דריק רוז ומחשבות על כוכבי כדורסל והגטו

  • ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

כתבתי היום בעיתון על דריק רוז שבעוד כמה שעות יוביל את ממפיס במשחק גמר המכללות מול קנזס. יש לי תחושה שגם ינצח במשחק. משחקי חצי הגמר היו שני מקרים מובהקים של קו אחורי נגד קו קדמי ובשניהם ניצח הקו האחורי הטוב יותר. זה טבעי למשחקי גמר כי קו אחורי קשה יותר לנטרל. עכשיו יש לנו מץ' ישיר בין גארדים. ונראה לי כי אלו של ממפיס פשוט הרבה יותר טובים.
מכל מקום רוז הוא אחד השחקנים הללו שמקורותיו עמוק בתוך הגטו של שיקגו. בשכונה בה גדל נרצחו לא מעט בני גילו על ידי בני גילו בשנים האחרונות. ובזכות משפחה אמיצה וחכמה הוא פרץ את עולם המצוקה הזה. ובתוך זמן קצר יהפוך אותה לעשירה מאד.
זה תמיד מסקרן אותי העניין הזה. באיזו נקודה בדיוק האנשים הללו פורצים את מחסום העוני. נכון שלשחקני קולג' אסור לקבל משכורת. אבל אני משוכנע שכל מיני מהמרים מוכנים לתת למשפחות של כוכבי קולג' סכומים גבוהים בתמורה להחזר יפה במקרה שייבחרו בדראפט. אני לא מדבר על מהמרי ספורט, אלא על ספקולנט שאומר "קח חצי מליון דולר, תן לי מליון אם תבחר בדראפט". ואני אפילו לא משוכנע שזה לא חוקי על פי חוקי המכללות.
הסיפור של רוז – והטיפול התקשורתי בו – ממחיש אולי את הגישה של אמריקה כלפי הגטו השחור. בעבר הרחוק אולי התעלמו ממנו. אחר כך אולי התביישו וחשו איזה שהם תחושות אשמה. אבל כיום נדמה לי לפעמים כי הגטו השחור הפך למין אקזוטיקה. נכון שנרצחים שם ילדים וילדות בנות 13 עושות קראק. אבל יוצאים משם שחקני כדורסל מהממים, ראפרים חצופים, זמרות שהן רקדניות מדהימות עם שפתיים מדהימות והן גם מחליקות את השיער. ועושים על המקומות הללו סרטי אקשן עם שפה מלוכלכת סקסית ואפקטים של סאונד בזמן קרבות היריות.
בקיצור, הגטו השחור אולי גרוע לאמריקה מכל מיני בחינות – פשיעה, עלויות שרותי רווחה, סולידריות חברתית – אבל הוא מצויין לתרבות האמריקאית. אחרת היה שם די משעמם.
מוחמד עלי וקארים עבדול ג'אברהרגיזו פעם את המיין-סטרים האמריקאי כי הם דיברו. ואחרי זה באה תקופה של סתימת פיות. ואחרי זה הגיעו סופרסטארים שחורים מעוקרים מכל משמעות פוליטית – כמו מייקל ג'ורדן. אינני סוציולוג. אבל נדמה לי שכיום פחות אכפת למקבלי ההחלטות מאנשים כמו אלן אייברסון או סטפון מרבורי. הנסיון של מולטי-מליונרים למחות נגד מצב השחורים נתפש כלא רציני. והשחורים הזועמים הללו עם הבנדנות והדיבור הקצת עילג משעשעים את הקהל.

