איך כותבים מחדש את ההיסטוריה?

אחד מקוראי הבלוג (היושב במישיגן בארצות הברית ומתקרא בדיונים "גלן אדוורד שמבלקר") הפנה אותנו לדיון בESPN לגבי בחירתם של שחקנים להיכל התהילה בבייסבול (הבחירה מתבצעת בסוף כל שנה). ובעיקר לדיון לגבי מועמדותו של מרק מקגוויאר. מקגוויאר היה שיפר את שיא ההום ראנס העונתי מ-61 ל-70 בשנת 1998. שמם של שחקנים עולה לבחירה חמש שנים לאחר סיום הקריירה שלהם. כך שעוד הרבה מאד יקרה בזירה הציבורית לפני שעניינים של בארי בונדס ורוג'ר קלמנס יהיה בדיון הציבורי. מקגוויאר, שקיבל בשנה שעברה 23% מקולות הבוחרים, כשהרף לבחירה הוא 75%. השאלה היא האם זה היה עונש חד-פעמי של הבוחרים (עיתונאי הבייסבול הבכירים) או הצהרת כוונות. התשובה היא שכמובן יש כל מיני סוגים של בוחרים.

אחד המתדיינים שם – ג'רי קרזניק – העלה טיעון מעניין. הוא אומר שבארי בונדס היה בחירה ודאית להיכל התהילה עוד לפני שהחל לקחת סמים ומרק מקגוויאר לא. זה סטדרנט פרגמטי מעניין. הסטנדרט הזה קובע "אני לא סומך על ההישגים הללו ולכן השחקן לא ראוי להיבחר להיכל התהילה". אם מרק מקגוויאר לא חובט פתאום 70 הום ראנס בעונת 1998 (ועוד עונה מפלצתית אחר כך) הוא בחירה מאד גבולית. בהשאלה: זה דומה ללקיחת המדליות של מאריון ג'ונס מאולימפיאדת סידני. זה מקרה פשוט. הניצחון שלה היה שלא בצדק.
בארי בונדס ורוג'ר קלמנס, ששמם יעלה לבחירה רק חמש שנים אחרי שיפרשו, הם דיון אחר לגמרי. בארי בונדס החל לקחת סטרואידים בערך בשנת 1999. אבל בונדס וקלמנס היו יכולים לפרוש הרבה שנים קודם לכן ולהכלל בלי שום שאלה שהם בין הגדולים שבגדולים של המשחק. זה סטנדרט שונה לחלוטין שאומר "השחקן הזה הוא מנוול גדול שגרם נזק למשחק. ולכן הוא לא ראוי להיכלל בהיכל התהילה".
בהשאלה: לכאורה, על פי הסטנדרט הזה מאריון ג'ונס צריכה לאבד לא רק את המדליות שלה מאולימפיאדת סידני אלא כל תואר בו אי פעם זכתה. כולל תארי הכדורסל שלה כסטודנטית שהושגו לפני שכנראה אפילו חשבה לקחת סמים.
יש לי תחושה שרוב האנשים היו מתנגדים לגישה כזו כלפי ג'ונס. אבל זה לאו דווקא יציל את בארי בונדס ורוג'ר קלמנס. כי יש ההבדל בין שלילה רטרואקטיבית של תארים שניתנו, לבין שלילה של מה שעוד לא ניתן. בונדס וקלמנס, כמו מייקל ג'ורדן וג'רי רייס כונו בתקשורת future hall of famer. שזה כמובן לא תואר רשמי. מישהו עוד צריך להעניק את הכבוד וזה עניין שונה לחלוטין.
*
אז מה יהיה?
סביר להניח כי בין עיתונאי הבייסבול קיים איזשהו "גוש מוסרי" של בוחרים שלא מוכן לבחור שחקן שלקח סמים. תאורטית, אם הגוש הזה קטן מ-25% בונדס וקלמנס צריכים להיבחר. כי הם בחירות של 100% בכל מצב אחר. מקגוויאר בבעיה. הוא אמור לקבל את הקולות של אלו שחושבים "סמים לא מעניינים אותי/כולם לוקחים/כולם צבועים/אני עיתונאי בייסבול ולא בוחן כליות ולב". אבל הוא לא עומד לקבל קולות של אלו שאומרים. “אני מוכן לבחור שחקן ששכנע אותי שהוא ראוי לבחירה עוד לפני שהוא לקח סמים".

