הפציעה של נדאל

אני חושב שהדבר המפחיד ביותר לגבי הפציעה של נדאל היא שלא הייתה פה איזשהי פציעה של רגע. לא ראינו את הרגע שהוא נפצע ואמרנו לעצמנו שהוא יישב עכשיו כמה שבועות בחוץ.  בברור עולה החשש לשחיקה ולסאגה בלתי נגמרת. במיוחד לנוכח סגנון המשחק שלו. הוא אמר במסיבת עיתונאים שזה לא סיפור מסכן קריירה והוא יחזור במצב של 100% מבחינה מנטלית. בזה אני מאמין לו. אבל נדמה לי שזה תמרור אזהרה רציני עבורו.

והמסקנה צריכה להיות אחת. סבב הATP רוצה אותו בתשעה טורנירי סבב מאסטרס בשנה – ועוד כמה טורנירים אחרים ועוד גביע דייויס – מלבד ארבעה גרנד סלאמים וטורניר המאסטרס ולפעמים יש משחקים אולימפיים. לשחקן כמוהו זה יותר מ-100 ימי משחק בשנה והסיבה לכל העומס הזה היא כלכלית.

תעשיית הטניס – כדי לנפח את משמעות כל הטורנירים הללו – גם ניפחה בשנים האחרונות את המשמעות של כל העניין הזה שנקרא "המקום הראשון בעולם". כל הזמן מבשרים על כל מיני שיאים שקשורים לדרוג. כשמשווים בין סאמפראס לפדרר ללנדל במונחים של "מספר שבועות במקום הראשון" זה מגוחך. וזה כמובן מרדד את הדיון כי יש כל כך הרבה פרמטרים הגיוניים להשוואה בין שחקנים גדולים מאשר כל עניין הדרוג הזה שברור מושפע מהדור בו שיחק השחקן. והעובדה שנותנים בטורניר סינסינטי חצי מהנקודות של אליפות ארצות הברית היא סתם דמגוגיה. זה לא באמת מעניין מישהו. שתי זכיות בסינסינטי לא שוות זכיה בווימבלדון. ואם נדייק – עשר זכיות בסינסינטי לא שוות חצי גמר בווימבלדון.

הדבר הכי עצוב שיכול לקרות הוא שהוא ישנה את סגנון המשחק שלו בכדי להתמודד עם העומס – כלומר עם האינטרסים הכלכליים של הסבב. כי הטניס יאבד כך שחקן די ייחודי בהיסטוריה שלו. הייתי מעדיף שיחשוב קצת  כמו האחיות וויליאמס. רק קצת, כי הוא לא צריך להיות שחקן בחצי משרה. הוא פשוט צריך לבנות את השנה שלו לקראת טורנירי הגרנד סלאם וזהו. לדאוג שהוא מגיע אליהם מוכן וכל השאר חסר משמעות.

בכל אופן בבלוג יהיה הרבה ווימבלדון בשבועיים הקרובים כי אני נוסע לטורניר.

האישה שהיא הסמל של הספורט בישראל
האפצ'י הולך

No Comments

DT 20 ביוני 2009

יש RSS בבלוג?

gdana 20 ביוני 2009

לא הבנתי, מה צריכה להיות המסקנה, ויותר מזה, של מי? על מי האחריות פה? כבר חודשים מדברים על זה שלוח המשחקים של נדאל מוגזם ושהוא צריך להפחית את כמות הטורנירים בהם הוא משתתף, הוא גם נשאל על כך לא פעם ודחה את הטענות בביטול.