רוז בכל אופן הוא הדבר האמיתי. בכך השתכנעתי בחצי הגמר. מי שמבין כבר בגילו שאפשר להכריע משחק חשוב בכך שתחדור לרחבה ותוציא זריקות עונשין וגם תקלע אותם, הוא לא גימיק של סרטוני היי-לייטס.
אחרי המשחק אוסיף כמה מלים.
*
רוני שטנאי ציין פה מין קללה של הבלוג – שחזה את ה-0-19 של הניו אינגלנד פטריוטס ואת ניצחונם של האול בלקס על צרפת בגביע העולם בראגבי. אירועים שבודאי יתרחשו יום אחד – אבל לא התרחשו השנה. מה שמותיר את כריסטיאנו רונאלדו די בבדידות מזהרת כמי שתחזיות הבלוג לא הפריעו לו לעשות את אשר צריך להעשות.
דריק רוז אולי עשה את מה שצריך מבחינה סטטיסטית, אבל טורניר המכללות המשעממם בזכרון – רק משחק או שניים מאז שמינית הגמר הסתיימו בפחות מעשר נקודות הפרש – הניב דרמה עצומה בגמר. כל מה שרוז הצליח לעשות הוא להראות שהוא בברור השחקן הטוב של המגרש ולהוביל את קבוצתו ליתרון 3 נקודות – 2 שניות לסוף. ואז מאריו צ'למרס, שכמו הרבה גארדים שהיו גיבורי פינל-פור, בהחלט עשוי להגיח יום אחד לחיינו כשחקן מכבי רמת גן או קאחה סן פרננדו, קלע מין שלשה שאחריה היה ברור שההארכה היא עניין פרוצדורלי בלבד.

התיקו בגרין ביי
רומן אברמוביץ'

35 Comments

אבו יו יו 7 באפריל 2008

איפה הגטו שלנו ואיפה הגטו שלהם. מגטו ורשה לא יצא אף שחקן משמעותי ומגטו לודז' יצאו רק רכבות. ואחר כך מתפלאים למה הספורט הישראלי מדשדש.

רונן דורפן 7 באפריל 2008

מר יו יו – אתה טועה ובגדול.
מהגטו של הלואר-איסט-סייד יצאו 23 אלופי עולם באגרוף ושושלת עצומה של כדורסלנים. מהגטו של האיסט אנד בלונדון גם כן יצאו הרבה אלופי אגרוף – כמו מהגטאות היהודים באלג'יר.

אני לא מדבר על וינה ועל האלופים האולימפיים של הונגריה – כי הם דווקא צמחו על רקע רווחה כלכלית יהודית. אבל הגטו היהודי העני בהחלט הצמיח אלופי ספורט במאסות.

פילוסוף רדום 7 באפריל 2008

בדיוק חזרתי מחדר הכושר שם היתה דלוקה טלויזיה על M.T.V (רק כדי שלא תחשדו שאני צופה בערוץ הזה) והיה שם פרומו לתוכנית של סנופ דוגי דוג שנקראת בשם הממש בלתי יאומן:
pimp my ride.
לפי הפרומו באים חנונים לבנים לסנופ המגניב עם המכוניות האמריקאיות הלא מגניבות שלהם, והוא מפרק אותם לגורמים ועושה אותה בובה של אוטו סרסורים…
אם זה לא דוגמא לאיך שאמריקה מסתכלת על שחורים אני לא יודע מה כן…

אבו יו יו 7 באפריל 2008

לרונן – הרגת לי את הבדיחה.

רונן דורפן 7 באפריל 2008

כן… איך ששלחתי send חשדתי שזו תגובה קצת כבדה. אבל אלופי אגרוף יהודים זה הפטיש שלי.

ברשו 7 באפריל 2008

אני חושב שזה חלק מהמנהג האמריקאי בזמן האחרון, של "לחבק את השחור", או איזו שטות פסאודו-אמיתית שכזו. מאחורי הנסיון הזה לקבל את התרבות השחורה מסתתר אותו חשש ישן-נושן, של השחור הבלתי-ניתן לריסון.

רק לפני כמה שנים רון ארטסט הלך מכות ביציעי הפאלאס עם אוהדי דטרויט. הפחד הגדול של הליגה לא היה האוהדים עצמם, וגם לא היה החציה של הגבולות, הוא היה חשש לכך שהליגה תיתפס כ"שחורה מדי", שהמאבק הזה יתואר כמאבק של שחורים ולבנים. ולראיה, החוק שחוקק אחרי המקרה הזה, ומתייחס אליו באופן ישיר, הוא החוק שהכריח את שחקני האן.בי.איי ללבוש חליפת שלושה חלקים לפני ואחרי משחקים. למה? כדי שלא ייראו שחורים מדי, חס וחלילה.

