כדורגל בדרום אפריקה

העובדה שקבוצתנו הכבירה והשגיבה משחקת מחר מול האורלנדו פיירטס ובכלל נמצאת בביקור בדרום אפריקה היא מאד משמחת עבורי. ראשית, כי נסיון החיים מוכיח שמחנה אימון נורמלי בחורף של דרום אפריקה הוא הכנה טובה הרבה יותר לעונה מסיורי המזרח הרחוק וארצות הברית הממוסחרים יותר. ושנית, כי זו דרום אפריקה והכדורגל הדרום אפריקאי.

קשה לדמיין מדינה בה לכדורגל היה תפקיד חשוב יותר מבדרום אפריקה של האפרטהייד ומשתי סיבות מרכזיות. ראשית, בניגוד לראגבי ולקריקט הוא היה ספורט מעורב. התגובה בשעתו של פיפ"א הייתה מחפירה. ראשית בכך שהכירה בהתאחדות הכדורגל הריאקציונרית של שלטון האפרטהייד והכריחה את ההתאחדות השחורה להיות מסונפת אליה. ומאוחר יותר, באקט של צביעות, בכך שדרום אפריקה הורחקה מכדורגל בינלאומי בגלל שלטון האפרטהייד. ענף הספורט היחיד שנלחם באפרטהייד הורחק מפעילות בינלאומית בגללו.

אגב, לפני כמה שנים סיקרתי את המשחק בין דרום אפריקה לפרגוואי במונדיאל. ומאמן דרום אפריקה היה ג'ומו סונו. ההתאחדות הדרום האפריקאית פיטרה את קרלוש קירוש שהעלה את הנבחרת למונדיאל ומינתה את סונו במינוי די פוליטי. כלפי חוץ זה נראה מאד לא טוב. אבל עיתונאים דרום אפריקאים, שחורים ולבנים, חשו קצת אחרת. סונו נחשב בעיני דרום אפריקאים לאחד הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה. פלה, ששיחק איתו בקוסמוס, אמר שהוא אחד השחקנים המוכשרים שראה. וכולם הרגישו שפשוט היה כאן חוב מוסרי לתת לו להשתתף במונדיאל.

ושנית, ארגון מועדוני כדורגל וליגות כדורגל היו אחת ההזדמניות הראשונות של שחורים לנהל את חייהם בעצמם. פיטר אלגי, סוציולוג כדורגל שאני מכיר, מציין למשל בספרו "לאדומה" נתון מעניין שלא הייתי מודע אליו. בהנהלות הקבוצות תמיד היו הרבה נשים – כי גברים נאלצו לא פעם לנדוד לצרכי עבודה ואולי אפילו חשופים לטיפול משטרת האפרטהייד אם היו בעלי השפעה פוליטית.

חשוב לציין בהקשר הזה שהרבה אנשי עסקים יהודים תמכו בכדורגל דרום אפריקאי. לפני כמה שנים ניסיתי למצוא אחד מהם, בני כץ, שהחזיק קבוצת כדורגל מקצוענית מעורבת בקייפטאון. מקצוענות פירושה הייתה שהשחקן הרוויח בערך כמו בניקיון בתים. לא הצלחתי לאתר אותו אבל מישהו אמר לי משהו שדווקא די שימח אותי. “תשמע. האנשים הללו תמכו בכדורגל מכל מיני סיבות. יכולת להנדס קצת את ההימורים. והסתובבת עם הנשים השחורות הכי מדהימות שאפשר היה להעלות על הדעת". זה תמיד נפלא כשאת המעשים הטובים עושים מהמרים ושתיינים וחרמנים ולא הצדיקים.

את הסרט בפתיח pitch revolution עשתה במאית דרום אפריקאית בשם קתרין מילר. פיטר אלגי היה שותף לתחקיר וגם הספר שלו – Ladouma – הוא די מומלץ, למרות שקצת אקדמי בסגנונו.

