אנחנו ממשיכים היום בבייסבול, ובידיעה שמגיעה מהצד הצפוני של שיקגו, ביתה של האלופה שבדרך השיקגו–קאבס!
מסתבר שמתכוונים להנהיג שם בזמן הפלייאוף עוצר–אלכוהול בין אמצע האינינג השביעי עד לסיום המשחק. כל זאת רק במשחקים שעשויים לסיים סדרה לזכות הקאבס. מישהו משירותי החירום של העיר הסביר את הצעד במלים הבאות, אני מצטט:
“בכדי שהחגיגות יהיו הגיוניות".
ולמרות שאני בהחלט משבח את הרשויות שם על כך שהם מכינים את עצמם, על פי כללי המשפט המנהלי, “לוודאות קרובה ומיידית" שהיא האליפות של הקאבס, אני שואל את עצמי על פירוש הביטוי "חגיגות הגיוניות"?
איך באמת חוגגים אליפות ראשונה מאז 1908? 100 שנים ועוד כמה שבועות כי העונה עכשיו קצת יותר ארוכה מאשר כשטדי רוזוולט היה נשיא. אתה שומע, טדי רוזוולט?
איך חוגגים סיום קללה שהוטלה על הקבוצה על ידי עז? לא מכשף מאפריקה, לא כהן דת אצטקי, פאקינג עז!
איך באמת מתחילים לחגוג עבור בארטמן המסכן שיוכל לחזור לחיות את שארית חייו? מת מהלך חוזר אל החיים.
חגיגות הגיוניות? ארני בנקס, סמי סוסה, הארי קארי, בילי העז – אתם שומעים? הם רוצים חגיגות הגיוניות!
ציפיתי להצעות קצת יותר מתונות ואחראיות: חמישים ימי חופשה בתשלום, פטור לשנתיים ממסים, אלכוהול חינם לחודש על חשבון העיריה, חנינה כללית לאסירי עולם. אפשר היה לחשוב על חימום מלאכותי של אגם מישיגן בכדי שיהיה אפשר לשחות בו גם בחורף. אולי לשקול את השעיית מוסד הנישואין לתקופת הפלייאוף.
איכשהו עוצר אלכוהול נראה לי קצת מתון מדי.
58 Comments
תשמע, כשהבולס זכו באליפות הראשונה אני זוכר שהיו מהומות וכמה הרוגים. אני לא אוהד הקאבס אבל אין קבוצה שמגיע לה יותר לזכות השנה ובכלל, למרות שזה יהיה קצת עצוב כי עכשיו צריך יהיה לבנות מיתוס חדש וזה לוקח זמן.
אגב ברטמן חי דווקא לא רע אבל אנשים צריכים להתבייש ביחס אליו ולכל הביל באקנרים למיניהם.
אחת ולתמיד – אני מבקש להעמיד דברים על דיוקם. למיטב הבנתי מדובר בקללת תיש ולא בקללת עז. האמנם?
לא יפה מה שעוללתם אתמול למטס.
רונן – אני לא מומחה גדול בבייסבול, אבל בדקתי שוב ושוב ומקורות מוסמכים אישרו לי שעדיין לא אוקטובר. אתה לא נסחף מעט בדאגה לטיב החגיגות ואופיין ובכל מיני הצהרות שמעט מקדימות את הזמן?
אגב ב NBA וב NFL אי אפשר לקנות בירה ברבע האחרון (ותודה לרון ארטסט ולקומישנר). באצטדיונים הכוונה – האם עוצר האלכוהול אמור להיות בכל העיר או במגרש בלבד?
ליגל, בשנת ספורט מופלאה כזו זכייה של הקאבס היא המובן מאליו. אם זה קורה זו תהיה אולי השנה הספורטיבית הגדולה אי פעם: הסופרבול ומשחק הטניס הגדולים אי פעם, פלפס, בולט שוברים שיאים, ואם ספרד והפועל חולון זוכים באליפות אז מה זה בשביל הקאבס?
רונן.האם אין אפשרות שהקאבס יכשלו כמו הפטריוטס?
Last year I was horrible. I thought it would be the Indians and I failed miserably.
This year is my chance:
My guess
Yankees again. Yes, you heard me well. Again a lot of celebrations in Fenway Park.
לשוהה החוקי – זה היה תיש. העוצר במגרש וברחובות הסמוכים.
ליאונידס – אין אפשרות כזו
גלן, הדבר היחיד שמנחם טיפה את האינטלקטואלים הצרפתיים אוהדי המטס – שרואים את קבוצתם מצליחה להתאבד בדרכים שעולם הספורט טרם הכיר – הוא שמשחק הפרידה מהיאנקיז סטאדיום נערך בספטמבר ולא באוקטובר.
