מינכן והילסבורו

bbabesteamphotome1.jpg

יונייטד וסיטי ישחקו היום בתלבושות הישנות בדרבי, לציון חמישים שנה לאסון מינכן. ואני כותב על כך פעם שלישית השבוע. והפעם כמה מחשבות לגבי ההשפעה של מינכן וגם אסון כדורגל עצום אחר – הילסבורו.

גם היריבה הגדולה של יונייטד, ליברפול, ספגה אסון קשה מאד (מבחינה סטטיסטית אסון אנושי קשה בהרבה) כש-96 אוהדים, מרביתם אוהדי הקבוצה, נהרגו בתאונת איצטדיון. כמו אסון מינכן, להילסבורו הייתה השפעה עצומה על הכדורגל האנגלי.
*
ההשפעה של הילסבורו על הכדורגל האנגלי ברורה ותועדה רבות. בעקבות האסון מונתה ועדה שהמליצה על שינויים גורפים באיצטדיונים ובמלחמה באלימות. אלו הכשירו את הקרקע לתחלופה דמוגרפית במשחק, כשהקהל מהמעמד הבינוני משתלט על היציעים. ביחד עם העובדה שהרבה מערי הכדורגל, מנצ'סטר למשל, פשוט עברו פריחה כלכלית ויש בהן יותר אנשים שמשתייכים למעמד הבינוני.
הכניסה של המעמד הבינוני הפכה את הכדורגל לעסק הרבה יותר מכניס. הפרמייר ליג הוקמה וממש השבוע קיבלנו קבלנו שלב נוסף בתהליך. כשבפרמייר ליג שוקלים להעביר משחקים לחוץ לארץ.
אפשר כמובן לטעון שמדובר בתאצ'ריזם ועוד תהליכים חברתיים. זה נכון. אבל גם איטליה עברה מודרניזציה כלכלית ושם הכדורגל לא עבר את התהליך באנגליה. אז להילסבורו הייתה השפעה מאד מאד גדולה פה. זה די מעציב אותי. מותם של אוהדי כדורגל בעצם גרם לכדורגל לא לרצות בהם יותר.
*
מה הייתה ההשפעה של מינכן?
מינכן הביא את הכדורגל לכל החברה האנגלית.קדמת הדיון בספורט האנגלי. אנגליה היא אולי המולדת הפורמלית של הכדורגל אבל האמת היא שעד מינכן המשחק היה משני בענין הציבורית. הקריקט והראגבי קיבלו הרבה יותר סיקור תקשורתי – למרות שמספר הצופים בכדורגל היה גדול יותר. למה? כי הם היו ענפי הספורט של המעמד הבינוני והגבוה וכדורגל היה ספורט של מעמד הפועלים. אין הסבר אחר לכך.
בדקתי פעם את עיתוני התקופה. בעיקר אלו של לונדון. עד התאונה סיקור הכדורגל לא רק משני לקריקט ולסוסים הוא גם מאד מאד ענייני. אין שום עיסוק בצד החברתי של המשחק ובוודאי לא ברכילות, ספקולציות העברות וכיוצא באלו. התאונה מעבירה את הכדורגל לכותרות הראשיות של הספורט ולמעשה הוא מעולם לא ירד משם. כלומר, הוא היה הספורט הפופולארי ביותר עוד קודם והטריגר לשינוי היה סיפור אנושי טרגי שהתרחש באנגליה של מעמד הפועלים.
*
האסונות גם עיצבו במידה רבה את שני המועדונים. ובאופן אירוני בצורה קצת פרדוקסלית למציאות הסטטיסטית. במינכן נהרגו שחקנים מבטיחים. סוג של אסון שיצר קונצנזוס של סימפטיה סביב הקבוצה לכמה עשורים. הרוגי האסון וניצוליו הפכו לסיפור מרכזי. הגאווה של יונייטד בנויה בדרך כלל על כדורגל משובח וכוכבים גדולים. למרות שבמציאות לליברפול יש יותר תארים.
בהילסבורו נהרגו אוהדים. באופן טבעי שמותיהם לא ידועים לרוב הציבור. באסון הזה לא היה בתחילה קונצנזוס וגורמים פופוליסטים, בעיקר עיתון הסאן, תקפו את אוהדי הקבוצה בצורה חסרת הצדקה, מה שיצר בליברפול תחושת מצור. התוצאה היא שהאהדה לליברפול כיום מתרכזת סביב אתוס האהדה. וזה שוב הפוך: ליונייטד יש יותר אוהדים על פי כל פרמטר. אוהדי איצטדיון, גרעין קשה שנוסע עם הקבוצה בחוץ ובאירופה, אוהדים באנגליה ואוהדים בעולם.
*
התחושה שלי היא שיובל החמישים הוא המועד המשמעותי האחרון בזכרון של מינכן. הרבה מהצבור עדיין ראה את הבאזבי בייבז או לפחות את הקבוצות המאוחרות של באזבי. בראש מנצ'סטר יונייטד עדיין עומד מנג'ר שראה את הקבוצה, הכיר אישית את באזבי ובמידה מסויימת עבד לצידו. ביובל הששים יהיו פחות אנשים כאלו, פחות ניצולים ובכלל לא בטוח אם הכדורגל האנגלי יהיה כל כך אנגלי. מה הסיכוי, למשל, שליונייטד יהיה מנג'ר בריטי שבכלל יתחבר רגשית אל העניין?

