המשחקים (7 – בוקר): סטפני רייס ובחורות אוסטרליות פרובוקטיביות אחרות

השלמה חשובה לאחר שפרסמתי את הטקסט:

עכשיו התברר לי, כמה נפלא, שכל ארבע השחייניות המנצחות היו מקווינסלנד! והמסיימת לינדה מקנזי היא אפילו ממקאי, שם עשיתי פעם קורס צלילה וממש על יד (כלומר 100 קילומטרים) אייר – שם קטפתי אבטיחים ב-1991.  עוד קצת אוסטרליאנה להשכלה הכללית שלכם: גדולי השחיה האוסטרלית באו בדרך כלל מניו סאות' ווילס או ויקטוריה. אבל ההפתעות האולימפיות האדירות – דנקן ארמסטרונג מול ביונדי, ג'ון סיבן מול מיכאל גרוס וההפתעה היום – באו מקווינסלנד. כי כששוחים בין כרישים ותנינים מפתחים מנטליות קצת אחרת.

*

תחרות השחיה היא לקח טוב לנשים ספורטאיות לגבי המקום של גברים בחייהן. “אני שוחה טוב יותר כשאני מאוהבת", אמרה לאורה מאנודו לפני שנה לספורט'ס אילוסטרייטד, ממש לפני שהחלה להתרסק נפשית, וכמובן ספורטיבית. והכל עבור שחיין איטלקי שולי בשם לוקה מארין

פרנקופיל הבית של הבלוג, יותם מלמן, שלח לי את הוידאו העצוב הזה:

במקום מאנודו (הסמרטוטה) השחיינית הטובה בעולם עכשיו היא גברת בשם סטפני רייס  –

כולנו ביחד, עם פחית פוסטר'ס, VB או XXXX ביד:

Ausie,  Ausie, Ausie – Oy, Oy, Oy –

לדאבל שלה במעורב היא הוסיפה היום פתיחה מצויינת עבור השליחות האוסטרליות ב4×200 ומדליית זהב שלישית שלה במשחקים. יש לה סיכוי נפלא לרביעית בשליחות המעורב, בהנחה שתהיה שחיינית מוקדמות. זו תהיה היסטוריה אוסטרלית אגב. דאון פרייזר, שיין גולד, מארי רוז ואיאן ת'ורפ מעולם לא צברו יותר משלוש מדליות זהב באולימפיאדה אחת

בניגוד למאנודו, רייס העדיפה לזרוק את החבר שלה, אימון סאליבן, קצת לפני המשחקים. כלומר הגירסה הרשמית היא שהם "החליטו להפרד". בגיל הזה אין החלטות להפרד, מישהו זרק פה מישהו. אפשר להסתכל בתוצאות ולהבין שזו רייס. סאליבן הצליח לשבור כבר פעמיים את שיא העולם ב-100 חופשי מבלי לקחת את הזהב במשחה הזה. לא מישהו ראוי לסטפני רייס לדעתי.

יותר ברצינות, ההיסטוריה האולימפית של אוסטרליה היא יותר בצד הנשי של הדברים. בזמנו, בפתיחת אולימפיאדת סידני, כל נושאות הלפיד באיצטדיון היו נשים. כרגע כל חמש מדליות הזהב שלהם הגיעו מהשחייניות, אבל אנחנו ממש בתחילת הדרך.

הנה רשימה של אגדות אולימפיות אוסטרליות מהזכרון:

פאני דוראק – האלופה האולימפית הראשונה בשחייה ב-1912.

שירלי סטריקלנד – שנים חלקה עם אירנה שווינסקה את השיא של 7 מדליות באתלטיקה. בינתיים עברה אותן מרלין אוטי, אבל ללא מדליות זהב. לשווינסקה וסטריקלנד יש שלוש כאלו.

בטי קת'ברט – האדם היחיד לזכות בריצות 100, 200 ו-400 במשחקים אולימפיים

מרג'רי ג'קסון – דאבליסטית 100-200 באתלטיקה.

דאון פרייזר – האדם הראשון לזכות באותו משחה שלוש פעמים ברציפות. כריסטינה אגרסזגי שיחזרה את ההישג.

שיין גולד האדם הראשון, עד מייקל פלפס, לזכות בחמש מדליות אישיות בשחייה באותם משחקים.