עז או תיש, כולנו יודעים שזה שוב ייגמר בדמעות. הקאבס ימצאו את הדרך לגרום לאוהדים שלהם כאב לב.
רונן, אולי כמה מילים על הילדודס של ארסנל בגביע הליגה?
יגאל – נדמה לי שגלן החל לכנות את הרד סוקס יאנקיז. למרות שבעצם מי שהתחיל עם זה זה אני.
אביה – פה משדרים את יונייטד…
הגדרה נאה רונן. לא כמו "היריבה העירונית של אברטון" החד פעמי, אבל לא רחוק.
הלילה אגב נוביל 0-9 עם סאנטנה על הגבעה עד האינינינג התשיעי, ואז הוא יפצע ונפסיד 10-9 מגרנד סלאם של סגנית הממונה על קשרי הקהילה שלכם.
Yigaal- I admit this is Plagiarism
Maybe you should start with Sidd Finch and not Santana
חראם על הבחור. הוא הרי יגמור את הקריירה אצלנו עם ERA של 0.9 ועוד 10 נצחונות. וכולם קומפילט גיימס באקסטרא אינינגס
actually I was in the USA(L.A) when Sid "appeared". I can tell you I was sure he is taking some steroids or some herbal things.
אני לא כזה מבין בבייסבול אבל השבוע ישבתי באיזה פאב פה בירושלים עם שני חברים שיקגואים שלי, האחד אוהד של הסוקס והשני אוהד של הקאבס, השני הגדיל לעשות ועבד בתור מוכר נקניקיות ושאר מיני נישנושים באיצטדיון של הקאבס (ריגלי משהו, אינני זוכר את השם).
הוא טוען שאוהדי הקאבס הם בין המטורפים בליגה, כך שיכול להיות שישנה סיבה למחדל הזה.
טקסט מצויין שמאוד חיבר אותי לספורט שממש אין לי בו יד ורגל…
מישהו יודע מה חומרת הפצעיה של פוסבון?
זה נראה מאוד לא טוב במשחק ומאוד הזכיר את הפציעה של אדוארדו.
לגבי אוהדי הקאבס – נכון, תיישים ןעיזים ובארטמן ו- 100 שנה וכו', אבל הם הולכים הבייתה לחיים לא רעים בדרך-כלל. המסכנים האמיתיים הם אוהדי הוויט-סוקס, בסאות'-סייד של שיקאגו. אצלם הסבל נמשך גם בבית…לפחות אוזי גייאן, מנג'ר החצי-מטורף שלהם, עושה צחוקים. ואולי גם יפגשו בפליי-אוף השנה..
זה מזכיר לי עניין שנראה מובן מאליו וכלל אינו כזה: היכולת והידע לחגוג.
בעיניי חלק גדול מהאנשים זה נראה טבעי ומובן שכולם יכולים ויודעים לחגוג.
בפועל, יש הרבה אנשים שמתקשים בכך. יש כאלה שעושים הרבה כדי להיות עסוקים ולא לחגוג.
כך שבמובן הזה, סביר בהחלט שאוהדי הקאבס צריכים הכנה לעניין. זה הרי נוגד את כל האתוס שלהם.
לגיל – לא יקח הרבה זמן לבנות מיתוס חדש. השנתיים האחרונות של המטס הן שוות ערך ל-50 שנים שחונות של קבוצות אחרות.
Finally a good night for the Mets,we won,Philli lost,Milwakee and Florida are losing,we can breath again,the flood was stopped(until the next time we need some pressure pitching),we might make it after all
גלעד, השמחה לגבי מילווקי היתה מוקדמת מדי, אבל נראה מה יהיה היום. כלומר איזה אוׂלי נקבל היום.
אהההה, הניקוד לא עובד בבלוג.
ראיתם את ארסנל ?
ונגר,ללא ספק איש הכדורגל החשוב בדורנו,העלה קבוצה שהגיל הממוצע שלה הוא 19 (כולל ילד בן 16) והקבוצה הזו שחקה כדורגל מופלא שנראה כמובן כמו הכדורגל שכל קבוצה של ונגר משחקת ללא קשר לשמות השחקנים וגילם.
אם ונגר אומר שזו קבוצת הצעירים המוכשרת ביותר שהיתה לו בארסנל אפשר אחרי אמש להאמין לו.
ותזכרו את השם קרלוס ולה – ילד מקסיקני שכבר משווים לתיירי הנרי.
עם תארים ,בלי תארים,מדובר במועדון הכדורגל המרתק בעולם.
וואי וואי, איזה ניחוס הבאת פה, רונן. אני מקווה שגורלך לא יהיה דומה לזה של בארטמן.
