תום דיילי

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

כתבתי אתמול לעיתון את הכתבה האחרונה שלי מאליפות אירופה בשחיה באיינדהובן. והקדשתי חלק גדול ממנה לספורטאי בשם טום דיילי. שהוא תופעה שלדעתי מצריכה דיון.
הנתונים בקצרה: דיילי הוא אנגלי (שזה בריטי בענפים האולימפיים). הוא עכשיו אלוף אירופה בקפיצות מהמגדל לעשרה מטרים. הוא בן 13. עוד נתונים מעניינים לגביו: הוא קיבל בשנים האחרונות פטורים שונים מהגבלות גיל באליפויות עולמיות לנוער ולבוגרים. משרד החינוך באנגליה אישר עבורו תכנית לימודים מיוחדת שמשלבת את הצלילה. רשת הבי.בי.סי בחרה בו "כאישיות הספורט הצעירה של השנה" כשהיה בן 12, ומאז היא עוקבת אחריו במסגרת סדרה דוקומנטרית בשם "חלומות אולימפיים" שתמשך עד 2012 כשלונדון תארח את המשחקים האולימפיים.
*
אני חייב לציין שהמראה של דיילי על דוכן המנצחים די הטריד אותי. הפנים שלו היו די חסרות הבעה כשהעלו את הדגל לראש התורן וניגנו את ההמנון הבריטי. ילדים לרוב מראים יותר רגשות ממבוגרים. אבל בספורט עילי לדעתי היוצרות מתהפכות. למנצח בגיל נורמלי יש פרספקטיבה של שנות האימונים הארוכות שעבר. או של האכזבות בדרך. מנצח בן 13 הוא אולי מכונת קפיצות למים.
צלילה היא ענף ספורט שהיסטורית היו בו לא מעט מנצחים ומדליסטים צעירים. לוגניס היה בן 16 כשזכה במדליית כסף במונטריאול. וכמוהו סון שו-ווי, מנצח ברצלונה ב-1992. באותה אולימפיאדה זכתה גם פו-מינגשיאה הסינית במדליית זהב מהמקפצה בשלושה מטרים כשהיא בת 13. קפיצות הן לא הענף היחיד בו יש סיכוי מצויין לצעירים. בהתעמלות זה אפילו יתרון. אין פה שום דבר מפתיע. מדובר בשני ענפי ספורט שמחייבים גמישות וגם בשני ענפי ספורט שמחייבים התמודדות עם פחד. וידוע שהתבגרות מינית יוצרת פחדים שמקשים על האימון וההכשרה.
*
יש שתי בעיות בעיני במנצח אולימפי או אפילו מנצח אליפות אירופה בן 13.
הראשונה היא שבכדי להיות אלוף בגיל הזה צריך להתחיל לדחוף לכוון ההצלחה בגיל שש או שבע. נכון שבהרבה ענפי ספורט ילדים מתחילים בגיל מוקדם מאד. עם זה אין בעיה. הספורט יכול להיות חלק חשוב ומועיל בהתבגרות של צעירים. כל עוד הספורטאי מבשיל סופית בסוף שנות העשרה (לגברים) וקצת מוקדם יותר (לנשים). במצב כזה התהליך דומה לתהליך שאמור להתרחש בלימודי בית ספר: בתחילה כלים בסיסים והקניית בטחון עצמי. ועומס הולך וגובר עם השנים. אבל עומס של אתלט בכיר על ילד בן שש או שבע הוא גחמה של הורים או של ממסד. קשה לי להאמין שילד אפילו מבין את המשמעות של הסכמה למשטר אימונים כזה.

הבעיה השנייה היא חשש שענף יתפתח לכוון בו רק ילדים יכולים להצליח בו. נכון שגם בתהליך ספורטיבי רגיל יש לעתים פריצות מוקדמות מאד – למשל מרטינה הינגיס או יהודית פולגר או אפילו ווין רוני. אבל בהתעמלות הגענו למצב בו ספורטאית חייבת להיות ברמה עולמית בגיל 14. זה לא תמיד היה כך. אגנס קלטי הייתה אלופה אולימפית בגיל 35. אבל כשאולגה קורבוט ביצעה את הפליקלק לאחור על הקורה ב-1972 היא הפכה לחלוטין את הענף. ענף שכולו ילדים הוא מין קרקס והוא הופך את העבדת הילדים לנורמה.
*
הדברים הללו מקובלים וידועים במדינות טוטאליטריות. פו-מינגשיאה שציינתי פה סיפרה פעם כי הוריה היו באים פעם בשנה לבקר אותה בבית הספר לספורט. לפעמים באו לתחרויות אבל לא הורשו לפגוש בה. היא ידעה על כך כי השאירו לה מתנות בחדר ההלבשה.
קצת מטריד כשכל זה קורה במערב. אבל את זה גילה כבר בלה קרולי, מאמן ההתעמלות האגדי, כשעבר עם שיטותיו המפוקפקות מרומניה לארצות הברית.
חמדנות של הורים וגורמים מסחריים במערב הם כוח לא פחות חזק מנוקשות של משטרים טוטאליטרים.

