה בבית וגן (וכשיש צעירים אומרים שהם צריכים לצבור נסיון). מערכת יציבה ממש לא הייתה, לגאידמק לקח חודשיים לקבל את הקבוצה – פניג'ל משך משכורות במשך חודשים.

רונן, במדינת ישראל אין סיכוי שקבוצת כדורגל תחייה מהכנסותיה. יש כמה סיבות:
1. פוטנציאל הקהל הוא קטן מאוד. חוץ מבית"ר, הקבוצות הגדולות מביאות ממוצע של 5000 צופים ואין סיכוי לבנות על ההכנסה הזאת.
2. לקבוצות אין אצטדיון בבעלותן, וככה הן כפופת לעירייה ולטוטו.
3. תרבות המרצ'נדייז בארץ כמעט ולא קיימת.
4. החסויות בארץ שוות גרושים.
5. רוב ההכנסות מהשידורים הולך להתאחדות (ולבורקסים שלהם).
6. אין הכנסות ממכירת מוצרי מזון ושתייה באצטדיונים, הכל הולך לזכיין של העירייה.
7. ההכנסות ממוצרים שונים כדוגמת סופרגול ומשחקי הפלייסטיישן, לא הולך לקבוצות. מעניין למי…
8. מענקי המיקום שווים כמו קופסת נעליים.
אני לא רואה איך קבוצות יכולות לחיות מההכנסות שלהן בעתיד הקרוב, ההכנסות מעטות מאוד ונמוכות מאוד. הקמת מינהלת ליגה יכולה לשפר את המצב אבל רחוק מאוד היום שבו קבוצה ישראלית תוכל לחיות מההכנסות שלה, וזה ממש לא באשמתן של הקבוצות הישראליות.

אנונימוס 13 בדצמבר 2007

איזה ניהול נפלא בדיוק הנחיל יעקב שחר במכבי חיפה?
קניית שחקנים צעירים כדי שיתייבשו על הספסל? פיטורי מאמנים סיטוניים? קומבינות בשביל זר נוסף?

אם פתיחת הקבוצות לבעלות פרטית היא הישג בעיני מישהו, אני חשוב שהשיממון הקיים וגלררית הטיפוסים המפוקפקים שקנו את קבוצות הליגה הם ההוכחה הניצחת לכישלון המהלך.

אביעד 13 בדצמבר 2007

אנונימוס – ניהול מסודר, שקט "אירופאי" (עם החריג של "פרשת הפקס")
ברקוביץ', דוידוביץ', עטר, בנאדו, קטן, כיאל, רפאלוב, קינן. שחקני בית שהשתלבו, השפיעו וישפיעו (בתקווה) על הכדורגל הישראלי. חלקם גם הגיעו לאירופה.
אוואט, חזן, טל, רביבו, בניון. שחקני רכש ישראלים שהגיעו דרך המועדון לאירופה.
זנדברג, קייסי, חרזי, ז'אנו, גלאם, רוני לוי, רפי כהן השוער, רפי כהן החלוץ, משומר, עופר שטרית. שחקני רכש ישראלים שהשתלבו, התקדמו, משפיעים וישפיעו (בתקווה) על הכדורגל הישראלי.
יעקובו, קנדאורוב, צ'אנוב, פראליה, בוקולי, פץ, ז'וטאוטאס, קלשצ'נקו, אוסטרובסקי, מיכאלסקי, בז'צ'ק, רנאטו, קולאוטי, דירסאו. רשימה חלקית של זרים שהשפיעו וישפיעו (בתקווה) על הכדורגל הישראלי, חלקם התקדמו לאירופה, חלקם גם תרם לנבחרת ישראל.
שרף, שפיגל, אוהרין, בריילובסקי, אלי כהן, רוני לוי, גרנט, שום. 8 מאמנים, כולל זמניים, ב 17 שנים. רוני לוי מחזיק בהגה כבר 4.5 שנים וימשיך כנראה גם הלאה. זה פיטורים סיטוניים? בית"ר ו 2 התל אביביות מחליפות יותר מאמנים ב 3 שנים.
קומבינות בשביל זר נוסף? מטרת החוק הייתה שקבוצות יוכלו לקנות זרים צעירים, לפתח אותם בנוער ולתת להם דקות משחק בבוגרים בכדי לקדם אותם כמו כל שחקן נוער אחר, מבלי לדאוג לשיקולים של כמה זרים. אתה יודע, בדיוק כמו שבארסה עשתה עם מסי ועושה עם ג'יאובני דוס סנטוס וגיא אסולין (כולם שיחקו בבוגרים ללא דרכון ספרדי), מה שמקטין מעט חסרון שיש לנו מול קבוצות אירופאיות שנהנות מחוק בוסמן. אז נוצר מצב בו זה איפשר לחיפה להחזיק במשך חצי שנה 6 זרים. אז מה? להזכירך, החוק נחקק בתחילת העונה וחיפה התחילה להשתמש בו לקראת סוף העונה כי לא דמיינו בחיפה שהחוק הזה יעזור להם כך בתחילת העונה.
ואם אתה רוצה "גלריית טיפוסים מפוקפקים", אני מציע שתתחיל לחטט מעט בארכיון ותגלה כמה מהאנשים שהיו אחראים פה על קבוצות מטעם העיריות, המרכזים ו/או ההסתדרות לפני ימי הבעלות הפרטית.
ולבסוף – מלבד פרשת הפקס, אנא מצא לי את כל השערוריות הקשורות לניהול במכבי חיפה בעשור האחרון. עכשיו תשווה למספר השערוריות בשאר קבוצות הליגה.

אנונימוס 13 בדצמבר 2007

אהבתי את "חוץ מפרשת הפקס".
חוץ מזה שעפו ממפעל אירופי ולא אירחו את ליברפול בגלל שלא יודעים לקרוא פקס הכל בסדר.

