דברים שלומדים מתבוסה

התוצאה אתמול באולד טראפורד מאפשרת דיון בנושא מהותי שדי הוזנח כאן בבלוג – נושא התבוסה הקשה. ולמסקנה העיקרית הגעתי הבוקר בלונדון כשידידה שהיא במקרה סרבית אמרה לי "אוי לא. נסעת עד לשם והובסתם. זו בטח הרגשה נוראית". והמסקנה שלי היא שלא! אני די מאושר שהייתי אתמול באולד טראפורד ולא בשום מקום אחר. במיוחד כי נחלנו תבוסה.

העניין הראשון הוא שחזותית תבוסה היא קשה בהרבה בטלוויזיה. כי טלוויזיה מקצינה. כל שער מוקרן בהילוך חוזר. הבמאי מראה אוהדים עוזבים מוקדם. המאמן עגמומי. ההופעה נראית 100% נרפית. במגרש אתה חשוף להרבה מידע שלא קיבלת בטלוויזיה. כמו האוהדים שכן עודדו עד הסוף וגם מאות מהם שחיכו ליד שער השחקנים לקבל את יונייטד במחיאות כפיים. כמו השחקנים שכן התאמצו 90 דקות ובטלוויזיה ראו בעיקר את הטעויות שלהם. באיצטדיון אתה רואה כל מיני הזדמנויות שלא ראית בטלוויזיה. למשל רגע בו רונאלדו היה פנוי לחלוטין באגף, אבל פארק שהיה עם הכדור לא ראה אותו. כשאתה במגרש אתה אף פעם לא יוצא בתחושה של "לא היה לנו חצי מצב".

זו אחת הבעיות בכך שאנחנו חברה שחיה מול הטלוויזיה. הטלוויזיה מעבדת ואורזת מידע -אבל לא נותנת את התמונה השלמה. אז הבלוג קורא לכם לחזור למגרשים, לפחות כמה פעמים בשנה, אפילו אם במקרה יש בין הקוראים כאלו שהכדורגל במדינה בה הם נמצאים הוא כושל.

הדבר השני יותר קשור לאיזון הנפשי-גופני. במגרש אתה אמנם מבין את משמעות התבוסה והשלכותיה, אבל מצד שני גם עברת חווייה גופנית מעוררת. יום תחת כיפת השמיים. הרבה אנרגיה על עידוד ושירה. אלכוהול בשמש חורפית. המון המידע החדש שהמוח קלט באיצטדיון – שירים חדשים, ניואנסים באהדה, אפילו זווית הצפיה שלמי שאין לו מנוי היא תמיד קצת שונה מבפעמים קודמות. תבוסה מול הטלוויזיה בבית, כשאתה לבד, היא רק תבוסה וזהו.

והדבר האחרון הוא כמובן גאווה גברית מטופשת.  היכולת להגיד “הייתי באיצטדיון כשהמנוולים האלו הכניסו לנו 1-4” היא לא שונה באופן מהותי מאשר "הייתי שם  בברצלונה כשסולשיאר הבקיע". גברים נושאים צלקות מלחמה בגאווה.

וכך, למרות האפשרות לסחוט קצת סימפטיה זולה, הסברתי לה שהתבוסה הרבה פחות מכאיבה כשהיא במגרש. אבל מכיוון שהיא סרבית הוספתי: “אבל שתדעי לך שוידיץ' –  הוא פאקינג פישל בגדול".

דברק”א - DABARKA - דירוג עוצמה של קבוצות כדורגל אירופי/ לוינטל
פיקציה: התירוץ הכלכלי המופרך לעליונות קבוצות הפרמיירליג

117 Comments

קאז 16 במרץ 2009

אני מת ללכת למגרשים. אבל חי בניו יורק. הכדורגל פה אפילו לא כושל. הוא סתם לא נוכח. זה לא שהתמןנה חסרה – המסגרת כמעט וריקה. מה עלי לעשות?

רונן דורפן 16 במרץ 2009

קאז – אומרים לי שיש כדורגל פארקים מצויין – למרות שלא ראיתי. אולי תחפש דיל למקסיקו?

shalev 16 במרץ 2009

אני חי ברומא קצת יותר משנתיים ולקח לי מעט מאוד זמן להחליט לעשות מנוי.
מאז ראיתי פה את אינטר מביסה פעמיים, את מילאן מפסידה ויוצאת תיקו, מאן יוניטד,ארסנל וכו'.
ראיתי את האולימפיקו מלא ב 82000 צופים ! ויותר מפעם אחת.
כל שבוע כמעט מגיעים לפחות 50000 ונותנים הרגשה של הצגה אמיתי.
למדתי את הדיאלקט המקומי (במחיר זול יותר מבי"ס לשפות).
וגיליתי שמה שעושים בארץ (במגרשים) זה פשע נגד האנושות.
למדתי שלהפסיד זה חלק חשוב מהמשחק, ומי שמוותר על החלק הזה
לעולם לא יבין איזה אושר זה לנצח בגמר הגביע את אינטר ולמנוע מהם פעמיים דאבל.
מספיק להסתכל על מכבי שלא מסוגלים להנות מאליפות כי האובדן שלה הוא אסון לאומי – רחמי.
ומדבר אוהד לשעבר שהתנתק ריגשית במהלך משחק צ'וריצ'ץ' והפיצה.
כי מי שלא יודע להפסיד בכבוד לעולם לא ידע לנצח.
ולכן ההפסד מכניס קצת פרופורציות ונותן תחושת מאבק ולא שהאליפות ניתנה על מגש של כסף.
צריך תמיד להראות שאתה הכי טוב ועכשיו מאן יו יוכיחו זאת ואולי זה יהיה הדלק להמשך העונה.

רונן דורפן 16 במרץ 2009

shalev – בנוסף אני קורא לכולם לגור שנתיים ברומא!

shalev 16 במרץ 2009

אכן מומלץ
…למרות שהכדורגל האיטלקי הו ציני האמת היא שצריך לדעת את מי לאהוד ב א.ס. רומא תמיד קורה משהו מעניין אין אף פעם 0-0 וגם כשרומא מובילה / מפגרת 3-0 הכל יכול להיות דרך אגה זאת הקבוצה שהביאה לראשונה ברזילאי לאירופה (פלקאו) ויש לה עניין לא סגור עם פ.צ מרסיסיד עניין של פנדלים בגמר גביע אירופה לאלולות באולימפיקו – נשמע מוכר לא?…
כן מומלץ לחיות שנתיים ברומא.

רונן דורפן 16 במרץ 2009

שלב- היו המון ברזילאים באירופה ובאיטליה עוד משנות העשרים והשלושים.

לירן שבתאי 16 במרץ 2009

רונן אני חושב שהתבוסה במגרש היא הרבה יותר קשה, אבל אם אתה לא נוכח קבוע במשחקים, למשל טס עם אבא או הבן למשחק אז אין ספק שהחוויה מסביב ממתיקה את הגלולה.
בשנות ה90, ליתר דיוק ב95 היה לי מנוי למשחקי מכבי ולעולם אני לא ישכח את הגלים שהקהל עשה בבלומפיד במשחק האליפות נגד ביתר(בשבילי זה משחק האליפות), ואת איומי הפריצה למגרש שההואדים שלחו לשוטרים. אבל בשנות ה90 היה כדורגל בארץ, השנה הייתי בבלומפילד פעמיים ובאמת מפעם לפעם זה כיף ומאוד מעניין להיות באיצטדיון, לראות את זה מפרספקטיבה שונה ובאמת לראות מצבים שלא רואים בטלויזיה, גם לא בפלזמות, אבל הרמה פשוט בשפל, לא רק שהשחקנים לא טובים, חסרי מעוף והשראה על המגרש ומחוצה לו, הם לא מעריכים את מה שכולנו היינו חולמים להיות.

YB 16 במרץ 2009

ההליכה לאצטדיון היא אכן "חוויה גופנית מעוררת". למרות, שכאן אצלנו בכדורגל הישראלי, היא חוויה נפשית די משמימה.

