משחק מנומנם בצל משבר כלכלי

התוצאה היום, למרות שגם יכולנו למצוא את עצמנו בפיגור 0-1, היא סטיה סטטיסטית שמתרחשת בכדורגל. התוצאה הייתה 20-5 בבעיטות לשער והשופט גם לא ראה שני פנדלים שהגיעו לג'יסונג פארק. רוב המשחקים שמתנהלים ביחסי כוחות כאלו מסתיימים בניצחון

אבל לפטור את הנושא רק בחוסר מזל קצת קשה. הנקודה היא שאין לנו חלוץ בכושר הבקעה כרגע. וסיבה אחת שעברה לי בראש היא שאולי קרלוש קירוש סיבך מאד את התפקידים של רוני וטבז. הם באמת עובדים הרבה וחושבים הרבה ואולי אחד מהם צריך פשוט לשרוץ על קו הנבדל ולחפש מצב הבקעה.

אין לי כוונה להסיק שום מסקנה עד שברבטוב ורונאלדו יהיו ביחד כמה משחקים על המגרש. כי הפוטנציאל לפסגות כדורגל עם השניים הללו ברור. שום דבר הוא לא קטסטרופה בשלב הזה של העונה. אבל רצוי להמנע מהפסד לצ'לסי ביום ראשון.

*

חוץ מזה הקהל קיבל את רונאלדו יפה. ברור שזה בחריקת שיניים ורק בגלל הקרדיט לפרגוסון שעבד קשה על העניין. גם זו נחמה בעולם בו בנקים בני 100 שנה מתמוטטים ולאף אחד אין אשראי: לאלכס פרגוסון יש אשראי אצל אוהדי מנצ'סטר יונייטד!

 

הבלוג נענה לבקשת הקוראים
הקבוצות שהכי קשה לתמוך בהן

86 Comments

דותן 18 בספטמבר 2008

רונן – בנימה רצינית על הסייפה של הדברים, כמה אתה חושב ישפיע המשבר הכלכלי בארה"ב (שלא להגיד בעולם) על הבועה המטורפת בכדורגל האנגלי – בסוף היום 2 מ 4 הקבוצות הגדולות בבעלות אמריקאית….

טל 18 בספטמבר 2008

זה שהסטטיסטיקה מראה אולי על יחס מחמיא בלכ הנוגע לבעיטות לשער מלמדת כי זו רק סטטיסטיקה יבשה,
קורה לספרדים מול קורה של יונייטד ואולי עוד מצב וחצי לטבות יונייטד,זה כל ההבדל היום מבחינת הת'כלס ליד השער.

זה פחות חוסר מזל כמו שיש יותר מדי שחקנים שלא נמצאים בכושר משחק מלא,הארגריבס בקושי שיחק ולכן ראינו אותו ואת האמצע שלנו לא דומיננטי מספיק למרות משחק סביר פלוס של פלטצר)
לא פארק למרות כמה וכמה פעולות יפות וחכמות,
לא נאני,רונאלדו או אנדרסון שגם אף אחד מהם לא עשה מחנה אימונים מסודר בקיץ ביחד עם שאר הקבוצה.

לו המשחק הזה נערך בעוד חודש הדברים היו נראים אחרת כי בעוד חודש יונייטד תשחק משחק הרבה יותר קצבי מאשר הקצב הספרדי איטי משהו היום.

הקהל,אכזבה עם קבלת הפנים החמה מדי לרונאלדו אבל קשה להאשים אותם כי כשרונאלדו עם הכדור זה עולם אחר,
מה גם שבסופו של דבר הוא משחק על הדשא של האולד-טראפורד עם החולצה של יונייטד.

rd17 18 בספטמבר 2008

פשוט אעתיק את תגובתי הכועסת

קבוצה של עלובים

אם ויראל מקום שני בספרד אשתקד שמשחקת כל השנה כדורגל התקפי מגיע לליגה של הגדולות כדי לשחק בונקר שתתבייש.
אז רוסי וניהאט לא היו (סנה כשיר גם כשיר) זו לא סיבה להסתגר כל המשחק.
ויאראל צריכה להתבייש על הכדורגל שהיא הציגה היום, קבוצה מסריחה שפשוט באה להרוס.

לגבי מנצ'סטר הקבוצה פשוט לא מתפקדת בלי רואנלדו, אני הפנמתי את זה בסביבות אמצע העונה שעברה כדאי לשאר האוהדים גם כן לקלוט את זה.

ומילה אחרונה, למרות ערב עגום שהאשמה העיקרית בוא היא ויאראל גם לשופט מגיע לקבל בראש ולא רק על שני הפנדלים הכ"כ ברורים שלא שרק.

יום ראשון צ'לסי, נתחיל להתפלל…

אבישי 18 בספטמבר 2008

כשהכדור נגע בקרקע קרו דברים טובים (יחסית), כשהוא עף באוויר לכיוון החלוצים הוא בד"כ לא הגיע, ויותר מדי פעמים הוא עף באוויר.

רונן דורפן 18 בספטמבר 2008

טל – הקבלת פנים לרונאלדו היא לא אכזבה בעיני. אלכס פרגוסון מאמן את הקבוצה 23 שנה וכידוע לך הרים אותה מההריסות. הוא עדיין מגיע לעבודה כל יום ב-7 ונוסע בעצמו לשדה תעופה להביא את ברבטוב, כי הוא לא משאיר כלום ליד המקרה. לפני חמש שנים הוא שם את המוניטין המקצועי שלו על ילד בן 18 כתחליף לבקהאם ולרונאלדיניו אותו לא הצליח לרכוש. הוא הפך את הילד לשחקן הכי טוב בעולם.
חמש שנים אחר כך היה משבר עם רונאלדו. פרגוסון עשה הכל להשאיר אותו וביקש עכשיו מהקהל לתמוך בו. הכי קל זה להיות אוהד מלא חשיבות עצמית במצב כזה ולקלל את רונאלדו שהוא לא אדום בדם. זו התגובה המאד צפויה. אני חושב שיותר נכון ללכת עם מנג'ר שעשה דבר או שניים עבור הקבוצה. לא פחות מהפאנטים בסטרטפורד אנד.
עניין נוסף הוא שמנג'ר רואה דברים אחרת. אנחנו רואים מי מנשק את הסמל ומי בוכה כשהקבוצה מפסידה. אבל מנג'ר רואה את השחקן ביום יום במרקם של הקבוצה. אנחנו יודעים טוב מאד שפרגוסון לא מתפשר על עניינים כאלו, ואם הוא אומר שרונאלדו "על אותו עמוד בספר" קח את המילה שלו.

יואב 18 בספטמבר 2008

זה עוד לא מגובש ומחובר, מאותם סיבות שטל ציין.זה שיונייטד לא כובשת שער בטראפורד, זאת סטיה סטטיסטית בפני עצמה. אני לא רואה בעיה עם המחוייבות והרצון וזה הכי מעודד. שנה שעברה, הסכר נפרץ רק מול וויגן וזה קרה רק במחזור השמיני, אני חושב. הכל עוד מצפה לנו….