לסיום העניין, קטע שמצאתי בYOUTUBE שכולל כמה קטעי וידאו בהם רואים את הבייבז משחקים.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

הגמר באפריקה
ההפסד בדרבי

14 Comments

גלן (בו) 10 בפברואר 2008

אני לא אכנס לניתוח כולו רק אומר שאיטליה שלפני 15-20 שנה הייתה עם תל"ג שווה לאנגליה משתרכת הרבה מאחור ונדמה לי שגם מדינה אחת קטנה במזה"ת בדרך לעבור אותה.

גלן (בו) 10 בפברואר 2008

לישראל כמובן ייקח זמן להגיע לשם…
ובאמצעות קומבינות אני אוכל לראות שץח של המשחק עוד 6 שעות בפוקס ספורט. לא מצאתי שידור און ליין וזה רע.

גילי 10 בפברואר 2008

יונייטד במחצית ראשונה עלובה.ההחלטה של פרגי להתחיל עם סקולס החלש הביאה לכך שיונייטד שחקה ללא קישור וסיטי שלטה לחלוטין במרכז השדה.האליפות בדרך לארסנל.

רונן דורפן 10 בפברואר 2008

גלן..אולי איטליה לא הייתה דוגמא טובה… קצת כמו המחצית הראשונה. למרות ששוב תחלוק עלי..

יואב 10 בפברואר 2008

ברכות לסיטי על כיבוד המעמד. ריגשו אותי. לא יודע איך זה יסתיים(מחצית עכשיו) אבל המחצית הזאת מדגימה את ההיסטוריה שלנו. קסם ואובדן.תהומות מול פיסגה כחוט השני לאורך כל ההיסוריה.אני חושב שהם רוצים יותר מידי, אולי מרוגשים יתר על המידה וסיטי בדרך לניצחון היסטורי(מאז ירידת הליגה ההיא)דווקא ביום כזה. זוהי יונייטד וזאת האהבה.כמובן שלא מרים ידים ומקווה שבאזבי יחולל לנו נס, מלמעלה. וכמובן, המשותף לכל הפסדנו העונה זה חסרונו של רוני. הוא פשוט חסר תחליף אמיתי ויש לי את התחושה שדווקא לו, היום, לא היו משקולות על הרגליים ביום ריגשי שכזה….

גלן (בו) 10 בפברואר 2008

1. איטליה זה כנראה לא מדד לכלום היום. כמובן שגם סיטי.
2. זה הכי נורא היום עם כל המידע באינטרנט לפני שאני רואה את המשחק.
3. מזמן שמתי לב (תצפית, לא ניתוח סובייקטיבי/ביקורת) שחלק מהמגיבים מכתירים קבוצה זאת או אחרת לאחר נצחון או הפסד אחד. היום זה כבר מגיע במחצית. אני תמה אם פעם אנשים ראו את הליגה בצורה כזאת ואני לא זכיתי לשמוע את זה או שהדומיננטיות של כמה קבוצות מביאה לשינוי תפיסה מהותי. אני לא יודע אם זה רעיון שלי או שגנבתי אותו בילדותי אבל כשהיו 42 משחקים אהבתי לדמות את הליגה למרתון עם אסוציאצית 42 הקמ' ועוד משהו.