דותן 20 ביוני 2009

רונן – אני לא חושב שנאדל מספיק חשוב שהסבב ישנה את השיטה/דרישות במיוחד בשבילו (כדי לשמור על שחקנים מסוגו) – הגדולה של כוכבי על זו היכולת שלהם למצוא ייתרון יחסי בהתאם למצב (ראה גורדן אחרי סאגת הביסבול) – אם נאדל בנוי רק על יכולת פיזית יוצאת דופן – אז יש לזה מחיר וכנראה הוא לא כזה גדול ברמה היסטורית…

דותן 20 ביוני 2009

רונן, דבר נוסף – בבדיקה באתר ה איטיפי בשנת 2006 פדרר ונאדל שיחקו 19 טורנירים כל אחד – לעומתם שחקנים בעשריה הראשונה שחקו 32 טורנירים (60 אחוז יותר) ב 2007 פדרר שיחק 16 טורנירים – לעומתו היו שחקנים בעשיריה הראשונה ששיחקו 25 טורנירים (60 אחוז יותר !) – ב 2008 פדרר ונאדל שחקן 19 טורנירים (שניהם שומרים על מספר די קבוע של טורנירים כל שנה ונראה כאילו העומס שלהם מנותב בצורה מאוד מחושבת) – יש לשחקנים בטופ העולמי יכולת להחליט איזה טורנירים חשובים להם ופשוט לא להופיע לאחרים (ראה האחיות וויליאמס כדוגמא מוצוינת)…

קורא 20 ביוני 2009

טבז עוזב את יונייטד, לדעתי הם מבשלים שם רכש של שחקן גדול אחד לפחות.

גיא אלון 20 ביוני 2009

רונן או מישהו…
אפשר אולי לקבל נתונים על כמות המשחקים של טניסאי צמרת היום לעומת 1985 למשל ?
תחושתי היא שאין הבדל משמעותי בפרמטר הזה.

מה שבכל זאת השתנה זה העובדה שהמשחקים היום מבוססים הרבה יותר על כוח מאשר טכניקה, ולכן שוחקים יותר.

לגבי נדאל – כאוהד מושבע של פדרר אני אומר את זה בצער מסויים, הוא יחסר.
הלוואי ואתבדה – אבל הרגשתי היא שהשיא של נדאל כבר מאחוריו. זאת מכיוון שהפציעה בברכיים היא פציעה חוזרת, ומכיוון שיכולתו הפיזית לא תשתפר בעתיד לעומת השנתיים האחרונות.

אם נסתכל על שלוש השנים האחרונות, נדאל תמיד היה פצוע או בכושר נמוך בחלק הראשון של העונה, נכנס לקצב במרץ-אפריל, הפציץ בשיא העונה (מאי – אוגוסט) ודעך חזרה לקראת סיומה.
העונה נראה שהוא החליט שהוא הולך על אוסטרליה והגיע לאליפות בכושר שיא, ואכן הפציעה המסורתית לא הכזיבה ופשוט הגיע חודשיים מאוחר יותר.

המסקנה שלי היא פשוטה – סגנון המשחק של נדאל (לעומת מארי, דיוקוביץ או פדרר) פשוט לא מאפשר לבן אנוש לסחוב עונה שלמה. הגוף פשוט דורש בנקודה מסויימת את העצירה. השנה נדאל לקח סיכון בכך שהעמיס על עצמו בתחילת העונה, ושילם בהמשך.

מכיוון שנראה ששאר שחקני הצמרת לא סובלים מהבעיה הזו, אין סיבה לשנות כרגע דבר בעונת המשחקים (מלבד העיתוי של אליפות אוסטרליה – בעיה מוכרת שמביאה שחקנים בכושר של תחילת עונה לארוע חשוב, ובחום רב וגורמת לפציעות ופרישות רבות)

רונן דורפן 20 ביוני 2009

דותן – הסבב סתם מנופח בלי קשר לנדאל. בטניס צריך לשאול את עצמו למה בענף הזה הרבה מאד שחקנים נשרפים מוקדם. לגבי נדאל, הוא בנוי אחרת מפדרר. פדרר מנצח יותר משחקים קצרים. הוא צריך לבנות את העונה שלו אחרת. הוא יהיה גדול ברמה היסטורית אם יעבור את עשר הזכיות בטורנירי גרנד סלאם – ואם הוא צריך לוותר על טורנירי מאסטרס בשביל זה – זה מה שהוא צריך לעשות.

דנה – האחריות היא על נדאל. הוא עשה את הטעות.

קורא – הפחת לעצמך נקודה בחידון הקרוב על עיסוק בספקולציות.

