מחשבות ביום שאחרי

בכדי לסכם את הגמר במוסקבה אני אוסיף פה כמה מחשבות שעברו בי במהלך הלילה ובשעות היום. חלקן רעיונות מהתגובות שלכם למשחק.

נאני. הוא בעט את הפנדל הכי קשה של הדו קרב. הוא היה היחיד שבעט במצב בו החטאה מסיימת את ההתמודדות. לפני שבועיים וחצי הוא הורחק במשחק נגד ווסט-האם. כותב שורות אלו כינה אותו "אדיוט". הוא קיבל קנס של שבועיים משכורת. וביום הגמר הוא הועדף על הספסל מג'י סונג פארק שנתן חודש טוב. אני מבין את ההחלטה מקצועית. פארק אולי עדיף עליו כשחקן הרכב, אבל כמי שצריך להביא שינוי כנראה נאני עדיף. אבל היפה בעיני הוא שאחרי השטות שלו נגד ווסט-האם פרגוסון לא שרף אותו. ובחר אותו על פי שיקול אובייקטיבי לסגל לגמר. ובסופו של דבר שם עליו אחריות גדולה. אותו סיפור עם אנדרסון. פרגוסון הכניס אותו בזמן פציעות לבעוט פנדל. הוא בן 20 ו-6 שבועות. וזה מחזיר אותנו למשפט פרגוסוני ישן: “היופי בצעירים הוא שהם לא מפחדים".

אדווין ואן דר סאר. בדיון הקודם ביקדו ממני לכתוב את ה-11 הכי טובים שראיתי ביונייטד וכתבתי באופן אוטומטי את שמייכל בעמדת השוער. הנה לכם נתון מעניין: אדווין ואן דר סאר סיים עכשיו שנתיים מבלי לספוג יותר משני שערים בשום משחק ליגה. המשחק היחיד בשנתיים האחרונות בו ספג שלישיה היה במילאנו, כשפרדיננד לא היה, וידיץ חזר מחודש פציעה לא לגמרי כשיר ומילאן הייתה בשיאה. בשנתו השלישית ביונייטד הוא עצר פנדל אחד לאליפות ופנדל אחד לגביע אירופה.

כריסטיאנו רונאלדו. הדרמה סביבו אתמול אולי מטשטשת שני עניינים. ראשית, הוא נתן משחק מעולה. עם טיפה יותר מזל הוא היה מסיים את המחצית עם שער ובישול וסוגר עניין. ושנית, לא היינו מתקרבים השנה לזכות באיזשהו תואר בלעדיו. עסקנו הרבה בסטטיסטיקות שלו. השורה התחתונה לכל המפעלים: 42 שערים, שער לכל 96 דקות על הדשא, מלך שערי הפרמייר ליג, מלך שערי ליגת האלופות, כדורגלן השנה באנגליה, בודאות כדורגלן השנה בעולם. ויש לי תחושה שזה לא הסתיים. בהגנות הפחות מאורגנות של אליפות אירופה רונאלדו יכול עוד להוסיף משהו לשמו.
כל הסיפור עם ריאל מדריד הוא די מורט עצבים. אני מקווה שהעניין הוא כסף ושהוא ייפתר. התגובה האמוציונלית שלו בסיום ובזמן הפנדלים ממחישה למה אי אפשר לוותר עליו. אם למישהו נדמה שאפשר להבקיע 42 שערים בלי תשוקה מטורפת אז הוא לא מבין כלום בספורט.

ווין רוני. זה היה משחק מאד לא טוב שלו ועברה עליו חצי עונה קשה מאד. הסיטואציה בחודשים האחרונים עשתה לו עוול. הוא עבר שתי פציעות. בכל משחק שהוא בריא הוא חייב לשחק כשלעולם לא מחליפים אותו. גם התפקוד שלו קצת משתנה בכל עונה עקב השינוי בחלוץ שמשחק לצידו. פרגוסון וקירוש חייבים להחזיר את הקריירה שלו למסלול התקדמות. למצוא לו גיבוי ועזרה ועמדה יותר נוחה במערך.

אואן הארגריבס. בתחילת העונה היה נראה שהארגריבס יהיה הראשון מהמצטרפים לתרום. בפועל, בגלל פציעות, הוא היה האחרון להפוך לשחקן משמעותי. הבחירה שלו להרכב אתמול הייתה מחמאה גדולה. הארגריבס שיחק עד אתמול בארבע עמדות שונות לפחות – קשר דפנסיבי, קשר תוקף, בלם ומגן ימני. הוא לא ממש הצליח להשתלט על העמדה הטבעית שלו – קשר דפנסיבי. אתמול פרגוסון המציא לו עמדה – קיצוני ימני – רק מתוך הרגשה שמנצ'סטר יונייטד לא הולכת לקרב חשוב בלי אואן הארגריבס.

פול סקולס. הוא קיבל במחצית כדורים בכדי להמשיך. לא היה שום הגיון או צדק במצב בו לריאן גיגס, גארי נוויל ודייויד בקהאם יש מדליות מנצחים מגמר האלופות ולפול סקולס אין.

בובי צ'רלטון. ציינו פה בדיון הקודם שצ'רלטון הוביל את שחקני יונייטד בטקס המדליות, בעוד שאת צ'לסי הוביל פיטר קניון. בדיון הקודם אמרתי שצ'לסי הייתה צריכה לתת את הכבוד לסטיב קלארק, עוזר המאמן שהיה שחקן עבר גדול וזה היה משחקו האחרון בצוות המאמנים. אבל אני חוזר בי. צ'רלטון, שהצטרף ליונייטד ב-1953 הוא סמל ראוי למנצ'סטר יונייטד פיטר קניון, שערק לצ'לסי עבור תוספת משכורת, הוא סמל ראוי ליריבתנו אתמול.

נ.ב. עברנו את נוטינגהם פורסט.

בהליכה
אלכס האדום

52 Comments

Yair 22 במאי 2008

בנושא רונאלדו, קראתי את הראיון המלא שלו מאתמול, הוא אומר בו בערך 3 פעמים "I stay", ואח"כ אומר שהוא לא מוכן להתחייב ושאיש לא יודע מה יקרה בעתיד, ושההחלטה שלו תלויה במועדון.
נשמע לי כאילו הוא פשוט רוצה חוזה חדש (ויקר).
אבל עם ריאל מדריד, באמת אי אפשר לדעת.