רונן דורפן 16 במרץ 2009

YB – נדמה לי שלהיפך. כדורגל ישראלי הוא בלתי ניתן לצפיה בטלוויזיה, אבל במגרש יש לפעמים משחקים עם אווירה טובה מאד. מצד שני כבר כתבתי בעבר שהמדיום המתאים באמת לכדורגל ישראלי הוא רדיו.

לירן שבתאי 16 במרץ 2009

shalev אני גם מסכים שאלמלא אכזבות לא נעריך את הנצחונות, אבל אני לא מסכים שמי שלא יודע להפסיד בכבוד לעולם לא ידע לנצח. אני לא יודע להפסיד בכבוד ואני גם לא רוצה לדעת שכן אני לא רוצה להפסיד נכון זו מחשבה מעט ילדותית אך אנושית, תמיד המשפט הזה להפסיד בכבוד מקוטלג אצלי כמשפט לוזרי בצוותא עם המשפט " שהטוב ינצח", ואם אני לא טוב אז עדיף להפסיד? אני רוצה לנצח גם שאני פחות טוב.

Danny 16 במרץ 2009

Kaz: go to Nevada smith in the city. Great pub to watch Man U games

YB 16 במרץ 2009

מסכים לגבי הרדיו. לאחרונה אני הולך ללא מעט משחקי כדורגל ישראלי והאווירה טובה רק לפני המשחק. בזמן השמחק העידוד לאה, רפטטיבי, ומשעמם, ומיעוט הלחנים והשירים באמת הופך את הכל למן סלט פרובינציאלי-שכונתי-לא מתוחכם. תוסיף לכך את רמת הכודרגל המבישה ותקבל חוויה לא הכי נעימה.

עוז 16 במרץ 2009

רונן, לשם שינוי הדברים שאתה כותב לא רק מעוררים אצלי הזדהות אלא גם תחושה של: 'עכשיו נזכרת'? בתור אוהד לוזריות מושבע, יצא לי ללכת למשחקי הפסד עשרות פעמים (האחרונה בדרבי של רוטרדם לפני חמישה שבועות). הפינוק האדיר של לאהוד את מנצ'סטר יונייטד בשנים האחרונות הוא לא מנת חלקם של מרבית האוהדים בעולם, והפסד תמיד מרגיש הרבה יותר הגיוני כשאתה במגרש, ומרגש הרבה יותר מרוב הנצחונות.
אני במקרה במלבורן החודש, בעיר שהגדרת עיר הספורט הטובה בעולם, והיא אכן עיר ספורט נהדרת עם 'איזור אולימפי' מדהים שכולל שני איצטדיוני פוטבול אוסטרלי (~50 אלף מקומות) אולם כדורסל (11 אלף), רוד לייבור ארינה (~20 אלף), מגרש קריקט (מעריך 40 אלף מושבים) ואיצטדיון כדורגל בבניה (30-40 אלף מקומות) – כל האיצטדיונים האלו הם במרחק הליכה האחד מהשני ובמרחק הליכה למרכז העיר (ולקזינו העצום).
אבל… במשחק באיצטדיונים הנהדרים הללו יש הרגשה פלסטית של בידור להמונים בסגנון די אמריקאי. בידור לכל המשפחה, בלי ספק – אבל עם כל כך מעט רגש. לדעתי אפילו בימים גדולים של גמר ליגת הפוטבול המקומית או משחק של הסוקרוס אין סיכוי להתקרב לאוירה של משחק באנפילד או בטראפורד הזקן, ולכן הייתי מסמן כוכבית ליד התואר שזכתה בו מלבורן כעיר הספורט הטובה בעולם. נהדרת, אבל לא מרגשת עד דמעות.

גיל 16 במרץ 2009

אני חושב שרק דרך אכזבות ניתן באמת להנות מספורט. זה בדיוק כמו בחיים, אם כל הזמן מצליחים הריגוש נעלם. אבל רק מי שחווה את הסבל שבשפל יכול להעריך את הניצחון. כלומר, במידה ומנצ'סטר תזכה באליפות היא תהיה מתוקה יותר כי היא הושגה אחרי פייט טוב.

IDO 16 במרץ 2009

עוז, ברוך הבא למלבורן. לדאבוני אתה בעיר בחודש הכי יבש בשנה. יש רק טורניר הכנה בפוטי, הכדורגל נגמר, והקריקט יקרה בגדול בחודש הבא אבל בהודו…

אתה מוזמן לקחת את הרכבת לרינגווד ולראות את המקומיים סוגרים עונה מדהימה בקריקט 2020.

Rabbi Akiva 16 במרץ 2009

I agree with Gil: As Fever Pitch puts it, there's nothing like a good loss to make you appreciate everything else, including the good win that comes afterwards. Personally, I'm convinced what happened on Saturday is just an Alex conspiracy to spice up our lives ahead of a potential Champions League confrontation.

And a P.S. to Oz:
Melbourne MCG's capacity is north of 90,000.

עומרי 16 במרץ 2009

רגע, רונן אתה יוצא עם אנה איבנוביץ' ולא שיתפת את קוראי הבלוג בעניין?

בני תבורי 16 במרץ 2009

בהיותי אוהד של קבוצה מקרטעת, שלא לאמר נופלת, אין כאן אחד שיכול להזדהות עם דבריו של דורפן כמוני, להוציא שתי עובדות: הפעם אני בצד המחייך שלא נזקק לכלום למעט כדור לכאבי לחיים, ואין לי ידידה סרבית…
הטלביזיה באמת מעוותת. קחו למשל משחק באורווה. איפה ריח השתן הנודף מהקיר המשותף למשתינים ולדוכן המזון? איפה הסדרנים האלימים (ביחוד על ילדים) והשוטרים חסרי התבונה, היכולת והאינטגריטי? איפה הצבא הכחול היצירתי על שלל דגליו, תופיו וחצוצרותיו(YB, לתשומת ליבך!) היושב לאורך היציע בו ממוקמות מצלמות הטלביזיה המסתפקת רק בצילומי היציע המזרחי היכן שיושבים בדרך כלל אוהדי היריבה? איפה מאיר שמיר? מצד שני, את שתי היפהפיות בשער 4 לא הייתי יכול לראות אלא בטלביזיה, ריח שתן יש לי גם ברפת והדרך הביתה אחרי הפסדים נורא ארוכה…

דוד מירושלים 16 במרץ 2009

הנה היום מגיעה אחת הפעמים האלו בשנה שבהן אני הולך לטדי, בכל זאת הפועל ת"א (אינני זוכר את הפעם האחרונה בה ראיתי את המשחק הזה בטלביזיה ולא במגרש).
ולאור קריאתך רונן, למרות שהכדורגל כושל, הנה אנחנו כאן.
כי באמת יש דברים שיש רק במגרש (נקניקיית הזוועה שמוכרים בטדי, הקוקה קולה הפושרת, מוכרי הגלידה מחוץ לאיצטדיון ומחוות האלימות של אוהדי בית"ר)

אבל רק שלא תתחזק האהדה שלי דרך עוד תבוסה (כבר ספגנו מהם אחת העונה).

[בני, לזכותו של האיצטדיון ע"ש טדי קולק יאמר שהרבה מאוד פעמים השירותים בו נמצאים במצב סביר, כך שאנחנו לא משתינים על החומות.]

גיל מזימבבואה 16 במרץ 2009

רונן טור נהדר, אני ברוב הפעמים שואל את עצמי אם עדיף לראות הפסד בטלויזיה או במגרש? אין לי תשובה חד משמעית, רק אספר לך שמדי פעם אני נוסע לאנגליה לראות את היוניטד (9 שעות טיסה ישירה) ולשמחתי בשנים האחרונות לא "תפסתי" הפסד. הפעם הייתי אמור לנסוע יחד עם שתי בנותיי הגדולות וברגע האחרון הייתי צריך להישאר ככה שנחסך ממני "ההפסד". בכל מקרה רציתי להגיד לך שברגע שנגמר המשחק רציתי להיות רק במקום אחד, ביציע. לדעתי המסקנה היא שברגע הפסד עדיף להיות במגרש ולא לאכול את הלב מול המסך.
בני – אתה מוזמן יחד עם YB לכאן לראות פולו עם לגיטינמיות לריח השתן שלא מפריע לטעם הנקניק, מאשר לשבת באורווה. רק תבואו עם החולצות המתאימות.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 16 במרץ 2009

טוב, ברור שאין לך מושג מה זה לאהוד קבוצה מפסידה, אז אל תיכנס לבור הזה. האם שמת לב שבכל הקבוצות המפסידות, כולל מ.י בזמנו, הקהל הלך ונעלם ולא התהדר בצלקות ושיחות עם בחורות סרביות.

