הממוריאל ואן דאם

לפני כמה שבועות אמרו כאן בדיון שהשיא הותיק ביותר בספר שיאי האתלטיקה לגברים הוא השיא בשליחים ל4 כפול 1500. ויורם אהרוני, מומחה האתלטיקה המוביל כאן אמר משהו כמו "בסך הכל צריך לאסוף כמה קנייתים בכדי לשבור את השיא הזה". כאילו שזה קל או רק עניין של "לאסוף כמה קנייתים". ובכן הערב נשבר השיא הזה בממוריאל ואן דאם! ואיך הוא נשבר? בעבודה קשה? בהתמדה? בהשקעה של שנים? לא. פשוט אספו כמה קנייתים! הם רצו 14:36.23. שזה בערך חצי דקה יותר לאט מאשר אם היו אוספים קנייתים רציניים ולא סתם כמה קנייתים.


בזמן שבולט רץ 200 ב 19.57 (כלומר העירו אותו בבוקר והביאו אותו לריצה) ובקלה השלים את הסוויפ של הגולדן ליג (הוא יתחלק עם איסינבייבה וסאנייה ריצ'רדס בקופה) עלה הרעיון לריצה ביניהם. בולט חושב שב-600 הוא ינצח וב-800 יפסיד ומדברים על ריצת 700. זה כמובן הזוי, בדוי, מצחיק ולא רציני. אבל רק ממחיש שאתלטיקה בתקופה נפלאה. אנשים רוצים עוד ועוד. היא מסקרנת אותם. אני למשל רוצה לראות את ולאסיץ' נגד איסינבייבה בקפיצות טרמפולינה! אני גם מעדיף את העידן הזה בה האישיות של האתלטים במרכז ולא כל הדם הרע והמתח הפוליטי שהביא לה הרבה יוקרה בעידן שזה היה "היאנקיז נגד האדומים".


השואו של בולט, הרגשנות של איסינבייבה, הצניעות של בקלה – הם קונים מחדש את האנשים.

הניצחון של שחר פאר על קרלה נבארו
10 הביוגרפיות

No Comments

סופרפלי 4 בספטמבר 2009

זה הייתי אני שהזכרתי את זה, ויורם אהרוני ענה, ונראה שכמה קנייתים קראו והפנימו. איזה כיף.

גיל 5 בספטמבר 2009

פשש..לא ידעתי שמתרגמים את הבלוג שלך לסוואהילי.

אני בעד מירוצים בזמנים דימיוניים. זה מכניס באמת ערך שובבי לספורט ואפשר לנסות להשוות יכולות של אתלטים בענפים שונים.

LEB 5 בספטמבר 2009

עם שיפור האוריינות בעולם גם הקנייתים יכולים לגלוש בבלוג!

רונן דורפן 5 בספטמבר 2009

גיל – למשל הייתי רוצה לראות ריצת 5000 בין נדאל למישהו כמו מרכוס סנה או חיית כושר אחרת מהכדורגל. פשוט לדעת האם באמת הכושר שלו ייחודי במושגי ספורט או רק טניס.

יובל (אחר) 5 בספטמבר 2009

רונן – איכשהו נדאל לא נראה לי כמו אחד שבנוי לריצות ארוכות. יותר מדי מסת שריר. קונטאדור, לעומת זאת, נראה כמו אחד שירוץ 10,000 בקלילות.

רונן דורפן 5 בספטמבר 2009

יובל – רוכבי אופניים ישיגו את נדאל בקלות. אבל כדורגלנים הם עם מאסות שריר דומות.

גיל 5 בספטמבר 2009

אני רוצה לראות את פלפס שוחה עשרת אלפים. יש סיכוי שהוא יהיה טוב בזה או בגלל שאין בעיטה בקיר הוא יהיה חלש?

רונן דורפן 5 בספטמבר 2009

גיל – הוא יהיה שחיין טוב מאד. בשחייה אין פערים כאלו גדולים. היו מקרים – אמנם נדירים – של אנשים שהחזיקו בשיאים שבין 100 ל800 או אפילו 1500.

הסתכל על זה כך. המשחים של פלפס הם של 2-4 דקות. זה דומה לריצות בין 800 ל1500. האם רץ 1500 טוב הוא רץ 10000 או חצי מרתון סביר? לרוב כן. כי אלו ריצות אירוביות.
עוד זווית לראות את זה: פלפס עושה המון קילומטרים באימונים. הוא בוודאי שוחה עשרה קילומטרים לפעמים. אוסאין בולט לעולם לא רץ קילומטר רצוף באימון.