רונן דורפן 20 ביוני 2009

גיא – שאר השחקנים מודחים לפחות פה ושם בסיבובים מוקדמים. הדחה אחת בסיבוב ראשון מסדרת לך שבוע מנוחה – לפעמים שבועיים ברצף וזה הבדל גדול.
לגבי מה היה לפני עשרים שנה. אם אני זוכר היטב – טורנירים היו הרבה יותר פתוחים ובעקבותיהם הרבה הדחות מוקדמות. בנוסף לא היו תשעה טורנירי החובה של המאסטרס. כיום יש מצב שטניסאי מחוייב להגיע ל-13 הטורנירים הכי חזקים.

Red Camel 20 ביוני 2009

דותן- אני לא חושב שהסתכלות על מספר הטורנירים אומרת שפדרר ונאדאל שיחקו פחות יחסית לשחקנים אחרים. פדרר ונאדל מגיעים בכל טורניר לשלבים המתקדמים מאוד. אני חושב שהנתונים שצריך להסתכל עליהם הם כמות המשחקים בשנה, אורך המשחקים, אורך הנקודות, סגנון המשחק וכו..

גיא אלון 20 ביוני 2009

לנדאל היה חשוב להיום ראשון בעולם ולכן שחק את עצמו בטורנירים שפדרר מתייחס אליהם כיום כחימום והכנה בלבד לארועים החשובים בעיניו באמת.
אני מניח שעכשיו, אחרי שהמטרה של נדאל הושגה, גם הוא ילמד איך לווסת כוחות ולשמור אותם.
כמו שכתבתי בתגובה הקודמת – אני חושש שזה כבר מאוחר מדי בשבילו ושהנזק הגופני שנעשה עלול למנוע ממנו גם את זה.

Red Camel 20 ביוני 2009

אוף,שוב הקדימו אותי בתגובה…

רונן דורפן 20 ביוני 2009

לקורא – קבל ביטול! בין פרסום הפוסט לתגובה שלך יונייטד פרסמו את ההודעה ולכן לא מדובר בספקולציה.

גיא אלון 20 ביוני 2009

ספקולציה – נדאל מעדיף לרכז כוחות באליפות ארה"ב. ניצחון שם ישלים גם עבורו זכיה בכל אחד מארבעת הגראנד סלאמים.
כל שלישיית הצמרת תגיע עייפה אחרי שלושה חודשים עמוסים, והוא – אם יצליח להיות כשיר לחלוטין, יהיה רענן בהרבה.

IDO 20 ביוני 2009

המסקנה המיידית שלי, זה שהמקום הראשון בילבל אותו כהוגן.
עזוב כרגע שהוא נטש את מכנס ה3/4 והגופיה לטובת הופעה מכובדת.

סדר השנה שלו שבא הוא השתתף מהמסטרס בנובמבר עד וימבלדון, ואז נח את הקיץ היתה פשוט מלכת מחשבת עבורו.

אורי 20 ביוני 2009

עזבו שטויות, נאדאל שמאדאל. טבז עוזב את יונייטד סופית. רק לי יש הרגשה ששוב נרכוש מישהו בשעה 23:59 של ה-31 באוגוסט במחיר מופקע?

gdana 20 ביוני 2009

רונן – מצטערת, היתה לי הרגשה שאתה רומז שהאחריות היא של ה-ATP. בכל מקרה, למרות פרישתו של נדאל, יש לי הרגשה שגם גמר פדרר-מאריי, אם יקרה, יספק את הסחורה. חוץ מזה, לא שאתה צריך טיפים לגבי מי לראות אבל רק למקרה שישעמם לך או משהו, השמועות מספרות על שחקן חדש שכדאי לשים עליו עין, "יורש" פוטנציאלי של פדרר שזכה בשנה שעברה בטורניר הג'וניורס של ווימבלדון, בולגרי בן 18 בשם גריגור דימיטרוב.

