דני דבורין משדר כדורגל

אני מאלו שהחשיפה לכדורגל של חוץ לארץ לא השאירה בו כמעט שום נוסטלגיה לכדורגל ישראלי. ואני מתגעגע למעט מאד ממנו – אולי מלבד מזכרונות מאד מוקדמים, בעיקר מלמיליאן, שבאופן טבעי נחרטים בזכרון. אבל בתוך המעט הזה יש את שידורי הרדיו של דני דבורין. במשחק היום נגד לטביה בריגה הוא ישב לא רחוק ממני ושידר. כיום הוא כבר לא צריך טכנאים, וגם לא צריך להודות לטכנאים, יש לו מכשיר שדר שמתחבר ישירות לקו טלפון.

התפאורה לא מרגשת, 4000 צופים מנומנמים באיצטדיון מזרח אירופי ישן. אבל דבורין תוסס כל המשחק. לא תשמעו אותו מנסה לחקות שדרים דרום אמריקאים בסלסולים קולניים, אבל מבחינה אחת הוא דומה להם: הוא משדר בתנועות ידיים תיאטרליות, ממריץ בהן את השחקנים, מבטא את אכזבותיו כשהוא לופת את ראשו

הוא אומר לי שהוא לא חושב שהטלוויזיה שינתה אותו. "אני משדר כל משחק כאילו יש לי שישה מליון מאזינים והמשחק הוא מכריע, כשאני לא ארגיש כך זה הסוף". במשחק היום אני משער שהיה לו רייטינג שאולי קצת הזכיר את עידן הזהב של הרדיו, כי הוא החל בשעה שהרבה מעם ישראל נמצא במכוניות בדרך הביתה בתום יום עבודה.

לשאלה האם הכדורגל הישראלי התקדם מאז החל לשדר בשנות השבעים הוא אומר בחביבות "לשאלה הבאה". הוא מונה את טיש, מלמיליאן, שפיגלר וסטלמך בכדורגלנים הגדולים שראה. אבל הוא לא מהמכורים לנוסטלגיה שתמיד חושבים שפעם היה טוב יותר. הוא למשל לא בטוח ששפיגל וברקוביץ' טובים מבניון, כי אסור להתעלם מכך שבניון משחק בקבוצה יותר גדולה. הוא אומר לי שסירב להשתתף בבחירת ה-11 של כל הזמנים מטעם ידיעות אחרונות, כי מערכי המשחק השתנו בצורה כל כך גורפת במשך השנים.

זה באמת מאד מאפיין את דבורין: הידע שלו בהיסטוריה של המשחק עצום, אבל תמיד צנוע ורציני לגבי כל דבר שׁהוא כדורגל.  

33 Comments

תומר 16 באוקטובר 2008

יוצא מן הכלל טוב

רן 16 באוקטובר 2008

25 דקות למין פתיחת המשחק…

זיו 16 באוקטובר 2008

הפעם באמת ליכלכת רונן.
בתור מי שחי על שירים ושערים בשבתות אני חייב להגיד כל מחמאה לדבורין היא מוגזמת. גם הערב נאלצתי לשמוע את השידור ברדיו ופשוט סבלתי. דבורין מאוהב בעצמו, מקשקש, שבוי בקונספציות מוזרות שהוא עצמו המציא, דינוזאור במובן הרע של המילה, אפילו ברמה האישית (וזה בלי להכיר את דבורין) לא נעים לשמוע אנשים כמוהו שמתייחסים בצורה כל כך גסה אחד לשני (גם הערב בסוף השידור כשדבורין התבקש לסכם מפאת קוצר הזמן הוא הגיב בצורה גסה). שירים ושערים הפכה בשנים האחרונות למפגן של טרחנות ונרקיסיזם (יש פינה שבה ידוענים מהללים את התוכנית). באמת מביש.
אולי הדבר היחיד שאפשר להגיד לזכותו ובנוף העיתונות הקופמני זה באמת יוצא דופן – זה שדבורין וחבריו אוהבים כדורגל ואוהבים ספורט. הם לא באים משנאה ומרירות והם באמת משתדלים.