בני 18 בספטמבר 2008

אני חושב שגם אם רונאלדו היה עולה היום למשחק עם חולצה של ריאל, הקהל עדיין היה מריע לו. את מה שהוא עשה לטובת הקבוצה לא הרבה לפניו אפילו חלמו לעשות. זה שפרגוסון גאון זה ברור אבל גם הקהל לא טיפש והוא יודע שלא יעזור אם הוא ישרוק לרונאלדו בוז. אם הסיטואציה הייתה מתרחשת בישראל – גאידמק היה שורק בוז בעצמו לשחקן…

רונן דורפן 18 בספטמבר 2008

אבישי – זה נכון. אין לנו איום אווירי רציני מלבד רונאלדו (ופרדיננד-וידיץ' במצבים נייחים).

רונן דורפן 18 בספטמבר 2008

דותן – זה לאו דווקא על קווי הלאומיות של בעלים. גם יונייטד וגם ארסנל מחזירות הלוואות ענק. ברמת ההצלחה הקיימת הן מצליחות להחזיר אותה, כשבמקרה של ארסנל זה כנראה מחליש אותב בשוק ההעברות. שתיהן ברווח תפעולי שמצדיק כניסת רוכש עבור כיסוי ההלוואה (מעבר לערך התדמיתי לרוכש או לשותף).
ההתמוטטות בכדורגל מתקרבת במקומות אחרים. כך למשל שמעתי שסטנטה, שמחזיקה בחלק מזכויות השידור לצד סקאי, לא מצליחה להתקרב לנקודת האיזון ואולי הכנסות הטלוויזיה ירדו בצורה ניכרת בחוזה השידור הבא.
הקבוצה ששיחקה נגד יונייטד צריכה להיות מודל לקבוצות אנגליות. בתקציב נמוך בהרבה מקבוצות התחתית באנגליה היא העמידה בניהול נכון קבוצה שזכתה במקום השני בספרד. מאז שעזב אותם ריקלמה הם פחות אטרקטיבים – אבל עדיין קבוצה מעולה.

טל 18 בספטמבר 2008

רונן,
לקלל אני אף פעם לא מקלל שחקן שלובש ומזיע בשביל החולצה של יונייטד וזה לא משנה אם הוא רונאלדו כפוי הטובה ושחקן גדול או ניל ווב השביר.
לא חשבתי שיקללו אותו,כן חשבתי שיקבל איזה בוז עצבני או לפחות שלא ישירו לו במשחקים הראשונים,
הלב משחק פה תפקיד ורציתי שאיכשהו הוא ירגיש משהו מאיך שאנחנו הרגשנו בקיץ,פגועים.

במערכת יחסים כל אחד רואה ומרגיש שונה מהאחר ולכן אני לא חושב שלדברים של פרגוסון יש השפעה כזו גדולה בהקשר הזה,
הקהל של יונייטד מספיק בוגר ובעל דעה עצמאית בכדי להחליט איך לקבל שחקנים במצבים כאלה או אחרים,
אך אחד שם לא עיוור וכולם מודעים שרונאלדו השחקן הוא אופרה אחרת וככזה הוא יכול רק להועיל לקבוצה והעניין הזה גדול יותר מכל אגו שהוא.

רונן דורפן 18 בספטמבר 2008

טל – אני לא ידעתי מה תהיה התגובה. הייתי די באפלה בעניין הזה. אולי החזרה המאד מוקדמת של רונאלדו גם שינתה קצת את היחס כלפיו – כשהוא הוכיח שהוא בברור מתאמץ. לגבי המאמץ שלו אין לי שמץ חשש. הבחור משחק עבור מטרה אחת בלבד – להחשב אחד הגדולים בהיסטוריה. זה לא כל כך נורא כשיש לך שחקן עם מטרות כאלו..

טל 18 בספטמבר 2008

רונן,
לא היה לי ספק לגבי המחויבות של רונאלדו על הדשא,הוא מקצוען וחוץ מזה,אצל פרגוסון אף אחד לא עשה ולא יעשה פוזות של כאילו.
אף אחד לא ידע מה תהיה התגובה של האוהדים,
דיברתי לפני המשחק עם חברים בדרך למשחק שם וגם הם לא ידעו מה לעשות,
עבר בשלום,ממשיכים הלאה.

Glen 18 בספטמבר 2008

I think the last week should again give you the idea that you refused to accept previously and is valid in economy:

Even United with all the richness and the fans or any other team can be in danger. It is very simple when your debts and loans are too big- even THE BIGGEST FAN will not spare you because before seeing a pound from the team he will need to bring big cash to the deal.

As to Ronaldo: I did not see the game but I will say that the way you describe it, I think it's funny when there are no "opposition". I would expect a portion of the fans to be displeased but apparently that was not the case. Correct me if I am wrong.

רונן דורפן 18 בספטמבר 2008

גלן – קשה לדעת אם לא הייתה אופוזיציה בכלל. אני חושד שהמשחקים מצולמים בצורה קצת "מסחרית". אפילו אופוזיציה לגלייזרים, שהוא בודאי גדולה מלרונאלדו, כמעט לא נחשפת בשידורים. אבל מן הסתם לא הייתה אופוזיציה מאורגנת. צריך לזכור, כמו שהעיר פה טל, הרבה מאד צריך לקרות כדי ששחקן באדום יקבל שריקות בוז באולד טראפורד. אני מתקשה להזכר במצב כזה – למרות שרונאלדו הוא באמת השחקן הראשון בזכרון שממש אמר בגלוי שהוא רוצה לעזוב (היינצה אמר – אבל יותר לא שיחק).
אתה צודק לגבי חוסן כלכלי, ובודאי שהמצב לא בריא אבל מצד שני המצב הוא כזה. הגלייזרים חייבים את הכסף לחברת ג'יי.פי מורגן. אם יהיה חדלון פרעון כל מה שיקרה הוא שהקבוצה תיפול לידיים של הבנק. מכיוון שהקבוצה עצמה היא מקור לרווח תפעולי עצום, ברור שג'יי פי מורגן לא יפרקו אותה. בסך הכל הם מקבלים היום תשלומי ריבית (כ-50 מליון פאונד) די דומים למה שהיו מקבלים אם היו מוחקים את החוב, הופכים לבעלים של 75%, ומפעילים את הקבוצה.
לכן מי שבסכנההם אולי הגלייזרים. לא יונייטד. מה שכן, אם תגיע הצעה מסיטי על יותר מ-100 מליון על רונאלדו באקלים הנוכחי – יש סיכוי טוב שהוא יימכר.

Glen 18 בספטמבר 2008

Ronen: again, JP Morgan as well as the other funds are working in a climate were your rational ideas are not necessarily the ones that the executives will take. We are now in the irrational period of the crisis. Of course the stronger you are (like United) the better is your starting point but again these JPM people don’t read this blog.

As to Ronaldo in City: since the arrival of Rodney Marsh I realized that there is one place playboys that now how to dribble should avoid and that is City.

Glen 18 בספטמבר 2008

that know how to dribble…

גיל 18 בספטמבר 2008

בניגוד לרונאלדו אני עדיין דבק בהשעייה העצמית שלי מכדורגל. בשביל לנמנם לא צריך את מנצ'סטר. אני אתעורר כשהם גם יתחילו להתעורר.

Glen 18 בספטמבר 2008

Gil , you know the natives, they don't have enough exposure to the stuff we consume daily…

רונן דורפן 18 בספטמבר 2008

גלן – אבל איזה צעד לא רציונלי הם יכולים לעשות?
מכירת חיסול של שחקנים? הם לא יכניסו יותר מ-300 מליון בשוק הנוכחי וזה לא יתקרב לכיסוי החוב.
להרוס את אולד טראפורד ולבנות שם בית דירות? השכונה מחורבנת מדי.
להביא מנהל שיגיד ששחקני כדורגל לא יכולים להרוויח יותר ממליון פאונד לשנה ושכולם יעזבו? אני בעד!