שחר ע. 22 במאי 2008

ערב שמח לכולם!
כל שחקני הרכש האחרונים של יוניטד הבקיעו פנדלים בשלב מותח זה של הגמר.
זה מראה על ההשתלבות המצויינת שלהם והאמון של הקבוצה והמאמן בהם לטווח ערוך
בהצלחה בעונה הבאה
שחר

אביעד 22 במאי 2008

כמה מחשבות משלי:
ריו פרדיננד – מהדקה ה 70 בערך הוא שיחק על רגל אחת ובכ"ז איש לא עבר אותו. הוא אמר לפני הגמר שרק אם נזכה הוא יוכל לקרוא לעצמו שחקן יונייטד אמיתי. אז הוא שחקן יונייטד אמיתי. האיש שהוריד את סרט הקפטן מהיד בגומלין מול רומא (מבלי שהתבקש) בכדי לתת אותו לגארי נוויל, גרר איתו אתמול את ראיין גיגס בכדי שיניף את הגביע.
נמאניה וידיץ' – שיתק את דרוגבה, סחט ממנו אדום והיה בלתי עביר. בצ'לסי דיברו לפני המשחק שהוא נקודת התורפה. הלוואי עלינו שימשיך להיות כזו נקודת תורפה.
קניון מול צ'רלטון – שתי הקבוצות שלחו שחקני עבר לפני המשחק לחתום לאוהדים. במנצ'סטר שלחו את בראיין רובסון, בצ'לסי את גרהאם לה סו. הבדל קטן.
ג'י סון פארק – בתחילה לא הבנתי למה הוא בחוץ. אבל אחרי דקה קלטתי. מול קבוצה שלא מתבססת על משחק אגפים, העזרה המדהימה שלו בהגנה מתבזבזת, מול מגינים כאסיין וקול הוא לא יעיל התקפית. מהספסל הוא לא שינוי מי יודע מה. החלטה כואבת, אבל גדולה.
הסגל – מלבד פוסטר ונוויל (מסיבות מובנות) כל השחקנים הבריטיים ושחקני הבית המשמעותיים של יונייטד היו בסגל. בכוונה.

גיל 22 במאי 2008

רונן, לדעתי אתה צריך לתת לעצמך קרדיט. כשפתחת את הבלוג זה היה באמצע העונה שעברה וזה הספיק רק לאליפות הליגה. בעונה המלאה הראשונה של הבלוג יש אליפות ואליפות אירופה, מה יהיה שנה הבאה, טרבל? אני רק חושב שאם היית פותח את הבלוג שנה או שנתיים מוקדם יותר זה היה הרבה יותר מדכדך ופשוט עלית על הגל. שווה אולי לבקר בווגאס בקרוב.

אחיחי 22 במאי 2008

אני חושב שהעונה הזאת הוכיחה שרונאלדו הוא סוג של בעיה ליונייטד. מכיוון שבליגה הוא יכול לנצח לבד 90 אחוז מהיריבות, התפתחה בו תלות לא בריאה שהופכת את המשחק של היונייטד לבלתי אפשרי מול קבוצות חזקות שיודעות להתמודד איתו. לראיה, גם אם אני מאוד נדיב, לא חושב שיונייטד הצליחה לחבר מחצית ראויה של כדורגל התקפי בכל שלב הנוקאאוט. זה עצוב לי להודות בזה (אוהד אוורטון, אבל מעדיף ואוהב את היונייטד באירופה), אבל אלופת אירופה החדשה לא יוצאת בכבוד מההשוואה ל-2 קודמותיה.
עזיבה של רונאלדו לריאל (ונראה לי שאפשר לכל הפחות לכנות את התסריט הזה "סביר") עשויה בסופו של עניין להתברר כדבר טוב ליונייטד, ממש כמו שהיה אחרי קנטונה.

אמיר 22 במאי 2008

רונן,
סיכום נכון(אכן רק מחשבות..)קצר וקולע לנקודות הדרמטיות.
1.היכן מופיע איזכור האחד עשר הכי טובים שאתה צפית בהם..?
2.אשמח עם תיגע בטור קרוב בהתנהלות הפאטתית והמבישה של התקשורת האלקטרונית והכתובה להעצמת דמותו של גרנט שהאפילה על מאבק בין שני מועדונים שנוסדו ב – 1878 יונייטד,ו – 1905 צ'לסי.
ספורט חמש הערוץ,השדרים והפרשנים ביזו אתמול את עצמם ועשרות אלפי אוהדי יונייטד בשידור משוחד ומלוקק להפליא..פשוט בושה!
"לאשרם" של אברם יש תוכניות אבל לאלוהיי הכדורגל היו תוכניות
אחרות לגמריי בשנת החמישים לאסון מינכן.

יואב 22 במאי 2008

אחיחי,יונייטד נתנה מחצית ראשונה עצומה אתמול. וינט'ג יונייטד.במשחק הכי חשוב. אך לכדורגל, דינמיקה משלו וגול מקרי, שינה מומנטומים והחדיר ביטחון(שלא היה קיים במחצית הראשונה)לצלסי. ועדיין, המצבים הטובים יותר היו של יונייטד ואם טבז מכניס את השני(או קאריק)היינו מדברים על הגמר הזה, במושגי קלאסיקה על זמנית במעמד צד אחד.
הכדור החכם בנגיעה של סקולסי, ששיחרר את הפלונטר בפינת המגרש לבראון(הגול ראשון)היא התמצית של השחקן המופלא הזה… רק לזיזו היתה את מהירות מחשבה והבנת המרחב הזאת(בעשור האחרון).
השחקן האנגלי הגדול של דורו.
ורוני אמור להיות של הדור הבא, והוא אמור להיות פרוייקט ההשבחה הבא של אלכס. מצויין שכל זה יקרה לאחר שיונייטד ורוני כבר לקחו תארים חשובים…