יש אספקט אחר במקרה מקגוויאר – כשהוא לקח סמים הם היו אסורים ללא מרשם על ידי החוק, אבל לא אסורים ספציפית על ידי הבייסבול. וג'ים קייפל אומר בצדק "ב1998 הרענו לו על כך שהוא הציל את הבייסבול". זה אולי טיעון טוב בשאלה אם מרק מקגוויאר הוא מנוול. אבל בחירה להיכל התהילה אמורה להיות ניתוח הישגים. אנחנו משווים אותו לחובטי שאר התקופות. בניתוח כזה חייבים לקחת בחשבון סמים.ֿ

יש גם אספקט נוסף גם בשאלת בונדס וקלמנס. בונדס עומד עכשיו למשפט פדרלי. וייתכן שניתקל בבוחר מסוג אחר. מישהו שמוכן לשקול את מועמדותו של שחקן שהשתמש בסמים – אבל לא את מי שהמיט קלון על המשחק. בונדס הוא סוציופט גמור ובוחרים כאלו עלולים להחליט  שקלמנס בפנים ובונדס בחוץ.   זו תהיה תמונה מאד לא יפה. קלמנס, למשל, אומר שעכשיו הוא מוכן להעיד ולתת את גירסתו. אבל הוא בעיקר החליט לתת את גירסתו בראיון לעיתונאי-חבר, מייק וולאס בן ה-90, ביום ראשון בתכנית "60 דקות" ולא לועדת החקירה.

זה יהיה לא יפה כי במקרה כזה נקבל צדק של עורכי דין "מי שלא הסתבך בעדות שקר" או צדק נוצרי "מי שאמר שהוא מצטער" או צדק של המונים – כלומר בחירה של מי שניהל קמפיין מוצלח לטיהור שמו. ולא צדק של בייסבול. ואז יתחיל הצדק הסלקטיבי והאשמות גזעניות ותמונה מאד לא יפה.

הפתרון, לטעמי, הוא שליגת הבייסבול צריכה לומר פה את דברה. היא יכולה, כמו במקרה פיט רוז, פשוט לפסול את מועמדותם של שחקנים לא ראויים. היא יכולה לומר גם דבר אחר – כמו "המלצה להתעלם מהישגים סטטיסטיים אישיים בשנים 1998-2003 (בערך)”.
*
אני אעשה פה אבחנה בין המצוי לראוי:
אם הייתי צריך להצביע, הייתי נוקט בגישה שהבחירה צריכה לבטא אחריות גם לגבי עתידו של המשחק ועתיד הספורט ולא מצביע בעד אף אחד מהם. במה זה שולל מלקיחת מדליות הכדורסל של מאריון ג'ונס? כי מדליות הכדורסל של מאריון ג'ונס מנותקות לחלוטין מהסמים והאתלטיקה. בחירה להיכל התהילה בבייסבול היא על מפעל חיים. ומפעל החיים מוכתם. יש מקרה אחד בו דווקא הייתי מוכן לבחור את קלמנס ואת בונדס. במקרה הלא סביר בו יפסלו את שיאי ההום ראנס של בונדס וייקחו לקלמנס את תארי הסי-יאנג שלו, או לפחות יסמנו את השיאים והתארים בכוכבית, דווקא אהיה מוכן לגישה של "חתכו את חלקו הרקוב של התפוח. שאר התפוח מצדיק את הבחירה"”.

