הודעה חשובה לגבי תוצאות חידון מספר 126 (והריעו ליוסי מלמן)

בתקנון החידון נקבע כי מי שיסיים את מרתון תל אביב יקבל תוספת של 1.5 נקודות. המהלך שנועד לעודד עיסוק בספורט הצליח מעל המשוער, ויותר מאלף משתתפים התייצבו למרוץ. יותם מלמן, מקוראי הבלוג הקבועים, היה מאילו שזכו להטבה זו. מסתבר שאביו של יותם, יוסי מלמן, מהעיתונאים המובילים בישראל בתחום המודיעין וכל מיני פרשיות שכתיבת רבי-מכר יפה להן, סיים את הריצה תקופה קצרה לאחר שעבר ארוע לב. לאות הערכה על ההישג האמיץ  מוענק לו בונוס מיוחד של 2.25 נקודות באופן רטרואקטיבי על החידון.

הנה סיפור הריצה של יוסי.

מה שמזכיר לי סיפור מתקופת עבודתי בהארץ. יום אחד ישבתי עם העורך רמי רוטהולץ ולמשרד הגיע יוסי מלמן כשהוא רוצה להציע סיפור לספורט. הוא עומד להשתתף במרתון לונדון שיהיה המרתון הראשון של היילה גברהסילאסי. הוא שאל את רוטהולץ אם הוא מעוניין בכתבה מהמרוץ.

"בוודאי", ענה לו רוטהולץ, "תצמד אליו כל הריצה ואל תזוז ממנו".

“רצועת טיימינג” - תזמון: נס שקרה לי, ספיחים מיום השואה, מייבש שיער ומלחמות
רוס בראון

No Comments

נועם 26 באפריל 2009

:)

ענק. אז מה נגמר עם הסיפור של מלמן ומרתון לונדון? הוא הכין כתבה?

רונן דורפן 26 באפריל 2009

נועם. הוא התברר כאחד העיתונאים הללו החלטוריסטים שעושים חצי עבודה. קצת היה במסיבת עיתונאים לפני המרוץ, הוסיף כמה נתונים, אבל מעל באמון הקוראים ולא היה לצד גברהסילאסי במהלך הריצה.

נועם 26 באפריל 2009

נדמה לי שרן בן שמעון קורא לזה "מחוייבות"…

רונן דורפן 26 באפריל 2009

נועם – את חוסר המחוייבות אפשר לראות שוב במקרה הזה. זה מתחיל בתרוצים כמו "היה לי התקף לב, אולי אני לא ארוץ". ומסתיים בכך שהוא לא מנסה לשבור את השיא האישי שלו. בושה.

יוני 26 באפריל 2009

אם הבלוג הזה ימשיך לכתוב על כל אחד שמצליח לסיים מרתון, מה יהיה הסוף?

היה משעשע לקרוא את הבלוג של יוסי מלמן ולעשות 1+1 עם התגובה של יותם משישי אחה"צ. סחתין על המרתון הראשון. אצל רבים (כמוני) זה רק בתאוריה…

רועי שבא אחר-כך 26 באפריל 2009

מאחר ודיברו על "חוסר מחויבות", אני מניח שזה רק עניין של זמן עד שמישהו יגיד "ברבאטוב". זה מביא אותי לשאלה האם אזכור של ברבאטוב בדיון טוקבקים בבלוג הזה הוא הגרסה המקומית ל"חוק גודווין" ( http://en.wikipedia.org/wiki/Godwin%27s_law ).

יובל 26 באפריל 2009

מבדיקה מהירה עולה שהשערוריה גדולה אף יותר – גברסילאסי לא גמר ראשון את אותו המרתון, אלא שלישי בלבד! המסקנה האפשרית היחידה היא שהמחויבות אותה חש העיתונאי פול טרגט לעורך שלו היתה עמוקה יותר.

רונן דורפן 26 באפריל 2009

יובל – תודה על הקישור.
ייתכן שלפול טרגט היה פשוט דד-ליין מוקדם יותר מיוסי מלמן והוא מיהר.

