הטבח בברנבאו

אני חייב לומר שאין לי מושג במה צפיתי הערב. מלבד שמחה גדולה כי אני תמיד מעדיף את ברצלונה על ריאל. רונאלדו גם בטח חושב לעצמו מחשבות עכשיו. האפשרות שלו להפוך לאחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה עלולה להיות מאד בעייתית במדריד.

מבלי להשמע ציני – מלבד היוקרה העצומה זה לא היה שונה במיוחד מהתבוסה שהנחלנו לטוטנהאם בשבוע שעבר. קבוצה טובה פוגשת קבוצה שיכולה לשחק קצת כדורגל טוב, אבל גם יכולה די בקלות להתפרק. ריאל מדריד היא קבוצה שלא מסוגלת להתמודד עם האיום האווירי של יוסי בניון. אבל אין דבר כזה "מלבד היוקרה העצומה" – כי היא עצומה.

ולכן אני אשאיר את תובנות הכדורגל בצד. זו היסטוריה ופתיח לדרמה הנפלאה של הכדורגל הספרדי. אני שומע באזני רוחי את החרבות נשלפות מהנדנים ומצוחצחות במדריד. הדם יזרום מחר ברחובות. בתרבות בה החיים הם אלגוריה לכדורגל.

שישיה בהליכה
יומן לונדון 1 - עיר של כדורגל?

No Comments

Danny 2 במאי 2009

I think that Ramos can look for a nice beach to relax. Why would Ronaldo move to Madrid? He could write some great history right where he is now. Maybe he likes the spanish food ( i do too), he will do himself and Man U a great favor by staying

גיל, מזימבבואה 2 במאי 2009

אני גם מקווה שרונאלדו ראה את המשחק ומתחיל לחשוב שנית.
אם ריאל חטפו 5 מברצלונה, 4 מליברפול כמה הם היו חוטפים ממידלסבורו?

פראליה 2 במאי 2009

זו בדיוק היתה התגובה שלי במחצאית הראשונה, פשוט לא הבנתי את המשחק הזה, כמו שאני בדר"כ לא מבין את הלה-ליגה, מה זה הכדורגל הזה? אם זה היה אמיתי 100% אז זה כדורגל פשוט מדהים ושיטה לא רעה לנסות אותו במקומות אחרים בעולם

Yair 2 במאי 2009

גיל אני חושב שהבעיה שרונאלדו הוא אולי מסוג האנשים שרואים את ריאל של היום וחושבים "אני אעשה שם את השינוי" ולא "איזו חבורה של עגלות"…

lazybones 2 במאי 2009

המשחק הזה היה חוויה, אני לא מתעסק ברונאלדו, זה לא כל כך מעניין אותי כרגע, אולי בסוף העונה, ואני מקווה שצ'לסי תסיים את העבודה עם ברצולנה כי אני חושב שמול הלונדונים יהיה הרבה יותר קל, היום ברצלונה הייתה פשוט מפחידה, המשחק הזה היה יכול להיגמר ב10 שערים לזכותם ואף אחד לא היה מרגיש מקופח.

Danny 2 במאי 2009

Real has defense? Why not double team Messi? I don't think that Barca will have such a great time in the bridge

יואב מבאר שבע 2 במאי 2009

משחק מדהים של ברצלונה.

על ההתקפה שלהם כבר אמרו הכל. שוטפת, קצבית, יצירתית. אבל גרארד פיקה נתן היום גם משחק מדהים. לא רק שהוא בלתי עביר, הוא גם מוסר מדהים קדימה ומתחיל התקפות.
לברסה כבר יש מחליף לפויול.

אבל הבעיה של ברצלונה בכדורי גובה שוב באה לידי ביטוי. הידינק רואה הכל ורושם הכל. יש לי תחושה שצלסי יעיפו אותם ביום רביעי.

רם 2 במאי 2009

מסוג הערבים שבהם אתה רואה אמנות שאינה בגלריה או במוזיאון (האמת היא שהברנבאו נראה יותר כמו מוזיאון לאתמול, או סתם בית קברות למכוניות).
בעיני הערב בעיקר מעצים את הבעיות שהולכות להיות מול צ'לסי, אבל עוד חזון וגו'.
דורפן, בקטנה – אפשר להוסיף להצעות החוק שלך לניון גם ביטול נבדלים אם השחקן הקדמי עובר מהירות מקסימלית מסוימת (ע"ע כל הקו הקדמי של בארסה) ובאותה נשימה – מה עם איזו הצעה לבטל את ההגנות על פי חוק? נראה שזה עובד די טוב בספרד..

Drazick 2 במאי 2009

אין לי מושג מי המאמן של ריאל מדריד.
אבל אם לא הייתי יודע שעוזי חיטמן לא בן החיים ו"חלום עליכם" כבר מזמן אינה משודרת הייתי בטוח שזה איזה ילד שביקש משאלה לאמן קבוצה בליגה הספרדית.
זה הרבה פחות ריאל מאשר הרבה יותר בארסה.

בכל אופן, כל מה שברצלןנה צריכים עכשיו זה לשכנע את הידינק לשים את ראמוס ומרסלו כמגנים בכנפיים, משם כבר הגמר יראה קרוב מאי פעם.

ויכסלפיש 2 במאי 2009

עם כל הכבוד, לריאל יש הגנה פתטית ועלובה, ולא קשה להבין למה היא כבר 5 עונות לא עוברת את שמינית גמר האלופות. ואל תתפלאו אם צ'לסי תנצל היטב נגיחות באיזור תיבת ה-5 ועוד כשפויול ומארקז חסרים. בארסה של העונה נפלאה ומוחצת אבל עדיין לא הגיעה לרמת ההישגים של רייקארד עם רונאלדיניו ודקו ב-2006, ובמועדון גדול סופרים תארים ולא נצחונות

לירן שבתאי 2 במאי 2009

בתרבות בה החיים הם אלגוריה לכדורגל. ענק באמת.

בני גלובינסקי 2 במאי 2009

בארסה תבוא לחוצה לברידג' במיוחד אחרי הניצחון בברנבאו כי היא יודעת שלפספס צ'מפיונס בעונה מדהימה כזו זה חורבן ואסון.

תומר 2 במאי 2009

ויכסלפיש, היא תזכה באליפות והגיעה לפחות לחצי גמר ליגת האלופות וזו בעונה הראשונה של גווארדיולה. עונת השיא של רייקארד הייתה השניה שלו(השניה המלאה שלו אני חושב).
בלי קשר שלריאל לא הייתה הגנה זו עדיין הייתה הצגה בלתי רגילה. ריאל לא הפסידה בליגה מאז קאמפ נואו, לתת להם שישיה כזו זה לא פחות ממדהים. אני כבר לא כלכך בטוח שצ'לסי תצליח לעבור, ואני גם ממש מקווה שלא, לקבוצה הזו מגיע כל תואר קיים.

אוהד 2 במאי 2009

אנשים,
כולנו חכמים אחרי מעשה. נראה לי שאתם לא באמת יודעים מה זה אומר, מבחינת הגאווה וה"מורבו" הסופר קלאסיקו בברנבאו. אפשר לזלזל בריאל מדריד, למרות שהיה להם סיבוב שני נפלא (הפסידו רק שתי נקודות מתוך חמישים וארבע אפשריות), ולהגיד שמשהו רקוב שם. אפשר גם לזלזל בליגה הספרדית בהשוואה לאנגלית. בהחלט יתכן שבארסה יפסידו מול צ'לסי. אבל המשחק הזה היה מדהים. קבוצה שברגע האמת הכל מתחבר לה, מאמן ששם מערך מפתיע, קבוצה ממול שלא מוצאת פתרונות.תענוג.

יוסי מזרחי 2 במאי 2009

משמעות הטבח הזה(בחירה מצוינת של הדימוי) היא שריאל צריכה להרוס הכל ולבנות מחדש, בהיבט של תפיסת עולם ושל סגל מתאים.
מכאן זה יכול להתפתח לכוונים מנוגדים:
1.לבנות מסביב לרונאלדו
2.להשקיע את הכסף בעמדות אחרות ובשחקנים אחרים.

אני מקוה שמישהו יקח את מספר 7 לשיחה צפופה וינתח עבורו את המשמעות שמבחינתו,הוא עלול להקלע לחור שחור כזה.

שאלה אחרת היא ,האים ברצלונה יכולה לנהל משחק כזה מול צלסי או יונייטד,שאף אחת מהן היא לא ריאל כפי שנראתה היום.

אוהד 2 במאי 2009

תומר
זו היתה העונה השלישית של רייקארד. זה הקלאסיקו העשירי ברציפות שאני רואה בספרד, וגם השלוש אפס עם רונאלדיניו לא הגיע לרמה הזו של קונצרט קבוצתי. חשוב הרבה יותר בשביל בארצלונה, היא הראתה אופי שמזה שנים היא לא הראתה. אז מה אם חטפנו גול, נבקיע עוד שניים.
מישהו זוכר שלמדריד היה את כל השבוע להתכונן למשחק, ולבארסה רק אימון אחד?. גם אם בארסה תפסיד לצ'לסי, המומנטום במועדון השתנה.
כמו שרונן אומר, יהיה שמח במועדון הסכינים הארוכותת החל ממחר ההצגה מתחילה.

Danny 2 במאי 2009

Yossi: i don't think that Barca can play at the bridge, against a strong and tough defense at such a degree of freedom

סימנטוב 2 במאי 2009

גיל re-מידלסבורו ענק :)
מעניין מה הינצה חושב (הוא משחק קבוע?)

גיא אלון 2 במאי 2009

ריאל הגיעה למשחק בלי קישור.
חוץ מזה – אם זו קבוצה שניצחה 17 מ 18 המשחקים האחרונים שלה בליגה (כולל הניצחון התמוה משהו על חטאפה), זה אומר הרבה על הליגה.
יש לי גם הרגשה שאחרי הקיצוצים שברסה קיבלה בשבוע האחרון מצ'לסי וולנסיה, היתה לה הרגשה היום שהיא משחקת על מגרש ריק.

ניינר 2 במאי 2009

אני עדיין באופוריה מוחלטת מהטבח שביצענו ברעל מדריד! אין מתוק מלקחת אליפות בברנבאו תוך כדי השפלת הבלאנקוס. איזה צמרמורת המשחק הזה העביר בי. לראות משחק מושלם בו העלמנו את רעל מדריד חלוטין במבצרם, עם משחק מופלא של אנרי, שליטה מוחלטת במרכז המגרש של צמד הגאונים צ'אבי את אינייסטה, מסי מתעלל בהגנת היריב, פיקה במשחק ענק.
אבל אני גם מתחיל לחשוב על יום רביעי ושני הגולים שחטפנו לא מבשרים טובות. אני מקווה שהגנת הטלאים תתעשת, אבל זה נראה קשה.
האם גם יש כזה פער בין הליגה האנגלית לספרדית? בארסה פירקו לגורמים את הקבוצה הכי חמה בספרד ועוד במשחק חוץ שאין יוקרתי ממנו. אבל הקבוצה הכי לוהטת בספרד התפרקה מול ליברפול, וקבוצה אנגלית קשוחה אך דוחה מעמידה לבארסה את האתגר הגדול ביותר שלה בשנה מופלאה זו. אם צ'לסי תעבור את בארסה (טפו טפו טפו, חס ושלום), השאלה שלי בכלל לא תהיה רלוונטית.יאללה בארסה, להציל את הכבוד של הלה ליגה!!!

אביאל 3 במאי 2009

לכל מכפישי צ'לסי למינהם – היום קיבלתם את התשובה שלכם.

ויכסלפיש 3 במאי 2009

גם אני רוצה שבארסה תזכה בגביע, ומתעב את צ'לסיי בכל לבי, אבל צריך להבין שהדחה ריאלית בהחלט.

לגבי עונה ראשונה של גווארדיולה, זו לא אמירה מפרספקטיבה של כמה שנים אלא עכשווית ולכן לא רלבנטית. הרי גם לסיר אלכס לקחת שבע שנים לזכות באליפות והיתר היסטוריה ומיתולוגיה, אצל פפ עדיין אין שום תואר ביד

האב 3 במאי 2009

פיקה אולי שחקן יותר טוב מאבאנס, אבל ההחלטה להחזיר אותו לברצלונה וללכת על הצפון-אירי, היתה נפלאה לשניהם וגורמת לי לאהוב את סיר אלכס כאחרון הסנטימנטליטים.
הוא היה רעב, פיקה, כל המשחק, וככה הוא משחק כל העונה. הוא פורח, ויכול להיות סוג של מנהיג שם, סטייל היירו, להבדיל.
גם אבאנס נראה מרוצה.
אני אוהב את בארסה מאותן סיבות שאני עוד יותר אוהב את יונייטד, כשזה מתחבר, נכנסים לאופוריה נעימה. (טוב יש גם סיבות תרבותיות, אבל לא הייתי מודע להן כשהתאהבתי)

קאז 3 במאי 2009

אני בהחלט יכול להבין את רונלדו אם דווקא בעיקבות המשחק הזה הוא ירצה לעבוד לריאל. הוא הולך להפסיד את תואר השחקן הטוב בעולם למסי , רק בגלל שהוא משחק בליגה שיש בה הגנה כמו שצריך. בלה-ליגה הוא יוכל להראות לעולם עד כמה מסי הוא שחקן מוגבל שלא יודע לנגוח או לבעוט מרחוק ויוכל להגיע לאזור הארבעים גולים בעונה בלי לשבור את השיניים עם האנגלית.
לא יפתיע אותי בכלל אם האגו שלו יקח אותו שנה הבאה למדריד רק כדי להראות לכולם שהוא הכי טוב בעולם. גם אם הוא לא יזכה באליפות .

עומרי 3 במאי 2009

היו כאלה שהתרעמו מדוע ריאל לא שיחקה זהיר יותר והתגוננה.
בניגוד לדעתי כלפי המשחק מול צ'לסי, שם הצדקתי והבנתי את הידינק במקרה הזה אני לגמרי עם ראמוס.

ריאל מדריד לא יכולה לעשות בונקר בברנבאו מול בארסה. מבחינת האתוס של המועדון זה גרוע יותר מלחטוף 6:2.
מי שטוען אחרת לא מודע להיסטוריה ולרמת הטעונות של המפגש הזה.

gdana 3 במאי 2009

קאז, באותה מידה אפשר לומר שמסי הפסיד לרונלדו את תואר השחקן הטוב בעולם בשנה שעברה (ואולי יפסיד בעתיד) כי לא היתה מאחוריו הגנה טובה כמו זו שנהנה ממנה רונלדו שבלעדיה כנראה לא היה זוכה בליגת האלופות. וגם לא מאמן. למה אי אפשר לפרגן קצת? מעבר ליוקרה ולעוצמה של מדריד שרונן דיבר עליה, יש גם את המורבו הגדול בין שתי הקבוצות. גם כשיש פערים גדולים ביניהן, כמו בין כל שני מועדונים עם יריבות גדולה, ניצחון כזה הוא הישג גדול.

ואם כבר השוואה בין מסי לרונלדו, לגבי מי יותר טוב יש דיעות לכאן ולכאן, אבל מישהו מדמיין את רונלדו חוגג שער במשחק כל כך חשוב עם הבעת תמיכה בסובלים ממחלה קשה המאופיינת בין היתר ע"י פיגור שכלי? מחווה מקסימה.

birdman 3 במאי 2009

ריאל בפניקה. לא משנה כמה נצחונות היו לחואנדה ראמוס עד עכשיו.
ריאל או ברצלונה, אותי מעניינות ההשלכות לגבי יונייטד.
לראמוס יש סעיף בחוזה המאפשר לו להמשיך בתפקיד במידה וריאל זוכה בתואר – מה שכבר לא יקרה. כעת וונגר ופאברגס עולים על הכוונת, ומניותיו של רונאלדו האמירו שחקים. במידה ויימכר, 100 מיליון פאונד חוזר להיות ריאלי.

שי 3 במאי 2009

איפה רואים נבא??

birdman 3 במאי 2009

חימם את הלב לראות את הנרי משחק מעולה.
שמחתי בשביל פיקה על הכושר נפלא, אך בתור אוהד יונייטד צרם לי. היה מקום לשלב אותו ברוטציה אינטנסיבית עם שלושת הבלמים האחרים של יונייטד.

סופרפלי 3 במאי 2009

לינק לא רע למשחק (באנגלית) –

http://www.justin.tv/stick_sucks_gonads

יואב 3 במאי 2009

אביאל,
ומכפישי ריאל גם קיבלו את מבוקשם?

גיל 3 במאי 2009

רונן, אם אני רונאלדו אני יכול לחשוב בדיוק להיפך. כרגע המניות של ריאל בקרשים, והסיכויים לשיפור גדולים. כרגע המטוטלת נוטה בבירור לברצלונה אבל ריאל בכל זאת הקבוצה השנייה הכי טובה בספרד. רונאלדו רואה את ההגנות החלשות ויכול לחשוב לעצמו שכל משחק הוא יחגוג. הדבר היחיד שיכול להרתיע אותו זה התוהו ובוהו הפוליטי, אבל לא נראה לי שזה שיקול אצלו.

מצד שני, הוא גם יכול לחשוב שהאנגליות כרגע שולטות באירופה ואם הוא רוצה באמת להיחשב לאחד הגדולים באמת, רצוי שיעשה את זה בקבוצה אנגלית, כי כך הקרדיט שלו גדול יותר.

באבא ימים Old Timer 3 במאי 2009

אני חושב שעניין רונאלדו מערבב הערכות ומשאלות לב. משאלת הלב שלי היא שרונאלדו חושב שיונייטד איננה אתגר מקצועי עבורו אחרי (מה לעשות) שלוש אליפויות רצופות ו(אולי) שני גביעי צ'מפיונס ושהוא רוצה להזכר בהסטוריה כשחקן היחיד שהצליח לקחת שתי קבוצות ענק שכבר היו על הקרשים מול יריבה עדיפה לאין ערוך ולשקם את הדומיננטיות שלהן. אני חושב שזה יעשה אותו שחקן היסטורי יותר מאשר עוד שתיים או שלוש אליפויות עם היונייטד (ביחוד שהקדיט לתארים הללו ממילא ילך לפרגוסון). מעניין מה הוא חושב.

אסף 3 במאי 2009

drazick, ויכסלפיש, יוסי מזרחי – אם ריאל כל כך חלשה, מאיפה בא רצף הנצחונות האדיר שלה בליגה השניה בטיבה בעולם? כנראה שהיא בכל זאת קבוצה טובה מאוד.
לפעמים מותר לפרגן, ולהודות שהערב הזה כולו בארסה. אף גול לא נבע מקטסטרופה בהגנה, כולם ממהלכי התקפה ראויים. וירחם השם על צ'לסי אם הנרי ומסי יתפסו יום כזה ביום רביעי.
אגב, לא צריך להיסחף עם השבחים להידינק. הוא ס"ה הצליח לסחוט 0-0 מברצלונה, לא לנצח אותה ואפילו לא להתקרב לזה.

עמיחי 3 במאי 2009

אני חושב שצ'לסקינחיתו אותם מהר מאוד על הקרקע..

MOSES 3 במאי 2009

אני מתקשה להבין מה כ"כ קשה להבין ברצון של רונלדו לעבור לספרד. מישהו פה ניסה לחיות במנצ'סטר ליותר משבוע? ואם כן, מישהו פה ניסה לגדול בפורטוגל ואז לעבור לחיות בצפון מערב אנגליה ליותר מיומיים?

Drazick 3 במאי 2009

אסף, ראינו את אותו המשחק?
אתה מתכוון שאם תביט טוב, אף גול של ברצלונה לא היה גול של התקפה בלתי עצירה אלא מחדל הגנתי?
מי שומר שחקן כמו הנרי צמוד כאשר אתה בלם אחרון? אז הנה לך 2 גולים של הנרי.
הגול הראשון של מסי, מה היה בו בדיוק? איפה ויירה חשב שהוא נמצא?
פויול מאז הגול הראשון לא היה כל כך חופשי כמו בגול שהוא כבש? אז כבר הגענו ל-4 שערים שגמרו את המשחק.

יש הבדל בין קבוצה חזקה לבין קבוצה שמגיעה ועושה הכל לא להיות רלוונטית.

את ברצלונה מנצחים ע"י עומס על הקישור שלה באמצע (צ'אבי, אינייסטה). שמים שחקנים מהירים באגף וסוגרים פריצה לאמצע.
והכי חשוב, לא עושים טעויות.

כאשר קבוצה עושה את 3 אלה, זה לא משנה מה היא עשתה עד כה, כשהיא תפגוש את ברצלונה זה יגמר כמו כדוריד.

יוסי מזרחי 3 במאי 2009

אסף,
אף אחד לא מזלזל בריאל. להעריך נכון את מקומה, זה לא זילזול.
ברסה שחטה את ריאל, ביום יוצא דופן שמגיע פעם בדור. זה לא משנה את העובדה (וזו אכן עובדה) שריאל צריכה הערכה מחדש, בניה מחדש על בסיס ריאלי-שחקנים מתאימים לשיטה, כנראה גם מצב חברתי שונה ,איוש נכון וארוך טווח בעמדת המאמן והכי חשוב, להוריד את הפוליטיקה הפנימית במועדון,למקום שני בחשיבות או, נמוך יותר.
"רצף הנצחונות" הוכח כאחיזת עיניים גם אתמול וגם מול ליברפול. 'חכמים חל חלשים'- זו משמעות הרצף בליגה הספרדית של היום.

MOSES,
העיסוק ברונלדו מנותק משיקולי מקום מגורים. הטענה היא שאין לו מה לחפש בריאל ומעבר לשם תהיה מבחינתו ירידה.

אסף 3 במאי 2009

טוב, אני מתקן: יש אחראיות להגנה של ריאל. ועדיין, היא ספגה עד אתמול 35 שערים בליגה. לא מעט, אבל גם לא הרבה.
אבל שוב, מה עם הקרדיט לברצלונה? כל הרביעיות והחמישיות ( גם בצ'מפיונס ) הובקעו בגלל פאשלות בהגנה? או שפשוט יש לקטאלנים האלה הרבה מזל?
ואם יש מתכון כל כך פשוט לעצור את ברצלונה, אני פשוט אניח שהבעיה של הליגה הספרדית היא שאף אחד שם לא קורא את הבלוג.

זיו 3 במאי 2009

תהייה בעקבות משחקים בלתי נשכחים ששוחקו לאחרונה :
האם יתכן שנוצר פער גדול כל כך בין שחקני ההתקפה הטובים בעולם (חלוצים וקשרים) ובין שחקני ההגנה הטובים בעולם וזה ההסבר למבול השערים במשחקים בין הקבוצות הגדולות ?
אולי לא שמנו לב לכך שיותר ויותר שחקני התקפה בקבוצות הגדולות הפכו לשחקני על ושחקני ההגנה באותן קבוצות נותרו טובים כשהיו וכנראה שזה כבר לא מספיק ?

ובניגוד לדבריו הבוקר של אמיר אפרת – פיקה לא נכשל ביונייטד אלא שוחרר מתוך הבנה שלא יוכל בשלב זה להתמודד מול פרדיננד ווידיץ.מאותה סיבה שוחרר רוסי וצריך לתת לפרגי קרדיט על שתי ההחלטות שאיפשרו לשני הצעירים האלה לשחק ולא להתייבש על הספסל.
ברצלונה הרוויחה את פיקה,יונייטד הרוויחה את אוונס וכולם יצאו מרוצים.

רונן דורפן 3 במאי 2009

זיו – אתמול לא שיחקו שחקני ההגנה הטובים בעולם.
מוזס – רונאלדו גדל במקום עם יותר גשם ממנצ'סטר. אני חושב שכל הטיעונים הללו "החיים בספרד" לעומת "החיים באנגליה" זה לא בדיוק ההבדל שאנחנו חווים ברמת החיים שלנו. השיקולים המרכזיים הם יוקרה מקצועית וכסף.

moses 3 במאי 2009

רונן – אתה בנראה צודק לגבי יוקרה וכסף ובכל זאת ההשוואה היא לא בין מדיירה למנצ'סטר אלא בין מדריד ומנצ'סטר. ברמות השכר שמדובר בהם, הקבוצות שמדובר בהם, זה מה שיכול לעשות את ההבדל בין הרצון לסיים את הקריירה בצפון מערב אנגליה לבין לחפש מקום קצת יותר ידידותי. וכן אני מתאר לעצמי שהוא לא בא במגע עם הקרירות האנגלית ביום יום, אבל אמא שלו, האחים שלו, החברים שהוא הביא אתו – כן. עם כל הכבוד ליונייטד (ויש כבוד) הרי רק לפני כמה עונות מדריד לקח גביע אלופות בטרפורד תוך שהם רומסים את יונייטד בדרך. ברמות האלה היוקרה המיקצועית היא דומה, אפילו זהה, עד כמה שקשה לך בתור אוהד להכיר בזה. זה לא כמו המעבר של רוביניו לסיטי. מדריד מין הסתם תתאושש מההפסד, תביא את אנצ'לוטי וקאקה, תרכוש את מסי וגו'…

אביאל 3 במאי 2009

יואב – אני מניח שהם יקבלו את התשובה בעונה הבאה, אני מניח שריאל תקפיץ השנה את שוק העברת השחקנים.