אבישי 18 בספטמבר 2008

קבלת הפנים לרונאלדו, גם של האוהדים (לפחות בטלויזיה) וגם של השחקנים האחרים משכה אותו באופן רשמי למלך של אולד טראפורד (בשנה שעברה הוא היה רק הסופרסטאר) כל עוד הוא יישאר. נראה גם שבמידה מסויימת הוא קיבל על עצמו את התפקיד. האימפקט שלו על המשחק לא היה קיים בשנה שעברה באותה עוצמה.

אגב, זה אחד המשחקים הראשונים ביונייטד שהוא משחק ביחד עם נאני ולא גורם לו להעלם. ובכלל, המערך ההתקפי של יונייטד בחצי השעה האחרונה תפקד לא רע ביחד. מעורר תיאבון לקראת ההשתלבות של ברברטוב. אני הייתי מכניס אותו במקום גארי נוויל ועובר למערך של שלושה שחקני הגנה.

גיל 18 בספטמבר 2008

גלן, אתה מצודק מאה אחוז. כרגע פוטבול ופוטבול ובייסבול מהפלייאוף מספיקים בהחלט.

גלן (המעריץ החדש) 18 בספטמבר 2008

רונן: צעד "רציונלי" מבחינתם יכול להיות מכירת חיסול והפסד קטן יחסית מול סכון שההפסד בהמשך יהיה יותר גדול כי משהו יצטרך להמשיך ולנהל את העסק ולשלם ריביות ומשכורות. אנחנו הולכים לקראת תקופה לא ברורה (כמו שנתת את הנתון של סנטאנה גם הוא יכנס למשוואה) ואני חושב שיש הצדקה לחשש שקבוצות מהפרמייר יפגעו. מי זה יהיה? שאלה טובה.

YB 18 בספטמבר 2008

אני עדיין מהרהר על ההחלטה של פרגוסון להשאיר את רונאלדו למרות שהאחרון אמר בצורה ברורה כי הוא לא רוצה לשחק ביונייטד. מה קרה לקלישאת הספורט: "מי שלא רוצה לשחק כאן, לא נשאיר אותו בכוח" (ואני לא אומר קלישאה בהקשר שלילי). ברור לי מדוע פרגוסון לא רצה שרונאדלו יעבור לריאל, בהתחשב באופן הפעולה המלוכלך שלהם (למרות שגם יונייטד קצת מלוכלכת, אליבא דדניאל לוי). מה שלא ברור לי זה איך פרגוסון, מנג'ר שאני מעריך כאדם בעל כבוד עצמי, מוכן לאמן שחקן שהצהיר שהוא לא רוצה לשחק אצלו.
התשובה, כמה עצוב ומכוער לומר: כי רונאדלו כדורגלן מעולה, אולי הטוב בעולם. אז פרגוסון מוחל על כבודו העצמי שלו ושל המועדון המפואר שהוא עומד בראשו. והוא נלחם להשאיר בשורותיו שחקן שלא רוצה להישאר. ואז הוא גם עורך מערכה ציבורית-תקשורתית כדי שהקהל באולד-טראפורד יקבל את רונאדלו כמו גיבור חוזר. והקהל נענה. לא רק בגלל הכבוד שהוא רוכש לפרגוסון, אלא גם בגלל הכבוד (והאהבה) שהוא עדיין רוכש לרונאדלו. למרות שהוא לא רוצה להישאר ביונייטד. מדוע הקהל כזה סאקר? כי כזה הוא. אתה שחקן מעולה, אז אתה יכול לעשות ולהגיד כמעט כל מה שאתה רוצה.

בני תבורי 18 בספטמבר 2008

גלן,
אני מקנא בך על האפשרות לראות live ובזמנים נוחים את הפוטבול והפלייאוף. אגב, לא התייחסת לנצחון נוטרדאם על מישיגן, את המשחק הזה לא שידרו כאן.

גלן (המעריץ החדש) 18 בספטמבר 2008

בני: את המשחק ראיתי עם איזה 20 יוונים שיכורים בדטרויט.
לזכותם ייאמר שגם הם לא סובלים את הקתוליים האלו מאינדיאנה.
אחרי מחצית השתוונו ברמת האלכוהול. קצת ריחמתי עליהם כי הם חשבו שלמחרת הם יראו את הליונס עושים שקשוקה מ GB אך לא כך זה נגמר.

זה אולי קצת מטעה אבל זה היה המשחק הכי טוב של מישיגן השנה. העניין היה שב 10 הדקות הראשונות ה ST איבדו כדורים מכל בעיטת החזרה על ה 6 או 8 יארד אז היה רצח 21:0 לפני סוף הרבע הראשון.

ההגנה שהייתה אמורה להציל אותנו השנה חלשה ולא נגעה בדבר המלוקק הזה שנקרא גיימי קלוסן. ולחשוב שבאמת אין להם קו התקפה.

ותזכרו את השם: סם מגאפי. מדובר ב RB פרשמן גמד, לבן שרק בשבילו יהיה שווה לראות את מישיגן בשנים הקרובות. \

http://www.youtube.com/watch?v=x4IJ17ODo_s
זה לקט שלו מהתיכון:

חוץ מזה שצרלי וייס נפצע מאחד השחקנים זה לא היה פוטבול קולגים עילאי.
בסה"כ זה מראה עצוב:

שתי התוכניות שפעם כל תלמיד תיכון היה רוצה להיות בהם, דיי מסתפקות בשאריות של ה SEC, PAC10 ואוהיו סטייט. בשביל זה הביאו את רודריגז ואני מקווה לשינוי.

גיל 18 בספטמבר 2008

הכל דה ז'אוו של העונה הקודמת. אוטוטו מגיעים הפוסטים על הרביעיות.

גלן (המעריץ החדש) 18 בספטמבר 2008

מילא הרבעיות: מה נעשה בלי אברם על הספסל?

אביעד 18 בספטמבר 2008

טומי, אני חוזר על הטענה שלי – סירוב לשחרר את רונאלדו לריאל כי הוא רוצה לא מעיד בהכרח שהוא גדול יותר מהמועדון אלא להיפך. משהו בסגנון "אנחנו מנצ'סטר יונייטד, כשאנחנו חותמים חוזה עם שחקן אנחנו עומדים בו ומצפים משחקנינו לאותו דבר, לכן רונאלדו יעמוד בחוזה שלו והוא לא הולך לשום מקום". תוסיף לזה כמה בעיות שרונן הזכיר בעבר (אובדן הלטיניזציה של הקבוצה, עמידה מול סוג הטקטיקה המלוכלכת שריאל מפעילה כבר כמה שנים) ותקבל מצב בו הגיוני לחלוטין להשאיר את רונאלדו ושזה לא בא על חשבון "רוח המועדון". אני לא זוכר שמישהו עשה מהומה כ"כ גדולה בליברפול כשג'רארד רצה לעזוב וחזר בו, או בארסנל כשאדבאיור רצה לעזוב וחזר בו או בצ'לסי כשלמפארד רצה לעזוב וחזר בו.
לעניין אתמול, היונייטד עשתה כל מה שצריך, אבל פשוט לא היה לנו מזל. הקורה של אבנס, ההרחקה מהקו, ההחמצה של פרדיננד הבעיטה של טבז לחיבורים, הבעיטה של פארק שאדמילסון עצר, 2 הפנדלים שלא נשרקו (יכול להיות שהשופט לא מכיר את ההנחיות של אופ"א? עבירה מאחור היא צהוב, עבירה שנועדה למנוע מתפרצת היא צהוב, כניסה ברוטאלית לקרסול כשהכדור לא שם שווה צהוב ואף אדום במקרים מסוימים).
RD17 – מה הפאניקה? על מה ההיסטריה? במקרה הכי גרוע (שאני לא מאמין שיקרה) נפסיד בסטמפורד ברידג', נעמוד על 9 הפרש, משחק חסר ועוד 33 מחזורים לסיום העונה.