זיו 26 באפריל 2009

האם מישהו מהעיתונאים המבקרים בבלוג יכול לבדוק ולגלות מדוע ערוץ הספורט שיש ברשותו את זכויות השידור של הפלייאוף ב-NBA נמנע מלשדר את המשחקים ?
אגב,אחי השתתף במרתון תל אביב וכבוגר המרתונים בטבריה,ברלין,לונדון ובוסטון הוא טוען שמרתון תל אביב היה חלטוריסטי וניכר שמי שארגן אותו עשה זאת כלאחר יד.

גיל 26 באפריל 2009

אני קורא את הבלוג של יוסי מלמן מתחילתו באתר דה מרקר. מלמן הוא אחד הכותבים הכי מוכשרים וצנועים בעיתונות היום. רק עכשיו ידעתי שהבן שלו כותב כאן.

רונן דורפן 26 באפריל 2009

גיל – הבן שלו, יותם מ., כותב לעתים רחוקות. לרוב כשיש איזשהו קשר לספורט חורף. כמי שגדל בחוף תל אביב יש לו קשר הדוק לקפיצות סקי ולביאטלון בעיקר. זכורים גם דיווחיו הנפלאים מאליפות העולם בראגבי.

רונן דורפן 26 באפריל 2009

זיו – מכיוון שהמרתון אורגן לכבוד 100 שנים לתל אביב ייתכן שרצו לשחזר את הדרך החלטוריסטית והחופשית בה התפתחה העיר העברית שראשונה. שכמה שהיא ברדק אחד גדול – אין אהובה ממנה בעולם.

יובל 26 באפריל 2009

והנה איך יותם מרגיש היום:

http://www.youtube.com/watch?v=m-hCuYjvw2I

YB 26 באפריל 2009

כתל אביבי אין לי שום אהבה מיוחדת לתל אביב. גם לא שנאה, אבל לדעתי מדובר בעיר קצת אובר-רייטד. ולגבי מלמן, אין מה לומר- האיש הוא אגדה. נהנתי מכל אות ומילה בדיווח שלו על המרתון.

יוסי מלמן 26 באפריל 2009

דורפן שלום,
תודה על תסופת הנקודות הרטרואקטיבית. כעת יש לי 11 ורבע נקודות ואני מעניק לך את ההפרש כאשראי אישי.
תודה גם על הפרגונים כאן ובשוונג.
נדמה לי שטעית בשחזור השיחה עם רמי רוטהולץ. הסכום היה שאני אצמד למקום הרביעי ולא לראשון שיצא בסוף שלישי. לצערי, באותו יום שרר חום אימים בלונדון, כמוהו שזקני סקוטלנד לא זכרו מאז רוברט ברוס ולכן נאלצתי להתצעכב יותר מדי בתחנות המים החלקלקות.
פעם הבאה כשתגיע לעיר המבורדקת תרים טלפון. שוב פעם תדוה לך ולכל המפרגנים כאן.
אגב, יותם מגלה גם עניין באופניים ורק לפני דקות אחדות גזל ממני שעות מסך ממושכות בצפייה באיזה מירוץ בלגי חד יומי, במקום לאפשר לי לחזות בציפי אובליזר (וזאת בנוסף לעיסוק בספורט חורף, ראגבי ואונ' מישיגן).

ומה צריך לעשות בבלוג הזה כדי לזכות ולהכין חידון אורח?

איל 26 באפריל 2009

אכן אוברייטד. ההשתפכות העכשווית על כל דבר בתל אביב היא די פתטית.

ומלמן תותח!

יותם מ 26 באפריל 2009

דורפן,

אל תשכח את העניין הרב שאני מגלה (בהתמדה) בענפי ספורט חשובים לא פחות: אופניים, שחייה וכדורגל צרפתי.

תודה על הכל.