כריש וקרוקודיל
הבלוג מאוכזב מקוראיו. ועניינים נוספים

20 Comments

old timer 22 ביולי 2008

מי שהעלה את הנבחרת הדרום אפריקאית למונדיאל לא היה קלייב בארקר?

רונן דורפן 22 ביולי 2008

קלייב בארקר זכה איתם באליפות אפריקה ב-95, אולי העלה אותם ב-98 אבל לא ב-2002

גמאני 22 ביולי 2008

אחת מהסיבות היותר טובות לתמוך בכדורגל בתקופתינו-לא כסף,שיפור דעת הקהל או מחבוא מדיני-חברת "הנשים השחורות הכי מדהימות שאפשר היה להעלות על הדעת".

תומאס האדום מצד הרחמים 22 ביולי 2008

הימורים, שתייה וחרמנות הם מהדברים שמעולם היו ולעולם ישארו לא נגועים, פחות או יותר, בנגע הגזענות. הכסף הוא ירוק, השתייה חומה(מי יותר מי פחות), ולחרמנות אפשר לתת צבע אדום. לשחור ולבן אין משמעות…

tksr 22 ביולי 2008

המלצה חמה ביותר על כתבה מלבבת,משעשעת ואפילו נוגעת ללב של ארבל עשת ששודרה אמש בחדשות הספורט.

http://www.sport5.co.il/HTML/Articles/Article.384.41699.html

birdman 22 ביולי 2008

מאז ימי האפרטהייד חלה נסיגה מסוימת…. במשחק בשבת נגד הקייזר צ'יפס, חיוור הפנים היחיד שלהם היה שחקן רכש מוונצואלה.

YB 22 ביולי 2008

מעניין מאד. איך אתה מסביר את זה שדרום אפריקה, מדינה שיש בה משאבים אתלטים עצומים וגם יכולות כלכליות לא מבוטלות (גם אם פחות בקרב האוכלוסיה השחורה) לא הצמיחה בשני העשורים האחרונים כדורגלנים גדולים יותר מבני מקארת'י?
אולי הכדורגל שם לא כל כך פופולרי, אחרי הכל?

עומר 22 ביולי 2008

אוף טופיק:
מאמר מעניין מגיליון אפריל של סיינטיפיק אמריקן:
http://www.sciam.com/article.cfm?id=the-doping-dilemma
ניתוח בעזרת תורת המשחקים מנסה להסביר את השימוש נרחב בסמים בספורט. מסתבר שהפשע פשוט משתלם! התגמול האפשרי גבוה מאוד, הסיכוי להיתפס כמו גם העונש קטן יחסית.
הניתוח מתמקד בענף הרכיבה על אופניים וב- EPO, אבל אפשר ליישם את התוצאות גם על ענפים אחרים.
לקחתי כמה קורסים בנושא תורת המשחקים וזה תמיד מעניין לנסות למדל את הבחירות הלכאורה רציונליות של אנשים. המאמר מעניין כמובן גם מבחינת היישום של התיאוריה לספורט, בנושא שנידון רבות בבלוג הזה.

mikej007 22 ביולי 2008

אין ספ שהכדורגל שם מפגר בפופולריות אחרי הקריקט והרוגבי שזכו לתמיכה ממסדית במשך עשרות שנים משלטון האפרטהייד. גם היום האוכלוסיה הלבנה חזקה יותר כלכלית וחברתית מהשחורה וזה מאפשר לשני הענפים הללו להיות יותר מצליחים מהכדוגל ששורשיו נמצאים בקהילה השחורה. בנוסף, צריך לזכור שכדורגל הוא משחק מאוד פופולרי ויש כמה עשרות נבחרות טובות או בינוניות פלוס, בעוד שברוגבי וקריקט ניתן למנות על אצבעות שתי ידיים את מספר הנבחרות הטובות או הבינוניות פלוס וזה מאפשר לדרום-אפריקנים להתבלט.