גיא 18 בספטמבר 2008

חברים, הבעייה המרכזית משנה שעברה נשארה בעינה – אין לנו מרכז שדה.
בקטע ההגנתי עוד מילא, מצליחים להסתדר. אבל מה עם מרכז שדה שמשתלט על המשחק ומנהל התקפות מסודרות ?

רוני שטנאי 18 בספטמבר 2008

רונן, שאלה קטנה האם לא קיימת אפשרות שתוסיף משהו מהעיתון לכאן ? כפי שנהגת קודם לכן('פורסם בגלובס').פרט לכתבה על צ'יבי כמדומני לא מפורסם בבלוג כמעט דבר ממה שמפורסם בעיתון ולעיתים זה קצת חסר לטעמי לפחות. אני שואל מכיוון שהטור על ליגת האלופות המנופחת של שישה שבעה מועדונים שמנציחים את השליטה היה אחד הטורים הטובים ביותר שיצא לי לקרוא. הוא משקף במידה רבה את מה שחשים רבים מאוהדיהן של הקבוצות הקטנות והבינוניות, שלא ממש יכולות להשתתף בחגיגה חוץ משלב הבתים, או איזה שלב גבוה יותר באופן חריג. קבוצות מהרבה מאוד מדינות המשתתפות בליגת האלופות זה טוב ויפה וכביכול מוסיף רומנטיות, אבל למישהו יש ספק שבשלבים הגבוהים תשתתפנה (גם הודות לשיטת ההגרלה הכלל לא עיוורת) שוב אותן קבוצות מהליגות הגדולות הרחוקות כל כך מהקטנות.

רוני שטנאי 18 בספטמבר 2008

ועוד דבר קטן, הלוואי שאצלנו היו עושים את מה שפרגוסון עשה בסיפור ריאל ושניידר. אם מסתכלים על הדברים מנקודת המבט הצרה שלי, ההשארה של רונאלדו רק מחזקת את המועדון ולא להיפך. כל הקטע הזה של שחקן שלא רוצה לשחק במועדון ורוצה לעזוב הפך לתרגיל של הסוכן כדי להעלות את המשכורת. עבדות מודרנית עאלק באמת מסכנים החברה שחותמים על החוזה ואח"כ פתאום מבינים שהם רוצים כל כך לעזוב למקום אחר ולא נותנים להם. הרי גם שניידר חתם על חוזה חדש ואמר שיישאר, ופתאום רצה כל כך להגשים את חלום חייו במדריד.. במקום להעיף אותו ליציע או לים מכרנו אותו ברגע האחרון מבלי למצוא תחליף הולם.

פרנקו 18 בספטמבר 2008

הדבר שהכי מפריע לי בקבוצה שלנו זה שהכוכבים שלנו פשוט טיפשים.
רוני, רונאלדו, אנדרסון, והגרוע מכל – טבז.
לכל כדורגלן חכם יש "FIRST TOUCH", שלא עוצר את תנועת הכדור,
להפך, משתמש בו ובנגיעה אחת מכדרר, בועט או מוסר הלאה.
לטבז פשוט אין אין זה… כל מסירה שמגיעה אליו הוא עוצר את הכדור,
חושב שניה ואז מחליט מה לעשות. השניה הזאת לפעמים שווה שער.
במשך כל העונה שעברה שמתי לב לזה וזה הציק לי אבל אתמול
כשהוא קיבל את הפס מול השער, הוא עצר את הכדור כדי "להכין"
לעצמו – זה היה פשוט מעצבן! תן בעיטה! למה אתה עוצר לחשוב?
ואל תגידו לי שמסירה לא היתה אידיאלית, נכון. אבל אם הוא
הגיע אל הכדור כדי להשתלט עליו, הוא היה יכול לבעוט בנגיעה אחת.
שער בטוח.

יוני 18 בספטמבר 2008

אני חייב לצאת מהדיון האדום לרגע. איך אפשר להמשיך לנתח את חוליית הקישור של ויאריאל אחרי הגול של דל-פיירו? ראיתי רק את התקציר, בו הצלם לא הצליח לצלם את הבועט אלא רק את הכדור מרגע הבעיטה עד השער. משום מה, היה ברור שזה של הנסיך.
בעולם של מכירות, רונלדואים למיניהם, אני חושב שיזכרו יותר את דל פיירו, ראול וגיגס, בטח יאהבו אותם, מאשר שחקנים שלא החזיקו יותר מ-5 שנים באותו מקום, ויצרו בו היסטוריה. יש מגינים ושוערים רבים שנשארים באותו מקום, וגם סקולסים חביבים, אבל בעוד 20 שנה, יהיה קל יותר לזכור מהלכים של השלושה שהוזכרו מעלה (אלא אם ראית מאות משחקי יונייטד והם ה-קבוצה שלך, ואז סקולס נכנס גם) מאשר כוכב שנע מפה לשם, ולוא יוצר מורשת.

אביעד 18 בספטמבר 2008

יוני, בעיניי יש שני סוגי שחקנים שיזכרו:
1. הכוכבים הגדולים באמת – מראדונה, פלה, פושקאש, די סטפנו, קרויף וכו'
2. השחקנים שהיו דרגה או כמה דרגות מתחת לגדולה הזאת אבל "השלימו את החסר" באמצעות נאמנות וזיהוי עם הסמל – בדיוק אלו שהזכרת – גיגס, ראול, דל פיירו. אני חושב שזו רשימה לתוכה למשל גארי נוויל (או רוב שחקני ההגנה שמתאימים לקטגוריה) לא ייכנס, אבל פול סקולס כן. מהלכים שלו שייזכרו גם בעוד 20 שנה? הגול נגד בארסה בחצי הגמר. ההקפצה לרוני בניצחון על מילאן בחצי גמר הצ'מפיונס ב 2007. בדיוק כפי שהדבר הראשון שקופץ לרוב אוהדי הכדורגל כשהם חושבים על גיגס זה הסלאלום הגאוני מול ארסנל.

נועם 18 בספטמבר 2008

אני בסה"כ מרוצה מאד מההופעה של היונייטד אתמול.

נכון, לא כבשנו, אבל שיחקנו כדורגל שוטף, השתלטנו לחלוטין על מרכז השדה וויאריאל בקושי עברה את החצי, והיינו קצת חסרי מזל.

פארק קצת אכזב אותי אתמול, אבל אני מתפלא שכמעט אף אחד פה לא הזכיר את המשחק של נאני אתמול. הבחור הציג משחק כמעט מושלם: דריבלים, מסירות, הגבהות, בלי איבודי כדור כמעט, ורק הייתי רוצה לראות אותו מאיים יותר על השער. הבחור שחקן אדיר ולדעתי הוא יהפוך השנה לשחקן הרבה יותר משמעותי אצלנו.

