אדוארדו דה סילבה (ואולי ארסנל נושמת?)

אני לא חושב שאוהד כדורגל יכול להיות אדיש לכך שאדוארדו דה סילבה כבש היום שני שערים עבור ארסנל. בערך שנה אחרי פציעה איומה במהלך משחק. יש המון פציעות בכדורגל, ואפילו לא פחות קשות, אבל כאן מצלמות הטלוויזיה קלטו את רגע שבירת הקרסול בצורה מעוררת חלחלה וסקרנות. אז החזרה שלו היא מין סגירת מעגל מהסוג שעושה את הכדורגל לאופרת סבון מצליחה במיוחד

זה הזכיר לי משהו קצת נשכח לגבי ארסן וונגר. בתחילת דרכו בארסנל הוא בכלל לא נחשב מנג'ר ששם את כל הדגש בעבודה שלו על טיפוח שחקנים צעירים ואפילו לא נחשב מנג'ר התקפי במיוחד. אחד הדברים שבאמת ייחדו אז את וונגר הייתה היכולת להחזיר למסלול קריירות של שחקנים שנראו קצת גמורות. שלושה מקרים במיוחד: את טוני אדמס הוא החזיר למסלול אחרי בעיות התמכרות קשות. מרק אוברמרס השתקם אצלו מרגע שבורה שגם כן נראתה מסכנת קריירה. והמקרה הכי מדהים היה כנראה קאנו, שוונגר לקח אותו כפרוייקט כשהקריירה שלו נראתה מאד לא ברורה אחרי ניתוח לתיקון פגם בלב. כל השלושה הללו עשו דברים עצומים עבור ארסנל בהמשך

היסטורית, ארסנל היא קבוצה שמאד תלויה במצבי רוח (יש שיאמרו כמו נשים צרפתיות) וקצת חדשות טובות יכולות להפיח רוח חיים בקבוצה הזו לתקופה די ארוכה. כי דבר אחד נכון לגבי ארסנל כפי שהוא נכון לגבי מנצ'סטר יונייטד. הקבוצה יכולה להיות במשבר. המועדון הוא לא באובדן דרך. ולכן יהיה מעניין לראות אם המאבק על המקום הרביעי סגור. התחושה שלי שדברים עלולים להסתבך מאד עבור צ'לסי. הידינק לא נראה לי איש של פתרונות קצרי מועד

בתעשיית הכדורגל
חמש הבדל

No Comments

עומרי 17 בפברואר 2009

גם דניס ברגקאמפ הגיע לוונגר לא בדיוק כשחקן גמור אבל בהחלט כאחד שנמצא לאחר כמה שנות דשדוש.
וגם הנרי, כשחושבים על זה, היה אחרי הכישלון הקולוסלי באיטליה, למרות שהיה הרבה יותר צעיר.

אור הלוי 17 בפברואר 2009

אבל את רוזיצקי הוא הביא ככוכב אחרי היורו עם צ'כיה ונפל איתו, לא רק עליות היו אצלו

עומרי 17 בפברואר 2009

בסדר, הבנאדם נמצא שם 12 שנים, בוודאי שיהיו גם נפילות (רייס לדעתי היא הכואבת מכולן).

רונן דורפן 17 בפברואר 2009

עמרי – נכון מה שכתבת בתגובה 1. וגם בתגובה 3.

אלן סמית' 17 בפברואר 2009

ומה פול מרסון, עז?
וגם סטיב בולד הודה שהעבודה עם וגנר הוסיפה לו שנים לקריירה.
הו, ארסנל ההיא…

עופר 17 בפברואר 2009

רונן, אני חושב שחלק מהסיבה שוונגר מצליח לשקם ככה שחקנים קשורה לתכונה שלו שתיארת פעם, הקנאות הדוגמטית (אני חושב שאתה קראת לזה ככה פעם), היא אחד מהדברים שלא יתנו לא להפסיק באמצע אם הוא מאמין בשחקן מסויים. הוא לא יוותר. וכשלא מוותרים על שחקן, הוא בסוף יחזיר דיווידנדים, כי את הכישרון היה לכל השחקנים שדיברנו עליהם תמיד.