קת'י פרימן – כנראה האדם המשמעותי ביותר בספורט האוסטרלי המודרני

סטפני רייס – חתיכת שחיינית. ֿכפי שאפשר לראות בוידאו הבא:

יש לכך שתי סיבות. ראשית, אין שום בעיה עם הגברים האוסטרלים, לא בספורט אולימפי ולא בספורט בכלל. רק שלגברים יש קודם כל, בסדר לא מחייב, קריקט, שני ענפי ראגבי ופוטבול אוסטרלי. וגם ענפי ספורט אחרים – טניס, כדורגל וגולף למשל. ואלו לוקחים חלק עצום מהכשרון הספורטיבי של אוסטרליה. זה כמובן נכון לעוד לא מעט מדינות – אבל מספר ענפי הספורט בהם אוסטרליה מצטיינת הוא קצת גדול. והפוטבול האוסטרלי, השגעון הלאומי, דורש כמות עצומה של אתלטים אדירים למשחק בו בכלל אין פעילות בינלאומית (המגיבים החיים באוסטרליה מתבקשים לא להזכיר את המשחקים האדיוטים נגד הפוטבול הגאלי).

אבל שנית, לדעתי, מדובר במין מסורת שנובעת גם מהיסטוריה לאומית. בחברה חקלאית בה היה מעט מאד ייחוס משפחתי בגלל המקורות המפוקפקים של המתיישבים הראשונים – נשים די התבלטו בהרבה תחומים של החיים האוסטרלים כבר במאה ה-19. ובתחילת המאה העשרים כבר היו שם גבורות ספורט גדולות – השחייניות אנט קלרמן ופאני דוראק. שהיו מין תערובת של פמיניסטיות עם סמלי סקס בסגנון אוסטרלי נהדר.

מסורת שנשמרה שנים רבות. הקוראים המעמיקים יותר בספורט בודאי זוכרים את נבחרת כדורגל הנשים – המתילדז – שלא קיבלה מספיק מימון להתאמן לקראת אולימפיאדת סידני, והחליטה לממן את עצמה באמצעות לוח שנה עם תמונות עירום – כמו הרבה ספורטאיות אוסטרליות אחרות.

פוליטית – הנשים הראשונות באימפריה הבריטית שזכו לזכות הצבעה היו נשות דרום אוסטרליה כבר ב-1861. זה מוקדם מאד בהיסטוריה הפמיניסטית. גם ברמת הבחירות הלאומיות אוסטרליה מקדימה בהרבה את בריטניה וארצות הברית וכל ארצות אירופה הנאורות. תלות בגברים זה כבר מזמן פאסה שם.

ומכיוון שדנו והתעמקנו בנושא החשוב שנקרא נשים ופמיניזם, אי אפשר ללא הדיון החשוב הבא:

 

המשחקים (5): על שיאי עולם
תיק סין (7): האויגורים - מאת אלון זנדר

56 Comments

גיל 14 באוגוסט 2008

לא הבנתי מילה מהראיון ועם זאת הבנתי הכל. האמת שיפה לראות ספורטאים מביעים רגשות לשני הכיוונים. בקיצור, האם הפוסט הזה נועד לקוראי הבלוג שירימו את הכפפה ויעזרו לשפר את ביצועיה של מאנודו (בשחייה!)?

Michaly 14 באוגוסט 2008

אני דווקא שוחה הרבה פחות טוב כשאני מאוהבת.

rd117 14 באוגוסט 2008

מקסים מה אני יכול להגיד

IDO 14 באוגוסט 2008

מסורת מסורת מסורת… זה שם המשחק בשחייה האוסטרלית. וגם המערך של גילוי כשרונות צעירים. לדעתי 100% מהילדים האסטרלים יודעים לשחות, ומדריכי השחייה יודעים להקפיץ את המוכשרים למסלול אימונים קפדני יותר.

עוד 4 שנים מיקל פלפס (פלפסי באוסטרלית) כבר לא יהיה פקטור, ואז גם הבנים יהיו כח שצריך להתחשב בו !

אגב יש תחרות לספורט הנשי מצד נטבול והוקי שדה… אבל לבחורות ספורטאיות הכי יוקרתי זה השחייה. בינתיים אנחנו מקום 5-6 במדליות, וחוץ מבבריכה עשינו מדליה בסוסים ובקייקים… .