גיל 5 בספטמבר 2009

אני מסכים, השאלה היא אם יש הבדל רציני בין שחיין ששוחה להנאתו קילומטרים כל יום לכזה ששוחה בצורה תחרותית? נראה שבאמת אין הבדלים גדולים. זה לא כמו מישהו שעושה ג'וג'ינג לעומת רץ תחרותי כי בשחייה אין את המקבילה לג'וג'ינג אחרי קילומטר או שניים לא?

יורם אהרוני 5 בספטמבר 2009

השיא הביזארי ב – 4X1500 רק ממחיש אחת הבעיות של האתלטיקה היום. היטיב לבטא זאת מנהל התחרות בבלגיה וילפירד מרט: "יצרנו דור של רצים היודעים לרוץ רק אחרי מכתיבי קצב…"הרביעיה הזו הייתה צריכה לרוץ לפחות 14:20 (ממוצע 3:35). אם נחבר את הישגיהם הטובים ביותר השנה נקבל 14:12 (ממוצע 3:33) אבל הם רצו 14:36 (ממוצע 3:39). הכתבת קצב היא חלק מהאתלטיקה כבר הרבה שנים ואחד ההישגים שנחשבים משום מה לגדולים בהיסטוריה, הירידה הראשונה מ – 4 דקות במייל של רוג'ר בניסטר, הושגה עם מכתיבי קצב. יש הטוענים כי הנזק שנגרם לאתלטיקה מן הריצה של בניסטר הוא עצום. אני בהחלט שותף לדעה זו. בניסטר ידע לשפר את הישגו כעבור כמה חודשים כאשר גבר על מי שלקח ממנו את השיא, ג'ון לנדי, במשחקי האימפריה הבריטית. ספק אם מישהו מרצי הדור הנוכחי יכול לקבוע שיא אישי בתחרות של ממש. יש רק אפשרות אחת לכך אולי: שהם ירוצו אחרי סופר-אתלט שישמש להם גם מכתיב קצב…מתי זה קרה לאחרונה? לפני 10 שנים באליפות העולם בסוויליה. הישאם אל-גרוז', שבעצמו נעזר בבן-ארצו אדיל קאוץ' ב – 800 המטרים הראשונים כמושך, גרר אחריו את כל השדה…

גיל 5 בספטמבר 2009

יורם, או מישהו אחר שמתמצא: למה הכתבת של קצב עובדת בעצם? הרי ברור שהמכתיב לא מסוגל לסחוב את כל הריצה אז למה בעצם די בקלות נגררים אחריו? היו מקרים שמכתיב סיים את הריצה ואפילו ניצח בה?

אני מסכים איתך שזה לא ממש הוגן להשוות. נראה שהמרכיב הפסיכולוגי קריטי בשבירת שיאים, והכתבות קצב מוכיחות למעשה שכל הרצים הם אנדר אצי'ברים מבחינה מנטלית.

יורם אהרוני 5 בספטמבר 2009

יש כיום בריצות הבינוניות והארוכות בעצם שני סוגי תחרויות: ריצות גראן-פרי עם מכתיבי קצב וריצות אליפות בהן אף אחד מהמתחרים לא יודע לאן הריצה תתפתח. יש תת-סוג נוסף כפי שכבר כתבתי: ריצת אליפות בה אחד מחברי הנבחרת מקריב עצמו כמכתיב קצב… המקרה המפורסם הראשון היה במקסיקו-סיטי 1968 כאשר בן ג'יפצ'ו הוקרב על-ידי הקנייתים כדי לעזור לקיפ קיינו לנצח את ג'ים ראיין. המרוקנים עשו זאת עם קאוץ' בשביל אל-גרוז' ב – 1999 כפי שראינו. בריצה עם הכתבת קצב הכל צפוי: רצים בקצב אחיד וידוע מראש ומתמידים בו כמה שיכולים. מבחינה פיסיולוגית וגם מבחינה פסיכולוגית זה הכי קל. כאשר יש שנויי קצב והרץ צריך לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות זה הרבה יותר קשה. היו בהחלט מקרים בהם מכתיבי הקצב ניצחו. זה קורה יותר במרוצי כבישים אבל היה מקרה מפוסם של מושך אמריקאי ב – 1500 שכולם התעלמו ממנו ובסופו של דבר הוא ניצח. זה קרה בביסלט 1981. שם המושך היה טום באיירס והנמשך המפורסם שלא השיג אותו היה סטיב אובט.
לאור השיא המגוחך של אתמול אני מציע (רונן, תכנס בבקשה למשרדים במונטה-קרלו למסור את ההודעה) לפדרציה הבין-לאומית לאתלטיקה להחליף את הגביע העולמי בתחרות שתיערך אחת ל – 4 שנים ובה יתמודדו בכל המקצועות שבהם לא מתמודדים באליפות עולם: 60, 150, 300, 600, 1000, 2000, 3000, מייל, ריצת שעה, ריצת 30 ק"מ, 200 משוכות, רוחק, גובה ומשולשת מהמקום, קפיצה לרוחק במוט, זריקות בהן יחברו את ההישג ביד-שמאל לזה שהושג ביד ימין, קרב-חמש לגברים, קרב-עשר לנשים, 4X200, 4X800,4X1500,ארבע פעמים 110 משוכות וכו'