סימנטוב 16 במרץ 2009

לצערי ההשפעה של התקשורת עלינו גדולה ממה שחושבים, כבר הרבה זמן אני חושב על זה – כמה מהדעות שלנו הם באמת שלנו (לכן מה שיפה כ"כ באנגליה זה העושר הלשוני, הממלכתיות / האתיקה (מה אפשר להגיד) and so on) ואצלנו, טוב לא נמשיך. בהחלט ללכת למשחק זה בהחלט סוג של 'ריפרש' בענין הזה.
איזה מסכן השחקן שכל השבוע עובד כ"כ קשה אז איבד את הכל ברגע – שאותו רואים כל השבוע.

רונן / shalev מומלץ להמשיך גם להודו ולבאלי…

אדרבא 16 במרץ 2009

התגובות האנונימיות פה תמיד מצחיקות אותי

עמיחי שלו 16 במרץ 2009

מאחל לך עוד הרבה ימים בלתי נשכחים כאלה..

שי 16 במרץ 2009

מעניין אם במבט מהיציע רונאלדו משחק פחות גרוע מכפי שנדמה מהתבוננות בטלוויזיה

אפרת 16 במרץ 2009

הייתי שם. זה באמת פחות כואב.
שי, במבט מהיציע רונאלדו נראה אפילו פחות טוב. לפעמים נדמה שלא איכפת לו.

יואב 16 במרץ 2009

כדורגל ישראלי הוא אכן ניתן לצפיה רק במגרש. בטלוויזיה הצבעים דהויים בגוונים חום צהוב ועליבות וריקנות המתקן, גורמים לך לחשוב שמדובר במשחק אימון.
"גברים נושאים צלקות מחלחמה בגאווה"- אין נכון מזה. בדיעבד, לשש אפס ששהובסתי בקופסה ולגמרים של יונייטד- יש אותה משמעות בדיעבד.

sorter 16 במרץ 2009

צודק מאה אחוז, רונן.
ביום שני הייתי בבלומפילד לראות את הפועל ת"א מפסידה למכבי חיפה אחרי מיליון פנדלים.
המשחק היה נוראי. שתי קבוצות שפשוט לא רצו לנצח.
הפוע"ל גנבה גול משום מקום וירדה לבונקר חסר סיכוי.
הארכה שבה השחקנים בעיקר פיהקו על המגרש.
ודו קרב פנדלים אומלל שששת הראשונים נבעטו החוצה.
ובכל זאת (אני אוהד הפועל) הייתה חוויה חיובית.

ישבתי בשער חמש (כמו בכל פעם שחסר מנוי שכמוני יכול לקנות לשם כרטיס) קפצתי שרתי ומילאתי את כל הפרוטוקול המלא.
ניפחתי בלונים והייתי מתחת לדגל הפריסה.
והכי חשוב הרגשתי שאני חלק ממשהו גדול. גדול יותר ממני, גדול יותר מהמשחק הספצפי שהתנהל מולי על הדשא באותם רגעים.
נשארתי עם חלק גדול מאלפי הצופים לעודד את השחקנים שירדו מהמגרש. לשיר פעם נוספת לאניימה שנתן כל מה שהיה לו.
עידוד אחרון לביברס שיצא מהמגרש על רגל אחת.

אם הייתי בבית מול הטלויזיה הייתי נשאר רק עם הבאסה והטעם של הגרעינים שלוקח לו זמן להעלם.
אם הייתי בבית זה היה עוד משחק לפרוטוקול שהיה נשכח מתודעתי כבר אחרי ימים ספורים.
במקום זה זכיתי בחוויה נוספת שתשאר איתי זמן רב.

מסכים 100% – כדורגל בארץ – רק במגרשים!

shalev 16 במרץ 2009

לצערי הרב אני חוטא לעיתים לראות כדורגל ישראלי במחשב ונו…
זה לא רוחב הפס או התמונה שנתקעת..
אני חושב שזה לא אותו ספורט כגם כשאני מקלל את האולימפיקו על מרחק הצפייה ועל מחיר השתייה.
עדיין השירותים נקיים יש שירותים לנשים זמן הכניסה הוא לאצטדיון הוא פחות מדקה
יש כיסאות מסומנים ואף אחד לא יושב לך במקום.
בקשר להפסדים – זה נורמלי לסחוב הרגשה רעה אחר כך ולרצות לנצח גם כשלא מגיע אבל להתקשר לדיוויד בלאט (שהיה מאמן גליל עליון) במהלך פסקי זמן כדאי שיסביר מה אפי ברנבוים אומר זאת סוג של נכלוליות שהיא אפילו חוקית אבל לא במסגרת הפייר פלי
ואם יש משהו שהכדורגל האנגלי נתן לעולם זה הפייר פלי.
אז פה ושם זה כייף לנצח את הפועל בדקה ה 90 מפנדל שלא היה שנוצר מנבדל ע"י שחקן שצריך היה להיות מורחק קודם. אבל באופן בסיסי זה מה שהורס את הספורט.
ולכן כמות הצופים באיטליה בצניחה כי אף קבוצה חוץ ממילאן, אינטר ויובה לא יכולות לקחת אליפות. וכל קבוצה שנתנה שנה אחת טובה זה היה במחיר של כמעט או פשיטת רגל.
(לאציו רומא פיורנטינה וכו'). כל קבוצה שיש לה שחקן זר נורמאלי אחרי שנה עובר לאותן קבוצות לשבת ביציעה..(קיבו, מאנסיני..)

ד"ר א. 16 במרץ 2009

רק בשביל Shalev והקלישאה החבוטה:

אחת מחוויות הצפיה הגדולות שהיו לי היתה הפסד ביתי ביד-אליהו לפנאיוניוס של יאנאקיס (כשׂחקן) בשמינית גמר גביע קוראץ', אביב 1994. באתונא חטפנו 20 הפרש. היה צריך לנצח 21. אלא שבמקום תני כהן-מינץ היה לנו דורון ג'מצ'י, וגם במשׂחק הביתי הפסדנו. אבל השירה והעידוד, גם בדקות היאוש בסיום, היו עוצרות נשימה.

מצד שני, הבעיא עם קלישאות, ביחוד אלה החבוטות, היא שהן בדרך כלל נכונות. חודשיים לאחר מכן זכינו באליפות לאסי, באחד מההתמודדויות הספורטיוויות המדכדכות אי-פעם. לפחות כך זה נראה בטלוויזיא.

יואב 16 במרץ 2009

דוקטור א,
הייתי שם ואני מסכים לגמרי…ימי קצורין הלא עליזים.

רונן דורפן 16 במרץ 2009

יואב – אני חטפתי בקופסא 1-6 שבועיים אחר כך. אלא שלילדים קשה יותר מגברים…
שי – רונאלדו נראה עובד עצות מול שמירה מופתית. שמרו עליו שניים כשתמיד מישהו נע לחסום את המסירה. כשאתה קיצוני זה לא משאיר לך הרבה אופציות.

אדרבא – לולא המגיבים האנונימים לא הייתה דמוקרטיה. הם לוקחים סיכון אנושי עצום בכך שהם חושבים שהם אומרים משהו מרגיז – וטבעי שירצו להישאר באנונימיות.

עומרי – לגבי אנא איבנוביץ' אני לא מאשר ולא מכחיש. אני מבקש לא להגיע למסקנות גם אם לא תזכה ברולאן גארוס.

רבי עקיבא – חסכת לי את התיקון על המגרש במלבורן. אלא אם הוא התכוון לדוקלנדס שלפעמים משחקים שם קריקט.במיוחד משום שהוא דיבר על קרבה לקזינו. מכל מקום המלבורן קריקט גראונד הוא 90 אלף מקומות.