ועכשיו למצוי. התחושה שלי היא שקיים פשוט "בלוק חוסם" של יותר מרבע מהבוחרים. ושחקנים ששמם הוכתם בחקירה הזו פשוט לא ייבחרו. איש לא חייב להם הסברים ואיש גם לא ייתן להם אותם.

חידון מספר 57 (מאמנים במכבי תל אביב)
הניצחון בגביע מול אסטון וילה

18 Comments

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 5 בינואר 2008

רונן, למה (to what לא why) אתה כותב?

רונן דורפן 5 בינואר 2008

לעיתונות. לעיתון בשם "ישראל היום"

uRv 5 בינואר 2008

לדעתי יש בעיה ברמת הרצינות/אחריות/אומץ של הגופים האלו (ליגת הביסבול וחברותיה).
כדי להכריז מחלמה בסמים צריך להיות חד וחד אומר אמיץ.
לא צריך שיהיו פשרות. פשוט לא לתת את האפשרות לבחור במי נמצא/הודה/נתפס… בשימוש בסמים. הגדרות של קוים אדומים, ולא רק סמים גם מעשים אסורים אחרים (על פי החוק) אלימות, מין (אונס/משעשים מגונים…) וכל ביטוי אחר לחוסר לזלזול בחוק במוסר ובחברה צריים להיות מטופלים ביד חזקה (ובזרוע נטויה).
בשביל זה צריך אומץ.

אבל לי קל לדבר, אני לא שם, אני לא צריך להחזיק ליגות שמשקיעות ומרוויחות מיליוני $ בשנה…

גיל 5 בינואר 2008

רונן, מה שאתה כותב מלווה בהיתממות. אתה באמת חושב שהשאלה פה היא נקודתית לגבי בונדס, קלמנס או מגוויר? הרי רוב השחקנים בתקופה הזו השתמשו בסמים ורק בגלל שנקבו במספר שמות מצומצם ביותר לא מנקה את השאר. למעשה, מה שאתה עושה זה לשפוט שחקנים בלי שהם הורשעו בשום דבר, רק על פי הדו"ח (אני לא מדבר על המקרה המשפטי של בונדס), ובאותה נשימה מנקה שחקנים שלא הוזכרו כאילו הן שיות תמימות רק בגלל שלא היה אף אחד שידליף עליהם שום דבר. האם לדעתך שילינג שזורק בגיל מבוגר לא לקח? ומה עם נולאן ראיין שלמרות שמדובר בדור אחר ההישגים שלו מעלים תהיות (שני נו היטר אחרי גיל 40??). לדעתי, יכירו תוך תקופה מסוימת שכל הדור הזה היה מסומם ולכן כל מי שיצטרך להיכנס יכנס. יכול להיות שהשנה ושנה הבאה ואולי אפילו עוד קצת אחרי זה ימשיכו להעניש אתת מגווייר כי הדי הפרשה עדיין טריים, אבל בסופו של דבר אני מאמין שגם הוא יכנס.

אגב, לפי הקריטריון שהצבת, פיט רוז היה צריך להיות מזמן בהיכל. ההישגים שלו היו הרבה לפני ההימורים ולא קשורים אליהם.

Glenn Edward Schembechler 5 בינואר 2008

אני ממליץ לקרוא את כל הויכוחים (רצויה הבנה מסויימת בביסבול) ולהריח את המתח בין הפורמליסטיקה (הסטטיסטיקה, השיאים, השנים) מול שאר הרוח של כל שחקן ושחקן. אני נזכר שהייתי במקרה ב OPENING DAY של המטס אחרי השביתה וחשבתי שהבייסבול במתכונת ה MLB אבוד. בשבילי, רק בשל כך (הרוח, לא השיא עצמו), מקגוייר צריך היה להיכלל בהיכל אם הוא היה נקי. העניין כמובן שבלי הסמים הוא וחבריו לא היה גורמים לתחייה אז אנחנו בלופ נוראי.