רונן דורפן 3 במאי 2009

מוזס – עם כל הדרמטיות, מדריד לא לקחה את גביע אירופה בשנה בה רמסה את יונייטד (רמסה 6-5, אבל רמסה). אני לא יודע מאיפה הבטחון שריאל תתאושש מההפסד בקלות? ההיסטוריה מצביעה על כך שריאל יכולה להכנס למשברים של שנים ארוכות מאד. המועדון צריך ארגון מחדש. הוא צריך להגיע למצב בו המארקה לא מפטר את המאמנים שם ויש נשיא מספיק חזק בכדי לגבות מאמן לכמה שבועות. הוא צריך להגיע למצב בו הוא מסוגל לגדל 2-3 שחקני נוער מתאימים. לא הכוכבים – את אלו אפשר לקנות – אבל קצת שלד כפי שיש ביונייטד או בארסה. הוא צריך לחזור למצב בו כוכבים ספרדים מוכנים לבוא לריאל – אם תשים לב המשקל שלה בנבחרת הספרדית הוא הנמוך אי פעם. בפעם האחרונה שהייתי במרסיסייד, מזג האוויר לא היה שונה ממנצ'סטר, וחצי נבחרת ספרד מעדיפה את המקום על מדריד.
מה ההבדל בינם לרונאלדו? אני חושב שההבדל הוא שהם יודעים איך מתנהלת ריאל מדריד וכמה היא הרסנית לקריירה של שחקן.

זיו 3 במאי 2009

רונן –
התייחסתי לרביעיות מהשבועות האחרונים.
ההגנות של יונייטד וליברפול וצ'לסי ספגו רביעיות בקלות בלתי נסבלת.

רונן דורפן 3 במאי 2009

זיו – הייתי במשחק בו יונייטד הובסה, בצדק, 1-4. זה לא היה דומה לאתמול, זה היה ניצול מצבים מקסימלי. זה היה יום חלש של וידיץ' שגם הורחק בשלב מסויים ושתי טעויות קשות.
מה שהיה אתמול הוא שבכל התקפה בארסה הגיע למצב בעיטה בערך עשרה מטרים מהשער. לרוב לא נוצר מגע פיסי עם ההגנה לפני כן. 8-10 שערים בהחלט היו אפשריים.

moses 3 במאי 2009

רונן – טעות שלי ואני מתנצל. כמי שהיה ב6-5 זה בהחלט הרגיש כמו רמיסה, וישבתי עם אוהדי יונייטד… אין לי ידע נרחב בהיסטוריה של מדריד אבל כמדומני שבשני העשורים האחרונים חוסר היציבות של המאמנים הפך למעין סוג של יציבות בפני עצמה. כך שנראה לי שאין מזה דרך חזרה ולכן התחושה שלי היא שהם יתאוששו מהר יותר ממה שנדמה לך. אני כמובן מקווה שטעות בידי. הרושם שלי הוא שנהירת השחקנים הספרדים לליברפול מקורה יותר בבניטז ולראיה, חסרונם בקבוצות פרמייר ליג אחרות.
ולעניינים אחרים, דעתך על ההפסד של האטון (והאם זה ישפיע על המשך העונה של רוני?) יתכן שזה הסוף?
וכתבה מסקרנת מהיום על קבוצת אופניים ברואנדה

http://www.guardian.co.uk/sport/2009/may/03/rwanda-cycling-team

יכול להיות שבעוד כמה שנים תכתוב על ההבדלים בין עיזי ההרים מרואנדה ושליטתם בטורים הגדולים לעומת הספרינטרים ממזרח אפריקה והדומיננטיות שלהם בחד יומיים? מהיכרות עם איכות הכבישים ברואנדה נראה שהם ירגישו בבית ב'גיהנום מהצפון.'

ליאור 3 במאי 2009

רונן אולי אתה חוזה עתידות

ליאור 3 במאי 2009

וזה הלינק שרציתי לצרף http://www.calcalist.co.il/sport/articles/0,7340,L-3276872,00.html

רונן דורפן 3 במאי 2009

ליאור – למה אתה מתכוון. חוזה עתידות טוב הוא מעומעם

אוהד 3 במאי 2009

רונן
בהמשך לרשימה שלך משבוע שעבר על קבוצה בלי אגו, האם שמת לב למשחק שנתן סמואל אטו? איזה עבודת הגנה….
נקודה נוספת לגבי ההבדל בין הליגה האנגלית לספרדית, רמת השיפוט. השופט הפריע פעמיים באופן בוטה למעבר הכדור של בארסה, ובאחת הפעמים הביא באופן פעיל למתפרצת של ריאל שהביאה לגול. בזיון של מיקום.
ואם בעניין זה, אחד המפתחות לנצחון היה הניטרול של לאס דיארה, שגם עליו התדיינו פה, כיצד שחקן ששיחק בפורטסמות משנה את מהלך העונה לקבוצה כמו ריאל. אז הנה התשובה, בלחץ עליו, בעיקר של יאיא.
עוד עניין שהתדיינו עליו אחרי המשחק של צ'לסי ועדיין לא בא לביטוי כאן, האופן בו מסי נבלם על ידי בוסינגווה, ועד כמה הוא מוגבל בכניסה שלו מימין לאמצע. אז אתמול הוא שיחק באמצע, כמעט כמו רכז כדורסל ושינה את צורת התנועה של כל הקבוצה.
ועוד עניין: לבארסה חשוב הרבה יותר התואר של הליגה מאשר גביע האלופות. למה? בגלל שהיא בתחילתו של פרוייקט חדש, בגלל המאמן, ובגלל הבחירות המתקרבות והרצון של המנהלים הנוכחיים להמשיך. העדרה של שנת בחירות הוא בהחלט לוקסוס של היונייטד.

רונן דורפן 3 במאי 2009

מוזס – לא הייתי ציני, זו בהחלט הייתה רמיסה.
לגבי ספרדים מחוץ לריאל מדריד. ראשית, עד לפני כמה שנים הליגה הספרדית הייתה כמו האנגלית – רק ייבאה ולא ייצאה.
מחוץ לריאל מדריד נמצאים הרבה מאד כוכבים ספרדים שהיא הייתה רוצה לצרף. באנגליה יש את ססק פברגאס ובואלנסיה את דויד וייה שריאל דווקא רצו.

רונן דורפן 3 במאי 2009

אוהד – אני דווקא התכוונתי לשלילה על חוסר האגו. במשחק כמו מול צ'לסי לפעמים אגו הוא לא דבר מזיק. למשל, אני חושב שרונאלדו במצב כזה היה מתחיל בהפצצת יחיד על השער של צ'לסי מכל טווח.

מוזס, לגבי האטון – כנראה שהוא היה קצת בלוף. דג גדול בבריכה קטנה. מאז שהוא נחשף למתאגרפים הצפון אמריקאים זה לא זה. להבדיל מקלזגי למשל.

ליאור – אני נוטה להיות סקפטי לגבי הידיעה הזו. יש איזשהי הבנה שרונאלדו מכחיש כל דבר שקשור לריאל עד סוף העונה. הנקודה בה אני ארגיש שאדע מה קורה תהיה הפעם הראשונה שפרגוסון ידבר על זה אחרי העונה.

S&M 3 במאי 2009

כל כך הרבה אמירות מופרכות על ההגנות האנגליות הבלתי חדירות, מביאים אותי להצהרה קיצונית: אם ברצלונה לא תעבור את צ'לסי, זה יהיה עבורי משבר אמוני כמו של חרדי שמדליק מדורה בשבת והשמים לא נופלים עליו.

רונן דורפן 3 במאי 2009

אם אנד אם. שנתיים של כדורגל. ושער אחד לקבוצה ספרדית מול אנגלית בשלבי נוקאאוט – זה של ויאריאל נגד ארסנל. זה כולל – 360 דקות של ריאל. 270 דקות של בארסה.

סימנטוב 3 במאי 2009

dam this En/He computer I meant a smile :D

http://www.skysports.com/story/0,19528,11667_5273443,00.html

גיא אלון 3 במאי 2009

הזכירו פה את אטו ? אז הוא לא פוגע בשבועות האחרונים, וגם אתמול היתה לו הזדמנות וחצי שהוא בזבז פשוט כי הוא לא היה מספיק חד בהשתלטות על הכדור.
אני חושב שאתמול ברסה היתה צריכה בשלב מסויים להתחיל לעבוד על מנת להחזיר לו את הביטחון. היא תצטרך אותו מול צ'לסי.

לגבי ההגנות – כל עולם הכדורגל לועג עכשיו להגנות החדירות בספרד (כאילו שבאיירן הגרמנית לא קיבלה רביעייה מברסה, וכאילו שצ'לסי היו בכלל קרובים להבקיע מול ברסה בשבוע שעבר) – כל עוד ספרד כנבחרת וברסה כקבוצה ימשיכו להצליח במישור הבינלאומי, ניחא, אבל ברגע שיגיע כישלון אנחנו נראה איך המטוטלת משנה כיוון והכדורגל הספרדי מתחיל לשים דגש מוגבר על הגנה.

אוהד 3 במאי 2009

רונן
יודע שהתכוונת לשלילה. רציתי רק לומר משהו על אתוס של קבוצה, ועל כך שמאמן עם דרך מסויימת מצליח להעביר אותה היטב לשחקנים. קח בחשבון גם שאטו של השנתיים האחרונות, למרות הגולים שהבקיע השנה, הוא לא אותו שחקן מקודם. הוא חסר את החדות שנתנה לו עוד חצי מטר. ההישג של גוארדיולה הוא גדול מאוד גם ביחס להנרי. המודל הוא בהחלט יונייטד ופרגוסון, ומדברים על זה כאן לא מעט.

קופר 3 במאי 2009

מעבר להנאה מהמשחק עצמו, וללא ספק היה כיף לצפות בו, הוא חידד אצלי נקודה שחשבתי עליה הרבה לאחרונה וזה עומק הסגל של הקבוצות הספרדיות או יותר נכון החוסר בעומק.

על ריאל אין מה לדבר בכלל בנושא הזה. אני לא מדבר כאן דווקא על שחקן כזה או אחר שיעלה מהספסל, אלא על היכולת לשנות לפני משחק. ההרכב יהיה, פלוס מינוס, אותו דבר ובעונות שכן מנסים לשנות את זה לא לוקחים בחשבון את פקטור האגו או יותר נכון את פקטור האישיות של השחקן.

המחשבות שלי בהקשר הזה נדדו אתמול דווקא לכיוון ברצלונה שכן נותנת שנה מדהימה וכו וכו, אבל בסופו של דבר הנושא הזה בעוכריה. קצת סיידו קייטה, קצת גודיונסן ובוסקץ וקרקיץ'. זה בסדר גמור, אבל התפיסה הכללית היא שונה לגמרי מזו שיש לאנגליות בנושא (ופרגוסון כמובן – לאורך שנים – מוביל את זה). שמסתכלים על הצלחות בליגת האלופות ובטח על משחקים בין אנגליות לספרדיות, אני משוכנע שזה פקטור חשוב ביותר. זו גם אחת הסיבות שהידינק יעבור את בארסה (והלוואי שאטעה). הצלחת האנגליות מקורה בניהול מרחבי נכון יותר.

S&M 3 במאי 2009

רונן, אין לי מחלוקת עם העובדות. אבל עד היום אף קבוצה לא נראתה בחלק ההתקפי כמו ברצלונה.
משחקים שם גאונים של נגיעה קטנה ומתוזמנת בכדור (מסי, אינייסטה וצ'בי), עם חלוץ שעשה קריירה מנגיעה אחת בכדור (הנרי), והכל משוחק כל כך מהר ועל שטח כל כך קטן.
אין סיכוי שבעולם שהם לא יבקיעו.

רק לחשוב מה היה קורה אם היה להם את אחד הבלמים של מנצ'סטר.

קורא 3 במאי 2009

חדשות טובות, רונאלדו כנראה יישאר ביונייטד: http://www.teamtalk.com/football/story/0,16368,1778_5273604,00.html

גלעד בלום 3 במאי 2009

1)לגבי רונלדו-במדריד לא כל כך חם ואפילו די קריר בסתיו ובחורף.הוא פשוט אוהד ריאל ויש לו פנטזיה לשחק שם.הוא בחור צעיר ומליונר וככזה לא ממש מקשיב לאף אחד,אפילו לא לפרגוסון,מקסימום לאימו.מה שאנחנו רואים מבחוץ הוא לא רואה,הוא רוצה ללבוש לבן ולרוץ ליציע ולהצביע על הסמל אחרי גול,עד שלא יעשה את זה לא יהיה רגוע.אין לי הסבר אחר כי אין לו שום סיבה הגיונית לעבור ממנצ'סטר,מקצועית זו תהיה התאבדות,הרי אין לו הסטוריה בשום קבוצה אחרת(חוץ מאיזה 30 משחקים בפורטוגל).

2)ההבדלים בין הליגה האנגלית לספרדית הם בעיקר בפיזיות ובמנטליות(באנגליה שמים דגש על הגנה ותוצאות,בספרד יותר רומנטיים ).לא חושב שהליגה הספרדית פחות טכנית או איכותית.ריאל וברסה היו רצות לאליפות באנגליה ואין הבדל גדול בין קבוצות מרכז טבלה בשתי הליגות.בספרד,אולי בעקבות הזכיה ביורו,יש מחויבות לכדורגל אסתטי והתקפי,זו מסורת ובגלל זה הם לא זכו בכלום בנבחרות,עד הזכיה הנוכחית ביורו.כשזה מתחבר זה זה עוצר נשימה.

3)המשחק מול צ'לסי והגמר המיועד מול יקירת הבלוג בגמר(הלוואי) הם שני משחקים שיענו על הרבה שאלות לגבי ברסה.

זיו 3 במאי 2009

אילו היתה מתקיימת העונה ליגה אירופאית ובה 4 הגדולות האנגליות,האיטלקיות והספרדיות (לא ממש ברור מי הן שתי הספרדיות הגדולות הנוספות) כלל לא ברור שברצלונה היתה מסיימת את הליגה הזו ראשונה או אפילו שניה.

יוני 3 במאי 2009

זיו, מאידך, מה כן ברור לגבי אותה ליגה? אני אוהב את הכינוי יקירת הבלוג, לא בטוח שהיא תזכה באותה ליגה דמיונית, שאפילו לחברי הבלוג יהיה קשה להקים.

לי נראה סביר שאף איטלקיה לא תגיע למקומות 1-4. מעניין מה הפרס הכספי שהן צריכות כדי לממש את פנטזיית 11 המשחקים לכל אחת במהלך 6 שבועות. אפשר לתת חילופים חופשיים כדי להקל על העומס, ואז זה מתחיל להידמות לנ.ב.א.

Giant Red Devil 3 במאי 2009

As much as I like Yossi he becomes a threat to United’s title.

אוזי 3 במאי 2009

העונה האירופאית הזו אגדית

יובל (אחר) 3 במאי 2009

לגבי מדריד מול מנצ'סטר – לאדם צעיר ועשיר גם שיקולים של חיי חברה ותרבות הם שיקולים חשובים. לא רק מזג האוויר. מעולם לא הייתי במנצ'סטר, אבל אני מנחש שמדובר בעיר קצת יותר רדומה ממדריד. יש טיפוסים כמו קאקא, שזה כנראה לא משנה להם. איכשהו זכור לי שמס' 7 של מנצ'סטר הוא דווקא טיפוס פחות "ביתי".

ואני לא ממהר להסיק מסקנות ממספר חד-ספרתי של משחקי ליגת האלופות לגבי העליונות של קבוצות אנגליות על ברצלונה. רונן – אם אני לא טועה אתה היית מגדולי המבקרים של "מדד ליגת האלופות" כשאתה מציין זכיות של קבוצות שאפילו לא התמודדו על אליפות בליגות שלהן באותן עונות כעובדה מכריעה.

סימנטוב 3 במאי 2009

חוץ מהפיזיות באנגליה הריווח בהגנה צפוף יותר. קשה לי לראות קבוצה משחקת כמו ברסה שבוע אחר שבוע באנגליה. אפשר לראות את זה בקשיים עם דקו. גם בשמירה על 'כוכבים' (מסי ורונאלדו) שונה בתכלית רונאלדו שיש לו אופי בעייתי משהו (על המגרש) עובר יותר "תיקולים" ממסי הנרי ועוד כמה ביחד.

בצד השני הנרי (שחקן נפלא אך קצת מעבר לשיא) למד להסתדר עם ההגנות הספרדיות עם פחות יכולת אישית ויותר ע"י מיקום / תנועה ומינוף של צ'אבי ואינייסטה.

רונן דורפן 3 במאי 2009

יובל – אבל המספרים מתחילים להצטבר. שלוש שנים רצופות שהאנגליות שולחות 3 מ-4 לחצי הגמר. שלוש שנים שאנגליה לא הפסידה לספרדית. בשנה שעברה שום שער לקבוצה ספרדית או איטלקית נגד אנגליה בשמונה משחקים שלמים. ובשנתיים האחרונות רוב האנגליות בשלבים האחרונים כן מתמודדות על האליפות בארצן.
נדמה לי שהביקורת שלי על ליגת האלופות הייתה על מילאן שזכתה בשני תארים בלי להיות בתמונת התואר המקומי.
את העליונות רואים בהרבה מאד אספקטים: שחקנים שוליים באנגליה עוברים לקבוצות צמרת בספרד – היינצה, פיקה, דיארה – ומשחקים שם. שחקנים כמו הנרי, פורלאן וואן ניסטלרוי זוכים לחיים מחודשים מול הגנות חלשות בהרבה. הנבחרת הספרדית בוחרת הרבה יותר שחקנים ממרסיסייד מאשר ריאל מדריד – בעידן בו הנבחרת טובה.
אבל אולי הכי בולט. ריאל מדריד צוברת 52 מ-54 נקודות בליגה – ובמשחקים מול ברצלונה ומרסיסייד אנחנו רואים כמה היא רחוקה מרמה עולמית.

סימנטוב 3 במאי 2009

רונן לה-ליגה כמו בסקוטלנד העליונות של שני מועדונים, האם זה אומר (אני מבסס את השאלה בהקשר דבריך על חלוקת הכסף בספרד) שרק עם ממון חיצוני של אנשים (שעל פי רוב אנחנו לא כל כך אוהבים) אפשר להצליח בזירה העולמית? (מה גם שברלוסקוני שלט עד שהיגע כסף זר לאנגליה)

רונן דורפן 3 במאי 2009

סימנטוב – ברור שלא ניתן ללא כסף. אבל כסף הוא לא תמיד חיצוני – במקרה של יונייטד, ריאל, ברצלונה, מרסיסייד, אין עזרה של כסף חיצוני. הבעיה בספרד היא של חלוקת הכנסות חד צדדית שיצרה ליגה קצת קלה מדי עבור ריאל ובארסה. כל זה קרה רק לפני שלוש שנים – ודי במהירות נעלמו הרבה מתחרות קבועות כמו ואלנסיה ולה קורוניה מהתמונה. רק בעשור האחרון שתי הקבוצות הללו וגם ויאריאל היו בגמרים או חצאי גמרים באירופה.

יוסי מזרחי 3 במאי 2009

חברים יקרים אוהדי כל הקבוצות.
גם היום, אני ממליץ לקרא את "המדור להבעת דעות ביזאריות" של אבי רצון במעריב.
"סופר פלסטיקו" -כותב הליצן-"שמונה שערים שאת רובם היה עוצר בז'רנו בכושרו הנוכחי", הוא ראה את לאציו נגד אינטר, ו"חבר הפריע לו בסיפור על ברצלונה -ריאל".

מה אגיד לכם, חמור, גם אם ילבש חליפת שלושה חלקים, ישאר חמור

סימנטוב 3 במאי 2009

יוסי: ההוא בלי הרצון מזכיר לי את הדור של אבא שלי: לא משנה מה התמונה הנוכחית הסוצייליזם תמיד צודק ומנצח.
חוץ מזה יש לו Rosebud לא קטן

סימנטוב 3 במאי 2009

אם משהו נעלב Rosebud זה מהאזרח קיין ולא משהו אחר
:)

בני תבורי 3 במאי 2009

לא ברור לי על מה ולמה קיבלה הליגה הספרדית את התואר "הליגה השניה בטיבה בעולם". מדובר בליגה שיש בה, נכון להיום, קבוצה אחת מבריקה שהתבלבלה רק פעם אחת, כששיחקה נגד הגנה אנגלית ומאמן גאון. וקבוצה שניה, שאתמול, כמו נגד ליברפול באנפילד, נראתה כמו חבורת קונוסים. כל השאר, וכנראה בעקבות התארגנות בעייתית בכל הנוגע לחלוקת ההכנסות, קבוצות בינוניות. אני חושב שהגיע הזמן להפריך את השמועה שקנתה לה אחיזה כאילו מדובר באחת הדיברות. ליגה נחמדה לא יותר. אני אוהד את בארסה אבל לא הייתי שם עליה את כספי לקראת הגומלין בברידג'. זיו (תגובה 64) צודק.

עזי 3 במאי 2009

העניין עם כריסטיאנו רונאלדו – ואני לא הייתי רוצה לראות אותו בריאל למרות יכולתיו הפנומנליות – הוא שעבורו, כמו עבור רוב מוחץ בעולם הלטיני, והרבה מאוד אנשים בכל העולם ריאל היאהקבוצה הכי גדולה שיש. ממש כמו שמנ.יונייטד או ליוורפול גדולות ואדירות בחלקים גדולים אחרים של העולם. הוא בקבוצה אדירה, אבל לא בטופ – ושוב זה סובייקטיבי, אל תשלפו לי כמה אתם גדולים וכמה ריאל בבעיה, אני יודע.
בדיוק כמו שזה בסדר שריו יעבור מווסטהאם ללידס יונייטד ומשם למנצ'סטר יונייטד כי הוא עולה כל פעם לקבוצה גדולה יותר (יש איזו הנחה שמנ.יונייטד גדולה מלידס….) או שרוני יעבור מאוורטון למנ.יונייטד, אבל אם כריסטיאנו חושב שיש קבוצה גדולה יותר ואותה הוא אוהד והיא רוצה בו או רצתה בו, אפשר להבין אותו. ואין לי ספק שהוא יישאר באולד טראפורד עוד הרבה שנים, זה מה שאני הייתי מייעץ לו גם.

מרמיט 3 במאי 2009

דווקא מתאים שרונלדו יעבור לריאל. תפור עליהם ארטיסט פנטזיסט ותיאטרליסט כמוהו.

(ועל מנת להקדים תרופה במכה, לפני שמישהו יחשוב להשוות את זה למסי, קודם תראו לי פדאלטה אחת מיותרת שהפרעוש עושה, ואז נדבר. אף תנועה שאין בה צורך, כל עקיצה מופת של יעילות. וגם התיאטרליות נרגעת בהשראת שיעורי הענווה של גלדיולה.)

מרמיט 3 במאי 2009

גררר… להקדים תרופה *ל*מכה, כמובן.

רונן דורפן 3 במאי 2009

עזי – אני לחלוטין לא חולק על עניין יונייטד והעולם הלטיני. באופן אירוני זו סיבה ליונייטד לנסות לשמור אותו. אבל האם באמת ריאל היא שם גדול יותר ממילאן או בארסה או יובה?
מלבד שנות פרנקו, אוסף השמות הלטינים של בארסה נראה לי מרשים בהרבה מזה של ריאל. מראדונה, מסי, רומאריו, רונאלדו, ריבאלדו, רונאלדיניו, דקו, פיגו. וכמובן תקופה – שנות השמונים והתשעים – שלקבוצות האיטלקיות הייתה עדיפות. מעבר לעידן פרנקו והגלקטיקוס אני לא ממש משוכנע שהייתה אקסיומה שריאל היא הגדולה ביותר עבור השחקן הלטיני.

רונן דורפן 3 במאי 2009

ואגב, כשאני "מפחית" את שנות פרנקו – זה לא בגלל הטענות לעדיפות שלטונית. הייתה סיטואציה שריאל באמת התארגנה בחוכמה יותר מוקדם מכל העולם לכדורגל האירופי וניצלה את זה לסדרה של זכיות. בעידן היותר תחרותי מילאן מועדון בינלאומי לא פחות מצליח.