רונן דורפן 14 באוגוסט 2008

עידו – מה קרה לך? לדעתי לפחות 110 אחוזים

גיל 14 באוגוסט 2008

עידו, פלפס הודיע שהוא יתחרה גם בלונדון והוא יהיה רק בן 27, ממש ילד בהשוואה לטורס.

רונן דורפן 14 באוגוסט 2008

גיל – עד כמה שהבנתי הוא יפחית את כמות המשחים שלו אחרי המשחקים הללו. כנראה לא ישחה במעורב.
עידו – לגבי הגברים האוסטרלים, הם כבר שתי אולימפיאדות בנסיגה מסויימת – אז אני לא בטוח שהתהליך הוא כלפי מעלה. אני מקווה שלפחות האקט יעשה היסטוריה וישמור את ה1500.

גיל 14 באוגוסט 2008

נכון, הוא אמר אחרי ה400 שזה אולי המשחה האחרון שלו. טוב, לא צריך להיות חמדניים וללכת על 8 מדליות כל אולימפיאדה לא? מצד שני, אולי הוא מחפש אתגרים חדשים. הרי אחרי אתונה הוא לקח את ה200 חופשי בתור פרוייקט, אז למה שלא ינסה לעבוד על ה100 חופשי או 400? מעניין אם הוא גם היה יכול להיות פקטור ב1500 או אפילו ב10K.

גיל 14 באוגוסט 2008

האקט ישמור גם ישמור, אבל אני מחכה דווקא ל800 נשים. השיא של אוונס עומד סוף סוף להישבר (או שלא).

רונן דורפן 14 באוגוסט 2008

גיל – פלפס גם נמצא בדיוק באמצע הדרך בין מאנודו לרייס. הוא בערך הספורטאי האגדי הכי משעממם אי פעם.

גיל 14 באוגוסט 2008

מאיזו בחינה באמצע הדרך? הגיל? שניהן צעירות ממנו. אני מסכים שהוא משעמם והוא סתם נראה כמו אחד שכל יום בא לדפוק כרטיס בעבודה. הוא הטים דאנקן של השחייה. אבל שחייה זה מקצוע מאוד שוחק. תורפ פרש בגילו פחות או יותר והעובדה שהוא חושב להוציא מעצמו עוד אולימפיאדה ראויה להערכה.

רונן דורפן 14 באוגוסט 2008

מהבחינה שהוא תמיד באמצע.

IDO 14 באוגוסט 2008

רוצה לומר מסלול 4-5?

גיל 14 באוגוסט 2008

דווקא ב200 חופשי הוא היה ב6. מה שהופך אותו לגדול זה בין השאר היכולת המושלמת שלו להשקיע בדיוק מה שצריך עד הגמר ולא טיפה יותר מזה. כאילו יש לו מחשב בתוך הראש.

רונן דורפן 14 באוגוסט 2008

עידו , גיל – לא מבחינת המסלול. מהבחינה שהוא תמיד יגיד את המובן מאליו.

גיל 14 באוגוסט 2008

הסינים מובילים על האמריקאים ב10 מדליות זהב כרגע למרות שרק במדליה אחת בסיכום הכללי.

Drazick 14 באוגוסט 2008

ספירת המדליות משמעותית…
הטבלה הזו היא ממש חלק ממערך הכוחות בין המעצמות. והסינים מסמנים מטרות ופוגעים.
במקום האמריקאיים הייתי מתחיל לחשוש (כמה שנים מאוחר מדי).

כסיפוביץ 14 באוגוסט 2008

"ההבדל בין המשחקים האולימפיים למלחמה הוא רק סוג הנשק" כותב הסופר דייוויד וולצ'ינסקי- מתוך הטור של יואב גורן
הנה הלינק-
http://www.sport5.co.il/articles.aspx?folderid=920&docid=44119&lang=HE
מעניין אותי מה יהיה הלחץ על צוברי עכשיו אחרי שזאבי אורז מזודה.

גיל רוזנטל 14 באוגוסט 2008

אל תספידו את פלפס לפני שהוא סוגר את כל השמונה.
אם הוא לא זוכה בשמונה מדליות זהב באולימפידה הזאת,
נראה לי שיהיה לו את הדרייב לנסות לשלוט גם בלונדון.

למלמ 14 באוגוסט 2008

רונן, לא הבנתי.
התכוונת שרוסיה תצא למלחמה כל שנה ותנסה להשמיד כל מדינה קטנה הנמצאת על גבולותיה?