בני תבורי 22 ביולי 2008

סיפור על הכדורגל בדרום אפריקה, הפועל פתח תקווה והקשר ביניהן.

בסוף שנות השבעים מפציע בארץ איש עסקים יהודי ממוצא רוסי, עתיר ממון, איש רעים להתרועע, שבתאי קלמנוביץ' שמו.
קלמנוביץ', שלימים הורשע וישב מספר שנים בכלא באשמת ריגול לטובת בריה"מ, הגיע למספר מועדוני כדורגל בארץ ובפיו הצעה לארח את נבחרת הכדורגל של בוצואנה, אז, מדינת חסות של דרום אפריקה.

חרם בינלאומי שהוטל על דרום אפריקה בשל מדיניות האפרטהייד, גורם לפיפ"א להתריע בקול, ומשרד החוץ הישראלי מורה לקבוצות שלא לשתף פעולה ואוסר על קיום מפגשים עם הנבחרת הבוצואנית.
הפועל ומכבי ת"א מקיימות את ההוראה כלשונה, בהפועל פ"ת מתלבטים קשות ואף משתפים בכך את ראש העיר פ"ת דאז, דב תבורי, (הדמיון בשם המשפחה, מעיד כי מדובר באב הפרטי שלי).
ראש העיר, למרות שיחות עם שר החוץ ומנכ"ל משרדו אינו מצליח להבין את ההגיון בסירוב לארח קבוצת כדורגל שכל(!) שחקניה ואנשי הצוות המקצועי שחורי עור רק בשל זיקה פוליטית לדרום אפריקה המשוקצת, וממליץ לראשי הפועל פ"ת להתעלם מהאיסור ולקיים מצוות הכנסת אורחים כהלכתה.

ואכן כך קרה, האירוח התקיים ובמסגרתו שוחקו משחק ראווה או שניים, שחקני הנבחרת האורחת נלקחו לטיולים ברחבי הארץ וחזרו עייפים אך מאושרים הביתה.

לאחר חודשים מספר הגיעו למלאבס שליחים בהולים מעם המלך הבוצואני (אגב, אז נקראה הארץ בופוטסואנה או משהו דומה, מטעמי נוחיות אני מעדיף את הקיצור של היום), ובידם הזמנה רשמית מטעמו לאירוח גומלין של המועדון הפתח תקוואי בארצו.
הסיור בבוצואנה כלל גם כמה משחקי ראווה חגיגיים נגד הנבחרת המקומית וגם ביקור שלא ישכח באותה עיר עליה שר בונו "Ain't gonna play Sun City" או משהו כזה.

כשחזרו אנשי הפועל פ"ת לארץ, חיכו להם פקידי ההתאחדות עם הזמנות לבית הדין המשמעתי, ובדיון שהתקיים שם נמצאו הנ"ל אשמים ב…לא ברור בדיוק במה, אך העונש נגזר והשחקנים נדונו לעונשי השעייה של מספר חודשים.

לאחר שנאלצה לשחק בחלקים רבים של עונת 81' – 82' עם שחקני הנוער, נקלעה הקבוצה למקום האחרון בליגה ואף נשרה בסיומה בפעם השנייה בתולדותיה לליגה השניה.

מוסר השכל: חכמים הזהרו במעשיכם, כי הטפשות בדרך כלל מנצחת.

נחמה יחידה שיכולתי למצוא בסיפור הזה, היא העובדה שלסיור בבוצואנה צורף גם ניסים כהן, האיש והשום, שחקן מכבי פ"ת המשוקצת ואף הוא נענש.

נחמת טפשים.