מעולם לא ראיתי איפה שאני גר, ויכוח כל כך אינטנסיבי על ספורט כמו שאני רואה במקרה הזה. הכוונה לא לעיתונות אלא פשוט לחברה- שיחות בין אנשים (חלקם הגדול לא עכברי בייסבול או ספורט) והאמוציות שזה מביא. אנחנו סביב עונת בחירות, דעתנות על המלחמה , המיתון, הסלידה משחיתות (כמו בארץ), רודריגז שהולך להפוך אותנו לפלורידה החדשה, ואיכשהו זה מתחבר להרבה אנשים עם העניין הזה.
אני חושב אבל שבהבחנה זהירה נימוק אחד פה כבר לא מקובל על הרוב המכריע: שאם כולם לקחו אז מאזן האימה גורם לכל השיאים וההישגים להיות "כאילו כשרים". רוח הדברים שאני חש מחייבת לקחת מבונדס את השיא שלו במידה ו…
אם לא יקרה משהו מיוחד גם את ה CY YOUNG האחרונים של קלמנס.

Glenn Edward Schembechler 5 בינואר 2008

גיל- אני שוב מחזיר אותך לבלוג שלך…
בשלב הזה עם המידע ממיצ'ל, קלמנס מקבל יחס תקשורתי ואישי (אין ספק שמכלם הוא הכי נתפס כ"בוגד" במשהו) יותר גרוע ממה שניקסון קיבל בהתחלה…
אני מזכיר לך את הארוחה (או כובע מה שתבחר) עוד 20 שנים.

גיל 5 בינואר 2008

קלמנס מקבל יחס שלילי ובצדק כי השתיקה שלו צורמת. אז הוא אמנם לא מתנהג יפה אבל לא האשימו אותו משפטית בשום דבר. הטענה שלי אינה שהוא לא לקח, זה די ברור שהוא לקח, אלא שהוא הפך לשעיר לעזאזל היום וחושבים שעל הגב שלו יטהרו את הספורט. אני שוב שואל, מה האחוז של השחקנים שלדעתך לקחו סמים בעשור האחרון והאם כל מי שלא מוזכר בדו"ח נקי? אגב, אני שום מזכיר את הצביעות הגדולה של העיתונאים שלא נותנים שום דין וחשבון לגבי עצמם. הם היו המעודדות, הצולבות ועכשיו גם השופטים. הייתי מציע להחליף את כל העיתונאים שמצביעים להיכל מכיוון שהם נגועים בנגע הסמים (מבחינת הלך המחשבה שלהם) בדיוק כמו השחקנים. רק ששוב, העיתונאים יכולים לכתוב משהו אחד אתמול ולשנות את דעתם כאילו כלום לא קרה.

אני עדיין מחזיק בהתערבות הזו ואני אקנה לך כובע באקייז מיוחד..

רונן דורפן 5 בינואר 2008

גיל – פיט רוז מורחק מבייסבול. שמו לא עולה כלל לבחירה. זו הגישה הנכונה במקרה של הימורים. סמים משפיעים על ביצועים – הימורים לא. אז במקרה שלו זה בינארי לחלוטין. אם הבייסבול לא רוצה אותו בהיכל מסיבות תדמיתיות זה עניין אחר.

זו לא היתממות. לרשויות הבייסבול אין כלי משפטי להביא שחקנים לחקירה. העונש היחיד שיש להם עבור שחקנים שפרקטית סיימו את הקריירה הוא עניין היכל התהילה. לאוהדי הבייסבול גם כן אין דרך להעניש את השחקנים ובאיזשהו מקום העיתונאים מייצגים את אוהדי הבייסבול.