ובקשר לארסנל… כן, הארסנל ההיא היא הקבוצת כדורגל שאני הכי מתגעגע לראות – כולל מכבי חיפה של 93/94. בעיקר בגלל הטירוף שלה. ההגנה הקשוחה, וויירה באמצע, ברגקמפ ואובר מארס, ופול מרסון. איפה ישנם עוד שחקנים כמו ריי פרלור היום…

הפלא הלבן 17 בפברואר 2009

ניסיתי לחפש אחורה את הפוסט המקורי על שבירת הרגל.
יהיה נחמד עם תצרף בעתיד לינק במקרים כאלו. יש פה סגירת מעגל שעקבו אחרייה בבלוג מתחילתה ועד סופה.
זכור לי דיון מאוד מעניין בזמנו. יהיה נעים להזכר.

יוגורט 17 בפברואר 2009

"רגע שבורה", אמנם פליטת קולמוס אבל חיננית ;)

עמיחי שלו 17 בפברואר 2009

יש בו המון תכונות של מנג'ר מחונן. מנגד, כל פעם שהוא מפסיד הוא גדול המתבכיינים על טעויות של שופטים, ממש ברמה של משפחת לוזון. גם הוא שכח על הדרך שארסנל אמורה להתמודד ולקחת תארים, לא להיות אקדמיה של כשרונות, אבל שימשיך ככה, אין לי בעיה

נני 17 בפברואר 2009

התייחסות לדובאי ושחר פאר… מה אתה רואה משם? כי נראה שבעולם מתרגשים יותר מבארץ… זו הייתה הזדמנות טובה ליחסי ציבור טובים בשבילנו

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 17 בפברואר 2009

החזרה של אדוארדו לכשעצמה, לא משנה דבר עבור ארסנל. הרי יש לארסנל בעיות שעלו גם כאן בבלוג, אדוארדו לא פותר אף אחת מהן.
כישרון יש לארסנל בכמויות, השאלה היא מה יעשו הסופרסטארים אם ארסנל לא תעפיל לצ'מפיונס. לפחות ל-2 מהכוכבים הגדולים של ארסנל יש אגו שיקשה עליהם מאוד להתמודד עם אי הופעה בצ'מפיונס (ואן פרסי ואדבאיור).
מעלותיו של ונגר ידועות, גם חסרונותיו. אבל לא אלו ולא אלו משנים הרבה כרגע. לארסנל יש סגל מסוים וצורת משחק מסוימת, השאלה היא האם זה מספיק להביא אותם למקום הרביעי.
לצ'לסי יש סגל טוב יותר וגם אם הידינק לא יספק פתרונות קצרי מועד, זריקת האנרגיה של מינויו יכולה להספיק עבורם.

בני גלובינסקי 17 בפברואר 2009

ארסנל הולכת בדרך מילאן רק הפוך. צעירים במקום זקנים ואיבוד הלגיטימציה בליגה. ונגר עוד לא רוצה לחשוב על זה אבל אי העפלה לליגת האלופות זה משמעותי מאוד עבור ארסנל. כל קבוצה צריכה איזון והפרויקט שלו מאוד שאפתני אבל רחוק מלהיות מצליח.

moses 17 בפברואר 2009

הלו!? ויירה מישהו? כנראה הפרוייקט הכי מוצלח שלו אחרי שמצא אותו על הספסל במילאן עם שתי הופעות בעונה שלמה לעומת הנרי שפשוט תופקד ביובה בפוזיציה לא לו.

אביעד 17 בפברואר 2009

האנונימי היה אני…

IDO 17 בפברואר 2009

נני – נכנס לעמוד 5 בהארולד סאן !!!

דה סילבה היה הגרוש ללירה בשנה שעברה כי אדביור פשט יותר טוב שדה סילבה לידו.

gdana 17 בפברואר 2009

ממוצע הגילאים אתמול היה 24 בערך, עם ארבעה שחקנים מעל גיל 26, ורק שני שחקנים מתחת לגיל 20. לא נראה לי שזו הבעיה, מה גם שבניגוד למילאן, הזמן פועל לטובת ארסנל, בהנחה שתצליח לשמור על כשרונותיה הצעירים לאורך זמן. רק חבל שאף אחד לא יודע אם ההנחה הזו נכונה… בניגוד למילאן או ברצלונה, שם עונה בגביע אופ"א לא גרמה לאקסודוס שחקנים, בארסנל מתקבל הרושם שיש יותר מדי שחקנים שלא מחוייבים למועדון ושעשויים לעזוב במקרה כזה.