יובל עצוב ביותר
חידון מספר 69 (טורניר המכללות בעיצומו)

20 Comments

martzianno 27 במרץ 2008

באמת סיפור יוצא דופן.
אין ספק שאת המחיר הוא ישלם בגיל מאוחר יותר – מדובר בילדות לא נורמאלית. הפסיכולוג שלו בגיל 30 יעשה בוכטות.
לדעתי, התופעה בה הורים משתמשים בילדיהם להגשים דרכם את החלומות שהם לא הצליחו להגשים, או גרוע מכך – לעשיית כסף, היא תופעה נלוזה.
משטר טוטאליטרי יכול להתקיים גם בין ארבע קירות.
רונן – האם יש גיל מינימום להשתתפות בתחרות בינ"ל, או שלכל מארגן יש חוקים משלו – איך זה עובד? הסרת מגבלות גיל כמו שאתה מספר, רק תעודד התפשטות התופעה.

לון 27 במרץ 2008

אכן נושא מטריד.
ראיתי כמה פעמים כתבות על דיילי בסקאי ניוז ואני לא זוכר חיוך שלו.
אני עדיין זוכר היטב שמחות וניצחונות שלי מגיל 13. אני רואה ילדים בגיל הזה ושמחת ניצחון היא טבעית אצלם.
זה מתקלקל אם רמת הציפיות היא כזו שמקום ראשון נתפס כמובן מאליו ולא כהישג או כמשהו משמח.

בטניס הכניסו גיל מינימום לטניסאים וטניסאיות בסבב המקצועני. מגיל 14 אפשר להתחרות במספר מצומצם של תחרויות ורק מגיל 16 הם חופשיים (ואם אני לא טועה אצל הנשים רק מגיל 18).
ראוי שהתנועה האולימפית תציב גיל מינימום להתחרות במשחקים.
אני חושב ש- 16 הוא הגיל הראוי. כבר לא מדובר בילדים ויש בהם מינימום של בגרות.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 28 במרץ 2008

Ronen: so i was waiting for a nice midweek story, so it finaly came, nice, to say the least, thanks

Danny 28 במרץ 2008

It was me

יואב 28 במרץ 2008

עד כמה שידוע לי(וזה יותר משידוע לך, בוודאות) לאבי נימני, לא היה הכוח שאתה מייחס לו ב96.אתה עיתונאי רציני בעיני ואדם מאד ראוי להערכה בכלל.אני קורא אותך כל יום.לומד. למה אתה נופל שם? זה משהו אישי? לי אין סגידת נימני טבעית. הייתי שם לפניו וגם אחריו.אבל מה לסיפור גרנט וקשטן עם נימני? אני בקיא בחומר מצויין. אתה טועה.היית הרבה יותר סלחן לקינו(שכוחו במועדון היה גדול יותר)ולכל מי שלובש את החולצה האדומה. להפוך את נימני לאיזה ארכי פושע שמתכנן מזימות כל היום(איך היה לו זמן לכבוש קרוב למאתיים שערים)זה ממש מריח אישי. הוא לא טלית כמו שהרבה מהגיבורים שלך הם לא. אבל הוא מחונן יותר מרוב האנשים שתפגוש. רק על זה מגיע לו כבוד מסויים.מסויים!!!

יואב 28 במרץ 2008

ומסכים שלוני הוא הבעלים הכושל ביותר שניתן בכלל לעלות על הדעת. ואם קשטן היה נשאר,(וזה לא קרה בגלל שילוב מופלא של טיפשותו של לוני וקיסמו של אברהם) הכל יכל להראות אחרת וכנראה שלא היה נוצר פרוזדור(בגודל של טירה) לנימני להכנס לוואקום של חוסר המנהיגות שסובב סביב המועדון עד היום.אני חושב שנימני הוא אופורטוניסט גדול אבל לא מחבל בכוונה…לא במועדון הזה בכל אופן.