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 22 במאי 2008

בהשוואה בין שמייכל וואן דר סאר ידו של שמייכל על העליונה ובאופן ברור.
אם אינני טועה ממוצע שערי הספיגה בימיו של שמייכל ביונייטד עומד על שער כל שני משחקים.
באחרית תקופתו של שמייכל יונייטד שיחקה רוב הזמן עם קשר אחורי אחד,שלושה קשרים התקפיים ושני חלוצים.
בתקופתו של שמייכל יונייטד היתה קבוצה של התקפה שהגישה שלה היתה פשוטה וברורה – היריבה תבקיע שער אנחנו נבקיע שניים,היריבה תבקיע שניים אנחנו נבקיע שלושה.
הגישה הזו הביאה את שמייכל להרבה יותר מצבים של אחד מול אחד ועם משחקים רבים שבהם הוא נאלץ לחסום בגופו את חלוצי היריבה.
ואן דר סאר בעצמו הודה השבוע שההגנה סידרה לו הרבה משחקים רגועים שבהם המשימה העיקרית שלו היתה שמירה על עירנות.
אגב,כאשר אנלקה עמד לבצע את הבעיטה ואן דר סאר פרש את זרועותיו והצביע פעמיים באצבע ידו השמאלית אל הפינה.אני תוהה מה היתה מידת ההשפעה של המהלך הזה על אנלקה הלחוץ.
רונאלדו בדרך החוצה.הערב כבר שמעתי שרונאלדו סירב להתחייב על הישארות ואמר שהיחידה שהוא מבטיח לה הבטחות היא אימו (שכזכור כבר אמרה שהיא רוצה לראות בחייה את בנה לובש את המדים הלבנים של ריאל) והוא לא מוכן להבטיח דבר לאוהדי יונייטד.
רונאלדו בהחלט הופיע אתמול למשחק בניגוד לעמיתיו להתקפה ועדיין לא מצאתי בו את היכולת להנהיג את הקבוצה ברגעים קשים שבהם הקבוצה מצויה בלחץ ומתקשה לתפקד כפי שקרה במחצית השניה.האם הציפיה הזו מוגזמת ?
העונה הזו הבהירה שרוני חייב לשחק ברחבה עם חלוץ נוסף לצידו.הניסיון לשלוח את רוני לאגף או להשתמש בו כחלוץ יחיד לא הוכיחה את עצמה והוסיפה לתיסכול של רוני.פרגוסון גם חייב להבהיר לרוני שכל המרדפים שהוא מנהל אחרי שחקני היריבה גורמים לו לבסוף לעייפות ולחוסר ריכוז ברחבה.
לצ'לסי יש את האפשרות להשתמש באסיין כמגן ימני בעוד שביונייטד הוא היה יכול להפוך לחלק האחרון והמשמעותי בפאזל כקשר האחורי העוצמתי שיונייטד כה זקוקה לו.
באשר לגרנט : בשבועות האחרונים נשמעה בתקשורת הישראלית טענה שגרנט חולל פלאים משום שכאשר גרנט ירש את מוריניו צ'לסי היתה בפער ניכר מיונייטד והנה ראו איך גרנט לקח את הסגל הלא מוצלח המיוחד של מוריניו והצליח לסגור את הפערים מיונייטד.ברם,בדיקה קלילה מגלה שכאשר גרנט הוביל את צ'לסי במשחקו הראשון מול יונייטד במחזור השביעי לשתי הקבוצות היה מספר נקודות זהה 11 ולצ'לסי היה יתרון בהבקעת שערים של 7 כנגד 4 בלבד של יונייטד.ליברפול וארסנל היו לפני המחזור השביעי עם 14 נקודות.אי אפשר להשתחרר מהתחושה שמלחכי הפנכה של גרנט בתקשורת הישראלית יצרו מצג שווא באשר לתנאי הפתיחה של גרנט.

legal alien 22 במאי 2008

אחיחי – "העונה הזו הוכיחה שרונאלדו הוא סוג של בעיה ליונייטד"?. לא יודע אם שמעת, אבל בעונה הזו זכינו באליפות ובליגת האלופות, כך שאולי הבעיה הזו לא כל כך חמורה אחרי הכל. אני מבין את הטיעון שלך שכדאי להיפטר משחקן ששם גול כל משחק, זה באמת נטל כבד שמוטב בלעדיו. אם כי יש אפשרות שאולי נסחפת קצת ויש לנו מקרה של אובר פרשנות מטורף.
לא יודע אם שמת לה, אבל לא ראיתי שצ'לסי, שבפעם האחרונה שבדקתי היא קבוצה די חזקה, הצליחה להתמודד עם רונאלדו אתמול. אני חושב שהבעיה היא לא תלות של שחקנים אלא ציפיות של אוהדים.

היה במ.א.ש. אתמול 22 במאי 2008

אוהבים וזוכרים אותך עלי מוהר.אין מישהו שהיה ראוי יותר ממך לראות את מה שקרה אתמול.

Yair 22 במאי 2008

אנונימי: הציטוט המדוייק הוא:
I never promise nothing. I dont promise nothing to my mum…I dont promise nothing to the supporters

והראיון המלא:
BBC Radio interviewer: Winning the Champions league..(muttering…).
CR : Of course, you know, this club has the opportunity to win everything. We show this season we are a great team, we are the best team in Europe, in the Premier league and next season we try to do the same again

Interviewer: Can you assure Manchester United supporters that you will be here next season?
CR : Say again?

Interviewer: Can you assure…you know, can you promise Manchester United supporters that you will be with them next season?

CR (laughing): I never promise nothing. I dont promise nothing to my mum…I dont promise nothing to the supporters

Interviewer: But, but, when you say I want…
CR (cutting off the interviewer): I want to stay, i want to stay, really…Its OK, i want to stay. But the future no one knows, but I want to stay.

Interviewer : But does there have to be a new contract or something like that?
CR : I dont know nothing..Nobody speak with me…eh…We are going to see next two weeks, OK?

Interviewer: But when you say, 'I will make a decision'….i mean…that means that?
CR (cutting off the interviewer): I dont say ' I will make a decision..I dont say…I dont say that…Its the the club take the decision… I dont know…I think…I dont know..'

legal alien 22 במאי 2008

אחרי הטון העוקצני מהתגובה הקודמת, זמן לשבחים: רונן, שיחקת אותה עם הלינק שבחרת. אין יפה מכך להמחיש את הפרספקטיבה ההיסטורית. והקטע שיוזביו עומד ומוחא כפים להצלה של השוער – איזה קלאסה !

yoni 22 במאי 2008

אני הכי מבסוט בשביל סקולסי.
זה נגמר מושלם. וההרכבה שלו לא הייתה סנטימנטלית בכלל. הוא ענק.
פשוט עונה שעלתה על כל תסריט דמיוני אפשרי.