Red Camel 16 במרץ 2009

רונן- תתרחק מאנה! אתה שומע אותי?!

טל 16 במרץ 2009

רונאלדו הלך יותר מדי עם הראש בקיר בשבת,ברח יותר מדי הצידה – ימינה ואז סגר לעצמו את האופציות עוד יותר מול הסגירה הכפולה,
כשהוא חותך פנימה לאמצע הרבה יותר קשה לעצור אותו ובכך הוא גם פותח לעצמו אופציות מסירה,
להגנתו אפשר לומר שהתמיכה של אושיי רחוקה שנות אור מזו של אברה בצד השני וכשהוא משחק בצד של אברה הדברים נראים הרבה יותר טוב גם כשיש שמירה כפולה ומשולשת עליו כי אז המגן מקבל מרחב פתוח.

הרשל וולקר 16 במרץ 2009

ציטוט מהעתיד הקרוב,

אבא של אנה איבנוביץ – "מרוב סקס עם החבר החדש שלה, הראש של אנה לא בטניס!"

רונן דורפן 16 במרץ 2009

טל – זה היה הדבר המאכזב ביותר. חשבתי שעם השיתוף של טבז יחזור משחק החילופי מקומות שהביא בעונה שעברה להרבה שערים של רונאלדו, וגם רוני וטבז. כנראה שהקבוצה כבר התרגלה לסגנון אחר – ובכדי לא להקלע למשבר בזמן מאד לא מתאים, צריך לחזור למה שעשו עד עכשיו העונה: שני קיצונים, ברבטוב באמצע לצד רוני, טבז מחליף, וגיגס או סקולס תמיד במגרש לניהול המשחק.

Glen 16 במרץ 2009

Oz: I heard yesterday was a big show night in Malbourn (for the after-the-big fire-homeless). Even Olivia NJ and Barry Gibb gave their duet.
So life can’t be so bad down-under.

I agree that defeats are worse at home and that precisely the reason why you should see defeats at home. It’s not about feeling better (for that I have a Wii and Ronen has Anna) it’s about feeling worse.

It’s all about getting the extreme of the feelings.

With wins it’s the opposite. I definitely prefer to see wins in the stadium.

Glen 16 במרץ 2009

By the way me and Anna in the doubles of the Wii is a winning combinatin

Glen 16 במרץ 2009

melbourne

רונן דורפן 16 במרץ 2009

לגבי אנה איבנוביץ' – אחת ולתמיד
i never had sex with that woman!

לגבי המשך השיחה עם אותה סרבית, שהיא פוליטיקאית עם שרשים יהודיים מהשמאל הליברלי שם. למדתי דבר מעניין: סגנית הנשיאה של המפלגה הליברלית היא הסנדקית של וידיץ'. ואנחנו הולכים למלחמה עם בלם שמאלני..

עוז 16 במרץ 2009

מכיוון שהנקודה עם האיצטדיונים של מלבורן נגעה בהרבה אנשים, הנה לינק לרשימה המסחררת של היכלי ספורט בעיר. 48 בסך הכל.
http://www.austadiums.com/stadiums/index.php?a=view

הכוונה שלי אגב הייתה לאיצטדין אתיחד (לשעבר טלסטרה-דום) אבל התבלבלתי בין המיקום שלו ושל הקריקט גראונד, שהוא איצטדיון של מאה אלף מקומות לפי האתר (לא ספרתי בעצמי). לצידו יש איצטדיון פוטבול משני ואליו התכוונתי…
בכל מקרה, העיר היא כמובן אימפריית ספורט מקומית ורק בחודש האחרון קבוצות ממלבורן זכו באליפות הכדורגל והכדורסל, ומבחינת מגוון אירועי ספורט, אין עוררין לעליונות של מלבורן על שאר ערי העולם. זה הריגוש שחסר.

Glen 16 במרץ 2009

Ronen: from Montenegro to Ann Arbor I don’t think you’ll find anyone believing you.

רונן דורפן 16 במרץ 2009

גלן – אני מתחנן.. השם הטוב שלי נהרס. אתה יודע מה יקרה לבלוג אם יחשבו שניצלתי את מעמדי כמנהל הבלוג כדי לפתות את אנה איבנוביץ'.

הרשל וולקר 16 במרץ 2009

רונן,

איך אומרים אצלנו? Damned if you do, damned if you don't

ד"ר א. 16 במרץ 2009

רונן –
אתם הולכים למלחמה עם מאמן שׂמאלני כבר 23 שנה. בגדול זה מצליח.

בני תבורי 16 במרץ 2009

רונן,
אני מאמין לך, חוזר שנית: א נ י מ א מ י ן ל ך !!!
גם לביל דרך אגב…
איך שלא יהיה, גם אם יש לכם מאמן שמאלני, אתם לא טובים בעיני יותר מנוער הגבעות.

אופיר 16 במרץ 2009

תבוסה היא בדיוק מה שצריך !!!

חייב להגיד שבאמת נהיינו זחוחים. וטוב שקעבלנו בראש (ובעיקר לא הגיע לנו כלום במשחק הזה, כמו בהרבה משחקים).

אבל יותר מזה, תבוסה היא משהו שאוהד אמיתי צריך.
אני איש man u כבר שנים. מאז שמשום מה התאהבתי בבראיין רובסון. ויש לי רק בעיה אחת, אנחנו מנצחים כל הזמן.

דבר שלדעתי פשוט נוגד את עניין לאהוד קבוצה. הייתי מאוד שמח לחזור להיות לוזר קצת. תבוסה כזאת בדיוק נותנת לך את התחושה, של איזה כיף… מותר להפסיד, מותר להראות רע… עכשיו רק צריכים לראות שהחברה יתאמצו בסופש הבא.
זה המדד האמיתי שלי לכמה אני אוהב קבוצה… או ספורט. לראות את הספורטאים רוצים, גם כשזה לא רק שושנים וורדים.

Glen 16 במרץ 2009

Ronen:

When they said those things about you and Sharapova I defended you with my body.
The same with Kournikova,.

I can’t do it anymore….

Spartan 16 במרץ 2009

שלו – תגובה נכונה ביותר. אכן עכשיו האליפות הזו תהיה עוד יותר מתוקה (מיד לאחר שנזכה בה).
רונן – המדיום המתאים באמת לכדורגל ישראלי הוא מדור מודעות האבל בגב העיתון.לצערי! אני גר פחות מ-60 שניות מאיצטדיון וינטר ואין מה לראות.

Older (of the Blog) Timer 16 במרץ 2009

אנשים אולי לא זוכרים את זה אבל אורי אבנרי (כשהוא עוד היה הלמוט אוסטרמן) הגה בצעירותו רעיונות אולטרא-ימניים שעיקרם השתלטות היהודים על המרחב השמי (פחות או יותר כל המזרח התיכון). אנשים משתנים. פרגוסון, מאז שהוא מנג'ר יונייטד, הוא שמאלני בדיוק כמו שאורי אבנרי ימני.

עדיף סרבי שמאלני על קרואטי לאומני. תשאלו את בית"ר ירושלים.

shalev 16 במרץ 2009

חברה לא יודע ימין, שמאל, אבל A.S.ROMA נחשבים לפאשיסטים (הותיקים שבאוהדים זוכרים את מוסליני קונה עבורם את האליפות הראשונה מבין שלוש, טוב לא ממש קונה כי בתקופות האלה היה מספיק להעלים שופט אחרי תיקו של רומא ומאז רק נצחונות) וכן לאציו קצת יותר קיצוניים… בכלל מעטות הקבוצות שנחשבות ימין מתון (מילאן…) והשמאל פה יושב והוגה דעות.