כסיפוביץ 18 בספטמבר 2008

עם כל הכבוד לסקולס הוא לא נכנס לאותה רשימה עם דל פיירו וראול. אם כבר מקומו של טוטי שם.
וזו דעה אובייקטיבית לחלוטין, והוא אחד השחקנים החביבים עלי אבל הוא נשאר בגדר שחקן חביב.
בעוד 20 שנה לא יזכרו מסקולס שום מהלך משמעותי אלא אם כן אתה אוהד שרוף של היונייטד.
סקולס יכול להיות ברשימה יחד עם פאבל נדבד וגוטי אבל לא מעל זה

אביעד 18 בספטמבר 2008

טומי, את מספר השחקנים שרצו לעזוב את היונייטד בעוד שפרגוסון רצה שיישארו ניתן לספור על כף יד אחת, כך שלא ממש ניתן לומר שהבחירה של פרגוסון להילחם במקרה הזה היא חריגה מהסטנדרט, מאז אנדריי קנצ'לסקיס אני לא זוכר שחקן שרצה ללכת בעוד שפרגוסון רצה שיישאר (ובמקרה הזה, היה לו את הילדון בקהאם ביד והוא האמין בו אז שחרר את קנצ'לסקיס). מלבד זאת, כל הטענה שלך ע"כ שרונאלדו מהותי ולכן המלחמה עליו רק מוכיחה את הנקודה – כשזה שחקן מהותי למועדון אז נלחמים כשהוא לא אז נותנים לו לעזוב. כלומר המועדון חשוב יותר מהשחקן. הראיה היא שהשחקן מהותי למועדון, הוא חתום על חוזה, אז המועדון יקבע.
ברור שמותר לפרגוסון לעשות זאת, ברור שזה לגיטימי ואני לא רואה איך זה מוריד מכבודו העצמי או פוגע ברוח המועדון.
אם הראיה בליברפול הייתה שבמועדון ישחקו רק מי שרוצה לשחק, אז מדוע צריך לומר ש"טורס לא למכירה"? לא אמורים לומר "אם טורס רוצה אז שיילך ואז נדבר על מחיר"?
דרך אגב, כשאתה מדבר על "החיים האמיתיים" אז מה שקרה במקרה רונאלדו זה החיים האמיתיים. והדוגמא של בעל ואישה לא תופסת בישראל.
כסיפוביץ' – איך אתה יכול לשים את גוטי באותו מעמד כמו סקולס ונדבד?! גוטי?! המונח אובר-רייטד נראה כמו משהו שתפור על גוטי. לכל שחקן יש את הרגע שלו שתזכור ממנו לאחר שנים, בין אם זה רגע משמח או עצוב. כל מה שיזכרו מגוטי את החברה/חבר שלו וזה אומר הכל.
לגבי טוטי – לא אמרתי שמבחינתי הרשימה כוללת רק את סקולס, ראול, גיגס ודל פיירו, גם טוטי מתאים לשם. בעיניי, גם מת'יו לה טיסייה.

כסיפוביץ 18 בספטמבר 2008

אביעד- 14 בישולים שנה שעברה הם לא ממש אובר-רייטד, אבל גוטי הוא באמת קצת שנוי במחלוקת. ענין של טעם.
סקולס משום מה תמיד הזכיר לי את באקיירו מברסה של סטוייצקוב ורומאריו.
כמה קטנים, ככה גדולים

אביעד 18 בספטמבר 2008

כסיפוביץ', נראה לי שמספר האדומים שצבר גוטי בקריירה לא ממש רחוק ממספר הבישולים, וגם אם לא – איפה הוא היה בעשר השנים האחרונות? עונה אחת של 14 בישולים לא הופכת אותו לשחקן שראוי לזכור.

באבא ימים Old Timer 18 בספטמבר 2008

רונן הסטנדרטים שלך לגבי מהו מועדון עם מנהיגות תפורים מדי למידותיו של פרגוסון. אם זהו הסטנדרט נראה לי שניתו לספור את מספר המועדונים בהם יש מנהיגות על כף יד אחת.

חוץ מזה, אתה באמת חושב שרונאלדו נשאר במועדון כי הוא הרגיש מחוייב למנג'ר שגידל אותו?

נדב יעקובו 18 בספטמבר 2008

אשלי יאנג מאסטון וילה נתן בעונה שעברה 17 בישולים ו-8 שערים
בפרמיר ליג,אז מה,שגם אותו נכניס לרשימה אולי?

כסיפוביץ 18 בספטמבר 2008

אני חוזר ואומר
גוטי הוא אדם שנוי במחלוקת, וסביר להניח שלא יקבל פרס על השחקן ההוגן.
אבל הוא מהקשרים הטובים שהיו בארופה בשנים האחרונות.
ולא נגב, אשלי יאנג לא ברמה של גוטי, וגם לא אבי נימני שהיו לו עונות פוריות.
מי שצפה בו עונה שעברה הוא עשה דברים הרבה יותר גדולים מפול סקולס לדוגמא

יואב 18 בספטמבר 2008

בוודאי תפורים מידי למידותיו של פרגוסון. יש בכלל מקבילה ליונייטד ואלכס, בעולם הכדורגל העכשווי(אולי וונגר)? האם מישהו, ניסח טוב יותר ממנו, את המושג נאמנות ומחוייבות למועדון אחד? האם יונייטד ואלכס, צריכים להתקפל בפני בתי המשוגעים של ספרד? לכל קפריזה של נשיא מתחלף?
האם לא כדאי לשמור על צניעות לפני שמפקפקים או מפרידים בכלל בין רוח מועדון לאלכס? אני באמת מאמין(נאיבי שכמותי) שהוא יודע טוב יותר ממני, על עינינים כאלה.
דל פיירו הוא אגדה שקרתה באמת. אין מילים.התשואות שקיבל בקיץ באולד טראפורד כשהוחלף, ריגשו אותי מאד. שימח אותי לדעת שדל פיירו מקבל את הכבוד הראוי לו ושבאולד טראפורד, שוב יודעים לזהות אגדה אמיתית.

אביעד 18 בספטמבר 2008

כסיפוביץ', גם אם נקבל את ההנחה שגוטי הראה דברים יותר גדולים מסקולס בשנה שעברה (ולא, אני אישית לא מקבל את ההנחה הזאת), גוטי משחק בריאל כבר 10 שנים ולא הראה בהן שום דבר מיוחד, סתם עוד שחקן. אם הוא לא היה שחקן בית כי אם רכש מלבנטה למשל, הוא כבר מזמן לא היה בריאל, כך שלהזכיר את שמו בנשימה אחת עם סקולס ונדבד זהו עוול נוראי לשניהם.
להגיד שהוא מהקשרים הטובים שהיו באירופה בשנים האחרונות? מאוד, מאוד מוגזם.

נועם 18 בספטמבר 2008

לגבי הדיון על סקולס מול גוטי (בנימה אישית: פחחחחחח), אני חושב שכדאי לפנות לדברים שיאפ סתאם כתב על סקולס בספר שלו – ואני מניח שרונן יוכל לתקן אותי, כי אני לא זוכר את הציטוט המדוייק – אבל סתאם טען שסקולס הוא מטובי השחקנים באירופה, והשווה אותו ללואיס פיגו.