איש 23 במאי 2008

אין ברירה, יש לאיש כינוי מחייב ולכן אשתמש בו כראוי- בעטנו בתחת של אברם.
בובי צ'רלטון נראה היום בדיוק כמו בוידאו מאז, רק צבע ה(מעט)שיער השתנה לכסוף.

ויכסלפיש 23 במאי 2008

מחול ה"פטריוטיות" הפרובנציאלית היה צפוי. הוא החל כבר בספטמבר ברגע שכל מיני מקורבים נשלחו ללונדון להכין כתבה על הדייר החדש בסטמפורד ברידג' וניסו להסביר איך הראש היהודי הדיח אחד בשם מוריניו, אחרי זה זכינו לקילוגרמים של ספינים וליקוקים, כולל המשפט הענק "אברם הצליח היכן שמוריניו נכשל", כי ב-2003 ו-2004 אותם כתבים התעסקו בעלילות פיני בלילי והתיקו 2:2 במלטה ולא שמעו על פורטו. אתמול בבוקר גויסה היסטוריה היהודית כאשר העיתון של רפי נאה פירסם ראיון גדול עם האבא של, שראה סגירת מעגל של בנו המוכשר 60 שנה אחרי שהאב גורש מרוסיה.

חוץ מזה דאגו כל מיני אנשים להתגרות בשלמה שרף בנסיבות החדשות, כאילו שרף הוא סתם עסקן עילג מפ"ת ולא מאמן עבר שרשם כמה פרקים יפים בכדורגל הישראלי. שלמה שייך לעידן אחר וכבודו במקומו מונח, וגם הוא לא מושלם בלשון המעטה, אבל שרבוב שמו לכל עניין של גרנט מאפיין אנשים טיפשים ובורים שרובם לא נולדו כששרף זכה בתארים.

רומן אברמוביץ' עשה את החשבונות שלו כשמינה את גרנט לתפקיד. אם הוא החליט שגרנט יציל את המערכת משקיעה למרכז הטבלה ונשירה מוקדמת מליגת האלופות, אז המטרות הושגו בגדול. בהנחה שעונה בלי שום תואר היא כישלון עבור צ'לסי, אברם ייאלץ לפנות את המקום שממילא אינו ראוי לו לטובת הסוס החדש עליו ירכב הבוס.

birdman 23 במאי 2008

בהקשר למשפט של פרגוסון על הצעירים – בצילומי הסרט “Days of Thunder”, טום קרוז נהג במכונית מרוץ, בצוות ההפקה ע"י המסלול אמרו בהתפעלות שהוא קובע זמנים של נהג מרוצים. איש מקצוע שנכח במקום אמר: "כן, אבל הוא מעולם לא התרסק במהירות הזאת".

גלן 23 במאי 2008

ויכסלפיש: אחרי ששמעתי אותו היום מדבר, אני מבין שממליון ההחלטות שפרגסון לקח בחייו יש אחת ממש חשובה- לא להיות ישראלי. היית אוכל אותו בלי מלח ופלפל.

IDO 23 במאי 2008

אני חייב להסכים עם אחיחי. כמה ממכם חושבים שמנצסטר הנוכחית בלי רונלדו שווה מקום מעל אברטון? ונצחון על ליון? השחקן הזה זה מנוע של פרארי (רונלדו) בבאדי של סיטרואן (מנצסטר).

כל נגיעה שלו אתמול (ובכלל) פותחת מצב על המגרש. ועדיין מזל גדול הביא לכם (אוהדי מנצסטר) את הגביע.

הקורה השניה של למפרד ההתחלקות של טרי והאדום הסתמי של דרוגבה זה אשכרה התערבות אלוהית לטובת מנצ'סטר.

מחשבה אחת גם על גרנט קשישה. אני עובר לצד שלו ואני חושב שהוא השיג מקום של כבוד בקבוצה המצומצמת של מאמני הקבוצות הגדולות. כבוד.

גיל 23 במאי 2008

עוד אנקדוטה מעניינת שלא יודע אם הזכירו. שבוע שעבר קבוצה רוסית זוכה בגביע אירופאי במנצ'סטר והשבוע מנצ'סטר זוכה בגביע אירופה במוסקבה.

Yair 23 במאי 2008

וואו עידו, מאיפה להתחיל…
אני לא הולך להתווכח איתך על יונייטד בלי רונאלדו, א. כי זה מצב היפוטתי כרגע, וב. כי מה שכתבת כלכך סתמי וחסר ביסוס שלא ממש בא לי, וחוצמזה ממש מאוחר ויש לי ריח של עשן.
האדום של דרוגבה סתמי? איפה ההתערבות האלוהית פה?
התחלקות של טרי? אז מה עם ההתחלקות של ואן דר סאר בגול של למפארד?

גרנט קשישה? אני נבוך בשבילך…

יואב, אוהד יונייטד מאוסטרליה 23 במאי 2008

אוף… שטרי ניגש לבעוט (והייתי מאד בטוחו שהוא הולך לנצח את הפנדלים) הכנתי את עצמיפסיכולוגית (ואת נפשי העייפה מכשלונות אירופיים) שזה לא כזה אסון אם הפסדנו …
בדיוק כמו אז נגד ארסנל בחצי הגמר , דקה 90 וברקאמ ניגש לבעוט והטרבל נראה גמור, כמו אז נגד ביירן עד הדקה התשעים…
אבל בניגוד לפעמים ההם שכאשר התהפך ככה התהפך מצב הרוח הפעם השמחה שלי הייתה מאופקת.
בוא נחשוב על זה לרגע לוגית … אם שניה לפני הבעיטה של טרי (שצפויה להביא להפסד) הייתי חושב משהו כמו "זה סוף העולם אם הפסדנו.." אז הייתי מתבאס מאד מהפסד שנראה באותה שנייה כוודאי כמעט לחלוטין… אז כמובן אני מנסה לשכנע את עצמי "לא נורא.. לפחות גרנט יצא גדול" ואז "שניה אחרי" שהכל מתהפך קשה לי פתאום להפוך פאזה לאקסטאזה …
אני לא מצליח להתצטרף לשמחה המטורפת (כמו ב99) מכיוון שרק לפני שנייה שיכנעתי את עצמי "שלא נורא שהפסדנו"
העיקר שניצחנו … (עלי מוהר שמח למעלה)
וליבי לטיבי אל גרנט וטרי . הפעם באמת זה היה אכזרי.