גיל 5 בינואר 2008

אם באמת היו רוצים לפתור את הבעייה היו צריכים להקים ועדה עם כלים משפטיים וסמכויות זימון. ברגע שהמנדט לועדה חלש גם המסקנות שלה לא יהיו חלשות. השאלה איזה עונש ולמי בדיוק? הרי אם לא יכניסו את כל מי שהשתמש בסמים היכל התהילה יתמלא בשחקנים מדרגה שנייה ושלישית כי רוב השחקנים הבכירים לקחו. אם לא נעשתה חקירה רצינית איך אפשר לדעת מי באמת לקח ומי לא? יוצא שאתה יוצר עיוות גדול יותר שרק מעדויות אנקדוטיות ולא משפטיות מרשיעים שחקנים ואילו אחרים נהנים מהספק.

אני לא יודע עד כמה עיתונאים מייצגים נאמנה את האוהדים. נדמה לי שרוב האוהדים היו רוצים לראות גם את בונדס וגם את קלמנס בהיכל.

זיזו 5 בינואר 2008

לדעתי היכל התהילה משמש כתנ"ך של הספורט.
הניסיון לעצב אותו בצורה תטהר, תייפה ובעיקר תרמה את ההיסטוריה אינו מקובל עלי.
בונדס הוא ספק השחקן הטוב בהיסטוריה, אם יכולות חבטה ובעיקר קשר עין-יד (דבר שלא מושפע מסמים) לא אנושיים. אני זוכר תקופה שבה היה לו יותר הום-ראנס מסטרייקים, לא סטרייק-אווטס, סטרייקים!!!
רוג'ר קלמונס הוא האגדה אמריקאית. שחקן עכשווי שנראה כמו מספרי ההיסטוריה. באופן פשוט הפיצ'ר הגדול בדורו.
אם שניהם לא יכנסו, מיד כשיוכלו אני מתכוון( שנים מהיום אין לי ספק שכולם יהיו בפנים כולל פיט רוז, שחקן שבימי משחקו גילם את כל מה שרצית משחקן עקביות, התמדה ובעיקר מאמץ שגובל בטרוף ומשם כינויו Charlie Hustle), זאת תהיה בדיחה ואפשר לסגור את המקום.

חלקם כנראה חלאות (אני מאמין שאף אחד מהם לא חלאה ברמה של טיי קוב) אבל היכל התהילה שעליו מדובר הוא היכל התהילה לבייסבול ולא היכל התהילה לאנשים טובים!

רונן דורפן 5 בינואר 2008

זיזו. קוב חלאה הרבה יותר גדולה. אבל ההישגים שלו עצמם לא מוכתמים בסמים. אנחנו פשוט לא יודעים כמה הום ראנס חובט מרק מקגוויאר נקי.

רונן דורפן 5 בינואר 2008

גיל – איך ארגון פרטי יכול להקים ועדה עם סמכויות זימון?

גיל 5 בינואר 2008

הוא לא, אבל הממשלה יכולה ואם היא הכריזה על הסמים כבעייה ארצית היא צריכה לעשות הכל נגד זה (בוש הזכיר אותה פעם בנאום לאומה). אל תשכח שהבעייה המרכזית היא כל אותם אלפי נערים שמיצ'ל הזכיר בדו"ח שלו שלוקחים סמים מגיל צעיר מאוד. לדעתי המצב הזה יפתר באחת משתי הצורות: או שיקימו וועדה עם שיניים וסמכויות לזמן עדים (סיכוי קלוש), או שבשלב מסוים פשוט ישכחו מזה ויתייגו את התקופה הזו בזיכרון. קשה לי לראות מצב של איפה ואיפה שבו שחקנים מסוימים יוקצו ואחרים לא על סמך עדויות נסיבתיות ודעת קהל בלבד.

גיל 5 בינואר 2008

אגב, מחר קלמנס מופיע ב60 דקות.

נתן העזתי 6 בינואר 2008

גלן, בהתחשב בעובדה שהסמים לא היו אסורים כשנלקחו (כפי שנכתב, לא חוקיים ואסורים בליגה, זה לא אותו דבר), הייתי מצפה שהמוסר יכריע כאן על פי עקרון החסד, ושהשיפוט לא יהיה על סמך קריטריונים שלא היו בתקופה זו.