רונן דורפן 5 בספטמבר 2009

יורם – אתה בטוח שבאניסטר קבע שיא עולמי בואנקובר? לדעתי הוא ניצח את לאנדי, שהביט לאחור, בלי שיא עולמי

יורם אהרוני 5 בספטמבר 2009

בניסטר לא שבר שיא עולמי במשחקי האימפריה ,אבל שיפר את שיאו האישי. כאשר ירד לראשונה מ – 4 דקות זמנו היה 3:59.4. כאשר גבר על לנדי במשחקי האימפריה הוא רשם זמן של 3:58.8. נכון שלנדי שימש לו מעין מכתיב קצב, אבל מה שמשנה הוא שהוא הוכיח שהוא מסוגל לקבוע שיא אישי בתחרות אמיתית. התחרות בה ירד לראשונה מ – 4 דקות לא הייתה תחרות של ממש שכן שני רצים מעולים, צ'טווי ובראשר התנדבו למשוך אותו. בין הריצה באוקספורד לריצה בונקובר הספיק לנדי לשבור בפינלנד את השיא של בניסטר עם זמן של 3:57.9 שעוגל בהתאם לחוקה אז ל – 3:58.0.
בריצת ה – 5000 אתמול בבלגיה וגם בריצה בשבוע שעבר בציריך היו כמה וכמה שיאים אישיים מאחורי גבו של בקלה. פתאום שני אמריקאים יורדים מ – 13 דקות. למה הם לא מסוגלים לעשות את זה באליפות העולם בה מנצח בקלה עם 13:17? יש כאן אולי שיקולים מסחריים שאני לא מבין בהם דבר.

גיל 5 בספטמבר 2009

אגב, לא הגיע הזמן שישברו גם את השיא של המייל? הוא כבר מחזיק מעמד 10 שנים וזה די הרבה לא?

יורם אהרוני 5 בספטמבר 2009

למה דווקא השיא במייל? יש שיאים שעומדים קצת יותר זמן… זה שיוסיין בולט שובר שיאים קצת משכיח שבמקצועות בהם הוא אינו מתחרה נשברו בעשור האחרון מעט מאד שיאים. במקצועות האולימפיים הבאים הבאים השיאים לגברים נקבעו באלף הקודם: 400, 800, 1500, 400 משוכות, גובה, רוחק, משולשת, מוט, ברזל,דיסקוס, כידון, פטיש, 4X400

גיל 5 בספטמבר 2009

כן, אבל מייל הוא לא מירוץ אולימפי. השאלה כמה בכלל רצים אותו ונדמה לי שהרבה פחות. כלומר, אני חושב שאם יעשה מאמץ זה שיא שניתן לשבור אותו.

יורם אהרוני 5 בספטמבר 2009

מייל רצים לא מעט. אין בנמצא כיום רץ המתקרב לקרסוליו של הישאם אל גרוז'. אין גם רץ 800 המסכן את השיא של קיפקטר. מבין הרצים הפעילים כיום, הקרוב ביותר לשיא במייל הוא ברנרד לגאט המתקרב לגיל 35 ואת שיאו האישי קבע לפני 8 שנים. לפני שנתיים קבע אלן ווב את ההישג השמיני בכל הזמנים וממנו לא שמענו משהו מסעיר השנה וגם לא בשנה שעברה. היו השנה שלוש תחרויות גדולות עם ריצת מייל: ביסלט(אוסלו), יוג'ין במדינת אורגון בארה"ב וקריסטל-פאלאס (לונדון).

ד"ר א. 6 בספטמבר 2009

יורם –
הצעה מצויינת. אני בטוח שהחבר'ה במונטה-קרלו קוראים בעצמם, ואין צורך שרונן יטריח את עצמו.

Comments closed