גיל מזימבבואה 14 באוגוסט 2008

ואף מילה טובה אחת על כריסטי קובנטרי, שלדעתי היא הגיבורה האמיתית של השחייה. ללא שום ארגון או גוף מאחוריה (רק ההורים תומכים) היא מחזיקה בשיא עולמי, 3 מדליות כסף. איזה כוח נפשי נדרש לשמור על רמה כזו גבוהה אולימפיאדה שנייה ברציפות.
רונן, קצת פירגון לשכנה מצפון.

איציק אלפסי 14 באוגוסט 2008

"מייקל פלפס הוא הוא בערך הספורטאי האגדי הכי משעממם אי פעם"- (רונן דורפן)
המשפט הכי מדוייק ששמעתי על המשחקים עד כה.

איל 14 באוגוסט 2008

שוב חזרה לנושא שבירת השיאים וה"סימון הטכנולוגי" –

אני חושב שהשיפור האדיר בשיאי השליחים (היום השליחות ב-4X200 חופשי, כ-5 שניות שיפור), מראה עד כמה השיאים החדשים הם קודם כל פרי טכנולוגיה או תנאים סביבתיים (התנאים המיוחדים ב"קוביה" הסינית), ולא פרי שיפור אנושי. שיפור כה משמעותי מלמד על כך שכל אחד מן המתחרים במקצה שיפר את השיא בצורה משמעותית. כשזה קורה פעם אחת, אפשר לראות בזה כמקצה היסטורי. כשזה חוזר על עצמו – זו הטכנולוגיה שמדברת, לא השחיין.

איל 14 באוגוסט 2008

סליחה, צ"ל "הסימום" ולא "הסימון".

אלי 14 באוגוסט 2008

דורפן, כדיקן יציע העץ בי.מ.ק.א, אני מעניק לך תואר "פרופסור של כבוד באנטרופולוגית ספורט".

שחר 14 באוגוסט 2008

לא ממש מצליח לעקוב, אז אולי כבר היתה כאן הפניה, אבל בסלייט יש רשימה מרתקת של כל השינויים הטכנולוגיים שמובילים לשיפורי שיאים, לרבות כמה דברים שממש לא חשבתי עליהם כמו עיצוב חדשני של המצופים שמפרידים בין המסלולים בשחייה ונעליים אסימטריות בריצה.
http://www.slate.com/blogs/blogs/humannature/archive/2008/08/13/olympic-inflation.aspx

סופרפלי 14 באוגוסט 2008

מנודו מדהימה, בוידאו הזה ובכלל, מי שזרק אותה אידיוט.

איש 14 באוגוסט 2008

כשאתה מבלה כל החיים מתחת למים ורק פעם בארבע שנים נמצא בכותרות (הרי אליפות העולם בשחייה לא מושכת יותר מדי קהל) סופו של דבר שתהיה די משעמם. פלפס אומר דברים "באמצע" כי את פלפס שואלים. מאנודו קצת מרגשת כי התפרקה מנטלית ותשכח בתוך כמה ימים. גם את המשפט של ברנארד שהצרפתים יביסו את האמריקאים ב- 4X100 חופשי כבר כולם שכחו. וגם על פלפס יפסיקו לכתוב בעוד שבועיים לארבע שנים הבאות. הוא בסה"כ המשעמם הכי בולט והיחיד שראוי להיקרא אגדי.

איציק אלפסי 14 באוגוסט 2008

סופרפלי.
מסכים. אבל ראית את פלגריני?!

רונן דורפן 14 באוגוסט 2008

סופרפלי, אלפסי – היא אולי נערת החלומות של האינטלקטואלים האירופאים. אבל בקווינסלנד היו אוכלים אותה התנינים.

גאי קרנצ'בק 14 באוגוסט 2008

האם עלה בדעת הוגה הדעות דורפן שפלפס למרות הישיגיו יוצאי הדופן משעמם לא בגלל אישיותו ודרכו הביצועית בשחיה, אלא ששחיה היא דבר משעמם הן למבצע והן לצופה. סביר להניח שפלפס לא היה מקדיש חייו בטבילה בכלור אילולא התהילה האולימפית והרשמו בדפי ההיסטוריה. אם בשנת 2500 היתה לנו מכונת זמן, האם היינו מבקשים לראות את פלפס שוחה, או לראות את ג'ורג' בסט מלהטט מול ארסנל השנואה במגרש בוצי שהמגינים רודפים אחריך כדי לכסח לך את הצורה מאחור לקול צחוקו של השופט?