אני מתקשה להמר מי תיקח אליפות, זה נראה כמו אחד הפלייאופים הכי פתוחים אי פעם, כי אין מועמדת אחת ברורה. הלוואי שנקבל וורלד סירייס של רד סוקס נגד קאבס – הגמר שהיינו אמורים לקבל ב-2003, אם לא היה בארטמן וגריידי ליטל. מסוג הגמרים שעד לפני חמש-שש שנים היה נשמע מופרך לגמרי.
שימו לב שגם יש שתי אופציות לוורלד סירייס תוך-עירי (שיקגו ול.א) ואף אחת מהן היא לא סאבווי סירייס..
שחמוביץ- עוד אין עדכונים לגבי הפציעה. בינתיים מדברים רק על חשד לשבר. הכניסה היתה מחרידה אבל יותר גבוהה מאצל דה סילבה ולא נראה כאילו העצם נשברה לשני חלקים נפרדים.
אנונימי- אני חושש שאתה קצת מנותק מהמציאות – "ראיתם את ארסנל ?"- לא, זה לא המקום הנכון. "ונגר,ללא ספק איש הכדורגל החשוב בדורנו"- יש כמה שניתן לדרג לפניו. "מדובר במועדון הכדורגל המרתק בעולם"- מרתק עד דצמבר או עד המשבר הראשון, אח"כ מתחילים לדבר שוב על כדורגל ללא תכלית (משחק מסירות לרוחב) אי עמידה במצבי לחץ, צעירים וגו'. "ותזכרו את השם קרלוס ולה"- אני רושם כי אני לא כ"כ טוב בשמות. כמה זמן צריך לזכור אותו (יש לי גם אחד, יניב קטן, ברשימה. אומרים שהשנה תהיה שנת הפריצה שלו…).
אנונימי – הגב בבקשה תחת שם או כינוי. את רוב התגובות האנונימיות אני מתכוון למחוק בקרוב.
הלוואי שוונגר היה איש כדורגל חשוב כי הלוואי שמועדונים היו מנסים לחקות את מה שהוא עושה – או מבחינה סגנונית או לפחות באמונה בטיפוח שחקנים. אבל שום מועדון לא עושה את זה ואני חושש שהוא יישאר די חסר השפעה על הכדורגל המסחרי כיום.
אגב, זה לא קשור לעניין תארים. אני חושש שגם אם וונגר יזכה בתארים קבוצות לא יילכו בעקבותיו כי התהליך ארוך מדי.
לגבי וולה, הוא היה פנטסטי באליפות העולם לנוע לפני כמה שנים כשארסנל רכשה אותו. מעניין שבניגוד ללוולקוט, שנרכש בערך באותה תקופה ובאותו גיל, וונגר שלח אותו להשאלות ארוכות – מעניין יהיה להשוות ביניהם.
רונן, וולה נשלח להשאלות כי בגילו הצעיר הוא לא יכל לקבל רשיון עבודה.
אנונימי, ונגר בהחלט לא איש הכדורגל החשוב בדורנו. המעניין הוא שבדרכו ל"תואר" הנ"ל עומד לא רק אחד, אלכס פרגוסון, אלא גם (ואולי בעיקר) ארסן ונגר. אז הוא העלה אתמול קבוצה בגיל ממוצע של 19. נו אז מה? במשך השנים האחרונות הוא באופן עקבי מטפח צעירים אבל לא זוכה בתארים. כל שנה הוא נפטר משחקניו המנוסים יותר, קונה במקומם שחקנים צעירים ומטפח אותם עד שהם מבשילים, מגלים שבמקום אחר יש יותר תהילה וכסף ועוזבים. למעשה ההרכב שהעלה אתמול ונגר הוא סימפטום למחלת הצעירים בה הוא לקה. עוד שנתיים שלוש בקצב הזה וארסנל תהיה לחלוטין סוג של אייאקס, ממוצע הגילאים של ההרכב הראשון שלה יהיה 19 וההרכב בגביע הליגה יורכב אך רק מבני 16.
איש, מעניין שדווקא העובדה שהכניסה של פוגאטץ' הייתה גבוהה יותר מאשר בתאקל של טיילור על אדוארדו, הופכת את התיקול הזה (ובוא נקווה של את תוצאותיו) לחמור יותר. הכדור היה על הקרקע, למה לעזאזל להיכנס כמעט בברך של פוסבון? אם זוהי אכן פציעה חמורה, אולי מנצ'סטר ופוסבון ישתמשו בתקדים בן קולט לתבוע את פוגאטץ'. לפחות שההתאחדות האנגלית תוסיף לעונש יותר משלושה משחקים. שישתמשו בתקדים שקבעו בעבירה של בן תאצ'ר על פדרו מנדס.