זה שהיו טיפוסים מפוקפקים לפני עידן הבעלות הפרטית לא מנחם אותי ולא מציג את החבורה הנוכחית באור טוב יותר.
לפחות אז לא עבדו על כולנו כאילו מדובר בשיפור, ולא התעסקו בקניית הגינות ציבורית במיליוני שקלים מכספי הציבור.

אם תוציא את תקופת רוני לוי מדובר על 7 מאמנים ב10 שנים. כמעט מאמן לשנה איפה היה הניהול המהולל אז?
ולאורך 17 שנים גם בבית"ר עברו לא פחות שחקנים וזרים משפיעים שתרמו רבות לכדורגל הישראלי, התקדמו לאירופה ועוד. זה היה עם ניהול של מפיות.

ואם אתה חושב שיעקב שחר דאג לחוק יעקובו כדי לקדם זרים צעירים במקריות מופלאה באותה שנה, אז אתה תמים במידה יוצאת דופן.
ואיזה חיסרון הוקטן כתוצאה מהחוק הזה בדיוק?
ולמה השאיפה שלנו צריכה להיות לקדם זרים צעירים? זה לא נקרא ניהול מתקדם, זה נקרא חיקוי שוק העבדים של אירופה.

יש בחיפה שערוריות כמו כל קבוצה גדולה. ההבדל היחיד הוא שהבעלים נשאר אותו בעלים לכל אורך התקופה, אז נחסכות ממנה הבעיות הנובעות מהחלפת בעלים (ומלוני שהוא כישלון לא נורמלי).

אביעד 13 בדצמבר 2007

אנונימוס:
קודם כל, להוציא תקופת רוני לוי מדובר על 7 מאמנים ב 12 שנים, אחד מהם (בריילובסקי) שימש פעמיים כמאמן זמני כאשר אלו שקדמו לו התפטרו (ולא פוטרו). כלומר 6 מאמנים ב 12 שנים, 4 מתוכם התפטרו – 2 רצו לאמן את הנבחרת (שרף וגרנט), 1 התקדם לחו"ל (שום) ואחד נכשל (אוהרין), כלומר ב 17 שנים, פוטרו בחיפה 2 מאמנים – שפיגל ואלי כהן. זה הרבה יותר טוב מאשר בכל קבוצה בארץ.
דבר שני, הוצאתי את תקופת הפקס כי אכן הייתה שם פאשלה נוראית, אבל זה קורה. נעשתה טעות ולמדו ממנה.
לאורך 17 שנים, בבית"ר עברו הרבה פחות שחקנים משפיעים, בסה"כ 4 שחקני בית"ר ישראלים התקדמו לאירופה (אוחנה, אמסלם, חרזי, טלסניקוב) ורק זר אחד (פישונט), וחוץ מאוחנה אף אחד מהם לא היה הצלחה גדולה, או אפילו קטנה. גם רשימת השחקנים שהתקדמו בבית"ר או רשימת הזרים המצליחים קטנה בהרבה מזו של חיפה. ועידן המפיות הנ"ל הביא למצב בו בית"ר כמעט התמוטטה כמה פעמים ואלמלא אהדה של מס' פוליטיקאים כמו בר-און ואולמרט שדאגו לגייס תרומות עבורה היא כבר הייתה מתפרקת הרבה לפני שארקדי הגיע.
שחר דאג לחוק יעקובו בכדי שיוכל להביא זרים ניגרים לארץ בגילאי 15-16, להכניס אותם לנוער ולקדם אותם בדיוק כמו כל שחקן נוער אחר לפני שיימכרו לאירופה. זו לא הייתה מטרתו שחיפה תשחק עם 6 זרים בסוף העונה – זה מצב שלא נחזה בכלל בחיפה. החוק כפי שוקק היה לטובת חיפה, אבל לא נתן לה יתרון שרק בחיפה יכלו לנצל. החוק בוטל בעקבות יעקובו ואתה יכול להתווכח כרצונך בנושא "שוק עבדים" יש בזה מן הצדק, אבל גם טעות – שחקן אפריקאי בן 13 שמגיע לאקדמיה של ארסנל, ליון או כל קבוצה אירופית אחרת מצוי במצב יותר טוב מאשר אם היה נשאר לשחק במולדתו. לא אמרתי שהשאיפה שלנו אמורה להיות קידום זרים צעירים אלא אמרתי שמטרת החוק לא הייתה מתן יתרון לא הוגן לחיפה. שאלת הזרים הצעירים היא דיון ארוך, שונה ונפרד לחלוטין.
יש בחיפה שערוריות, פשוט הרבה פחות מאשר שאר הקבוצות הגדולות בארץ והרבה פחות משהיו טרום תקופת שחר, וזה בגלל הניהול המקצועני של חיפה.
ובנוגע לחבורה הקודמת – אז הם לא קנו גינות ציבוריות, אבל מאיפה הגיע התקציב לקבוצות? מהטוטו ומהעיריות, או בקיצור – מכיסך ומכיסי. ושים לב שאני מדבר בעיקר על שחר ולא על כלל החבורה הנוכחית. הוא בפירוש טוב יותר.

נעם 15 בדצמבר 2007

רונן, שים לב ללוזונים במכבי פ"ת. הם יצרו ניהול מאוזן ונכון. אמנם הם לא קבוצה של אליפויות, אבל מאז תחילת שנות ה-2000 הם בצמרת בישראל.
הם קונים שחקנים בזול, או מגדלים אותם מילדות, ואח"כ מוכרים אותם בסכומי עתק.
אתה מוזמן לקרוא כתבה בעניין מסוף השבוע האחרון ב'מקור ראשון'.

Comments closed