רועי.מ(זה שהגיע קודם) 3 במאי 2009

עזבו אותם ליגה ספרדית
ליגה שבה השניה מובילה ב-21 נקודות על פמי השלישית. ואי אפשר לומר שריאל כזאת גדולה. בהחלט לא. מספיק להסתכל על הליגות האחרות באירופה ולראות שיש שם שיוויוניות גדולה יותר.
ברצלונה לא באמת פגשה הגנות העונה, במיחוד לא בלה ליגה. מעניין יהיה לראות את ההתקפה המופלאה שלהם מול המשחק של צ'לסי.
וגם מעניין שאתם כל כך בטוחים שיהיה דווקא לכם יותר קל מול הלונדונים. אולי בכלל יהיה דרבי לונדוני.?

לירן שבתאי 3 במאי 2009

"בתרבות בה החיים הם אלגוריה לכדורגל" אני חושב שזה ה"כדורגל זה לא חיים או מוות, זה יותר מזה" המודרני.

הדינוזאור 3 במאי 2009

לגבי הליגות – בכל אירופה המצב גרוע . ההבדל הוא בין קטסטרופה לרע במיעוטו .
בגרמניה וצרפת העונה זה הרע במיעוטו.
בספרד ואיטליה הוא ממש על הפנים .
קבוצה אחת או שתיים מעל השאר שנהיים לא רלוונטיים בשלב מאוד מוקדם של העונה .
זאת בניגוד מוחלט לליגות האמריקאיות שם רואים קבוצה כמו הבולס כמעט עוברים את בוסטון ואנשים כבר עשו ספקולציות בראש ותיארו את המאצ' אפ האפשרי שלהם מול ג'יימס וחבורתו בגמר המזרח .
ומדובר בקבוצה שאם נתייחס לסטנדרטים האירופיים לרגע אחד לא היתה מועמדת לסיים מקום ראשון במזרח או בליגה
ולמעשה סיימה את העונה במרחק 25 משחקים משם .

ההמלצה היא לא להאריך את הליגה למימדים לא פרופרציונאליים , אלא להיפך דווקא . להוריד את מספר הקבוצות ל 16 וע"י כך לקצר את מספר המשחקים בכ 20 אחוז בליגות הבכירות .
ומשם לקיים שלב פלייאוף מרבע גמר בהשתתפות 8 הראשונות בפורמט הטוב משלושה משחקים כל הדרך אל הגמר .
הכרעה ישירה , יותר קבוצות משתתפות , ליגה עם דינאמיקה תחרותית מרתקת והרבה משחקים גדולים המפגישים בין קבוצות עם מטרות חשובות , ריאליות ומעניינות.

הבעיה הכי גדולה בכדורגל אם שואלים אותי ( ולא שואלים אותי – זו הבעיה השניה ) זה שלא מבינים שיש בעייה במחסור בהכרעה ישירה . באמריקה ואוסטרליה זה לא מתקבל על הדעת חשיבה כזאת , ואכן הם גם הקימו ליגות הרבה יותר תחרותיות עם הכרעה דרמטית ושיוויון יחסי שמתבטא בכך שהאוהדים המקומיים והבינלאומיים מתחלקים ליותר קבוצות .
אלופות גדולות כמו הלייקרס , הפיסטונס , הבולס והספארס לא לקחו ביחד 90 אחוז מהאוהדים .
מבחינת הקהל הבינלאומי איני בטוח שלקבוצה עם הכי הרבה אוהדים יש יותר מ 15 אוהדים מהכלל . ול 4 הראשונות כנראה אין מעל 35 אחוז .

תשוו את זה לפריימרליג שם ל 4 הגדולות יש מעל 95 אחוז מהקהל הבינלאומי כיום .
ובספרד רק בארסה/ריאל .
בגרמניה הרוב המוחלט באיירן .
באיטליה כולם מילאן , יובה , אינטר ואולי רומא .
בצרפת ב 7 העונות האחרונות אם מישהו בכלל התעניין זה היה חייב להיות ליון, כי לא יכולת לבנות על כך שישדרו קבוצה אחרת מהמחזור ה 15 .
ובישראל כמובן – חיפה , בית"ר , הפועל ומכבי שלוקחים את כל הלוזרים והתמימים שמתפתים לראות את הזבל הזה .

הנה , נקודה מעניינת למחשבה
עוד אחת מיני רבות
אבל הכי חשובה כנראה

עזי 3 במאי 2009

איטליה היא מייד בחסר, בגלל עניין השפה. זה לא שיובה או מילאן או אינטר, על שלל הדרום אמריקאים שלהם, הם לא שמות גדולים, אבל זה לא מתקרב לריאל או ברצלונה. נכון שברסה סוגרת פערים, ולמרות רקורד פחות משלכם, היא גם יכולה לצורך הדוגמא להיות קבוצה כזו, כמו ריאל. כריסטיאנו היה יכול להיות אוהד ברסה ולרצות לעבור אליה.

עזי 3 במאי 2009

ינוזאור, הנתונים שלך לגבי אהדת קבוצות פשוט מופרכים. גם פה בבלוג – שמרכז מסיבות ברורות הרבה יותר אוהדי מנ.יונייטד מחלקם באוכלוסיה – יש אוהדים של סיטי, אוורטון, לידס ועוד. וכמה אהדו את צ'לסי עד לפני שלוש-ארבע שנים? פחות מטוטנהאם ומניוקאסל ובוודאי מסיטי ואוורטון וכו'. ויש פה אוהדים להפועל פתח תקוה ומכבי פת תקוה והפועל חיפה ובאר שבע ועוד ועוד.
באיירן אגב שנואה ביותר, היא הכי אהודה אבל גם הכי שנואה בגרמניה ובקרב אוהדי כדורגל גרמני בעולם.
אבל הבעיה היא איך אתה מגדיר אוהד, הרי לכל ישראלי, זו תופעה פחות נפוצה בעולם, יש קבוצה בכל מדינה. אייאקס בהולנד, פנאתינייקוס/אולימפיאקוס ביוון וכמובן בליגות הגדולות, אבל עם כל הכבוד זו לא אהדה. לספור אוהדים זה לספור מי הקבוצה שלך, האחת והיחידה, ורוב באנשים בעולם אוהדים קבוצה אצלם במדינה. רונן למשל יכול להיקרא בצדק אוהד מנצ'סטר יונייטד אמיתי גם אם הוא חי בישראל או בהונגריה כי זו הקבוצה שלו ואין בלתה. אבל מי שאוהד למשל את צ'לסי והפועל ורצה שהפועל תעבור את צ'לסי לפני כמה שנים, הרי הוא לא אוהד אמיתי של צ'לסי.
ככה צריך לספור וככה יוצא אגב (אני לא מכליל את סין או הודו למרות שקראתי פעם שבסין הקבוצה האהודה ביותר היתה מניונייטד וזה השתנה לריאל מדריד בעקבות בקהאם. לא מאמין שעכשיו זו מילאן, אולי קבוצה מקומית) שהקבוצה האהודה ביותר בעולם היא פלאמנגו ורוב העשיריה הראשונה באה מברזיל, מקסיקו וארגנטינה.

gdana 3 במאי 2009

רונן, יש גם דוגמאות הפוכות, חלב הגיע ממעמד של שחקן מפתח בקבוצה שהובילה את הטבלה רוב השנה שעברה באנגליה והפך לשחקן קצה ספסל בברצלונה. גם פרננדו טורס, שעשה מסלול הפוך מזה של פורלאן (קבוצת דרג שני בספרד קבוצה בכירה באנגליה) מצליח הרבה יותר באנגליה מאשר כשהיה בספרד. זה לא אומר שהליגה הספרדית לא חלשה מאד השנה, רק לא צריך להפוך את זה לשחור ולבן, הליגה הספרדית רחוקה מלהיות הליגה הסקוטית. גם מנצ'סטר יונייטד וארסנל, שתיהן עם בקושי חצאי הרכב, ניצחו אתמול בהילוך שני שתי קבוצות שנלחמות על ההישארות בליגה. היתה תקופה ארוכה במהלך העונה שיונייטד ניצחה ולא ספגה שער ברצף רק מתוך אינרציה ואמונה, ביכולת התקפית שכולכם הסכמתם שלא ממש הרשימה. זה נכון שהמצב בליגה הספרדית השנה הוא ללא ספק הכי גרוע, אבל אני מסכימה עם הדינוזאור, המצב לא טוב בהרבה גם בשאר הליגות. באנגליה כבר שנים יש חברות קבועה בביג פור, בספרד לפחות יש תחלופה.

ולגבי חוסר היכולת של הספרדיות לנצח קבוצות אנגליות בשנים האחרונות… ריאל מדריד אכן חלשה. מצד שני, אתלטיקו מדריד, למרות הנאיביות וזה שאין לה הגנה, הוציאה השנה פעמיים תיקו מליברפול, וגם היתה מנצחת לולא צלילה שערורייתית של סטיבן ג'רארד רגע לפני סיום המשחק באנפילד. יונייטד לא הצליחה לנצח את ויאריאל. סביליה הביסה בשנה שעברה את ארסנל. בקיצור, בשלב הבתים אין פער רציני נראה לעין. בנוק אאוט המצב אחר, אבל באותה מידה שהטטיסטיקה מראה דומיננטיות אנגלית, היא מראה (כבר כמה וכמה שנים) דומיננטיות של הקבוצה שמארחת את המשחק השני – לפחות כשמדובר בקבוצות שקולות יחסית. בחצאי הגמר, גם השנה וגם בשנה שעברה, ברצלונה מארחת את המשחק הראשון ומתמודדת עם בונקרים מטורפים שלא ברור אם אותן קבוצות שעושות אותן היו מסוגלות לפצח אם הן היו בצד השני. בכלל, מסקירה מהירה של השנים האחרונות, הקבוצה היחידה שאירחה את המשחק הראשון שעלתה בהתמודדות שקולה בחצי גמר היא ארסנל (מול ויאריאל ב-2006). זה נכון גם, פחות או יותר, לגבי שלבי נוק אאוט מוקדמים יותר.

כמובן שעכשיו ניחסתי ומחרתיים תסתרו את התאוריה שלי מול ארסנל (אף שהשנה זו אינה יריבות שקולה אז הכל בסדר) והלוואי שגם ברצלונה תסתור אותה מול צ'לסי, אבל כל מה שאני מנסה להגיד זה שלבסס תאוריה על נחיתותה של ברצלונה והספרדיות מול האנגליות על בסיס השנתיים האחרונות הוא קצת בעייתי, ויש עוד פקטורים שהשפיעו על התוצאות מלבד ארץ המוצא של הקבוצה.

gdana 3 במאי 2009

ועוד דבר שלדעתי משמעותי, לא בהשוואה בין הליגות אבל בניתוח כל מה שקרה בליגה הספרדית השנה וחולשתה הגדולה, זה לוח המשחקים יוצא הדופן שנקבע. כל הקבוצות השנה משחקות נגד ארבעת הקבוצות המובילות – סביליה, ברצלונה, ריאל מדריד וויריאל ברצף, ומן הצד השני של המטבע כל ה-4 שיחקו בדיוק באותו סדר (רק בשיפט של מחזור). לסדר הזה היו כמה השלכות, חלקן ברורות וחלקן פחות. ההשלכה הברורה היא שבשני הסיבובים, לכל קבוצה, ובמיוחד לקבוצות החזקות, היה רצף של 4 משחקים קשים ועוד 14 מחזורים של משחקים הרבה יותר פשוטים, מלבד אולי אתלטיקו מדריד הבלתי יציבה (ולנסיה משתלבת גם היא ברצף הקשה עבור הקבוצות החזקות שמהוות חלק ממנו).

סדר כזה יכול לסדר מומנטום ורצף נצחונות משקר כל כך כמו זה שהיה לריאל מדריד, למרות חולשתה. מההיבט השני, זה שאומר בין היתר שריאל מדריד "קיבלה" כל קבוצה שבוע אחרי ברצלונה, קשה יותר להסיק מסקנות ממש חד משמעיות אבל לי אין ספק שהיו לזה השלכות.

קורא 3 במאי 2009

בנוגע לאבי רצון, אולי הוא קצת מגזים עם הירידות שלו על המשחק של אמש, אבל מצד שני, ההשתפכות של ערוץ הספורט ושל כל העיתונות בארץ על המשחק הזה קצת מוגזמת. "משחק שיזכרו לדורות", עוד שנתיים איש לא יזכור את המשחק הזה, זה לא הגמר של היונייטד ב-99'. למעשה, אפילו התיקו 4:4 של צ'לסי וליברפול היה משחק טוב ומעניין יותר.

רונן דורפן 3 במאי 2009

קורא – הוא צודק בכך שלפחות 4 שערים של בארסה היו מגוחכים.

שלו, רומא 4 במאי 2009

רונן לכתוב ש 4 שערים היו מגוחכים או לא שיכים לרמה הזאת זה דבר אחד, להתייחס בזלזול לכל מה שזה מילאן זה דבר אחר, זה אפילו קצת פוגע באינטלגנציה של הקורא.
אבי רצון מרוויח ביושר את הביקורת שהוא מקבל, הוא נגוע בכתיבה ילדותית כשזה מופיע בעיתון רישמי זה מביך, אינטר-לאציו באמת, אריה בז'רנו ??? לא ראיתי את המשחק בזמן אמת אבל מה שכן ראיתי זה שהתוצאה מקפחת את בארסה ומי שלא מבין מה זה לבוא לברנבאו לפגר 0-1 ולתת אח"כ קונצרט, זאת דוגמא לאופי כישרון ונחישות וזה בכלל לא חשוב עם יעברו את צ'לסי ויקחו גביע אירופה. כמו הגמר של 99' לא יהיו משחקים (גם כמו שלא יהיו משחקים כמו הגמר של 70' ברזיל איטליה) המטרה של ערוץ הספורט ובכלל העיתונות זה למכור ועד שמגיע הזדמנות להפוך אירוע למשהו יוצא דופן אז ישר מזנקים עליו, כמה פעמים בארסה יכולה לצאת בכזאת תוצאה ממדריד? משחק כמו ה 4-4 של צ'לסי ליברפול קורה אחת לכמה שנים בכל ליגה כמעט אבל יריבות כזאת גדולה שמסתיימת בצורה כזאת חד צדדית… אחת הבעיות בליגה עם הפרשים כל כך גדולים בין הקבוצות (בעיה של כל הליגות באירופה) היא שקבוצות נפגשות רק פעמיים בשנה וכל השנה הן מתכוננות למשחק הזה ואז כשהתוצאה כל כך חד צדדית ברור שזה גורר תגובות קיצוניות.

יוסי מזרחי 4 במאי 2009

רונן,
יתכן שכמה שערים בקונצרט, היו מגוחכים -אני אגב לא מסכים -,אבל בקשר לרצון (אבי רצון)וראיתו את הדברים, אין שום קשר בין אבחנה כזו או ניתוח עיניני לבין איזו שהיא מציאות.
אצלו, משחק טקטי משמים עם עבירות בכל רקה או שתיים ללא רצף במשחק הוא אושר עילאי ושיא ספורטיבי צרוף,ובלבד שזה איטלקי.
הביקורות שלו או הבעות הדעה, לא באות לעולם, אלא כדי להרגיז ולקנטר.גם על מידת השכל שלא לאמר הבנה בסיסית במה שנקרא כדורגל יש יותר ממחלוקת עם האיש והתופעה.
אני זוכר משחק בין יוניטד לבין דרבי קאונטי,לפני יותר משלושים שנה, שהסתיים בתיקו אפס, ועדיין היה אחד היפים/מהנים/משגעים שראיתי מימי. זו היתה יונייטד של סטיב קופל וגורדון היל כקיצונים ימני ושמאלי.
הערכת משחק מורכבת מנקודות מבט שונות וגם מדעות אישיות ואהדות או שנאות, היא לא יכולה להיות כזו, אצל אדם לא חכם (ואני, כמצוות הבלוג, שומר בקושי על נימוס מקובל)על סף הטימטום. האיש רצה להרגיז, וגם חמור כזה, לפעמים מצליח.

ולענין האמיתי: ראיתי שוב את השערים כולם, אני חלוק עליך בהערכה על מידת הגיחוך שבהם.כל אחד מהם לא עומד בשום יחס לשניים מהארבע שקיבלנו מליברפול(הראשון והאחרון).
עינין של השקפה.

איל 4 במאי 2009

אני מסכים עם הטענה הכללית שהליגה האנגלית חזקה ונוקשה יותר מהליגה הספרדית, אבל האופן שבו זה מוצג כאן בתגובות הוא גורף מדי.

מספיק לראות את הטבלה, כדי לראות שגם בליגה האנגלית מדובר בקבוצה מצומצמת מאד של קבוצות ששולטות ללא עוררין בליגה, בהפרשים עצומים.

בין הקבוצות יונייטד לארסנל בטבלה יש בסה"כ 12 נק' הפרש. בין יונייטד לקבוצת אמצע טבלה, ויגן למשל (מקום 11), מפרידות לא פחות מ-38 נקודות (ו-48 ממקום 20). זו ליגה מאד מאד לא אחידה, עם קבוצות שאולי מכסחות, אבל בסופו של יום עבור הגדולות הן קונוסים לכל דבר, שפעם בכמה זמן עוקצות.

אז אולי בין 4 הראשונות לברצלונה ו(אפילו) ריאל יהיה אתגר גדול יותר ויצטרכו לעשות התאמות, אבל ברור לחלוטין שהן תתמודדנה בכבוד.

זה גם מעט מגוחך. הכסף בברסה ובריאל לא יותר קטן מזה של 4 הגדולות. הוא פשוט מושקע יותר בהתקפה, בגלל שהצרכים בליגה שונים.

הדינוזאור 4 במאי 2009

עזי – דבריך על סין לגמרי מקובלים עלי . כשמדברים על אוהדים בינלאומיים בוודאי שלא ניתן להתעלם מהשוק האדיר ההוא בפוטנציאל ומספרים , אך לאור העובדה שמוכרים להם מותגים יש לקחת אותם בסימן שאלה .
או שמא הם מייצגים נאמנה את הלך הרוח הנפוץ בעולם כולו רק במימדים מעט קיצוניים יותר ( למשל – שהבחירה היא על סמך שחקן ספציפי ולא הישגים של מועדון והסבירות שיגיעו למעמדים הגדולים ויתחרו על התארים החשובים מידי עונה ) ?

הנתונים מעידים שסברה ב' קרובה יותר לאמת בכל הקשור להצהרות על אהדת מועדונים באירופה .
והתוצאות לפנינו – מבלי שאומר אם זה טוב או רע אפילו .

– מירוץ אליפות אדיר בבונדסליגה , כמעט תמיד בוחרים לשדר את באיירן ולא משנה מול מי תהיה . מעניין למה .

– שחקנים גדולים תמיד עוברים לקבוצות ברשימה של הגדולות המוכרות , אין להם ממש אלטרנטיבה ( שלא כמו ב NBA שם לברון ג'יימס הפריח את השממה בקליבלנד , כריס פול הלך לניו אורלינס , פורטלנד משתפרת וכרמלו את צ'ונסי עושים דברים יפים בדנוור ) .

– אוקי , אז אמרנו שבכדורגל אוהד אמיתי נמדד על פי דבקותו לקבוצה וכך מקובל ויפה .
אז למה לאוהד הכדורגל בעולם להעדיף קבוצת אמצע טבלה בכל ליגה שהיא על פני הגדולות שמבחינתן מידי עונה מועמדות לתואר וממשיכות להיות רלוונטיות עד הסיום , עם אפשרות ריאלית ללכת רחוק בליגת האלופות/אופ"א וכמובן בעמדה הכי טובה ( וכמעט הבלעדית ) לרכוש לעצמה את הסגל הכי טוב מבחינה יחסית על בסיס קבוע .
עם תנאים כאלה באופן טבעי נמצא הרבה יותר מקרים בהם לא נוח לאוהדים להישאר עם קבוצתם באמצע הטבלה.
עם כל הכבוד לעניין האנדרדוג הנצחי ותחושת הגאווה בניצחונות ספוראדיים על הגדולות עם הכסף והתהילה ואיך לא – הרצון להתבדל ולהתייחד …. ברמה הפראקטית , אין לך כמעט אפשרות למשחקים משמעותיים ומעניינים מבחינה ספורטיבית/תחרותית , כאלה שמקדמים אותך לעבר מטרות מוחשיות שיעזרו להמשיך להתפתח לכיוונים חיוביים אפשריים.

הליגה במתכונתה הנוכחית מונעת זאת מקבוצות הדרג הבינוני/קטנות. ובשום ליגה באירופה החלוקה אינה מאוזנת.
יש את האליטה , 2-3 קבוצות במקרה הטוב בד"כ והיתר או רוחות רפאים של מרכז טבלה וקונוסים בדרך לאליפות הגדולותף או נאבקות על חייהן בליגה הראשונה .

אז כן , ישנם תכונות אישיות שיגרמו לאוהד המצוי להתעניין בקבוצות שלא מהדרג הבכיר ולקוות להפתעות , אולם במבחן התוצאה וע"פ כללי הדינאמיקה התחרותית שמתבטאים באמצעות המסגרת – סביר מאוד להניח שיותר מקרים מפחות , זה יהיה זמני ובכל מקרה יוכל להחזיק מעמד פחות מאהדה למועדון גדול .

הגביע , עם כל החיבה אליו והדראמה שהוא מייצר
אינו הלחם והחמאה של הכדורגל . הוא מפעל בונוס ומתכונתו הקצרה וטבעו הספוראדי מחייב הגדרה זו .
במילים אחרות – קבוצה לא יכולה לבנות על כך שבסיס האוהדים שלה יעלה בליגה בעקבות הצלחה בגביע .
כלומר – במשחקי ההכרעה בגביע כן יבואו אנשים ואומנם נראה כמה פוטנציאל קיים . אולם לאחר שחגיגה זו נגמרת וחוזרים לשיגרת הליגה ומבינים שפרוספקטים לא מזהירים בלשון המעטה ואין תקווה באופק – אז עושים חשבון ורואים שאין טעם לעקוב אחר קבוצה שלא משחקת על מטרות משמעותיות , כגון – התמודדות ריאלית על התואר , בניה בהדרגה לקראת היעד ההוא וכו' .

ועוד משהו –
לגבי כאן בארץ , איך יש אוהדים של הפועל פ"ת עוד …
אין לי שום מושג . אבל דבר אחד בטוח – הם ונתניה ימלאו את האצטדיונים החדשים שלהם מידי שבוע עם שינוי בפורמט הליגה כאן. אם אין רמה של כדורגל , כדאי מאוד שלפחות תהיה רמת עניין גדלה והולכת וכמה שיותר משחקים בין קבוצות שיש להם על מה לשחק בכל שלב של העונה ולא על המשכורת החודשית או פרמיות. גם 50 ש"ח כרטיס לא שווה על מאבק שזהו ערכו הספורטיבי. אם על כדורגל אין מה לדבר בכל מקרה ,
תנו לי אינטנסיביות , תקווה להתקדם , להתמודד באופן ריאלי על התואר גם כקבוצה קטנה ולהוכיח ארואיקה וניהול מבריק על הדשא ומחוצה לו ובצורה שתשנה משהו בתמונה הגדולה.
קבוצות לא צריכות מחמאות , הם צריכות סיכוי לאליפות !

כל עוד לא משנים את הפורמט או דנים בכך ,
הדיבורים האחרים הם מעניינים אבל לא פותרים את הבעיה .
רק ראוי שנהיה מודעים לכך .

הדינוזאור 4 במאי 2009

וכמה נקודות נוספות חשובות להבהרה –

אני מודע לכך שב NBA יש את עניין הדראפט ואיני מצפה שבאירופה ינסו להעתיק זאת .
כמו כן , אין לי טענות עם הרצון של שחקנים גדולים לעבור למועדונים הגדולים ורפורמת הפלייאוף המוצעת אינה בעד חיסול
זכות הראשונים של המועדונים הגדולים על השחקנים בקליבר דומה.

השינוי הוא בכך שקבוצות אמצע הטבלה של היום יישארו רלוונטיים או יוכלו להשאיר לעצמם סיכוי להיות כאלה לפחות למהלך רוב העונה ולא מטעמים סמאנטיים או סנטימנטאליים בלבד , אלא מבחינה פראקטית לגיטימית שכל אוהד כדורגל יודע לציין ולהעריך .

הפלייאוף לא מוריד מערכם של הגדולות – הם עדיין בעמדות המפתח ופייבוריטיות ברורות הן לזכייה באליפות והן לקחת את הכרטיסים למפעלים החשובים באירופה ( כמו היום ) .
רק שבפורמט החדש , קבוצות כמו ווסטהאם , פולהאם , טוטנהאם , אברטון , ווילה , בולטון , וויגאן וכל אחת בעצם תראה את עצמה מועמדת טבעית לרשת את אחד מ 8 הדירוגים הראשונים
והטבלה בד"כ תוכיח שציפיות אלה בהחלט אפשריות .
כי לא מתמודדים מול היציבות של יונייטד והכסף שלהם
אלא מול קבוצות שאפשר לקחת אותם הן במפגשים הישירים
והן בתמונה הגדולה של מאבק ארוך טווח .
יוצא כך שגם הגדולות משחקות נגד יריבות הרבה יותר נחושות
וכמובן שמרכז הטבלה והתחתית פורחים במאבקים שהם לא לפרוטוקול בלבד ומקבלים משמעות רחבה.
שהרי מקום שביעי הוא לא עוד מספר אלא מועמד לאליפות .
לא מועמד פייבוריט , אבל הם משחקים בשביל עצמם ולא תלויים בתוצאות של קבוצות אחרות בתנאים שאין להם סיכוי בטווח הארוך .