ארסנל צריכה יותר שחקנים מקומיים, ועדיף כאלו שגדלו במועדון ו/או כאלו שאוהדים את הקבוצה, ולהביאם במקום שחקנים כמו אדבאיור, גאלאס ואבואה שהיו צריכים ללכת בקיץ ביחד עם פלאמיני וחלב (שלא לדבר על הרבה לפני כן). שחקנים שלא רק לא יברחו בזמן משבר אלא יובילו וינהיגו את ארסנל לצאת ממנו. אם היו לארסנל כמה שחקנים כאלו בשנה שעברה עם פציעתו של אדוארדו, היא היתה לוקחת אליפות. במקום זאת גאלאס היה הקפטן, החלטה שהיתה פשוט שערורייתית כבר ביום שנעשתה, ועד היום לא ברור לי כיצד הוא הועדף על שחקן כמו ג'ילברטו סילבה.

בנוגע לואן פרסי שאביעד (משתמש אנונימי) ציין דווקא יש לי הרגשה טובה, הוא הולך ומתבגר ולדעתי הוא מאד מחוייב לונגר וכולי תקווה שגם למועדון. זו העונה הראשונה בה אינו פצוע לחלקים גדולים מהזמן והוא מוכיח את עצמו כמוביל ומנהיג, מעבר להיותו כשרון יוצא מן הכלל. אולי החלוץ הטוב בליגה השנה.

בכל מקרה אני מאד מסכימה עם רונן בעניין מצבי הרוח ולדעתי, חזרתו של אדוארדו עשויה לתת פוש גדול בעוצמה דומה לזו שפציעתו גרמה בכיוון ההפוך בשנה שעברה. ואם לוקחים בחשבון את חזרתם הקרובה של וולקוט ופברגאס והצטרפותו של ארשאבין, למרות הכל, יש עוד תקווה שארסנל תציל משהו מהעונה הזו.

מאיר המקורי 17 בפברואר 2009

הרבה תלוי במשחק וילה-צ'לסי בסופש הקרוב. ובכל מקרה יהיה מאבק מעניין בין שלוש הקבוצות על מקומות 3-4.
אבל הישועה יכולה לבוא מהגביע. כרגע הדרך לחצי גמר נראית קלה (ברנלי בשמינית והאל או שפילד יונייטד ברבע), ואז יישארו כנראה הגדולות. בינתיים העונה הולך לא רע נגד הגדולות.
המשמעות של גביע תהיה מאוד גדולה, במיוחד אחרי 4 שנים בלי תארים. זאת יכולה להיות זריקת עידוד רצינית, גם בלי צ'מפיונס.

דיון מעניין על שחר/דובאי בגרדיאן. תגובות מפתיעות:
http://www.guardian.co.uk/sport/blog/2009/feb/17/tennis-shahar-peer-israel-dubai-visa-richard-williams

אביעד 17 בפברואר 2009

gdana – לדעתי ואן פרסי כבר הספיק להסתכסך עם גאלאס השנה.
ido – דה סילבה היה הגרוש ללירה עבור מה? אליפות? ארסנל קרסה בסיום העונה ולדעתי זה היה קורה גם עם דה סילבה. אדבאיור לא בהכרח נחלש בעונה שעברה אחרי פציעתו של דה סילבה, זה היה יותר קשור לכך שלקבוצה עם סגל יחסית קצר, שרצה ברצינות ב-4 מפעלים, פשוט נגמר האויר.

יואב 17 בפברואר 2009

אי אפשר שלא להעריך את הקבוצות וסוג הכדורגל שוונגר מנסה תמיד לייצר. ברמת התפיסה, החשיבה וגם המימוש, הוא גאון אמיתי! ואור גדול בים של אפור, ציניות וסירוס.
אבל ההחלטה למנות את גאלאס כקפטן(שההתפרצות המבישה שלו בתיקו שתיים בבירמינגהם שנה שעברה, סימנה את תחילת הסוף)ממחישה כמה הוא בינוני(יחסית כמובן) בבניית היררכייה נכונה וניהול בני אדם.קינו פינה את הלוקר שלו, כמה ימים לאחר שפתח פה על חבריו לקבוצה. וזה קינו. לא שחקן שעזב את צלסי בטריקת דלת, לאחר שליכלך שם על כל דבר שזז וכפרס, מקבל את הסרט אצל וונגר.היה ידוע לכל אוהד צלסי שגאלאס והאגו-זאת תאונה שמחכה לקרות.
אגב ניהול אנשים,לא מעט מאלה שקינו ירד עליהם, רצים לאליפות שלישית ברציפות…