אתה תיארת את המתח העיקרי כאילו שאלת ה"חוקיות" כמעט שאינה רלונטית אלא בעיקר המתח בין סטטיסטיקה לשאר רוח, כאילו זה מובן מאליו שהשחקן עשה דבר נוראי, מה שלא היה נכון מבחינתו אז. האם אכן זו תמונת המצב בדיון הציבורי בארה"ב?

גיל 6 בינואר 2008

זו לא תמונת המצב בארה"ב. יש כמובן דיעות לכאן ולכאן אבל רוב האנשים עייפים מכל הדיונים האינסופיים הללו. אפילו בקרב עיתונאים יש רבים שאומרים שיצביעו להם להיכל (פיט רוז מקבל קולות כל שנה אפילו שהוא לא מועמד!) כי אני חושב שהם מבינים שהם היו חלק מזה. הם לא יכולים לטעון שהם לא ידעו וזו תהיה צביעות מצידם לא להצביע עבורם.

רונן דורפן 6 בינואר 2008

גיל – ראשית, היכל התהילה לא יתמלא בשחקנים דרג שני. היו תקופות בהן מעט מאד שחקנים נבחרו. להיפך – אם עד 1994 היו 18 עונות של 50 הום ראנס. ואז היו 19 בעשור שאחר כך – האם עלינו להציף את היכל התהילה בשחקני שנות התשעים?

אגב, איפה באמריקה אתה חי? פשוט מעניין כי אתה נוטה לראות דברים מאד שונים ממה שרואה גלן במישיגן, למרות שאני מבין ששניכם באקדמיה.

למי שמציע ששחקני עבר יבחרו את הנכנסים לאתר התהילה זו הצעה מאד מאד גרועה. אני חושב שלדעת השחקנים הבעיה היחידה היא שהאוהדים לא משלמים מספיק כסף על כרטיסים ולכן הם צריכים להרוויח כל כך מעט…עצם הויכוחים הרבים בעיתונות ממחישים כמה העיתונאים לוקחים ברצינות את תפקידם. יחד עם זאת, כשליחי ציבור, הייתי מציע לפרסם את הבחירות. הייתי רוצה לראות את העיתונאי שמסביר למה הצביע בעד קלמנס ולא בעד בונדס או להיפך.

גיל 6 בינואר 2008

אין לי ספק שאמריקה אינה מקשה אחת. אני נמצא בניו מקסיקו ששונה מאוד ממישיגן, אבל אני ניזון מכלי התיקשורת המרכזיים (טלביזיה, אינטרנט וכו'), וההתרשמות שלי היא שונה מאוד משל גלן.

אין ספק שהסטנדרטים להיכל התהילה משתנים. פעם למשל 500 הומראנים היו מקנים כניסה אוטומטית והיום זה ממש לא בטוח. אני גם מסכים איתך שמאוד יתכן שמבחינה אובייקטיבית מגווייר לא צריך להיות שם. אבל לא יכול להיות מצב שבונדס וקלמנס, שני השחקנים הגדולים בדורם לא יהיו בהיכל. זה ירוקן אותו ממשמעות. אחת ההצעות היא להכניס אותם להיכל וליד השמות שלהם לכתוב שהם היו חשודים בשימוש בסמים, או להזכיר את כל עידן הסמים, משהו שהוא לא פסול בעיניי.

אגב, הוכחה שהסמים לא משפיעים הרבה על התפיסה של המשחק היא בעובדה שאין ירידה בכמות הצופים. לצופים לא ממש איכפת, או לפחות לא איכפת מספיק כדי שזה יגרום להם להדיר רגליהם מהמשחק.

אני מסכים שההצבעות חייבות להיות גלויות כי הם שליחי ציבור. צריך גם שיהיה מנגנון שיאפשר לסלק מצביעים גרועים, למשל הסהרורי שנתן את הקול שלו לפארב לתואר MVP.

Comments closed