מבחינתי האישית, סקולס שחקן אדיר, אחד השחקנים החרוצים, האינטיליגנטיים והצנועים ביותר בכדורגל האירופאי. שחקן שאת המשחק שלו בנגיעה צריך ללמד בבתי ספר לכדורגל, שחקן שחושב מהר מאד, ושהמחוייבות שלו לקבוצה היא ראויה לציון.

אני מודה ומתוודה שאני משוחד לגביו, הג'ינג'י הוא אולי השחקן האהוב עלי ביותר בעשור האחרון, יותר מגיגס או מקין.

בני תבורי 18 בספטמבר 2008

רונן,
– אתה בהחלט צודק לגבי עמידתו של פרגוסון כנגד ריאל. ראוי להערצה וחיקוי.

– ג'רארד אינו מחוייב למנג'ר, וטוב שכך. הוא מחוייב למועדון שגדל בו ושאהד אותו מילדות. הוא מחוייב למקום ולקהל. זה לא פחות מרשים ומרגש.

– פרגוסון אכן גידל את רונאלדו, בניטז הביא את באבל באותו גיל. אם באבל יצליח, מה זה אומר על התיאוריה שלך? וזו רק דוגמא אחת במובן.

– הפוסטים והתגובות הנוגעות ליוניטד בבלוג הזה חזקים מספיק. למה צריך לערבב בכל אחד מהם זלזול בשכנים ובמנג'ר שלהם?

תומר 18 בספטמבר 2008

אני לא רואה סיבה שנדבד לא ייזכר בעוד 20 שנה כאחד הגדולים. אלמלא חוסר המזל המשווע שלו,יכל היום להחזיק בגביע אלופות ואולי גם באליפות אירופה על שמו. זכה באליפויות איטליה ושחקן השנה בעולם(או אירופה?). גוטי או סקולס זכו אי פעם בשחקן השנה?
גם סקולס ייזכר,בזכות האליפויות והמנהיגות. את גוטי אני אזכור לטובה אבל הוא לא מתקרב לאחרים שהוזכרו פה. אולי בפוטנציאל.
אביעד-צ'ירו פרארה,קוסטקורטה,ברגומי,קוהלר,זאמר אלה שחקני הגנה שלדעתי אף אחד לא ישכח,למרות שהם לא בטופ קלאס כמו מאלדיני בארזי ואחרים.
לה טיסייה מעולה.

רונן דורפן 18 בספטמבר 2008

בני תבורי. באבל הובא למרסיסייד בן 20 ולא בן 18. אבל נעזוב את זה, אם באבל יהפוך לאחד השחקנים הטובים בעולם הקרדיט בהחלט יהיה של בניטז.
את הדברים על פרגוסון, רונאלדו והקהל של יונייטד הבאתי משום שעלתה פה טענה כאילו מדובר בחוסר כבוד של המועדון. כבוד של מועדון זה לא הפגנות אוהדים ושחקן שמנשק את הסמל (ובמקרה של ג'ררד גם מבקש העברה אחר כך). וזו בטח לא "היסטריה" כי הקבוצה חלשה.
זו הבנה של כל המערכת שאלכס פרגוסון, גם כמי שעשה את רונאלדו וגם כמי שעשה את יונייטד, יודע קצת יותר מכולנו מה טוב ליונייטד. יותר מזה, הוא גם קנה את הזכות לטעות!

רונן דורפן 18 בספטמבר 2008

תומר – מתיאס זאמר הוא אחד מהשחקנים הגדולים בדורו. הוא כמובן נפצע ולא זכה לקריירה ארוכה, ולמרות אלו, ומתוך הערצה לבארזי ומאלדיני, אני כן מחשיב אותו ברמתם של אלו. בשנים הקצרות שלו בפסגה הוביל את גרמניה לזכיה ביורו ואת דורטמונד לאלופות.

רונן דורפן 18 בספטמבר 2008

באבא ימים. הוא נשאר בגלל שהכריחו אותו. הוא יישאר עוד אם יקבל את מה שהוא רוצה. הוא ישחק במלוא יכולתו בגלל המנג'ר ובגלל המקצוענות שלו.

במרסיסייד אין מנהיגות על פי שום פרמטר. זו לא אשמת האוהדים, סתם מזל רע שהמועדון נפל בידיים של שני נוכלים. האשמה הקטנטנה שאני מוצא באוהדים זה שהם קנו את הסיפור המגוחך "שהם לא גלייזרים והם באו מתוך תשוקה". זה היה ניסיון קצת פתטי להבדל מיונייטד, והאוהדים קנו את זה. לתקופה מאד קצרה יש לציין.

בני תבורי 18 בספטמבר 2008

גלן,

זה ילד זה? סם מגאפי. ראיתי והתלהבתי! הבחור פשוט בעל יכולות אדירות. בנוסף לריצה מהירה, יש לו חיתוכים לקראת קו החוץ וכוח אדיר לנער מגינים. אם הוא לוקח את זה מהתיכון לקולג', מפחיד לחשוב למה יהפוך.
תודה.

רונן דורפן 18 בספטמבר 2008

לגבי גוטי, וגם ראול וסלגדו – בשנים האחרונות עלתה ההערכה שלי לשחקני הבית ולשחקנים הספרדים של ריאל. הם חיים במציאות בלתי אפשרית. סרט נע של מאמנים וכוכבים זרים. ובתוך חוסר היציבות הזו הם נותנים איזשהו מינימום של יציבות.

בני תבורי 18 בספטמבר 2008

רונן,
אמרתי שבאבל הוא רק דוגמא אחת, דניאל פאצ'קו בן 17 והוא גם רק עוד דוגמא אחת.
בניטז ארבע שנים בליברפול, פרגוסון עשרים ושלוש? ברור שהאימפקט שלו ביונייטד גדול לעין שיעור והקרדיט בהתאם.
ג'רארד מנשק סמלים? בחיים לא!!! לא ראית ואף אחד אחר לא. זה לא בגלל ערכים נעלים, זה בגלל שהוא מבטא אחרת את התרגשותו. נכון שהוא ביקש העברה, אבל נשאר וזה מה שחשוב.

יואב 18 בספטמבר 2008

נועם, מסכים לגמרי.אפשר להוסיף ציטוטים ברוח דומה שאמרו זידאן ונדבד.הוא השחקן הגדול ביותר בעיני, מהדור ההוא של יונייטד.
אני דווקא מחזיק מגוטי. יכולת מסירה מצויינת, פיזי במידה הנכונה. הגאלקטיקוס, לא עשה לו טוב אך הוא שרד את זה והפך לשחקן טוב יותר. היה שחקן מפתח בזכיות האליפות האחרונות של ריאל.

martzianno 18 בספטמבר 2008

קשה להאמין שעדיין מדברים כאן על מחוייבות לסמל ולקבוצה.
המשותף לכל השחקנים הגדולים שהוזכרו כאן – דל פיירו, גיגס, ראול, נדבד – הוא שהקריירה
שלהם קרובה לסיום.
כך גם "מחוייבות לקבוצה" – מונח שבכדורגל המסחרי של ימינו, נמצא בשלהי הקריירה.