באבא ימים Old Timer 22 ביולי 2008

לא זכרתי שבונו שר את Sun City אז נכנסתי ל – Youtube. את השיר כתב סטיבן ואן זאנט הגיטריסט של ברוס ספרינגסטין ובוצע ע"י נבחרת כוכבים שכללה כמעט כל שם גדול אפשרי מספרינגסטין עצמו, בוב דילן, לו ריד, מדונה ואכן ראוים בו גם את בונו. ברקע יש את החצוצרה של מיילס דיוויס (שרק בשביל זה היה שווה למצוא את הקטע) והם אפילו הביאו את רינגו סטאר לתופף. כך ניצחו הסקאוסרים את האפרטהייד.

http://www.youtube.com/watch?v=OjWENNe29qc

בני תבורי 22 ביולי 2008

באבא,
אתה צודק, תודה על הקישור. לא יודע למה נטפלתי דווקא לבונו שאותו לא הצלחתי לזהות בקליפ, לעומת זאת ראיתי את שינה איסטון, ג'קסון בראון, סטיב ווינווד, קלארנס קלימונס, דאריל הול וג'ון אוטס, ריצ'י הייבנס וכמובן את "ליטל סטיבי" ואן זאנט שנראה כאן הרבה יותר ידידותי מבסופראנוס.

רובין 22 ביולי 2008

אז מה היה לנו? אבא תבורי למרות כל האזהרות של פיפ"א משרד החוץ וההתאחדות לכדורגל החליט לתמוך במשטר האפרטהייד המשוקץ ובנו אפילו מתגאה בביקור באותה סאן סיטי מתועבת. כצפוי וכראוי נענשה הפועל פתח תקווה על שיתוף הפעולה עם המשטר הגזעני. במילים אחרות, אבא תבורי הוריד את הקבוצה ליגה במעשיו וקוצר ראותו. מי הטיפש כאן? האב הנגוע מוסרית או אולי הבן שמפיץ בגאווה את הסיפור מעורר הרחמים הזה על משפחתווקבוצתו?

בני תבורי 22 ביולי 2008

רובין,
למרות שלא הנחת לעצמך להתבלבל מעובדות, אני מכבד את עמדתך, ומתעב את הסגנון בו נקטת.

mikej007 22 ביולי 2008

בני תבורי והחברים האחרים,
לדעתי יש כאן טעות גאוגרפית קלה. בופוטצואנה הייתה מדינת חסות "ילידית" (כלומר לשחורים בלבד) תחת משטר האפרטהייד הדרום-אפריקני והיום היא למעשה אינה קיימת ושטחיה מהווים חלק אינטגרלי מהרפובליקה של דרום אפריקה. עוד על בופוטצואנה http://he.wikipedia.org/wiki/בופוטאצוואנה
בוצוואנה היא רפובליקה עצמאית משנת 1966 השוכנת מצפון לדרום-אפריקה. היא מעולם לא הייתה מדינת חסות של דרום-אפריקה ומעולם לא היה בה שלטון אפרטהייד.  עוד על בוצואנה – http://he.wikipedia.org/wiki/בוצואנה

mikej007 22 ביולי 2008

או בקיצור, הפועל פ"ת שיחקה נגד נבחרת בופוטצוואנה ולא בוצוואנה.

לון 22 ביולי 2008

רונן, זה מרתק.
אשמח לדעת מה מצב הכדורגל שם היום, כשימי האפרטהייד הולכים ונעשים רחוקים.

מייק, אם יש לך מידע כמו איזה תקציבים יש וכמה קהל וכו' אשמח אם תכתוב.

בני, סיפור מעניין שמוכיח שהכל מצוי בפרטים הקטנים, אז והיום…

בני תבורי 22 ביולי 2008

mikej007
אתה צודק.

birdman 22 ביולי 2008

ובכן ובכן, לאחר שחזינו בקייזר צ'יפס, גם לאורלנדו פיירטס אין שחקן לבן אחד לרפואה. האם המיקרו-קוסמוס של הכדורגל מעיד על כלל המצב החברתי בדרא"פ של היום? אוי אינטגרציה שלי, ההיית או חלמתי חלום?

shay 23 ביולי 2008

Old timer- thank you for the ling, AMAZING!!!!

Comments closed