זה שינוי תפישתי פשוט , קל והכי הגיוני מבחינה ספורטיבית .
עם זאת חשוב לציין שאין לי יומרה לשנות או אף להציע פורמט כזה לליגה האנגלית מכיוון שהם לא צריכים לשמוע לאף אחד .
חוזי הטלוויזיה שם מבטיחים עליונות מוחלטת על המתחרות שלהם לכן אין להם סיבה לעשות שינויים , או לפחות לא ירגישו את הצורך למהר .

לעומת זאת , לליגה הגרמנית זה מתאים , לספרדית , לצרפתית ולאיטלקית . טוב , בעצם כל מי שלא אנגליה .
ואז כבר לא תהיה להם ברירה .
הפלייאוף הוא בלתי נמנע לטעמי ורק שאלה של זמן .
אין זה אומר שהתהליך לא ייקח 20-30 שנה
אבל מספיק בן אדם אחד משפיע שיציג את הדברים וימנה את היתרונות לכל הצדדים – ולא תהיה לו תחרות ברמה האינטלקטואלית , כי פשוט אין קווים ברי הגנה לטענות כאלה .
בדקתי , שאלתי , ניסיתי למצוא – לא קיים .
אפשר להתווכח עם זה , אבל אי אפשר לנצח .

עזי 4 במאי 2009

דינוזאור – לגבי מה בוחרים לשדר, אתה בוודאי צודק, אבל זה כבר קשור למסחור ולבחירות לא תמיד נעונות, ובוודאי שזה גם משפיע על אהדה של צעירים וילדים. גם מבחינת הליכה של שחקנים לקבוצות אתה צודק, אבל בסופו של דבר יש הרבה יותר קבוצות גדולות בכדורגל האירופי – בגלל שמדובר במדינות רבות – מאשר באן.בי.איי למשל. השיטה של הדראפט לא באמת משאירה ללברון ברירה, אבל זכור את שאקיל או את קארים שהתחילו כמו לברון בקבוצה קטנה שלקחה אותם בדראפט ובסופו של דבר עברו לקבוצה גדולה.
עוד דבר על האן.בי.אי, להבדיל מהאן.אף.אל שהיא באמת ליגה שיוויונית מאוד, באן.בי.איי פחות מחצי מהקבוצות זכו בתואר וכמחצית מהתארים מתחלקים בין הלייקרס לסלטיקס, אם תיקח את רוב ליגות הכדורגל המובילות זה לא כל כך שונה.

עזי 4 במאי 2009

עוד דבר, אתה אומר שאי אפשר להתווכח עם הצורך בפלייאוף, נגיד, תסביר לי איך אפשר לקחת קבוצה מהעיר שלה, מהאוהדים שלה ופשוט להעביר אותה לעיר אחרת. מילא לסגור, לפרק, אבל להעביר, זה הרי נגד כל היגיון ספורטיבי, רגשי של אוהד או ניגיון. אבל זה קורה. כשבאמריקה יבינו שדבר כזה הוא אנטי-ספורט אולי באירפה ינהיגו פלייאוף.

סימנטוב 4 במאי 2009

מעניין לראות עם המשחק של ברסה יגרום לטרנד ויותר קבוצות יחפשו קשרים מרכזיים אלא: צ'אבי, אינייסטה, סקולס, אנדרסון וכד'. מעניין יהיה לראות אם קבוצות ישנו את סגנן משחקם

הדינוזאור 4 במאי 2009

עזי- הדברים שאתה אומר על המחדלים בהעברת הקבוצות
והרגשות הנובעים מכך הם לגמרי מוצדקים ואני מאמין שיתמכו בדעתך 90 אחוזים ויותר מהאוהדים .
הליגות האמריקאיות הם בראש ובראשונה ביזנס , ומעולם לא תשמע אותי אומר שצריך להתנהג כמוהם בקטע הזה .
גם עליית וירידת קבוצות טובה לכדורגל ואת זה לא מוצאים בשום מקום בליגות המקצועניות בארה"ב .

הערתך מעידה יותר מהכל כמה קשה יהיה להציג רעיונות בעלי רוח ומשמעות חדשה לאוהדים שכבר התרגלו לשיטה מסויימת ול'ערכים'
המקובלים מינקות .
כל פעם שמדברים על צורך בפלייאוף , ישר עולים הטענות כנגד כמה מהמקרים הפחות טובים שקרו שם ואיך שאין בעצם עילה לאף אחד משם לבוא עם הצעות ייעול ובטח שלא להטיף מוסר .
וזו הרגשה מוצדקת , כמובן , אם היא היתה תופסת את הנקודה .

בשורה התחתונה באת בהצהרה המאבחנת ליקויים במקום אחר
במקום לנסות לפתור את הבעיה בתחום שאנו דנים בו כעת .

אף אחד לא מבקש מהכדורגל להתנהל לפי המודל העסקי האמריקני.
מה ייצא להם מזה ?
לאוהדים ולקבוצות יש זהות חזקה והקשר של הקהל למועדונים
והסמלים שלו אינה דרושה שיפור או תמריץ ( to say the least ).

אבל כן יש בעייה במימד התחרותי בליגות הסדירות , שהן המסגרת הארוכה ואי לכך המשמעותית ביותר בעולם הכדורגל .
והמצב כיום מחייב הופעתם של קבוצות אליטה שנראה כי למענן קיימת המסגרת והאליפות אומנם עוברת דרך אותן קטנות המשתתפות בליגה , אבל לעולם כמעט לא ישחקו למטרות חשובות עבור עצמן.

תראה את אלבורג בליגה הדנית העונה .
היה להם מוקדמות ליגת האלופות ובית בו היא היתה פייבוריטית ברורה לסיים במקום הראשון ( מהסוף כמובן ) . הם נאבקו בגבורה , הוציאו תיקו באולד – טראפורד ( כמה קבוצות יכולות לומר זאת על עצמן ? ) והגיעו למקום השלישי לפני סלטיק הגדולה , מה שנתן להם המשך באופ"א שם הביסו את לה קורוניה 6-1 בסיכום שתי המשחקים !
למנצ'סטר סיטי בשמינית הגמר הדנים הפסידו רק בפנדלים לאחר 2-2 בסיכום .

ובליגה המקומית – בעקבות העומס ו/או חוסר מזל הקבוצה לא התחברה טוב והוציאה 9 נקודות בלבד בסיבוב הראשון ( 11 משחקים , 12 קבוצות בליגה ) .
בסיבוב השני לעומת זאת – הקבוצה הוציאה כבר 25 נקודות , רק ברונדבי הראשונה הוציאה יותר בפרק זמן זה .
אבל מה זה שינה ?
ברונדבי פתחה פער של 14 נקודות עליהם כבר אחרי סיבוב אחד
כך שהסיפור היה גמור עבורם כבר בשליש העונה והמאזן היפה בשליש השני היה בשביל לא להסתבך בטעות בתחתית יותר מאשר לאיים על משהו בצמרת .

ואיך לא – 5 משחקים בתוך הסיבוב השלישי , כשהיא ממוקמת באמצע הטבלה ואין לה לאן לעלות או לרדת ונגמר המסע באופ"א –
הדרך לים מאוד קצרה .
5 משחקים , נקודה בודדת אחת .
לא התחילו טוב את העונה , נגמר הסיפור .

אותו דבר לגבי רומא באיטליה , ברמן ושאלקה בגרמניה ( למרות שהעונה הזו צמודה בגלל שבאיירן לא לוקחים את הנקודות )
ועוד עשר קבוצות בספרד ואנגליה .

בישראל זו בני יהודה שנתנה את הסיבוב השני הכי טוב
אבל זה לא שינה לאף אחד דבר כי הם פתחו מאוד רע.
מכבי ת"א היתה בחוץ אחרי 9 משחקים , בית"ר היתה אמורה להיות בחוץ אחרי סיבוב אחד ונתניה פשוט ידעה איך לשחק את המשחק
ועשתה 78 אחוזי הצלחה בסיבוב הראשון ומאז ואילך התרסקו.

נתון
לקבוצות לוקח זמן להתחבר , במיוחד אם הן רוכשות שחקנים חדשים ויש להם מטרות ובאות כאנדרדוגים .
הדינאמיקה התחרותית בליגה סדירה לא נותנת הזדמנות לקאמבקים מצד קבוצות בינוניות-קטנות .
רק את מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי תראה חוזרים מפערים קטנים בתחילת העונה כי יש להם הכלים והעומק לעשות כן ,
מה גם שהם הרבה יותר טובים מהאחרות , וזאת לא ניתן להגיד על הקבוצות האחרות שרוצות לעלות למעלה ולקרוא תיגר .

הכדורגל מנוהל בצורה הכי לא הוגנת והכי צפויה שיש .
והדבר המצחיק הוא – שאנשים עושים חשבון פשטני ומגיעים למסקנות מגוחכות … דהיינו :
אם כל קבוצה משחקת מול אותן יריבות פעמיים בית וחוץ אז אין איפה ואיפה והכל בסדר .
על חשיבה כזו אמר איינשטיין שאין גבול לטיפשות .

יוני 4 במאי 2009

עזי, ללייקרס ולסלטיקס יש 15 אליפויות משנת 1970, מתוך 39 אליפויות. בעיניי עד אז הליגה רק התניעה, כמו ישראל עד 1948. לא כל כך נורא…

9 מתוך ה-39 ללייקרס, 6 סלטיקס, 6 בולס, 4 ספארס, 3 פיסטונס, 2 רוקטס, 2 ניקס ושבע של חד-פעמי כמו סיקסרס, פורטלנד ועוד. די שוויוני בעיניי.

הדינוזאור 4 במאי 2009

קבוצות כמו אורלנדו היו פופולאריים מאוד בתקופת שאק ופני.
מיאמי זכתה רק בתואר אחד אבל היו להם הרבה אוהדים בתקופות מסוימות . קבוצות שהיו בתחתית הבאר בשנות ה 90 האמצעיות מאז היו מהטובות ב NBA , בין אם מדובר בדאלאס , סקרמנטו , מינסוטה או דנוור .

פלייאוף בליגות הסדירות בכדורגל לא יביא בדיוק לאותו מצב ב NBA , והגדולות ימשיכו להיות אימפריות ולהביא אליהם את מיטב השחקנים וכמובן להתחרות מידי עונה על כל התארים בעקביות .
אבל ההבדל הוא שלקבוצות האחרות יהיה סיכוי להתקדם
ולהיבנות בהדרגה . יהיה בשביל מה , התקווה קיימת , הרצון זמין והאוהדים רעבים לתחרות והצלחה .

תראה את ההוקס למשל .
הם לא איימו ליום אחד על ההגמנויה של קליבלנד או בוסטון במזרח . אף אחד לא ציפה , גם הם ידעו מראש שזו לא התחרות שלהם . אבל הם לא גמרו את העונה .
היה להם להיאבק על מקום רביעי ואומנם הם השיגו את יתרון הביתיות לסדרה הראשונה והרבה בעזרת כך ניצחו את מיאמי של דווין ויוד ( ולא הרבה יותר ממנו מסתבר ) . עכשיו יש להם לפחות 2 משחקי בית ( ומאזנם הביתי מהטובים בליגה ) מול קינג ג'יימס והקאבס – משחקים שכל העולם ( חוץ מישראל כמובן ) יראו.
עונה שעברה הם הגיעו בקושי למקום שמיני ולקחו את הסלטיקס למשחק שביעי. עכשיו הם בחצי גמר המזרח .
הקבוצה בקו עליה , רוצה להתקדם כל עונה ואחרי הסידרה הזו הם יבינו היכן הם עומדים ואיפה צריך להשתפר אם רוצים להמשיך במגמה הזו.
אולי יביאו שחקן – שתיים , יעשו כמה טריידים
ויבנו לעצמם שם של קבוצה רצינית וקשה לפיצוח שלא מפחדת מאף אחד ויכולה להפתיע בכל יום נתון כל קבוצה .
נכון , ייתכן מאוד שקליבלנד תדרוס אותם העונה
אבל הם לכשעצמם יודעים שהם אינם באים לשמש תפאורה .
הם מבחינתם באים להילחם ולעלות על חשבון ג'יימס ולא רק לקלקל לו את החגיגות .
זה היה הראש שלהם מול בוסטון גם ובדיוק מה שגורם לקהל להתעניין במשחקים ולהתרגש כל פעם מחדש בספורט תחרותי .

רונן דורפן 4 במאי 2009

עזי – ועדיין אני מקשה בנושא. נדמה לי שהארגנטינים למשל ראו במשך שנים את הכדורגל האיטלקי דווקא כפסגת השאיפות שלהם, משום שהשורשים שלהם הם לרוב באיטליה ולא בספרד.

בדומה – נדמה לי שברזילאים במשך השנים לא כל כך חיבבו את ריאל מדריד – בגלל האלמנט הפוליטי הפשיסטי שהיה בה. מה שהתבטא בגזענות של די סטפנו כלפי דידי. אם אני זוכר נכון – הברזילאים לא כל כך אוהבים את הנאמנות של רוברטו קרלוס בריאל מדריד.
לפחות באיכות הברזילאים – בארסה החתימה שחקנים הרבה יותר גדולים מריאל עם השנים, וגם נדמה לי שלריאל לא היה ברזילאי שחור בכיר מאז אותו נסיון כושל עם דידי.
אני זוכר גם התבטאות של רונאלדיניו בעבר, דווקא כשחשב שהוא עובר למנצ'סטר יונייטד – שלברזילאים בדרך לא נותנים "את ההגה של הפרארי" – כלומר שבקבוצות הבכירות של איטליה הם עדיין במעמד נמוך מהארגנטינאים.

שלו, רומא 4 במאי 2009

הדינוזאור – הבעיות של חוסר תחרות היא בעיקר תוצאה של כלכלה שגויה, הסיבה שמקטינים ומגדילים ליגות היא לדעתי תמיד שיקול כלכלי קצר טווח ולא מחשבה על הגברת התחרותיות, מי שמחליט בד"כ הוא בעל אינטרס כלכלי מובהק.
הליגה הישראלית היא לא תחרותית כי אין קריטריונים לניהול לא של קבוצה ולא של ליגה. אם גיידמק היה צריך לתת ביטחונות שלוש שנים קדימה ולהודיע שנתיים מראש לפני שהוא עוזב אז הבטחונות היו שומרות על בית"ר מפני התפרקות (במקרה של בית"ר אני מניח שימצא פתרון, אבל הקבוצות השכונתיות כמו שמשון, בית"ר ת"א, מכבי יפו נפילה כלכלית משמעות התפרקות של הקבוצה וקהל אוהדים שנשאר ללא קבוצה…), אם כל קבוצה ששיחררה שחקן זר באמצע העונה הייתה צריכה לשלם קנס לליגה על השחרור אז קבוצות שכבר הבטיחו את הישארותם היו חייבות לשמור על סגל תחרותי עד סוף הליגה. (באנגליה יש סוג של קנס על חוסר כבוד למקצוע לקבוצות ושחקנים המתנהגים בחוסר ספורטיביות…).
לגבי הזירה האירופית – באיטליה יש שליטה מוחלטת של שלוש קבוצות אם היה חוק של הגבלת שכר מהשחקן ה 16 אינטר לא הייתה מחזיקה הרבה שחקנים שהיו קודם שחקני הרכב ברומא, בכוונה רשמתי השחקן ה 16 שמשאיר מספיק מקום לשחקנים "כאילו" מהשורה הראשונה אבל אין שום סיבה ששחקנים כמו קיבו ומנסיני יראו משחקים של אינטר מהיציע. הדבר נכון גם לגבי מילאן ויובה שמחזיקות סגלים ארוכים בעיקר למנוע מהקבוצות האחרות שחקנים אלו. בעיה נוספת שמונעת את התחרותיות היא חלוקת הכסף של ליגת האלופות שבה העשירות מתעשרות והעניות "מתענות" זה נובע מחוסר נכונות לכך שהכסף יתחלק על מספר קבוצות גדול יותר שזה בניגוד גמור לאינטרס של התאחדות הכדורגל האירופאית והוא אינטרס רק של "הקבוצות העשירות" וכך הכדורגל שהיה פעם הספורט של העם הפך להיות ספורט של עשירים ורק מעט קבוצות מחוץ למעגל הזה יכולות להשתתף בחגיגה הזאת. שאר הקבוצות כמו רומא, לאציו, גנואה ופיורנטינה לא יכולות לגשר על הפער. גם באנגליה ובספרד המצב דומה. הסיכוי שקבוצה מהמעמד הבינוני כמו רומא תקח אליפות ללא סיכון משמעותי של עתיד הקבוצה ברמת פשיטת רגל הוא קטן מאוד, ועצוב יותר שכשזה קורה אז הקבוצות הגדולות פשוט קונות משחקים (באיטליה) וזוכות לעונשים מגוחכים ואח"כ גם מקלים בהם.
היתרון העצום בשיטת הליגה הוא שקבוצות כמו רומא יכולות להיות מספיק טובות כדי לנצח את הקבוצות הקטנות וככל שכמות הקבוצות גדולה יותר גדל האפשרות להפתעות מול הקבוצות הגדולות (לנצח בסיציליה זה לא קל לאף קבוצה, גם בנאפולי) ואז מפגש מול אינטר לא קובע את העונה כולה. כמובן צריך לדאוג שהליגה לא תהיה גדולה מדי או שלא יהיו בה חוקים משונים כמו בארגנטינה (חצי אליפויות וטבלת ירידות).
בשורה התחתונה הכל כסף ואיטרסים ובטח לא בנוי על הוגנות ושיוויון, זה לא חלק מעולם הערכים הספורטיווים האירופאי (לצערי).

שלו, רומא 4 במאי 2009

רונן – לגבי העבר אני לא יודע אבל קאקה, רונלדינו,דידה סלביניו במילאן. מיקון ז'וליו סזאר ומנסיני באינטר אמאורי ביובה שלא לדבר על רומא שבנויה על ברזילאים (סיסיניו,חואן, בפטיסטה, טדאיי, ארתור, דוני, ז'וליו סאזר, שוער שלישי!!! פיליפה גומז, צעיר מדהים!)ושכל ההסטוריה שלה משובצת בהם (אלדאיר שהוא השחקן היחידי בהיסטוריה של ה שהחולצה שלו הוצאה מהסבב,קאפו וכמובן פאלקאו).
לגבי השפה באמת אין שום בעיה לעבור בין פורטוגזית / רומנית / ספרדית / איטלקית, ודוברי צרפתית גם עושים זאת בקלות. היום הכסף הגדול הוא באנגליה ולכן הנדידה היא לשם.

הדינוזאור 4 במאי 2009

שלו ,
כמות הנזקים שצריך לתקן זועקת וגם לאחר הפירוט המרשים
שסיפקת בוודאי שניתן למצוא עוד סעיפים שיותר מהכל דואגים לכך שיישאר הסטאטוס קוו על כנו ( אליטה מצומצמת מול חלשות )

דווקא ההסבר המסנגר על גודלה של הליגה לא הובן אצלי כהלכה.
לפי דבריך המסקנה ההפוכה משתמעת .
ככל שהליגה גדולה יותר לקבוצות אמצע הטבלה יש יותר סיכוי להיאבד בבטן הגדולה שלה ולהיות לא רלוונטיים לכל כיוון או מטרה מוקדם מאוד בעונה .
כי היתרון האדיר של האליטה מתבטא יותר מהכל ביכולתם להוציא בהתמדה 3 נקודות מהקבוצות הבינוניות-חלשות ( יחסית לליגה ).
לעומת זאת , הבינוניות ממרכז הטבלה ומעלה מתקשות יותר לשמור על הרצף ויאבדו נקודות לעיתים תדירות יותר מול אותן קבוצות למטה למרות שבמפגשים הישירים מול הגדולות הם כן יוכלו להציג יכולת טובה ואף לסיים עם פאריטי ( מספר שווה של נקודות בסיכום מפגשי הבית והחוץ ).
פשוט לאורך זמן הפערים בתקציב ובעומק הסגל מתגלים ביתר שאת
וזה בלתי נמנע שברוב המוחלט של העונות הקבוצות העשירות ביותר יובילו את הטבלה כאשר האשליה רק מחכה להתנפץ עבור הקבוצות הבאות בתור .

תחרות שהיא על פני יציבות בלבד נותנת יתרון נוסף ובלתי מוצדק ( לטעמי ) לקבוצות העשירות ביותר .
לכן , כאשר משלבים עונה עם פלייאוף וכרטיסים לאירופה
ע"פ ההישגים בעונה לא פוגעים באינטרסים של הגדולות
ומוסיפים פי 3 משחקים מעניינים לליגה במעלה ומורד הטבלה ובכל שלב של העונה.
ככה בונים ליגה ולא מגרש משחקים ל 2-3 קבוצות .

מעבר לכך , אין שום סיבה שבמסגרת תהליך הבראת הכדורגל
לא יעבדו על כמה שינויים במקביל כי הדברים שאמרת משמעותיים
ונכונים לא פחות .
ובכל זאת – לאנשים כמוני ואני מאמין שלעוד עשרות מיליונים של אוהדי ספורט וכדורגל בעולם אין יכולת לשבת לראות משחקי ליגה כאשר המרוץ הוא בטבלה והאליפות מוכרעת מול קבוצות שלא קשורות לדו-קרב שלכאורה מנסים לשווק לנו .
זו אחיזת עיניים ורמאות ספורטיבית לתפישתי .
ואפשר לשנות – רק צריך לרצות ולהבין את היתרונות .

הרבה מאוד מתופעות הלוואי המציקות בכדורגל אפשר לפתור
עם שינוי פורמט יסודי אך פשוט מאין כמוהו .
אין מה לעשות נגד זה .
זו המציאות

עזי 4 במאי 2009

רוברטו קרלוס שחור, רונאלדו מוקה, ככה שהיו ויהיו.
מה שרונאלדיניו אמר היה נכון לפעם, שנות החמישים והשישים והשבעים, בדור האחרון החל בזיקו ופלקאו וכלה במילאן של היום שהיא חצי נבחרת ברזיל, אין הבדל ואולי יש יתרון לברזילאים. כהעיר בה משחקים הכי הרבה שחקני סלסאו היא מילאנו.

יוני, להתחיל לספור ב-1970, ישר אחר סוף הרצף של הסלטיקס זה לבחור נתונים לפי נוחות. אבל בוא נראה רגע את אותן שנים בכדורגל הישראלי, מכבי חיפה 10, מכבי ת"א 8, בית"ר 6, נתניה 5, הפועל ת"א 4, ב"ש 2, הכח 1, כפ"ס 1, בני יהודה 1, הפועל חיפה 1, פחות או יותר דומה לאן.בי.אי.
בוא נסתכל על צרפת, למרות הסטריק של ליון. ליון 7, מארסיי 6, נאנט 6, סט. אטיין 5, מונאקו 5, בורדו 4, סן ז'רמן 2, אוקזר 1, שטרסבורג 1. לא רע. בוא ניקח את איטליה באותה תקופה, והיא נחשבת פה ליגה מאוד לא מאוזנת: יובה 14, מילאן 8, אינטר 5, נאפולי 2, לאציו 2, רומא 2, ורונה 1, סמפדוריה 1, קאליארי 1. זה סביר לגמרי. אני יכול לקחת אותך לליגה הניגרית, שהחלה במתכונת 'לאומית' ב-1972, תראה איזה יופי: אנימבה 5, ריינג'רס 5, שוטינג סטארס 5, Iwuanyanwu )בעברית זה לא קריא) 5, יוליוס ברגר 2, בנדל 2, דולפינס 2, ליונס 1, קאנו פילארס 1, לבנטיס יונייטד 1, לובי סטארס 1, מייטי ג'טס 1, ניו ניגריה באנק 1, ראקה רוברס 1, אושן בויס 1, סטיישנרי סטורס 1, אודוג'י יונייטד 1. 17 אלופות ב-36 שנה, אף אחת לא זכתה ביותר מחמש ויש ארבע כאלו, יותר שיוויוני מזה?

עזי 4 במאי 2009

לא צריך לשנות שיטה, צריך להנהיג סלרי קאפ, לבטל את חוק בוסמן (או לפחות לאמץ את 6+5 שמציעה פיפ"א) ולהוריד את מספר הקבוצות בליגת האלופות.