גיל 16 באוקטובר 2008

ואני מצטער שלא יצא לי לשמוע את נחמיה בן אברהם שכולם מדברים בשבחו.

rd17 16 באוקטובר 2008

פורטוגל ואנגליה לא הולכות ביחד…

כבר מזןמן הבנתי שהצלחה לשתי הנבחרות האהובות שלי (אחרי ישראל כמובן) לא הולכת ביחד…
במוקדמות זה תופס תאוצה שאנגליה משיגה תוצאות יפות ולדעתי גם נמצאת במגמת שיפור, אפשר להגיד על פורטוגל כבר עכשיו שהיא עם הגב לקיר והמצב שלה הוא הרע ביותר מבין כל הנבחרות הבכירות.
תסתכלו טוב על הבית ותראו שיהיה לפורטוגל קשה לא רק להגיע למקום הראשון אפילו להצלבה.
כנראה שקירוש פשוט לא מאמן טוב (אם יכשל ונקווה שלא הרי זו לא פעם ראשונה שלו).

גיא 16 באוקטובר 2008

כילד דני דבורין היה מלהיב אותי בתיאוריו מהמגרשים, עד שהוא עשה את הטעות ובא לשדר בטלוויזיה.
אז נחשף לכולם הפער העצום בין הסופרלטיבים והתיאורים הנלהבים שלו לשממה שבאמת מתרחשת על המגרש.
אישית – אני מצפה משדרנים לאינגריטי ויכולת להגיד : חברים, משחק על הפנים.
יורם ארבל, למשל, רק בשנים האחרונות למד שאפשר גם להגיד בפה מלא שאנחנו רואים משחק חלש, או ששחקן זה או אחר קושר שרוכים באמצע הרחבה שלו בזמן שקבוצתו אמורה להגן על שער הייתרון שלה…

מאיר 16 באוקטובר 2008

דבורין זה אפילו לא נחמיה בן אברהם לעניים.
גם ליד גדעון הוד הוא חלש.
שדרן בינוני ומטה במקרה הטוב.

יבגני לבנזוב 16 באוקטובר 2008

דני דבורין הוא מסוג השדרים שמתאימים רק לרדיו, שם צריך להביא את הדימיון הויזואלי של המאזין לסף, כדי שהוא יוכל להרגיש את המשחק עד כמה שניתן בלי לראותו.
עם כל המחמאות לדבורין, גם לו יש מס' מינוסים והוא לא התקדם לכדורגל המודרני. נכון שהרגשות האמיתיים, האמוציות והאהבה העמוקה למשחק – הם דבר אמיתי וחשוב, אך יש גם דברים חשובים נוספים.

רונן דורפן 16 באוקטובר 2008

RD17 – קירוש אכן בצרות. הגיע זמנו לשחות

גיל 16 באוקטובר 2008

אם קירוש יכשל יש סיכוי שהוא יחזור למנצ'סטר לא?

רונן דורפן 16 באוקטובר 2008

גיל – נראה לי שלא… כי יהיה ברור שהוא לא המנג'ר העתידי.

דניאל 16 באוקטובר 2008

הנוסטלגיה החרישה את אוזניך ,רונן
דבורין הוא שדר נוראי,פומפוזי ועצלן.
הוא משדר בקלישאות איומות
מותן שבחים לכל מיני עסקנים
והוא הדבר הכי רחוק מעינואי שאפשר לחשוב עליו
במונחים שתבין- דבורין הוא כנראה השדר שקשטן היה בוחר כדי לתאר את משחקי הנבחרת
כי דבורין שייך לדור שעבורו המשחק הוא המשכה של מלחמת השחרור בגויים
ובחורינו המצויינים הינם מצויינים תמיד
גם כשמשחקם הוא עלבון לכדורגל
לו היינו מקבלים את השכלת הכדורגל מדבורין
(ולא למשל מהבלוג הזה……)
היינו כולנו בטוחים שגרנט הוא אישיות הספורט החשובה והמצליחה
ביותר בעולם הכדורגל