עופר הירוק 20 ביוני 2009

השאלה היא מה עושים בקשר לזה?
ניתן להגיד את זה על כל ענף ספורט (חוץ מפוטבול אולי), שהוא התנפח לכמות משחקים הרבה יותר מדי גדולה.
האם צריך לתת לכל שחקן אופציה, לוותר על כמה טורנירים מהטורנירי חובה?
בסופו של דבר, האירגון הזה גם דאג להכנסות מאד יפות לרוב הטניסאים, או שאולי הם צריכים להקים איגוד יותר חזק, כי נדאל הוא דוגמא לשחקן שאולי הקריירה שלו בסכנה, אבל השאלה כמה טניסאים הורגים את עצמם ולא יצליחו לעשות לעצמם כסף מהקריירה שהם בחרו בה?

אוף טופיק – אני לא מצליח להבין את התגובה של אורי, וככלל את התגובות של אוהדי מאניו באופן כללי – לקחתם אליפויות רצופות, הגעתם פעמיים לגמר האלופות רצוף, ואתם בהיסטריה? מה יש לכם להיות בהיסטריה?
אוהדי יונייטד הם כל הזמן בהיסטריה. זה פנומנון שלא יאומן.

אוף טופיק שני – בעקבות התגובה של בני על מנור חסן – זה נראה שיש לכל אחד איזה שחקן צעיר בקבוצה שלו, שהוא ניבא לו גדולה, ונקשר אליו קצת, והלך הביתה ואמר לחברים שלו, "אתם שומעים – ראיתי את אייל גולסה (במקרה שלי, זה השחקן הנוכחי שאני הכי אוהב במכבי חיפה) או מנור חסן, ואז אתה עוקב אחרי הקריירה שלו, והוא לא מנצל קמצוץ מהכישרון, ואתה סוחב אותו איתך כל החיים. יש לכם כאלה שחקנים בקבוצות שאתם אוהבים?

ליאור 20 ביוני 2009

איזה כיף לך!! לדעתי זה מתחם הספורט הכי קסום בעולם. כרגע אני מתכנן על גמר המאסטרס בלונדון, כבר יש כרטיסים, אני רק מקווה שיהיו שחקנים וגמר קלאסי בין פדרר לנדאל.
לפני קצת פחות מ 20 שנה בערך הייתי בווימבלדון וזכיתי לראות את סמפראס, סטיך, מוניקה סלש, סטפי גראף, איבניסביץ, עמוס מנסדורף. אחד הימים המאושרים בחיי.
לגבי הטענה שלך על ה ATP. אני לא כ"כ מסכים. פדרר משחק הרבה פחות טורנירים מנדאל לאורך ההיסטוריה. הממוצע שלו הוא 16-17 טורנירים בשנה, מה שאומר בערך 24 שבועות משחק, פחות מחצי שנה. בנוסף הוא לא מתבייש לפרוש מטורנירים אם הוא מרגיש עייף. השנה הוא כבר הספיק לפרוש משני טורנירים וגביע דייויס בעקבות עייפות וחשש לפציעה. זה משהו שנדאל לא עושה. טורניר ברצלונה וטורניר מדריד היו מיותרים, אבל משום מה הוא החליט לשחק את שניהם, ולדעתי זה מה שהדגיש את הפציעה והביא אותו למצב שהוא הוא צריך לפרוש מווימבלדון.
מעבר לכך, הייתי מהמר ש 70% מהמצב שלו הוא עייפות מנטלית. הוא נראה גמור וחסר חשק כל עונת החימר, בפרט לקראת הסוף. סגנון המשחק, המשחקים הצמודים שלו, וכנראה גם הפיזיולוגיה הבסיסית שלו שקצת דפוקה דחפו אותו לקצה מבחינה מנטלית, ואלה התוצאות.
אני מצטער בשבילך שלא תזכה לראות אותו שם, בטח בנית על טורניר עם נדאל בפנים, אבל עדיין אני בטוח שיהיה טורניר מדהים ומלא אווירה