סופרפלי 17 בפברואר 2009

מאיר המקורי, מה מפתיע בתגובות של הגארדיאן? לפי מה שאני רואה רוב המגיבים מתייחסים לישראל כאל מדינת אפרטהייד גזענית ורצחנית, לא הופתעתי. (למרות שאני לא מסכים איתם).

שמעון 17 בפברואר 2009

למאיר המקורי – המאמר בגרדיאן מופיע במוסף המדע הבדיוני. הוא מתחיל ב"תארו לכם שליברפול זוכה בצ'מפיונשיפ ומופיע באליפות העולם לקבוצות…"

עומרי 17 בפברואר 2009

שמעון- ליברפול הנוכחית חזקה בהרבה מהקבוצה שזכתה ב2005 וגם מזו שהגיעה לגמר לפני שנתיים.. אז אל תפתח פה לשטן מה שנקרא..

birdman 17 בפברואר 2009

"גם הצרפתיה הטובה ביותר לא יכולה לתת יותר ממה שיש לה."

מאיר המקורי 17 בפברואר 2009

סופרפלי, אני מודה שלא קראתי את כל התגובות, אבל המדגם שכן קראתי הפתיע אותי בהיותו פרו-שחר ואנטי ההחלטה.

אביעד (ו-ido) – העונה הנוכחית משכיחה ממך איפה ארסנל עמדה בדיוק שנה אחורה. במקום הראשון. היו כמה סיבות שגרמו לה לסיים מרחק 4 נקודות משם בסוף העונה: הפציעה של אדוארדו – שהכניסה את השחקנים להלם במשחק עצמו ובשניים-שלושה אחריו; הפציעה של אדוארדו – היעדרותו של אדוארדו; מכירתו של דיארה לפורטסמות בינואר (באשמתו); מזל רע (וטוב ליונייטד) בדקות האחרונות בכמה משחקים.

אביעד 17 בפברואר 2009

מאיר המקורי, אין צורך להיסחף ביכולת של אדוארדו בשנה שעברה, הוא אפילו לא היה קרוב להיות שחקן שישנה את המירוץ לאליפות. באשר למזל רע בדקות האחרונות, זה משהו שעובד הפוך – ארסנל הייתה מאבדת את המקום הראשון מהר יותר אלמלא למשל שער שוויון בדקה ה-90 נגד היונייטד. הפציעה של אדוארדו אכן הכניסה את הקבוצה להלם, אבל זה קרה בשלבים של העונה בהם הקבוצה ממילא תפקדה פחות טוב (ובמיוחד פברגאס) בשל היעדר אוויר בריאות – סגל קצר. את רוב הטענות שיש לי כיום נגד ארסנל היו לי גם בשנה שעברה – תלות גדולה (מדי?) בפברגאס, סגל קצר, היעדר ניסיון ומנהיגות, היעדר קשיחות. השנה התווספה לרשימת הטענות גם טענה בדבר חוסר בקשר אחורי אמיתי לאחר עזיבתו של פלאמיני.

ניינר 17 בפברואר 2009

אסור גם לשכוח שוונגר הוא סוחר ממולח שעשה לארסנל הרבה כסף. לקנות בזול ולמכור ביוקר פלוס שיקום קריירות הם צד בולט בעבודתו. ארסנל עשו ים כסף על אנלקה, ויירה, הנרי, אוברמארס ואחרים. בתחום הזה אין לו מתחרים.

עומרי 17 בפברואר 2009

ניינר- הוא לא עד כדי כך ממולח, הוא מכר את הנרי שנה או אפילו שנתיים מאוחר מדי וקיבל עליו סכום צנוע, סנריו דומה היה עם ויירה. בכל אופן, מועדון בסדר גודל הזה עם אספירציות של להיות הגדול באנגליה חייב להתמודד על האליפות מדי שנה. מעבר לזה שהשנה הם בכלל לא פונקציה, גם בשנה שעברה הם לא באמת הראו סימנים של איום על התואר בחלק המכריע של העונה, היה די שקוף שהאלופה תהיה יונייטד או צ'לסי, וזה בשנה בו שתיהן הגיעו רחוק בהרבה מארסנל בצ'מפיונס ליג.