יוסי מזרחי 16 במרץ 2009

אופיר ידידי, עשה טובה, אני חולה בבית מיום שבת (באמת ובתמים).רד מפילוסופיות מסובכות ,איפכא מיסתברא וכדומה.
טוב שקיבלנו, ושאר תיאוריות קונספירציה.
אכן קיבלנו סטירה.
היא באה בזמן,אבל חבל שמול הקבוצה ההיא.ובכל זאת, המספרים לא משקפים את המציאות ואת מה שהיה.
זה היה יותר בתחום של תאונה מצערת,לא מעבר לזה.
אוי לנו אם השחקנים 'יתחילו להתאמץ' עכשיו.
לתפיסתי,הם נותנים תמיד את הכל.

הלואי ונגריל את ההם לרבע הגמר.
תהיה בטוח, שזה חולם הבלהות שלהם,בפרט עכשיו.

בני תבורי 16 במרץ 2009

סחתיין יוסי, נהייתם אנדרדוג, הא?

תומר 16 במרץ 2009

פוסט מדויק מאוד. אני חושב שהייתי מתאבד אם הייתי צריך להסתפק רק בכדורגל בטלוויזיה למרות שהוא משובח בהרבה מהכדורגל במגרשי ארצנו. ועם כל הגועל נפש שיש פה, הייתי ביציעים של טראפורד במשחק מול ליברפול(ה500 של סקולס) וזה לא הרגיש לי אמיתי כמו משחק בקופסא. אם כי הייתי שמח לשדרג את המתקן העלוב שלנו לאחד נורמלי.
אגב,דרבי תל אביבי בבלומפילד הוא חוויה אירופית(חוץ מהשירותים) לכל דבר. הייתי בשני האחרונים וכלא מעורב ריגשית יכלתי להנות מיופי של אווירה.לא היו תורים ולא אלימות, קצב המשחק היה טוב ותפאורה ועידוד ברמה יפה מאוד.
אגב צלקות,אני אכלתי בקרית אליעזר גם שביעיה וגם סטירה. נחשו מה כאב יותר….

לירן שבתאי 16 במרץ 2009

רונן – מה שהכי איכזב זה שהקבוצה עדין לא מוכנה לשחק בלי גיגס או סקולס וזה בעיה רצינית שאני מקווה שפרגי יתן עליה את הדעת במהרה. הם כבר בחזרות לשירת הברבור ועדין קשה לקבוצה בלעדיהם. להערכתי אנדרסון יכול לירוש אותם. הביקורת עליו היו מוגזמות בשבת, אומנם לא הלכו לו המסירות אבל הוא נלחם ושיחק אגרסיבי מה שלא ראיתי בכלל מקאריק! והוא עוד היה קשר אחורי!. מה גם שלאנדרסון יש ביציים והוא הוכיח זאת בפנדלים של משחקי הגמר וגם בעימותים נגד ג'ארארד שנה שעברה. עם קשר יותר חזק ודפנסיבי לידו הוא יצליח יותר.

יוסי מזרחי – אתה צודק במליון אחוז! צריך להודות חטפנו סנוקרת וכמה שנגיד שטוב שקיבלנו, היינו מעדיפים, בלי לחשוב פעמיים, לא לחטוף אותה. הלואי וניפגש בגמר.
אופיר, אני לא חושב שתמיד ניצחנו, באלופות מאז 99 עד אשתקד כל שנה הפסדנו בצורה מאכזבת שמאוד כאבה (נגד לברקוזן הכי כאב)וכל תחילת שנה הייתי בטוח שזו השנה ותמיד בסביבות אפריל התאכזבתי והייתי צריך לשמוע את המנטרה של הסבי, עם המבטא הערקי "מה אתה בוכה, הם שולחים לך את הצ'ק בדואר". 9 שנים שהפסדנו באלופות זה לא מעט, והאמת שאני מעדיף לנצח כל הזמן. תמיד יש עוד שיאים לשבור.

מיסיס רוני 16 במרץ 2009

IT IS THE EVENING OF THE DAY
I SIT AND WATCH THE CHILDREN PLAY
SMILING FACES I CAN SEE
BUT NOT FOR ME
I SIT AND WATCH
AS TERAS GO BY
איך אמרת רונן?כדורגל ורונקרול

שמש 16 במרץ 2009

Resrvs: Rochdale 1 United 4
United cruised through to the semi-finals of the Lancashire Senior Cup as Fabio bagged a hat-trick at Rochdale.

The Brazilian's treble, allied to a second-half strike from Danny Welbeck, overturned Joe Reidy's early opener for the hosts at Spotland.

Fabio even had the luxury of being able to miss a penalty as United romped to victory, keeping the Reds on course for a repeat of last season's cup triumph.

The afternoon started slowly, however, as Reidy rose to head home after the hosts had taken a quick short corner. After that, it was Fabio who stole the show.

Having been brought down inside the Rochdale area after 21 minutes, the Brazilian fired his spot-kick wide, but atoned five minutes later by converting from close range after Rodrigo Possebon's effort had been beaten out by home goalkeeper Sam Russell.

The Reds were ahead shortly before the interval when Fabio surged forward and clinically fired home, and he completed his treble within minutes of the restart, again seizing on a rebound after Oliver Gill's header had been parried.

Then, with the hosts well beaten, Welbeck surged through on goal and tucked home a fourth goal to seal United's passage to the semi-finals.

United: Zieler; Eckersley, C Evans, Gill, Derbyshire; Eikrem, Possebon, Bryan, Fabio; Welbeck, Macheda.

רונן דורפן 16 במרץ 2009

באבא – פוליטית פרגוסון עדיין רושם צ'ק לטובת מפלגת הלייבור כל שנה. השנה גם הלך לכמה ימים לעזור למועמד הלייבור בבחירות בסקוטלנד. את קבוצת הכדורגל הוא לא מנהל על פי עקרונות סוציאליסטים – אבל עם כל הכאב ממה שנהיה בכדורגל – בריאות וחינוך חשובים ממחירי כרטיסים בכדורגל.

מיסס רוני – תגובה מאד לעניין!

רונן דורפן 16 במרץ 2009

לירן – כל עוד גיגס וסקולס משחקים הקבוצה לא תהיה מוכנה לשחק בלעדיהם. כדורגל זה לא קורסים באוניברסיטה ואיש לא מסיים עכשיו "קורס בלהיות פול סקולס". לדעתי בשני המשחקים – גם מול אינטר – היינו נראים יותר טוב אם אחד הוותיקים ואחד הצעירים היה משחק. באינטר חסרה לנו פיזיות ובשבת מנהל משחק במרכז המגרש.

יוסי מזרחי 16 במרץ 2009

בני, באמת שלא. להיות אנדרדוג ה ב- DNA מי כמוך יודע.
זה לא משנה את העובדה שצריך להעריך יריב שניצח אותך בבית ובתוצאה כזו.
אתה מנוסה במצבים האלה ולכן זה נראה לך טבעי.אנחנו ,בארץ לא ידועה…

ערב נעים.

לירן שבתאי 16 במרץ 2009

צודק אכן היינו נראים יותר טוב ויותר מאוזן.
בשום אוניברסיטה או סמטה בברזיל אי אפשר ללמד להיות סקולסי. צריך מתכנת מחשבים טוב(*

עומרי 16 במרץ 2009

רונן- עכשיו סיימתי לראות את העונה החמישית של הפמליה(——————ספוילר ספוילר ספוילר——————-)
וטרטל מביא שם את מדו סופרנו ככה שאני בתחושה שהכל אפשרי, בכל זאת בעלים של בלוג הספורט המשפיע בישראל זה לא הולך ברגל.

אריאל 16 במרץ 2009

אני חושב שגם הרשימה הזאת וגם הקודמת הן פריבליגה של אוהד(ים) לקבוצה שלקחה שתי אליפויות ואליפות אירופה, ועומדת במרחק בטוח מאליפות שלישית רצופה. אני ממש לא בטוח שהתבוסה היתה נתפסת בצורה כל כך שוות נפש בסיטואציה אחרת, נניח אם המשחק היה מכריע את גורל האליפות.
אני זוכר שהייתי באיצטדיון ב-1-1 של ישראל מול אוסטריה והדיכאון של 50 אלף איש שנוחת עליך בבת אחת ואחרי זה מעמיק כשאתה זורם עם קהל מדוכאים החוצה – זאת לא חוויה שנשכחת במהרה. כמובן שצפיה באיצטדיון תמיד עדיפה, מכל הסיבות שציינת (ועוד רבות אחרות), אבל לפעמים בטלוויזיה היאוש נעשה יותר נוח.