כסיפוביץ 18 בספטמבר 2008

נועם- יש דברים שיאפ אומר סתאם…
חזרה לסקולס, ללא ספק אחד הנכסים הגדולים של היונייטד, אבל גיגס הוא שחקן שמביא ערך מוסף למשחק וזה נותן לו יתרון גדול על סקולס בדירוג השחקנים.
זה בערך כמו שתנסה להשוות בין רוני לקאנטונה

רפאל 18 בספטמבר 2008

יישר כוח לאביעד – פעם ראשונה שאני נתקל מזה שנים בשמו של הגאון המבוזבז לה-טיסייה. מה קורה איתו היום אגב, מישהו יודע ?

אביאל 18 בספטמבר 2008

מספיק היה לראות אתמול את הבישול של גוטי לראמוס אתמול כדי להבין שגוטי הוא בהחלט שחקן גדול, אני אישית מעולם לא חיבבתי או התרשמתי מפול סקולס.

בכל מקרה למה זידאן נעדר כאן מכל המדדים למינהם ?

רונן דורפן 18 בספטמבר 2008

אביאל – נדמה לי שהדיון החל בשחקני הבית הקלאסים. לא בכוכבים הגדולים.

Glen 18 בספטמבר 2008

Benny:
indeed!

Too bad he is too small (to the NFL)

יוסי מזרחי 18 בספטמבר 2008

אביאל, אני יכול להבין שלא התפעלת מסקולס. כדורגל זה גם ענין של טעם אישי. בניגוד לך, סקולס ,לדעתי הוא (או לפחות היה) הטוב בעולם בכדורגל של נגיעה אחת (אני לא זוכר כרגע מי המאמן שהגדיר אותו כך, בכל מקרה זו לא הברקה שלי ).מעבר לכך,הוא דמות לחיקוי ,אם מדברים על נאמנות לקבוצה.יש דבר כזה,והוא בעל ערך.

יוסי מזרחי 18 בספטמבר 2008

נזכרתי חברים , מי שהגדיר את סקולס כשחקן הטוב בעולם בכדורגל של נגיעה אחת היה זידאן.

אביעד 18 בספטמבר 2008

אביאל, אין מה לעשות (גם?) על זה אנחנו לא מסכימים. סקולס שחקן גדול. אגדי אפילו. גוטי? הערת שוליים בספרי ההסטוריה של הכדורגל, במקרה הטוב. אין לו את השכל, ראיית המשחק, המסירה או הבעיטה של הג'ינג'י. אם לא היה מגיע מהנוער של ריאל אזי היה היום שחקן חשוב בחטאפה, לבאנטה, קאדיז או משהו מעין זה.

אביעד 18 בספטמבר 2008

רפאל, לה טיסייה אכן היה גאון וכיום הוא משמש כפרשן בסקיי ספורטס.
במחשבה שניה, כאשר מדברים על שחקני בית נאמנים וגדולים, הוא צריך להיות מדורג לפני מאלדיני, דל פיירו, סקולס, גיגס, טוטי, בארסי, ברגומי, קוסטקורטה ורבים אחרים. הנאמנות היא דבר הראוי להערכה עד למאוד, במיוחד לאוהד, אבל אין דין נאמנות לקבוצות גדולות כמו מנצ'סטר, ריאל, אינטר, מילאן, יובה וכד' כדין נאמנות לקבוצה קטנה שלא תתמודד על תארים, לא תהיה באור הזרקורים. קבוצה כמו סאות'המפטון. לה טיסייה שילם על נאמנותו, הוא שילם בכסף (היות ויכל להרוויח יותר בקבוצה גדולה), שילם בהיעדר תארים ושילם בהיעדר יוקרה בינלאומית (אם הוא היה משחק במנצ'סטר או ליברפול, היו לו הרבה יותר משמונה הופעות בנבחרת).

רונן דורפן 18 בספטמבר 2008

ירון – לא אישרתי את התגובה שלך עם הלינק – כי יוטיוב כבר הורידו את הוידאו שצירפת..

בני תבורי 18 בספטמבר 2008

גלן,

הגובה שלו נראה סביר לתפקיד של ראנינג בק, לא? בצורת הריצה ותנוחת הגוף שלו, הוא מזכיר לי את ג'ו מוריס ששיחק בניו יורק ג'איינטס בשנות השמונים והגיע גם לפרובול שלוש שנים ברציפות. איך שלא יהיה, הוא מדהים.

יואב 18 בספטמבר 2008

רונן, בוודאי שהוא קנה את הזכות לטעות, אבל זה נשמע מתגונן ורופס מידי. איך אפשר בכלל להפריד בין פרגוסון לרוח יונייטד? גם לאוהדי היריבות, זה בלתי אפשרי. הם סבלו מזה יותר מכולם.
מזרחי, גם נדבד הכתיר אותו לשחקן שהוא הכי מעריך.
בהקשר של פרגוסון לסקולסי, אולי ההברקה המיקצועית הגדולה ביותר של הסר. הפך אותו מחלוץ בינוני לאחד משחקני הקישור הטובים שיש…המון דימיון, חזון ,ראיית הנולד ורוח מועדון משולבים במהלך הזה. זאת עוד דוגמה, מיני רבות, שלא זוכה לאיזכור, בהקשר לפועלו של הסר.
הוא לא ממש טועה ברוב המקרים וזאת בטח לא תיהיה הסנגוריה שלו.

תומר 18 בספטמבר 2008

אני חושב שכשמדברים על נאמנות בהקשר של נדבד ודל פיירו צריך להזכיר גם כמה שחקני יובה אחרים שנשארו עם הקבוצה בליגה השנייה.הראשון הוא בופון שבזמן העונש היה ללא ספק השוער הכי טוב בעולם עם מניות גדולות בגביע העולמי שהוא החזיק ביד חודשיים לפני. גם טרזגה וקאמורנסי שאמנם רצו לעבור אבל לא התעקשו על כך.
בכלל,יש לי הרגשה שבליגה האיטלקית כיום יש יותר שחקני מועדון מבליגות אחרות,אולי בגלל שיש גם פחות כסף ואולי בגלל התשוקה שמציתה את הליגה האיטלקית.
אביעד-אתה צודק לגמרי לגבי לה טיסיה,מדהים ששחקן כמוהו נשאר בדל כל חייו.
רונן-מקבל כמובן,לא ראיתי מספיק את מתיאס זאמר או שלא זכור לי ועדיין הוא חקוק אצלי בראש מה שבוודאי מלמד על גדולתו. צריך לזכור גם שכבלם יש לך פחות סיכוי להישאר בתודעה מלשחקן התקפה וחבל.

לון 18 בספטמבר 2008

מחשבות שעלו בי בעקבות תגובות כאן לפרגוסון בפרשת רונאלדו.

חלק מהאוהדים נפגעו מהבעת הרצון של רונאלדו לעבור לריאל מדריד.
בניסוחים שראיתי בעבר, אצל חלקם הפגיעה היא מפני שהוא "בוגד". כלומר התייחסות אל שחקן כאל בן/בת זוג שבגד ורוצה לפרק את הקשר בגלל צד שלישי.

חלק נפגע בשם פרגוסון. רגש שמבוטה למשל באופן הבא: "הוא גידל אותו, הוא הפך אותו מנער מוכשר לשחקן הכי טוב בעולם וזה היחס שרונאלדו מחזיר לו". או אותו רגש, אבל כלפי הקבוצה. למשל: "יונייטד בנתה אותו, הפכה אותו למי שהוא וזו התמורה הבוגדנית שלו".