ונגר חייב להיפתח יותר לרכישת שחקנים מוכחים משום שהדרך בה הוא התווה בשנים האחרונות היא מקרה קלאסי של ניתוח שהצליח עם חולה שמת.

יואב 17 בפברואר 2009

מאיר, אין לארסנל את ההגנה למשוך עונה שלמה לאליפות. לא בשנה שעברה ולא השנה. הגול המגוחך מול ליברפול השנה, עולה בראש. הלם הפציעה נמשך משחק שתיים לא יותר ויכול גם לעבוד הפוך. מכבי רצה לדאבל לאחר פציעתו הטראומתית של אלון ברומר.

ניינר 17 בפברואר 2009

עומרי מצד שני הוא גם עשה את הנרי למה שהוא. מחלוץ כושל הוא הפך אותו לסקורר על. אני לא בטוח שהוא מכר אותו מאוחר מדי, אבל אני בטוח מאושר לראות אותו נותן עונה נהדרת במדי בארסה אהובתי.

תומר 18 בפברואר 2009

עומרי-הוא בהחלט יכל למכור את הנרי ביותר אחרי הגמר ב2006 אבל הוא לא רצה בזה. בניגוד לאוברמרס,פירס וכו' ונגר(לדעתי) היה מוכן להשאיר את הנרי ושיהיה הברגקאמפ שלו אבל הנרי היה זה שהתעקש על מעבר(הוא בעצם דחה אותו מ2006). את ויירה הוא מכר ביופי של כסף(20 מליון) בהתחשב שהבחור נתן לאחר מכן רק עונה אחת משובחת ושקע ביכולת דלה ופציעות חוזרות.
עם דה סילבה וארשבין ארסנל יכולה לרוץ יפה בצ'מפיונס ולבנות על העונה הבאה(אולי להריץ איזה בלם חדש מהנוער),אני מקווה שהם ווילה יעיפו את צ'לסי מ4 הראשונות.

עומרי 18 בפברואר 2009

תומר- זה שהוא לא רצה בזה אומר לדעתי שהוא לא ממולח יותר מדי… הוא יכל לקבל עליו לפני המונדיאל סכום מכובד מאוד, משהו בסביבות ה30 מיליון פאונד, ואפילו יותר- שבצ'נקו נמכר ב32 לפני שנתיים והוא אומנם לא נפל מהנרי כשחקן לדעתי, אך בוודאי נפל ממנו כסמל.

IDO 18 בפברואר 2009

אביעד ומאיר (המקורי) – שנה שעברה ארסנל שיחקה מ ד ה י ם.
זאת היתה העונה שהילדים יצו מהצל של הנרי. הבעיה שלהם לא היתה ההגנה, כי ההתקפה פשוט עבדה כמו מכונה. נשגב מבינתי אבל אחרי הפציעה של דה סילבה, אדביור פשוט הוריד תפוקה.

מאיר המקורי 18 בפברואר 2009

אני מסכים לשתי הטענות – גם שאדוארדו לא היה (ועדיין לא) בורג עד כדי חשוב. אני לא בטוח שהוא אפילו תרם יותר מרייס עדיין (ורייס הוא עכשיו קוננצנזוס של כשלון אבל אני לא לגמרי מסכים. הוא לא בשורה הראשונה של הרכישות, אבל הכניס הרבה תנופה כשהגיע באותו ינואר ובמיוחד בתחילת העונה שאחר כך, כשכבש בכל משחק בחודשיים הראשונים של העונה עד שהתחיל להיעלם).

ואני גם מסכים לסיבה העיקרית שארסנל לא היתה יכולה להתקרב בעונה שעברה ליותר מ-4 נקודות מהתואר, למרות שכששיחקה טוב, שיחקה טוב יותר מכל קבוצה – וזה רוחב הסגל. ברור.