רונן דורפן 17 במרץ 2009

אריאל – לגבי הפוסט הקודם אתה צודק. גם ציינתי זאת: אני לא שווה נפש, אבל סלחני כלפי השחקנים הללו בגלל מה שהם השיגו עבור המועדון והאוהדים.
לגבי הפוסט הזה אני חושב שכמעט בכל סיטואציה תבוסה יותר קל לקבל במגרש.

אסף 17 במרץ 2009

אני אוהד שלושים שנה את ליברפול (כן עוד מהימים של מבט ספורט בשנות השמונים) ואיפשהו מתישהו במהלך שנות ה 90 התחלנו לפחד ממכם. ולומר את האמת למרות ה 4-1 אנחנו עדיין פוחדים. כי על פחד אתה לא מתגבר בפעם אחת. כמו שפחדנו מצלסי של מוריניו, כמה ניצחונות והם פוחדים מאיתנו.

אבל אם יש שחקן אחד אצלכם שאני באמת פוחד ממנו זה גיגס. גיגס הוא השחקן היחיד בכל ההיסטוריה של יונייטד שהייתי רוצה לראות אותו משחק אצלנו. הוא גרם לנו כל כך הרבה צרות אבל אי אפשר שלא להעריך אותו. וגם אם הוא מתקרב ל 40 הוא שווה כל פאונד

יוסי מזרחי 17 במרץ 2009

אסף, מה שאמרת, מוכיח שגם לליברפול יש אוהדים שמבינים כדורגל.
יפה.

רונן דורפן 17 במרץ 2009

גלן – אני חושב שזה המחיר הזול ביותר. אני משער שבסיבוב הבא של זכויות השידור הכדורגל האנגלי יתחיל להתמוטט.

דרקולה 17 במרץ 2009

שלב אתה יכול להזכיר שוב
ולהרחיב עלהדוגמא של בלאט שהבאת?

גיל 17 במרץ 2009

סאגת טבז נסתיימה בהסכם. האם זה אומר שיש סיכוי גבוה להשאיר אותו עכשיו?

אופיר 17 במרץ 2009

לא התכוונתי להיות פילוסוף…

רק להגיד שזה טוב לקבל בראש מידי פעם… הרי אין כמו להיות לוזר.

ועכשיו קדימה, נשארו עוד 3 תארים שאנחנו ניקח השנה :)

יואב 17 במרץ 2009

פאביו(הנחשב למוכשר מהשתיים) לא מפסיק לכבוש..
גיל, על איזה הסכם מדובר?

יואב 17 במרץ 2009

מהשניים…

גלן 17 במרץ 2009

רונן: אתה יודע שאני מייחל לרגע הזה כדורגלנית אבל האמת שגם מוסרית. קראתי נתון שהדהים אותי לאחרונה- החוב של ה HOUSEHOLD באנגליה ביחס להכנסה עלה מ105% ב1995 ל 173%.

בארה"ב מופת הקפיטל זה 139% !!!!

כלומר מדובר בגרידיות מטורפת, הכל מבית היוצר של ה"שמאל" לו מצביע דרך קבע פרגסון. זה הביא לבום ולכסף מכל העולם ורק נכון מוסרית שתגיע הנפילה. ובלל למה להלין על השמאל הישראלי כשעירק והגרידיות הם במקום אחר.

גיל: הסאגה הסתיימה ו(למעט אפשרות תביעות אישיות) ומעניין אם גם ווסטהם תסיים בקרוב את מתכונתה המקורית….

גלן 17 במרץ 2009

האמת שלא רק תביעות אישיות. גם וויגאן ופולהם רוצות פיצוי על זה שווסטהאם גמרו מעליהם. כשאין אתיקה אז זה כבר עד הסוף.

גיל 17 במרץ 2009

מדובר על הסדר מחוץ לבית המשפט בין שפילד יונייטד ווסטהאם.

IDO 17 במרץ 2009

גלן – אין דאגה הלייבור הלך לעבודה במדפסת השטרלינגס. בקרוב מאד 173% אחוז חוב יהיה שווה 80% הכנסה.
ואני אוכל לקנות פאונדס ביחס של 1:1.

אם ההימור של אובמה (עם חבילת הסיוע המאד נדיבה שלו) לא יצליח, גם הוא ילך לעבוד בהכנה לדפוס…

גיל מזימבבואה 17 במרץ 2009

בזימבבואה יש קורס מזורז להדפסה…אפשר לקבל תואר דוקטור אחרי פחות משנה, בהתאם לתוצאות.

יוני 17 במרץ 2009

אני חייב לשתף. ביציע העיתונות שאלו את שלמה שרף למה אינזאגי לא זכה להכרה למרות שכבש 300 שערים בקריירה.

תשובתו: "אולי כי אף פעם הוא לא יצא מאיטליה". כל מילה מיותרת.

shalev 17 במרץ 2009

במהלך המשחק ירושלים מכבי (משחק הפיצה) שוש אלוני ראתה שכל פסק זמן עוזר המאמן של מכבי יורד לחדר ההלבשה, כיוון שמכבי לא נותנת למיקרופון של ערוץ הספורט להאזין למתרחש הם הכניסו רק לפסקי הזמן של ירושלים, על הספסל הירושלמי הייתה תמיהה איך מכבי חוזרים מכל פסק זמן כשהם יודעים בדיוק מה הולך לקרות… בערך באמצע המשחק שוש אלוני הבינה שמישהו משדר לספסל של מכבי את תוכן פסק הזמן הירושלמי (זה היה דיוויד בלאט בעודו מאמן את גליל עליון עונה לםני שמונה לעוזר מאמן מכבי בתחילת השושלת הראשונה) ואז הופסקה הכנסת המיקרופון לפסקי הזמן הירושלמים, מבחינת המשחק זה היה קצת מאוחר ההפרש היה גדול מדי וירושלים הצליחו רק לצמצם אותו… וכך מכבי זכתה ביתרון הבייתיות בסדרת הגמר – ומה שעצוב שזה אפילו לא לא חוקי רק בעייני תמצית הלא ספורטיבי.

גמאני 17 במרץ 2009

בשנה שעברה חטפנו דאבל מהסיטי לראשונה מאז שנות ה-60… בסוף השנה כבר בקושי זכרנו את זה.
גם התבוסות מ-99 (שפילד,בלודי הל) נשכחו בסוף אותה שנה.
נקווה שהתבוסה הזאת תהיה זיכרון סאטירי מעונה היסטורית
MAKE IT SO SIR ALEX

תומר 17 במרץ 2009

גלן-אפשר הסבר קצר להדיוט הכלכלי בקשר לחוב הזה ואיך זה בדיוק יחסל את הכדורגל האנגלי?

אריאל- משחק באצטדיון רמת גן זה לא נחשב. גם אני הייתי במשחק הזה והשער של הרצוג היה רק תוספת לתנאי הראות,הצפיפות, הפקקים והחניה. אם אלו היו נורמלים אולי לא הייתי יוצא משם כאילו חזרתי מהשאול(אייזנברג).

יוני-פשוט שטויות. דבר ראשון פיפו כבש את רוב השערים כשהסריה A הייתה הליגה החזקה באירופה.
דבר שני,הוא לא זכה להכרה בארץ שזה דומה לזה שהסטרוקס לא זכו להכרה בארץ.כנראה שהבעיה היא בשלמה שרף ולא בניהול הקריירה של פיפו אינזאגי. חוץ מזה בכל קבוצה שהוא שיחק בה הוא היה השחקן הכי פופולרי שלה,בגלל סגנון המשחק הבלתי מתפשר שלו. במשחקו האחרון ביובה,כשהם הפסידו זכיה באליפות, הקהל פרץ למגרש כדי להיפרד ממנו כי הוא עובר למילאן.

martzianno 17 במרץ 2009

תומר – על פיפו אני לא מתווכח איתך – הוא בכיין והוא נופל כל פעם כשמישהו פותח שקית גרעינים ביציע, אבל חלוץ אדיר, מאלה שיכולים להבקיע עם הכיס (ותמיד מופיע במאני-טיים).
בקשר לסטרוקס… נו! לא תמיד אם זה מחו"ל, אז זה טוב… (אבל זה כבר באמת עניין של טעם).