דרך אגב, התגובה של סאות'גייט מעניינת, הוא התנצל בפני סר אלכס, הוא ככל הנראה יעמיד לדין משמעתי פנימי את פוגאטץ' ובנוסף הודיע ש"יטפל משמעתית" בשני צעירים מהספסל של בורו שצעקו לשופט מיד אחרי התאקל שזו לא עבירה ששווה אדום ושפוסבון מתחזה.
The 1st quarter of the NFL season is upon us, and 3 NFC East teams are ranked in many places as the top 3- Dallas, Giants, Eagles.
The November 2nd Dallas-Giants game at Giants Stadium shapes up to be something.
Go Giants.
ונגר כל כך התאהב בקונספט הצעירים שהוא מקצין אותו ומביא אותו לאבסורד.
למשל, קבוצת הצעירים של מנצ'סטר יונייטד שזכתה באליפות הונהגה ע"י רוי קין וקנטונה. והיו בה עוד כמה שחקנים ותיקים.
אצל ונגר, מאז שחרור ויירה והנרי, אין יותר ותיקים משמעותיים והכל מושתת על הצעירים.
הכדורגל שלו התקפי ויפהפה, אבל ללא הצלחות ותארים הוא יהפוך לקבוצה שכיף לצפות בה, לא מעבר. ודאי לא דמות חשובה ומשפיעה.
אביעד- לא אמרתי שהכניסה פחות חמורה. כשחקן נכנס עם הפקקים כ"כ גבוה ברגל ברור שזו עבירה חמורה מאוד. כוונתי הייתה שהפציעה נראתה פחות חמורה. אצל אדוארדו ראו מיד שהרגל נשברה (הופיע עוד "מפרק" מעל הקרסול), אצל פוסבון היה ספק (ולפי האתר של הקבוצה באמת אין לו שבר).
רונן- הדרך של וונגר לא מתאימה לליגה שמבוססת על הרבה כסף. היא נפלאה כשיטה וחבל שאין עוד רבים כמוהו אבל יכולה להתאים בעיקר לליגת פיתוח (כמו בבייסבול ובכדורסל האמריקאי).
לגבי וולקוט מול וולה- בגלל בעיות רשיון העבודה של האחרון הוא צבר יותר נסיון משחק בקבוצות שהושאל להן אבל פחות נסיון בשיטה של ארסנל. לוולקוט לקח שנתיים להתקרב להרכב, מעניין כמה זמן ייקח לוולה.
איש, אביעד – הכניסה בפוסיבון הייתה ברברית בדיוק כמו הכניסה באדוארדו. תיקול בשני רגליים. כפי שכתבתי אז על מת'יו טיילור. ברור שהשחקן נורא מצטער על מה שקרה – הוא לא התכוון לפצוע. הוא רק התכוון להפחיד את פוסיבון כדי שלא יתעסק איתו. וזו בדיוק הסיבה שצריך להרחיק שחקנים כאלו לתקופה ארוכה.
רונן- אין טענה לגבי חומרת הכניסה, היא דורשת עונש חמור ומרתיע כדי למנוע הישנות של כניסות כאלה. הפציעה של פוסבון, במזל, לא כללה שבר. אני מקווה שגם לא נזק חמור אחר (לרצועות הברך) אלא רק מכה חזקה בסגנון המכה שואן דר סאר חטף ביום ראשון.
מסכן ונגר,מנצח 5-0 ונופלים עליו כאילו שהוא ירד ליגה….:)
אם כבר סטיתם משיחת הבייסבול המעניינת והמעשירה לטובת הכדורגל האנגלי העשיר והמושחת,מה דעתכם על פסיקת בית המשפט לגבי שיתופם של טבז ומאסצ'רנו במדי ווסטהאם לפני שתי עונות?
האין מישהו צריך לתת את הדעת על כך שהטענות של שפילד,שכולנו ידענו שהיו מוצדקות דאז,מקבלות היום חותם רשמי?
אז הבנתי ששפילד תובעת 30 מליון לירות מהליגה,אבל מה עם ווסטהאם ומה עם התוצאות הלא ספורטיביות שאי אפשר לשנות ומה יקרה בפעם הבאה?
אחרי שכתבתי את התגובה ראיתי שהתייחסת לנושא בעיתון היום…
למרות שלפי מה שאני הבנתי הליגה אמורה לפצות את שפילד.