רונן דורפן 4 במאי 2009

עזי – אבל הם מהעידן המודרני. האם אני מדייק שהייתה תקופה בה ברזילאים חשו "פחות רצויים" בריאל?

רונן דורפן 4 במאי 2009

ועוד שאלה עזי: יוליוס ברגר? האם מצאת את עשרת השבטים. נשמע כמו אחד הסיפורים הללו על יהודים אוסטרו-הונגרים שאני אוהב.

Glen 4 במאי 2009

don't be too romantic. It is a aconstruction company from Germany. Like Solel Bone thy built Nigeria

אלון זנדר 4 במאי 2009

רונן . ממש לא. אולי אפילו להיפך. קבלן גרמני שהחברה שהקים היא הסולל בונה של היום. ולא, הם לא בונים את הרייכסטאג בלב בג'ונגל…

Glen 4 במאי 2009

Alon: I think they also were active during WW2. Any thing about Jewish workes then?

שלו, רומא 4 במאי 2009

הדינוזאור – שיטת הפליאוף יכולה לגרום לכך לקבוצה מספיק חזקה תכוון את שיא הכושר שלה לתקופת ההכרעה וכל שאר הזמן היא פשוט צריכה להיות בסביבה (כמו באליפות אירופה בכדורסל) חוליים יש לכל שיטה ואחרי תקופת הסתגלות כל אלו שמנסים למצוא קיצורי דרך ימצאו אותם. בעייני זה לא ספורטיבי שמכבי ת"א בכדורסל זכתה בגביע אירופה במוסקבה כאשר הקבוצה הכי טובה במשך העונה הייתה מוסקבה ובערב אחד לא טוב היא הפסידה את הכל.. אז נכון שיש שיטות שמפצות גם על זה (כמו סידרת פלייאוף) אבל לא כל מה שטוב לכדורסל טוב לכדורגל ובסידרת פלייאוף ינצחו קבוצות עם סגל גדול שמוחזק רק לצורך זה ונפסיד תחרותיות בליגה שאותם שחקנים יכלו לשחק בקבוצות אחרות… אני טוען שהליגה צריכה להיות מנוהלת כמו ב NBA ע"י מנהלת לשקובעת את גודל הליגה, אני מניח שבין 16 – 20 הוא מספר הגיוני לכל אחת מהליגות הגדולות, המטרה שקבוצות מרכז טבלה ישחקו הוגן וחופשי, והעומס שנופל על הקבוצות הגדולות ישפיע פה ושם גם במשחקים אלו. אבל אני מאמין שההגבלה צריכה להיות כלכלית במניעת האפשרות של קבוצה "להחזיק" שחקנים שלא משחקים רק כדי להחליש את היריבות. בעייני הסיבה שקבוצה כמו רומא שמשתתפת קבועה (כמעט) ב 1/8 גמר ליגת האלופות אבל אין לה סיכוי ממשי לזכות בליגה והעונה לא תעפיל בכלל לליגת האלופות היא תוצאה של חוסר איזונים ובלמים שקיימים בכל מערכת כלכלית בסדר גודל הזה. אני מניח שגם וולנסיה לה קרוניה ועוד שתיים שלוש קבוצות בספרד סובלות מאותה תופעה. באנגליה אני לא יודע אבל ברור שאם קבוצות כמו לידס לא משחקות בליגה העליונה גם שם צריך למצוא דרך לפיקוח. הכדורגל באיטליה הוא רק תופעה קיצונית יותר לרמאויות ספורט שונות ולחוסר הוגנות ושיוויון, אבל כמו שנכתב גם על טבז זה קיים גם באנגליה.

הדינוזאור 4 במאי 2009

הנה דוגמה מהעונה האחרונה בליגה הבלגית ,
שבכוונה בחרתי בה ע"מ להמחיש את היתרונות הבולטים בשינוי הפורמט לשיטת פלייאוף בסדרות של הטוב משלושה משחקים משלב רבע גמר ואילך .
הליגה היא בת 16 קבוצות ( את מונס וטוביזה נועלות הטבלה לא הכללתי בחישוב המשחקים והתוצאות )- מספר המשחקים 30 .

לאחר 22 מחזורים זו התמונה שמתקבלת ( מספר הכוכביות משמאל לשם הקבוצה מציינות את כמות המשחקים החסרים , לדוג' : 2 כוכביות – חסרים 2 משחקים , דהיינו : הקבוצה שיחקה 20 מחזורים ולא 22 )

אנדרלכט – 48
סטנדרד לייז' * – 43
קלוב ברוז' * – 38
גנק – 37
לוקרן – 33
סרקל ברוז' * – 31
זולטה וארחם * – 31
ווסטרלו ( משחק עודף ) – 31
_______________________________________

גנט * – 27
מכלן – 28
בירשחוט ( אנטוורפן ) – 28
מוקרון – 27
קורטריק * – 25
שרלרואה *** – 19
דנדר ** – 18
רוסלאר – 17

בליגה האמיתית הם כבר במחזור 32, שיוויון 71 נק' בין אנדרלכט ללייז' ומקום שלישי ברוז' ו Gent גם כן בשיוויון 56 נק'- פער 15 מהאליפות .
המפגש בין אנדרלכט ולייז' בסיבוב השני התקיים מוקדם מאוד , לפני המחזור ה 20 וכל השאר – מירוץ מי תפסיד פחות נקודות למועדונים לא קשורים ורובם גם חלשים בהרבה ( כן , בליגה שם אנדרלכט דומיננטית ) .

לפי הטבלה שלנו למעלה, עברנו מעל 70 אחוז מהעונה ויש 13 קבוצות עם סיכוי ריאלי להעפיל לפלייאוף.
מה עוד יש ?

– תחרות צמודה על המקום הראשון ( יתרון ביתיות לאורך הפלייאוף , יריבות נוחות יותר , כרטיס לצ'מפיונס ליג ומענק כספי הולם ) בין 2 הגדולות לבין קבוצות שלא באות כקונוסים ומעבר לעובדה שהם צריכות את הנקודות הן גם רוצות לעשות הצהרה שבפלייאוף הם באים לנצח ולהתקדם לעבר האליפות , לא פחות.

– מקום שלישי עוד פתוח כאשר ברוז' לא מוותרת ללייז' על מקום שני וגנק לא מוותרת על מקום שלישי בעצמה.

– מקומות 5-8 הכל פתוח במרוץ של לא פחות מ 9 קבוצות .

– בתחתית 2 האחרונות יורדות ומקום 14 במבחנים .
זה אומר שיש לך 3 קבוצות שם שאם לא יעלו לפלייאוף , עדיין חייבות את הנקודות כמו אוויר לנשימה ומשחקים נגדם יהיו קשים. זה לא סתם הישרדות בליגה , אלא סיכוי שעונה הבאה הם יתחרו על הטופ 8 ויוכלו להמשיך להיבנות משם .

– במחזור הקרוב :
מכלן – אנדרלכט
מוקרון – קורטריק
קלוב ברוז' – גנט
סטנדרד לייז' – גנק

הקבוצות החמות הם : אנדרלכט – 16 מתוך 18 האחרונות
מכלן – 10 מתוך 12 האחרונות .
בירשחוט – 8 מתוך 12 האחרונות .
זולטה וארחם – 11 מתוך 15 האחרונות

הקרירות – קורטריק , 1 מתוך 15 האחרונות .
דנדר- 5 מתוך 21 האחרונות
שרלרואה – 6 מתוך 30 האחרונות !

הקבוצה היחידה שנשארה במקומה לאורך זמן –
האחרונה רוסלאר – וגם היא עם עוד 24 נק' בקופה
בפער שניתן למחוק , במיוחד בהתחשב להתרסקות של הקבוצות הצמודות לה .

וזה מה שקורה –
פתאום מבחינים בקבוצות כמו גנט , ווסטרלו , זולטה וארחם , לוקרן , סרקל ברוז' , קורטריק , מכלן , בירשחוט ומוקרון .
גנק וקלוב ברוז' הגדולות לא סיימו את העונה ועוד לגמרי תלויות בעצמן .
הליגה פתוחה , תחרותית , מפתיעה ומרתקת מההתחלה ועד הסיום ובכל מחזור פוגשים קבוצות שיש להם מטרות חשובות וריאליות להגשמה.

אם הליגה הבלגית תלך על פורמט כזה בעונה הבאה –
היא מהר מאוד תגבר על ההולנדית , הפורטוגזית , היוונית והטורקית שהיום לא רואות אותה ממטר .

אלון זנדר 4 במאי 2009

גלן . עקצת אותי. מכיר את סיפור הכנסת בג'ונגל?

דינו יקר, הנימוקים שלך מרשימים, ודרך הויכוח שלך אינטיליגנטית. אבל לא הבנת את רוח הכדורגל לדעתי. הכדורגל הוא לא בידור להמונים, כפי שיש מי שטוען פה, אלא הוא בעל משקל חברתי ואישי לאוהדיו האמיתיים.
אתה אומר, שהכדורגל במתכונתו, בייחוד זה של קבוצות מרכז טבלה, לא מושך אותך. וזה הגיוני, כי הוא לא מנסה למשוך אותך. אתה יוצא מנקודת הנחה שמטרת המןעדונים (לא הקבוצות! מטרתן של אלו רק לנצח משחקי כדורגל) לרכוש אוהדים בינלאומיים. ובכן, זה אספקט בעל חשיבות שמשקלו עולה בהתמדה – אבל רק כי השווקים הפנימיים מצויים ברוויה. מבחינת ההכנסות של המועדונים לאוהדיהן במדינה בה הם משחקים יש חשיבות עליונה ובלתי מעורערת. גם ההכנסות מ"יום המשחק", וגם ההכנסות משידורי הטלוויזיה הם פונקציה של כמות אוהדים מקומית. הכנסות משידורים בחו"ל הם בונוס בלבד. למועדונים כמו שאלקה (61 אלף צופים בממוצע, מעל שבעים אלף חברי מועדון רשומים, מאות אלפי אוהדים רשומים, המקום השני בגרמניה אחרי באיירן, שאין לה, כמו שטענת, רוב מוחלט, אפילו לא רוב, בערך עשרה אחוזים – וזה המון), מנשנגלדבך וקלן (בין 35 ו40 אלף צופים למשחק בליגה השניה) בגרמניה, מרסיי, פ.ס.ז', לנס בצרפת, פיורנטינה באיטליה: אלו מועדונים בעעלי מורשת וותק עם כמויות צופים אדירות למרות היותם בעלי "קבוצות מרכז טבלה" שאין להן לרוב סיכוי לזכות בתארים. וזה לא מפריע לאוהדים שלהן, והם לא עוזבים אותן. למרות כללי השוק החופשי שאתה מצטט. והסיבה היא רגשית ותרבותית כמובן, כי הכדורגל הוא לא שוק כלכלי, בטח שלא האירופי, אלא מרכיב אמוציונלי. וזה קשה לאמריקנים להבין.

דבר נוסף הוא התפיסה האירופית של צדק ספורטיבי, שהיא שונה מהותית מהתפיסה האמריקנית. אתה מוסיף לטעון, שכל השאר צריכים להבין את יתרונות שיטת ההכרעה האמריקנית, בלי לראות, שהיא לא תופסת עבור אירופה. הצדק הספורטיבי נעשה לפי אמריקה בהתמודדות אחד מול אחד, כשהטוב מנצח. עבור האירופים, נתון בכך יותר מדי לידי המקריות, וצדק ספורטיבי נעשה רק על פני עונה שלמה, בה כל יתרון מקרי או אפקט של מזל אמור להצטמצם באופן סטטיסטי. מה לעשות, זה אחרת. ואנחנו, שיכולים ליהנות גם וגם, יכולים להתרווח ולצפות לפי הצורך בשתי האופציות.

הדינוזאור 4 במאי 2009

שלו ,
אתה לגמרי צודק .
רק לא מבין למה לטענתך זה סותר קיום פלייאוף .
מדברים על סדרה של הטוב משלושה משחקים .
אז פעם ב יהיו הפתעות ויירשמו סנסציות מרעישות .
וקבוצות גדולות יהיו חייבות להמשיך לשחק כדורגל טוב במהלך העונה כי הכרטיסים לצ'מפיונס ואופ"א יהיו לפי הדירוגים בסיום העונה ולא לפי הפלייאוף ( אולי עם יוצא מן הכלל במקרה של אלופה שבאה ממקומות 6-8 שיינתן לה כרטיס לאופ"א על חשבון הבאה לפניה הכי נמוכה ) .

בצורה כזו מבטיחים שהאינטרס הכלכלי והתחרותי של הקבוצות עומד לנגד עיניהם לאורך כל העונה והם מוכרחים לסיים למעלה ,
מה עוד שבסדרות של הטוב משלושה משחקים עדיף לארח פעמיים בביתך ( כולל המשחק השלישי והמכריע כמובן ) מאשר להיפך.

שלו, רומא 4 במאי 2009

עזי – השאלה המרכזית מה המחיר ששילמו הקבוצות על האליפות. ממה שאני יודע באיטליה, רומא ולאציו כמעט פשטו את הרגל אחרי האליפויות בשנות ה 2000. לאציו עד היום לא התאוששה מזה, רומא גם כמעט פשטה את הרגל מהאליפות בשנות ה 80. נאפולי של היום זאת לא אותה קבוצה ! רוצה לומר תעשיית ההמצאות האיטלקית עבדה שם שעות נוספות כמו פיורנטינה, נאפולי פשטה את הרגל הורדה 500 ליגות ולמעשה התפרקה כשהיא חייבת מיליונים… אח"כ נקנתה קבוצה מאחת הליגות הנמוכות ולאט לאט הקבוצה תחת שם חדש עלתה את הליגות, במקרה של פיורנטינה יש סיפור יותר מעניין שהיא קפצה מס' ליגות בעונה אחת כתוצאה מהתפרקות קבוצה אחרת למרות שלא היה מגיע לה, שתי הקבוצות לאחר כל המסע הורשו לבסוף גם לשחק תחת הסמל הישן ואף לזקוף לזכותן את כל הזכיות בתארים כמובן ללא צורך בתשלום החובות שהקבוצות הישנות סחבו על גבם וכך למעשה "נפתרו" הבעיות הכלכליות.
מה המחיר שהפועל חיפה, בני יהודה, הכח ר"ג, הפועל כפר-סבא שילמו על האליפויות גם אנחנו יודעים. גם בית"ר שילמה ותשלם, וגם הפועל תל-אביב, את החשבון של מכבי חיפה ומכבי תל-אביב שילמו לוני ושחר.
בעוד שמנצ'סטר באיירן הן קבוצות רווחיות !
השיוויון לדעתי צריך להיות בכך שבתחילת השנה יהיו מס קבוצות שיתחרו על האליפות ומס קבוצות שיתחרו על הירידה זה שמנצ'סטר תתחרה על האליפות זה ברור אבל גם הוילה ואברטון צריכות להיות מדי פעם המעגל של התחרות. בספרד זה יותר חמור כי לי יש תחושה שזאת הליגה של ריאל שאחת לכמה שנים בארסה מבליחה ולוקחת שליטה לשנה שנתיים, הליגה הגרמנית הייתה ככה עד שבאיירן לא העפילה שנה אחת לליגת האלופות.

שלו, רומא 4 במאי 2009

הדינוזאור – יש הבדל בין "הליגות הגדולות" לבין האחרות את הניסויים האלו אפשר לעשות בבלגיה לא בליגה האנגלית שם עדיין 3/4 מחזורים לסוף יש שתי מועמדות לאליפות, סיפור האליפות בספרד נסגר בשבת האחרונה למרות עליונות מוחלטת של בארסה על ריאל במהלך כל העונה. האם במקרה של פלייאוף אפילו בטוב מ 5 או הטוב מ 7 מישהו היה נותן הימור אינטלגנטי על בארסה מול ריאל ? גם עם יתרון ביתיות, כיוון שפציעות של שחקן בכדורגל הן יותר שכיחות תופעות של פציעה מכוונת של שחקן, יכולה לגמור עונה שלמה לקבוצה ולגרום במקרה הרע להפסד לקבוצה הפוגעת (שחקן מורחק או שניים) אני חושב שבמונדיאל של 62 ו 66 ראינו זאת במשחקים מול ברזיל בראשון זה לא עבד בשני כן. אני רק אומר שהתפאורה (שיטת המשחק) לא תשנה את השיוויון רק איזונים ובלמים לכמה חזקה יכולה להיות קבוצה, דרך אגב לשיטתי מנצ'סטר למשל לא תחלש אינטר כן.

אלון זנדר 4 במאי 2009

הסיפור של יוליוס ברגר מסובך מדי עבור תגובה בבלוג, ובכל זאת: חברה שקנה יהודי גרמני ב1895, אחרי מות בנו. ברגר עצמו כתב פעם "אני גרמני שנולד כיהודי", אופייני להלך הרוח של היהודים "המודרניים" בגרמניה. ב1943, אחרי טרגדיות, סיפורי הרפתקאות ורומנים, נשלח הזוג ברגר לטרזיינשטאט שם הם נפטרים מרעב ותלאות. אחרי הרצח נכנסים נאצים לדירקטוריון החברה העשירה ועושים בה כבשלהם. מאבקים על הירושה ובעלות על החברה נמשכים עד סוף שנות הששים, כשלמרות פיצויים החברה נותרת בבעלות גרמנית, ומשתייכת לקונצרן הענק בילפינגר-ברגר, עד היום. עוד הרבה סיפורים לא סגורים סביב כל העסקאות, ולמרות מאמציה של בילפינגר-ברגר להוציא לעצמה שם טוב בזכות חקר העבר ותשלומים בהווה (למשל עבור אחוזת הקבר של ברגר עצמו, עליה ציווה בחייו ועד 2007 לא קיבל), יש פה טעם מריר משהו שנשאר בפה. מה עוד שבילפינגר ברגר היא חברה מהדור הישן, עם ניהול אוטוריטטיבי ובעיות פנימיות קשות.

Glen 4 במאי 2009

Shalev: in England you have 15 years with 4 champions.
In Spain you had 5 plus one (Sociadad) that fell just in the last week. So in this competition who is less competataive I see a close race with an advantage (in my mind) of the EPL.

הדינוזאור 4 במאי 2009

אלון ,
ראשית כל תודה על הדברים היפים שאמרת .
אני באמת משתדל למרות ההרגשה של חזרה ובאיזשהו מקום טחינת מים בהודעותיי.

בואו נצא מנקודת הנחה שאני מקבל את טענותיך ומבין למה לאוהדים רבים יש סיבה לראות משחקים של שאלקה , פראנקפורט , גלדבך או ליל .
למה לצאת מנקודת הנחה ? אומר זאת חד וחלק . הדבר ברור וחשוב מכך , מבוסס על נתונים ולא ניתן להתווכח עם זאת .

אז נסיט את הדיון ברשותך לליגה המקומית שלנו או לצורך העניין – לכל ליגה בינונית שנמצאת בתהליך של ירידה והרחבת הפערים אל מול הרמות הגבוהות והסטנדרטים המתקדמים של אירופה .

לפי דבריך מבינים שנכון ולא נכון הם לא מוחלטים ויש להתחשב בתנאים המקומיים ובהשפעת המהלכים על הלך הרוח והתוצאות בשטח.
באנגליה , ספרד , גרמניה , צרפת ואיטליה קבוצות מרכז טבלה יכולות להביא קהלים גדולים ואומנם הליגות שלהם גם מנחיתות את הכשרונות העולמיים הבכירים והכסף שם גדול .

אולם בישראל הנתונים מלמדים אחרת .
מצד אחד אנחנו מאוד רוצים להתקדם לעבר הרמה האירופית
ומצד שני – יש רק ל 5-6 קבוצות קהל בסדר גודל שאפשר לקרוא לכנות אותו כך ( כן , כולל 2 העולות בעונה הבאה ) .

יש להעלות את השאלה אם הציבור בישראל מזדהה עם תרבות הכדורגל האירופית או שמא הוא קרוב יותר לתפישה האמריקאית של הכרעה ישירה וחשוב לו הסיכוי למאבק על תארים יותר מאשר משחקים באמצע הטבלה ולאהוב אותם כי זה מה יש .

ומה באשר לשחקנים הישראלים והתקשורת המקומית .
האם יש השפעה על המיקום בטבלה לבין מידת הרצון של השחקנים להוכיח את עצמם ולתת מאה ועשר אחוזים ?

ולגבי התקשורת – האם לא נכון יהיה לשער שעם שינוי לפורמט יותר תחרותי , פתוח ומפתיע יש סיכוי שנראה יותר כתבות ענייניות על ספורט וספקולציות על סיכוי של קבוצה לקאמבק ולא על הסיבות לכישלון המוקדם וכו' ?

כי כיום זה מרוץ אלימינציה .
כל שבוע חוגגים עוד קבוצה שעלתה על הגריל ( אה-לה האח הגדול ) ועפה בעקבות תוצאה מאכזבת מול קבוצה שככל הנראה בכלל לא התכוונה להתחרות על משהו חשוב .

הנתונים המקומיים מראים שלא מתאים לרוב הציבור לראות משחקים
בלי עניין ממשי לגבי האליפות .
וקבוצות כמו אשדוד לא מביאות אלף אוהדים למשחקי הסיבוב השלישי בביתם .
גם נתניה בקושי מביאה 2000 משלהם למרות סיבוב ראשון חלומי .

אנחנו לא כמו אירופה. הליגה ע"מ שתשתפר צריכה תחרות אמיתית
ולא מופע קונוסים מאולתר בין אותן מועמדות צפויות .
ניסינו את זה – לא פועל , לא מביא את התוצאות הרצויות .
אי אפשר למצות את הפוטנציאל השיווקי של הליגה כך .
אנחנו לא כמו אירופה וכדאי שנבין זאת .
כדורגל צריך ללמוד מהם , לא התלהבות משיעמום .
הישראלים לא קונים את זה . הם יהיו מוכנים לעונות שחונות וקשות , כל עוד ידוע להם שהם פאקטור ומותר להם לחלום
ולא שיבקשו מהם להגיד תודה שנותנים להם לעלות על הדשא מול מכבי חיפה האימפריה הגדולה מהלבנט שפעם שיחקה נגד מנצ'סטר יונייטד .

הקטנות מקבלות יחס משפיל , כל הכותרות סביבם עוסקים בציטוטים פרובלמטיים או טיפשיים וכשאין דרך ללכת קדימה אז רק התחתית קוראת ומכאן שביקשו להגדיל את הליגה , ע"מ להבטיח את האינטרסים שלהם – היחידים שנותרו במצב הנוכחי .

ועוד משהו –
ראיתי שבוע שעבר ביוטיוב סרטון על ביקור נוסטלגי של אוחנה במכלן , בלגיה – איפה ששיחק ובישל את שער הניצחון בגמר המחזיקות מול אייאקס שנת 1988 .
15 שנים אחרי ( הביקור היה ב 2002/3 ) האוהדים עדיין בטירוף לראות אותו וזוכרים כל פרט. אלו היו השנים האחרונות שהם הגיעו למשהו .
ברגע שהכסף הגדול של המועדונים מהערים הגדולות הכריע , נגמרו החלומות ונשארו הזכרונות והשירים מימים עברו .
הילדים לא גדלים על ההווה , אלא על השנה ההיא .

לא ברור מדוע צריך למנוע מאותם אוהדים נאמנים את היכולת לחזות בקבוצה אלופה מעירם גם בימי חייהם .
כי כרגע , זה פשוט בלתי אפשרי ולא מתקבל על הדעת .
ואם איכשהו קורה משהו בגדר נס , כך היה וכך יישאר .
לא תהיה לכך המשכיות .
הכסף קונה אליפויות – אין מקום לסנסציות
לקבוצות אין על מה לשחק משליש העונה ואילך
כל המטרה היא להישאר בליגה ועוד מצפים שנגיד על זה תודה .
אנחנו דורשים צדק לקטנות וכדורגל אטרקטיבי
עם הכרעה ישירה בין ווינריות שמתמודדות על כל הקופה
ומול רייטינג הכי גבוה שיש .

עזי 4 במאי 2009

רונן, בהחלט. הברזילאים נחשבו פחות מסתגלים מהארגנטינאים עד לפני 30 שנה או משהו כזה. לגבי יוליוס ברגר, קבוצה ידועה בניגריה, החברה שאלון ציין הקימה חברת בניה בניגריה בשנות הששים ועימה גם קבוצת כדורגל.

דינוזאור, אלון ענה לך גם בשמי.

שלו, אתה צודק לגבי הבעיות הפיננסיות. אני תמיד אומר שכסף וחוק בוסמן הם הבעיות. כתבתי פה קודם שצריך סלרי קאפ, זה יפתור בעיות רבות.

Glen 4 במאי 2009

Alon: I don't know the story. Please share it with your friends…

הדינוזאור 4 במאי 2009

עזי ,

אני אענה לך בהמשך לתגובתי לאלון : ) .
מה שאני רוצה – ליגה עם קהל ומתקנים נורמליים כדי להוכיח
את צדקתי .
ד"א – הדברים ששלואומר הם תוספת חיונית לכל התקדמות
אך לא במקום הפלייאוף.