אביעד 18 בפברואר 2009

IDO – לארסנל לא הייתה רק בעיה "אחת" בשנה שעברה, אתה לא יכול לומר שאדבאיור הוריד תפוקה אחרי הפציעה של דה סילבה וזו הסיבה לנפילה. היו כמה סיבות והן התבטאו בחלק המכריע של העונה – סגל קצר שהתבטא בחוסר אוויר בסוף, חוסר ניסיון שהתבטא בכך שהם לא לקחו נקודות שהיו צריכים. הם שיחקו נהדר, אבל כשהכסף היה על השולחן, הם נפלו, בכל החזיתות. לראות את ארסנל בשנה שעברה היה תענוג אבל ונגר הסיק את המסקנות הלא נכונות. אולי גם הוא נפל למלכודת של "אם דה סילבה לא היה נפצע אז היינו יכולים לזכות" שהרבה מאוהדי ארסנל נפלו בה.

IDO 18 בפברואר 2009

אביעד – הנפילה החלה עם הפציעה בינואר. כל השאר ניתוח של "מה אם" … אז בוא ניקח מה אם אחר.. טיילור מפרק לכ. רונאלדו את הרגל.
תסכים איתי שיוניטטד נאבקת על מקום רביעי, וגרנט כרגיל מקום שני.

וכיוון שיש לנו רק את ההווה להסתכל עליו בתקווה. אני במקום מעריצי יונייטד הייתי חושש מאד.
גם חוס בצלסי. שהוא סוג של קוסם (ממקום מושבי באוסטרליה הוא גם סוג של אלוהים).
וגם דה סילבה חוזר למגרש (שהוא כנראה הדבק שלנו)

יואב 18 בפברואר 2009

ido
דה סילבה לא היה שחקן הרכב מוכח עדיין, אם אני לא טועה. כמה שערים בגביע הליגה ובליגה.הוא החל אז לקבל דקות אבל כלל לא היה שותף! לפתיחה הנהדרת של ארסנל.כל השוואה בין ההשפעה שלו מול ההשפעה של רונאלדו על קבוצה, היא לא נכונה(זה קצת כמו להגיד שאם טבז יפצע, אז כל העונה של יונייטד תתחרבן). אם רונאלדו היה נפצע, יונייטד אכן היתה בבעיה.אצל ארסנל,נקודות התורפה הן אחרות לגמרי.כמו שאביעד ציין-סגל קצר וגם הגנה בינונית(במושגי טופ)ובעיקר ירידה טבעית ואנושית בתפוקה של פברגאס שהיה מדהים בחודשים הראשונים(היה הבאנקר לשחקן העונה אז)ויצר את כל משחק המעבר וההתקפה של ארסנל.

מאיר המקורי 18 בפברואר 2009

אדוארדו הוא לא מה שישנה. אם תוך חודש יהיו על המגרש גם אדבאיור, וולקוט, רוזיצקי וכמובן פברגאס, אז אפשר יהיה לקוות למקום רביעי ועם קצת מזל גם גביע או שניים…
למעריצי יונייטד אין ממה לחשוש, לצערי. ונגר בעצמו אמר אתמול שיונייטד היא untouchable מבחינת התואר הזה והוא צודק.
הידינק הוא קוסם בנבחרות ובטווחים ארוכים (למרות שכשמסתכלים על מונדיאל של חודש זה נראה קצר) – אליפות היא בטח מחוץ לתחום, אולי אפילו מקום רביעי.

אביעד 18 בפברואר 2009

מאיר, לא יהיה מוגזם לחשוב שייתכן והזעזוע מהפיטורים של סקולארי יזיז קצת את השחקנים של צ'לסי והם יסחבו את הקבוצה למעלה גם בלי קסמים מהידינק.
IDO – דה סילבה מול רונאלדו?! הייתי אומר שיש הבדל בין השניים, לא רק מבחינה אישית אלא גם מבחינת אימפקט על הקבוצה.
ארסנל כרגע צריכה להסתכל על המקום הרביעי בליגה, זו המטרה (והגביע והצ'מפיונס). כרגע ארסנל 12 נקודות מאחורי היונייטד (לפני המשחק שלנו הערב), כשלארסנל לוח משחקים קשה יותר. אדוארדו הוא זה שישנה את המצב הזה?!
ומבחינת דבק, רוני הוא הדבק של היונייטד, הסתדרנו לא רע ב-7 המשחקים האחרונים בלעדיו. בטח יותר טוב מארסנל ב-7 המשחקים האחרונים.

khtur 7 במרץ 2009

ארסנלללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללל

Comments closed