יואב 28 במרץ 2008

התייחסתי למה שכתבת בישראל היום. אולי זה לא המקום ועירבבתי בשר עם חלב. על כך, קבל את התנצלותי מראש.

עזי 28 במרץ 2008

קפיצות למים הוא ענף בו היו מאז ומעולם צעירים וצעירות, גם ענפי השיט ואפילו השחייה. לא מעט ילדים השתתפו בהם בשחקים האולימפיים, צעירים מדיילי, וזכו במדליות, גם לפני עשרות רבות בשנים כשהאולימפיאדה היתה יותר ספורטיבית וטהורה.
הבעיה היא באמת חוסר השמחה, איפה שיין גולד בת ה-15 מתרגשת עד דמעות ומחבקת את דובון הקואלה שלה על הפדיום במינכן ואיפה דיילי ודומיו.

rd17 28 במרץ 2008

גארי נוויל!!!!!!!!!!!!!!!!!!

היום קראתי שגארי נוויל אמר שהוא כנראה לא ישחק העונה.
יש אמת בדברים?
אם כן אני לא מאמין כבר חודשים שאני מחכה שהקפטן יחזור אבל הנויל (גם לכם סולשיאר מהדהד כל פעם בראש) הזה כל שניה נפצע! אוף!

וגם מה העניין עם וולבק? יש לו סיכוי להשתלב בבוגרים או שאנחנו מדברים על עוד איגלס? (החמוד שלי כבש מול ניוקאסל!!!)

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 28 במרץ 2008

זה נכון גם לתחומים אחרים כמו מוסיקה עם הורים שמנסים להשיג באמצעות ילדיהם משהו שנבצר מהם להשיג ולא מבינים שבדרך הם קוטמים לילדיהם את הילדות.
תנו לילדים לגדול באופן נורמאלי ככל האפשר והשאירו את הלחצים התחרותיים לסוף שנות העשרה.
אגב,לעיתים יש תחושה שבטניס הנשים שחקנית באמצע שנות העשרים לחייה כבר נחשבת לזקנה וצריכה להתחיל לחשוב על פרישה.

רונן דורפן 28 במרץ 2008

יואב – ראשית, זה בסדר להתייחס לכתבות שלי בעיתון כאן. זו אחת ממטרות הבלוג. אינני מכיר אישית את נמני וידוע לי כי הוא אדם חביב ומקסים. אבל כתופעה אני בהחלט שונא אותו. כי הוא סמל להדרדרות הכדורגל והחברה הישראלית.
הוא לא רצה להרוס את מכבי תל אביב, אבל הוא השתמש בה לצרכיו בציניות. הוא כן חתר נגד כל מאמן שניסה לצור סמכות בריאה במכבי.
לא מקרה שהמאמן היחיד שזרק אותו לספסל זכה באליפות אחר כך (גם בזכות נמני שפעם אחת בחיים קיבל טיפול מקצועי אמיתי). קשריו עם גורמים מפוקפקים הם בעיתיים מאד לכדורגל ותדמיתו.
ההשוואה לקינו חסרת בסיס. אני לא מדבר על השפעה על שחקנים. האם קינו חתר תחת מאמנים? האם בריונים מקורבים אליו נמצאים באימונים? האם הוא נמצא בשמחות של ראשי פשע באנגליה? האם בריונים מטעמו היכו פעם עיתונאי? ואת ההבדל במנהיגות רואים כמובן במצבת התארים.

לון – ילדים בני 13 בדרך כלל שמחים כשהם מנצחים ילדים בני 13 אחרים…

מרציאנו – יש גיל מינימום לכל ענף וכאן צפצפו על זה. . הטיעון הוא שהוא "מוכן" אבל זו בדיוק הבעיה. ילד בן 13 שיסיים אחרון לא יוצר בעיה. ילד בן 13 שמנצח מעודד את התופעה.

RD17 נראה לי שקרוב היום שימונה קפטן אחר.

עזי – גם שיין גולד התמוטטה נפשית מכל הלחץ שהופעל עליה בילדותה. חוץ מזה ילדה בת 15 וחצי זה עדיין יותר מילד בן 13. זוכים בגילו של דיילי היו בתקופה בה אולי היית יכול להתאמן 2-3 בשבוע. כיום אין דבר כזה אלוף אולימפי שהוא לא מקצוען במשרה מלאה. מהבחינה הזו אני חושב שהשימוש בדיילי הוא אפילו עבירה על חוקי תעסוקת ילדים.