איש – אני לא יודע אם הדרך של וונגר לא מצליחה. הוא בסך הכל מצליח להתמודד עם תארים. הוא לא זכה בהם בשנים האחרונות – אבל הוא בוודאי התמודד עליהם. יש לו כמובן גם שלושה תארי אליפות ושני דאבלים והופעה בגמר גביע אירופה.
אבל וונגר והצעירים שלו צריכים להבחן בסטנדרטים של וונגר. כפי שלון כתב – הוא מיהר להפטר מכל שחקן וותיק כמעט בפנטאיות. נכון להיום הישגיו הגדולים הגיעו עם שחקני רכש שאותם קידם: הנרי, ויירה, פירס, ליונדברג, אוברמרס. אבדאיור הוא שחקן כזה (לעתים מבלבלים אותו עם צעירי האקדמיה).
אני לא בטוח שוונגר לא היה רוצה להיות יותר פעיל בשוק השחקנים. סיפור האיצטדיון דחק את ארסנל אל מחוץ לשוק השחקנים. ההנהלה עושה הרבה תרגילים של יחסי ציבור. למשל כשדיווחו על רווח תפעולי של 36 מליון לפני כמה ימים – ובאותיות הקטנות נכתב ש-30 מליון אינם לשימוש הקבוצה בגלל החזרי הלוואות.
תומר – כתבתי על העניין בעיתון היום
כמומחה לענייני עיזים, קללות וניסים רונן, רציתי להפנות את תשומת ליבך למה שקרה אתמול בחמישי בשיי. מעשה במחבט שבור שעף מידו של סאנטנה ואז, משל לא מדובר בחצי מחבט בייסבול אלא בגרסה המשופרת של טיל החץ, עקב אחר הכדור, פגע בו פעם אחת חצי מטר לפני הפיצ'ר, הסיט אותו ממסלולו, המשיך לעקוב אחריו, ופגע בו שוב חצי מטר לפני השורט סטופ, והסיט אותו שוב לאאוט פילד. מהרגע הזה הכל התהפך והמטס ניצחו. לו פאנילה אמר אחרי המשחק שהוא לא ראה משהו דומה כל ימיו בבייסבול.
האם יכול להיות שחזינו בנס האחרון בשיי ושזה יקח אותנו למקום שהנעל של באקניר לקחה אותנו ב86?
(כנראה שלא)
ההשתעבדות לבניית האיצטדיון מביאה לכך שהם לא יכולים להתמודד על תארים, ולכן דווקא הנוכחות בצמרת עם צעירים, וסגנון המשחק המבריק, מלמדים שמדובר באיש כדורגל חשוב. אם החשוב בדורנו או לא, זה נתון לויכוח, אבל הוא לא פחות חשוב מפרגוסון.
עובדה, כשהיה כסף והיה רכש, הם גם לקחו תארים עם הכדורגל הזה. והעובדה שהוא "נגמר" בדצמבר היא רק פועל יוצא של חוסר הנסיון והעמידות של הצעירים, לא של אי נכונות השיטה.
הכדורגל שארסנל משחקת הוא הכי יפה שיש. זה שהוא לא תכליתי, זה טיעון ברמה של אהוד ברק, שמדבר על "מבחן התוצאה". ממתי אוהד כדורגל נמצא שם רק בשביל התוצאה?!
אולי הטיעון הזה לא ראוי בפורומים של מכבי ת"א כדורסל ומנצ'סטר יונייטד בכדורגל, שני מועדונים שממגנטים אוהדי תוצאות. לא, לא אתם כמובן. אחרים. ;-)
תומר, אני אישית מתענג על הפסיקה הזאת. צעד אחרי צעד בפרשה הזאת ההתאחדות האנגלית (שוב) ביזתה עצמה.
1. אישור ההעברה של טבס ומסצ'ראנו בלי בדיקה לגבי מהות העסקה.
2. דיון שטחי במהלך השנה שהסתיים בקנס לווסטהאם והסתפקות בהבטחה שנושא הבעלות סודר.
3. הבלגאן שעשו לטבס לגבי המעבר ליונייטד. זה ביזיון שאין כמותו. לא אישרו לו לעבור באותם תנאים של מסצ'ראנו בכדי לחפות על הפאשלה המוקדמת, מבחינתם שטבס ייחנק, רק לא להודות בטעות.
4. פיצויים עצומים לשפילד, שכמובן כעת כבר לא משנים דבר.
רונן, בקשר למה שכתבת בעיתון – אני לא זוכר אם העברת הבעלות הייתה לפני או אחרי ההעברה של טבס ומסצ'ראנו, אבל אם היא הייתה אחרי, בד"כ יש בהסכמים הללו ס' המטיל אחריות לפיצויים בגין תביעות שמקורן בעבר, על המוכר. לכן לא כ"כ בטוח שהרוכשים החדשים יישאו בעלות. גם אם כן, זו בעיה שלהם כי לא הגנו על עצמם.