לירן שבתאי 17 במרץ 2009

יוני – שלמה גם אמר שפיפו שיחק רק במילאן. זה אומר הכל אודות הפרשנות הבנאלית שלו. עם כל הכבוד שלמה שרף כחבר פנאל ביציע "העיתונות" זה לא פחות מזילזול באינטליגנציה של חובבי הספורט. פיפו נולד לכבוש. הוא חלוץ רחבה מהזן הטוב ביותר שהולך ונכחד, לא מהיר, לא דריבליסט, לא משתתף במשחק, לא מגן, לא יוצא מנבדל, לא מוסר, אבל עושה את כל מה שחלוץ צריך לעשות.
תומר – אני רוצה להיות בטוח, זה היה בסרקיזם מוחלט המשפט עם הלוזר נכון?

תומר 17 במרץ 2009

מרציאנו- אז אדם גרין,בלק ליפס, רקונטרוז,CSS,מיוז, הסטוג'ס ואינספור דוגמאות לכאלה שלא זכו להכרה כי ישראל זו פרובינציה קטנה שאין בה מספיק מקום לתופעות נהדרות ומעוררות השראה כמו המראה של פיליפו אינזאגי לוחץ על הגנת היריב.
לירן-איזה לוזר?

אביעד 17 במרץ 2009

תומר, אדם גרין והבלאק ליפס הם Way Over Rated!!!

לירן שבתאי 17 במרץ 2009

אופס טעות שלי התכוונתי למשפט של עופיר, סוריי תומר

יואב 17 במרץ 2009

תומר,
זה זוכה להכרה באחוזים בדיוק כמו שם(גם שם הרוב שומע זבל)רק שפה יש מעט אנשים. זה לא שהסטרוקס או איגי(היה מדהים פה בארץ) מפוצצים איצטדיונים שם. זה קורה במועדונים-בדיוק איפה שזה צריך לקרות, ךמי שמחפש את זה.
אם ניק קייב מוכר פה באחוזים הכי הרבה בעולם, זה קצת דברים…

יואב 17 במרץ 2009

ךמי=למי

תומר 17 במרץ 2009

יואב- לזה התכוונתי, אין מספיק מקום.
אביעד- אם היית אומר,חס וחלילה, שרובי באג'יו הוא אוברייטד הייתי נכנס איתך לדיון ארוך ומפרה בנושא ולא הייתי חודל לנסות ולהניא אותך מדעתך החלולה(לצורך הענין)עד אובדן תחושה באצבעות ידיי. אבל אין לי שום דרך וכוונה לעשות זאת לגבי אדם גרין. אני רק אגיד שכמו נושא הפוסט, מומלץ מאוד לראות אותו בלייב.

תומר 17 במרץ 2009

ואיגי באמת היה מדהים פה, מדהים איך כמעט שנתיים אחרי אני עדיין פוגש באקראית אנשים שהיו באותה הופעה שלמזלנו לא נמחקת מהזיכרון.

יואב 17 במרץ 2009

באג'יו=תענוג צרוף וענין טעם במיוחד.

אביעד 17 במרץ 2009

איגי אכן היה מדהים, אחת ההופעות הכי טובות שהיו בארץ, אם רק הייתה שם בירה טובה יותר מהיינקן, החוויה הייתה מושלמת. ולשניה היה את הפיתוי לומר משהו על באג'יו, רק בשביל לראות אותך מנסה להניא אותי מדעתי. אבל אז חזרה השפיות ונזכרתי שאני לא יכול לבנות תיק נגד באג'יו גם אם רציתי (אולי על הצמה המיותרת שלו, אבל גם זה קל לומר בדיעבד).
לפחות לא הצעת שאראה את הבלאק ליפס בלייב… :-)

Glen 17 במרץ 2009

Gamani- since one of the two great wins was in the 1970, I would like you to change it to the early 70s please.

Tomer:
The word ruined or collapsed was used by Ronen, not me. I will settle with going back to reasonable budgets and squads with more British players and maybe a decent competition where players such as Tevez plays as many games as Ronaldo. .

The debt itself is easy. You take more loans or the banks give you more loans or mortgages than you can really pay back when the economical climate is bad as it is now. So than you spend more money than you really have on many things. This is greediness and it affected the teams and no coincidence that the predominance in Europe came with this bubble boom that is over.

When both assets (real estate) and the City (the English Wall-Street not my team) money fell together it was too much.
So:

The pound is weaker and weaker. Say you want to buy somebody from another country it is much more expensive compared with places using the Euro at least compare to last year.
We will see less money spend on things such as football
Or things for which you have advertisements -> less TV money -> less of the big money going to the teams in the next contract.

Another level is of course the predicted high unemployment rate.

And last:
The loans to the owners which was part of climate of giving loans to everybody are gone and future credit will not be given as easily (and outrageously) as it was done before. Put it in another way it is quite tough to get money these days because everybody is too scared.

The fact that the banks now believe that a successful club like United (that for itself is profitable) might not be able to pay its owner debt is amazing and sad. And if that is United what will the others (such as Liverpool) have in hand when due day comes. The banks will now determine the faith of West Ham and not the owner and after the settlement we will see if some of the bidders to buy the club will want it now needing to pay the extra 25m. There are less billionaires today compared with last year and those outside are less willing to risk their own money in today’s climate. Since the banks will not lend them the money so easily and happily as before it is interesting to see who will buy West Ham.

Glen 17 במרץ 2009

then not than somewhere in the text

Glen 17 במרץ 2009

Ido : I saw your comment now.

I love the term they are using :
"quantitative easing"

It sounds so good and right that way

גמאני 17 במרץ 2009

גלן-אל תאחז בזה… תמיד תהיה לך את 2008
נו טוב,לפחות העפנו אותכם מהגביע.נקווה שלהם נעשה יותר.

בני תבורי 17 במרץ 2009

תומר,
הנה אתה פוגש עוד אחד שנהנה מההופעה של איגי והסטוג'ס.

אביעד,
מה רצית שימכרו שם, שימאיי? (-:

אביעד 17 במרץ 2009

בני, רציתי בירה נורמלית!!!!! זו הייתה חתיכת התלבטות בין לשתות היינקן או לא לשתות בכלל, בסוף הלכתי עם הבירה. אם היה שם גולדסטאר או טובורג (זה המינימום, לא ציפיתי ליותר מדי) אז היה יותר טוב :-)

גיל, מזימבבואה 17 במרץ 2009

אביעד שתגדל תידע שאין דבר כזה בירה גרועה, את זה ענה לי בנימוס מתנדב בקיבוץ לפני 30 שנה ששאלתי אותו איך הבירה? וזה היה בירה נשר.

סימטוב 17 במרץ 2009

לצומת ליבם של כל הגוזרים: זה נראה שארמון בן נעים יהיה הקופון הבא בפ"ת

בני תבורי 17 במרץ 2009

סימנטוב,
לדעתי שחר ושניידר כבר קנו מספריים. הימור שלי: של שנידר חדות יותר.
אגב, שיא חדש של חוסר אתיות ומקצועיות בידיעה בספורט "ידיעות אחרונות" מאתמול: "לאחר הנצחון על הפועל פ"ת בשבת, הביע הצוות המקצועי של מכבי ת"א שביעות רצון מכושרו של אבו חצירא…". להזכירך, העונה טרם נסתיימה והוא עדיין שחקן בקבוצה אחרת. כנראה שזה המכביזם שדובר כאן.