IDO 28 במרץ 2008

מה שיותר מעניין בעיני זה הריאלטי טיוי שתלך אחריו עד הדרמה בלונדון 2012. אני אומר למה להפסיק שם? שימשכו את זה עד כמה שנים.. למה אנחנו צופי הטלויזיה צריכים לפספס את הדרמה שיגיע קופץ בן 7.5 מרומניה וינשל אותו בגיל 17? למה שנפסיד את המריבה אם ההורים כשיגלה את מסיבות הרייב בגיל 18? ואת הגמילה המתוקשרת שלו בגיל 22? מצד שני הבחור לא ממש מגלה רגשות הרייטינג גם ככה לא יהיה מלהיב.

שימצאו ילד אחר.

רונן דורפן 28 במרץ 2008

עידו – כן, די טפשי להפסיק את הריאליטי, בדיוק כשיתחיל להיות מעניין…אגב, אולי דיילי הוא סמל ראוי למשחקים שנערכים במדינה שהיא חזקה מאד בתחום של תעסוקת ילדים.

Birdman of Savannah, GA 28 במרץ 2008

כמה מכם היו מתנגדים שבסלון של ההורים שלכם תהיה מדליה אולימפית? ולחשבון בנק תפוח? הבנאדם בטח מלך הכיתה. למה שיהיה מסומם בגיל 22 ולא עורך-דין? אז אין לו דובי מקואלה.
הייתי רוצה לראות את פרק הריאלטי שלו בגיל 22, האם הוא יגיד שהוא מצטער על הכל או שזה היה שווה?

רונן דורפן 28 במרץ 2008

בירדמן. אושרו האישי של תום דיילי הוא לא העיקר פה. מה עם הילדים האחרים שבעקבות ההצלחה של דיילי ייחשפו לאימונים תובעניים בגיל הזה, כש99.999 אחוזים מהם לא ישיגו דבר בספורט

רוני שטנאי 28 במרץ 2008

התופעה הזו של הורים הדוחפים את ילדיהם להישגים ספורטיבים, הולכת ומתרחבת כאשר התמורה המחכה מעבר לפינה היא עצומה.

העובדה היא שאנחנו שומעים בעיקר רק על ההצלחות ובמקרים רבים האלופים מודים להורים שתמכו בהם ועשו הכל עבורם. סיפורי הכישלונות לא מספיק מעניינים או חשובים ועליהם לא נשמע כנראה.

למען האמת הורות הספורט הדורשת כל כך הרבה מהילד לא שונה מהורות הדורשת הישגים בכל תחום אחר – סיומה המאכזב של תחרות רובינשטיין אמש, הוא רק דוגמא לתחום בו ילדים מתאמנים שעות על גבי שעות במשטר קפדני ולא תמיד מגיעים למשהו.

אלא שלצד כל הכשלונות ישנם סיפורי הצלחה פנומנליים, שנותנים את "הלגיטימציה" למעשים הללו.

לא מזמן כתבתי קצת על הורים בספורט וישנן דוגמאות קיצוניות מאוד של הורים שיעשו הכל כדי שילדיהם יגיעו לפסגה. חלק גדול מההורים הללו לא יודעים היכן הגבול וכיצד ילדיהם יכולים להינזק מהדברים, לרוב הם רואים את השורה התחתונה שמסתכמת בבנק.

ואגב ילדים נהנים מאוד לנצח גם אנשים בוגרים, בייחוד אם מדובר במורה שלהם למדעים…

אמיר 28 במרץ 2008

דווקא הסיפור של טום לא מפריע לי במיוחד. אם כל הכבוד לקפיצה זהו ספורט שדורש גמישות ואומץ כמו שהוא דורש פיזיות, ואת שתי התכונות הללו אפשר לרכוש גם בגיל 13.
לעומת זאת, שאני קורא על סיפורים של הורים בסין שמאלצים את בנם ב ה-7 לרוץ 20 ק"מ כל יום, אותי זה מזעזע הרבה יותר.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 29 במרץ 2008

האם קינו חתר תחת מאמנים?
איזו היתממות.
איך אפשר לכנות את ההתנהלות של קין אל מול מיק מקארת'י ?

רונן דורפן 29 במרץ 2008

קין יצא בגלוי נגד המאמן שלו. ושילם על זה מחיר. אבי נמני עובד בהדלפות לעיתונאים.

Comments closed