דוגי סטייל ביכסה 7 באפריל 2008

מצטער שאין לי זמן לקרוא.
אני מקווה לקרוא ולהגיב מחר בצהריים..

בכל מקרה תזכרו: קנזס לוקחת היום את הNCAA

גלן 7 באפריל 2008

אפרופו מישמש שחורים-לבנים-אגרוף שהוזכר כאן:
מר' הופקינס הכריז לאחרונה שאףנער לבן , בטח לא חצי וולשי-איטלקי ינצח אותו. עוד שבועיים חברים!

גלן 7 באפריל 2008

ובכלל ממה שאני זוכר הוולשי אוהד יובה.
מעניין אם הוא יריץ אוהדי קרדיף לווגאס כמו האטון.

גלן 8 באפריל 2008

רק אני פה באטרף?
אולי לא הכי איכותי אבל הכי מותח שיש…

יואב 8 באפריל 2008

באיזה סרט שראיתי לאחרונה(even money)אחד מסיפורי המשנה בסרט שעוסק בהימורים, נדרש שחקן קולג מצטיין עם עתיד באנ בי אי, למכור משחק, או לקלוע פחות, או לנצח רק בהפרש מסויים, בגלל חובות הימורים של אחיו.
בטח שזה רק סרט. אבל עד כמה סיטואציות כאלה קורות?ממה זה ניזון? והאם בפני מוכשרי הגטו האלה, עומדת לעיתים, סיטואציה בלתי אפשרית זאת?

גלן 8 באפריל 2008

טוב זה נגמר והיה דיי כיף.

נראה לי שבסוף סדרת החינוך מול דיויסון והתהפוכות מול קרלויינה חישלו את קנזס יותר.
ואל נשכח את הניחוס הטייגרי של הבלוג. כשרוז הלך לקו ראית על הפנים שלו שאחרי הכל עדיין מדובר בילד.

יש פה בכ"ז איזה אלמנט חינוכי שהאמריקאים מוקירים וזה ההשתפרות ההדרגתית בקבלת החלטות וביצוע. אי אפשר להשוות את אינטיליגנציית המשחק של קנזס מסופ"ש זה אם מה שהיה רק לפני שבוע שהם היו מרחק זריקה מהדחה.

רוני שטנאי 8 באפריל 2008

קצת משעמם בייחוד הדקות לפני ההארכה. אין מה לעשות, אם הפטריוטס והאול בלאקס לא יכלו לעמוד בפני הנאחס של הבלוג, אז שהטייגרס יעמדו בו ?

גלן 8 באפריל 2008

יואב שערוריות כאלו תמיד היו וכנראה יהיו. בתחלית שנות ה 50 הNCAA כמעט שבק עם CITY COLLEGE והאחרים שגילחו נקודות (כולל קנטקי המושמצת שהוזכרה לאחרונה). נדמה לי שגם באריזונה סטייט זה קרה וזה חלק מהבעיה עם הילדים האלו שמרויחים באופן רשמי 0.

legal alien 8 באפריל 2008

משחק משחק, קשה לבקש יותר מאשר גמר שהולך להארכה. אבל סך הכל הטורניר היה די מאכזב מבחינתי, זה לא היה המדנס במיטבו.
ודוקא אחרי ההפסד אני מסכים עם רונן שרוז הוא אכן הדבר האמיתי. קשה לי לחשוב על שחקן אחר בשתי הקבוצות שעשוי להיות כוכב של ממש ב nba חוץ ממנו