דניאל 16 באוקטובר 2008

עינואי=עיתונאי

ארנון 16 באוקטובר 2008

מה שבאמת מדהים בדני דבורין זו העובדה שגם כשאתה מבר איתו באופן אישי (ויצא לי לעשות זאת כמה פעמים) הוא עדיין מלא פאתוס ("לא קיבלת את הפקס? אני לא מאמין!", "אני מדבר על משחק גמר גביע המדינה!").
מדובר בידען עצום ונדיר שבניגוד לרובנו רואה את הכדורגל בפריזמה היסטורית רחבה (שמעתי לא מזמן ויכוח האם כריסטיאנו רונאדלו הוא הכדורגלן הגדול בכל הזמנים או לא…).
הבן אדם עדיין נעלב בשביל אבא שלו על גמר גביע המדינה ("בכדורגל", עם כ רפויה, יש להוסיף)של בית"ר ת"א ב-47'.
מעדיף את ההגזמות והקלישאות על פני רובו המכריע של הדור הצעיר של השדרים

מעריץ 16 באוקטובר 2008

שדר בלתי רגיל

דוד מירושלים 16 באוקטובר 2008

לשמוע משחק ברדיו זה דבר שאני מאוד אוהב, בפרט אם זה משחק לא חשוב או שידוע מראש שהוא יהיה ברמה נמוכה, ככה אתה מפעיל את הראש וגם לא סובל מחווית הצפיה.
דני דבורין הוא השדר שגורם לך לחשוב שגם משחק אמצע טבלה בליגה הלאומית הוא מינימום הסופרקלאסיקו אם הוא משודר במספיק פאתוס.
על כך כל הכבוד.

מוחמד 16 באוקטובר 2008

רונן אני יודע שזה לא קשורת אבל מה אתה אומר על רוני?! העונה זאת העונה שלו?

Amir A 16 באוקטובר 2008

אפרופו שדרי ספורט ברדיו, היום השמיעו כאן את הקריאה של ג'ק באק מההומראן של גיבסון מ-1988. אם יש שדרי ספורט שיודעים להעביר משחק דרך הרדיו אלו השדרים של הבייסבול.

legal alien 16 באוקטובר 2008

בהמשך להערה הקודמת, עלית פה על נקודה מאד מהותית בהתפתחות של הבייסבול כמשחק הפופולרי באמריקה, והיא שהוא אידיאלי לשידור ברדיו – בשל מאפייני המשחק, העובדה שיש הפסקות ממושכות ואז פרצי פעילות מרוכזים, ובעיקר בשל העובדה שלא קורה הרבה הרחק מהכדור. אין עשרים איש שנעים כל הזמן כמו בכדורגל (או רוב הזמן, כשמדובר בכדורגל ישראלי) בימים שהספורט התחיל להתגבש כבידור להמונים, הרדיו היה אמצעי התקשורת הדומיננטי – והדבר קידם באופן משמעותי את הבייסבול.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 16 באוקטובר 2008

גם לאנכרוניסטים כמו דבורין יש זכות קיום (בעיקר בתחנת רדיו תשושה כמו רשת ב')

rd17 16 באוקטובר 2008

ובנתיים ברנרד כהול נתפס על סמים ואף הודה למיטב הבנתי.
נמאס..!

אלון זנדר 16 באוקטובר 2008

RD17, ברנרד קוהל נתפס בבירור, ואז הודה (להבדיל מרעו לקבוצה שטפן שומאכר) בשידור ישיר בטלוויזיה שהוא "נכנע לפיתוי בגלל הלחץ הנוראי להצלחה". הוא אפילו ויתר על פתיחת מבחנה ב', צעד מאד נדיר.
ARD הגרמנית, הרשת שמשלמת הכי הרבה על הטור מחוץ לצרפת, מתכנסת היום לדון בשאלת השידור בשנה הבאה. רוב של שמונה התחנות האזוריות שמרכיבות אותה כבר רמז על ביטול השידור.
במקקביל מסתבר שגם בקבוצות הלוחמות נגד דופינג, אין ספורט נקי. לדברי ירג יאקשה, הראשון שנתן וידוי מלא, הבעייה היא שאין התחלה חדשה כל עוד אלו שהרכיבו את המערכת הקודמת הם אלו שמרכיבים "התחלה חדשה".
בעיית הלחץ להצליח, שהוא קיצוני באופניים בגלל התלות הגמורה בספונסרים, צריכה גם היא להיפתר, לדעתי. עד שזה יקרה, כל הספורט נגוע. כולו.