מנשה 10 בפברואר 2008

אריקסון הביס את פרגוסון במאבק הטאקטי.
ההחלטה לא לרכוש חלוץ בינואר תעלה ליונייטד ביוקר.
מישהו עדיין רואה בגיגס וסקולס שחקני הרכב לגיטימיים ?
מישהו עדיין רואה באנדרסון ונאני מחליפים ראויים לגיגס וסקולס ?
ליונייטד יש חלק הגנתי טובה (לא היום) וחלק התקפי טוב (לא היום) אבל מרכז השדה שלה כה דל וחסר השפעה.
היו ימים שבהם יונייטד היתה בפיגור של שלושה שערים ועדיין אפשר היה להאמין שהיא מסוגלת לחזור.השנה היא מתקשה לחזור אפילו מפיגור של שער ולמעשה מיד לאחר ספיגת השער השני הבנתי שהמשחק גמור ועברתי לטניס שלא אכזב.
השבועות הקרובים עלולים לסיים את העונה של יונייטד.בהנחה שארסנל תנצח מחר פער של 5 נקודות יהיה בלתי מחיק.ביכולת של השבועות האחרונים יונייטד לא מגיעה כפייבוריטית למשחק מול ארסנל וגם צמד המפגשים נגד ליון כלל לא בטוחים.
אם לא תבוא התעוררות משמעותית ביכולת השחקנים ובתפקוד המנג'ר הרדום יונייטד תסיים עונה שהבטיחה רבות במפח נפש.

בני 10 בפברואר 2008

כמה מסקנות לאחר הדרבי:

צריך לפתוח עם שני חלוצים ולתת לרונאלדו את הקו מהתחלה.

אנדרסון וסקולס לא מתאימים לשחק ביחד והם מבטלים אחד את השני.

בראון ואושי מתחת לרמה של שאר שחקני הקבוצה בכמה דרגות טובות.

4 הפסדים – כולם בלי ויין רוני.

לשמוע WHO THE FUCK R MAN UNITED ביום כזה טקסי ומרגש זה דבר נורא.

יואב 10 בפברואר 2008

אם לא ראית את המשחק, בוודאי שאין לך דרך לשפוט. לפעמים אחד מרגיש כמו ארבע והפוך, וכך זה היה היום.לא מרים ידיים בקשר לשום דבר(גם אני ראיתי עונות של 42 משחקים ולא מעט). זוהי יונייטד. קסם ואובדן עד הסוף. אוהב כל אחד מהם היום אפילו יותר. הם הוכיחו לי שהם אנושיים, רגישים, פגיעים והם ילחמו עד השריקה האחרונה. כמו תמיד.
cause man united never die.

יובל 10 בפברואר 2008

נראה כאילו חוץ מהתלבושות משנות ה-50 יונייטד הביאו איתם גם שני שחקנים מאותה תקופה – אושיי ובראון. לעניות דעתי חסר למנצ'סטר עוד מגן טוב מלבד אברה בסגל (בהתחשב בעובדה שנוויל פצוע רוב הזמן).

cookie-monster 10 בפברואר 2008

נוויל לא שיחק כבר כמעט שנה לא?
המחשבה שהוא לא הולך לחזור כבר מסתננת לראשי. למרות שהוא יסה ומייד נפצע שוב לפני כמה חודשים.

legal alien 11 בפברואר 2008

האם אני צודק בניחוש שלכבוד נושא הדיון הוסב שמה של פ.צ. מרסיסייד, לראשונה בבלוג (?), לליברפול. אם כן, מחווה יפה רונן.

רונן דורפן 11 בפברואר 2008

לשוהה – הקבוצה שאתה מציין הוזכרה בשמה מספר פעמים אחרות. ראשית כאשר היה מדובר בכתבות שהופיעו בעיתונות – שם השם פ.צ מרסיסייד לא ידוע. ושנית, במקרה רציני אחר – בו כתבתי על ילד מליברפול נרצח.

Comments closed