רונן דורפן 26 באפריל 2009

יוסי – נראה לי אם כן שהאשם בכל הסיפור הוא גברהסילאסי עצמו. בניגוד לרצים שהיה להם האומץ לרוץ 3-4 שעות בחום, הוא רץ רק שעתיים והלך הביתה. רכרוכי קצת. חידון אורח יתקבל בשמחה גדולה.

אני אוותר על ברכת "תהיה בריא". נראה לי קצת מוזר להגיד למי שסיים מרתון. אגב, המשימה הבאה שלך היא להשלים מרתון אחרי סוג המשחק שעבר על מנצ'סטר יונייטד אתמול. ארוע לב טיפה קשה יותר מצנתור.

ויותם – אם אתה אוהד כדורגל צרפתי נראה לי שבשנה הבאה תוכל לעקוב עבורנו בביצועיו של נאני ולדווח על התקדמותו.

תומר 26 באפריל 2009

איל וYB- זה תלוי במצבי רוח,יום אחד אני רוצה לשרוף אותה ובאחר מהלל אותה. אפילו על אלנבי המגעיל והמכוער לא בטוח שהייתי מוותר לפעמים.
יוסי מלמן,אתה אכן גדול, מאוד נהנתי מסיפור הריצה שלך ואני בהחלט אשלח אותו לקרוב משפחה שלי(בין היתר) שעבר התקף לב לפני כמה חודשים ונכנס לדיכאון כי חשב שהנה נגמרו לו החיים הנורמלים.תודה על ההשראה.

גיל 26 באפריל 2009

חידון אורח של יוסי מלמן יהיה ענק. אני רק מקווה שהתשובות לא יהיו חסויות.

ד"ר א. 26 באפריל 2009

סיפור מרתון נפלא!

בנעורי רציתי לרוץ מרתון. התאמנתי, התאמנתי, עד שיום אחד הבנתי שעוד מעד לא נשארות לי ברכיים. אבל אחרי סיפור כזה איזה תירוץ יהיה לי עכשיו?

רועי אח"כ –
ביום בו חוק גודווין ייושׂם על ברבטוב זו תהיה הוכחה רשמית וניצחת שהעולם הפך למקום טוב יותר. להערכתי המקצועית הזהירה זה יקרה כמה שנים אחרי פרוץ השלום העולמי.

יוסי מלמן 26 באפריל 2009

לרונן ולכולם
תודה מכל הלב על המילים החמות והפרגונים.
כאמור רונן, חתיכת אולד צ'אפ הגיע הזמן שתתקשר כשתגיח לעיר האהובה=שנואה.
לגיל ורעיון החידון. קניתי. אבל זה יקח עוד כמה ימים.
לידיעתכם השאלות יהיהו חסויות התשובות גלויות.

S&M 27 באפריל 2009

"תצמד אליו כל הריצה", זה פשוט אדיר.

נועם שיזף 27 באפריל 2009

אני שמח לציין שזה היה גם המרתון הראשון שלי, למרות שלא זכיתי לעבור אותו תוך כדי התקף לב. יש לי אפילו צילום שלי מהריצה כשאני נצמד לפרופ' שאול לדני, אבל אני לא יודע איך לקשר אליו.
ובעניין הזה, המרתון גרם לי לחשוב – ויש המון זמן לחשוב – שאני לא מצליח ליישב את ההערצה שלי ללדני להסתייגות המוחלטת שלי מהענף שלו.

רונן דורפן 27 באפריל 2009

נועם – זה הכן ענף נורא. אבל מצד שני הענף האחד אותו לא ניתן להאשים שעושים בו הכל לצרכי הטלוויזיה.

רחמנ א ליצנ בדרכים 28 באפריל 2009

אני מתפלא שלא רואים כלום מהקלילות הזו (של העורך) בסיקור הספורט בארץ שהוא בגדול הרבה יותר מדי רציני…

פראליה 1 במאי 2009

אני שמח לבשר שלבלוג יש קורא אמיתי שסיים את המרתון

Comments closed