סימטוב 18 במרץ 2009

על זה נכתב wishful thinking

יואב 18 במרץ 2009

בני,
מה מכביזם מה. פעם זאת ביתר, פעם הפועל, פעם חיפה(רוב הזמן), פעם מכבי… בוזז מי שיכול(ולא שאני בעד או בכלל יודע על מי מדובר)..וואלה משפט מידיעות אחרונות-זה בכלל מצחיק.
אכן אין בירה רעה(כשתיין וכמתפרנס מזה)אבל זה בכלל לא פרמטר שאיגי עולה לבמה…

בני תבורי 18 במרץ 2009

יואב,
נכון, יש שוק ויש קונים ומוכרים. לא זו הנקודה. לנהל מו"מ ולסכם עם שחקן בהיותו שייך למועדון אחר ולהיות "שבע רצון מכושרו" בעת משחקו במדי המועדון האחר, זה אולי כשר אבל מצחין.

בני תבורי 18 במרץ 2009

ושוב יואב,
עם המשפט האחרון שלך אני מסכים לחלוטין…

יואב 18 במרץ 2009

בני,
בטח שזה מצחין. כבר מאתיים שנה. מכל הכיוונים שנתקוף את הכדורגל הישראלי. גם ידיעות אחרונות ספורט אגב(וכל שאר מדורי הספורט)…כמות האינטרסים השזורים במשפט שציטטת-מי יבין בכלל(בהפוך על הפוך זה אולי בא מפתח תקווה עצמה).
ובלי קשר, לאחר פעמיים שראיתי אותו בשלושה שבועות, שחקן מוכשר מאד…

יואב 18 במרץ 2009

אבל אם המשפט המצוטט, אכן נאמר מגורם רישמי במכבי, זה סוג של בלתי יאומן(יאומן אבל תמיד מפתיע מחדש) מצד האומר ומצד המצטט ברמת הנורמטיביות וחוסר החשש מעונש או מביקורת בכלל.. איכס.

מאיר המקורי 18 במרץ 2009

את עניין ה"לשאת צלקות מלחמה בגאווה" אני מקבל. אבל דווקא עם הנקודה של הטלוויזיה אני לא מסכים. בטלוויזיה מראים בהילוך חוזר הכל, גם את הטעויות וגם את החצי מצב. היו פעמים שחזרתי הביתה וראיתי בתקציר חצאי מצבים ששכחתי מקיומם, שהלכו לאיבוד בתמונה הכללית. הטלוויזיה לא מעבירה את האווירה שאתה חש באצטדיון. אבל מבחינת יחסי כוחות / הזדמנויות וכן הלאה, היא משקפת נאמנה.

אבל יש עניין אחר – עניין הפרשנים לפעמים מבלבל את הרושם שלך מהמשחק. אם אתה רואה משחק והקבוצה שלך נראית לא רע בכלל, אבל בסוף היא מפסידה באופן די אקראי, הפרשנים בדרך כלל יפרשנו את התוצאה ויסבירו בצורה מדעית למה התוצאה היתה משקפת והקבוצה שלך היתה חלשה. גם ההיילייטס ייבחרו בהתאם (לא רק השערים).
לא ראיתי את המשחק אבל אני בטוח שכל הפרשנים הסבירו באופן מאוד משוכנע וברור שליברפול היתה בכמה דרגות טובה יותר. אני יודע שפרגוסון טען שיונייטד היתה טובה יותר. גם מהפוסט שלך מובן שהתומאה לא שיקפה. אני מניח שהאמת היתה אי שם באמצע, אבל צופי הטלוויזיה קיבלו רושם אחר בגלל הפרשנות וההיילייטס.

סימנטוב 18 במרץ 2009

מכבי בחברה טובה (?) מסתבר שהערסNים ניסו להעמיס את התאומים לרכת הלא לנכונה (לפני כמה שנים היה סיפור דומה על תחנת רכבת שווצרית?)
ולגבי פ"ת אולי עדיף לפתוח בסטה בשוק ולמכור עגלות

סימנטוב 18 במרץ 2009

לרכת = לרכבת
:(

רונן דורפן 18 במרץ 2009

מאיר המקורי – לא כתבתי שהתוצאה שלא שיקפה. יונייטד הייתה גרועה מאד. כל שכתבתי הוא שלטעמי היא הייתה גרועה ביכולת ולא במאמץ. וידיץ', למשל, רץ והזיע ונלחם ועשה טעויות קטסטרופליות. מה שפחות מכעיס את האוהד השפוי (כלומר אחוז קטן מהאוהדים…)

בני תבורי 18 במרץ 2009

יואב,
גם עם המשפט הזה שלך: "כמות האינטרסים השזורים במשפט שציטטת-מי יבין בכלל(בהפוך על הפוך זה אולי בא מפתח תקווה עצמה)", אני נאלץ להסכים לגמרי. בכל מקרה, זה בוודאות בא מפי גורם בכיר במכבי.

סמנטוב,
לא צריך לפתוח בסטה, היא קיימת.

תומר 18 במרץ 2009

גלן- תודה רבה על ההסבר המפורט והפשוט. אני מקווה שזה באמת יחזיר את השפיות הכלכלית לכדורגל. סנדרלנד מורידה את מחירי הכרטיסים בעונה הבאה וזו כבר סנונית ראשונה ובאמת הגיע הזמן שטבס יוביל קבוצה ולא יהיה הטל בורשטיין של מאן יונייטד.
גם בישראל מסתמנת חזרה לשפיות בפוסט גאידמק, כרגע כל הקבוצות מכינות עצמן לקיצוצים בעונה הבאה, וכרגע אין וכנראה שגם לא יהיה קונים לזכויות השידור של המשחק המרכזי. האבסורד הוא שהחוזה עם צ'רלטון יהיה עדיין בתוקף ויכול להיות שהמשחקים ישודרו בתשלום ללא אף משחק בערוץ פתוח וחבל כי המצב האופטימלי הוא בדיוק ההיפך.

יואב ובני- אבו חצירה הוא סמל לכל מה שמגעיל בכדורגל הישראלי,שחקן שבכל שבוע יש ספין חדש לגבי הקבוצה שתקנה אותו בעונה הבאה ומעורבים בו שניים מהאנשים היותר מזיקים בכדרוגל,מאיר שמיר ואריק איזיקוביץ. עוד לא ראיתי שחקן של איזיקוביץ שלא הסתובבו סביבו שמועות ובעיות אחרי שהוא נתן חצי עונה סבירה. ההתייחסות לנושא מצד בני כמכביסטית היא בגלל שהיא מזכירה מאוד את התנהלות שמעון מזרחי. נכון שגם חיפה,הפועל ובית"ר עושות את זה לא מעט אבל שמעון מזרחי היה הראשון לקבע את זה כנורמה מקובלת ומובנת. בכלל ההתנהלות של מכבי כדורגל בזמן האחרון מזכירה יותר ויותר את זו השלילית של אחותה מהכדורסל,הבכיינות על השופטים והמכתב לאבן עזרא היו מביכים.

אביעד- הצמה האלוהית או הקוקו הקדוש כפי שהם מכונים באיטליה הם ממש לא מיותרים, זה כדי שהבלם ידע מי עבר אותו וממי הוא צריך לפחד. רק בגלל זה אני שולח לך ארגז הייניקן. אגב,הייניקן הייתה הספונסר הראשי של ההופעה ומימנה את הבאתם של איגי והסטוג'ס אז היה מאוד הגיוני שזו הבירה היחידה שתהיה.
בני,חבל שלא עלית לרקוד עם איגי את NO FUN.יכלת גם לתת לו לשרוף דיוקן של אבי לוזון:)

אביעד 18 במרץ 2009

תומר, אני יודע שהם היו הספונסרים, לא יכולתי לפספס את זה בפוסטרים ובפנים.
יואב, בני – יש בירה גרועה – היינקן, קרלסברג, מכבי (עוד פעם מכביזם?!) ועוד כמה. בדיוק כמו שיש גם בירה טובה :)

בני תבורי 18 במרץ 2009

תומר,
לא היית רוצה לראות אותי רוקד, רק אנתרופולוג נועז במיוחד יגדיר את התנועות שאני מייצר כריקוד…

סימנטוב 18 במרץ 2009

תומר, איזיקוביץ גירסתינו לג'ורבצ'יאן מכבי גירסתינו לריאל?

תומר 19 במרץ 2009

גורבצ'יאן יכול לקחת שיעורים אצל איזיקוביץ…

Comments closed