ליאור 20 ביוני 2009

לא התייחסתי לטענה הכלכלית, שקשורה באופן ישיר לטענה של איסוף ניקוד. שחקנים צעירים ומתחילים משחקים הרבה מאוד טורנירים, גם בשביל כסף וגם בשביל ניקוד. אבל בסבב נחשבות רק 18 התוצאות הטובות ביותר, ככה שלשחק 24-30 טורנרים בשנה כמו שחלק מהשחקנים עושים לא משפר את המיקום, ולרוב גם לא את חשבון הבנק כי הם מפסידים מוקדם בהרבה מהמקרים.
שחקנים בכירים לעומת זאת תמיד משחקים פחות טורנירים. 4 סלאמים, 8-9 מאסטרים, ומקסימום 5 טורנירים קטנים. פדרר כבר שנתיים לא משחק את הכל. נדאל עדיין לא הפנים את זה לחלוטין. הרי כסף לא יחסר לו ולנכדיו עד סוף ימיו, והניקוד בטורנירים כמו ברצלונה ורוטרדאם לא באמת עושה הבדל. זו לחלוטין הבחירה שלו מה לשחק, והוא גם יכול לעמוד בקנס של אי השתתפות בטורניר מאסטרס כמו שהוא מחוייב. מה שאני אומר זה שיש לשחקנים את הגמישות לבנות את השנה כמו שצריך, ונדאל פשוט לא עשה את זה אף פעם

יובל (אחר) 20 ביוני 2009

רונן – יש גם חשיבות טקטית למיקום בעולם כי היריבים בטורנירים וגם המגרשים נקבעים לפי הדירוג שלך. יש יתרון מובנה למקומות 1-2 בעולם בכך שהם תמיד ישחקו במגרשים המרכזיים ותמיד יקבלו את היריבים המדורגים נמוך עד לשלבים הגבוהים.

עומרי 20 ביוני 2009

בישיבת המרקטינג הבאה של הנהלת הבלוג אני צופה שסמנכ"ל השיווק שלך יציע שהטוויטר יספק יותר ויותר תוכן פרימיום שנמצא רק בו. רק ככה ימשכו אליו ההמונים ואיתם המיליונים. אותך למועצת הכבלים והלווין.

Red Camel 20 ביוני 2009

עומרי- הצעד הבא יהיה שנושאים שעליהם דיברנו בבלוג כמו כדורגל,כדורסל,טניס וכו יעברו לטוויטר. ובבלוג ידברו רק על מירוצי מזחלות שלג וגלעד ינקלוביץ

ועכשיו ברצינות,אני חושב ששימוש נחמד לטוויטר יכול להיות באותם בלוגים "מתמשכים" כמו בגמרים של פדרר ונאדל.

בני תבורי 20 ביוני 2009

עופר הירוק,
במקרה של מנור, ההליכה שלו לחיפה היתה כשלון ידוע מראש לכל מי שמכיר אותו, לא מפאת חוסר כשרון. אביו מכה על חטא על היום על שהסכים לעסקה, כי המחיר (לא הכסף), היה גדול מידי. במהלך השנים ראיתי עשרות שחקנים שגדלו בפתח תקווה שניבו להם גדולות ונצורות, כולל אני, והאכזבה היתה רבה. יש לכך אלף סיבות והעיקרית בניהן, מחסור באופי מתאים. אולי דורפן ייסד פעם פוסט מיוחד לעניין הזה. מכיוון שידעתי רק אכזבות בתחום הנבואה ככדורגל, עברתי למוסיקה. אני ממליץ לך בחום להתחיל להקשיב, אם לא עשית זאת עד היום, לגבע אלון.

יוסי דגן 20 ביוני 2009

בעניין חובת ההשתתפות בטורנירי המאסטרס –
מהו הקנס על אי השתתפות?

אופיר 20 ביוני 2009

אין טעם לדבר על ההיעדרות של נדאל במונחים של "טרגדיה".

החל מינואר 2005 כשצפיתי במשחק מלא שלו (נגד יואיט, 5 מערכות) בפעם הראשונה ידעתי שקריירה ארוכה לא תהיה פה.
המשחק שלו בנוי על פורהנד שמאלי עמוס בטופספין לבקהנד של היריב והגעה לכל כדור עד כדי התשת היריב, הוא הוציא ממנו ב-5 שנים מה ששחקנים מוכשרים בהרבה לא משיגים בקריירה שלמה ולא נראה לי שהיה מחליף את ההישגים שלו בבריאות וקריירה ארוכה, כך שאין מה להצטער בשבילו.