איש, אתה צודק. באמת התוצאה (הויזואלית והרפואית) במקרה פוסבון נראית פחות חמורה, מה שהתכוונתי אליו היה שאני לא מבין מדוע פוגאטץ שלח רגל לכיוון הברך של פוסבון כשהכדור על הקרקע. אבל זה לא ממש משנה – רונן צודק. שני תיקולים ברבריים.
אם הקאבס לוקחים (והם לוקחים) אני מציע למנות ועדת חקירה. כל העונה מכורה! אלא אם כן מישהו פה מאמין בצירוף מקרים נדיר.
חצי אוף טופיק: מנוי אנגלי כולל גם את גביע הליגה? ואם לא כמה שילמו מתוך 53 ו-56 אלף אתמול באולד טראפורד ואמירייטס בהתאמה?
S&M – נכון, העובדה שהכדורגל של ארסנל "נגמר" בדצמבר היא אכן בגלל חוסר נסיון. היא גם בגלל חוסר עומק בסגל. ונגר האשם המרכזי בשניהם. כל שנה הוא מוכר את הותיקים או מי שצבר קצת ניסיון ומחליף אותם בצעירים שצריכים להתבשל. כמו כן, כל שנה בארבע השנים האחרונות, מס' השחקנים שעוזב גדול ממס' הנכנסים והסגל של ארסנל מתקצר כל שנה (השנה עזבו להמן, הויט, טראורה, סילבה, פלאמיני, סנדרוס וחלב. הגיעו סילבסטרה, וולה שחזר מהשאלה, רמזי ונאסרי). ונגר למעשה מייצר לולאה ונאחז בתופעות הלוואי שלה להסביר את אי הזכיה בתארים.
התוצאה עבור אוהד כדורגל היא חלק אינטגרלי בדיוק כמו הדרך. אוהד ממוצע רוצה לנצח תוך הפגנת כדורגל יפה. תוריד את אחד החלקים ותקבל אוהד לא מרוצה.
אם ארסנל משאירה בקיץ את פלאמיני ומוסיפה חלוץ וקשר אחורי (3 דברים שארסנל, אפילו עם האצטדיון, יכולה לעמוד בהם), הם בשקט מתחרים על האליפות. כרגע הם עדיין במירוץ ואולי יזכו בתואר, אבל קשה לראות את הסגל שלהם שורד עונה שלמה עד לזכיה בהתחשב בהיותו מצומצם, חסר נסיון ותלוי לחלוטין בפברגאס.
רונן,
כל מנהל חשבונות מתחיל יודע ששורת הוצאות המימון באה אחרי שורת הרווח התפעולי.
ייתכן שבמאזנים של יונייטד נוהגים לבצע רישומים במסמכי תאגיד, אשר אינם עולים בקנה אחד עם המקובל בשאר המאזנים בעולם. יש לציין כי, להוציא את מאזני היונייטד לכאורה, הרי שבממלכת החשבונאות אין כזה דבר "לכתוב באותיות קטנות".
אביעד,אני לא ראיתי שהשחקנים שונגר מכר השנים עברו הצליחו כלכך מחוץ לארסנל. אוברמרס,פטי,הנרי,רייס ואנלקה לא הצליחו לסחוף את הקבוצות שלהם להישגים ואפילו לא פטריק ויירה שהצטרף לקבוצה אלופה ששמרה על מעמדה ולאחר מכן לקבוצה סופר חזקה בליגה ללא מתחרות.
בגל מקרה,אני לא יודע במה ארסנל יכולה לעמוד או לא אבל אם ככה או ככה היא מתמודדת על האליפות אז מה זה משנה?
ארסנל במצב לא רע כי היא לא תלויה בבעל בית כזה או אחר אלא ביכולת של הקבוצה שלה למשוך אוהדים,כרגע זה נראה שהיא מצליחה גם אם היא לא זוכה התארים,בתור צופה ניטרלי אני תמיד אעדיף שהיא תנצח בגלל הכדורגל הטוב.הסגל לדעתך מצומצם מכיוון שאנחנו לא מכירים אותו,כמו שאחרי המכירה של ויירה חשבנו שארסנל תתפרק והיא הגיע לגמר האלופות,כשהיא חולפת בדרך על פני יובה וויירה בנהגתו של פברגאס שעלה לבוגרים במקומו של ויירה.לך תדע את מי הוא ישלוף במקום חלב ולפאמיני.