גלן 23 במאי 2008

טוב, אני לפחות ממשיך הלאה. יאללה פיסטונס (אין לי כח לראות באדיקות,5 הפרש עכשיו).
מילא, אבל אף מלה על כל המשחק של קובי אתמול?
סימון מטרות לסופ"ש:
לבעלי עניין כמובן הסטנלי מתחיל ביום שבת.

אבל אין ספק- העניין המרכזי יהיה בפורמולה 1 שכפי שרונן ציין היא בעלת תחרותיות גבוהה יותר ומשתפרת בשנים האחרונות בהשוואה לEPL עם נפלים כגון טויוטה המאד עשירה והעלובה. איזה מזל שזה בF1 כי אם צלסי או יונייטד היו נותנות כזאת הופעה אה לה אסטון וילה עם מקום שישי בליגה היינו משתגעים. אבל עזבו שטויות ותחרותיות, מונקו זה הדבר גם אם F1 זה לא כוס התה שלכם ואם לא התלכלכתם פה, יש מצב שרומן יזמין אתכם ליאכטה. אם רק מוזלי יקפוץ מהקזינו במדי גיסטפו למדרכה התמונה תהייה מושלמת ובא לציון גואל וגם כתבנו פה פעם לראשונה מזה עידנים מילה כמו גיסטפו ולא הזכרנו את שמו של המאמן הקודם של נבחרת ישראל. ימות המשיח.

ולכל ה"כן/לא פטריוטים" הנה טריוויה מתחום הזמר העברי: שיר/ים המשרבבים קבוצות אנגליות.

פראליה 23 במאי 2008

אהבתי את ההצעה המקורית שלך לגבי קלארק אבל בשום אופן היא אינה מקבילה להזמנתו של צ'ארלטון, הזמנה כזו היתה צריכה להיות האריס, בונטי ואפילו זולה. בכל מקרה גם יומיים אחרי עדיין קשה להתאושש מכך שהיה מישהו שלא היה ממש קשור למעמד הזה ולא ברור איך השתחל אליו. כן, זה אותו אחד שחיפש מישהו להתחבק איתו בפנדלים ולא ממש מצא. תהייה אחרונה – מישהו יכול להסביר איך עד לפני שנתיים אף אחד חוץ מפולהאם לא רצה את ון-דר-סאר?

יואב 23 במאי 2008

מקום מעל אברטון? מתי זה קרה בעשרים שנה האחרונות, עם רונאלדו או בלעדיו? לולא הגשם, צלסי לא משווה ואולי יונייטד מסיימת את המשחק כבר במחצית, כי הוא לא היה קשה מידי עד ההתערבות האלוהית לכיוון הלא נכון(בטח שנכון, כדי שירגש יותר).
גם באיירן פגשה פעמיים את הקורה בברצלונה. אבל המשותף לשני הקמפניים האלה, היא העובדה שיונייטד לא הפסידה שום משחק לאורכם. אין אליפות ראויה מזאת.
לא מבין במכוניות ממש. אבל סיטרואן לא נשמע כמו משהו שהולם את השדים האדומים האגדתיים. גם לא הפורמולה.
לך תסביר את זה לאנשים שלא טעמו את הטעם.לך תסביר את זה לאנשים שלא זוכרים שאלכס קנה ילד פורטוגלי בגיל צעיר מאד, בהרבה כסף, ועזר לו להתגבר על כל המכשולים בדרך להפוך למה שהוא היום.לך תסביר את הנוכחות של צ'רלטון. את הבניה המפוארת של הקבוצה הזאת.את הצבא האדום. את המורשת.את החזון של מאה שערים בעונה.
לך תסביר שגרנט לא המאמן הבא של מילאן/אינטר/ברצלונה/ריאל/יובה/ארסנל/ליברפול/באיירן/ ועוד, כי מר אברמוביץ לא הבעלים שלהם.
לך תסביר שאתה מקווה ששניידר לא קורא עיתונים בעברית ולוני יכול להמשיך לטעות, אבל לא על חשבוני.
לך תסביר על התאריכים.. ועל השטן במוסקבה. ועל ציבעו..

פילוסוף רדום 23 במאי 2008

בשני משחקי חצי הגמר ובמשחק הגמר רונאלדו נתן מחצית אחת טובה. חוץ מזה הוא עשה עוד 2 מהלכים מבריקים במשחק הגמר (ואני לא מדבר על השער שכל חלוץ אחר ברמה היה חייב לכבוש).
זה מקטין בעיני את הסיכויים שלו להיות השחקן הגדול בעולם כי בשלב כזה כבר אין לו תירוצים.
בעיני הוא שחקן עם יכולות טכניות מעולות, יכולת פיזית משובחת, שמשחק בקבוצה שעובדת בשבילו באופן שיטתי. כל המערך היה בנוי אתמול (כמו שהפליא ואמר שגיא כהן) בכדי שרונאלדו יצליח להגיע ל 1 על 1 מול אסיין, וכשזה עבד זה היה נראה נהדר. שחקן גדול הוא שחקן שיודע לקחת קבוצה לא מתפקדת (מנצ'סטר במחצית השניה) ולסחוב אותה על הגב. שחקן גדול בא לקבל כדורים מהבלם כשהוא רואה שצריך, בקיצור – רונאלדו הוא השחקן המוכשר ביותר בעולם שאינו שחקן גדול.
תחשבו רגע על ההשפעה של ראול על ריאל מדריד או של סטיבי על ליברפול ותבינו על מה אני מדבר.
שליחה רונן וכל אוהדי היוניטד אבל אתם מסנוורים מהסטטיסטיקות, שלא תמיד מספרות את כל הסיפור.