יותם מ 14 באוגוסט 2008

איש,

יפסיקו לכתוב עליהם בישראל. בצרפת מנאדו היא ה"מאמי הלאומי". אליפות אירופה, אליפות העולם ואפילו תחרויות גראנד פרי מסויימות, הם ארועים מרכזיים בלוח השנה ספורטיווי.

גם בארה"ב לא ישכחו את השחיינים כל כך מהר. אמנם שחייה הוא עדין ספורט נישה, אבל ברוב חלקי העולם הנאור מדובר בנישה די גדולה.

גמל 14 באוגוסט 2008

רונן, קצת הרגזת אותי כשקראת למנודו "סמרטוטה".
אסור לשכוח שהיא מאוד צעירה, עדיין ילדה. ואני אישית מאמין שאחרי המשבר הזה, היא תתאושש ותצא חזקה יותר.
אצלי היא דווקא הרוויחה נקודות באולימפיאדה הזו במיוחד אחרי הראיון הזה

רונן דורפן 14 באוגוסט 2008

גמל – אנחנו במצב רוח אוסטרלי. אינטלקטואליות מתוסבכות יש לנו מספיק בחיים הרגילים.

סופרפלי 14 באוגוסט 2008

איש – לפי מה שקראתי, מאנודו היא סלבריטי גדולה מאוד בצרפת ובאיטליה.
אלפסי – ראיתי (את פלגריני), בחורה יפה מאוד.
רונן – אני דווקא אוהב ספורטאים טובים עם אישיות חלשה/ בעייתית (מרטינה הינגיס, זידאן, גאזה), זה יותר מעניין ככה, לדעתי.

כסיפוביץ 14 באוגוסט 2008

אך פדרר פדרר
הוא באמת בן אנוש אחרי הכל..

martzianno 14 באוגוסט 2008

בינתיים ההגנה היוונית המצויינת עצרה את הדרים-טים על 92 נקודות!
העניין הוא שהם קלעו רק 67…

martzianno 14 באוגוסט 2008

ובקשר לפלפס – הבנאדם הוא חסות מהלכת. כל מילה לא במקום יכולה לעלות לו בהרבה מאוד כסף.

לון 14 באוגוסט 2008

עם כל הכבוד לשחייניות האוסטרליות, העובדה הכי מעניינת מבחינתי היא השנה בה הצביעו נשים בדרום אוסטרליה. לא הייתי מודע לזה. זה עמוק במאה ה- 19 וזה מאוד מעורר הערכה.

פדרר הולך הביתה מפני שהוא שיחק רע מאוד. היו לו אחוזי הגשה מזעזעים מול בלייק (ביחס לכל שחקן צמרת). הפסד ראשון לאמריקאי אחרי 8 ניצחונות והפרש מערכות 1:21.
ראיתי אותו גם מול האל סלבדורי המדורג 477 בעולם, וגם שם הוא שיחק רע עם המון טעויות לא מחוייבות ממש פשוטות.

יש לו עדיין סיכוי בזוגות, אבל זה כמובן עניין אחר לחלוטין.

וגם סרינה ששיחקה לא טוב מול קורנה, הפסידה לדמנטייבה.

איציק הופמן 14 באוגוסט 2008

שמעתי את פתיחת התכנית של שעה חמש בערוץ 10 והקריינית דיברה שם על "הביזיון של המשלחת הישראלית שיש בה רק תירוצים והסברים במקום הישגים" (לא ציטוט מדוייק, כי אחרי המילה ביזיון נשרף לי הפיוז).

כמה טפשות, כמה אכזריות וכמה שטחיות יש בדברים הללו, אני אפילו לא מתחיל להסביר. מעניין אותי אם במדינות אחרות יש התייחסות כל כך אווילית לאולימפיאדה ולספורטאים כמו שניתן למצוא בכלי התקשורת המרכזיים שלנו.