טענתי היא פשוטה :
תנו לי את הליגה הבלגית בשיטה שדיברתי עליה ( ועם כמה שינויים נוספים כמו דרך ניקוד אחרת ותוספת זמן 10 דקות בכל משחק במקרה של שיוויון ) ותוך 5 עונות אני מראה לכם
איך היא שולחת נציגות לליגות האירופיות לפחות ברמה של הולנד , פורטוגל , יוון וטורקיה .
הכסף מזכויות השידור יוכפל מהמצב כיום ( נדמה לי זה בערך 44 מיליון אירו – לא יודע איך הם עושים את זה … לא הייתי משלם 10 יורו סנט לזבל הזה ) ונתוני הנוכחות במגרשים יעמדו על לא פחות מ 90 אחוזים לעונה הסדירה ( לא כולל הפלייאוף ! ).

זה עם הליגה הקיקיונית והמצחיקה של בלגיה שמתלהבת מהזרים הישראלים שלה .

תן לי ליגה עם מתקנים יותר נורמליים ויותר כסף להתחיל עם – כמו הליגה הצרפתית למשל .
תוך 5 עונות היא שווה לרמה של הפריימרליג ואף טובה יותר .
לא מעריך שתהיה תחרות ל 4 הגדולות מהצד הצרפתי –
אבל בכל הנוגע למותג ליגה היא תהיה מספר 1 בעולם .
נשמע אופטימי או לא מציאותי ?
לא חושב – השיטה הזו היא בדיוק מה שכל אוהד כדורגל בינלאומי שנמאס לו מאריות נגד קונוסים מחפש .

באופן טבעי זכויות השידור יעלו בהדרגתיות ולסכומים אדירים ,
יבואו לחתום שחקנים בכירים ויחד עם החוק של שלו נעשה מהפיכה בכדורגל ולמרות שהרמה לא תהיה הכי טובה ( כנראה שלא , ואפילו לא מספר 3 הכי טובה ) מבחינת מסגרת היא תהיה הכי מכובדת והלוגו שלה הכי מוערך , מוכר ונערץ .

זה הכל עניין של שיטה וחקיקה , חברים .
הכדורגל הוא משחק אדיר .
למה להוציא ממנו את היתרונות המובנים שלו ?
למשל – הדראמה …
הידיעה שבכל משחק נתון הכל יכול לקרות .
אז מה ?
בסוף מנצ'סטר יונייטד גם ככה דורסת את כולם.
לא חבל להרוס לכל האחרים
ולחגוג אליפות אחר אליפות נגד קבוצות שבכלל לא ברמה שלך .
תכריעו אליפות ראש בראש מול ליברפול וצ'לסי
בטח הם יכולים , הם קבוצה גדולה במשחקים גדולים
אז תנו להם לנצח damn it !

אביעד 4 במאי 2009

גלן, למה באופן עקבי אתה מתייחס לסוסיאדד כאל כמעט אלופה כי קרסה בשבוע האחרון בעוד שניוקאסל לא? כי היא קרסה ב-3 השבועות האחרונים?
דינוזאור, כמה דברים קטנים:
בשנים האחרונות הכדורגל הבלגי בעיצומו של תהליך של בניה מחדש שהתחיל כמו שצריך, מלמטה, מהילדים והכדורגל הבלגי בתהליך שיפור, ייתכן שעוד 5-10 שנים הוא יהיה ברמה של הליגה בהולנד/פורטוגל/טורקיה גם בלי פלייאוף, כך שלא הייתי ממהר לזלזל בהם.
במכלן יש כבוד למסורת כי ככה זה באירופה, לא רק בגלל שבעבר הם זכו במשהו והיום כבר לא, תיסע למנצ'סטר ותעשה סקר בין אוהדי יונייטד עד גיל 50 מי ה-11 של כל הזמנים במועדון. אני משוכנע שבשקלול הסופי ייכלל גם דאנקן אדוארדס למרות שהאוהדים הללו ראו אות כמעט אך ורק ביו טיוב.
אתה רואה בעיות בשיטה הנוכחית ומציע פתרון אחר (ולא רע בכלל) ואם הוא יתקבל תוך 5 שנים יהיו טענות גם נגד השיטה הזאת – על כך שהאלופה היא לא הקבוצה הטובה ביותר לאורך כל השנה אלא זאת שסיימה 8 והיו לה 2 סדרות טובות בפלייאוף, על כך שהמשחקים בעונה הרגילה איבדו מחשיבותם כי זה סתם עוד משחק חסר חשיבות שממילא לא יכריע את האליפות, על כך שממועדון של 4 זה הפך למועדון של 6 משתפות קבועות בפלייאוף אבל זה יותר גרוע כי נמאס לראות סדרות פנימיות בין אותן 6 כל שנה וכו' וכו'.
סתם שאלה כללית – את רעיון הפלייאוף אני מבין ששאבת מהכדורסל, אבל בכדורסל נושא "התיקו" הרבה פחות נפוץ והרבה פחות משמעותי, מה יהיה עכשיו במקרה של תיקו? הארכה ופנדלים? הנה דוגמא לאפקט אפשרי ומאוד ריאלי של זה בסדרת פלייאוף – ווסטהאם מול מנצ'סטר, במשחק הראשון ווסטהאם מגיעה לאולד טראפורד ועושה בונקר של החיים במטרה לגנוב גול, במקרה הכי גרוע – פנדלים. ב-2 מתוך 3 המפגשים זה עובד לה והיא מנצחת. בשנה שאח"כ הן נפגשות שוב והפעם היונייטד לוקחת. לסדרה הבאה מול ארסנל היא מגיעה מותשת אחרי 3 משחקים של 120 דקות בשבוע ועפה. לשנה שאח"כ היא כבר מגיעה מוכנה. הסגל שמנה בעבר 16 שחקנים בכירים ועוד 6 מחליפים מונה כעת 22 בכירים ועוד 8 מחליפים ראויים, אין בעיה לעשות רוטציה לסגל כה גדול במשחקי העונה הרגילה כי הפסדי ליגה ממילא אינם כה משמעותיים, הרי אין הרבה הבדל בין מקום 3 ל-7. מאיפה מביאה מנצ'סטר את השחקנים הנוספים? מווסטהאם (ודומותיה) כמובן. ואז, מה השתנה?
מה שגורם ל NBA להראות יותר שוויוני זה לא הפלייאוף, זה הדראפט ותקרת השכר.
ובנוגע לליגה הישראלית, פלייאוף כזה יהפוך את הליגה לשוויונית ומעניינת, או יהרוג את הגוסס. דמיין לעצמך עונה שמסתיימת בפלייאוף ובו הטוב משלוש של הפועל ת"א ומכבי חיפה. עכשיו תזכור שהמאמנים מפחדים להפסיד הרבה יותר משהם רוצים לנצח. קיבלת 3 שעמומונים בני 90-120 דקות שמסתיימים בדרדלה מקרי של קטן/בן לוז שמכריע את המאבק על התואר. מסך יורד.

Glen 4 במאי 2009

Aviad: if you insist that 75/68 is like 78/76 when you lead in the last week then you are right. And if that will comfort you that there is a competition then I am all for it. In any case that was 97, the other one in 2003 and the next one will happen when?

S&M 4 במאי 2009

יותר מדי מחשבות על שינוי השיטה כדי למנוע מקבוצות ציניות לנצח. אני מסתכן ומהמר שברצלונה תפרק את צ'לסי ותהפוך את העיסוק בזה למיותר.

הדינוזאור 4 במאי 2009

אביעד ,
לפני שאני מתייחס ישירות לדבריך
אשאל אם יש מישהו שבכל זאת מסכים עם עיקרי דברי
ורוצה להשתתף בדיונים מסוג זה כתומך של הפלייאוף ?
בינתיים נראה שאני עומד כאן לבד במערכה לא פשוטה ( מבחינת עומס , לא שחסרות תשובות – זו כבר בעיה שלכם אם כבר : ) ) .

למענה הענייני –
על הכדורגל הבלגי הוספתי את התיאורים רק בשביל להדגים נקודה. ממש לא התכוונתי לפגוע באף אחד ובכוונה השתמשתי בהגזמה יתרה . אולי הייתי יכול לשקול מילים מדודות ומדוייקות יותר , תודה על ההערה וההסבר על המגמה המתקיימת שם.

לגבי הבניה רק –
ברור שבונים כשרונות מלמטה . השאלה היא איך הם מחולקים
ובאיזה סוג של מסגרת תחרותית הם נקראים להביע את יכולתם .
כרגע די ברור שלשחקנים הטובים ביותר אין הרבה אלטרנטיבות זולת אנדרלכט , לייז' וקלוב ברוז' .
לפחות לתחילת הקריירה , שהרי אז מטרתם תהיה להתקדם הלאה .

בפורמט פלייאוף קבוצות אמצע הטבלה המסורתיות של היום הן מועמדות לגיטימיות לאליפות , לא פייבוריטיות וגם עדיין צפויות להיות עם קהל פחות מהגדולות – אבל יש להם בסיס להתחיל איתו דברים יפים ולהמשיך לפתח את מה שקיים .

אין לי יומרה לבוא עם פתרון קסם לכל חוליי הכדורגל הישראלי או הבלגי באמצעות שינוי פורמט בליגה הבכירה.
דרושה עבודה מסודרת לאורך כל השלבים ורצינות.
שוב , בתחומים האלו יש ללמוד מהאירופים שמניבים תוצאות יפות.
אבל לא בליגה – כי היא פשוט נמרחת , צפויה , חוזרת על עצמה מידי עונה ומקיימת יותר משחקים משעממים מכאלה שחשובים
וגם אלה כל הזמן כוללים אותן קבוצות בדיוק.

שמע, אני לא מבין מה הבעייה עם אחת לכמה שנים קבוצה ממקום שביעי-שמיני תעפיל לחצי הגמר ע"ח המדורגות ראשונות של העונה הסדירה .
שמת אותם על המפה , הם מאמינים שהם יכולים לעשות הכל , סוף סוף קבוצה קטנה מקבלת סיקור תקשורתי ראוי ועושה את קפיצת המדרגה הפסיכולוגית ( שלא לומר – הכלכלית ) .
אם אנדרלכט רוצה לקחת אליפות , שתדע שבמהלך העונה היא תתמודד מול קבוצות שמתכננות להדיח אותה בפלייאוף
ואז כשמגיע הרגע , שתהיה מוכנה להתמודד עם האיום בהצלחה .
אם היא לא מצליחה , מי אמר שהיא ראויה .
אולי היא הכי עשירה אבל לוזרית ברמות ?
אלה האלופים הגדולים שאנחנו מגדלים פה ?
חכמים על חלשים ? יש תחרות , יש עניין , יש על מה לשחק וכולם צופים – זה הזמן להוכיח עליונות או ללכת הביתה .
מה כ"כ קשה או אכזרי . אנחנו מדברים על מקצוענים
ועל הכיף שלנו.

לגבי העונה הסדירה –
הנה אני חוזר שוב בשבילך :
לכל הקבוצות יש על מה לשחק ואין שום סיבה שהסדרות יחזרו על עצמם מידי עונה .

בבלגיה שלוש – ארבע הגדולות מכוונות באופן טבעי על מקום ראשון שמקבל ליגת אלופות , יתרון ביתיות בפלייאוף ויריבות נוחות יותר עד הגמר .
כמובן שאם קבוצה יוצאת מהמרוץ על מקום ראשון לא נגמר לה העונה כמו לברוז' וגנק אחרי 23 מחזורים ( מתוך 34 כיום ).
12 מתוך ה 16 לפחות יראו את עצמן כבעלות סיכויים ריאליים לעלות ולשחק לעיני המדינה כולה .

אז אם קבוצה גדולה רוצה להיות חכמה ולא לנסות
שתיקח בחשבון שהיריבות שלה יהיו הרבה יותר חזקות , נחושות וממוקדות ואי לכך גם בעלות סיכוי טוב יותר לנצח או להוציא נקודות . זה דבר ראשון .

דבר שני – לא יתנו – לא יקבלו !
מסיימים מקום חמישי נניח ?
אין ליגת אלופות ואולי גם לא אופ"א , אין יתרון ביתיות בשום שלב – סיבוב שני מול מקום ראשון ללא ביתיות.
יש הבדל בין להפסיד אחרי עונה טובה לבין לשחק לא טוב ואז להפסיד. הקהל לא יקבל את זה , גם לא מנהלי הקבוצה . הם משלמים כסף טוב לשחקנים – מי שלא ישחק , יעוף .
מביאים את השחקנים האלה בשביל שלוש מטרות עיקריות :
א. אליפות ושמירה על המאזן בליגה !
ב. הצלחה באירופה .
ג. הבטחת הכרטיסים לאירופה ע"מ להמשיך את הצמיחה והמסורת של המועדון .
את הכסף הגדול , היוקרה והעמדה לרכוש שחקנים טובים עושים דרך הצ'מפיונס ליג .
בבקשה , שלא ישחקו .

שלישית , ההכרעה לקראת סיום מאפשרת לנציגה בליגת האלופות לערוך סדר עדיפויות ברור יותר .
הם ייתנו את כל כולם באירופה ובליגה יוכלו לשתף כמה מחליפים.
נכון , הפסד נקודות פה ושם לא גומר להם את העונה או מפסיד את האליפות בחשבון הכללי אז אפשר להתקדם איפה שהכי חשוב
ולא להילחם בשתי חזיתות ולחשוש שבגלל התיקו במחזור השביעי יכול להיות שאיבדו את האליפות .

חלק ב בהמשך

תומר 4 במאי 2009

דינוזאור- בסך הכל הטיעונים שלך באמת מרשימים אבל לפחות בכל הנוגע לאירופה עזי ואלון די סיכמו את מה שאני חושב.
בקשר לליגה שלנו שבה אני קצת יותר בקיא- בסך הכל השנה הליגה היא מאוד צמודה. יש 4 קבוצות עם סיכוי תיאורטי לזכות מתוכן 2 עם סיכוי ראילי כשלכל אחת מה4 יש שני עוד שני אחת מול 2 גדולות. אם נתניה ובית"ר לא מפסידות נקודות לקבוצות קטנות מהן יש היום מירוץ מרובע. ועדיין לא יגיע קהל גדול. למה?
כי חוץ מבלומפילד וטדי אין פה באמת מקום נורמלי לראות כדורגל, כי הפער בין עלות משחק משודר לבין כרטיס כניסה הוא לא ריאלי, כי שחקנים מקבלים מאות אלפי שקלים מבלי לעשות תנועה לכדור, כי אולי שני מאמנים עולים ב4-4-2 וגם כשהם עושים את זה הם אומרים לקיצוני לא לעלות יותר מידי,כי מלך השערים הכי גבוה פה בשנים האחרונות לא הגיע ל20 שערי ליגה וכי ישראל היא לא מדינת כדורגל. לא משנה כמה ישנו פה את השיטה(ושינו,גם בכדורסל) בסופו של דבר זה ענין ללוזרים תמימים כמוני,כמו שאמרת.

תומר 4 במאי 2009

*לכל אחת מהארבע יש עוד שני משחקים מול שתי גדולות.

אביעד 4 במאי 2009

דינוזאור, אין שום בעיה אם אחת לכמה שנים ואף יותר, קבוצות קטנות יותר יגיעו גבוה יותר. לעניות דעתי, שיטת הפלייאוף לא תביא להטבת הבעיות הקיימות, היא פשוט תיצור אותן מחדש בצורה אחרת. כדורגל ציני יהיה גם יהיה כי אם הוא קיים בנוק אאוט אז על אחת כמה וכמה בפלייאוף.
כיום אם קבוצה יוצאת מהמירוץ על מקום ראשון, נותר לה עדיין הגביע, המאבק על גביע האלופות במקרים מסוימים, המאבק על אירופה במקרים אחרים. כיום, אם ארסנל תשחק רע עונה שלמה ותסיים מקום 5-6 אז הקהל לא יאהב זאת, גם לא ההנהלה, אובדן המקום בצ'מפיונס יעלה המון כסף. בשיטת פלייאוף אם היא תסיים 5-6 אף אחד לא יתרגש, ממילא יש אפשרות לתקן. זה גם בהחלט יגרום לפיחות בעונה הרגילה. קבוצות פלייאוף "קבועות" יחזיקו סגל גדול או ייתנו מנוחה לשחקני הרכב על חשבון משחקי עונה רגילה כי אין הבדל בין מקום 5 ל-6. אמנם יתרון הביתיות חשוב, אבל ברגע שקבוצה לא מסיימת 1 או 2, יתרון הביתיות כבר הרבה פחות חשוב והיא "תוותר" על משחקי עונה רגילה בשביל שהכוכבים יגיעו רעננים לפלייאוף. פיחות נוסף יקרה לחשיבות משחקים – בארסה מגיעה לברנבאו רק פעם בשנה, ליברפול מגיעה לאולד טראפורד רק פעם בשנה. תוסיף לזה פלייאוף ופתאום יש סיכוי סביר (בספרד במיוחד) שהמשחקים הללו יהיו לא רק פעמיים בשנה אלא 5 פעמים בשנה. ופתאום האל קלאסיקו הופך לסתם עוד מפגש.
כמו כן, איום הכדורגל הציני מרחף מעל פלייאוף כאיום מתמיד. אם ווסטהאם ה-8 תבוא מול יונייטד ה-1, רוב הסיכויים שהיא תשחק כדורגל ציני. בליגה הסיכון לכך פחות גדול כי ווסטהאם באה למשחק מול היונייטד לנצח, אם היא תפסיד אז זה משחק אחד מ-38 בו היא ממילא לא תכננה על נקודות. בפלייאוף ניצחון כזה משמעו עוד כסף, עוד יוקרה, אולי גם תואר, אז עושים את כל מה שצריך בשביל לנצח.
באשר להגדלת הגיוון, פלייאוף הוא לא ממש הפתרון. קח את הכדורגל האנגלי של 5 השנים האחרונות, 4 הגדולות פחות או יותר קבועות, מלבד עונה אחת גם אברטון שם בצמרת ומאז שהגיע מרטין אוניל גם הוילה שם למעלה. תוסיף להן את טוטנהאם, סיטי, ווסטהאם, ועד השנתיים האחרונות גם ניוקאסל וקיבלת מועדון של 10 קבוצות. 6 וודאיות ועוד 4 שמתוכן יבואו כל שנה 2 אחרות. תוסיף לכך עונות גדולות בודדות של פולהאם, ויגאן ודומותיהן ותקבל מצב בו יש 6 קבוצות שידוע מתחילת העונה הרגילה שהן די בוודאות בפנים ועוד 4-6 קבוצות שיילחמו על הזכות לשחק בונקר מול המובילות. מדי פעם אחת מהקטנות תשתחל במקרה עוד שלב או שניים בפלייאוף, פעם ב-10 שנים קבוצה קטנה תיקח תואר. זה יהיה לרוב באמצעות כדורגל נוסח יוון 2004 שבא לכפר על נחיתות טכנית, פעם ב-30 שנה תבוא קבוצה קטנה שתיקח אליפות עם כדורגל התקפי ושמח, בעונה שאח"כ כל השחקנים שלה כבר יעברו לקבוצות הגדולות. זה יציל את הכדורגל?
אל תשכח גם שע"פ הצעתך, השתתפות בפלייאוף שווה כסף – מכירות כרטיסים, זכויות שידור וכו'. כל שנה שבה השישייה המרכזית נכנסת לפלייאוף רק מגדילה את הפערים שלה מהקבוצות המתנדנדות ולאורך זמן תיווצר ליגה בה מקומות 1-6 די קבועים בסדר פנימי מתחלף, יש תחלופה מסוימת בין מקומות 6-12, קבוצות 12-20 נלחמות נגד הירידה. האלופה עדיין תבוא רוב הזמן מ-4 הגדולות. במה זה כ"כ שונה מהמצב כיום?
באשר לצ'מפיונס, יקרה בדיוק מה שאמרת. קבוצות יוכלו להרשות לעצמן לשתף מחליפים בליגה בשביל להתקדם באירופה. זו לא שחיקה של הליגה המקומית לטובת אירופה? האם באמת צריך לשנות את השיטה בשביל שמנצ'סטר תוכל להתקדם באירופה מבלי לסכן את הליגה? השלבים המתקדמים בצ'מפיונס ממילא נראים כמו מועדון סגור כשהסיכוי הטוב ביותר להפתעה מצד קבוצה מחוץ לעלית הוא ניצול מצב בו הקבוצה הבכירה הסתבכה בליגה וטרודה בה. אז למה לנטרל גם את הסיכוי הזה? במצב כיום, אם ארסנל נלחמת על מקום 4 אז היא לא תוותר כ"כ מהר על משחק ליגה לטובת אירופה. בשיטת פלייאוף היא תוותר על משחקי ליגה מסוימים בלי למצמץ ותיתן הכל באירופה. מועדון סגור בעלית האירופאית רק מבצר את הפערים הכלכליים.

שלו, רומא 4 במאי 2009

אני חושב שמה שאנחנו אומרים שהשיטה היא לא הבעיה, בטח לא בארץ, הבעיה היא הפרדת רשויות ופיקוח באנגליה הפיקוח יותר מחמיר ויש באמת 4 גדולות שהן גדולות גם באירופה בספרד רק שתיים סורדות את המיבחן האירופאי ובאיטליה אף אחת, הסיבה היא שלאינטר למשל אין באמת משחקים קשים במשך השנה כמו שהיה לבארסה במדריד, קשה במובן שאתה מתכונן אליו. ואז כשהיא מגיע למשחק מול מנצ'סטר היא נופלת כי זאת הפעם הראשונה שאיברהימוביץ' נתקל בהגנה אמיתית (ושחקנים מעל 1.70 מ') ומה שנכתב פה גם בעבר זה לא חד פעמי אלה חד צדדי לטובת האנגליות. ולא מנצ'סטר ולא ארסנל מחזיקות סגלים יקרים כמו הקבוצות האיטלקיות ואפילו בארסה מחזיקה עמדות במגרש שבהן היא מתפשרת באיכות לטובת שחקנים מקומיים (בטח בעמדת השוער).
למרות שזה ספורט שונה "הכדורגל הישראלי" אני אתייחס עליו כאילו הוא שייך לדיון הכדורגל הישראלי סובל מכל כך הרבה בעיות שאולי עדיף לסגור ולהתחיל מהתחלה. צריך לעשות מהפכה, למשל יו"ר ההתאחדות לא יכול להיות מזוהה עם אף קבוצה. ועדת המשמעת צריכה להיות חיצונית. מריכה להיות ועדה חיצונית לבקרה תקציבית עם קריטריונים ברורים למי יכול להחזיק קבוצה ובאילו תנאים ואיך בנוי תקציב של קבוצה ברמת הביטחונות. מיהם הזרים שיכולים לבוא לשחק בליגה (הרעיון האנגלי הוא לפחות סוג של קריטריון למניע של כניסת חלטוריסטים לכדורגל ותפיסת מקום של שחקן מקומי, אנחנו לא יכולים להיות כל כך מחמירים אבל איזה שהוא קריטריון צריך להיות) וכל זה עוד לפני שדיברתי על האורווה הקופסה ועוד מיני מקומות מוזרים שבהם עדיין משחקים "בליגת העל". לגבי המתקנים ברור שזה אחד הגורמים המרכזיים לבריחת הקהל יחד עם המחיר של הכרטיס מעניין אותי לדעת כמה עולה היום לראות את מכבי? תוך כך צריך לבנות מערכת לגבי תיקצוב קבוצות הנוער (מגיל ילדים) ופיקוח מי יכול לאמן בגיל זה. רק אחרי יצוב מערכת כזאת אפשר יהיה בכלל לבדוק מה הבעיה בכדורגל הישראלי, להתחיל לבודד משתנים ולטפל בכל אחד מהם בנפרד.

הדינוזאור 5 במאי 2009

חברים ,
ראשית כל ראוי שארשום בצורה מסודרת את הפרטים המלאים
של תוכן ההצעה כך שלא יהיו עוד ספקולציות לפחות בנושא הזה.
אם יש מקום לשיפור או שינוי במבנה זה , מובן שהכל פתוח לדיון .
כרגע , נשתדל למקד את תשומת ליבנו על הליגה הישראלית
ואם זה יכול להוביל לשינוי ( בתוספת עוד הצעות חשובות שכבר הועלו ואולי כאלה שעוד לא הרחבנו עליהם את הדיבור ) .

נתחיל בקווים המנחים לניסוח ההצעה ואלו הם :

עלייה ברמת העניין ככל שהליגה מתקדמת ומתקרבת לשלבי סיום , ולא להיפך .

– לדאוג ליותר מפגשים מעניינים בין קבוצות גדולות.