פילוסוף רדום 23 במאי 2008

כמובן – סליחה ולא שליחה…
סליחה

יואב 23 במאי 2008

השפעה של גארארד? דג גדול במים רדודים=אפס אליפויות מקומיות, אליפות יבשת אחת מקרית וצפיה ביורו מהבית.
ראול? ענק. גם פלה. לא זוכר אותם לוקחים כדור מהבלם.ביונייטד, יש מספיק תחנות איכותיות בדרך, שיודעות את הכתובת הסופית(שהיא רונאלדו).
הסטאטיסטיקה מספרת שרונאלדו פיספס כמה גביעים מקומיים ואחד יבשתי, בשנתיים האחרונות.הוא גם כובש כמו חלוץ "ברמה" למרות שעל הנייר הוא לא.הוא עוד צעיר וצריך להשתפר, אני מסכים.
אחרי אליפות שלישית בארבעים שנה, אפשר להאשים אותנו בסינווור? סתם שמחים בחלקנו.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 23 במאי 2008

הבוקר כבר אפשר להכריע – הקבוצה של 99 היתה גדולה יותר,טובה יותר,איכותית יותר,מהנה יותר.
ומעל לכל הקבוצה של 99 היתה קבוצה – מאוזנת,הרמונית,עם שחקנים שהשלימו זה את זה,עם שיטת משחק ברורה שהביאה לידי ביטוי את יכולותיה של הקבוצה ואת נקודות החוזק שלה ללא התחשבות ביריב.
עד היום,9 שנים אחרי,עדיין אפשר לצפות במשחקים מאותה עונה ולהנות מהכדורגל שיונייטד הציגה אז במשחקי הבית המוקדם נגד ברצלונה ובאיירן מינכן,במשחק נגד אינטר וכמובן במשחק הגדול ביותר של אותה עונה אירופית ה-3-2 נגד יובה.
האם יש משחק אחד מהעונה האירופית שבעוד 9 שנים אפשר יהיה לצפות בו באותה הנאה ? אני לא יכול לחשוב על משחק כזה.
טקטית,כנראה שהקבוצה של 08 עולה על הקבוצה של 99.כוכב על כמו רונאלדו לא היה לקבוצה של 99.אבל לקבוצה של 99 היה קישור מושלם והוא היה הגורם הראשוני להנאה מהכדורגל שהציגה יונייטד באותה עונה.
ועוד הערה באשר לאוהדי יונייטד בישראל : הם התחלקו לשלוש קבוצות מובהקות.הרוב,הלך עם יונייטד ורצה בנצחונה וסרב להתייחס למאמן היריבה.המיעוט התחלק לשתי קבוצות : אלה שרצו בנצחון של יונייטד אבל הצניעו את השמחה וטענו כמו אמיר אפרת הבוקר שזו שמחה חלולה "כי לקחנו מאברם את הגביע" והאחרים הבזויים בעיני הם אלה שלמרות שנות אהדה רבות של יונייטד החליטו להשעות לערב אחד את אהדתם ולקוות ולייחל לנצחון של גרנט כאילו גרנט וצ'לסי הם שתי ישויות נפרדות.אוהדי יונייטד שהעדיפו את גרנט על פני פרגי וגיגס וסקולס הם כה עלובים.
ומי שראה את רסקין האבל אמש ביציע העיתונות מבין למי בין השאר הכוונה.
אפרופו יציע העיתונות – עושה רושם ששלמה שרף מוציא מהבלוג הזה חומרים להתנצחויות האוויליות שלו עם קופמן.

ופתאום בום טר-ך... 23 במאי 2008

רץ טרי על דשא רטוב ונפל…
ופתאום בום טר-ך…
מה קרה?
הבלון התפוצץ הבלון נקרע.
אל תצטער אברם!
כך קרה גם רפאל…
כך קרה גם פרנק…

נשאר רק בלון אחד: בלון אדום – הבלון של פרגי.
נשאו ריו וראיין את הגביע למעלה למעלה
עד לעננים!
קראו האוהדים בקול אל השמים:
הידד הידד פרגי
הידד הידד כריטיאנו
הידד הידד נסיך אדמוני
הידד הידד שומר סף הולנדי…

המשיך יבוא (פרגי ממשיך לשכתב)

רונן דורפן 23 במאי 2008

עידו – ההערה שלך על גרנט מופרכת. כל מה שקרה הוא שהייתה לו עונה מוצלחת כמאמן מחליף באמצע העונה. הוא עדיין לא יצר כדורגלן אחד. עדיין לא הביא רבע שינוי לכדורגל. אני ממליץ על כתבתו של עזי דן על דטמר קרמר. המאמן שבא לבאיירן כשהיא כבר גדולה, זכה בשתי אליפויות אירופה, ואיש לא זוכר אותו.

גלן – פרגי הוא ישראלי של כבוד. הוא היה בארץ ביום בו פרצה מלחמת ששת הימים! ונחש מי ניצח?

לגבי העדפות של אוהדי יונייטד נגד קבוצתם. אלו לא באמת אוהדים. במקרה שציינת נראה לי שזה רק אימוץ הקו הממלכתי של ידיעות אחרונות… ויש גם צד אחר, הייתי ממליץ (שוב) על כתבתו של עזי דן. שבפעם היחידה בחייו תמך במנצ'סטר יונייטד במשחק גמר.

פילוסוף רדום. מיהו אותו שחקן שתמיד הבקיע פעמיים-שלוש בכל משחק גמר, וגם הצטיין מעבר לכיבוש השערים? ואותו אתה מחשיב כגדול?

פראליה – אמרתי קלארק רק משום שהוא בתוך המועדון וזה היה המשחק האחרון שלו.

עידו – תשאל את ארסן וונגר כמה טובה יונייטד בלי רונאלדו.

אחיחי – יונייטד יצרה את רונאלדו. הוא שיחק 17 משחקים בכל החיים שלו (שלושה שערים) במועדון אחר. אז קשה להגיד שזה גורע מגדולתם של פרגי (וקירוש) שיצרו אותו.

עזי 23 במאי 2008

רונו, בפעם היחידה. גמר או לא גמר…..

עזי 23 במאי 2008

רונן כמובן.

רונן דורפן 23 במאי 2008

עזי- האם לא קרה שלידס הייתה זקוקה לניצחון ליגה של מנצ'סטר יונייטד?

עזי 23 במאי 2008

כמו שהבהרת היטב לפני המשחק בין צ'לסי לליוורפול בפשקוויל שהוצאת, זה לא נחשב. שתי קבוצות, אחת מהן מנצ'סטר יונייטד, שמשחקות ביניהן ללא דיווידנדים והשפעות, משחק נטו.

רונן דורפן 23 במאי 2008

עזי, אני זוכר את עצמי תומך בלידס פעמיים. פעם אחת כמובן כשהבאתם לנו את האליפות ב-2003 – אבל פה כמובן היה נושא ההשפעה והתקיים בכם הפסוק "נסתרות דרכי ה'".
הפעם השניה הייתה במוקדמות ליגת האלופות של 2001 מול מינכן 1860 – בהחלטה קשה של דרבי עמלקי מובהק.