לדעתי ארסנל תזכה בתואר כבר השנה, ובכל מקרה תנו להם עוד כמה שנים להתייצב כלכלית ואז תשפטו את השפעתו של ונגר על הכדורגל. אני לא רוצה להיכנס להשוואות אבל יש לזכור שהוא עובד בתקציבים הרבה יותר נמוכים מאלה של יריביו.
עוד משהו,כשאתה מודד את רמת הסיפוק של אוהדי ארסנל אתה צצריך לזכור שהם יכולים מצד אחד להשוות את קצב הזכיות שלהם בזה של יונייטד אבל מצד שני הם יכולים להשוות אותו לזה של טוטנהאם או ניוקאסל. ארסנל הפכה מקבוצה שמשחקת כדורגל משעמם וזוכה לעיתים בתארים לקבוצה שמשחקת כדורגל פנטסטי וזוכה לעיתים בתארים,נראה לי עסק לא רע.
סאם,
נכון, כדורגל הוא כמו אומנות מופשטת. אתה בא למוזיאון, שופט את התמונה, נהנה והולך. נו באמת.
אין לי דבר נגד הכדורגל היפה של וונגר והוא אכן איש כדורגל עצום. אבל להתכחש למבחן התוצאה? בכדורגל?
או שאתה אוהד כורסא תאורטיקן, או אוהד ממש לא תחרותי. מה שמחזיר אותי לדוגמת המוזיאון והמופשטות.
לויכסלפיש – זולים יחסית – אני חושב עד 60 פאונד בארסנל ועד 40 ביונייטד
קסלמנים – האותיות הקטנות זה לא בדו"חות החשבונאיים אלא באיך שמציגים את זה בעיתונות לאוהדי הקבוצה – 36 מליון רווח (מתוכם 30 מליון להחזר חובות).
תומר- אני עדיין לא חושב שישפיע על הכדורגל בכללו גם כשיזכה בתארים. אני פשוט לא רואה אחרים הולכים בדרכו. כמובן שתהיה ההשפעה בכך שהפך את ארסנל לסמל לכדורגל אטרקטיבי.
לגבי עניין ווסט-האם ושפילד, בהמשך לדברי בעיתון. אני מסכים שלשפילד מגיע פיצוי. אני לא חושב שהוא מגיע לה מווסט-האם אלא מהליגה. היא הייתה צריכה להעניש את ווסט-האם קשות במקור – כלומר להוריד אותה ליגה. ולא להשאיר אותה חשופה לעונש שנתיים אחר כך תחת בעלות אחרת.
תומר, השיטה של ונגר עד כה היא "לבשל" שחקנים עד שיהיו מוכנים ואז לזרוק אותם למים. כך לשיטתו (ובצדק) פברגאס היה מוכן להחליף את וויירה, אדבאיור את הנרי וכו'.
אם תסתכל על עמדת הקשר האחורי בארסנל תראה שמי ששיחק בעמדה הזאת בשנה שעברה היו פלאמיני וסילבה. דנילסון עשה את התפקיד ל 5-6 משחקים, פתאום הוא כשיר להחליף את שניהם?
העובדה שהוא עובד בתקציב יותר נמוך משל יריביו עומדת לזכותו אך ורק אם הוא עושה שימוש במה שיש לו, הוא לא משתמש במלוא התקציב העומד לרשותו ואף מתבטא בכל פעם שהוא נגד קניית שחקנים בכסף גדול וזו זכותו, אבל הוא לא יכול לומר ש"אין כסף" ובאותה נשימה לומר "אם היה לא הייתי משתמש בו".
אחרי עזיבתו של וויירה, ארסנל לא בדיוק שעטה לצמרת. היא העפילה לגמר האלופות תוך שהפגינה כדורגל לא מי יודע מה וגירדה בקושי את ההעפלה מהמקום הרביעי לצ'מפיונס.
כבר כמעט 5 שנים שונגר מקטין את הסגל ונפטר משחקניו המנוסים, ארסנל לא מחזיקה מעמד עד הסוף ואז הוא שולף את הקלף של סגל קטן, חוסר ניסיון, היעדר תקציב ובקיץ חוזר על אותו תרגיל, כמה כבר אפשר?
רונן, מסכים שהפיצוי צריך לבוא מהליגה. אבל איכשהו אני לא רואה את זה קורה…
רונן,אולי במועדונים כמו יונייטד וצ'לסי לא,אבל מועדונים בעלי פחות אמצעים בהחלט יכולים לאמץ את השיטה ולהתקדם.
כמובן שזה לא פשוט כי אין הרבה אנשים כמו ונגר בכדורגל.
יש עוד משתנה שצריך לקחת בחשבון,מועודנים ילמדו ששווה לתת גב וזמן למאמן עם חזון(כמו עם פרגוסון) ואת זה רואים בעוד מועדונים כבר עכשיו כמו באסטון וילה,פורטסמות ואברטון.