אם יש לקח מהסיפור הזה הוא שחשוב לפתח משחק "קומפקטי" אם אריכות ימים בספורט היא בראש מעייניך.

אופיר 20 ביוני 2009

דנה, גריגור דימיטרוב נהדר!
הוא התקווה היחידה הנראית לעין לחובבי הטניס האסתטי, אלה שחושבים שדרמה ואינטנסיביות לא מפצים על משחק קו אחורי ובקהנד בשתי ידיים שיצאו מפס ייצור.

יוני 20 ביוני 2009

גיא אלון, חשבתי שבויקיפדיה יש סטטיסטיקות של גדולי עולם, למשל איוון לנדל, לפי שנתונים. מסתבר שלא… אבל תמיד אפשר לסכום את הנצחונות וההפסדים ולחלק בשנות הפעילות כדי לקבל קנה מידה.

יש סטטיסטיקות עמוקות רק של החדשים יחסית.

לון 21 ביוני 2009

רונן, בסבב יש 18 טורנירי חובה. בנוסף קיימים משחקים גביע דייוויס שהשחקן יכול לבחור לא לשחק בהם. ראה למשל דווידנקו שלא ישחק בישראל עם רוסיה. בממוצע זה משהו כמו טורניר וחצי לחודש. למה זה מוגזם ? עובדה שרוב השחקנים משחקים בטורנירים הללו והכל בסדר אצלם. אני לא בטוח שהיום שחקנים נשרפים מהר יותר מבעבר. היום התחרות קשה הרבה יותר, מפני שנכנסים עוד ועוד שחקנים לסבב והכל נהיה הרבה יותר מקצועי. לכן קשה יותר להתמיד בחמישים או מאה הראשונים.

נדאל – כל המשחק שלו בנוי על שחיקת היריב. לכן משחקונים נקודות ארוכות ומשחקונים ארוכים. זה הסגנון וזה המחיר. לבקש שהסבב ישתנה בגלל שחקן אחד זה מאוד מוגזם.
הוא יכול לבחור לשנות סגנון ולקצר את הנקודות. הוא לא יכול לוותר על טורנירי המאסטרס. סבב הגברים שונה מסבב הנשים וויתור אינו אפשרי כמו שעושות האחיות וויליאמס. בנוסף, בעבר הוא שחק את עצמו בהמון טורנירים.

חלק חשוב בגדולה של שחקן זו היכולת להימנע מפציעות. דנו בכך בעבר בהקשר של מייקל אואן.

לדעתי, הניקוד החדש בסבב דווקא מחזק מאוד את טורנירי הגראנד סלאם. גם בעבר טורנירי המאסטרס העניקו מחצית מניקוד הגראנד סלאם, אבל במספרים נומינליים, הפער הוכפל. והוא כמובן גדל עוד יותר לעומת טורנירים זניחים. כך שהישגים טובים בגראנד סלאם מעניקים ניקוד שמספיק כדי להיות בטורניר סיום העונה ומאפשרים עמדת זינוק טובה מאוד למקום הראשון.
הסבב לא מקדם את המקום הראשון, אלא את שמונת הראשונים וזאת בשל טורניר סיום העונה, גביע המאסטרס. הסיבה היא שזה הטורניר הגדול ביותר ששייך לסבב (כידוע, הגראנד סלאם עצמאיים). אבל זה מנהג ותיק של הסבב, הרבה לפני פדרר ונדאל.

לון 21 ביוני 2009

ועוד משהו, למה תמיד אותו אדם מייצג את הבלוג באירועי הספורט המעניינים ? אני מציע סבב בין המשתתפים :)

רונן דורפן 21 ביוני 2009

לון – איך אתה ודותן הבנתם מהכתוב שאני חושב שהסבב צריך להשתנות עבור נדאל. מה שכתבתי הוא שהוא צריך לוותר קצת על רמת הניקוד שלו – בכדי לא להקלע למצב שהוא מפסיד טורניר סלאם על פציעה. בגלל הסגנון שלו.