חבר של דני 23 במאי 2008

שח מט end of story

עזי 23 במאי 2008

אכן דילמה גדולה הידועה בתורת המשחקים כדילמת האוהד המיוסר. בגמר של 99' עמדתי בפניה במלוא חומרתה כשדור שלישי למרתפי הבירה של מינכן (שהם, להבדיל כמובן אלף אלפי הבדלות, גם דור שני לגונבי גביע האלופות של לידס) התייצבו מולכם בגמר. בהיות סמי קופור השחקן החביב עלי בין ה-22 הוא היטה את הכף לטובת הבווארים, והסוף ידוע.
צא ולמד עד כמה איומה צ'לסי הנוכחית.

Glen 23 במאי 2008

Uzi: shame on you (and I admit I did not like your article yeterday),
At least on Sunday everything is easy: R-O-V-E-R-S

And as I told you before: the Sunday after United winning a Champion’s league is
a magical one as all City fans know.

He plays on the left,
Plays on the right,
That boy Woods,
Makes Prutton look sh*te…

legal alien 23 במאי 2008

לכל אותם מגיבים שמפקפקים ביכולותו השפעתו או גדולתו של רונאלדו – הנה לכם עוד סטטיסטיקה מרשימה: הוא מעולם לא עצר אף פנדל, ונדמה לי שגם התרומה שלו לתורת היחסות היתה מזערית, אם בכלל.
ושאלה כנה ולא צינית כלל לכל הצופים המתוסכלים – למה אתם רואים ערוץ 2 , יציע העיתונות וכל זה (אני לא גר בארץ אז קל לי להיות גיבור…). זה לא הורס לכם את החשק לראות כדורגל?
לגבי ההשואות עם 99, אני לא יודע. אני חושב שהיריבות אז היו טובות בהרבה, וזה מה שהוציא מיונייטד משחקים גדולים. מבחינת תוצאות, אז סיימנו במקום השני בשני שלבי הבתים, עם שני נצחונות בלבד. גם נגד יובנטוס בחצי הגמר, המשחק הראשון היה בשליטה מוחלטת שלהם, ויש טוענים שכך היה גם בגמר (למרות שידוע שהמשחק היה מאוזן לחלוטין, הם היו טובים יותר בזמן החוקי, ואנחנו בתוספת הזמן)

ויקי 23 במאי 2008

דיון שעלה פה

הדיון התחיל בנינוחות ועכשיו הוא עלה על שרטון רציני…(ככה רושמים?)

בכל אופן מי מגן שמאלי טוב יותר? אברה או ארווין?
כמובן שהכוונה לצרפתי ב2008 ולארווין באמצע שנות ה-90

רונן דורפן 23 במאי 2008

עזי – ועדיין אצלנו פסק הפוסק הגדול דג'מבה דג'מבה שיש להיות לטובת צ'לסי נגד מרסיסייד. יחד עם זאת אצלנו הייתה ההחלטה קלה יותר משום שידענו שכל שצריך לעשות הוא לעלות לגמר ולנצח בקלילות – כפי שבאמת קרה.

רונן דורפן 23 במאי 2008

ויקי – אם מתעלמים מנושא הוותק והתרומה רבת השנים, לטעמי אברה יותר טוב. אם ייתן לנו 7-8 שנים יהיה לדעתי ראוי לקחת את מקומו של ארווין באופן כללי.

ami 23 במאי 2008

ויכוח עם הבן שלי-האם היה שחקן נוסף חוץ מרונאלדו שלקח באותה שנה אליפות בבית,גביע אלופות,מלך שערים בליגה שלו ומלך שערים בגביע האלופות?

Glen 23 במאי 2008

Ami: I think Muller in 1974. That goes also with a small title he won that year with Germany but my second favorite Polish guy ever was the top scorer that tounament.

לון 24 במאי 2008

כריסטיאנו רונאלדו, אינו רק מלך שערי הפרמייר ליג ומלך שערי ליגת האלופות, אלא יקבל גם את נעל הזהב למבקיע המצטיין בכל אירופה, והוא היחיד ברשימה שאינו חלוץ מרכזי.

גרד מילר אכן היה מלך שערי הבונדסליגה וגביע האלופות ב- 1974, אבל לא היה המבקיע המצטיין בכל אירופה.

מעניין שלפי וויקיפדיה הבקיע באותה עונה בבאופן מאוד דומה לרונאלדו השנה:
מילר הבקיע 43 שערים ב- 48 משחקים באותה עונה, בהשוואה ל- 42 שערים ב- 48 משחקים של רונאלדו.
מילר הבקיע 30 שערי ליגה ב- 34 משחקים, רונאלדו 31 ב- 34.
מילר הבקיע בגביע האלופות 8 שערים ב- 10 משחקים, רונאלדו 8 ב-11.

עצם ההשוואה של רונאלדו, שחקן האגף, לגדול החלוצים המרכזיים משנות השבעים ועד היום (לפחות מבחינת הבקעה), מעוררת השתאות. (אם כי ראוי לציין שלמילר היו כמה עונות טובות יותר מאותה עונה).

בנוסף, ראוי לציין שרונאלדו השווה את שיא הכיבושים בעונה של 38 משחקים בפרמייר ליג – 31, שהיה שייך בלעדית לאלן שירר. טוב מעונות השיא של הנרי, ואן ניסטלרוי ודרוגבה.

ובאופן כללי, אני לא זוכר דוגמה לשחקן אחר שנתן עונה כל כך משובחת בשנים האחרונות.
היחיד שמתקרב להשפעה שלו בשנתיים האחרונות ביונייטד הוא רונאלדיניו בברצלונה בשנים 2005-6 (והחלק הראשון של עונת 2006-7).
ההשוואה ביניהם טובה במיוחד מפני ששניהם משחקים באגף ושניהם הביאו אליפות ובשנה שאח"כ אליפות וליגת האלופות.
אבל רונאלדיניו הבקיע בעונת השיא שלו, עונת הדאבל ב- 2006 "רק" 24 שערים. 18 שערים פחות מרונאלדו העונה.
ב- 2005, עונת האליפות הראשונה שלו עם ברסה, רונאלדיניו הבקיע 13 שערים בכל המפעלים. רונאלדו הבקיע 23 שערים בעונת האליפות הראשונה שלו, 2007.
(למען הרקורד,ב- 2007 רונאלדיניו הבקיע 23 שערים בכל המפעלים, בדיוק אותו מספר של רונאלדו באותה שנה. אבל רונאלדו הוביל את יונייטד לתואר האליפות עם שערים מכריעים ועוד 20 בישולים. רונאלדיניו נעלם בחלק המסיים של העונה. וההשוואה הנכונה תהיה למה שרונאלדו יעשה בשנה הבאה).