יש גם רגשי נפגעות נוספים.

כמובן שזכותו של כל אוהד לבחור לעצמו את יחסו לקבוצה ולכל שחקן בנפרד.
זכותו של כל אדם להרגיש רע, נעלב, נפגע וכו' וזכותו לתת לרגשות הללו לנהל אותו.
לפי מיטב ידיעתי, בדר"כ מי שבוחר לנהל את חייו באמצעות רגשות שליליים, חי הרבה פחות טוב ומגיע לתוצאות נמוכות יותר מכפי שהוא עצמו רוצה.

אני מציע מבט אחר – טובת הקבוצה.
בעיניי השאלה החשובה היא האם יונייטד יוצאת מחוזקת מההתנהלות של פרגוסון.

לדעתי היא יוצאת מחוזקת הן לטווח הקרוב והן לטווח הארוך.
בטווח הקרוב, כלומר העונה, הקבוצה עם רונאלדו הרבה יותר חזקה. אני חושב שאין מי שיערער על כך.
בטווח הארוך, כפי שרונן ניסח היטב, יונייטד הבהירה לריאל שהיא לא יכולה לעשות כרצונה. והיא הבהירה ליתר השחקנים שהם לא יכולים לקום וללכת כשמתחשק להם, אם הקבוצה לא מסכימה.

בנוסף, יש אנשים שחושבים שפרגוסון פגע בכבודו העצמי ואולי גם בכבודה של הקבוצה.
גם כאן הרגש בעל המטען השלילי שולט בברור.
שוב, כמובן שזכותו של כל אדם להתבונן, לבקר ולשפוט אדם אחר, בין אם בנוגע לכבודו ובין בעניינים אחרים.
אלא, שלפי מיטב הבנתי, אי אפשר לקחת כבוד של אדם, אם הוא אינו מוסר אותו.
לפי מה שאני רואה, פרגוסון מתנהל עם מלוא הכבוד שהיה לו קודם. אולי אפילו עם יותר. כך שהוא לא מחל על כבודו כפי שכמה אנשים הציעו. זו תפיסתם בלבד, לפי הערכים שלהם, החשיבה שלהם, הרגש שלהם והפעולות שלהם. בין כל אלה לבין ערכיו של פרגוסון, חשיבתו, רגשותיו והתנהלותו יש מעט מאוד מהמשותף, אם בכלל.
אם מישהו מעריך פחות את פרגוסון בעקבות ההתנהלות שלו בפרשה, זו הבעיה של המתבונן ולא של פרגוסון, שכאמור רק חיזק את מעמדו וכבודו בקבוצה ובעולם המקצועי שלו. תשאלו את קלדרון מה דעתו על פרגי.

יואב 18 בספטמבר 2008

"אם מישהו מעריך פחות את פרגוסון בעקבות ההתנהלות שלו בפרשה, זו בעיה של המתבונן ולא של פרגוסון…."
ממש מדוייק.
ולמתבוננים, יש ממש בעיה בניסוח רוח המועדון מעכשיו. רמז- "מותר לו לטעות", לא נמצא שם.

Glen 18 בספטמבר 2008

So here is my question: Gabriel Heinze is coming to a visit with Real. What do you do?

treat him like any player or give some special additions

יואב 18 בספטמבר 2008

יקבל את הספישל. הוא רצה ללכת להם. ממש רצה.
אם רונאלדו היה רוצה ללכת להם, היית מקבל אותה תשובה.

גל 18 בספטמבר 2008

אני הייתי שם את רונלדו ביציע
אין לו זכות לשחק

ג.ד 18 בספטמבר 2008

גל – קל להגיד את זה כשאתה לא המנג'ר.

old timer 18 בספטמבר 2008

יואב לא הבנתי "להם" זה ליברפול או ריאל?

יואב 18 בספטמבר 2008

ליברפול. זהו חטאו הגדול.

old timer 18 בספטמבר 2008

מקבל

ירון 19 בספטמבר 2008

): תודה בכל אופן…
קליפ (מצולם ע"י אוהד ביציע) של רונלדו עולה למגרש…

אביאל 19 בספטמבר 2008

זה חסרון, איזה טעות :)

למלמ 19 בספטמבר 2008

סקואזר,
אתה מאוד אמוציונלי, רואים את זה בכל תגובה שלך ומכיוון שאני גם כזה אז אני מעריך את זה. אבל קצת אורך רוח בנאדם. יש פה דיון מענין ואייכותי וקולותיהם של כולם נשמעים אבל לא צריך לרדת לרמה הזו. בשורה התחתונה, תנסה לנוח ואז להגיב.

לגבי הדברים עצמם, יש צדק מסוים בדבריך, אבל ליברפול עדיין חיה על פרקי העבר ולולא הזכיה המפתיעה בליגת האלופות ובכלל ההצלחה שלכם במפעל בניטז היה היום מאמן דפורטיבו ומעלה את אוואט כשוער ראשון (סתם לא קשור, אני יודע).
ואני ממש אבל ממש מקווה שריאל ירצו את סטיבי G בקיץ הבא או את טורס ואז לראות איך יגיב בניטז ובעיקר האוהדים.

יואב 19 בספטמבר 2008

לגישתך, אסור להביע פה בכלל דיעה, כי כל "הגיבורים" שבהם עוסקים פה, עשו יותר מהכותבים.
אני בסך הכל טוען שהרוח של ליברפול, מבחינת סגנון משחק, קצת זרה לבניטז. אולי זה יהיה גם גורל יונייטד, כשאלכס יפרוש ויגיע מאמן זר. ואולי שופטים את בניטז מוקדם מידי(למרות שוונגר לקח דאבל בעונתו הראשונה , ללא כיסים מפוצצים ולאלכס זה לקח כמה שנים טובות).

תומר 19 בספטמבר 2008

בני תבורי- קצת באיחור אבל שמת לב לפרויקט המשותף שלנו,מומו סיסוקו,בעוד משחק מעולה במדי יובה?

סקואזר טומי 19 בספטמבר 2008

יואב,

לגישתי מותר ואף רצוי להביע דעה. לגישתי, לזלזל במי שהשיג בחיים קצת יותר מרובנו זו חוצפה ישראלית. גם כשאני מעביר ביקורת על מהלך זה או אחר של פרגוסון, אני לא שוכח מי הוא ומה הוא. בעל הבלוג המכובד נוהג לזלזל ביריבותיו על מנת להאדיר את מושא הערצתו. את הסגנון הזה כולנו מכירים מפופוליטקה ומהטריבונה של רצון. אני קיבלתי את הרושם שבבלוג זה התיימרו לכתוב על ספורט בדרך שהיא עם קצת יותר קלאסה. כנראה שטעיתי.

בני תבורי 19 בספטמבר 2008

תומר,

מה יש לומר? כנראה שהמים בטורינו צלולים יותר…אכן ראיתי ולדאבוני דעתי בנדון רק הולכת ומתחזקת . יש מצב שהוא רק הושאל?

למלמ 19 בספטמבר 2008

טומי בוי,
קצת הומור בנאדם.
מה גם שזה הבלוג של רונן אז הוא די יכול לכתוב מה שהוא רוצה ולך יש ההזדמנות להנות מזה. אז כך ת'דברים באיZי.
שבת שלום.

יואב 19 בספטמבר 2008

אוקי, הבנתי את הנקודה.

Comments closed