גאי קרנצ'בק 14 באוגוסט 2008

אפרופו זכות בחירה לנשים. ניו-זילנד היתה המדינה הראשונה שהעניקה זכות בחירה מלאה ומקיפה לנשים. לקיוויס זכויות שאי-אפשר לקחת מהן, כולל שדפקו את האוסטרלים מפעם לפעם בראגבי וקריקט. דבר נדיר, שההודים היו בוחרים למענו לפתוח במלחמה כוללת כדי למנוע את ההשפלה המתמשכת. (אני שפוי, אלו פשוט מה שמכונה עקרונות לופז להשגת נצחון בתחרויות, משחמט עד חיזור אחר נשים.)

martzianno 14 באוגוסט 2008

איציק – מסכים ב-200 אחוז. אבל ככה זה במדינת עולם שלישי – גם התקשורת נחשלת.

גיל 14 באוגוסט 2008

רונן, לא הוף ולא זיגלר העפילו לגמר ב800. זה ביזיון שאני לא זוכר כדוגמתו לשחייה האמריקאית הנשית. את הוף אפשר אולי עדיין להבין כי היא שבורה מנטלית אבל זיגלר? אולי משהו בשיטה האמריקאית לא עובד כמו שצריך?

errel 14 באוגוסט 2008

The Aussies are the best! and I do think Ronen that you think there is a decline in men sweeming just because Thorp, who used to be really dominantic, is not sweeming anymore (so is Michael Clim , his honour laid in its place) and I do think theres an actual resurgence in Australian men sweeming I mean Sullivan has done really well and they are getting medals in a lot of the races… its just that at a given time, and especially when Phelps is around you just dont notice the competitors (poor Laszlo Cze(

errel 14 באוגוסט 2008

מסכנה קייטי הוף, אמרו היא פלפס הבאה של הנשים ועד עכשיו בלי שיא עולם ובלי מדליית זהב ועם משחים מזעזעים

Glen 14 באוגוסט 2008

The link to the Aussie girls is problematic: without any visual demonstration.

גיל 14 באוגוסט 2008

קטי הוף עדיין צעירה, היא עוד לא בת 20 לכן מוקדם מאוד להספיד אותה. ההשוואה לפלפס לא רלוונטית.

martzianno 14 באוגוסט 2008

אגב, הפתיחה של רייס היום ב-200X4 הייתה לא יותר מטובה – היא אפילו לא סיימה ראשונה. דווקא השחיינית השנייה (שאת שמה שכחתי לצערי) היא זו שפתחה את הפער. השיא העולמי נשבר באיזה 6 שניות ולראשונה הסכמתי עם גרטל על משהו, כשהשתמש במילה פארסה (בהקשר לשיאים הנשברים חדשות לבקרים).
חוצמזה חייב לומר מילה טובה על הפרשנות של יואב ברוק – מקצועי, רהוט וכמעט תמיד מהמר נכון על התוצאה. מצד שני, ליד גרטל גם אחייניתי בת ה-3 תצא גדולה…

יובל 14 באוגוסט 2008

רונן. אני לא מסכים איתך לגבי מאנודו. צפיתי בוידאו כמה פעמים, וכל פעם התרגשתי מחדש. אולי זו הסימפטיה הטבעית שיש לי ללוזרים אבל אני נוטה יותר להאמין שמדובר בכך שזהו זיקוק היופי שבספורט. העובדה שהרגשות המוקצנים הללו נחשפים בצורה כל כך אמיתית ונוגעת ללב.
כבר קישרתי כאן פעם לריצת ה-1500 של אל-גארוז' בסידני. רגע ספורטיבי ענקי בעיני, שאין כדגומתו על מנת להמחיש את היופי של הספורט. עוד דוגמה, כאוהד בילס (אמרתי שיש לי סימפטיה ללוזרים, לא?), היא סקוט נורווד היורד אבל וחפוי ראש מהמגרש בטמפה.
כך גם מאנודו הבוכה. הלב שלך לא נצבט קצת?

יותם מ 14 באוגוסט 2008

מנאדו הודיעה שהיא תצא להפסקה ארוכה אחרי המשחקים. אם להשתמש במילותיה : "אןיל חודש, אולי חצי שנה ואולי שנה"

זיו 14 באוגוסט 2008

מעניין,
עד עכשיו – המשלחת הישראלית נכשלה טוטאלית בכל המקצועות שיש בהם אלמנט של "דו-קרב". טניס, סייף, ג'ודו (חוץ מיקותיאל) – מקצועות שחלקם לפחות חזקים יחסית, שהמשלחת הישראלית בהם כללה ספורטאים רבים. הכשלון שם היה גורף למדי.