תומר – אני חושב שבאברטון או אסטון וילה המודל הוא יותר מנצ'סטר יונייטד מאשר ארסנל. אני לא מתכוון לצד הכספי – אלא לצד הסגנוני. אם אצל וונגר עומד איזה אידיאל אסטטי במרכז, אצל פרגוסון זו יותר רוח מועדון.
כך או כך,הצלחה של כל אחד מהמועדונים האלה מחזקת את מעמד המאמן שנפגע מאוד בעקבות הכניסה של אברמוביץ.
את האידיאל האסטטי צריך לראות כדרך לשווק את הקבוצה,תארים לא כולם יכולים לקחת וגם לא להשתתף בליגת האלופות אבל אנשים מוכנים לשלם יותר כדי לראות את הכדורגל של ארסנל.
כמה תארים על הדרך זה נחמד מאוד,אבל שוב,צריך להזכיר שזה לא מועדון זולל תארים כמו היונייטד. בכלל,רק יונייטד וליברפול הן המעוטרות התמידיות ואסטון וילה והדומות לה צריכות להשלים עם זה באיזשהי צורה(זה עדיין ספורט,לא צריך לוותר) ולמצוא דרכים אלטרנטיביות כדי לקדם את עצמן,השיטה של ונגר היא כזו.
פרגוסון הגיע למועדון מוכן מבחינה רוחנית,הוא פשוט המשיך את דרכו וחזונו של מאט באזבי. ונגר מעצב היום את רוח המועדון של ארסנל כי הוא לא רצה ויכל לרשת את "בורינג ארסנל" וג'ורג' גרהאם.נקווה שלבא אחריו יהיה את אותו החזון שהיה לפרגוסון ביונייטד. וההשוואות לאיאקס הן נהדרות בשבילם,אייאקס נחשב לאחד המועדונים הפופלריים ביותר בעולם רק שעם הליגה ההולנדית של היום הוא לא יכול להתקיים באותה מתכונת אבל באנגליה אין את הבעיה הזו.
תומר, מסכים עם העניין הרוחני. אבל, שוקת שבורה לחתיכות היתה שם במציאות. גם לתרנגולים יש את המורשת הנדרשת. תראה כמה זה קשה להפוך אותה למציאות.
חבורה של מתרוממים חובבי בייסבול
יואב,
אני לא רואה את הכדורגל כאמנות מופשטת, וגם לי היו את השנים שלי כאוהד פנאט שלא מעניין אותו כדורגל יפה, אלא רק התוצאה והקבוצה. אתה לא יכול להיות אוהד הכח ר"ג ולדבר על כדורגל כאמנות.
היום, כשאני רואה כדורגל, אני כבר לא מסתכל כאוהד קבוצה אלא כאוהד כדורגל. ארסנל ויונייטד הן היינו הך מבחינתי, וההעדפה היא על סמך פרמטרים שמבחינתך הם טפלים. ובין שתי הקבוצות אני מעדיף את היונייטד, אבל לא מחשיב את עצמי כ"אוהד" גם אם קפצתי מאושר ב-99, או ששמחתי לאידה של צ'לסי שהחמיצה פנדל בגמר.
לכן, כמי שאינו אוהד קבוצה, אבל כן אוהד שרוף של כדורגל כמשחק, אני יכול להגיד בלי דיעה קדומה, שהכדורגל שארסנל מציגה הוא יפה לעין, תענוג של ממש. וזה שאין לו תוצאות, זה מסיבות לא רלבנטיות בעיני כמו משאבים כספיים. שהאוהדים שלהם ידאגו, אותי זה לא באמת מעניין.
כל מה שנשאר לתהות זה האם הבעיות הכספיות של ארסנל לא יכריעו את הבעלים הנוכחי (מי זה??), שימכור, ייתן לוונגר צ'ק פתוח – ואז ניראה את ארסנל בתנאים (כלכליים) שווים ליונייטד ולצ'לסי (וכל המתעשרות החדשות, סיטי וכאלה).
סאם
מסכים לגמרי.
שני תיקונים קטנים, מחירי הכרטיסים של ארסנל עבור משחק הגביע היו בין 10 ל-20 פאונד, לפחות במכירות המוקדמות. חוץ מזה, ארסנל לא הובילו את הליגה עד דצמבר אלא עד סוף פברואר תחילת מרץ (איבדה גובה מאז המשחק בו נפצע אדוארדו). הקבוצה שנעלמת בחג המולד באופן קבוע (לפחות עד עכשיו, נקווה שגם השנה) היא ליברפול.