אריאל 8 באפריל 2008

יופי של גמר קיבלנו אחרי השעמומונים האחרונים, חבל על רוז שדווקא היה ענק. המניות שלו בהחלט עלו בטורניר הזה, עד כדי כך שהוא עשוי אפילו להיבחר ראשון בדראפט על חשבונו של ביזלי.
לגבי הגטו – אני חושב שיש הרבה במה שרונן אומר על הגטו והאקזוטיקה שלו – הגטו הפך בעיני הציבור הוואספי האמריקאי לסוג של מושג וירטואלי, שכל מה שהם מכירים ממנו זה את הקעקועים, ראפ, כדורסל ושאר ירקות. זה נהיה עד כדי כך אקזוטי, שילדים לבנים מנסים לחקות שחורים מהגטו, והשחורים ממש מתגאים בתרבות הגטו שלהם, בלי לזכור שהמציאות בגטו היא בסך הכל די איומה.

אבו יו יו 8 באפריל 2008

רונן – שחקני מכבי רמת גן לדורותיהם לקחו את הערתך כמחמאה.

yoni 8 באפריל 2008

פיךוסוף רדום
זה לא סנופ דוג
זה אקסיביט מגיש את התוכנית

סנופ דוג עוסק בפורנו כשהוא מתפנה לצלם דברים.

ד"ר א. 8 באפריל 2008

בהקשר לשלשה שאחריה הכל לפרוטוקול…
בשלהי המשׂחק הראשון בסדרה מכבי-ברצלונא התחיל פתאום בזילה להתחמם. היה ברור שזה לא ישפיע על תוצאת המשׂחק ההוא, אבל אני התמלאתי חשש לקראת ההמשך. החשש התממש, לצערי, כעבור יומיים, ועכשיו כבר בכלל לא ברור להיכן הסדרה הזו הולכת.

יש תכונה לשלשות מטורפות, ביחוד כאלה שבאות עם הבאזר, שהן משנות מומנטום של משׂחק שלם, אפילו של סדרה.

רונן דורפן 8 באפריל 2008

אבו יו יו – בזמנו ממש נדהמתי לראות את חאליד אל אמין ברמת גן. כשהיה בקונטיקט נראה באנקר לשחקן חמישיה סולידי במקצוענים.
אני זוכר גם את מיילס סיימון בארץ (רעננה?) – אחרי שהיה אחד מגיבורי הזכיה של אריזונה.

רוני שטנאי 8 באפריל 2008

השאלה הנשאלת היא האם רונאלדו ישאר בבדידות מזהרת או שקבוצתו תגשים את התחזיות של בעל הבלוג – משהו בדבר הנפת גביע עם אוזניים גדולות במוסקבה..

ואגב שיפוט נהדר היה לפנות בוקר, עם החלטה בדיעבד שקבעה את גורל המשחק- השלשה של רוז הפכה לשתיים בלבד.

בינו 8 באפריל 2008

סה"כ משחק מצוין. קנזס ראויים לניצחון אחרי משחק הגנה מדהים, לא השאירו נתיב מסירה אחד פתוח, וכל הזריקות של ממפיס היו עם יד על הפנים. רוז נתן משחק גדול וכמעט לקח…

רונן דורפן 8 באפריל 2008

בינו – אחרי שחזרתי מהבאר, כתבתי, ישנתי וקמתי – אני חושב שזה אחד ממשחקי המכללות הגדולים ביותר שראיתי.

גלן 8 באפריל 2008

נדמה לי שגם הייתה טעות נהול בשניות האחרונות של ממפיס-לא לעשות עבירה ולתת לקנזס לנסות שלשה. אבל זה היופי במכללות.

דוגי סטייל ביכסה 8 באפריל 2008

טוב קראתי….

ובאמת היה טוב…עוד פוסט מצוין…

ברור שלא הבעת את דעתך שם רונן אלא רק את הדעה בקרב האמריקנים אבל אני מקווה שאתה לא חושב גם כן שהגטו חיוני משום שעם כל הספורטאים הבאמת נפלאים שחיים שם זה לא שווה את מחר חיי האדם ואיכות החיים של אנשים שם.