גלעד בלום 21 ביוני 2009

שחקן טניס ממוצע מתחרה בערך 30 שבועות בשנה,משהו כמו 20 טורנירים בסבב עצמו ועוד 5-10 טורנירים שונים מחוץ לסבב כמו גביע דייויס,טורנירי ראווה ומשחקי ליגה למיניהם(יש חיה כזו).מדובר בערך בכמאה משחקים בשנה ביחידים ובזוגות(מניסיון).עקומת הפציעות עלתה עם השנים בגלל הפיזיות ובגלל ששחקנים שוחקים את עצמם מסיבות ברורות(שאפתנות וכסף) וגם בגלל שהאי טי פי מעודד שחקנים להשתתף בכמה שיותר טורנירים מסיבות ברורות,יש לא מעט קולות שטוענים שהסבב שוחק את השחקנים מוקדם מידי אבל ברוב ענפי הספורט גיל השיא של שחקן הוא שנות העשרים המוקדמות בהן השחקן בשל מנטלית ובשיא היכולת הגופנית.ממוצע גיל הפרישה לשחקני טניס הוא בערך גיל 28-30 ולא ממש השתנה כי השיפור ברפואה ספורטיבית מתקזז עם העומס הפיזי שגדל.

שחקנים כמו נדאל ופדרר שמגיעים לשלבים המאוחרים כמעט בכל טורניר לא צריכים 30 טורנירים בשביל מקבץ של 14-18 תוצאות איכותיות ולכן מסתפקים בכ-15-16 טורנירים.נדאל פצוע כרונית כבר שנים וניצח לא מעט משחקים כשלא היה כשיר במאת האחוזים אבל לא היה לו את הלוקסוס לנוח כי הוא נכנס לזון של שנתיים וזה היה הזמן שלו לפרוח אפילו במחיר שחיקת הברכיים.יש לו כבר 6 תארים(גראנד סלאם) ועד כמה שזה נשמע מוזר במונחים של טניס הוא כבר לא ילד,הוא עשה שיקול קר ונכון כשהחליט לא ללכת לווימבלדון השנה כי הוא לא מסוג השחקנים שיכולים להגיע בלי הכנה יסודית,זה כנראה יציל לו את עונת האספלט בהנחה שהפציעה לא רצינית,הוא עדיין במצב שאם יסיים את העונה חזק הוא יישאר במקום הראשון וזו כנראה המטרה שלו.

שחקנים מהסוג של נדאל שמסתמכים על עליונות פיזית וסבולת לא מחזיקים מעמד יותר מידי שנים בצמרת,ברגע שהם מאבדים קצת מהמהירות אז הבטחון יורד ואז הם הופכים לסתם שחקנים טובים,בנוסף לזה המאמץ הפיזי הכרוך בסגנון הסיזיפי של נדאל ודומיו יכול לגרום לשחיקה נפשית בגיל מוקדם,ראו מקרה ביורן בורג,מאטס ווילנדר,ג'ים קורייר,לייטון היואיט.שחקנים שהיו פנומנים בשיאם וסיימו כסתם שחקני סבב בשנים האחרונות של הקריירה שלהם.גם סמפראס לא זכה בכלום בשנתיים האחרונות של הקריירה שלו אבל למרות שהיה הרבה מעבר לשיאו הצליח לזכות באליפות ארה'ב בסוף הקריירה בעזרת ההגשה שאיפשרה לו לכפות על הגיל והאיטיות היחסית,לשחקנים כמו נדאל שתלויים ברגליים שלהם זה בלתי אפשרי.

מהסיבה הזו יש לפדרר סיכוי מאד סביר לזכות בעוד סלאמים,כי יש לו הגשה מעולה וכבר עכשיו אפשר לראות שהוא מסגל לעצמו סגנון שיתאים לשנים הבאות כשכבר לא יהיה צעיר,הוא מקצר נקודות ועולה לרשת יותר מבעבר,גם על החימר בפאריז.

Comments closed