– לעודד הצטרפות משקיעים גדולים לכדורגל ולאפשר כניסתם בעוד קבוצות

– צמצום פערים בליגה ע"י הגדרת יעדים חדשה לקבוצות אמצע טבלה/תחתית מסורתיות .

– לייצר אוהדי כדורגל חדשים בקרב הציבור .

– לקדם את שחקני הנוער ופתיחת מקורות מימון נוספים למסגרות הצעירות

– להגדיל את ההכנסות מהליגה באופן ניכר , ובדרך שבה ירוויחו כל הקבוצות .

– תדמית חדשה לליגת העל הישראלית , יותר מתח ויוקרה .

– לבנות מסגרת שתגדיל בצורה משמעותית את הרייטינג והפופולאריות של הענף .

– להרחיב את מעגל האוהדים של הקבוצות ה"קטנות" ולתת להם לגיטימציה .

– אפשרות ליותר משחקים מעניינים בכל השלבים של העונה ולכל הקבוצות .

– לתת במה לשחקן הישראלי להוכיח את עצמו ברגעים מכריעים תחת לחץ.

– תרבות ספורט מתקדמת יותר

– להתחרות עם האיכות והרמה של אירופה
_________________________________________

ותוכן ההצעה גופא :

-1-
במתכונת הנוכחית של 12 קבוצות, ייערכו 2 סיבובים של 11 מחזורים כ"א (בית וחוץ מול כל קבוצה), ובסה"כ 22 משחקים.

-2-
לאחר מכן הליגה תחולק ל-2 בתים בני 6 קבוצות כ"א.
בית עליון של הקבוצות שסיימו במקומות ה-1 עד ה-6, ובית תחתון של הקבוצות שסיימו במקומות ה-7 עד ה-12. מאזן הנקודות מהסיבובים הראשונים יישמר.

-3-
בשלב הזה ייערך סיבוב שלישי ובו כל קבוצה תערוך 5 משחקים מול הקבוצות בבית שלה
(3 הראשונות יקבלו משחק ביתי אחד יותר מ-3 האחרונות בבית).

-4-
בתום הסיבוב השלישי ייערך פלייאוף ובו ייקחו חלק 6 הקבוצות של הבית העליון בנוסף ל-2 המובילות של הבית התחתון (שיקבלו אוטומטית את הדירוג 7 ו-8).
הקבוצה שבמקום ה-1 תפגוש את הקבוצה שבמקום ה-8. הקבוצה שבמקום ה-2 תפגוש את הקבוצה שבמקום ה-7 וכך הלאה. בשלב הבא המנצחת של המפגשים בין 1-8 תפגוש את המנצחת במפגשים בין 4-5, המנצחת במפגשים 2-7 תפגוש את מנצחת המפגשים 3-6.
והשלב הבא זה הגמר הגדול…
מובן שבכל השלבים יתרון הביתיות הוא של המדורגת הגבוהה יותר.

-5-
מפגשי הפלייאוף ייערכו בשיטת הטוב מ-3.
המשחק ה-1 ייערך במגרשה של המדורגת הגבוהה, ה-2 במגרשה של המדורגת הנמוכה, ואם יש צורך ה-3 ייערך במגרשה של המדורגת הגבוהה.
הקבוצה הראשונה לנצח 2 משחקים עולה. במקרה שאף קבוצה לא ניצחה 2 משחקים, תעלה הקבוצה שניצחה משחק 1, במקרה ש-2 הקבוצות ניצחו משחק ו-1 המפגשים הסתיים בתיקו, תיערך בתום המשחק ה-3 הארכה בת 30 דק' שתקבע מי תעפיל. במקרה של שוויון גם אחרי ההארכה יתקיימו בעיטות פנדלים.

-6-
בכל מקרה- במהלך כל הפלייאוף, משחק שיסתיים בתיקו יזכה לתוספת של 10 דקות בשאיפה להגיע להכרעה. במקרה שהמשחק ה-3 מסתיים בתיקו וזוכה לתוספת ה-10 דקות, ומסתיים במצב שאין הכרעה, יוספו 20 דקות ולא 30, לפני בעיטות הפנדלים.

-7-
באשר ל-4 הקבוצות האחרונות של הבית התחתון, הן ,כמובן, ימשיכו את מאבקי הירידה. ואחרי 3 הסיבובים הראשונים, יקיימו 3 מפגשים נוספים, אחת מול כל קבוצה, על מנת לקבוע את 2 היורדות.
מאזן הנקודות שהושג עד אז יישמר.

– זהו –

הדינוזאור 5 במאי 2009

עכשיו אומר באופן כללי את הדבר הבא .
אני מאמין בשיטת הפלייאוף וביתרונות יש לה להציע
ואוהב לדון עם אנשים שמבינים כדורגל ומדברים לעניין .
את זה מקבלים כאן וטוב הדבר !

אבל יש גם את המושג של 'תפסת מרובה לא תפסת '
ומרוב חזיתות הטיעונים יכולים לאבד בהירותם .

לכן , יש צורך בהבהרה :
השיטה הזו נכתבה קודם כל בשביל ליגת העל הישראלית .
היא יכולה לפעול גם במקומות אחרים – אבל אין לי ממש עניין
בהם גם כך ומרוב אינטרסים של בעלי ההון והשליטה לא יהיה אפשר לעשות עם זה שום דבר גם אם נרצה , מה גם שהוכח כאן שמעורבים לפחות 3-4 החלטות במקביל.

אז יש מקום לעשות סדר בשאלות והמטרות של הדיון אודות שינוי
אפשרי בשיטה ומה אנו מקווים להשיג עימו.

ברמה האירופית – טענתי היא שהנתונים מראים שמוכרחים להתקיים כמה שינויים בו זמנית ולעבוד על חקיקה ורה-ארגון ברמה מסויימת.
מה שמייחד את עמדתי היא הדעה הנחרצת ששינוי הפורמט הוא אחד מ 3-4 הדברים העיקריים שחייבים להתקיים וכנראה גם הפרט החשוב מכולם .

ברמה המקומית שלנו – טענתי היא ששלו אומר דברים קשים על הכדורגל הישראלי ואנו נאלצים לעמוד דום ולקבל את הקטגוריה , מכיוון שדאגו להוכיח לנו כל פעם מחדש שדבריו לגמרי אובייקטיים. לא נעים לשמוע , מביך לעיתים – אבל זו האמת .

מה שברצוני להוסיף לדיון – את השאלה מה קודם בסדר העדיפויות ואם יש דרך לזרז תהליכים שיחתכו את הפערים בין המוצר ( ליגת העל ) לבין העניין הציבורי שהולך ומתרחק בסלידה וכאב .
איך גורמים לליגה תחרותית , אטרקטיבית ודינאמית ( ככל הניתן ) מבלי לפגוע בסיכוי של הנציגות שלנו להופיע בכבוד באירופה ולשפר את מעמדנו שם ?
האם יש דרך כזו בכלל ?

אם אפשר לקצר , ברשימת הקווים המנחים מהודעתי למעלה –
האם אלו הקריטריונים הנכונים והיעדים הרצויים לנו מלכתחילה ?
כי אם כן , אז אפשר לעשות שינוי של 180 מעלות כבר בזמן הקרוב באמצעות שינוי פורמט .

כשרונות אתה לא תפתח בהוקוס פוקוס .
אבל עם שינוי במבנה הדינאמיקה התחרותית והאפשרויות החדשות שנפתחות לכל הקבוצות ובמגוון תחומים יכולים וצריכים להביא את הכדורגל לגבהים חדשים , הן מבחינת רמה כלכלית והן מבחינת רייטינג , הערכה ציבורית ורמת כדורגל המשתפרת בהדרגה באמצעות יותר התמודדויות בעלות משמעות לשתי הצדדים .

וכמובן , בשביל לאמוד את היתרונות והחסרונות היחסיים
נוכל להשוות את ההצעה הזו עם המציאות של היום ( 12 קבוצות , 3 סיבובים ) ועונה הבאה ( 16 קבוצות , 2 סיבובים ובית הכרעה עם צמצום הנקודות בחצי בין 6 הראשונות ) ולנתח את המשמעויות שלהם ומה סביר להניח שיקרה מכל זה .

התובנות שלי מעניינות בנושא ואשתף את החברים
אם יהיו אקטואליים ובעלי עניין .

עזי 5 במאי 2009

דינוזאור) – בברזיל הרי היה פלייאוף בליגה הכלל ארצית (באליפויות המדינה עוד יש סוג של פיינל פור). כל שנה כמעט שינו את השיטה, היה פלייאוף של שמונה הראשונות מתוך ה-20, היו שיטות של שני סיבובים נפרדים שכל סיבוב נחשב בפני עצמו (בדיוק כדי שקבוצה שמתחילה רע לא תהיה בחו כמו שציינת את ארסנל), היה בית גמר, היו אלף שיטות, כולל אפילו עונות של ליגה רגילה. נחש מה, הגיעו למסקנה שהכי נכון זו ליגה של שני סיבובים, במתכונת הקלאסית האירופאית וכך משחקים מאז 2003, זה עובד יופי, תיכף תתחיל עונה שביעית כזו ברצף.

הדינוזאור 5 במאי 2009

עזי , אני לא יודע מה היה בברזיל
אבל כן ידוע שבאמריקה ( היבשת כמובן ) ישנם כל מיני שיטות
השונות ממה שנהוג באירופה. במקסיקו יש מבנה עם בתים , עולות, ופלייאוף כלשהו באמצעות הכרעה ישירה .

בכל מקרה , מה שצריך לעמוד בפני מקבלי ההחלטות
הם השיקול הכלכלי, מקצועי, שיווקי וכמובן חשיבה ושקלול לטווח קצר וארוך תוך כדי לקיחת התסריטים השונים בחשבון , איך הם ישפיעו ומה הסבירות שכל אחת תתרחש ובאיזו רמה .

ובעברית :
מדברים על סכנת הבונקר המרחפת מעל פלייאוף –
בתאוריה זה נשמע די בטוח שקבוצות אנדרדוגיות ידגרו על השער אם הדבר ישפר את סיכוייהם להעפיל שלב .
השאלה אם המשחק יהיה כ"כ לא אטרקטיבי וציני כמו שרמז אביעד למעלה או שמא הגדולות ימצאו דרך לפצח את ההגנות ובהתמודדות של הטוב משלושה משחקים ( תיקו אחרי 90 דקות , 10 דקות הארכה – ואם נשאר רק אז התוצאה נקבעת ).

אי אפשר לשלול לחלוטין שום תסריט , רק רצוי להעמיד את מידת הסבירות שלהם מול אפשרויות אחרות ואז לבחון את הדברים במציאות , כמובן – אם יש מספיק סיבות להאמין שיכולים לצאת יותר אלמנטים חיוביים שיקדמו את המטרות .
וזו השאלה הראשונה לענייננו .
מה רוצים להשיג בליגה בכלל ?
יותר כסף מזכויות שידור ? יותר קהל בא למגרשים ?
שחקנים טובים יותר בליגה ? שתהיה תחרות ?
הצלחה של הקבוצות באירופה ?
שיפור תדמית הליגה והעלאת ערך המותג בצורה ניכרת ?

באופן טבעי הערכים האלה הולכים ביחד , ובשביל להצליח עם זה
הקבוצות יצטרכו לקבל החלטות משותפות ולהבין שכל אחת אכן תוותר על משהו שיש לה כיום , תמורת רווחים משמעותיים בתחומים נוספים – ובמקרה כזה , יש מקום לשכנע אותם בתועלת השינויים המוצעים .

סליחה על הססמאות …
פשוט מאיך שהדברים פועלים במציאות , דווקא על ה'קטנות' האלה – היכולת לשבת ביחד ולהבין את האינטרסים אחד של השני ולגשר על פניהם , נופלים הרעיונות הגדולים שיביאו שגשוג .
קצת סבלנות והבנה שאין דרך אחרת – זה הכל .

שלו, רומא 5 במאי 2009

דינוזאור – לגבי הליגה הישראלית אני מוכן לקבל כל דבר שיציל את המוצר, הבעיה לדעתי היא שהרמה היא ברמת השכונה המתקנים הם ברמת השכונה היחס הוא ברמת השכונה (ולא שכונה טובה) רק המחיר הוא אירופה. זה שמלבישים קבוצות במדים של נייק / אדידס וכו' לא הופך את העניין למקצועי (יש גם שכונות שמשחקים בהן במדים…). אם אוהד צריך להחליט אם לראות כדורגל בשכונה או במגרש ואין שום הבדל לפחות בשכונה הוא מרגיש בבית… הבעיה היא שאנחנו רואים יותר מדי אולד טרפורד וגילינו כמו הנסיך הקטן שהשושנה שלנו היא לא יחידה ובטח לא מיוחדת ואפילו די פשוטה. במדינה שנצאת על חיבור היבשות אירופה אפריקה ואסיה ומושפעת עמוקות מהתרבות האמריקאית, הכדורגל לצערי לכך מכל איזור את התכונות הרעות ביותר. ישנן מספיק דוגמאות במשק המקומי להתנהלות נכונה ("טבע" לדוגמא) יש סיבה למה חברות היי טק משקיעות כאן, הרמה האוניברסיטאית למרות בריחת המוחות היא מהגבוהות בעולם. בכדורגל כמו בדברים אחרים אנחנו ברמת אירגון של אפריקה.
אנחנו שמים על חולצות של השחקנים כוכבים של אליפויות כאשר אף אחד עדיין לא הסכים מתי מתחילים לספור (תחילת הליגה או הקמת המדינה) ישנה עדיין מחלוקת על אליפות מלפני הקמת המדינה בין מכבי תל אביב להפועל תל אביב. קודם שהפקס יהיה תקין בקבוצה הכי מסודרת בישראל ושהאור יעבוד כל המשחק ועוד אלף דוגמאות אחרות…

הדינוזאור 5 במאי 2009

שלו ,

אנחנו מסכימים שאין פתרונות קסם , ישנם סדרי עדיפויות ברורים והמצב שאנו מתחילים בו לא אידיאלי to say the least.
אבל – אם אנשים כמוך היו בראש עולם הכדורגל כאן , היה מקום לציבור להיות אופטימי לגבי התפתחויות חיוביות .
עובדה שאתה מודע לבעיות ורוצה להתחיל להתקדם למרות תנאי הפתיחה הלא מחמיאים והמכשולים בדרך.

הבעיה כיום ( and from time immemorial ) היא שאליטת הניהול מושפעת מאינטרסים
שאינם קשורים לטובת קידום הכדורגל, ולא צריך להיות חכם גדול בשביל לראות את הכתובת על הקיר ( או הכותרות בעיתון ובאינטרנט ) ולחוש את התוצאות . כל זה עושה את חיזוי המגמה הצפויה לעבודה מאוד קלה עבור כל פרשן חובב או מקצועי ( בכל זאת , יש כאלה שמבינים יותר … חבל שאינם מקבלים יותר התייחסות במדיומים המובילים ).

מה אני אומר כאן ?
שמעבר לתחושות אי האמון שלנו במערכת וערכיה המובילים , גם קיימת הרגשה שאיננו יודעים בדיוק כיצד להיפטר מהצרה הזאת שנקראת ההתאחדות לכדורגל על שלל עסקניה ופקידיה הגאים והמיותרים .

המציאות מוכיחה מידי שנה שאת החדשות העיקריות בענף הם מייצרים , ולא המשחקים עצמם . ילדים בני 10 גודלים על שערוריות ואמירות פרובוקטיביות ומצערות שהוצאו מהקשרם ( או שלא .. כמו אלה של לוזון ) ועל הרבה כדורגל בינוני , משעמם
שאינו עומד אפילו בתנאי הסף האירופיים לתחרויות בינלאומיות במסגרת המועדונים .

אז אם יש דרך קודם כל להפוך את המצב האבסורד הזה ולהשיב את הסדר הנכון על כנו , זה הכיוון שכדאי לחשוב בו כרגע.

וכן , למרות כל החוליים והבעיות ( ועוד לא דיברנו על שליש מהתנאים היסודיים שלוקים פה בחסר ) יש לנו מסגרת כ"כ חלשה ובמגמת ירידה , כך שנראה כי התנאים אידיאליים לניסויים מעניינים – גם אם הם אוואנגרדיים במידה מסויימת .

הרי ברור שהגדלת הליגה לא משרתת את הכדורגל בשום אופן .
אם כבר , יש כאן הצהרה מצד הקטנות שאם הן לא יקבלו יחס – הגדולות יכולות לחפש אותם … ולמצוא ביתר קלות גם : ) .
את האליפות הם לא ייקחו מהם או אפילו יאיימו .
היה גרוע לפני כן , ימשיך להיות גרוע ! הגרף שלנו המעיד על שינויים לא יבצע איזו תפנית מפתיעה , גם כך הוא שמר על זווית יציבה בדרכו הבטוחה כלפי מטה .

אם כבר שינויים קוסמטיים – אז שיעשו את הדבר הנכון שמשרת את המטרות של כולם , לפי מידת האינטרסים של כל צד על פי מעמדו ויעדיו המשתמעים מכך :

לגדולות – להיות מועדון גדול ומוביל בישראל בליגה שמשתפרת
ומעניינת כמה שיותר אנשים .
זה מביא ליותר הכנסות מזכויות שידור , יותר התעניינות ציבורית והערכה על ההישגים הספורטיביים.
כמו כן , הם שואפים להזדמנות נאותה להתמודד בכבוד במסגרות האירופיות ומעבר לייצוג הכדורגל הישראלי , גם הגדלת ההכנסות באופן ניכר מההשתתפות . אם זה זכויות שידור , כרטיסים ,
מיתוג הקבוצה כשואפת להצלחה וצמצום פערים מאירופה וכו' .

לקבוצות אמצע הטבלה ( והתחתית של ליגת העל כיום ) – חשוב להם להיות מסוגלים להתמודד על התואר , להישאר רלוונטיים למטרות מדידות , חשובות ומוערכות ע"י הקהל והשחקנים לאורך רוב העונה לפחות.
בדרך הזו הם מקווים להביא לידי הגדלה משמעותית בקהל האוהדים הפוקדים את המשחקים , העלאת הסכומים הנכנסים מזכויות השידור
בעקבות ליגה תחרותית שמעניינת יותר את הציבור .
הקבוצה מקבלת הזדמנות אמיתית להוכיח את עצמה ולהיבנות בשלבים ובהדרגה לעבר יעדים גבוהים אשר נכון להיום אינם אפשריים .

הקטנות ( ליגות נמוכות ) – מקבלות את הידיעה
שהופעה בליגת העל היא לא לשם רשימת הנוכחות בפרוטוקול וקבלת המחמאות הרגילות . הם רוצים לדעת שיש סיכוי אמיתי להתחרות על משהו , ובנוסף למאבקים הצפויים בתחתית , גם אפשרות ריאלית לכוון למעלה ולבנות בסיס אוהדים שמלווה את הקבוצה ומאמין בו , ולא רק ברמה המקומית הצרה .

עוד נקודה חשובה לקבוצות הקטנות ( הפעם הכוונה היא לכל מי שלא ממועדון 4 הגדולות ) :
עם פורמט ליגה יותר תחרותית והבטחת הכנסות גבוהה יותר , ניתנת להם ההזדמנות סוף סוף להחתים שחקנים בכירים באמת ,
כאלה שעד היום היו חייבים מטעמים מובנים להימנות על הסגלים הרחבים של הגדולות .
בליגה עם פלייאוף שחקני בית לא ימהרו לבקש לעזוב
ושחקנים יוכלו לקבל הצעות אטרקטיביות מקבוצות בינוניות יחסית עם תנאים אידיאליים – ההזדמנות להוביל קבוצה שבונה את עצמה למעלה ולשחק במשחקים חשובים לכל אורך העונה מול קהל תומך ואופטימי.
שחקן טוב יכול להרשות לעצמו להיות בקבוצה מהדרג השני
כי הוא בתפקיד מפתח והמשחקים שלו רלוונטיים לגבי הליגה ועל אחת כמה וכמה לגבי קבוצתו שלו שתלויה רק בעצמה בשלבי הסיום.

הדינוזאור 5 במאי 2009

תומר ,
לוזרים תמימים נהיה כל עוד אנחנו משלימים עם הרע ומקבלים ברוגע את הידיעה שאפשר לעשות משהו שיתחיל להראות תוצאות של פריחה תחרותית מרתקת , אבל מונעים זאת מאיתנו כי חיפה מעדיפה להיקרא אלופה בכל מחיר ולא משנה אם זו נגד ליגה בדיחה שאף אחד לא רואה או איכפת ממנה וגם אם זה אומר מבחינתם שאין להם שום סיכוי להתכונן כראוי לאירופה או לרכוש שחקנים ברמה התואמת את המעמדים שם .

כשיודעים על אלטרנטיבה קלה לביצוע ויעילה מבחינת תוצאות
ורואים שהיא לא מתקיימת ובמקום זאת ממשיכים עם תעמולה שקרית
ויחס של פרימיטיבים כאילו עושים לנו הנחה שזה רק 80-90 ש"ח כרטיס , ואנחנו צריכים להודות לקברניטי ההתאחדות על הגדלת הליגה ו'הוספת הצבע ' … כן , זה בדיוק מה שהיה חסר – קראתם לנו את המחשבות . איך אנחנו יכולים להודות לכם ?
כמה עולה להזמין את הערוצים שמשדרים בהם מעונה הבאה 8 משחקים עם קבוצות מצפון ועד דרום ?
וואו , איזה כיף שיש נציגות מהפריפריה ועכשיו נקבל רכילות גם מעכו , באר שבע ורעננה .

כפי שנאמר – לוזרים תמימים .

ספק אם אתה וחבריך עונים להגדרה זו … : )

הדינוזאור 5 במאי 2009

הנה דוגמה אקטואלית מליגת העל העונה – סיום המחזור ה 16 :

חיפה – 32
נתניה – 31
הפועל – 28
מכבי פ"ת – 23
בית"ר – 21
אשדוד – 21
בני יהודה – 21
הפועל פ"ת – 18
מכבי ת"א – 16
ק.שמונה – 15
_______________________

סכנין – 14
הכח ר"ג – 11

להזכירכם , לאחר 22 מחזורים הליגה מתחלקת לשתי בתים – העליון ( 1-6 ) והתחתון ( 7-12 ) . בסיבוב השלישי המקוצר מתקיימים 5 משחקים , אחת בין כל היריבות . המדורגות הגבוהות בבית מקבלות משחק ביתי נוסף ( 3 בית, 2 חוץ ) .
לאחר 27 מחזורים מתחיל הפלייאוף בפורמט הטוב משלושה משחקים
כמובן עם יתרון ביתיות משמעותי למדורגת הגבוהה.

מה קשה להבין כאן ?
במקום 2-3 קבוצות במרוץ שמכריעות עונה משעממת ומרוחה , אנחנו רואים כאן לפחות 11 קבוצות עם סיכוי ריאלי לפלייאוף ..
עוד 3-4 קבוצות לפחות שבסכנה מוחשית לירידה והמאבק על מקום ראשון עוד בעיצומו , שלא לדבר על מקום שני – והקרב הקשה על הזכות להיות בבית העליון אחרי החלוקה ( עוד 6 מחזורים ) .
כל משחק בליגה חשוב לכל קבוצה !
במקום ללכת לים , אנשים יבואו למגרשים .

העונה הזאת היא לא פוקס .
כל שנה שמסתכלים היה אפשר לעשות ליגה מותחת מההתחלה ועד הסיום בכל שלבי העונה ולכל הקבוצות המשתתפות בה.
ככה זה עם פורמט פלייאוף .
אתה מקבל אקשן , דראמה , הפתעות , קאמבקים אדירים וכל משחק שלך חשוב לעצמך וליריבה שכנגד .
רק הציניקנים הולכים לים !