ראיתם שצדקתי שקנזס תנצח? לי לפחות היתה הרגשה ממש חזקה על זה…

אמרת שתוסיף משהו אחרי המשחק דורפן..אני כבר מחכה

י.ג 8 באפריל 2008

יופי?? זוהי לוזריות לשמה. יתר על כן, אני לא מבין איך שחקנים (אוטוטו אקדמיים) לא עושים עבירה בכוונה על מנת לנצח משחק אבל עושים עבירות על מנת לעצור שעון..
לגבי מאמנים זהו סיפור אחר – פשוט גאווה טפשית שלא רק אופיינית לאמריקאים אלא גם למאמנים קסטיליאנים (ראו ריאל מול מכבי לפני פחות מחודש..).

Glenn Edward Schembechler 8 באפריל 2008

Y.G – I find mistakes to be lovely sometimes.
They are kids (like our kids in the army) . They tend to do mistakes . You can say that the coach is to be blamed and that's fine with me.

פילוסוף רדום 8 באפריל 2008

זאת היתה חתיכת זריקה קשה שנבעה ממהלך לא מסודר המוסר כמעט החליק והיה נראה שהוא הולך לאבד את הכדור.
הם לא רצו לעשות עבירה על כזה מהלך וגם אם רצו הם לא ממש היו יכולים. השמירה שלהם היתה מצוינת וכאמור זאת היתה זריקה קשה… לפעמים צריך מזל!
כנראה שאי אפשר לתכנן הכל בספורט ואלי זה מה שכ"כ כיף (מסכים עם גלן)

זיזו 8 באפריל 2008

שכחתם את ג'ון וואלס המדהים של סירקיוז משוטט באושיסקין!

רונן
מעבר לתחזית השגויה שלך הרשה לי להכות אותך גם בכך שלאחר שכתבתי שכל המאמנים שנשאלו מי הקבוצה הטובה במדינה ענו קנזס. קבעת שמדובר בקבוצה כוחנית ולא אינטליגנטית.
לא ראיתי מספיק אותם ואפילו את המשחק של אתמול לא ראיתי אבל כנראה שמאמנים בכל זאת מבינים משהו בכדורסל.

ממפיס לפחות הספיקו לנקום את דמם המעונה של TEXAS A&M.

נ.ב. כמובן שהקבוצה הרצויה לצ'למרס תהיה ר"ג. אולי איזה נערת סטטיסטיקה תוכל לשקם לו את הקריירה (כמובן שהוא יצטרך לגדל שפם "אלברט פירות")

Giant Red Devil 8 באפריל 2008

Ronen, please explain what is a scouse and what does the reference to
eating rats in a council house mean.

Glenn Edward Schembechler 8 באפריל 2008

Zizo: Although rare, I think Memphis is a better team and talented team all over. Kansas is more impressive when they are at their best but this is never consistent.

The great thing yesterday was that the better team on court actually lost. This is the kind of game I would say 7 out of 10 would have been of the Tigers.

ענר רבון 9 באפריל 2008

הפוסט והתגובות לו עשו לי קצת חמוץ. אני לא יודע מתי היית בגטו בפעם האחרונה, אבל על כל דריק רוז אחד יש 1,000 אחרים בלתי זוהרים בעליל. אין שום דבר סקסי בגטו. הגטו ברובו המכריע מסריח, עילג, חולה, עטוף סמים, מלוכלך, מכוער. זה נכון שהוא הצמיח ומצמיח את התרבות המעניינת ביותר בארה"ב כיום אבל זה יותר מעיד על ארה"ב מאשר על הגטו. ההתבוננות על תרבות הגטו ממשקפיים של ישראלי לבן צופה טלוויזיה מזכירה לי חיוך פולני בחתונות מרוקאיות מול "השמחה האותנטית שלהם", או את אמרתה של סבתא שלי על השחורים על פיה "הם לא כל כך חכמים אבל איזה קצב יש להם!".

Pingback: Ralph
Pingback: Aaron

Comments closed