וכל זה כשרונאלדיניו מבוגר מרונאלדו בחמש שנים.

וכשמדברים על הופעה בגמר, רונאלדו ודאי היה טוב בגמר השנה מרונאלדיניו בגמר של 2006.

עונה היסטורית, לא פחות.

GLEN 24 במאי 2008

לון: אלוהים נמצא בפרטים הקטנים: למולר הייתה עוד נגיעה אחת קטנה בכדור, ממש לא חשובה בסוף הקיץ שהובילה את מר בקנבאור לפודיום במינכן. לכן רונלדו יכול עוד להמתין בנחת.מבחינה סקוררית עדיין מספר אחד! גם יורו משני כי אנחנו ב 2008 לא ישנה את זה ועדיין זה כבוד גדול.

לון 24 במאי 2008

גלן, אני אתאיסט :)

לון 24 במאי 2008

כשמסכמים עונה איטלקית שכזו (נוסח 2003), חובה לציין את ההגנה. 22 השערים שספגנו בליגה הם שיא מועדון.
לשם השוואה, בעונת הטרבל הבקענו בליגה 80 שערים, כמו העונה. אבל ספגנו 37 !!
בעונת הטרבל בליגת האלופות הבקענו 29 שערים וספגנו 16 ב- 11 משחקים. השנה הבקענו 20 וספגנו רק 6 ב- 13 משחקים. כלומר ספגנו עשרה שערים פחות למרות ששיחקנו שני משחקים יותר !

וידיץ' היה נהדר. אברה מצויין, בראון תגלית העונה כמגן ימני. אבל בעיניי מעל כולם ריו פרדיננד, שלדעתי היה מקבל את תואר שחקן השנה לולא העונה המופלאה של רונאלדו.

ולכן, קרדיט אי ספיגת השערים מגיע בראש ובראשונה להגנה ולא לשוער.
ואן דר סאר זכה לעמוד בשער יונייטד כשיש לה את ההגנה הטובה ביותר בהיסטוריה הארוכה שלה (ודאי משנות השבעים).
עם כל ההתלהבות מעצירת הפנדל של אנלקה, השוואה לשמייקל היא חילול השם (פיטר).
הפנדל המשמעותי ביותר שעצר שוער בתקופת פרגוסון (ואולי בכל ההיסטוריה של יונייטד) היה העצירה של שמייקל בדקה ה- 90 בחצי גמר הגביע נגד ארסנל ב- 1999, שרק בזכותה הגענו להארכה, לניצחון, לזכייה בגביע ולטרבל.

בניגוד להגנת הברזל לה זוכה ההולנדי, לשמייקל היתה הגנה בעייתית מאוד בקנה מידה אירופי. מספיק להזכיר את הבלם גרי פאליסטר, שהיה כבד, איטי, חסר הבנה טקטית מול חלוצים ערמומיים ובמילה אחת: רע.
כפי שכבר נכתב כאן, שמייקל הציל פעמים רבות את השער באחד על אחד. ויותר מכך, שמייקל הנהיג את ההגנה. בקבוצה של היום עושה זאת פרדיננד ולא ואן דר סאר.

כשמשווים בין קבוצת 99 לזו של השנה, אין ספק שלקבוצה הנוכחית הגנה טובה יותר, אבל לקבוצה של 99 היתה התקפה טובה בהרבה. (וליתר דיוק, משחק הגנה ומשחק התקפה).
ולכן, מהשנה אני אזכור בליגת האלופות את הגמר, את משחק הבושה בברצלונה ואת האופי האיטלקי שהקבוצה סיגלה לעצמה (סדרת ה- 0:1 בליגה בתחילת השנה היתה רק הכנה לעונה האיטלקית באירופה).

בעונת הטרבל, מלבד הניצחון בטורינו אני זוכר היטב גם את המשחק הראשון מול יובה, הניצחון על אינטר והמשחקים האדירים נגד ברצלונה ובאיירן בשלב הבתים.
אני חושב שאפשר לסכם זאת כך: הבחירה היא בין 3:3 כפול מול ברסה ב-99, או 0:1 משמים בסיכון שני המשחקים השנה. ניצחון בשני שערים בתוספת זמן של שני המחליפים שרינגהאם וסולשיאר ב-99 או פנדלים שהארוע המרכזי בהם היה ההחמצה של טרי.

רונן דורפן 24 במאי 2008

גלן – בעניין כדורגל בינלאומי חייבים לקחת בחשבון את איכות הנבחרת. זכיה של פורטוגל ביורו דומה לזכיה של גרמניה או ברזיל במונדיאל – ובהחלט תוסיף להיסטוריות של העונה הזו.

רונן דורפן 24 במאי 2008

לון – פרדיננד נתן עונה מדהימה. אני לא מבין איך לא היה ברשימת שחקן השנה באנגליה של השחקנים. לצערי גם בוחרי הבאלון ד'אור לא יתקנו את המעוות – כי נבחרת אנגליה לא ביורו. אבל הא היה לא פחות מקנבארו לפני שנתיים – הפעם האחרונה שמגן זכה בתואר.

לון 24 במאי 2008

רונן, לצערי אתה מאוד צודק. העיתונאים שבוחרים מסתכלים בעיקר על החלוצים והקשרים ההתקפיים ובעיקר על הטורנירים הגדולים.
גם קנבארו נבחר רק בזכות מונדיאל אפור מאוד. כמו זאמר שנבחר בגלל יורו 1996.
אבל לגבי כדור הזהב, פרדיננד מצטרף לרשימה מאוד מכובדת: רוברטו קרלוס, פאולו מאלדיני, פראנקו בארזי ויש עוד כמובן.

GLEN 24 במאי 2008

רונן: מעניין אבל לא קונה. אם זה ככה אז זכיית יוון משולה לשני מונדיאלים בינוניים של ברזיל (62 ו 94 לדוגמה) או לא נחוצים גרמניים (איזה שבא לך)ץ
אבל פנינו לעתיד והבה נרשום זאת כאן בגאון: אין מצב שפורטוגל לוקחים את היורו.

Comments closed