מי שמזלזל בדני דבורין, שהוא אדם מדהים וגדול בידע, ראוי לו שיחשוב שוב. השימוש שלו בקלישאות הוא עובדה שאין לערער עליה, אבל הן חלק מהיכולת שלו לתאר את המצב במגרש, יכולת נדירה ויחודית. כשדני דבורין משחרר קלישאה, אתה יודע למה הוא מתכוון. וזה לפני שמזכירים שחלק מהקלישאות שלו טרם היו כאלה כשהוא התחיל…
גפ "פומפוזיות" ושאר "האשמות", הן חלק מהיכולת לשדר כדורגל ברדיו. משימה קשה ומפרכת, שלא לדבר על כך שאצלו משחק אף פעם לא משעמם. זו תכונה של גדולים באמת.
חוץ מזה אני חייב לציין, אחרי שקצת שיחקנו והחלפנו מסירות בלוקסמבורג, שלא רק תיאורטית, גם ככדורגלן הוא עדיין טוב מרובנו. אז הוא לא מפה, השפה שלו לא רזה והוא מדבר מפאתוס. אז מה? גם אבא שלי עליו השלום דיבר ככה. זה בטח לא עושה אותנו לטובים יותר.

דוד מירושלים 16 באוקטובר 2008

אלון אתה ממש צודק, הרבה אנשים שופטים את דבורין על פי מצבה של שירים ושערים היום, ולא צריך לעשות את זה כך.

הוא לא אשם בזה שהמשחקים מפוזרים על פני 3 ימים, הוא לא אשם בכך שבכל שעה ישנם חידונים ושאר מרעין בישין בשביל חסויות והוא לא אשם בכך שבכל שנה זמן התוכנית מצטמצם והולך.
שידור רדיופוני איננו שידור טלוויזיוני.

יואב תל אביב 16 באוקטובר 2008

רגע,ומה עם עמי פזטל מוטי חביב יהודה שהרבני וכמובן קמי בהרץ או ברץ או ברטס או ברדז או איך שלא כותבים את זה ופרימו ומאיר איינשטיין ואבי רצון ורמי וייץ ויורם ארבל ויורם שימרון ובהג'ת עודה וזוהיר בהלול וגסאן ואקד וא.טבק ואבינועם פורת ורפי נאה ואמיר אפרת וניסים קיויתי. מה לעזאזל עם קיויתי?!?!

בני תבורי 16 באוקטובר 2008

אלון,

נראה כאילו ואתה לוחם על כבודו של דבורין ולא ברור על מה ולמה. אינני מטיל ספק בידענות המופלגת שלו, אבל הפאתוס והמליציות שלו כבר פאסה, במיוחד על רקע היעדר מוחלט של חוש הומור.
פומפוזיות אינה מרכיב חובה בשידורי רדיו ובשידורי כדורגל בכלל זה. גם לא קלישאות. תיאורים "רזים" ולא מתלהמים מעבירים את התחושה לא פחות טוב, והרבה פחות מעצבנים.
לפעמים נדמה לי שדבורין מנסה למלא איזה חלל שהשאיר אחריו נחמיה בן אברהם. ובכן, החלל הזה אינו אמיתי ואין צורך לטרוח. גם אלה המתגעגעים אל בן אברהם וסגנונו, היו מקמטים אפם במבוכה לו היה משדר היום באותה צורה כבעבר. ("הישווה את התוצאות"). הלכנו קצת קדימה. פאתוס וקלישאות מעוררים גיחוך בכל תחום ולא רק בשידורי כדורגל ברדיו.
מה שמציל את דבורין מלהפוך לדמות במערכונים היא הנוכחות הבולטת של זה מ "הבעיטה הספקטאקולארית" והרדידות הזוועתית של השאר.

רועי 16 באוקטובר 2008

הגירסה העדכנית של דבורין התגלגלה כנראה לגופו של יועד אלפרון ב"בראש ובראשונה" בוואלה. הוא מגלם שם את בן דמותו(?) בצורה גם מצחיקה וגם אוהבת.

דבורין המקורי- כן קצת אבד עליו הקלח אבל עדיין עדיף על רבים מהצעירים זה בטוח.