בהתחשב בכך שהמקצועות האלה מעמידים דרישות פסיכולוגיות שונות ממקצועות שבהם אתה מתחרה בתוך קבוצה (שייט, שחיה) או במידה מסוימת "נגד" עצמך (התעמלות, אתלטיקה שטרם התחילה) – האם זה יוצא דופן?

אלון זנדר 15 באוגוסט 2008

זיו, מטבע הדברים הפסד במקצועות כאלה הוא יותר צפוי. אולי לא פיפטי-פיפטי, אבל פחות מאשר בספורט קבוצתי, או באתלטיקה. ולכן בו קורות רוב ההפתעות. מצד שני, שליטה בספורט כזה על פני שנים היא גדולה אמיתית. הבעיה של ישראל שרוב הספורטאים שלנו עוסקים בספורט כזה. קדימה להקצות משאבים לסלאלום קיאקים!

פלפס אולי משעמם, אבל אנחנו פשוט לא בזין שלו. הוא גדל במעון לאמהות חד הוריות מוכות, הסתובב בחברה לא נכונה, ומוציא עכשיו את הכל בשחייה. אנחנו פשוט לא מעניינים אותו (חוץ מהמראיינת המדהימה של הטלוויזיה האיטלקית שעושה לו עיניים כל פעם), ולכן אין לו שום עסק בלעניין אותנו, יש לו את הבעיות שלו. מספיק בידור מקבלים ממנו גם ככה.

יותם מ 15 באוגוסט 2008

אלון,

אני מצפה כבר כמה ימים למוצא פיך בענייני סלאלום קיאקים!!
מה עם הזוג הגרמני? ומה תאמר על הטוגולזי שזכה בארד?

רונן דורפן 15 באוגוסט 2008

יותם – כמי שנכח פעם בגמר אולימפי בדבר הזה. זה דבר נורא. הטוגולזי, אם אני מבין נכון, נולד בצרפת והיה בנבחרת צרפת, אבל מכיוון שחזר מפציעה ולא רצה להלחם על מקומו בהרכב, משתתף בשם טוגו.

אלון זנדר 15 באוגוסט 2008

סלאלום הקיאקים הוא הדרסאז' החדש. הוא מזכיר לי את הראפטינג על הירדן, בו עף לי מישהו על העורף ואני שכבתי שבועיים בלי לזוז. היו ימים. לכן נראה לי, שהוא מאד מתאים לישראלים, מה עוד שהגרמנים התחילו להצליח בו אחרי שהבינו שהוא לא עניין של כח ומהירות אלא של טכניקה.
והזוג הגרמני, כמו שקורה עכשיו בכל ענף, ייכשל מרות, ויתלונן שזה בגלל הדחייה, או צבע המים, או משהו. מי שיותר מעניין היא הגרמניה ביחידות, ג'ניפר בונגארט, שצילומיה בפלייבוי הפכו אותי אוהד מושבע.

יואב, אוהד יונייטד מאוסטרליה 15 באוגוסט 2008

רונן צודק לגבי הגברים האוסטרליים.
אף אחד פה לא מעניין אותו שחייה וכו'. עונת הפוטי והרגבי ליג זה מה שמעניין את האנשים ואם יש סדרת קריקט נגד נבחרת טובה (במיוחד עם בבית)אז את זה אנשים רואים ועל זה מדברים.
בויקטוריה הפוטי(AFL) יותר פופולארי בניו סאות' ווילס וקווינסלנד חזק הרגבי ליג.
פגשתי מספיק אנשים שניסו לשכנע אותי שרגבי ליג הוא המשחק המעניין בעולם, הם חיש מהר התאכזבו כשהבינו שאני מעדיף רגבי יוניון שלא לדבר על כדורגל.
בגלל החוזק של שני הענפים האלה נפגעים הענפים הבינלאומיים ברגבי יוניון למשל אוסטרליה לא מצליחה לממש את הפוטינציאל שלה ואני אסביר למה אני מתכוון:
אנשים פה טוענים שברגבי ליג, אוסטרליה יכולה להעמיד 4 או 5נבחרות שעדיין ינצחו את אנגליה למשל…
ובהערת אגב… הליגה האנגלית חוזרת השבת…

Comments closed