תומר 5 במאי 2009

דינוזאור- כל הכבוד על ההשקעה,על החשיבה והיוזמה.באמת,אין הרבה שבאמת איכפת להם ואתה צודק שלא צריך להשלים עם הקיים אלא לשפר.
אבל אם המטרה היא להביא לשוויוניות ולמצב בו ליותר קבוצות יש סיכוי לזכות באליפות אז השיטה היא לא הפתרון. אתה מציג כדוגמא את הNBA אבל רוב הפעמים הקבוצות שמגיעות לגמר הן אלה שסיימו ראשונות,כלומר לא בגלל שיטת הפלייאוף הן אלופות אלא בגלל שהן טובות יותר. ההבדל הוא שיש בין הקבוצות האלה תחלופה גדולה יותר,בוסטון שהייתה נמושה לפני שנתיים הפכה לאלופה,דטרויט עושה את הדרך ההפוכה וכו'… אני מייחס את זה לתקרת השכר וזה הדבר שצריך ללמוד מהשיטה האמריקאית.
קח את ליגת העל,תנהיג בה תקרת שכר ותגביל את מספר הזרים לשלושה ואז תראה איך כולן רצות לאליפות בלי בעיה בכלל. לא רק זה,ככה גם ישקיעו את הכסף במקום המתאים ביותר,בנוער.
פלייאוף יגרום ליותר משחקים בין גדולות, אבל זה מיותר. אם יש משהו שלכולנו נמאס ממנו זה משחקי "עונה" כל שני וחמישי ואפילו בליגת האלופות בא לי להקיא כבר מלראות את ליברפול-צ'לסי בפעם ה6000.
רוצה לקדם את הרמה ולהגדיל הכנסות?
1. תקבע שעה ראשית למשחקים עם שידור מכל המשחקים(סטייל ליגת האלופות).מה שיגרום ליותר קהל לבוא למגרש וגם לקהל הרחב לרכוש חבילות שידור כי זה לא יהיה עסק למזוכיסטים בלבד שצריכים את הסם שלהם.
2.תמקצע את השופטים. למרות שזה נראה שסתם בוכים פה,השיפוט הוא איום ונורא ודווקא לא בגלל מה שבוכים עליו. שופט פה לא יודע לנהל משחק בקצב נכון ואני בספק אם הוא מכיר את החוקה,לא ראיתי עדיין שופט אחד בישראל שנותן צהוב על נגיעה בכדור אחרי שריקה לחובת השחקן. אבל לבוא אליהם בטענות כל עוד הם משלימים הכנסה כשוטרים או מורים לנהיגה זה לא רציני.
3.מתקנים. אין מה להוסיף פה.
4. תקרת שכר והגבלת זרים כמו שכתבתי למעלה.
5. הוצאת המשטרה מהיציעים. חבל שאחד מאוהדי הפועל(אולי אדם) לא מספר לנו יותר מקרוב על מה שקרה בקרית שמונה,ממה שאני שמעתי זה היה פשוט בזיון של המשטרה והתנהגות אלימה ללא שום צורך ואני גם מאמין למה ששמעתי. כי אמנם הקהל של הפועל הוא לא תמים כלכך ונקי מתקריות בעבר אבל אני לא ראיתי שום סיבה שלהם להתפרע מבלי שמישהו יתחיל איתם. מהיכרות עם התנהגות של שוטרים במגרשים אני יודע עד כמה זה קל להגיע למצב של תקרית כזו וכמה היד עם האלה פועלת בקלות. לי עוד לא יצא להיפגע אבל הייתי יותר מדי קרוב לכך.
6.שימוש בחוק ה49 או 51 או איך שהוא נקרא שם בגרמניה.שהקבוצות יהיו של האוהדים ולא של הקבלנים. הסעיף מוקדש לאוהדי הפועל פ"ת.
7.שינוי גישה-להגיע להבנה שמיקסום הכנסות לא יבוא מאליפויות,זכויות שידור או הופעות באירופה. הדרך היחידה להרוויח פה מכדורגל זה לייצא שחקנים לאירופה. מי שרוצה ללכת לליגת האלופות שיעשה את זה על חשבונו עם זרים ביציע.

תומר 5 במאי 2009

מרוב שכתבתי שכחתי משהו. סדרות לא מתאימות לכדורגל ואני לא רוצה לזכות באליפות דרך סדרה ופלייאוף. אני רוצה לזכות באליפות כמו שזכו לפני חמישים שנה ואני מוכן לחכות בשביל זה עוד חמישים שנה.

הדינוזאור 5 במאי 2009

תומר ,
החשיבה היא לא להביא לשיוויון מוחלט או אפילו חתירה לקראת זה, אלא לצאת מהסטטוס קוו של שיוויון נפש מצד הציבור
ואפילו השחקנים בחלק לא קטן של המשחקים .
לגבי הגבלת התקציבים והזרים – אין ספק שאלו חוקים הכרחיים
לביצוע אם אכן לא מוכנים לדבר כלל על אפשרות של פורמט פלייאוף כלשהו ( לדעתי , הווריאציה המוצגת כאן היא יחסית הוגנת מהבחינה שהיא משקפת בצורה אידיאלית ככל הניתן את היתרון לקבוצה שהישגיה היו גבוהים יותר במהלך העונה וחשוב להביא זאת לידי ביטוי ).

סעיפים 2,3,5,6 וגם 7 הם מבחינת צרכים חיוניים לכדורגל ותנאים יסודיים להצלחה או לכל הפחות שאיפה לכך .
ומובן מדבריך כי אינם באים לסתור את עיקרון ההכרעה הישירה באמצעות פלייאוף בסדרות .

ועולה השיקול הבא –
ציינת כאן במפורש את העדפותיך בנוגע לשיטה ומידת מוכנתך להקרבה מעידה כי טעמיך איתך.
אני מאמין שכמוך גם כמה עשרות אלפי אוהדי כדורגל של הקבוצות הקטנות בישראל , לפחות נכון להיום .
השאלה היא אם נוכל להוכיח שדרך שינוי השיטה הקבוצות האלו יוכלו להכפיל ולשלש את כמות האוהדים שלהם ביציעים – וכמובן לייחס את השינוי למתכונת המחודשת בה פועלת הליגה .

ולנקודה – איזה מבין התרחישים הבאים פחות סביר לדעתך : האוהדים הנאמנים של היום מחליטים לא לבוא עוד כי בישראל פועלת שיטה אחרת . זאת למרות שהקבוצה במיקום ריאלי למאבקי אליפות ,יש תוכן רב למשחקים וברור כי מצטרפים אוהדים נוספים שלא היו פעם ולא חשבו על הכדורגל כאופצייה לבילוי , בכל זאת – האינטגריטי של תפישת עולמם הספורטיבי מכריח אותם
להישאר בבית ולא לבוא עוד לתמוך בקבוצה מפאת העיקרון המקודש -" עדיף לחכות 50 שנה בשביל לקחת אליפות כמו שלקחו לפני מאה" , סלח נא לי אם דברי הוצאו מהקשרם : ) .

או ה scenario הבא – מצליחים לשכנע את רוב הציבור שכיום מאס מהכדורגל להצטרף אל החוגים הנאמנים של האוהדים הקיימים ( יחסית מעטים ) והאצטדיונים יתחילו להתמלא .

או שאלה אחרת –
ברמה הפראקטית , איזו החלטה יש לה יותר סיכוי להתקבל בהתאחדות בזמן הקרוב – הגבלת זרים ותקציב , כלומר :
אין אירופה בכלל , לא בטוח שיהיה קהל , וגם היכולת למכור שחקנים לחו"ל לא תשתפר מכיוון שידוע שזה לא מה שאתה עושה – אלא בעיקר מול מי אתה עושה זאת .
עם החלטה כזו אומרים שהעיקר השיוויון והתחרות ופחות הרמה שגם כך לא היתה להתחיל עם .
במצב כזה מתקיימים פערים וחילוקי דעות בלתי ניתנים לגישור
בין הקבוצות במעמדים השונים ונסביר אותם תיכף .

לעומת זאת , ההחלטה השניה היא לעשות את הפלייאוף ונוסח הפשרה הוא כלדהלן :

הגדולות מוותרות על ההגמוניה המוחלטת תמורת התקרבות לאירופה
ויצירת התנאים האידיאליים להתפתחות כלכלית נוספת.

יתר הקבוצות מוותרות על ליגה רחבה יותר תמורת התנאים הדרושים להתפתחות הכלכלית של הקבוצות והתמודדות על התואר .

מקבלים :
ליגה ברמה גבוהה ותחרותית , עניין ציבורי רב , מספר רב של משחקים
בעלי משמעות , יותר מפגשים מול גדולות . סיכוי אמיתי לצמצם פערים איכותיים מאירופה .

אני חושב שצריך להיות חזירים , הכל מהכל ובמקביל .
וברגע שמתחילים לעבוד על הדבר האחד , הנותרים משלימים את התמונה והם חלק אינטגלי מפתרון הבעיות והתחלת התהליך לכיוון החיובי שאנו מצפים לו מזה שנים .

אנחנו מדברים על תשתיות נאותות ( וחלקם כבר אושרו ואף בשלבי בניה כאמור ) , ליגה תחרותית , מיתוג חדש ומרענן לליגה ,
רוח חדשה בקבוצות אמצע הטבלה והתחתית , הגדרה מחודשת שלנו למהות התחרות הספורטיבית , הצלחה באירופה , גיוס משאבים נוספים דרך זכויות שידור , כרטיסים , ספונסרים וכו' .
כמובן שעם העלאת מפלס האינטנסיביות של המשחקים לאורך כל הליגה אפשר לצפות גם לרמה שתהיה בתהליך של עלייה .

האוהדים הנאמנים של היום לא יילכו הביתה .
היו להם מספיק שנים לעשות את זה.
אם כל העונות השחונות האלה הם נשארו למרות כל הבעיות ,
הם לבטח לא יחרימו את המשחקים בגלל פרשנות שונה להכרעת האליפות וקידום הכדורגל .
ואם כן , אז חלק מאוד קטן שיתגמד לעומת האנשים שיצטרפו
והעניין הציבורי שבזכותו גם יעלו באופן ניכר זכויות השידור
והשם הטוב של הליגה ברחבי אירופה שמשפיע בהרבה מאוד מובנים.

בקיצור ( אם אפשר לומר זאת כך בלי להישמע ציני .. ) –
אתה צודק , אבל קונספט הפלייאוף יחד עם הדברים שאמרת –
יותר .

La_squadra 6 במאי 2009

הלו דינו,

יצא לי להיתקל במשנתך בפורומים ובבלוגים כאלה או אחרים ובהחלט יש כמה טיעונים חזקים שאתה מעלה אבל אני מקווה שגם אתה בסופו של דבר מבין שהפיתרון שלך נמצא בתוך נישה מאוד אנקדוטיאלית וקוסמטית של משחק הכדורגל ועם כל הכבוד וההערכה, היא לא באמת שונה מפיתרונות קסם דוגמת "הגדלת הליגה" ואג'נדת החזרת הכדורגל לעם או יותר נכון, לבני הדודים של המגן השמאלי השלישי של הפועל עכו.

למען האמת, אני חייב לומר שבכל מה שקשור לשיטת הפלייאוף שאותה אתה מנסה לקדם במרץ, נראה לי שלא בכדי היא נוהגת רק בליגות הספורט האמרקאיות שבה המסגרות שבהן ליגות הספורט פועלות, מציעות התמודדות במפעל אחד או מסגרת תחרות בודדת. במצב כזה הרי ברור שיש צורך בפריש-מיש שאחרת איזה תוחלת יש בפעילות הקבוצות ? כמובן שבתור חובב ספורט עם זיקה מובהקת לשיטה האירופאית, ההצדקה של השיטה האמריקאית עם ליגות סדירות ופלייאוף נראות לי כבלוף ספורטיבי ולכן אני מתקשה למצוא בה איזשהו עניין בגלל היעדרה של איזשהי תכלית קונקרטית בפעילות הקבוצת.

לגבי הסיבות שהביאו את הכדורגל הישראלי למצב שהוא נמצא בו היום, כשמוסדות ציבוריים (מלכ"רים שמתוקצבים ע"י כספי ציבור) נמצאים בידיים פרטיות ללא שום פיקוח ובקרה ציבורית שמקובלת במוסדות דומים, בדרך כלל התמריץ של בעלי השליטה באותו מוסד יהיו למלט כמה שיותר כספים מתוך הקופה הציבורית בדרכים מקוריות ויצירתיות כמו למשל הלוואות בעלים בריביות מופרזות, העברות שחקנים תוך "ויתור" של הקבוצה על חוזהו של השחקן לטובת "מענק חתימה" שבו יתחלקו בעלי השליטה בקבוצה והשחקן ועוד ועוד.

כשזה עיקר תמריץ פעילותם של בעלי השליטה בקבוצות, אני מקווה שאתה מבין שניסיון לדבר על היעדר פיתוח משאבים בקרב קבוצות הכדורגל לרבות: בניית איצטדיונים חדשים שיניבו הכנסות משטחי מסחר ונדל"ן שיפעלו בתוכם, פיתוח שיטתי של שחקני נוער ע"י הקמת אקדמיות לכדורגל, פעילויות שיווק אלמנטריות לצורך משיכת הקהל למגרשים ומיקסום הכנסות וכו', הם לא ממש בראש מענייניהם של קברניטי קבוצות הליגה.

כן פלייאוף, לא פלייאוף, אני מציע שנשאיר את הדיונים האלה לחבר'ה של אבנר קופל ושות'.

תומר 6 במאי 2009

דינוזאור,
הסטטוס קוו של שיוויון נפש מצד הציבור(אם אני מבין נכון את המשפט הזה) לא נוצר בגלל השיטה, הרי כולנו מכירים את הסיפורים(הנכונים) שפעם היה פה יותר קהל,יותר כדורגל ובכלל יותר טוב. וזה גם לא היה מזמן,בתחילת שנות ה90. כשאני התחלתי לאהוד כדורגל בני יהודה זכו באליפות ראשונה,מכבי זכתה אחרי הרבה שנים,בית"ר עלתה ליגה וזכתה, חיפה הציגה את אחת הקבוצות הנהדרות ביותר בכל הזמנים,מכבי שוב זכתה עם קבוצת ילדים מול אותה חיפה,בית"ר יצרה את השושלת ההונגרית,הפועל חיפה זכתה באליפות ראשונה והפועל תל אביב סגרה את העשור עם הדאבל של שלום תקווה. לא רע בשביל עשור אחד והכל בשיטת ליגה. קהל היה כמו שציינתי וגם את זכויות השידור גברי הצליח למכור בלא מעט כסף. אבל אז אנשים התחילו להשתגע ,להשקיע מעבר לשווי המוצר,לדרוש עליו הרבה מעבר ולפמפם אותו המון מעבר.אנשים שמו כסף כאילו אין מחר ושכחו להשקיע בדברים החשובים. הפועל איבדה את כל ילדי הדאבל בעבור פרוטות,מכבי קרסה עד שמצאה לה מליארדר תורן,כולנו יודעים מה קרה להפועל חיפה(שהתחילה את כל הטירוף הזה עם רן בן שמעון) וככה קרה כמעט לכולם. לאט לאט התחילו להבין את הבלוף וההבנה הזו מגיעה היום לשיאה כי כשאלכס שניידר משקיע 70 מליון ומקבל את אבא של בוזגלו אז הוא קולט שמשהו דפוק פה מהיסוד וכשיאמר שם מליונים כדי לגלות שאחרי 3 שנים הוא באותו אצטדיון רעוע אליו הוא הגיע ולאף אחד ברשויות לא איכפת אז הוא סוגר,לגמרי בצדק,את הברז. היום יותר מתמיד אפשר בקלות לשאוף לתקרת שכר,רוב הקבוצות יסכימו לזה. לדעתי אפילו יעקוב שחר,כי יש לו קצת שכל והוא מבין שהוא לא צריך לשים את החמישים מליון ומספיק לו ניהול סביר,מבחינתו זו ברכה כי כל עוד אין הגבלה הוא יודע שיכול לבוא איזה מטורף כמו ארקדי ולקבוע חוקים חדשים שאומרים שצריך לשלם לדוד אמסלם יותר ממאה אלף בחודש.
זה לא סותר את שיטת הפלייאוף אבל זה בא להגיד שלה אין קשר למה שקרה כאן.
ובקשר לשיטה עצמה- אני חושב שיש פער בינינו בתפישת המשחק הזה. אני לא חושב שאוהדים(מכל הסוגים) יבואו בשביל סיכוי לאליפות. הם יבואו בשביל הזדהות ואני אסביר:
תן לאוהדי הפועל פתח תקווה קבוצה של שחקני בית שמחויבים לקבוצה ולא חושבים רק על איך הם בורחים ממנה לחיפה או לירושלים ובעל בית שלא סוחט את כל נכסי הקבוצה ותראה איך הם באים בהמוניהם ומעודדים בטירוף.
תן לאוהדי מכבי נתניה קבוצת ילדים שמשחקת התקפי ורצה על המגרש ותראה איך הם מקבלים תשואות גם כשהם מקבלים בראש.
תן לאוהדי בית"ר ברוכיאנים מליקסונים ובן שושנים ותראה איך מעדיפים אותם על אליפויות עצובות של בואטנג.
תן לאוהדי חיפה לראות סוף סוף שחקן שעולה מהנוער,מקבל במה וסוחף להישגים כמו עטר וברקוביץ והם יהיו מאושרים יותר מכל אליפות שהם לקחו בחמשת השנים האחרונות.
מכבי נתניה רצה(הלכה יותר נכון) לאליפות השנה ולא הגיע קהל.למה? כי חוץ מהאיצטדיון המגעיל,הקבוצה הזו לא הייתה באמת מכבי נתניה.
הקבוצות הקריבו את הזהות שלהן בשביל כסף ותארים ושינוי שיטה היא עוד הקרבה של הזהות. לאוהדי הפועל פתח תקווה לא איכפת מאליפות, הם רק רוצים קבוצה נורמלית. אם זה מספיק טוב לווסטהאם ולסטוק סיטי זה טוב גם בשבילם.
בקיצור,השיטה היא לא הנקודה,היא לא המחלה והיא לא תרפא. מצטער,זה פשוט לא כדורגל. זה לא יתפוס וזה לא יהיה זה. כמו שסקוואדרה נוסטרה כתב מעליי,תשאיר את זה לקופל והחבר'ה.
למה שיוחלט בהתאחדות אין קשר לדיון,האידיוטים שם מסוגלים להגיע לכל החלטה שהיא וזה לא יפתיע אותי. זה שיש יותר סיכוי להצעת פלייאוף להתקבל שם רק מראה כמה הגוף הזה הוא מסואב ולא רלוונטי.
עכשיו,אולי אני דפוק אבל מבחינתי עדיף לשבת עם עוד 300 איש ביציע ריק(ככה היינו בבלומפילד בשבת) ולא עם 2000 שבאים רק אם יש סיכוי לזכות באליפות.

הדינוזאור 6 במאי 2009

עלתה כאן נקודה מעניינת שהייתי מעוניין להרחיב עליה את הדיבור , ברשותכם .

והשאלה היא מי כאן הרוב ואם אכן הוא צריך לקבוע.
או – מי באינטרס שלו שהרוב יקבע ומי לא.
ואיך בכלל יודעים לקבוע בוודאות לאיזה רעיון יש רוב
וכמה הוא מובהק , אם בכלל .

ונתאר מצב כזה : נניח משנים פורמט , הקהל מגלה עניין בכדורגל ובא למגרשים , מספר הצופים עולה משמעותית אצל הקטנות ואחוזי הרייטינג גדלים בצורה ניכרת ברוב המשחקים.

אנחנו מדברים על תהליכים שלא התחילו/נתקעו בתשתיות הכדורגל .
איך לדעתכם יכול מצב כזה להשפיע על הפרוייקטים שמדברים עליהם או אלו שנמצאים בתווך בין תכנון והוצאה לפועל או בחזרה למגירה.

אם כבר , זה ייתן עוד גושפנקא מחייבת לכך שחייבים לשפר כבר את התשתיות ולעבוד יותר ביסודיות ובסדר נכון עם פיתוח שחקנים ובעוד מקומות .

בעצם , עם השינוי בפורמט מעלים על האג'נדה את את קידום המטרות של הכדורגל מבחינה מקצועית ולא כמו שייתכן ומשתמע מדבריכם – איזה ניסיון לטיפול קוסמטי וספין להעברת תשומת הלב מהנושאים הבוערים והחשובים באמת לצורך הגדלה נוספת בהכנסות .

לגמרי מקובל שקיימים השקפות תרבותיות שונות ליוצאי תרבות הספורט האמריקנית ותרבות הכדורגל האירופית .

בעבור הכדורגל הישראלי , יש לשאול איזו גישה עוזרת לנו יותר לטפל בבעיות ולעשות סדר בדברים ע"מ שנראה גם התקדמות
בבנייה , בהגשמת היעדים והשרשת תרבות כדורגל מתקדמת וטובה יותר לציבור .

ואם אכן מטרה בעדיפות עליונה היא להיות נאמנים לקבוצות ולא משנה כמה קהל בא , אז מי אמר שקיימת בעיה כלל ?
רק שניקח בחשבון שהשינויים שמדברים עליהם בתפישת הכדורגל והתרבות המקצועית לעולם לא יבואו לידי הגשמה .

לסיכום :
נקודת המוצא שלי בתוספת דברים שנאמרו כאן ובהכרח מקובלים על רובנו :
לקהל חשוב זהות , רמה ועניין במשחקים .

זהות – שחקני בית , שיתוף צעירים , כמה שפחות 'שכירי חרב' שבאים והולכים. אופי של קבוצה.

רמה – בארץ , לא מבקשים יותר מכדורגל סביר . שיראו שמנסים
ועולים למגרש ע"מ להבקיע.

עניין – לקבוצה יש יעדים ברורים והם אפשריים מבחינה ריאלית
וחשובים לשחקנים ולקהל כאחד .
יש בסיס ממנו אפשר לבנות , להשתפר ולהתקדם בליגה ולא באופן חד פעמי . המשחקים הם מול יריבות שיש להם על מה לשחק .
המתח מתגבר ככל שהעונה מתקדמת והמשחקים נהיים קריטיים יותר ויותר .

הפער ביננו – אם אפשר לכנות זאת כך
הוא בעדיפות סדר החקיקה , מה קודם , חשוב יותר או מתברר כהכי יעיל ? וכמובן , איזה קריטריון בעל המשקל הרב ביותר .
בסופו של דבר ההחלטה היא בין שתיים –
זהות או עניין , זו השאלה .
כי ברמת כדורגל אנחנו מבינים שלא נוכל להתחרות עם הדובדבן שבקצפת שמראים לנו באותם שעות וערוצים מאנגליה , ספרד , איטליה וגרמניה.

כמו שנאמר בהודעה קודמת , בואו נהיה חזירים .
נמצא דרך לשלב עניין ולהשאיר את הזהות , אבל לא דרך ההגדרות הישנות שהתבררו כלא מוצלחות בעליל .

ז"א -יצירת עניין דרך גזירות ועידוד בריחת משקיעים וצמצום קיצוני של תקציבים .
וזהות ע"י כך שקבוצות שאין להם על מה לשחק יוכלו להמשיך להתפאר בקומץ שמגיע למרות הכל ונאמן לסמל ולערכים .

אנחנו רוצים גם להביא קהל רב יותר להתעניין בכדורגל
וגם שיהיה לקבוצות על מה לשחק.
זאת המתכונת להצלחה והשגת המטרות שלנו ברמת המתקנים , פיתוח שחקנים ותרבות הספורט .

זה חייב להיות שניהם !
כי אנחנו חזירים ואיכפת לנו : )

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 6 במאי 2009

דינו, לא יפותחו תשתיות כי אין לאף אחד תמריץ לפתח תשתיות, לא יורדו מחירי כרטיסים כי לאף אחד אין תמריץ למשוך קהל למגרשים, ובעצם, לא יהיה פה כדורגל כי לאף אחד מבעלי השליטה בקבוצות אין תמריץ לגרום לכך שיהיה כאן כדורגל כי זה לא מה שמעניין אותם.

כל זמן שהם יכולים להמשיך לשלוט במוסדות ציבוריים ללא שום פיקוח ובקרה ולצייר את עצמם כפילנטרופים גדולים ככסות למעשים המגונים שהם מבצעים בקבוצות, הפארסה הזאת תימשך ואנחנו ניהיה אלה שנמשיך לשלם את המחיר בגלל אותו סיפור מעשיה על "הפרטת הכדורגל הישראל" שאף פעם לא קרה.

האבסורד הוא שגם אם מתגלגל איזשהו "אוליגרך" לקבוצת כדורגל, אז היעדר תמריץ כלכלי שנובע בעקבות העובדה שהקבוצות מחויבות להתנהל כמלכ"רים, גורם לו ליהיות אדיש למקום שאליו כספיו ינותבו ואז אחרי שלוש שנים אתה מקבל שחרף השקעות של 300 מיליון ש"ח, הקבוצה היא כלי ריק.

פלייאוף לא יפתור את הבעיות של הכדורגל הישראלי, לא יביא קהל,לא ימשוך משקיעים כי הכדורגל הישראלי מצוי בכשל שוק.

הדינוזאור 6 במאי 2009

הנה שאלה –
לכולנו הרי נמאס מההתאחדות לכדורגל והיעדר הפיקוח ובקרה וכו'. עם ההצעות ששמענו כאן האוהדים רוצים תקרת שכר והגבלת זרים , מה שבהכרח לא נותן לנו סיכוי להתחרות במסגרות של אופ"א ממילא .

אז למה לא להקים מסגרת פרטית אלטרנטיבית ולגייס כמה עיתונאי ספורט אינטלגנטים בכירים עם אינטגריטי שיודעים להציג את התוכנית בצורה מפורטת ויידעו למשוך את הקהל המתאים .

מבחינה חוקית , יש אפשרות שדבר כזה ירקום עור וגידים אם יהיה רצון משותף של הגורמים השונים ?

Comments closed