מאיר 16 באוקטובר 2008

מאיר מתגובה 7 – מי אתה? אני הייתי לפניך… אם לא אכפת לך, בחר כינוי אחר, או שאני אעבור ל"מאיר המקורי הראשון משנת 2006".
בכל מקרה, אף אחד לא מתייחס למשחק עצמו?
האמת, צודקים.

עוז 16 באוקטובר 2008

מאיר, בהתייחסות למשחקים מאתמול – טוב שהנבחרת קיבלה את השער הזה כי עכשיו היא תצטרך לנצח את היריבות שלה לפחות פעם אחת ולא תוכל להסתפק בגניבת תוצאות תיקו כדי להגיע להצלבה (אבל, גם תצטרך להימנע מהפסדים וזו הרעה החולה של נבחרות ישראל בעשר השנים האחרונות, ההימנעות המוחלטת הזו מסיכוי להפסד, גישה שכולה תבוסתנות והרס המשחק).

לגבי הנבחרת הצעירה, קצת מצחיק לקרוא כל כך הרבה כותבים שמתעסקים רק ברוח מסביב לנבחרת ומפרשנים את המשחק בשיטת הבדיעבד הידועה. בפועל, הנבחרת ספגה שלושה שערים בגלל כיסוי הגנתי רע ואם רק השחקנים שלנו היו נתקלים ביריבים מהירים ביומיום אולי הם היו חושבים להשאיר לאיטלקים קצת פחות מרחבים. חומה של ארבעה בשער הראשון, לחץ על הכדור בשער השני ומשהו שהוא קצת פחות מהפקרות בשער השלישי היו כנראה מונעים את כל השערים, וזה בדיוק ההבדל בין חבורה שמשחקת בליגה לא תחרותית לבין חבורה שיודעת שעל כל מצב בעיטה צריך להתנפל בזריזות… כל שאר האנקדוטות מסביב למשחק ולאיוניר הן בעיקר התפאורה לכשל הבסיסי כל כך הזה.

martzianno 16 באוקטובר 2008

דני דבורין הוא כמו הכדורגל שלנו –
יש כמה רגעים בהיסטוריה שלו, שנראים טוב בחסות הנוסטלגיה, אבל כבר שלושה עשורים שהוא דורך במקום.
בשלוש מילים: לא רל-בנטי.

Glen 16 באוקטובר 2008

Anyone here gambled on the Norwich-Derby game?

לון 16 באוקטובר 2008

רונן, בעיניי העיקר בפוסט הזה הוא הפירגון שלך.
יש הרבה ישראלים שמדברים בקביעות על חוסר בפירגון בארץ, אבל בעצמם לא עושים זאת.
לכן, ללא קשר לדעתי על דבורין, שאפו על הפירגון.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 16 באוקטובר 2008

האומנם נפתחת חזית חדשה בין ריאל מדריד ויונייטד ?
מתחילים דיבורים על טבז ועל כך שיונייטד במצבה הפיננסי הנוכחי ואחרי החתמת ברבטוב לא תהיה מסוגלת להשלים את הרכישה של כרטיס השחקן שלו וריאל תשמח לקפוץ על המציאה.טבז מצידו משחרר הצהרות על כך שהמשימות שפרגי מטיל עליו במשחקים תרמו לירידה בתפוקת השערים שלו (שלא לדבר על כך שמהגעת ברבטוב ועם חזרת רונאלדו פרגי לא מוצא מקום לטבז בהרכב).
אם יונייטד לא תתנהל בתבונה היא עלולה למצוא את עצמה בקיץ ללא רונאלדו וללא טבז – יותר מדי אפילו עבור קבוצה בסדר הגודל של יונייטד

מיקי 16 באוקטובר 2008

דני דבורין הוא שדר רדיו מצוין ודען מופלג, מה גם שבציאות הכדארגל שלנו צריך פאתוס ופומפוזיות בשביל להוציא משהו ממשחקים משמימים.
בתור מנחה שירים ושערים הוא איום ונורא, אינו יודע לנהל שידור וגס רוח בצורה איומה ונוראה. לעיתים הגסות שלו ושל ז'וז'ו הליצן פשוט מדהימה אותי.

Comments closed